זוהר, הקדמה כ״אZohar, Introduction 21

Segment 1א׳

בְּרִאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. הֲדָא הִיא פִּקּוּדָא קַדְמָאָ"ה דְּכֹלָּא. וְאִקְרֵי פִּקּוּדָא דָא יִרְאַת ה' דְּאִקְרֵי רֵאשִׁית. דִּכְתִיב, (תהילים קי״א:י׳) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ. (משלי א׳:ז׳) יִרְאַת יְיָ רֵאשִׁית דַּעַת. בְּגִין דְּמִלָּה דָא רֵאשִׁית אִקְרֵי. וְדָא אִיהִי תַּרְעָא לְאָעָלָא גוֹ מְהֵימְנוּתָא. וְעַל פִּקּוּדָא דָא אִתְקְיַּים כָּל עָלְמָא.

In the Beginning God created. This contains the first precept of all, to wit, the fear of the Lord, as it is written: “The fear of the Lord is the beginning of wisdom” (Ps. 111, 10), as well as: “The fear of the Lord is the beginning of knowledge” (Prov. 1, 7). It is the beginning and the gateway of faith, and on this precept the whole world is established.

Segment 2ב׳

יִרְאָה אִתְפְּרַשׁ לִתְלַת סִטְרִין. תְּרֵין מִנַּיְיהוּ לֵית בְּהוּ עִיקָרָא כְּדְקָא יְאוּת, וְחַד עִיקָּרָא דְּיִרְאָה. אִית בַּר נַשׁ דְּדָחִיל מקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּיֵיחוֹן בְּנוֹהִּי וְלָא יְמוּתוּן. אוֹ דָּחִיל מֵעוֹנְשָׁא דְּגוּפֵיהּ אוֹ דְּמָמוֹנֵיהּ. וְעַל דָּא דָּחִיל לֵיהּ תָּדִיר. אִשְׁתְּכַח יִרְאָה דְּאִיהוּ דָּחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁוֵי לְעִקְּרָא. אִית בַּר נָשׁ דְּדָחִיל מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּדָחִיל מֵעוֹנָשָׁא דְּהַהוּא עָלְמָא וְעוֹנָשָׁא דְּגֵיהִנֹּם. תְּרֵין אִלֵּין לָאו עִיקָּרָא דְּיִרְאָה אִנּוּן וְשָׁרְשָׁא דִילֵיהּ.

There are three types of fear: two have no proper root, while the third is the real fear. There is the man who fears the Holy One, blessed be He, in order that his children may live and not die, or lest he be punished in his body or his possessions; and so he is in constant fear. Evidently this is not the genuine fear of God. Another man fears the Holy One, blessed be He, because he is afraid of punishment in the other world and the tortures of Gehinnom. This is a second type which is not genuine fear.

Segment 3ג׳

יִרְאָ"ה דְּאִיהִי עִקָּרָא, לְמִדְחַל בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיבִין. כְּמָה דְּאִתְּמָר (דניאל ד׳:ל״ב) וְכָל דָּיְירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין. וּלְשַׁוְאָה רְעוּתֵיהּ בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי (נ"א ב) יִרְאָה.

The genuine type is that which makes a man fear his Master because He is the mighty ruler, the rock and foundation of all worlds, before whom all existing things are as nought, as it has been said: “and all the inhabitants of the earth are as nought” (Dan. 4, 32), and place his goal in that spot which is called yir’ah (fear).