זוהר, במדבר ה׳Zohar, Bamidbar 5

Segment 1א׳

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב (תהילים ל״א:ו׳) בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. הַאי קְרָא אִית לֵיהּ לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, חֲמִיתּוּן מַאן דְּאַפְקִיד בִּידָא דְּמַלְכָּא מִידִי. אֶלָּא, וַדַּאי זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ, דְּאָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְלָא חָטֵי קַמֵּיהּ תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּעָאל לֵילְיָא, אִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא, וְאִילָנָא דְּחַיֵּי אִסְתַּלָּק לְעֵילָּא לְעֵילָּא. וְכֵיוָן דְּאִילָנָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא בִּלְחוֹדוֹי, כָּל בְּנֵי עָלְמָא טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּהַהוּא אִילָנָא גָּרִים.

R. Eleazar cited the verse: “In thy hand I commit my spirit; thou hast redeemed me, O Lord, thou God of truth” (Ps. 31, 6). ‘This statement’, he said, ‘is somewhat surprising; for have you ever seen a man committing anything into the hand of the King? But, assuredly, happy is the man who walks in the paths of the Most Holy King and does not sin before Him. For as soon as night falls the Tree of Death dominates the world and the Tree of Life ascends to the height of heights. And since the Tree of Death has sole rule of the world, all the people in it have a foretaste of death.

Segment 2ב׳

וּבַר נָשׁ בָּעֵי לְאַקְדְּמָא וּלְמִפְקַד בִּידֵיהּ נַפְשֵׁיהּ בְּפִקְדוֹנָא. כְּפִקְדוֹנָא דְּבַר נָשׁ, דְּיָהִיב פִּקְדוֹנָא לְאַחֲרָא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ אִתְחַיָּיב לְגַבֵּיהּ יַתִּיר מֵהַהוּא פִּקְדוֹנָא, לָאו כְּדַאי לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ, הוֹאִיל וּפִקְדוֹנָא אִתְמְסַר לְגַבֵּיהּ, וְאִי יְסָרֵב בֵּיהּ, וַדַּאי נִבְדוּק אֲבַתְרֵיהּ, דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא הוּא, וְלָאו מִבְּנֵי מְהֵימְנוּתָא.

It is therefore incumbent upon man to make haste and meet the Tree of Death and deposit his soul with it, as a man deposits a pledge with his creditor. For, although the debt exceeds the value of the pledge, yet the creditor does not distrain on him because he has the pledge, but otherwise he will exact his debt.

Segment 3ג׳

כַּךְ הַהוּא אִילָנָא, בְּנֵי נָשָׁא אַקְדִּימוּ וְיָהֲבִין לֵיהּ פִּקְדוֹנָא דְּנַפְשַׁיְיהוּ, וְכָל נִשְׁמָתִין דִּבְנֵי עָלְמָא נָטִיל. וְכֻלְּהוּ טַעֲמִין טַעֲמָא דְּמוֹתָא, בְּגִין דְּהַאי אִילָנָא דְּמוֹתָא הוּא. וּבְגִין דְּכָל אִינּוּן נַפְשָׁתָא, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ אִתְחָיְיבוּ לְגַבֵּיהּ, וְלָאו כְּדַאי הוּא לְאָתָבָא פִּקְדוֹנָא לְגַבֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, אֶלָּא כֵּיוָן דְּכֻלְּהוּ אִתְמְסָרִי לֵיהּ בְּפִקְדוֹנָא, אָתִיב כָּל פִּקְדוֹנִין לְמָארֵיהוֹן.

So all the souls of man are taken by the Tree of Death in deposit, and all have a taste of death. Now although their sins are excessive, and they do not deserve to receive back their souls, and the Tree has really no right to give them back, yet they are returned to men