זוהר, בראשית צ״אZohar, Bereshit 91

Segment 1א׳

וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לָא יְדַעְנָא מָאן עָבִיד תֵּרוּכִין לְמָאן. אִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד תֵּרוּכִין לְאָדָם אִי לָא. אֲבָל מִלָּה אִתְהַפִּיךְ וַיְגָרֶשׁ אֶת, אֶ"ת דַּיְיקָא. וּמָאן גֵּרַשׁ אֶת, הָאָדָם. הָאָדָם וַדַּאי גֵּרַשׁ אֶת.

AND HE DROVE OUT THE MAN. R. Eleazar said: We naturally suppose that “he” is the subject and “man” the object. The truth is, however, that “man” is the subject and the object is the accusative particle eth, so that we render “and the man drove out eth”.

Segment 2ב׳

וּבְגִין דָּא כְּתִיב וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְיָ אֱלהִים מִגַּן עֵדֶן. אַמַּאי וַיְשַׁלְּחֵהוּ, בְּגִין דְּגֵרַשׁ אָדָם אֶת כִּדְקָאֲמָרָן. וַיַּשְׁכֵּן, אִיהוּ אַשְׁרֵי לוֹן בְּאֲתַר דָּא דְּאִיהוּ גָּרִים וְסָתִים אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין וְאַשְׁרֵי דִּינִין עַל עָלְמָא וְאַמְשִׁיךְ לְוָוטִין מֵהַהוּא יוֹמָא וּלְעֵילָא.

Hence it is written, “And God sent him forth from the Garden of Eden”, for the reason that he had divorced eth, as we have explained. AND HE PLACED: the subject is still “man”; it was he who fixed the Cherubim in this place, who closed the path to Paradise, who subjected the world to chastisement, and drew upon it curses from that day onward.

Segment 3ג׳

וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, כָּל אִנּוּן דְּשָׁרְיָין בְּקוֹזְפֵי דִינִין עַל עָלְמָא, דְּמִתְהַפְּכִין לִגְוָונִין סַגִּיאִין בְּגִין לְאִתְפְּרָעָא מֵעָלְמָא. לְזִמְנִין גּוּבְרִין לְזִמְנִין נָשִׁין לְזִמְנִין אֶשָׁא מְלַהֲטָא וּלְזִמְנִין רוּחִין דְּלֵית מָאן דְּקָאִים בְּהוּ. וְכָל דָּא לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים דְּלָא יוֹסִיפוּן לְאַבְאָשָׁא כְּקַדְמִיתָא.

THE FLAME OF A SWORD WHICH TURNED EVERY WAY: this refers to those beings who are ever in readiness to chastise the world, and who take all manner of shapes, being sometimes male, sometimes female, sometimes flaming fire and sometimes irresistible winds. All this is TO KEEP THE WAY OF THE TREE OF LIFE, so that man should not do any more mischief there.