זוהר, אחרי מות ג׳Zohar, Achrei Mot 3

Segment 1א׳

תְּרֵי בְּנֵי אַהֲרֹן קְרִיבוּ אֶשָּׁא נוּכְרָאָה, דְּלָא אִתְיַחֲדוּ שְׁמֵיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, וְאִתּוּקָדוּ בְּנוּרָא. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, כְּתִיב, אַחֲרֵי מוֹת. וּכְתִיב וַיָמוּתוּ. כֵּיוָן דְּאָמַר אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן, לָא יְדַעְנָא, דְּהָא וַיָמוּתוּ. אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, תְּרֵי מִיתוֹת הֲווֹ, חַד לִפְנֵי יְיָ'. וְחַד, דְּלָא הֲווֹ לְהוּ בְּנִין, דְּכָל מַאן דְּלָא זָכֵי לִבְנִין מִית הוּא. בְּגִין כַּךְ, אַחֲרֵי מוֹת, וַיָמוּתוּ.

The two sons of Aaron brought strange fire on the altar and did not unify God’s name in the fitting manner, and therefore they were burnt.’ R. Isaac said: ‘It is written here, “After the death of the two sons… and they died”. Why this double mention of their death? One referring to their actual death, the other to their having no children, for he who has no children is counted as dead.’

Segment 2ב׳

רִבִּי אַבָּא אָמַר, מַאי דִּכְתִּיב, (במדבר ג׳:ד׳) וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְיָ' בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְיָ' בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. מַאי דָּא לְגַבֵּי דָּא, דִּכְתִּיב, וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. אֶלָּא רָזָא דְּמִלְתָּא. הַאי דַּאֲמֵינָא, וַיָמוּתוּ, דְּלָא הֲווֹ לְהוּ בְּנִין. וְהָכִי הוּא וַדַּאי. אֲבָל לָא כִּשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אַנְסִיבוּ, דְּהָא אִלֵּין לָא מִיתוּ אֶלָּא מִיתַת גַּרְמֵיהוֹן, אֲבָל מִיתַת נַפְשָׁהוֹן לָא מִיתוּ.

R. Abba derived the same lesson from this verse, “And Nadab and Abihu died… and they had no children and Eleazar and Ithamar ministered,” etc. (Num. 3, 4). He said further that they did not die like others who have no children: they died only their own death but not that of their souls, because their souls entered into Phineas;

Segment 3ג׳

מְנָא לָן, דִּכְתִּיב, (שמות ו׳:כ״ה) וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּנְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחוֹתָם. אֵלֶּה, וְהָא פִּנְחָס בִּלְחוֹדוֹי הֲוָה. וּכְתִיב, רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם, בְּגִין כָּךְ, מִיתַת גַּרְמֵיהוֹן מִיתוּ, מִיתַת נַפְשָׁהוֹן לָא מִיתוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וַדַּאי מַשְׁמַע אֵלֶּה, וּמַשְׁמַע רָאשֵׁי.

wherefore it refers to Phineas as “these” (Ex. 6, 25). R. Eleazar said: ‘For this reason whenever Phineas is mentioned he is always called “the son of Eleazar the son of Aaron the Priest” (v. Num. 25, 7; Judges 20, 28)….