זוהר, אמור ל״טZohar, Emor 39

Segment 1א׳

רעיא מהימנא פִּקּוּדָא (מ"ב) דָּא לִתְקוֹעַ שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּהוּא יוֹמָא דְּדִינָא כַּמָּה דְאוֹקִימְנָא וְהָא אוּקְמוּהָ דִּכְתִיב (תהילים פ״א:ד׳) תִּקְעוּ בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ וְהָא אִתְּמָר. דְּהַאי אִיהוּ יוֹמָא דְסִיהֲרָא אִתְכַּסֵּי בֵּיהּ וְקָאִים עַלְמָא בְּדִינָא. בְּגִין דְּהַהוּא מְקַטְרְגָא חָפֵי וְכָּסֵי וְאָנְעַל פִּתְחָא עַל מַלְכָּא אֲתַר דְּדִינָא שַׁרְיָא לְמִתְבַּע דִּינָא עַל עַלְמָא.

IN THE SEVENTH MONTH IN THE FIRST DAY OF THE MONTH. R. Isaac said: ‘Blessed are Israel in that God has drawn them near to Him from a far place, as it says, “And Joshua said unto the people, Thus saith the Lord, the God of Israel, Your fathers dwelt of old beyond the River” (Joshua 24, 2), and a little further on it says, “And I took your father Abraham from beyond the River” (Ibid. 3). Now these verses require consideration. Did not the Israelites, and still more Joshua, know all this?

Segment 2ב׳

וְאִי תֵימָא אֵיךְ אִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְהַהוּא מְקַטְרְגָא לְחָפַאַה וּלְמִתְּבַּע דִּינָא, אֶלָּא וַדַּאי בִּידָא דְּהַאי מְקַטְרְגָא שַׁוֵּי קב"ה לְמִתְבַּע דִּינָא עַל כָּל עַלְמָא וְשַׁוֵּי לֵיהּ יוֹמָא יְדִיעָא לְמִתְבַּע קַמֵּיהּ כָּל דִּינִין דְּעָלְמָא דְּהָא קב"ה עָבִיד לֵיהּ וְשַׁוֵּי לֵיהּ קַמֵּיהּ. לְמֶהֱוֵי דְּחִילוּ דקב"ה סָלְקָא וְשַׁרְיָא עַל כֹּלָּא. וְרָזָא דָּא וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו (קהלת ג׳:י״ד) מַאי עָשָׂה, עָשָׂה לְהַאי מְקַטְרְגָא וְאַתְקִין לֵיהּ קַמֵּיהּ לְמֶהֱוֵי סְיָיפָא שְׁנָנָא עַל כָּל עַלְמָא וְכָל דָּא בְּגִין דְּיִדְחֲלוּן מִקַּמֵּי קב"ה כֹּלָּא וְדָא אִיהוּ סָנְטִירא דְּתָבַע חוֹבֵי בְּנֵי נָשָׁא וְתָבַע דִּינָא וְתָפִיס בְּנֵי נָשָׁא וְקָטִיל לוֹן וְאַלְקֵי לוֹן כֹּלָּא כַּמָּה דְּנָפִיק מִן דִּינָא.

And if you should say, how was permission given to that accuser to cover and to demand judgement? Rather, assuredly, the Holy One, blessed be He, has set it in the hand of this accuser to demand judgement upon the whole world, and has appointed him a known day on which to demand before Him all the judgements of the world; for the Holy One, blessed be He, made him and set him before Him, so that the fear of the Holy One, blessed be He, should rise and rest upon all. And the mystery of this is, “and God has so made it, that men should fear before Him” (Eccl. 3, 14). What is “has made”? He made this accuser and set him in order before Him, to be a sharp sword over the whole world; and all this so that all should fear before the Holy One, blessed be He. And this is the officer who demands the sins of the sons of men, and demands judgement, and seizes the sons of men and kills them and smites them, all according to what issues from judgement.

Segment 3ג׳

כְּגַוְונָא דְּהַהוּא מְמוּנֶה בֵּי דִּינָא דִּלְתַתָּא דְּאִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְאַדְכָּרָא קַמֵּי בֵּי דִּינָא פְּלוֹנִי עָבַד כָּךְ. וּפְלוֹנִי עָבַר עַל כָּךְ. וּלְמִתְּבַּע עֲלַיְיהוּ דִּינָא. וּתְנַן רְשׁוּ אִתְיְיהִיב לְהַהוּא מְמוּנֶה בֵּי דִּינָא לְאָנְעָלַא עַל בֵּי דִּינָא פִּתְחָא עַד דְּיִגְזְרוּן דִּינָא עַל כָּל מַה דְּאִיהוּ תָּבַע וְלֵית רְשׁוּ לְבֵית דִּין לְדַחְיָיא לֵיהּ. בְּגִין כִּי אֲנִי אוֹהֵב מִשְׁפָּט וְאִיהוּ בָּעֵי דְּעָלְמָא יִתְקַיַּים בְּדִינָא וּלְמִנְדַע דְּאִית דִּין וְאִית דַּיָּין.

Then why did God tell it to them? The inner meaning, however, is this. Great kindness did God show Israel in choosing the patriarchs and making them a supernal holy chariot for his glory and bringing them forth from the supernal precious holy River, the lamp of all lamps, that he might be crowned with them. Also it says, “I took your father Abraham from beyond the River” (Ibid. 4), because Abraham did not cleave to that River as Isaac clave to his side.