זוהר, חיי שרה ו׳Zohar, Chayei Sara 6

Segment 1א׳

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאֲמַר, (תהילים צ״ח:א׳) מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָא, דְּפָרוֹת אֲמְרוּהָ. כְּמָה דִכְתִיב, (שמואל א ו׳:י״ב) וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ. מַאי וַיִּשַּׁרְנָה, דְּהֲווּ אָמְרֵי שִׁירָתָא חַדְתָּא. וּמַאי שִׁירָה אָמְרוּ. מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה.

R. Jose discoursed on the verse: A Psalm. O sing unto the Lord a new song, for he hath done marvellous things; his right hand and his holy arm hath wrought salvation for him (Ps. 98, 1). ‘According to the companions, this verse was uttered by the cows, of whom it is said, “and the kine sang (vayisharnah) on the way” (I Sam. 6, 12). What they sang was this Psalm, commencing: “O sing unto the Lord a new song, for he hath done marvellous things.”

Segment 2ב׳

הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא, דְּכָל מַה דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעַלְמָא כֻּלְּהוּ אָמְרִי תּוּשְׁבְּחָן וְשִׁירָתָא קַמֵּיהּ בֵּין לְעֵילָא בֵּין לְתַתָּא, וְאִי תֵימָא דְּאִינְהוּ מִגַּרְמַיְיהוּ (ד"א ל"ג הוו) אָמְרֵי שִׁירָתָא דָא, הָכִי הוּא וַדַּאי דְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, אֲבָל הַנֵּי, אֲרוֹנָא הֲוָה עַל גַּבַּיְיהוּ, וְכֵיוָן דַּאֲרוֹנָא אִשְׁתְּקִיל עֲלַיְיהוּ וְשַׁוְיוּהָ לְעֵילָא אִינוּן שְׁרִירוּ (נ"א לא שכיבו מ) שִׁירָתָא, דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְנְטִיל מִנַּיְיהוּ אֲרוֹנָא הֲווּ גָעָאן כְּאוֹרַח שְׁאָר פָּרוֹת דְּעַלְמָא וְלָא אָמְרוּ שִׁירָתָא. וַדַּאי אֲרוֹנָא דְּעַל גַּבַּיְיהוּ עָבִיד לוֹן לְזַמְּרָא.

It should here be observed that while everything that the Holy One has created sings songs and praises before Him, both on high and here below, the chanting of these cows was not of the kind that falls within this mystical category, but was due to the fact that they were bearing the sacred ark; for as soon as the ark was removed from them they reverted to their brutishness and began lowing after the manner of other kine. Hence it was assuredly the feeling of the ark on their backs that worked within them and made them utter song.

Segment 3ג׳

מִזְמוֹר. הָא אוֹקִימְנָא, וְאִתְּמָר בְּכֹלָּא כְּתִיב מִזְמוֹר לְדָוִד אוֹ לְדָוִד מִזְמוֹר. וְהָכָא לָא אָמַר דָּוִד כְּלָל. אֶלָּא מִזְמוֹר דְּרוּחַ קוּדְשָׁא זַמִּין לְזַמְּרָא לֵיהּ לְזִמְנָא דְיוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא. וּכְדֵין שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ, כְּדֵין אִיהוּ חָדָשׁ, דְּהָא שִׁירָתָא כְּהַאי לָא אִתְּמָר מִיּוֹמָּא דְאִתְבְּרֵי עָלְמָא.

The difference between “Psalm of David” and “To David a psalm” has been expounded elsewhere. Here, however, we have “Psalm” simply. The reason is that this Psalm is one destined to be sung by the Holy Spirit at the time when the Almighty will raise Israel from the dust. Hence the epithet “new song”, since such a song will never have been chanted since the creation of the world.’