זוהר, בשלח י״זZohar, Beshalach 17

Segment 1א׳

(שמות ט״ו:ג׳) יְיָ' אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ' שְׁמוֹ. רִבִּי אַבָּא פָּתַח (במדבר כ״א:י״ד) עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. כַּמָה אִית לָן לְאִסְתַּכְּלָא בְּפִתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, כַּמָה אִית לָן לְעַיְּינָא בְּכָל מִלָּהָא, דְּלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִתְרְמִיזָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלֵית בָּהּ כַּמָּה רָזִין, כַּמָּה טַעֲמִין, כַּמָּה שָׁרָשִׁין, כַּמָּה עֲנָפִין.

THE LORD IS A MAN OF WAR, THE LORD IS HIS NAME. R. Abba referred in connection with this verse to the words: “Therefore it is said in the book of the wars of TETRAGRAMMATON: ‘Vaheb in Supha, and in the brooks of Arnon”’ (Num. 21, 14). He said: ‘How assiduously should one ponder on each word of the Torah, for there is not a single word in it which does not contain allusions to the Supernal Holy Name, not a word which does not contain many mysteries, many aspects, many roots, many branches.

Segment 2ב׳

הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', וְכִי סֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', אָן הוּא. אֶלָּא הָכִי אִתְּעָרוּ חַבְרַיָּיא, כָּל מַאן דְּאַגָּח קְרָבָא בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי לְאַסְגָּאָה שְׁלָמָא בְּסוֹף מִלּוֹי. כָּל קְרָבִין דְּעָלְמָא, קְטָטָה וְחֻרְבָּנָא. וְכָל קְרָבִין דְּאוֹרַיְיתָא, שְׁלָמָא וּרְחִימוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה, כְּלוֹמַר, אַהֲבָה בְּסוּפָה. דְּלֵית לָךְ אַהֲבָה וּשְׁלָמָא בַּר מֵהַאי.

Where now is this “book of the wars of the Lord”? What is meant is, of course, the Torah, for, as the members of the Fellowship have pointed out, he who is engaged in the battle of the Torah, struggling to penetrate into her mysteries, will wrest from his struggles an abundance of peace. All other wars involve strife and destruction, but the war of the Torah is one of peace and love: “Vaheb in Supha” may be read “ahabah be-sophah”, “love is in her end”, for there is no love nor peace like this.

Segment 3ג׳

תּוּ קַשְׁיָא בְּאַתְרֵיהּ. עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יְיָ', בְּתוֹרַת מִלְחֲמוֹת יְיָ' מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי בְּסֵפֶר. אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה הוּא, אֲתָר אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִקְרֵי סֵפֶר (נ"א ומספר) כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה לה) דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ' וּקְרָאוּ. דְּכָל חֵילִין וּגְבוּרָן דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּהַהוּא סֵפֶר תַּלְיָין, (נ"א ומתמן נפקין

The word “book” is used, and not “torah” as we might expect, for an esoteric reason, viz. that there is a divine sphere called “Book”, as it says: “Seek ye out of the book of the Lord and read” (Isa. 34, 16), on which all the mighty works of the Lord depend and from which they emanate.