זוהר, בהר ט׳Zohar, Behar 9

Segment 1א׳

רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹ אָזְלֵי בְּאָרְחָא, פָּגְעוּ בְּהַהוּא טוּרָא, אַשְׁכָּחוּ תְּרֵי גַּבְרֵי דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אַדְּהָכִי חָמוּ חַד בַּר נָשׁ דְּהֲוָה אָתֵי, וְאָמַר לוֹן, בְּמָטוּ מִנַּיְיכוּ, הָבוּ לִי מְזוֹנָא פִּתָּא דְּנַהֲמָא, דְהַנֵי תְּרֵין יוֹמִין דְּתַעִינָא בְּמַדְבְּרָא, וְלָא אֲכַלְנָא מִדִי. אִשְׁתְּמִיט חַד מֵאִינּוּן תְּרֵי גַּבְרֵי, וְאַפִּיק מְזוֹנֵיהּ דְּאִיהוּ אַיְיתֵי לְאוֹרְחָא, וְיָהִיב לֵיהּ, וְאָכִיל וְאַשְׁקֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ, מַה תַּעֲבִיד מִן מְזוֹנָא, דְּהָא אֲנָא דִּידִי אֲכַלְנָא. אָמַר לֵיהּ, וּמֶה עֲלֵי דִּידָךְ, אֲנָא אָזִיל, יָתִיב גַּבֵּיהּ הַהוּא מִסְכְּנָא, עַד דְּאָכַל כָּל מַה דְּהֲוָה גַּבֵּיהּ, וְהַהוּא נָהֲמָא דְּאִשְׁתְּאַר, יָהַב לֵיהּ לְאוֹרְחָא, וְאָזַל לֵיהּ.

As R. Jose and R. Hiya were once travelling together, they saw in front of them two other men going along. They saw a man come up to them and say, I beg of you, give me some food, if only a piece of bread, because for two days I have been wandering in the wilderness without tasting anything. One of the two men thereupon took out the food which he had brought with him for the journey and gave him to eat and drink. Said his companion to him: ‘What will you do for food, for I am going to eat my own?’ He replied: ‘Do I want to eat yours?’ The poor man ate up all that he had save some bread, and this he gave him for the road.

Segment 2ב׳

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, לָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּמִלָּה דָּא יִתְעֲבִיד עַל יְדָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּילְמָא דִּינָא אִתְגְּזַר עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְזַמְּנָא קַמֵּיהּ הַאי, בְּגִין לְשֵׁזָבָא לֵיהּ. עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, לָאָה הַהוּא גַּבְרָא בְּאוֹרְחָא, אָמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ, וְלָא אֲמֵינָא לָךְ דְּלָא תִּתֵּן נָהֲמָא לְאָחֳרָא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא לְרִבִּי יוֹסֵי, הָא מְזוֹנָא גַּבָּן נִיהַב לֵיהּ לְמֵיכַל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּבְעֵי לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ זְכוּתָא, נֵזִיל וְנֶחמֵי, דְּהָא וַדַאי בְּקַפְטוּרֵי דְּדָא טִפְסָא דְּמוֹתָא אִתְאֲחִיד, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְזַמְּנָא זְכוּתֵיהּ, בְּגִין לְשֵׁזְבֵיהּ.

Said R. Hiya: ‘God did not desire that this good deed should be done by us.’ R. Jose replied: ‘Perhaps that man was doomed to some punishment, and God sent this man to him so as to deliver him.’ They resumed their journey, and soon after the man who had given his food became faint. Said his companion to him: ‘Did I not tell you not to give your bread away?’ R. Hiya then said to R. Jose: ‘We have bread, let us give him some.’ Said R. Jose to him: ‘Do you want to undo the merit of his good deed? Let us watch a little, for assuredly the pallor of death is on this man’s face, and God prepared some merit for him in order to deliver him.’

Segment 3ג׳

אַדְּהָכִי, יָתִיב הַהוּא בַּר נָשׁ, וְנָאִים תְּחוֹת חַד אִילָנָא, וְחַבְרֵיהּ אִתְרְחִיק מִנֵּיהּ, וְיָתִיב בְּדֶּרֶךְ אָחֳרָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חִיָּיא, הַשְׁתָּא נֵיתִיב וְנֶחמֵי, דְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְמִרְחָשׁ לֵיהּ נִיסָא, קָמוּ וְאוֹרִיכוּ. אַדְּהָכִי חָמוּ חַד טִיפְסָא בְּשַׁלְהוֹבֵי קָאִים גַּבֵּיהּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַוי עַל הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּהַשְׁתָּא יָימוּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, זַכָּאָה הַהוּא בַּר נָשׁ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָא. אַדְּהָכִי נָחַת מֵאִילָנָא חַד חִוְיָא, וּבָעָא לְמִקְטְלֵיהּ. קָם הַהוּא טִפְסָא עָלֵיהּ וְקַטְלֵיהּ. קִסְטֵּר בְּרֵישֵׁיהּ טִפְסָא, וְאָזַל לֵיהּ.

Meanwhile the man fell asleep under a tree and his companion left him. R. Jose and R. Hiya then saw a fiery adder by him. ‘Alas for that man,’ said R. Hiya; ‘surely he will now be killed.’ R. Jose replied: ‘He deserves that a miracle should be done on his behalf.’ At that point a snake came down from the tree with intent to kill the man, but the adder attacked and killed it, and then turned its head and departed.