זוהר, הקדמה י״טZohar, Introduction 19

Segment 1א׳

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר מַאי דִכְתִיב, (ישעיהו ל״ח:ב׳) וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה הוּא חֵילָא תַּקִּיפָא דְאוֹרַיְיתָא, וְכַמָּה הוּא עִלָּאָה עַל כֹּלָא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא לָא דָּחִיל מֵעִילָּאֵי וּמִתַּתָּאֵי. וְלֹא דָּחִיל מִמַּרְעִין בִּישִׁין דְּעַלְמָא. בְּגִין דְּאִיהוּ אָחִיד בְּאִילָנָא דְחַיֵּי וְיַלִּיף מִינֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא.

R. Simeon further discoursed thus: ‘It is written, Then Hezekiah turned his face to the wall, and prayed unto the Lord. (Is. 38, 2.) Observe how powerful is the might of the Torah, and how it surpasses any other force. For whoso occupies himself in the study of the Torah has no fear of the powers above or below, nor of any evil haps of the world. For such a man cleaves to the tree of life, and derives knowledge from it day by day,

Segment 2ב׳

דְּהָא אוֹרַיְיתָא תּוֹלִיף לְבַר נָשׁ לְמֵיזַל בְּאֹרַח קְשׁוֹט. תּוֹלִיף לֵיהּ עֵיטָא הֵיךְ יָתוּב קַמֵּי מָארֵיהּ לְבַטְלָא הַהִיא גְּזֵרָה. דְּאָפִילּוּ אִתְגְּזַר עֲלֵיהּ דְּלָא יִתְבַּטֵּל הַאי גְּזֵרָה, מִיָּד אִתְבַּטֵּל וְאִסְתָּלַּק מִנֵּיהּ וְלָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ דְּבַר נָשׁ בְּהַאי עַלְמָא. וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְתָא יְמָמָא וְלֵילֵי וְלָא יִתְעַדֵי מִינָהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע א׳:ח׳) וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְאִי אִתְעַדֵּי מִינָּהּ דְּאוֹרַיְיתָא אוֹ אִתְפְּרַשׁ מִינָהּ כְּאִלּוּ אִתְפְּרַשׁ מֵאִילָנָא דְחַיֵּי.

since it is the Torah that teaches man to walk in the true path, and gives him counsel how to repent and return to his Master so that He may annul the evil decreed against him; nay, even if it has been further decreed that it shall not be annulled, yet it is annulled and no longer threatens that man in this world. Hence it is incumbent upon a man to occupy himself in the study of the Torah day and night without cessation, in accordance with the text, “and thou shalt meditate therein day and night” (Jos. 1, 8); and if he abandons such study, it is as though he abandoned the tree of life.

Segment 3ג׳

תָּא חֲזֵי, עֵיטָא לְבַר נָשׁ, כַּד אִיהוּ סָלִיק בְּלֵילְיָא עַל עַרְסֵיהּ בָּעֵי לְקַבְּלָא עֲלֵיהּ מַלְכוּתָא דִּלְעֵילָא בְּלִבָּא שְׁלִים וּלְאַקְדְּמָא לְמִמְסַר קַמֵּיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשֵׁיהּ (בראשית י"ט ע"ב) וּמִיָּד אִשְׁתְּזִיב מִכָּל מַרְעִין בִּישִׁין וּמִכָּל רוּחִין בִּישִׁין וְלָא שָׁלְטִין עֲלֵיהּ.

Here, then, is a wise counsel for man. When a man goes to bed of a night, he should acknowledge wholeheartedly the kingship of heaven, and should entrust his soul to the keeping of heaven: he will then immediately be guarded against all diseases and evil spirits, and they will have no power over him.