יומא ח׳Yoma 8

Mishnah

משנה: יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָיה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. הַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם. וְהֶחָיָה תִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:

MISHNAH: On the Day of Atonement eating, drinking, washing, anointing, wearing shoes, and sexual relations, are forbidden. The king and the bride wash their heads, and the woman recovering after childbirth wears shoes, the words of Rebbi Eliezer, but the Sages forbid it.

Halakhah

הלכה: יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָיה כול׳. עָנוּשׁ כָּרֵת. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי הִילָא. לְפָחוּת מִכְּשִׂיעוּרִין נִצְרָכָה.

HALAKHAH: “On the Day of Atonement eating, drinking, etc., are forbidden.” They are punishable by extirpation and you are saying so? Rebbi Hila said, it was needed for less than the minimal quantities.

תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. יָכוֹל יֵשֵׁב לֹו בַחַמָּה וּבְצִינָּה כְדֵי שֶׁיִּצְטָעֵר. תַּלְמוּד לֹומַר כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. מְלָאכָה אָסַרְתִּי לְךָ בְמָקוֹם אַחֵר. וְעִינּוּי אָסַרְתִּי לְךָ בְמָקוֹם אַחֵר. מַה מְלָאכָה שֶׁאָסַרְתִּי לְךָ בְמָקוֹם אַחֵר [מְלָאכָה] שָׁחַיָיבִין עָלֶיהָ כָרֵת. אַף עִינּוּי שֶׁאָסַרְתִּי לְךָ בְמָקוֹם אַחֵר עִינּוּי שָׁחַיָיבִין עָלָיו כָרֵת. וְאֵילּוּ הֵן. אֵילּוּ הַפִּיגוּלִין וְהַנּוֹתָרִין. מְנַיִין לְרַבּוֹת אֶת הַטְּבָלִין. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה. [מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַטְּבָלִים שֶׁהֵן בְּמִיתָה. וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַנְּבֵלְה שֶׁאֵינָן בְּמִיתָה. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה.] אַרְבֶּה אֶת הַנְּבֵילוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַחוּלִין שֶׁאֵינָן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה. אַרְבֶּה אֶת הַחוּלִין שֶׁאֵינָן בַעֲמוֹד וַאֶכוֹל. וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁהֵן בַעֲמוֹד אֶכוֹל. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה. אַרְבֶּה אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁאֵינָן בְּבַל תוֹתִּיר. וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַקָּדָשִׁים שֶׁהֵן בְּבַל תוֹתִּיר. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה. דָּבָר אַחֵר. תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. דָּבָר שֶׁהוּא עִינּוּי אב בִית נֶפֶשׁ. וְאֵי זוֹ זּוֹ. זוֹ אֲכִילְה וּשְׁתִיָיה. מִשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ. נֶאֱמַר כָּאן תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ. מַה עִינּוּי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עִינּוּי רַעֲבוֹן. אַף עִינּוּי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עִינּוּי רַעֲבוֹן.

“ You shall deprive yourselves. I could think that one should sit in the sun or in the cold to make himself feel badly, the verse says, do not do any work. The work which I forbade you elsewhere. And the deprivation of what I forbade you elsewhere. Since the work which I forbade you elsewhere is work for which one would be liable to extirpation, so also deprivation which I forbade you elsewhere is deprivation from which one would be liable to extirpation, and the following are those: piggul and leftovers. From where to add ṭevel? The verse says, you shall deprive yourselves; it added. [I am adding ṭevel which is a deadly sin, but would not add carcass meat which is not a deadly sin; the verse says, you shall deprive yourselves; it added.] I am adding carcass meat which is prohibited, but would not add profane meat which is not prohibited; the verse says, you shall deprive yourselves; it added. I am adding profane meat which is not under a commandment to be eaten, but would not add heave and Second Tithe which is under a commandment to be eaten; the verse says, you shall deprive yourselves; it added. I am adding heave and tithe of which leftovers are not prohibited, but would not add sacrificial meat for which leftovers are prohibited, the verse says, you shall deprive yourselves; it added. Another explanation: You shall deprive yourselves, something which is a deprivation (father house) {which diminishes} the spirit/ What is this? Eating and drinking. In the name of Rebbi Ismael they said, it is said here you shall deprive yourselves, and it says there, He deprived you and made you hungry. Since deprivation there is one of hunger, also deprivation here is one of hunger.”

וְלָמָּה שִׁשָּׁה דְבָרִים. כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה עִינּוּיִין הָאֲמוּרִין בַפָּרָשָׁה. וְהָא לֵיתנוֹן אֶלָּא חֲמִשָּׁה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. וְאֶחָד מוּסַף.

And why six kinds? Corresponding to the six quotes of “deprivation” in the Chapter. But there are only five? Rebbi Tanḥuma said, one is with musaf.

בִּרְחִיצָה. רִבִּי זְעוּרָה בַּר חָמָא [רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא] בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּתַעֲנִית צִיבּוּר מַרְחִיץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו כְּדַרְכּוֹ. בְּתִשְׁעָה בְאַב מַרְחִיץ יָדָיו וּמַעֲבִירָן עַל פָּנָיו. בָּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מַרְחִיץ יָדָיו וּמְקַנְּחָן בְמַפָּה וּמַעֲבִיר אֶת הַמַּפָּה עַל פָּנָיו. רִבִּי יוֹנָה תָרִי מַרְטוּטָה וִיהַב לָהּ תּוּתֵי כַדָּה. וְהַא תַנֵּי. אֵין בֵּין תִּשְׁעָה בְאַב לְתַעֲנִית צִיבּוּר אֶלָּא אִיסּוּר מְלָאכָה בְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ. הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ אֵצֶל בִּתּוֹ וְעָבַר בַּיָּם אוֹ בַנָּהָר אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. נִיטַּנְּפוּ רַגְלָיו מַטְבִּילָן בַּמַּיִם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הוֹרֵי רִבִּי בָּא כָּהֵן תַּנָּיָיא. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא. בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קִיהוֹת עָלָיו. שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָם בַּמַּיִם. תַּנֵּי. אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ בָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִיבּוּר.

“Washing”. Rebbi Zeˋurah bar Ḥama, [Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina.] in the name of Rebbi Joshua ben Levi: On a public fast day one washes as usual his face, hands, and feet. On the Ninth of Av one washes his hands and moves them over his face. On the day of Atonement one washes his hands, dries them with a towel, and moves the towel over his face. Rebbi Jonah moistened a rag and put it under the water pitcher. But did we not state that there is no difference between a public fast and the Ninth of Av except the prohibition of work at places where they were used to it? If somebody was going to his teacher or to his daughter and crossed a lake or a river he does not worry. If his feet were dirtied he immerses them in water and does not worry. Rebbi Abba instructed following this Tanna. Rebbi Aḥa instructed that one who comes from the road and his feet are dulled, he may wash them in water. It was stated: A mourner and one in the ban on a trip are permitted leather shoes. When they come to the town they shall take them off. The same applies to a public fast and the Ninth of Av.

בְּסִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. בְּתִשְׁעָה בְאַב וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. וְהָא תַּנֵּי. שָׁוַות סִיכָה לִשְׁתִיָיה לְאִיסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִין. אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לְאִיסּוּר. אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. וְהָא תַנֵּי. וְלֹא יְחַלְּלוּ. לָהָבִיא אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן סָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. אִין לֵית כָּאן סָךְ. לֵית כָּאן שׁוֹתֶה. דִּלֹ כֵן דָּבָר שֶׁהוּא בָא מִשְׁנֵי לָוִוין מִצְטָרֵף.

“Anointing.” As it was stated: On the Sabbath both anointing for pleasure and anointing not for pleasure are permitted. On the Day of Atonement, both anointing for pleasure and anointing not for pleasure are forbidden. On the Ninth of Av and public fasts, anointing for pleasure is forbidden but anointing not for pleasure is permitted. But it was stated: Anointing is equal to drinking regarding prohibition and reparation but not punishment. On the Day of Atonement regarding prohibition but not punishment But was it not stated, they shall not desecrate, to include him who anoints or drinks? Rebbi Joḥanan said, there is no “anoints” there. Rebbi Abba Mari said, if there is no “anoints” there is no “drinks”. For if it were not so, do matters combine which come from two different prohibitions?

גָּרַשׂ עַד הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ.

One repeats up to “this holy body that he forgot”.

[מְנַיִין שֶׁהוּא מְחוּוָּר בַּעֲשֵׂה. אָמַר רִבִּי אֶלָעָזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. מָה נָן קַיָימִין. אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. לַחַי הוּא אָסוּר כָּל שֶׁכֵּן לָמֵת. וְאֵיזֶה דָבָר שֶׁמּוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לַמֵּת. הֲוֵי אוֹמֵר. זוֹ סִיכָה.

[From where that there is a clear commandment? Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Simai: I did not give from it to the dead. Where do we hold? If not to bring a casket or shrouds for him, this is forbidden for the living, therefore certainly for the dead. What is permitted for the living but prohibited for the dead? I am saying that this is anointing.

וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁאָמְרוּ. אֲסוּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. יָצָא לַדֶּרֶךְ נוֹעֵל. הִגִּיעַ לְכַרַךְ חוֹלֵץ. וְכֵן בְּאָבֵל וְכֵן בִּמְנודֶּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בִּאִמְפִּלִיָּא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר. יוֹצְאִין. בִּאִמְפִּלִיָּא שֶׁל בֶּגֶד. וּמָאן דָּמַר. אֵין יוֹצְאִין. בִּאִמְפִּלִיָּא שֶׁל עוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן סְלַק לְגַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי צוֹמָא רַבָּא. נְפַק לְגַבֵּי לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָה הוּא דֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן סְלַק לְגַבֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָא. נְפַק לְגַבֵּיהּ. לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָה הוּא דֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנִי. רִבִּי סִמַיי חֲמוּנֵהּ נְפִיק בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָא לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוּרֵי לְחַד מִן קְרִיבוֹיי דִנְשִׂיָא לְמַלְבֵּשׁ סוֹלְיָסָה. אֲמַר לֵיהּ. אַן מִן הָדָה. אֲמַר לֵיהּ. מִן דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַיסְתְּנֵיס הֲוָה.

“Wearing shoes”. It was stated: In all cases where they said that one may not wear shoes, when he departs on a trip he puts them on, when he arrives at a walled city he takes them off; this includes the mourner and the person in the ban. There are Tannaim who state, one goes in slippers on the day of Atonement; and there are Tannaim who state, one does not. Rav Ḥisda said, he who said one goes, in textile slippers, and he who said one does not go, in leather slippers. Rebbi Isaac bar Nahman visited Rebbi Joshua ben Levi in the night of the Great Fast; he came to him wearing laced shoes. He asked him, what is this? He answered, I am asthenic. Rebbi Samuel bar Nahman visited Rebbi Joshua ben Levi in the night of a fast day; he came to him wearing laced shoes. He asked him, what is this? He answered, I am asthenic. They saw Rebbi Simai walking in the night of a fast day in laced shoes. A student of Rebbi Mana permitted to a relative of the Patriarch to wear laced shoes. He asked him, from where this? He answered, from this of Rebbi Joshua ben Levi. He said to him, in the case of Rebbi Joshua ben Levi it was an asthenic.

וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. אֲתִי חֲמִי. בִּרְחִיצָה הוּא אָסוּר. בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה לֹא כָל שֶׁכֵּן. תִּפְתָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טוֹבְלִין. אוֹ קוֹדֶם שֶׁהִתְקִין עֶזְרָא טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרִיִּין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא רִבִּי יָיסָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. רַב הוּנָא אָמַר. אֲפִילוּ רָאָה עַצְמוֹ נִיאוֹת תוֹךְ חֲלוֹם. הֲווּ בְּעַיָין מֵימַר. וּבִלְבַד הָאִשָּׁה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵא תְּרַוֵויהוֹן אָמְרִין. אֲפִילוּ מִדָּבָר אַחֵר. וְהָא תַנִּינָן. יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָיה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּעֲלֵי קֶרִיִין טוֹבְלִין כְדַרְכָּן בְּצִנְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. לֵית הָדָא פְלִיגָא אַדְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. פָּתַר לָהּ. בְּשֶׁשִּׁימֵּשּׁ מִטָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל בְּצִנְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית לָךְ למֵימַר בְּאוֹתוֹ הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ.]

“And sexual relations.” Come and see, he is forbidden to wash, not so much more to have sexual relations? Explain it that it was a place where one does not immerse oneself, or before Ezra instituted immersion for people having had an emission. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Qeri is only from sexual intercourse. Rav Ḥuna said, even if he saw himself enjoying in his dream. They wanted to say, only from a woman. Rebbi Jonah and Rebbi Yose both say, even from something else. But did we not state: On the Day of Atonement eating, drinking, washing, anointing, wearing shoes, and sexual relations, are forbidden?. And it was stated in that respect: Men with qeri immerse themselves secretly in their normal way on the day of Atonement. Does this not contradict Rebbi Joshua ben Levi, since Rebbi Joshua ben Levi said, qeri is only from sexual intercourse? Explain it if he had intercourse on the previous day and forgot and did not immerse himself. But it was stated: It happened that one saw Rebbi Yose bar Halaphta immersing himself secretly on Yom Kippur. Can you say about that holy body that he forgot?]

הַמֶּלֶךְ עַל שֵׁם מֶלֶךְ בְּיוֹפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ.

“The king,” because your eyes shall see the king in his beauty.

הַכַּלָּה מִפְּנֵי אֵיבָה.

“The bride,” because of bad feelings.

וְהֶחָיָה תִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר עַל סוֹפָה. אַשְׁכַּח תַּנֵּי עַל כּוּלְּהוֹן.

“And the woman recovering after childbirth wears shoes, the words of Rebbi Eliezer.” We were thinking to say that this refers to the last statement; it was found stated referring to all of them.

Mishnah

משנה: הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ וְהַשּׁוֹתֶה מְלֹא לוּגְמָיו חַיָיב. כָּל הָאוֹכָלִין מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת וְכָל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לִמְלוֹא לוּגְמָיו. אָכַל וְשָׁתָה אֵין מִצְטָרְפִין:

MISHNAH: He who eats the volume of a big date with its pit or who drinks the volume of a full gulp on the day of Atonement is liable. All foods combine for the volume of a date, and all drinks combine for the mouthful. What he ate and drank does not combine.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֵרֵת (שׁוּ) [שֶׁ]צָרִיךְ לְמַעֵךְ אֶת חֲלָלוֹ. דִּלֹ כֵן נִיתְנֵי. כָּמוֹהָ וּכְגַלְעִינָתָהּ וּמִחֲלָלָהּ. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. כַכּוֹתֶבֶת נִמְרִית.

HALAKHAH: Rebbi Yose said, this implies that (he) [one] has to squeeze its empty space since otherwise one should have stated, “it, its pit, and its empty space.” Rebbi Simeon ben Eleazar stated, a date from Nimrin.

תַּנֵּי. מְלֹא לוּגְמָיו. מַה וּפְלִיג. מְלוֹא לוּגְמָיו. שֶׁהוּא נִיתַּן לְלוּגְמָא אַחַת. תַּנֵּי מִשֵּׁם בֵּית שַׁמַּי. מְלוֹא לוּגְמָיו כִּרְבִיעִית. רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָתָהּ מִקּוּלֵּי בֵית שַׁמַּי וּמֵחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל. אָמַר לֵיהּ. מִפְּנֵי לוּגְמוֹ שֶׁלְבֶּן אֲבַטִּיחַ שֶׁהָיָה מַחֲזִיק יוֹתֵר מֵרְבִיעִית.

It was stated, “a full gulp.” Does this disagree? A full gulp, what is possible as one gulp. It was stated in the name of the House of Shammai, a full gulp is equivalent to a quartarius. Rebbi Ḥiyya bar Ada asked before Rebbi Mana, why was this not stated as one of the leniencies of the House of Shammai and restrictions of the House of Hillel? He told him, because of the gulp of Ben Avatiah which contained more than a quartarius.

Mishnah

משנה: אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מְלָאכָה חַיָיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָכַל אוֹכְלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה שָׁתָה צִיר אוֹ מוּרְיֵיס פָּטוּר: תִּינוֹקוֹת אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם קוֹדֶם שָׁנָה וְקוֹדֶם שְׁתַּיִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהוּ רְגִילִין לַמִּצְוֹת:

MISHNAH: If one ate and drank in one forgetting he is liable only for one purification sacrifice. If he ate and drank, and worked, he is liable for two purification sacrifices. If he ate foods which are not edible or drank drinks which are not drinkable, drank fish sauce or muries, he is not liable. One does not let children fast but one educates them one year of two in advance so they should be used to commandments.

Halakhah

הלכה: לָמָּה. שְׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. אֵין אֲכִילָה בִכְלָל שְׁתִיָיה. מָנַיִין שֶׁהַשְּׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם. מָה נָן קַיָימִין. אִם בְּדָם שֶׁקָּרַשׁ. הָא תַנֵּי. דָם שֶׁקָּרַשׁ אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה. אֶלָּא כִי נָן קָיָימִין. כָּמוֹת שֶׁהוּא. וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה. וְהָתַנֵּי. הִמְחָה אֶת הַחֵלֶב וּגְמָייוֹ. הִקְפָּה אֶת הַדָּם וַאֲכָלוֹ. [אִם יֵשׁ בּוֹ כְזַיִת] חַיָיב. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹנָה. אֵינוֹ אוֹכֶל לְטַמְּאוֹ טוּמְאַת אוֹכְלִין וְלֹא מַשְׁקֶה לְטַמְּאוֹ טוּמְאַת מַשְׁקֶה. חָזַר רִבִּי יוֹנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ. מָה נָן קַיָימִין. אִם בְּטוֹעֵם טַעַם יַיִן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל. וַהֲלֹא טַעַם יַיִן לִפְגָם הוּא. [אֶלָּא כִּי נָן קָיָימִין כָּמוֹת שֶׁהוּא. וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה.] רַבָּנִן דְּקַיסָרִין אָמְרֵי. תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין אוֹרְזָנַיָיא וְגּוֹמְנַנַּיָיא. כָּל הַטָּפֵל לָאֲכִילָה כָּאֲכִילָה הִיא.

HALAKHAH: Why? Drinking is subsumed under eating but eating is not subsumed under drinking. From where that drinking is subsumed under eating? Rebbi Jonah understood if from the following: Therefore, I told the Children of Israel, none of you shall eat blood. Where do we hold? If about congealed blood, was it not stated that congealed blood is neither food nor drink? But we hold, as it is. And the Torah called it eating. And was it not stated: If one liquefied fat and drank it, or congealed blood and ate it, [if there is the volume of an olive] he is liable. What does Rebbi Jonah do with this? It is not food to become impure in the impurity of food, or fluid to become impure in the impurity of fluids. Rebbi Jonah changed and understood if from the following:: You shall spend the money for anything you desire. Where do we hold? If about one who gives the taste of wine into a cooked dish, is that not spoiling the taste of the wine? [But we hold as it is and the Torah called it “eating.”] The rabbis of Caesarea said, explain if about orzaraya and gomnany, since anything that is ancillary to food is like food.

רִבִּי יוֹסֵה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל וְשָׁתָה. אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אֶחָת. אָמְרוּן חֲבֵרַיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. אָמוּר דְּבַתְרָהּ. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה וְאָכַל וְשָׁתָה. חַיָיב שְׁתַּיִם. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ מִי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כִכָּרִים. וְאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זֹה. וְחָזַר וַאֲכַלָן [שְׁנֵיהֶן] כְּאַחַת. שֶׁמָּא אֵינוֹ חַיָיב שְׁתַּיִם.

Rebbi Yose understood all this from the following: “An oath that I shall not eat; when he ate and drank he is liable only once.” The colleagues said before Rebbi Yose, but it is said following this, “an oath that I shall not eat nor drink, when he ate and drank he is liable for two”! Rebbi Yose told them, if somebody had two loaves in front of him said, an oath that I shall not eat this loaf, when he ate [both of them] together would he not be guilty on two counts?

רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל אוֹכְלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה. וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָיה. פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁשָּׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָיה. אֲבָל אִם [אָכַל אוֹכְלִין שֶׁהֵן רְאוּיִין לַאֲכִילָה.] שָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁהֵן רְאוּיִין לִשְׁתִיָיה חַיָיב. לֹא שְׁבוֹעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל אָמַר. נִיחָא כְמַתְנִיתָן. דַּאֲנָן אָמְרִין. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. כְּרִבִּי. דּוּ אָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה.

Rebbi Ḥanania in the name of Rebbi Phineas understood it from the following: “An oath that I shall not eat; when he ate inedible food and drank undrinkable fluids, he is not liable.” Because he ate inedible food and drank undrinkable fluids. Therefore if [he ate edible food,] drank drinkable fluids he is liable. Did he not say, an oath that I shall not eat? That is understandable following our Mishnah, where we are saying, “an oath that I shall not eat.” But for Rebbi who said, an oath that I shall not eat and shall not drink?

רִבִּי חִינְנָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. [הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת.

Rebbi Ḥinena understood it from the following: [“If he ate and drank in one forgetting he is liable only once.”

רִבִּי אַבָּא מָרִי שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא.] לֹא אָכַלְתִּי בְאוֹנִי. אֶלָּא שָׁתִיתִי.

Rebbi Abba Mari understood it from the following:] I did not eat from it in my mourning, but I drank?

נִיחָא כְּמָאן דְּאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְשָׁתָה. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה. וְאָכַל. שְׁתִיָיה בִּכְלָל אֲכִילָה. אֵין אֲכִילָה בִכְלָל שְׁתִיָיה.

It is understandable for him who said, “{I swear} an oath that I shall not eat”, and he drank. Drinking is subsumed under eating. But for him who said, “an oath that I shall not drink”, and he ate? Is eating subsumed under drinking? Eating is not subsumed under drinking.

וְאִית דְּבָעֵי מִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וגו׳. תִּירוֹשְׁךָ זֶה הַיַּיִן. יִצְהָרֶךָ זוֹ סִיכָה. וְהַתּוֹרָה קָרָאת אוֹתוֹ אֲכִילָה. וְאֵינוֹ מְחוּוָר. אִין תֵּימַר. מְחוּוָר הוּא. יִלְקוּ עָלָיו חוּץ לַחוֹמַה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. אֵין לוֹקִין חוּץ לַחוֹמַה אֶלָּא עַל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי טָהוֹר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלִַם וְיָצָא. וּמִנַּיִין שֶׁאֵינוֹ מְחוּוָר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלַּתַּעֲנוּג. גָרַשׂ בְּהִילְכָתָא קַדְמִיָיתָא.

Some want to understand it from this: You may not eat in your gates etc. Your cider’, that is the wine. And your shining oil’ refers to anointing and the Torah called it ‘eating’. But this is not clear. If you could say that it is clear one should be whipped because of it outside the walls! Rebbi Yose ben Ḥanina said, one is whipped outside the walls only for pure Second Tithe which entered Jerusalem and left. From where that it is not clear? From what was stated: “On the Sabbath, both anointing for pleasure”, one reads this in Halakhah One.

מִנַּיִין שֶׁהִיא מְחוּוָר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. מָה נָן קַיָימִין. אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתָכְרִיכִין דָּבָר שֶׁהוּא אָסוּר לַחַי. לַחַי הוּא אָסוּר. לֹא כָּל שֶׁכֵּן לַמֵּת. אֵי זֶהוּ דָבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לַמֵּת. הֲוֵי אוֹמֵר. זֹה סִיכָה.

From where that it is clear as a positive commandment? Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Simai: Nor did I give from it to the dead. Where do we hold? If it were to bring a casket and shrouds for him, that were also forbidden for a living person! If something is forbidden for the living, not so much more for the dead? What is something which is permitted for the living but prohibited for the dead? That is anointing!

אַזְהָרָה לִמְלֵאכֵת הַיּוֹם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. עוֹנֶשׁ וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. אַזְהָרָה לְעִינּוּי הַיּוֹם כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעוּנֶּה. עוֹנֶשׁ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. אַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת הַלַּיְלָה לֵית כָּאן. עוֹנֶשׁ לֵית כָּאן. אַזְהָרָה וְעוֹנֶשׁ לְעִינּוּי הַלַּיְלָה לֵית כְּתִיב.

“Warning about work on the day: Any work you shall not do. Punishment, and I shall destroy this person. Warning about deprivation on the day, for any person who will not be deprived; punishment, and this person will be extirpated.” There is no warning about work in the night, there is no punishment. There is no warning nor punishment written for deprivation in the night.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. מָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר בֵּיהּ. לֹא תְעוּנֶּה. אֶלָּא לֹא תֹאכַל. כָּל אֲכִילוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כְּזַיִת. וְכָאן כְּכוֹתֶבֶת. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. הִשָּׁמֵר פֶּן וְלֹא תְעוּנֶּה. הַא תְלַת אַזְהָרָן. אָמַר רִבִּי חוּנָה. הִשָּׁמֵר בְּאוֹתָהּ הָאֲמִירָה שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ. הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמוֹר מְאֹד וְלַעַשׂוֹת וגו׳. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. [לֹא] יֵאָמֵר עוֹנֶשׁ בִּמְלָאכָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. הָיִיתִי לָמֵד מִן הָעִינּוּי. [מַה אִם הָעִינּוּי] הַקַּל חַיָיבִין כָּרֵת. מְלָאכָה הַחֲמוּרָה אֶינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין עָלֶיהָ כָרֵת. הָא לֹא נֶאֲמַר עוֹנֶשׁ בִּמְלָאכָה אֶלָּא לִיתֵּן אַזְהָרָה לְפָנָיו. מָה עוֹנֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְלָאכָה אַזְהָרָה לְפָנָיו. אַף עוֹנֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִינּוּי אַזְהָרָה לְפָנָיו. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הָדָא אָמְרָה. לְמֵידִין גְּזֵירָה שָׁוָה אֲפִילוּ מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְלֹא דְרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. לְמֵידִין מִגְּזֵירָה שָׁוָה אַף עַל פִּי שֶׂאֵינָהּ מוּפְנָה.

Rebbi Simeon ben Laqish asked, what could He have said instead of will not be deprived? “Shall not eat”? All eating in the Torah is by the volume of an olive, but here by the volume of a date. Rav Hoshaia said, “watch yourself, lest, not be deprived,” would be three warnings. Rebbi Ḥuna said, watch yourself regarding the saying which I said to you, watch yourself in matters of skin disease to be very careful and act, etc. Rebbi Ḥiyya stated: Punishment could [not] have been said about work since it is unnecessary. I could have inferred it from deprivation. [Since for deprivation] which is minor one is liable to extirpation, for work which is major it should be logical that one should be liable for extirpation. Therefore punishment was spelled out for work only to imply a warning preceding it. Since the punishment indicated for work is preceded by a warning, also the punishment indicated for deprivation is preceded by a warning. Rebbi Zeˋira said, this implies that one may infer about an “equal cut” even if it is free only on one side. Rebbi Yudan said, Is that not Rebbi Aqiba’s? And Rebbi Aqiba said, one infers about an “equal cut” even if it is not free.

תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקב אוֹמֵר. נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בִּמְלָאכָה. וְנֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בְּעִינּוּי. מַה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְלָאכָה לֹא חִלַּקְתָּה בוֹ בֵּין יוֹם לַלַּיְלָה. בֵּין עוֹנֵשׁ לָאַזְהָרָה. אַף בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִינּוּי לֹא נַחֲלוֹק בּוֹ בֵּין יוֹם לַלַּיְלָה בֵּין עוֹנֵשׁ לָאַזְהָרָה. עַד כְדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה.

It was stated: Rebbi Eliezer ben Jacob says, it is said on this very day about work and it is said on this very day about deprivation. Since in regard of on this very day said about work you did not differentiate between day and night, between punishment and warning, so in regard of on this very day said about deprivation we shall not differentiate between day and night, between punishment and warning. So far following Rebbi Aqiba.

כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. הִקִּישׁ מְלָאכָה לְעִינּוּי. מַה מְלָאכָה שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ מְלָאכָה שֶׁחַיָיבִין עָלֶיהָ כָרֵת. אַף עִינּוּי שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ עִינּוי שֶׁחַיָיבִין עָלָיו כָרֵת.

Following Rebbi Ismael? It shall be for you an eternal law, in the Seventh Month He joined work and deprivation. Since the work which I forbade to you is work for which one is liable to extirpation, also deprivation which I forbade to you is deprivation for which one is liable to extirpation.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הָאוֹכֵל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם לוֹקֶה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַכּוֹסֵס חִיטֵּי תְרוּמָה לוֹקֶה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמְגַמֵּא חוֹמֶץ שֶׁלְּתְּרוּמָה לוֹקֶה. הַמְגַמֵּע חוֹמֶץ שֶׁלִּתְרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. הַכּוֹסֵס חִיטֵּי תְרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי בִּמְגַמֵּע חוֹמֶץ שֶׁלִּתְרוּמָה לְאַחַר טִיבֻּלוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ. שֶׁהַחוֹמֶץ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, he who eats of kilaim in a vineyard is whipped. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, he who chews wheat grain of heave is whipped. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, he who sips vinegar of heave is whipped; he who sips vinegar of heave pays the principal but he does not pay the fifth; he who chews wheat grain of heave pays the principal but he does not pay the fifth. Rebbi says, I am saying that he pays principal and fifth. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Immi: The rabbis agree with Rebbi about one who sips heave vinegar from his dipping that he pays principal and fifth since vinegar refreshes.

תִּינוֹקוֹת אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. רַב חוּנָה פָתַר מַתְנִיתָה. תִּינוֹקוֹת אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְלֹא מְחַנְּכִין אוֹתָן קוֹדֶם לְשָׁנָה. קוֹדֶם לִשְׁנָתַיִם מְחַנְּכִין. רִבִּי יוֹחָנָן פָתַר מַתְנִיתָה. תִּינוֹקוֹת אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אֲבָל מְחַנְּכִין קוֹדֶם לְשָׁנָה. קוֹדֶם לִשְׁתַּיִם מַשְׁלִימִין. עַד אֵיכָן. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. כְּבֶן תֵּשַׁע וּכְבֶן עֶשֶׂר.

“One does not let children fast on the Day of Atonement.” Rav Ḥuna explained the Mishnah: One does not let children fast on the Day of Atonement, and does not train them, but one or two years before one trains them. Rebbi Joḥanan explained the Mishnah: One does not let children fast on the Day of Atonement, but one does train them, and one or two years before they complete the fast. Until when? Rebbi Aḥa, Rebbi Ḥinena, Rebbi Jacob bar Idi in the name of Rebbi Simeon ben Halaphta: At age nine or age ten.

Mishnah

משנה: עוּבְּרָה שֶׁהֵרִיחָה מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשׁוּב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר דַּיי:

MISHNAH: A pregnant woman who smelled [food] one feeds until she is well again. A sick person one feeds according to experts; if there are no experts one feeds him on his own judgment until he says, enough.

Halakhah

הלכה: בַּתְּחִילָּה תוֹחְבָהּ בָּרוֹטֶב. אִם שָׁבָה נַפְשָׁהּ הֲרֵי יָפֶה. וְאִם לָאו נוֹתְנִין לָהּ מִגּוּפוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. שְׁתֵּי עוֹבְרוֹת בָּאוּ לִפְנֵי רִבִּי טַרְפוֹן. שְׁלַח לְגַבּוֹן תְּרֵין תַּלְמִידִים. אֲמַר לוֹן. אָזְלוֹן וְאָמְרוֹן לוֹן. צוֹמָא רַבָּה הוּא. אָמְרוּן לְקַדְמִיָיא וּשְׁדַךְ. וְקָרוּי עֲלוֹי מִבֶּטֶן אִמִי אֵלִי אָתָּה. אָמְרִין לְתִינְיָינָא וְלָא שְׁדַךְ. וְקָרוּן עֲלוֹי זוֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דּוֹבְרֵי כָזָב.

HALAKHAH: At first one dips it in sauce. If she feels well again it is good. Otherwise one gives her of the body of forbidden food. Two pregnant women came before Rebbi Tarphon. He sent two students to them and told them, go and tell them, it is the Great Fast-day. They said it to the first one and she quieted down. They said about him, from my mother’s womb You are my God. They said it to the second, who did not quiet down. They said about him, The wicked are perverts from the womb; they err from the belly, the speakers of lies!

חוֹלֶה אוֹמֵר. יָכוֹל אָנִי. וְרוֹפֶא אוֹמֵר. אֵינוֹ יָכוֹל. שׁוֹמְעִין לָרוֹפֶא. רוֹפֶא אוֹמֵר. יָכוֹל הוּא. וְחוֹלֶה אוֹמֵר. אֵינוֹ יָכוֹל. שׁוֹמְעִין לַחוֹלֶה. לָא צוֹרְכָא (דְלָא) [אֶלָּא]. חוֹלֶה אוֹמֵר. יָכוֹל אָנִי. וְרוֹפֶא אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נַעֲשֶׂה כִּסְפֵק נְפָשׁוֹת. וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַׁבָּת.

The sick person says, I can, but the physician says, he cannot; one listens to the physician. The physician says, he can, but the sick person says, he cannot; one listens to the sick person. The only question is if the sick person says, I can, and the physician says, I do not know. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: It is treated as an uncertainty of a danger to life, and any uncertainty of a danger to life pushes the Sabbath aside.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁאֲחָזוֹ בוּלְמוֹס מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִילוּ דְבָרִים טְמֵאִים עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו. מִי שֶׁנְשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלוֹ. רִבִּי מַתְיָה בֶן חָרָשׁ מַתִּיר. וְעוֹד אָמַר רִבִּי מַתְיָה בֶן חָרָשׁ הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ מַטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹכוֹ בַּשַּׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת שֶׁכָּל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת: מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת סָפֵק הוּא שָׁם סָפֵק אֵינוֹ שָׁם סָפֵק חַי סָפֵק מֵת סָפֵק נָכְרִי סָפֵק יִשְׂרָאֵל מְפַקְחִין עָלָיו. מְצָאוּהוּ חַי מְפַקְּחִין עָלָיו וְאִם מֵת יַנִּיחוּהוּ:

MISHNAH: A person suffering from boulimy one feeds even impure food until his eyes light up. One does not feed the cover of a rabid dog’s liver to a person bitten by a rabid dog, but Rebbi Matthew ben Ḥarash permits it. In addition, Rebbi Matthew ben Ḥarash said, if somebody suffers from throat ache, one pours him medicine into it since it is an uncertainty of a danger to life, since any uncertainty of a danger to life pushes the Šabbath aside. If a wall collapsed over somebody, it is uncertain whether he is there or not, whether he is alive or dead, whether he is a Gentile or a Jew, one digs him out. If one finds him alive, one digs him out, if dead one shall leave him.

Halakhah

הלכה: מְנַיִין שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבֵילָה וְצִימּוּקִין שֶׁלְתְּרוּמָה. מִן הָדָא וַיִּתְּנוּ לוֹ פֶלַח דְּבֵילָה וּשְׁנֵי צִימּוּקִים. רִבִּי חוּנָה אָמַר. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֶשְׂרוֹנוֹת שֶׁאָכַל דָּוִד בְּרַעֲבוֹן אֲכָלָן. רִבִּי יוֹחָנָן מַטְּתֵיהּ כֵּן וַאֲכַל מַה דְאַשְׁכַּח קֳדָמוֹי. וְקָרוּן עֲלוֹי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. תַּנֵּי. מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֶת הַכֹּל בְּקַל. נְבִילָה וּתְרוּמָה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִתְּרוּמָה. טֵבֵל וּשְׁבִיעִית מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׁבִיעִית. חַלָּה וְעָרְלָה צְרִיכָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קְשִׁיתָהּ קּוֹמֵי רִבִּי בָּא. תְּרוּמָה בָּעֲוֹן מִיתָה. וּנְבִילָה בְלֹא תַעֲשֶׂה. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. כְּמָאן דְּאָמַר. מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת.

HALAKHAH: From where that one may feed him fig cake and raisins of heave? From this: They gave him a slice of fig cake and two raisins. Rebbi Ḥuna said, the twenty-four esronot which David ate, he ate in hunger. This happened to Rebbi Joḥanan and he ate everything which happened to be before him. They quoted about him, wisdom revives its possessor. It was stated: “One feeds him the least forbidden. Carcass meat or heave, one feeds him heave. Ṭevel and sabbatical produce, one feeds him Šabbatical produce.” Ḥallah and ˋorlah is problematic. Rebbi Yose said, I questioned before Rebbi Ba: Heave is a deadly sin, carcass meat a prohibition, and you are saying so? Following him who said, they accepted the tithes voluntarily..

סִימָנֵי כֶּלֶב שׁוֹטֶה. פִּיו (סָתוּם) [פְּתוּחָה]. רִירוֹ יוֹרֵד. אָזְנָיו סְרוּחוֹת. זְנָבוֹ נָתוּן בֵּין שְׁתֵּי יְרֵיכוֹתָיו. מְהַלֵּךְ לִצְדָּדִין. וְהַכְּלָבִים נוֹבְחִין בּוֹ. וְיֶשׁ אוֹמְרִים. אַף הוּא נוֹבֵחַ וְאֵין קוֹלוֹ (הוֹלֵךְ) [נִשְׁמַע].

The characteristics of a rabid dog: His mouth is (closed) [open], his spittle drips, his ears are badly smelling, he tail is between his hips, he walks at an angle, the dogs bark at him, and some are saying, also he barks but his voice is not (carried) [heard].

מַה עִיסְקֵיהּ דְּהָדֵין כֶּלֶב שׁוֹטֶה. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. רוּחַ תְּזָזִית עוֹלָה עָלָיו. וְחוֹרָנָה אָמַר. אִשָּׁה עוֹשָׂה כְשָׁפִים וּבוֹדֶקֶת בּוֹ. גֶּרְמָנִי עַבְדֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא נְשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְהֶאֱכִילוֹ מֵחָצֵר כָּבֵד שֶׁלּוֹ. וְלֹא נִתְרַפֶּא מִיָּמָיו. אַל יֹאמַר לָךְ אָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָיָה. שֶׁעֲקָצוֹ חֲוַורְבָּר וְחָיָה. שֶׁבְּעַטָּתוֹ פִּרְדָה וְחָיָה. וּבִלְבַד פִרְדָּה לְבָנָה.

What is the cause of a dog being rabid? Rav and Samuel. One is saying, a spirit of madness came over him. But the other one said, a woman uses him to try out witchcraft. German, the slave of Rebbi Yudan the Patriarch, was bitten by a rabid dog and he fed him the cover of its liver, but he never recovered. A person could never tell you that he was bitten by a rabid dog and survived, that he was stung by a brightly colored snake and survived, that he was kicked by a mule and survived, but only by a white mule

מְנַיִין שֶׁסְּפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַיי תִּשְׁמֹרוּ. מִיעוּט. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אָמְרָה תוֹרָה. חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת. והוּא יוֹשֵׁב וּמָשַׁמֵּר שַׁבָּתוֹת הַרְבֶּה.

From where that any uncertainty of a danger to life pushes the Sabbath aside? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: Only you shall keep My Sabbaths; a diminution. Some want to say, the Torah said, desecrate the Sabbath for him, so he will dwell and keep many Sabbaths.

רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מָבוֹי שֶׁכּוּלּוֹ גוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד דָּר בְּתוֹכוֹ. וְנָפְלָה בוֹ מַפּוֹלֶת. מְפַקְּחִין עָלָיו בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁלְשָׁם. עַד אֵיכָן. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. עַד חוֹטְמוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. עַד טִיבּוּרוֹ. מָאן דְּאָמַר. עַד חוֹטְמוֹ. בָּהוּא דַהֲוָה קַיָים. וּמָאן דְּאָמַר. עַד טִיבּוּרוֹ. בָּהוּא דַהֲוָה רָבִין.

Rebbi Zeˋira, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: If a wall collapsed in a dead-end street populated by Gentiles, but where one Jew lived, one digs there because of the Jew. How far? Two Amoraim. One said, up to his nose; the other said, up to his navel. He who said, up to his nose, about one who was healthy; he who said up to his navel, about one who was intoxicated.

תַּנֵּי. (הַדַּיִין מְשׁוּבָּח. וְהַנִּשְׁאַל מְעַתֵּד.) [הַזָּרִיז מְשׁוּבָּח. וְהַנִּשְׁאַל מְגוּנֶּה] וְהַשּׁוֹאֵל הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

It was stated: (The one who decided is praiseworthy, one who is asked has to be ready,) [the one who is quick is praiseworthy, the one who is asked is blameworthy,] and the one who asks is a spiller of blood.

תַּנֵּי. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל סַכָּנָה אֵין אוֹמְרִין. יֵעָשׂוּ דְבָרִים בַּגּוֹיִם וּבִקְטַנִּים. אֶלָּא אֲפִילוּ בִּגְדוֹלִים בִּיִשְׂרָאֵל. מַעֲשֶׂהַ שֶׁנָּפְלָה דְלֵיקָה בַּחֲצַירוֹ שֶׁלְיוֹסֵי בֶּן סִימַאי בְּשִׁיחִין. וְיָרְדוּ בְנֵי קַצְרָה שֶׁלְצִיפּוֹרִין לְכַבּוֹתוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶן. אָמַר. הַנִּיחוֹ לַגַּבַּאי שֶׁיִּגְבֶּה אֶת חוֹבוֹ. מִיַּד קָשַׁר עַלָיו הֶעָנָן וְכִיבָּהוּ. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת שָׁלַח לְכָל אֶחַד וְאֶחָד מֵהֶן סֶלַע. וּלְאִיפַּרְכוֹס שֶׁלָּהֶן חֲמִשִּׁים דֵּינָר. אָמְרוּ חֲכָמִים. לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן. חַד נַפְּתַּיי הֲוָה מֵגִירֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה. נָפְלַת דְלֵיקָתָא בִּמִגִירוּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה. אֲזַל הַהוּא נַפְּתַּיָיא בְעֵי מִטְפַּתָּהּ. וְלָא שָׁבְקֵיהּ רִבִּי יוֹנָה. אֲמַר לֵיהּ. בַּגְרָךְ מִדְּלִי. אֲמַר לֵיהּ אִין. וְאִישְׁתְּזִיב כּוּלַּהּ. רִבִּי יוּדָן דִּכָפַר אִמִּי פָּרַס גּוּלְתֵּיהּ עַל גָּדִישָׁא דְנוּרָא. עָרְקָה מִינֵּיהּ.

It was stated: In any case of danger to life one does not say that the work be done by Gentiles or minors, but even by adult Jewish persons. “It happened that there was a fire in the courtyard of Yose ben Simai in Shihin, and the garrison of the barracks of Sepphoris came to fight it but he did not let them fight it; he said, let the collector collect his due. Immediately there formed a cloud which extinguished it. After the Sabbath he sent to each of them a tetradrachma and to their commander 50 denarii.” The Sages said, there was no need for him to do that. A Nabatean was a neighbor of Rebbi Jonah. There was a fire in Rebbi Jonah’s neighborhood; the Nabatean wanted to fight it but Rebbi Jonah did not let him. He said to him, because of my property! He said, yes. And everything was saved. Rebbi Jonah from Kefar-Immi spread his garment over the burning grain stack and the fire retreated from it.

Mishnah

משנה: חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִין. מִיתָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵירוֹת הַקַּלּוֹת עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה. וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תוֹלָה עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּיפּוּרִים וִיכַפֵּר:

MISHNAH: A purification sacrifice and a definitive reparation sacrifice atone. Death or the Day of Atonement atone if accompanied by repentance. Repentance atones for minor infractions, positive commandments, and prohibitions. But for severe ones it suspends until the next Day of Atonement arrives and atones.

Halakhah

הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן. וְעַל זְדוֹן מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. וְעַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת זְדוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת [הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּרִיתוֹת וּמִיתַת בֵּית דִּין. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר.]

HALAKHAH: There we stated: Intentional [impurity] of the Sanctuary and its sancta is atoned by the he-goat whose blood is brought inside and the Day of Atonement. The remainder of the transgressions mentioned in the Torah, minor or severe ones, intentional and unintentional, [known and unknown, positive commandments and prohibitions, extirpations and capital crimes, the scapegoat atones.]

לֹא הִיא קַלּוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. לֹא הִיא חֲמוּרוֹת כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת. אוֹתָן הַקַּלּוֹת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּזָדוֹן בֵּין שֶׁלֹּא עֲשָׂאָן בְּזָדוֹן. אוֹתָן הַחֲמוּרוֹת בֵּין שֶׁנִּתְוַודָּע לוֹ בָהֶן בֵּין שֶׁלֹּא נִתְוַודָּע לֹו בָהֶן. אֵילּוּ הֵן הַקַּלּוֹת. עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. אֵילּוּ הֵן הַחֲמוּרוֹת. כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. כְּשֵׁם שֶׁהַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל הַזְּדוֹנוֹת וְתוֹלֶה עַל הַשְׁגָגוֹת בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִיוּב קָרְבָּן. אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ כֵּן מְכַפֵּר.

Are not minor sins positive commandments and prohibitions; are not serious ones extirpations and capital crimes? Rebbi Jehudah said, so is the Mishnah: “Minor or serious ones. Those minor ones, whether he committed them intentionally or did not commit them intentionally. Those severe ones, whether he obtained knowledge of them or did not obtain knowledge of them. The following are minor sins: positive commandments and prohibitions. Severe ones, extirpations and capital crimes. Just as the he-goat whose blood is brought inside atones for intentional infractions and suspends for the unintentional ones in cases where a sacrifice is required, also the scapegoat atones in the same way.”

נִיחָא לֹא הוֹדַע. הוֹדַע. לֹא כֵן תַּנִּינָן. חַיְיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וַודָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן יוֹם הַכִּיפּוּרִים חַיָיבִין. וְחַיָיבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין פְּטוּרִין. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. בֵּין שֶׁנִּתְוַדָּע לֹו בָהֶן בֵּין שֶׁלֹּא נִתְוַודָּע לוֹ בָהֶן. [וְלָמָּה לֹא אָמַר בְּשֶׁלֹּא נִתְוַודָּע לֹו בָהֶן.] מִילְּתֵיהּ אָמְרָה. וַאֲפִילוּ לֹא נִתְוַדָּע לֹו בָהֶן יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר.

It is understandable if it did not come to his knowledge. If it did come to his knowledge? Was it not stated: “From where that those liable for purification sacrifices and certain reparation sacrifices for whom the Day of Atonement had passed, remain liable, but those liable for suspended reparation offerings are no longer liable?” Rebbi Abun bar Ḥiyya said, whether it was known to him on it, or not known to him on it. [Why did he not say, if it was not known to him]. His words imply that even if it was not known to him on the Day of Atonement, the Day of Atonement atones.

תַּמָּן תַּנִּינָן. עַל אֵילּוּ חַיָיבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶם אָשָׁם תָּלוּי. וְלֹא כְבָר כִּיפֵּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם לֵוִי סוֹכִיָיה. בְּמוֹרֵד בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים הִיא מַתְנִיתָה.

There, we have stated: “For these one is liable for extirpation in case of intentional transgression, or a purification sacrifice for unintentional transgression, and for what was not certainly known in their cases a suspended sacrifice.” But did not the day of Atonement already atone? Rebbi Simeon in the name of Rebbi Levi from Sokho: The Mishnah refers to one who rebels on the Day of Atonement.

עֲשֵׂה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה. לֹא תַעֲשֶׂה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זֵעוּרָא. וְהוּא שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. הָאוֹמֵר. אֵין עוֹלָה מְכַפֶּרֶת. אֵין עוֹלָה מְכַפֶּרֶת עָלַי. מְכַפֶּרֶת הִיא. אֵי אֶיפְשִׁי שֶׁתְּכַפֵּר לִי. אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת לוֹ עַל כָּרְחוֹ. אֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. מְכַפֶּרֶת הִיא. [אֵי] אֶיפְשִׁי שֶׁיְּכַפֵּר לִי. מְכַפֵּר הוּא לֹו עַל כּוֹרְחוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. לָא כוֹלָא מִן הָדֵין בַּר נַשָּׂא מֵימוֹר לְמַלְכָּא. לֵית אַתְּ מֶלֶךְ.

A positive commandment, even if he did not repent. A prohibition? Rebbi Samuel in the name of Rebbi Zeˋira, only if he repented. If one said, “the elevation offering does not atone,” does the elevation offering not atone? It atones even against his will. But if he said, “it is impossible that the elevation offering atone for me,” it does not atone against his will. If one said, “the Day of Atonement does not atone,” It atones. “I cannot accept that it atone for me,” it atones against his will. Rebbi Ḥanina ben Rebbi Hillel said, it is not up to a person to tell the King, “you are no king.”

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵירוֹ. אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִיטַּהֲרִין וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וגו׳. וְאוֹמֵר מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ מַה מִקְוֵה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל:

MISHNAH: If somebody say, “I shall sin and repent, I shall sin and repent,” one does not let him achieve to repent. “I shall sin and the day of Atonement will atone,” the Day of Atonement does not atone. Transgressions between a person and the Omnipresent the Day of Atonement atones; but those between him and his neighbor the Day of Atonement does not atone unless he placated his neighbor. The following did Rebbi Eleazar ben Azariah explain: Of all your unintentional sins before the Eternal you shall be cleansed. Transgressions between a person and the Omnipresent the Day of Atonement atones; but those between him and his neighbor the Day of Atonement does not atone unless he placated his neighbor. Rebbi Aqiba said, blessed are you, Israel. Before whom do you cleanse yourselves, and who cleanses you? Your Father Who is in Heaven, as it is said, I shall sprinkle on you pure water, so you shall be pure. And it is said Israel’s hope is the Eternal, since a miqweh purifies the impure people, so the Holy One, praise to Him, cleanses Israel.

Halakhah

הלכה: וְהָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִירְהוּר הַלֵּב. מַה טַעַם. וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹו לֹא תִהְיֶה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹו לֹא תִהְיֶה. וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר. וְהִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת מִסְפַּר כּוּלָּם וגו׳. [הָדָא אוֹמֵר שֶׁהָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִרְהוּר הַלֵּב.]

HALAKHAH: The elevation offering atones for thoughts. What is the reason? What rises in your spirits will not be. Rebbi Levi said, What rises in your spirits will not be. And so Job says, he got up early in the morning and brought elevation offerings in the number of all of them, etc. [This implies that the elevation offering atones for thoughts.]

רִבִּי אוֹמֵר. עַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר חוּץ מִן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. אִם עָשָׂה תְשׁוּבָה מִתְכַּפֵּר לוֹ. וְאִם לָאו אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ. רִבִּי זְבִידָא אָמַר. רִבִּי יָסָא מַקְשֶׁי. מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי שֶׁיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא תְשׁוּבָה. רִבִּי אַשְׁיָין רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי שֶׁאֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר אֶלָּא בִתְשׁוּבָה. הָא מִיתָה מְכַפֶּרֶת בְּלֹא תְשׁוּבָה. תַּנֵּי. יוֹם מִיתָה כְיוֹם תְּשׁוּבָה. מָאן תַּנִּינָתָהּ. רִבִּי. הֲוֵוי הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. דְּלֹא כְרִבִּי.

Rebbi says, the Day of Atonement atones for all sins against the Torah except for him who tears away the yoke, or who breaks the Covenant, or who finds aspects in the Torah, where it atones if he repented but does not atone otherwise. Rebbi Zevida said that Rebbi Yasa asked: Does Rebbi think that the Day of Atonement atones without repentance? Rebbi Ashian, Rebbi Jonah, Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi agrees that the Day of Atonement only atones with repentance; therefore death cleanses without repentance. We have stated thus: The day of death equals the day of repentance. Who stated this? Rebbi! Then what we stated, “death and the Day of Atonement atone with repentance,” does not follow Rebbi.

שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה. אָמַר לוֹ. שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלשָׁה הֵם חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וגו׳. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. הָא כֵיצַד. עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב מִיָּד. אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִמְחוֹל לוֹ. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה וְשָׁב מִיַּד. הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. הָעוֹבֵר עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. וְהַיִּיסּוּרִין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם אֵין כֹּחַ לֹא בִּתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְיּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא בַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ וְהַיִּיסוּרִין מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ. וְהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת בַּיִּיסוּרִין. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.

Rebbi Matthew ben Ḥarash asked Rebbi Eleazar ben Azariah in the Academy. He said to him, did you hear the four types of Atonement which Rebbi Ismael explained? He answered him, there are three in addition to repentance. One verse says, return, naughty children. But another verse says, for on that day He shall atone for you. And another verse says, I shall visit their crime with the rod, etc. And another verse says, the iniquity of this people shall not be atoned for until you die. How is this? If somebody violates a positive commandment and repents, before he moves from there it will be forgiven to him. About this one it says, return, naughty children. If one transgresses a prohibition and immediately repents, repentance suspends judgment, and the Day of Atonement atones. About this one it says, for on that day, He shall atone for you. If one intentionally transgressed {sins punishable by} extirpations or death penalties, repentance and the Day of Atonement atone half, and sufferings during the other days of the year atone half. About this one it says, I shall visit their crime with the rod, and their iniquities with plagues. But by whom the Name of Heaven was desecrated, there is no power in repentance to suspend judgment, nor in the Day of Atonement to pardon, nor in sufferings to scour; but repentance and the Day of Atonement atone one third, sufferings atone a third, and death scours with sufferings. About this one it says, the iniquity of this people shall not be atoned for until you die. From this we learn that death scours.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. אִם אֵין שָׂעִיר. הַיּוֹם מְכַפֵּר. כֵּיצַד הוּא מְכַפֵּר. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר. בַּסּוֹף. מַה מַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת. מָרַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה כְבַר כִּיפֵּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנַנְיָה לֹא כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי חֲנַנְיָה. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר מַה שֶׁאֵין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וּבַיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מַה שֶׁאֵין בַּשָּׂעִיר. שֶׁיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא שָׂעִיר. וְהַשָּׂעִיר אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר. שֶׁהַשָּׂעִיר מְכַפֵּר מִיָּד. וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אִיתְּתָבִת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְאָמַר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בְדַעְתָּן לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְלֹא הֵבִיאוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וִיכַפֵּר מִיָּד.

Rebbi Joḥanan said, these are the words of Rebbi Eleazar ben Azariah, Rebbi Ismael, and Rebbi Aqiba. But the Sages say that the scapegoat atones. How does it atone? Rebbi Zeˋira said, in small pieces. Rebbi Ḥanania said, at the end. What is the difference between them? If somebody died in-between. In the opinion of Rebbi Zeˋira, he already was pardoned. In the opinion of Rebbi Ḥanina, he was not pardoned. Rebbi Zeˋira said, a baraita supports Rebbi Ḥanina: “There is strength in the ram which is not in the Day of Atonement, and in the Day of Atonement which is not in the ram: The Day of Atonement pardons without a ram, but the ram does not atone without the Day of Atonement. There is strength in the ram since the ram atones immediately but the Day of Atonement only atones at nightfall.” Rebbi Ḥuna said, the question was raised before Rebbi Jeremiah and he said, explain it if they intended to bring another he-goat but they did not bring it. Rebbi Yose ben Rebbi Abun asked, does the Holy One, praise to Him, not see into the future? Then He should pardon immediately

שְׁמוּאֵל אָמַר. הָהֵן דְּחָטָא עַל חַבְרֵיהּ צָרִיךְ מֵימַר לֵיהּ. סָרְחִית עֲלָךְ. וְאִין קַבְּלֵיהּ הָא טַבָּאוּת. וְאִין לָא. מֵייתֵי בְנֵי נַשׁ וּמְפַיִֵיס לֵיהּ קּוֹמֵיהוֹן. הָדָא הוּא דִכְתִיב יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים. יַעֲשֶׂה שׁוּרָה שֶׁלְאֲנָשִׁים. וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא שָׁוָה לִי. אִם עוֹשֶׂה כֵן. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר פָּדָה נַפְשׁוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת וְחַיָיתוֹ בָּאוֹר תִּרְאֶה. מִית. צָרִיךְ מְפַיְיסָתֵיהּ עַל קִיבְרֵיהּ וּמֵימַר. סָרְחִית עֲלָךְ.

Samuel said, a person who sinned against his neighbor has to tell him, I offended you. If he accepts it, it is good. Otherwise he brings people and appeases him in their presence. That is what is written, being straight with men, he shall form a row of men, and say, I sinned, and straightforward I acted criminally, and I was careless. If he acts in this manner, the verse says about him, He delivered his soul from perdition, and his life enjoys light. If he died, one has to appease him on his grave and say, I offended you.

תֵּנַּי. עֲבֵירוֹת שֶׁנִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֵן בַּיּוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁעָבַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֵן יוֹם הַכִּיפּוּרִים הַבָּא. אִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵיאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִיוַּולְתּוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. מַה מְקַיֵּים רִבִּי לִיעֶזֶר טַעֲמוֹן דְּרַבַּנִן. כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵיאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִיוַּולְתּוֹ. בְּשׁוֹנֶה בְאוֹתָהּ הָעֲבֵירָה. מַה מְקַיְּימִין רַבַּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. שֶׁלֹּא יְהוּ בְעֵינָיו כְּאִילּוּ לֹא עֲשָׂאָן. אֶלָּא כְּשֶׁעֲשָׂאָן וְנִמְחַל לוֹ.

It was stated: “Sins which he confessed the past Day of Atonement he does not have to confess the next day of Atonement; if he would do this, the verse says about him, like a dog returning to his vomit, so is the silly repeating his foolishness. It was stated, Rebbi Eliezer says, he would be clever and be rewarded. What is Rebbi Eliezer’s reason? But my sin is always before me.” How does Rebbi Eliezer interpret the rabbis’ reason, like a dog returning to his vomit, so is the silly repeating his foolishness? If he repeats the same sin. How do the rabbis interpret Rebbi Eliezer’s reason, but my sin is always before me? It should not be in his eyes as if he never did it, but that he did it and he was forgiven.

מִצְוַת הַוִּידּוּי עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים עִֻם חֲשֵׁיכָה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּעַרְבִית צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּשַׁחֲרִית. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמוּסָף. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּמוּסָף צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמִנְחָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּמִנְחָה צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בִּנְעִילָה. שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְוִידּוּי. כֵּיצַד הוּא מִתְוַדֶּה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. רִבּוֹנִי. חַטָאתִי וּמוֹרַע עָשִׂיתִי. וּבְדַעַת רָעָה הָיִיתִי עוֹמֵד. וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. וּכְשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי אֵינִי עוֹשֶׂה. יְהֵי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ יּיּ אֱלֹהָיי [שֶׁתְּכַפֵּר לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי] שֶׁתִּמְחֹוֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתַיי. וְתִסְלַח וְתִמְחוֹל לִי עַל כָּל חַטָּאוֹתַיי.

“It is an obligation to confess on the eve of the Day of Atonement when it gets dark, before he immerses himself in eating and drinking. Even though he confessed in the evening, he has to confess in the morning; though he confessed in the morning, he has to confess at musaf; though he confessed at musaf, he has to confess in the afternoon; though he confessed in the afternoon, he has to confess at neˋilah, for the entire day is qualified for confession.” How does he confess? Rebbi Berekhiah in the name of Rebbi Abba bar Binah: My Master, I sinned and did evil, and I was involved in bad thoughts, and acting in aberrant ways. But as I acted I shall not act. May it please You, Eternal, my God, [that You will atone for all my crimes], forgive me for all my sins, and pardon (and forgive) all my transgressions.

תַּנֵּי. צָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת מַעֲשָׂיו. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת מַעֲשָׂיו. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי עֲקִיבָה. מִי גָרַם לָהֶם. אָנִי. שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם כֶּסֶף וְזָהָב. לָמָּה. שֶׁאֵין חֲמוֹר (נוֹקֵק) [נוֹהֵק] מִתּוֹךְ כְּפִיפָה שֶׁלְחָרוּבִין.

It was stated: It is necessary to detail one’s actions, the words of Rebbi Jehudah ben Bathyra. Rebbi Aqiba says, one does not have to detail his actions. What is Rebbi Jehudah’s reason? Please, this people committed a grave sin, they made themselves golden idols. How does Rebbi Aqiba treat this? Who caused it to them? I, for I gave them much silver and gold. Why? For a donkey is not braying out of a basket of carob fruit.

כָּתוּב מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ. מַה הַמִּקְוֶה מְטָהֵר אֶת הטְּמֵאִים. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא מְטָהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טוּמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּילּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם.

It is written, Israel’s miqweh is the Eternal. Just as a miqweh purifies the impure, so the Holy One, praise to Him, purifies Israel. And so He says, I shall sprinkle on you pure water and you will be pure; from all your impurities and your abominations I shall purify you.