סוטה ג׳Sotah 3

Mishnah

משנה: הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ. וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמֵנִיפָהּ. הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וְהִקְטִיר. וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.

MISHNAH: He took the flour-offering from the Egyptian palm-leaf basket, put it into a Temple vessel and laid that on her hands. The Cohen puts his hands under hers and performs the weave. He weaved, presented, took a fistful and put it into the fire. The remainder is eaten by the priests.

Halakhah

הלכה: הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ כול׳. כְּתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֶת מִנְחַת הַקְּנָאוֹת. וְכִי עַל יָדוֹ הוּא מֵנִיף. וְלֹא עַל יָדָהּ הוּא מֵנִיף. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ מִתּוֹךְ כְּלִי חוֹל וְנוֹתְנָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת וְכֹהֵן מֵנִיחַ אֶת יָדוֹ תַחְתֶּיהָ וּמֵנִיפָהּ. וְאֵין הַדָּבָר כָאוּר. מֵבִיא מַפָּה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. וּמֵבִיא כֹהֵן זָקֵן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. יֶלֶד. שֶׂאֵין יֶצֶר הָרַע מָצוּי לְשָׁעָה. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. סוֹטָה גִידֶּמֶת שְׁנֵי כֹהֲנִים מֵנִיפִין עָל יָדֶיהָ.

HALAKHAH: “He took the flour-offering,” etc. It is written: “The Cohen shall take the jealousy-flour-offering from the woman’s hand.” Does he perform the weave? Does not she perform the weave? But from here [one understands that] he takes it from a profane vessel and puts it into a Temple vessel. “The Cohen puts his hands under hers and performs the weave.” Does the Cohen put his hands under hers? Is that not objectionable? He brings a kerchief. Does that not separate? He brings an elderly Cohen. You may even say, a young man, since bad inclinations do not happen at that hour. Rebbi Ḥiyya stated: If the suspected wife has no hands, two priests weave in her stead.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּכָל אָתָר הָדָא הִיא מִילְתָה צְרִיכִין לְרַבָּנִן. מַהוּ מַגִּישׁ. גּוּפָהּ שֶׁלַּמִּנְחָה גּוּפָהּ שֶׁלַּכֵּלִי.

Rebbi Yose said: In all cases, the following is an open question for the rabbis: What does he present? The body of the flour offering or the body of the vessel?

תְּנוּפוֹת מְנַיִין שֶׁהֵן קוֹדְמוֹת לָהַגָּשׁוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. מִסּוֹטָה לָמְדוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. סוֹטָה לְחִידּוּשָׁהּ יָצָאת. וְדָבָר שֶׁהוּא יוֹצֵא לְחִידּוּשׁוֹ אֵין לְמֵידִין הִימֶּינּוּ. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב. הֵיכָן הִיא תְּנוּפָה. כְּבָר קָדְמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר בִּמְנָחוֹת שֶׁאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. וַיי דָא אָמְרָה דְאָמְרִין וְהֵבֵאתָ לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לָהַגָּשָׁה. וְהִקְרִיב. לְרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לָהַגָּשָׁה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהֵרִים. וְהֵיכָן הִיא תְּנוּפָה. כְּבָר קָדְמָה.

From where that weaves precede presentations? Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Pedat: They learned that from the case of the suspected wife. Rebbi Yose said, the suspected wife is different because of its novelty and one cannot infer from anything that is different because of its novelty. Rebbi Abun bar Ḥiyya understood it from the following: “This is the teaching about the flour offering, present.” Where is the weave? It already preceded. Rebbi Yose said, explain it about flour offerings that do not need weaves; you cannot infer anything. Which [verse] says anything? “You shall bring,” to include the ‘Omer flour offering in presentations. “He shall present,” to include the suspected wife’s flour offering in presentations. It is written after that: “He shall lift a fist full”; where is the weave? It already preceded.

תַּמָּן תַּנִינָן. אֵילּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיֵרֶיהֶן לַכֹּהֲנִים. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְרִבִּי שמעון בַּר רַב יִצְחָק הֲווֹן יְתִיבִין. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִנְחַת הָעוֹמֶר מְנַיִין שֶׁשְּׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִנְחַת מִנְחַת. מַה מִנְחַת שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַף כָּאן מִן הַשְּׂעוֹרִין. מַה מִנְחַת סוֹטָה שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַף מִנְחַת הָעוֹמֶר שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. מִן דְּקַיְימִין קָם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל עִם רִבִּי יִרְמְיָה. אָמַר לֵיהּ. חֲמִית הֵיךְ אַפְרְחֵי הָדֵין דִּידָךְ. מִנְחַת סוֹטָה עַצְמָהּ מְנַיִין שֶׁשְּׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַייתֵי רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יִצְחָק עֲטוֹשִׁיָּא וְתַנָּא לֵיהּ. וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶׁמֶן. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין. כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לְבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין תְּנֵיהוּ עִנְיָין לְבָלוּל שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. וְחָרָנָה אָמַר [וַחֲרֵבָה.] מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּים כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לֶחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּין תְּנֵיהוּ עִנְיָין לֶחָרֵב שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין וּבֶחָרֵב שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין אֲנָן קַיָימִין. וּלְצוֹרֵךְ אִיתְאֲמָרַת. לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו. הָאִישׁ חוֹלֵק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּעַל מוּם. וְאֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אַף עַל פִּי [שֶׁהוּא] תָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁרִיבְתָה תוֹרָה בְּדָבָר אֶחָד אַתְּ מַרְבֶּה אוֹתָהּ לְכָל הַדְּבָרִים. אֶלָּא אַזְכָּרָה אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַף אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּאן שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. וְיֵידָא אָמְרָה דָא. וְהֵבֵאתָ לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לָהַגָּשָׁה. וְהִקְרִבָהּ. לִרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לָהַגָּשָׁה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים.

There, it was stated: “The following flour offerings have a handful taken and the remainders are eaten.” Rebbi Abba bar Mamal and Rebbi [Samuel] bar Rav Isaac were sitting together. Rebbi Abba bar Mamal asked from Rebbi Samuel bar Rav Isaac: From where [do we know that] the remainders of the ‘Omer offering are eaten? He said to him: Did not Rebbi Joḥanan say in the name of Rebbi Ismael: “Offering of, offering of.” Since “offering of” mentioned there is from barley, so also “offering of” mentioned here is from barley. Since the remainders of the offering of the suspected wife are eaten, so the remainders of the ‘Omer offering are eaten. Rebbi (Aqiba) said: After they got up, Rebbi Abba bar Mamal was standing with Rebbi Jeremiah. He said to him: Look, how he made your question fly away! From where [do we know that] the remainders of the offering of the suspected wife are eaten? Rebbi Ze‘ira brought Rebbi Isaac Aṭoshiyya, who stated for him: “Any flour offering mixed with oil”. Where do we hold? If about mixed wheat flour, it already had been said. So if it does not refer to mixed wheat flour, apply it to mixed barley flour. Another [ baraita] states: “Or dry”. Where do we hold? If about dry wheat flour, it already had been said. So if it does not refer to dry wheat flour, apply it to dry barley flour. Rebbi Yose said, we deal with mixed wheat flour and dry wheat flour, and it was said for a purpose. “[It] shall belong to all sons of Aaron, to each man as to his brother.” A man takes his part even if he is blemished. A minor does not take a part even if he is unblemished. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: Because the Torah added a detail in one case, can you add that in every case? But “remembrance, remembrance”. “You shall bring,” to include the ‘Omer flour offering in presentations. “He shall present it,” to include the suspected wife’s flour offering in presentations. It is written after that: “What is left from the offering is most holy for Aaron and his sons.”

Mishnah

משנה: הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמַּיִם. אִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ כְּשֵׁירָה.

MISHNAH: He gives her to drink and after that he presents her offering. Rebbi Simeon says, he sacrifices her offering and afterwards gives her to drink as it is said: “After that he shall give the water to the woman to drink.” If he gave her to drink and after that sacrificed her offering, it is valid.

Halakhah

הלכה: הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ כול׳. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. וּבָאוּ בָהּ. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה. מַה מְקַיֵים רִבִּי שִׁמְעוֹן טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. וּבָאוּ בָהּ. כּוּלְּהֹן וְלֹא מִקְצָתָן. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם. עַל כּוֹרְחָהּ שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָהּ. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲכָמִים שֶׁאִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב מִנְחָתָהּ. שֶׁהִיא כְשֵׁירָה. וּמוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאִם הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הִשְׁקָהּ. שֶׁהִיא כְשֵׁירָה. מַה בֵּינֵיהוֹן. מִצְוָה. רַבָּנִן אָמְרִין. מִנְחָה הִיא שֶׁהִיא בוֹדְקָתָהּ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּיִם אִין בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וּבָאוּ בָהּ. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וּבָאוּ בָהּ. מֲלַמֵּד שֶׁהֵן מִתְחַלְחְלִין בְּכָל אֵיבָרֶיהָ. מַה מְקַיֵים רִבִּי שִׁמְעוֹן טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן. מְלַמֵּד שֶׁכָּל עֲוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהּ נִזְכָּרִין לָהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

HALAKHAH: “He gives her to drink and after that he sacrifices her offering,” etc. What is the reason of the rabbis? “They shall come into her.” What is the reason of Rebbi Simeon? “After that he shall give to the woman to drink.” How does Rebbi Simeon explain the rabbis’ reason, “they shall come into her”? All of them, not part only How do the rabbis explain Rebbi Simeon’s reason, “after that he shall give the water to the woman to drink”? Against her will, without her agreement. Rebbi Simeon agrees with the rabbis that if he gave her to drink and after that presented her offering, it is valid. The rabbis agree with Rebbi Simeon that if he presented her offering and after that gave her to drink, it is valid. What is the difference between them? The commandment. The rabbis say that the flour offering checks her out but Rebbi Simeon says, the water is what checks her out. What is the reason of the Sages? “A flour offering of remembrance remembering iniquity.” What is the reason of Rebbi Simeon? “They shall come into her.” How do the rabbis explain Rebbi Simeon’s reason, “they shall come into her”? This teaches that it shakes all her limbs. How does Rebbi Simeon explain the rabbis’ reason, “a flour offering of remembrance remembering iniquity”? This teaches that all iniquities she has committed are remembered at that time.

רַבָּנִן אָמְרֵי. כּוֹתֵב וּמוֹחֵק וּמַשְׁקֶה וּמַקְרִיב. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כּוֹתֵב וּמַקְרִיב וּמוֹחֵק וּמַשְׁקֶה. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁמְּחִיקָה סְמוּכָה לְהַשְׁקָיָה. אֶלָּא דְּרַבָּנִן אָמְרֵי. כּוֹתֵב וּמוֹחֵק וּמַשְׁקֶה וּמַקְרִיב. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. כּוֹתֵב וּמַקְרִיב וּמוֹחֵק וּמַשְׁקֶה. תַּנֵּי. לְעוֹלָם הִיא יְכוֹלָה לַחֲזוֹר בָּהּ עַד שֶלֹּא תִקָּרֵב מִנְחָתָהּ. קָרְבָה מִנְחָתָהּ וְאָמְרָה. אֵינִי שׁוֹתָהּ. מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כּוֹרְחָהּ. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. בְּרַם כְּרַבָּנִן כְּבָר שָׁתָת. אֲנָן תַּנִּינָן. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לֹא הָיְתָה זָזָה מִשָּׁם. מָאן דְּאָמַר. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן. מָאן דָּמַר. לֹא הָיְתָה זָזָה מִשָּׁם. רַבָּנִן.

The rabbis say, he writes, erases, gives to drink, and sacrifices [the flour offering]. Rebbi Simeon says, he writes, sacrifices, erases, and gives to drink. Everybody agrees that erasing immediately precedes drinking; only that the rabbis say, he writes, erases, gives to drink, and sacrifices, while Rebbi Simeon says, he writes, sacrifices, erases, and gives to drink. It was stated: “She may always change her mind as long as her offering was not sacrificed. If her offering was sacrificed and she said I do not want to drink’ one makes her gargle and forces her to drink”. Following Rebbi Simeon. But following the rabbis she already drank. We have stated: “She did not finish drinking”. Some Tannaïm state: She did not move from there. He who says, she did not finish drinking, Rebbi Simeon. He who says, she did not move from there, the rabbis.

Mishnah

משנה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחְקָה הַמְּגִילָּה אָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מְגִילָּתָהּ נִגְנֶזֶת וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן. וְאֵין מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָמְרָה טְמֵיאָה אֲנִי הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן. נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מֶעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כּוֹרְחָהּ.

MISHNAH: If she said “I shall not drink” before the scroll was erased, her scroll is put away and her offering dispersed on the ashes. Her scroll is not acceptable to be used to make another suspected wife drink. If she said “I am impure” after the scroll was erased, the water is poured out and her offering dispersed on the ashes. If she said “I shall not drink” after the scroll was erased, one makes her gargle and forces her to drink against her will.

Halakhah

הלכה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחְקָה הַמְּגִילָּה כול׳. תַּנֵּי. מְגִילָּתָהּ נִגְנֶזֶת תַּחַת צִירוֹ שֶׁל הֵיכָל. לָמָּה. בִּשְׁבִיל לְשָׁחֲקָהּ. לוּל קָטָן הָיָה. שָׁם הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין. תַּנֵּי. אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשָׁה. מַהוּ לִגְבּוֹל בָּהֶן אֶת הַטִּיט. מַה בְּכָךְ. הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין. תַּנֵּי. יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשָׁה.

HALAKHAH: “Before the scroll was erased,” etc. It was stated: Her scroll is put away under the hinges of a [gate of] the Temple hall. Why? In order to shred it. A small hollow space was where the water was poured out. It was stated: There is no holiness in it. May it be used to moisten mortar? What should be wrong? It is poured out! It was stated: There is holiness in it.

נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָמְרָה. טְמֵיאָה אֲנִי. הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל גַּבֵּי הַדֶּשֶׁן. הָדָא אָמְרָה שֶׁמִּנְחַת סוֹטָה קְדֹשָׁה עַד שֶׁלֹּא תִכָּתֵב הַמְּגִילָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דְרוֹבָהּ. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. עַד שֶׁהִיא בַדֶּרֶךְ מִנְחָתָהּ קְדֹשָׁה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתִין אָמְרָה כֵן. שֶׁבַּעֲלָהּ בָּעֲלָהּ בַּדֶּרֶךְ.

“If she said ‘I am impure’ after the scroll was erased, the water is poured out and her offering dispersed over the ashes.” This proves that the suspected wife’s offering is holy before the scroll is written. Rebbi Yose said, there is more: Rebbi Ḥiyya stated, her offering is holy once she is on her way. Rebbi Yose bar Abun said, our Mishnah states this: “Or if her husband had sexual relations with her on the road.”

נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָמְרָה. אֵינִי שׁוֹתָה מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. לָמָּה. שֶׁגָּרְמָה לַשֵּׁם שֶׁיִימָּחֵק. כַּמָּה יִמְחוֹק. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. בֵּית שֶׁמַּי אוֹמְרִים. אַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי אִילַי. טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל כְּדֵי לִכְתוֹב יָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. וְכִי מִפְּנֵי מַה מַשְׁקִין אֶת זוֹ. אִם לְבוֹדְקָהּ. כְּבָר הִיא בְדוּקָה וּמְתוּקֶּנֶת. אֶלָּא סָבַר רִבִּי עֲקִיבָה. הָאוֹמֶרֶת. אֵינִי שׁוֹתָה. כְּאוֹמֶרֶת. אֲנִי טְמֵיאָה לָךְ. וְלֵית לְרִבִּי עֲקִיבָה. מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ לִשְׁתּוֹת עַד שֶּׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כּוֹרְחָהּ. אִית לֵיהּ. כְּשֶׁהִתְחִילָה לִשְּׁתּוֹת.

“If she said ‘I shall not drink’ after the scroll was erased, one makes her gargle and forces her to drink against her will.” How many letters have to be erased? Rebbi Ḥanin stated: The House of Shammai say, one; the House of Hillel say, two. Rebbi Hilai said, the reason of the House of Hillel: That he could have written Yah. Rebbi Aqiba said to him: But why does one make her drink? If it is to check her out, she already is completely checked out! But Rebbi Aqiba must hold that the one who says “I shall not drink” is as the one who says “I am impure for you”. But does Rebbi Aqiba not agree that “one makes her gargle until her face turned yellow and forces her to drink against her will”? He does, if she started to drink.

Mishnah

משנה: אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִים וְהֵן אוֹמְרִים הוֹצִיאוּהָ הוֹצִיאוּהָ שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה. אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת הָיְתָה תוֹלָה לָהּ. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה לָהּ שָׁנָה אַחַת יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה לָהּ שְׁתֵּי שָׁנִים יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה לָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. מִכָּן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי חַיָיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תוֹרָה מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת. מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת. הוּא הָיָה אוֹמֵר חָסִיד שׁוֹטֶה רָשָׁע עָרוּם אִשָּׁה פְרוּשָׁה וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין הֲרֵי אֵילּוּ מְכַלֵּי עוֹלָם.

MISHNAH: She does not finish drinking before her face becomes yellow, her eyes protrude, and her veins swell. She is taken outside so that she does not pollute the temple courtyard. If she has merit, it suspends. There is merit which suspends for one year, there is merit which suspends for two years, there is merit which suspends for three years. From this, Ben Azai concluded that one is obligated to teach his daughter Torah, so that when she needs to drink, she will know that the merit will assist her. Rebbi Eliezer says: whoever teaches his daughter Torah teaches her debauchery. Rebbi Joshua said: a woman prefers one qab and frivolity to nine qabim and abstinence. He used to say: a foolish pious man, a sly wicked man, a predatory woman, and hits by the predatory, these are the ones who ruin the world.

Halakhah

הלכה: אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת כוּל'. וְלֹא כֵן סְבַרִנַן מֵימָר. כֻּולּהֹן וְלֹא מִקְצָתָן. כְּאִינִשׁ דְּאָמַר. לָא אַסְפֵּיק פְּלָן לְמִישְׁתֵּי עַד דְּאִיתְחַלְחֵל.

HALAKHAH: “She does not finish drinking”, etc. But did we not think to say “All of them, not part only”? It is as if somebody said, X did not finish drinking when he started shaking.

יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה אַחַת. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שְׁתֵּי שָׁנִים. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה אַחַת. מִנְּבוּכַדְנֶצַר. לִקְצַת יַרְחִין תְּרֵי עָשָׂר. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שְׁתֵּי שָׁנִים. מֵאַמְנוֹן. וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים. יֵשׁ זְכוּת שֶׁתּוֹלָה לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. מֵאַחְאָב. וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. נֶאֱמַר. כָּל אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הָיָה עָסוּק בְּמִצְוֹת. וְכָל אוֹתָן שְׁתֵּי שָׁנִים הָיָה עָסוּק בַּתּוֹרָה. וַיי דָא אָמְרָה דָא. וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.

“There is merit which suspends for one year, there is merit which suspends for two years, there is merit which suspends for three years.” There is merit which suspends for one year,” from Nabuchadneṣar: “At the end of twelve months.” “There is merit which suspends for two years,” from Amnon: “It was after two years.” “There is merit which suspends for three years,” from Ahab: “They sat for three years when there was no war between Aram and Israel.” Rebbi Yose said, it was said that the entire twelve months he occupied himself with deeds of charity. And all these two years he occupied himself with Torah. That is what it says: “They were in a Yeshiva for three years when there was no war between Aram and Israel.”

מִנְחַת זִכָּרוֹן כְּלָל. מַזְכֶּרֶת עָוֹן פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת מִידַּת הַדִין מְקוּפַּחַת. מַה אִם מִידַּת הַפּוּרְעָנוּת מְעוּטָה הֲרֵי הִיא מַזְכֶּרֶת. מִידַּת הַטּוֹב מְרוּבָּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֶלָּא מִנְחַת זִכָּרוֹן. יֵשׁ לָהּ זְכוּת. מַזְכֶּרֶת עָוֹן אֵין לָהּ זְכוּת. תַּנֵּי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַתּוֹרָה לְטוֹבָה חוּץ מִזּוֹ שֶׁהִיא שֶׁלְּפוּרְעָנוּת. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. אִילּוּ נֶאֱמַר מַזְכֶּרֶת עָוֹן וְשָׁתַק. הָיִיתִי אוֹמֵר כִּדְבָרֶיךָ. הָא אֵינוֹ אוֹמֵר מִנְחַת זִכָּרוֹן אָלָּא לְטוֹבָה.

“An offering of remembrance,” a general statement; “referring to sin”, a detailed statement. If a general statement is followed by a specific one, the general does not mean more than the specific. If you say so, do you not find the argument disadvantaged? If punishment, which is given out sparingly, can refer, then reward, which is given out in abundance, should do so much more! But, “an offering of remembrance,” if she has merit, “referring to sin”, if she has no merit. It was stated: Rebbi Tarphon said, all statements of “remembrance” in the Torah have a good meaning except this one which is for punishment. Rebbi Aqiba said to him: If it only said, “referring to sin”, and then was silent, I would agree with your statement. But since it says “an offering of remembrance,” this must be for a good [purpose].

תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בֶּן מַתְּיָה. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְהוֹרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּטְהוֹרָה הִיא. אֶלָּא סוֹף הַמָּקוֹם פּוֹרֵעַ בָהּ תַּחַת נִיווּלָהּ. שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה נִפְקֶדֶת. יוֹלֶדֶת בְּצַעַר יוֹלֶדֶת בְּרֵיוַח. כְּאוּרִים יוֹלֶדֶת נָאִים. שְׁחוֹרִים יוֹלֶדֶת לְבָנִים. קְצָרִים יוֹלֶדֶת אֲרוּכִים. נְקֵיבוֹת יוֹלֶדֶת זְכָרִים. אֶחָד יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם. אָמַר לוֹ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִם כֵּן יֵלְכוּ כָל הַנָּשִׁים וְיִתְקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקֵדוּ. וְלֵית לְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זֶרַע. אִית לֵיהּ. זֶרַע כָּשֵׁר לֹא זֶרַע פָּסוּל.

It was stated: Rebbi Jehudah says in the name of Rebbi Eleazar ben Matthias: It says, “but if the woman was not impure but was pure.” Would we not know that if she was not impure she was pure? Why does the verse say, “but she was pure”? Only that at the end the Omnipresent rewards her for the abuse, that if she was sterile she will become pregnant, [if she] was having difficult births she will have easy ones, [if she] had ugly children she will have good looking ones, black ones she will have white ones, short ones she will have tall ones, females she will have males, single children she will have twins. Rebbi Simeon ben Laqish said to him: If it were so then all women should be misbehaving in order to become pregnant! But does Rebbi Simeon not interpret “she will be found innocent and become pregnant with seed”? He does, legitimate seed, not illegitimate.

וּבֵן עַזַּאי דְּלֹא כְרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. דְּתָנֵּי. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה וְרִבִּי אֶלְעָזָר חַסְמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין מִיַּבְנֶה לְלוֹד. וְהִקְבִילוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּבְקִיעִין. אָמַר לָהֶן. מַה חִידּוּשׁ הָיָה לָכֶם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם. וְאָמְרוּ לוֹ. הַכֹּל תַּלְמִידֶיךָ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִים. אָמַר לָהֶן. אֲפִילוּ כֵן אֵי אֶיפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ דָבָר חָדָשׁ בְּכָל יוֹם. מִי שָׁבַת שָׁם. אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וּמַה הָיְתָה פָרַשְׁתּוֹ. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף. וּמַה אָמַר בָּהּ. הוֹאִיל וְהָאֲנָשִׁים בָּאִין לִלְמוֹד וְהַנָּשִׁים בָּאוֹת לִשְׁמוֹעַ. הַטָּף לָמָּה בָא. אֶלָּא לִיתֵּן שָׂכָר לַמְּבִיאֵיהֶן. אָמַר לָהֶן. אֵין הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְתוֹכוֹ.

Ben Azai does not follow Rebbi Eleazar ben Azariah, as it was stated: It happened that Rebbi Joḥanan ben Beroqa and Rebbi Eleazar Ḥasma were walking from Jabneh to Lydda when they were visiting Rebbi Joshua in Beqiïn. He asked them, what was new today in the House of Study? They said to him, we all are your students and drink from your waters. He said to them, even so, it is impossible that there not be a new idea every day in the House of Study. Who stayed there over the Sabbath? They said to him, Rebbi Eleazar ben Azariah. And what was his text? “Assemble the people, men, women, and children.” What did he say about this? Since the men come to learn and the women to hear, why do the children come? It must be to give a reward to those who bring them. He said to them, the generation is not orphaned which counts Rebbi Eleazar ben Azariah among them.

מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רִבִּי לִעֶזֶר. מִפְּנֵי מַה חֵט אַחַת בְּמַעֲשֵׂה הָעֶגֶל וְהֵן מֵתִים בָּהּ שָׁלֹשׁ מִיתוֹת. אָמַר לָהּ. אֵין חָכְמָתָהּ שֶׁלָּאִשָּׁה אֶלָּא בְפִילְכָהּ. דִּכְתִיב וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ. אָמַר לוֹ הוּרְקִנוֹס בְּנוֹ. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לְהָשִׁיבָהּ דָּבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה אִיבַּדְתָּ מִמֶּנִּי שְׁלֹשׁ מְאוֹת כּוֹר מַעֲשֵׂר בְּכָל שָׁנָה. אָמַר לֵיהּ. יִשְׂרְפוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמְסְרוּ לְנָשִׁים. וּכְשֶׁיָּצְתָה אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו. רִבִּי. לְזוֹ דָחִיתָה בְקָנֶה. לָנוּ מַה אַתָּה מֵשִׁיב. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. עֵדִים וְלֹא הַתְרָיָיה הָיָה נִבְדָק כְּסוֹטָה. לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָיָיה הָיָה מֵת בַמַּגֵּפָה. רַב וְלֵוִי בַּר סִיסִי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. זִיבַּח קִיטֵּר נִיסַּךְ הָיָה מֵת בְּבֵית דִּין. טִיפַּח רִיקֵּד שִׂיחֵק הָיָה נִבְדָק כְּסוֹטָה. שָׂמַח בְּלִיבּוֹ הָיָה מֵת בַמַּגֵּפָה.

A lady asked Rebbi Eliezer, why did one sin of the golden calf lead to three different kinds of death? He said to her, the wisdom of a woman is only in her spinning rod, as is written: “All wise women span with their hands.” His son Hyrkanos said to him, in order not to give her an answer you made me lose 300 kor of tithes every year. He answered him: May the words of the Torah be burned and not be delivered to women! After she had left, his students said to him, rabbi, this one you pushed away with a stick, what do you explain to us? Rebbi Berekhiah, Rebbi Abba bar Cahana in the name of Rebbi Eliezer: Anybody against whom there were witnesses and warning was executed in court. Anybody against whom there were witnesses but no warning was checked similar to a suspected wife. Anybody against whom there were neither witnesses nor warning died from a plague. Rav and Levi bar Sissi both say: One who sacrificed, burned, and poured out a libation was executed in court. He who clapped his hands, danced, laughed, was checked similar to a suspected wife. If he enjoyed himself silently, he died from a plague.

אֵי זֶהוּ חָסִיד שׁוֹטֶה. רָאָה תִינּוֹק מְבַעְבֵּעַ בַּנָּהָר. אָמַר. לִכְשֶׁאַחֲלוֹץ תְּפִילַּיי אַצִּילֶּינּוּ. עִם כְּשֶׁהוּא חוֹלֵץ תְּפִילָּיו הוֹצִיא זֶה אֶת נַפְשׁוֹ. רָאָה תְּאֵינָה בִּכּוּרָה. אָמַר. בְּמִי שֶׁאֶפְגַּע בּוֹ תְּחִילָּה אֶתְּנֶנָּה לוֹ. רָאָה נַעֲרָה מְאוֹרָסָה. וְהָיָה רָץ אַחֲרֶיהָ. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לֲהוֹרְגוֹ. אַחַר הַזָּכוֹר. אַחַר נַעֲרָה מְאוֹרָסָה.

Who is a foolish pious man? He saw a baby struggling in a river. He said, after I take off my phylacteries, I shall save him. By the time he takes off his phylacteries, that one is dead. He saw a prime fig and said, I shall give it to the first person I shall meet. He saw a preliminarily married girl and ran after her. That is what we have stated: “If somebody pursues another to kill him, after a male, or after a preliminarily married girl.”

רָשָׁע עָרוּם. רִבִּי זְרִיקָן בְשֵׁם רַב הוּנָא. זֶה שֶׁהוּא מוֹרֶה קַלּוֹת עַל עַצְמוֹ וַחֲמוּרוֹת לָאַחֵרִים. וַאַתְיָיא כְּהָדָא דְתַנֵּי. כָּל הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמַר וְהַכְּסִיל בַּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וּכְקוּלֵּי אֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע. אֶלָּא אוֹ כְדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי כְקוּלֵּיהֶן וּכְחוּמְרֵיהֶן אוֹ כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל כְקוּלֵּיהֶן וּכְחוּמְרֵיהֶן. הָדָא דְתֵימַר. עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לְעוֹלָם הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַיָיב מִיתָה. תַּנֵּי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה. אֵילּוּ וְאֵילּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִים הֵן. אֲבָל הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל לְעוֹלָם. וְאֵיכָן יָצָאת בַּת קוֹל. רַב בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.

“A sly wicked man.” Rebbi Zeriqan in the name of Rav Huna: That is one who chooses leniencies for himself and teaches restrictions to others. In this matter, it was stated: “About anybody who wants to take upon himself the stringencies both of the House of Shammai and the House of Hillel it was said: ‘The silly one walks in darkness’. The leniencies of both of them, he is called wicked. Only either following the words of the House of Shammai in their leniencies and stringencies, or following the words of the House of Hillel in their leniencies and stringencies.” That is, before there came the disembodied voice. But after the disembodied voice was heard, “practice follows the House of Hillel forever.” And any who transgresses the words of the House of Hillel is deserving of death. It was stated: There came the disembodied voice and said: “Both of them are the words of the Living God, but practice follows the House of Hillel forever.” Where was the disembodied voice heard? Rav Bebai in the name of Rebbi Joḥanan: The disembodied voice was heard at Yabneh.

אִשָּׁה פְרוּשָׁה. זוֹ שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמַלְעֶבֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָה. וַתֹּאמֶר אֵלַי תָבוֹא. וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בְּלַּיְלָה הוּא. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. כִּבְיָכוֹל הָיָה בַמַּחֲשָׁבָה. הוּא לְבַדּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעְתָּהּ אֶלָּא בִשְׁבִיל לְהַעֲמִיד שְׁבָטִים.

A predatory woman. That is one who sits and makes fun of the words of the Torah: “She said, you shall come to me … and he slept with her that night.” Rebbi Abbahu said, one could think that this was the [divine] intention. He only knew that she was doing this only to produce more tribes.

וּמַכַּת פְּרוּשִׁים. זֶה שֶׁהוּא נוֹתֵן עֵצָה לִיתוֹמִים לְהַבְרִיחַ מְזוֹנוֹת מִן הָאַלְמָנָה. כְּהָדָא אַרְמַלְתָּא דְרִבִּי שׁוּבְתַי הֲוָות מְבַזְבְזָה בְּנִיכְסַיָיא. אֲתוֹן יָתְמַיָיא וְקָרְבוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹן. וּמַה נַעֲבִיד לְכוֹן וְאַתּוּן שַׁטְיָין. נְפַק כְּתוֹבָה. אָמַר לוֹן. נֵימַר לְכוֹן מֵימַר. עִיבְדּוֹן גַּרְמֵיכוֹן מְזַבְּנִין. וְהִיא תָבְעָה פּוֹרְנֶה וּמוֹבְדָה מְזוֹנָהּ. עָבְדִין כֵּן. בְּרוֹמֲשָׁא אָתָת וּקְרֵבַת גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר. זוּ מַכַּת פְּרוּשִׁין נָגְעוּ בָהּ. יָבוֹא עָלַי אִם נִתְכַּוַונְתִּי לְכָךְ.

“Hits by the predatory”. That is the one who counsels the orphans to hide support from the widow. As the following: Rebbi Sabbatai’s widow was wasting the estate. The orphans came before Rebbi Eleazar. He said to them, what can one do for you; you are stupid. Some scribe came out and said to them: I shall tell you what he said: Behave as if you would sell and she will demand her ketubah and lose her support. In the evening she came before Rebbi Eleazar. He said, this one was hit by the predatory. It should come over me if I had intended that.

חַד תַּלְמִיד מִדְּרִבִּי הָיוּ לוֹ מָאתַיִם זוּז חָסֵר דֵּינָר. וַהֲוָה רִבִּי יְלֵיף זְכִי עִימֵּיהּ חָדָא לִתְלַת שְׁנִין מַעֲשֵׂר מִסְכֵּינִין. חַד זְמָן עַבְדִּין בֵּיהּ תַּלְמִידוֹי עַיִן בִּישׁ וּמָלוּן לֵיהּ. אָתָא בְּעֵי מִיזְכֵּי עִימֵּיהּ הֵיךְ מַה דַהֲוָה יְלִיף. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אִית לִי שִׁיעוּרָא. אָמַר. זֶה מַכַּת פְּרוּשִׁים נָגְעוּ בוֹ. רָמַז לְתַלְמִידָיו וְאַעֲלוּנֵיהּ לְקַפֵּילִין וְחַסְרוּנֵיהּ חַד קִרַט. וּזְכָה עִימֵּיהּ הֵיךְ דַהֲוָה יְלִיף.

A student of Rebbi had 199 denar; Rebbi used to let him receive the tithe of the poor once every three years. His students cast an evil eye on him and completed for him. The next time, when he wanted to let him receive as usual, he said: My teacher, I have the measure. He said, this one was hit by a beast of prey. He gave a hint to his student who took him to a store, made him spend a carat, then he (Rebbi) let him receive as he was used to do.

הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן בְּתוּלָה צֵיְימָנִית וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית וְתִינּוֹק שֶׁהוּא עוֹלֶה לֶחֳדָשִׁיו. בְּתוּלָה צֵיְימָנִית. מְצַיְימָה אוֹבֶדֶת בְּתוּלֶיהָ. וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית מִי חָגְלָה נְסִבָת שֵׁם בִּישׁ. וְתִינּוֹק שֶׁהוּא עוֹלֶה לֶחֳדָשִׁיו. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. זֶה שֶׁהוּא גָדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא בְּפִירְקוֹ וּמְבַזֶּה גְדוֹלִים מִמֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֶה שֶׁהוּא בֶן תֵשַׁע וְאֵיבָרָיו נִרְאִין כְּבֶן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְהוּא בָא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְהֵן מֵיתוֹת עַל יָדָיו וְהוּא פָטוּר.

They added to these a fasting virgin, a neighborly widow, and a child outgrowing his months. A fasting virgin; she pretends to have lost her hymen by fasting. A neighborly widow, by running around she spreads bad reputations. A child outgrowing his months: Rebbi Ḥilqiah in the name of Rebbi Simon. That is one who is more advanced in his studies than usual for his age and he denigrates those older than him. Rebbi Yose said, that is one nine-years-old who looks like a twelve-years-old. He sleeps with any of the incest prohibitions in the Torah and they are executed because of him but he is free from prosecution.

Mishnah

משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָרְרִים מַדְהֵא אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ שֶׁאוֹמְרִים טְמֵאוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁתָּלָת לָהֶן זְכוּת. רִבִּי אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָרְרִים וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאִינָהּ מַשְׁבַּחַת אֶלָּא מִתְנַוְונָה וְהוֹלֶכֶת לַסּוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה.

MISHNAH: Rebbi Simeon says, merit does not suspend in the case of the bitter water. If you say that merit suspends in the case of the curse water, you weaken the water in the eyes of all women who drink it and you smear the reputation of the pure women who drank because one would say that they are impure but that merit suspended for them. Rebbi says, merit suspends in the case of the curse water, but she does not have children, does not get better, but degenerates and in the end she dies that death.

Halakhah

הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים כול׳. רִבִּי אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְּאָרְרִים כול׳. אָמַר רַב הַמְנוּנָא. הַמִּתְנַוְונָה מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. וְאַתְיָיא כְהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אֲפִילוּ טְהוֹרָה שֶׁשָּׁתָת סוֹפָהּ שֶׁהִיא מֵתָה בְתַחֲלוּאִים רָעִים. מִפְּנֵי שֶׁהִכְנִיסָה עַצְמָהּ לְמִסְפֵּק הַזֶּה הַמְרוּבֶּה.

HALAKHAH: “Rebbi Simeon says, merit does not suspend in the case of the bitter water,” etc. “Rebbi says, merit suspends in the case of the curse water,” etc. Rav Hamnuna said, the degenerating woman is permitted to her house. This parallels what was stated: Rebbi Simeon ben Eleazar says, even a pure woman who drank will in the end die in great pain because she brought herself into that great doubt.

וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. זוֹ טְהוֹרָה. לֹא שֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהוֹרָה הִיא. זוֹ טְהוֹרָה. לֹא שֶׁתָּלָת לָהּ זְכוּת. וְאַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְנִיכֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּן אֲנָן קַיָימִין כְּשֶׁשָּׁתָת וְלֹא בָדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם. שֶׁלֹּא תֹאמַר. עֵידֵי שֶׁקֶר הֵן. לְפִיכָךְ לֹא בָדְקוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם. אָתָא מֵימַר לָךְ שֶׁאֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין בְּאִשָּׁה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָה. וְאַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת. וְלָמָּה לֹא הוּכְּרָה. מִפְּנֵי שֶׁתָּלָת לָהּ זְכוּת. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן. אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָלָה לָהּ זְכוּת. יָכוֹל אַף הִיא לֹא תָחוּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְאַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. הַזְּכוּת תּוֹלָה וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת.

“And if the woman was not impure but was pure,” this refers to the one who is pure, not that there came witnesses declaring her impure. “If the woman was not impure but was pure,” this refers to the one who is pure, not one whose merit suspended [punishment] for her. This follows the one who said that merit suspends and it is not recognizable. But following him who said that merit suspends and it is recognizable? Rebbi Isaac said, here we deal with one who drank and the water did not test her. It comes to tell you that the water will not test a woman who is forbidden to her house. Rebbi Yudan said, this follows the one who said that merit suspends and it is not recognizable. Why was it not recognized? Because merit suspended for her. “The man will be free of sin,” he should not worry that maybe merit suspended for her. Should I think that she also should not worry? The verse said, “but that woman shall carry her sin”. [This interpretation] follows the one who said that merit suspends and it is not recognizable.

Mishnah

משנה: נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַכֶּלִי הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִיפָּדֶה. וְאִם מִשֶּׁקָּדְשָׁה בַכֶּלִי הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִישָּׂרֵף. וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה וְשֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ וְשֶׁבַּעֲלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. וְכָל הַנְּשׂוּאוֹת לַכֹּהֲנִים מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת.

MISHNAH: If her flour offering became impure before it was sanctified in a Temple vessel, it is treated like all other flour offerings and should be redeemed. After it was sanctified in a Temple vessel, it is treated like all other flour offerings and should be burned. The flour offerings are burned in the following cases: One who says, I am impure for you, or that witnesses declared that she was impure; one who refuses to drink, or whose husband does not want to let her drink, or whose husband slept with her on the road. In addition, the flour offerings of women married to Cohanim are burned.

Halakhah

הלכה: נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַכֶּלִי כול׳. תַּנֵּי. נִיטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַכֶּלִי. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִיפָּדֶה. מִשֶּׁקָּדְשָׁה בַכֶּלִי. הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת וְתִישָּׂרֵף.

HALAKHAH: “If her flour offering became impure before it was sanctified in a Temple vessel,” etc. It was stated: If her flour offering became impure before it was sanctified in a Temple vessel, it is treated like all other flour offerings and should be redeemed; after it was sanctified in a Temple vessel, it is treated like all other flour offerings and should be burned.

וְהָאוֹמֶרֶת. טְמֵיאָה אֲנִי. לֹא כְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֵיהָ הִיא. וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֵיהָ יֵלְכוּ הַמָּעוֹת לְיַם הַמֶּלַח. דַּמְיָיא לְאָשָׁם תָּלוּי. אִם לְאָשָׁם תָּלוּי. אֲפִילוּ מִשֶּׁקָדְשָׁה בַכֶּלִי. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. דַּמְיָא לְאָשָׁם תָּלוּי שֶׁנִּשְׁחַט. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אִם מִשֶּׁנִּשְׁחַט נוֹדַע לוֹ. הַדָּם יִשָּׁפֵךְ וְהַבָּשָׂר יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.

“One who says, I am impure” Is it not like a purification offering whose owners died? And for a purification offering whose owners died, the money should be thrown into the Dead Sea. It is compared to a hung reparation offering. If it is compared to a hung reparation offering, even if it was sanctified in a Temple vessel! Rebbi Mattaniah said, it is compared to a hung reparation offering that was slaughtered, as we stated there: “If it became clear to him after it was slaughtered, the blood has to be poured out and the meat has to be taken out to the burning place.”

תַּנֵּי. נִיטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרֵב הַקּוֹמֶץ. מֵתָה הִיא וּמֵת בַּעֲלָהּ. הַשְּׁיֵּרִיים אֲסוּרִין שֶׁעַל סָפֵק בָּאת מִתְּחִילָּתָהּ. כִּיפְּרָה סְפֵיקָהּ וְהָלְכָה לָהּ. בָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִנְחָתָהּ אֲסוּרָה. מַהוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. בֵּין שֶׁקָּמַץ וּבֵין שֶׁלֹּא קָמַץ. בֵּין שֶׁהִקְטִיר וּבֵין שֶׁלֹּא הִקְטִיר. רִבִּי אִילָּא אָמִר. בֵּין שֶׁקָּמַץ וּבֵין שֶׁלֹּא קָמַץ בְּשֶלֹּא הִקְטִיר. אֲבָל אִם הִקְטִיר הַשְּׁיֵּרִיים מוּתָּרִין.

It was stated: If her offering became impure before the fistful was sacrificed; if she died or her husband died, the rest is forbidden because it was brought from the start to resolve a doubt. Her doubt was atoned for and went away. If there came witnesses declaring that she was impure, in any case her offering is forbidden. What means “in any case”? Whether the fistful was taken or not, whether it was sacrificed or not. Rebbi Hila said, whether the fistful was taken or not as long as it was not sacrificed, but if it was sacrificed the rest is permitted.

תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁלַּכֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת. וְהַקּוֹמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ וְהַשְּׁיֵרִיים קְרֵיבִין לְעַצְמָן. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דּוֹרְשִׁין. וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה. רַבָּנִין אָמְרִין. הֲרֵי הִיא כְמִנְחַת נִדְבָתוֹ. מַה מִנְחַת נִדְבָתוֹ קְרֵיבָה בְבָלוּל. אַף זוֹ קְרֵיבָה בְבָלוּל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הֲרֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּכֹּהֵן כַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּיִּשְׂרָאֵל. מַה עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּיִּשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת אַף זוֹ נִקְמֶצֶת. אִי מַה זוֹ נֶאֱכֶלֶת אַף זוֹ נֶאֱכֶלֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. אִילֵּין שְׁיֵרִיים מִשֵּׁם מַה הֵן בָּאִין. מִשֵּׁם קוֹמֶץ מִשֵּׁם שְׁיֵרִיים. אִין תֵּימַר. מְשׁוּם קוֹמֶץ. אֵינוֹ נוֹתְנָן בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ נוֹתְנָן לְאַחַר מִיתָה וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב לָהֶן. וְאִין תֵּימַר. מִשּׁוּם שְׁיֵרִיים. נוֹתְנָן בַּלַּיְלָה וְנוֹתְנָן לָאַחַר מִיתָה. מַהוּ שֶׁיְּחַשֵׁב לָהֶם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. הַקּוֹמֶץ קָרֵב לְעַצְמוֹ וְהַשְּׁיֵרִיים מִתְפַּזְּרִין עַל גַּבֵּי הַדֶּשֶׁן. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּדֶשֶׁן שֶׁלְּמַעֲלָן. כְּבַר אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לְדֶשֶׁן שֶׁלְּמַעֲלָן תְּנֵיהוּ עִנְיָין לְדֶשֶׁן שֶׁלְּמַטָּן. הָדָא אָמְרָה. נוֹתְנָם בַּלַּיְלָה וְנוֹתְנָן לְאַחַר מִיתָה וּמְחַשֵׁב לָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֵינוֹ מְחַשֵׁב לָהֶן. שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרוּ לֹא לָאֲכִילַת אָדָם וְלֹא לָאֲכִילַת מִזְבֵּחַ. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. הַךְ רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשִׁיטַּת אָבִיו אוֹ בְשִׁיטַּת חֲכָמִים. אִין בְּשִׁיטַּת אָבִיו. יִקָּרֵב לְמַעֲלָן. אִין בְּשִׁיטַּת חֲכָמִים. לֹא יִקְמוֹץ. בְּשִׁיטַּת אָבִיו הוּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הֲרֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּכֹּהֵן כַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּיִּשְׂרָאֵל. מַה עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלַּיִּשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת אַף זוֹ נִקְמֶצֶת. אִי מַה זוֹ נֶאֱכֶלֶת אַף זוֹ נֶאֱכֶלֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. וּתְהֵא כָלִיל. וְלֹא תֵאָכֵל הִיקְשִׁתֵיהּ. לֹא הִקְשִׁתֵיהּ לְכָלִיל תָּקְטָר.

We have stated there: “Rebbi Simeon says, a fistful is taken from the sinner’s flour offering of a Cohen. The fistful is sacrificed separately and the rest is sacrificed separately.” Both of them explained the same verse: “It shall be the Cohen’s as a flour offering.” The rabbis say, it is like his voluntary flour offering. Since his voluntary flour offering is brought entire, that one also is brought entire. Rebbi Simeon says, the tenth of an epha of a Cohen is like the tenth of an epha of an Israel. Since a fistful is taken from the tenth of an epha of an Israel, so a fistful is taken from the tenth of an epha of a Cohen. Maybe, since this one is eaten, the other is also eaten? The verse says, “Any flour offering of a Cohen shall be totally burned; it shall not be eaten.” The rest, under which category is it brought, under the rules of a fistful or under the rules of remainders? If you want to say, under the rules of a fistful, one cannot bring them during the night, one cannot bring them after death, and he is forbidden to think about them. If you want to say, under the rules of a remainder, one can bring them during the night, one can bring them after death. Is he forbidden to think about them? Let us hear from the following: Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon says, the fistful is sacrificed separately and the rest dispersed over the ashes. Rebbi Joḥanan asked, where are we holding? If the upper ashes, Rebbi Simeon already said it. If it cannot refer to the upper ashes, let it refer to the lower ashes. That means, one can bring them during the night, one can bring them after death, and he can think about them. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, he is forbidden to think about them since they are not qualified as food either for humans or for the altar. Rebbi Abba bar Mamal asked: Does Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon follow the rules of his father or the rules of the rabbis? According to the rules of his father, it should be brought on top [of the altar]. According to the rules of the rabbis, why should he take a fistful? He follows his father’s rules. Rebbi Simeon says, the tenth of an epha of a Cohen is like the tenth of an epha of an Israel. Since a fistful is taken from the tenth of an epha of an Israel, so a fistful is taken from the tenth of an epha of a Cohen. Maybe, since this one is eaten, the other is also eaten? The verse says, “Any flour offering of a Cohen shall be totally burned; it shall not be eaten.” Then it should be burned totally! You bound it to “it shall not be eaten”; you did not bind it to “it has to be sacrificed in its entirety.”

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. רָאָה רִבִּי דַעֲתּוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וְשָׁנָה כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי בָא בַּר כֹּהֵן בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לִי כְרִבִּי לְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר לֵיהּ. אִיכּוּל בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וְאֵין שְׂרֵיפָה בְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִיָיה וּפְלִיג. לִיקָּרֵב כָּלִיל אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי שׁוּתָפוּתָהּ שֶׁלָּאִשָּׁה. לְהֵיאָכֵל אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי שׁוּתָפוּתוֹ שֶׁל אִישׁ. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי רָאָה דַעְתּוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. וְרִבִּי חִיָיה רוֹבָה רָאָה דַעְתּוֹ שֶׁלְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו.

Rebbi Yose said, Rebbi accepted the opinion of Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon and taught accordingly. Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose: Why Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon? Even following his father, Rebbi Simeon! He said to him, “eating” is on the altar, “burning” is not on the altar. Rebbi Ḥanina objected before Rebbi Mana: Did not Rebbi Ḥiyya disagree: “It cannot be burned completely because of the wife’s part; it cannot be eaten because of the husband’s part.” He said to him, Rebbi accepted the opinion of Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon, the elder Rebbi Ḥiyya accepted the opinion of the latter’s father Rebbi Simeon.

Mishnah

משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּישֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. מַה בֵין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת. מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. כֹהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת וְאֵין כֹּהֵן מִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לַמֵּתִים וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לַמֵּתִים. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים.

MISHNAH: The offering of an Israel’s daughter married to a Cohen is burned, the offering of a Cohen’s daughter married to an Israel is not burned. What is the difference between a Cohen and a Cohen’s daughter? The flour offering of a Cohen’s daughter is eaten, that of a Cohen is not eaten. A Cohen’s daughter is desecrated, a Cohen is not desecrated. A Cohen’s daughter may defile herself for the dead, a Cohen may not defile himself for the dead. A Cohen eats most holy [food] a Cohen’s daughter may not eat most holy [food].

Halakhah

הלכה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן כול׳. מַה בֵין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת. מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת. מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. דִּכְתִיב. וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. לֹא כֹהֶנֶת. רִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָא כְתִיב וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַין כַּסְפּוֹ. מֵעַתָּה כֹהֵן וְלֹא כֹהֶנֶת. מַאי כְדוֹן. וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. אֶת שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. יָצָאת זוֹ שֶׁאֵין בְּנָהּ עוֹמֵד תַּחְתֶּיהָ.

HALAKHAH: “The offering of an Israel’s daughter married to a Cohen,” etc. What is the difference between a Cohen and a Cohen’s daughter? “The flour offering of a Cohen’s daughter is eaten, that of a Cohen is not eaten.” For it is written, “any flour offering of a Cohen shall be total, it should not be eaten;” not the Cohen’s daugher’s. Rebbi Abbahu asked before Rebbi Simeon ben Laqish: Is it not written: “If a Cohen acquire a person with his money,” should that apply to a Cohen but not ro a Cohen’s daughter? How is that? “The Cohen anointed in his stead, one of his sons;” one whose son fills his place, that excludes her whose son does not fill her place.

כֹהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת. וְאֵין כֹּהֵן מִתְחַלֵּל. דִּכְתִיב וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְעַמָּיו. אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע שֶׁהוּא מִתְחַלֵּל. הִיא עַצְמָהּ מְנַיִין. וְדִין הוּא. מַה אִם הַזֶּרַע שֶׁלּא עָבַר עֲבֵירָה הֲרֵי הוּא מִתְחַלֵּל. הִיא שֶׁעָבְרָה עֲבֵירָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּתְחַלֵּל. הוּא עַצְמוֹ יוֹכִיחַ. שֶׁעָבַר עֲבֵירָה וְאֵינוֹ מִתְחַלֵּל. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל בְּכָל מָקוֹם. תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת בְּכָל מָקוֹם. הוֹאִיל וְהִיא מִתְחַלֶּלֶת בְּכָל מָקוֹם דִּין הוּא שֶׁתִּתְחַלֵּל. מַה נַפְשֵׁךְ לוֹמַר. לֹא יָחֵל. לֹא יְחַלֵּל. אַף מִי שֶׁהָיָה כָשֵׁר וְנִתְחַלֵּל.

“‘A Cohen’s daughter is desecrated, a Cohen is not desecrated.’ For it is written: ‘He shall not desecrate his seed in his clan.’ Not only that he desecrates his seed; from where [that he desecrates] herself? It is a conclusion of an argument. Since the seed who did not commit any sin is desecrated, she, who committed a sin, is it not logical that she should be desecrated? He himself gives a counter-argument since he sinned and is not desecrated. No. If you talk about the man who is not otherwise desecrated, what can you say about a woman who can be otherwise desecrated? Since she can be otherwise desecrated, it is an argument that she should be desecrated! If you wish, you can say, he shall not desecrate - “he shall not repeatedly desecrate,’” even to desecrate one who is enabled.

כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לַמֵּתִים. רִבִּי דּוֹסָא מִמַּלְחִיָּא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. כֹּהֶנֶת מוּתֶּרֶת לָצֵאת חוּצָה לָאָרֶץ. מַה טַעֲמָא. אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. לֹא אֶל הַכּוֹהֲנֹת. דִּלֹכֵן מַה אֲנָן אָמְרִין. הוֹאִיל וְהִיא בִּכְלַל גְּזֵירָה לֹא תֵצֵא. וּתְהֵא בִּכְלַל גְּזֵירָה וְלֹא תֵצֵא. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת מַדְחֶה פָּרָשַׁת טֻמְאוֹת.

“A Cohen’s daughter may defile herself for the dead.” Rebbi Dosa from Malḥiyya, Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Eleazar: A Cohen’s daughter is permitted to leave the Land. What is the reason? “Say to the Cohanim.” Not to the daughters of Cohanim. If it were not so, what would he say? Because she is included in the decree, she cannot leave. Why should she not be included in the decree and be forbidden to leave? If you say so, you push aside the paragraph on impurities.

כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. דִּכְתִיב כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכֲלֶנּוּ.

“A Cohen eats most holy [food], a Cohen’s daughter may not eat most holy [food].” For it is written ( Lev. 7:6): “Every male among the Cohanim shall eat it.”

Mishnah

משנה: מַה בֵּין הָאִישׁ לָאִשָּׁה. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם וְאֵין הַאִשָּׁה פוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בַּנָּזִיר וְאֵין הַאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בַּנָּזִיר. הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הַאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְאֵין הַאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ וְאֵין הַאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵת. הָאִישׁ נִמְכָּר בְּגְנֵיבָתוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בְּגְנֵיבָתָהּ.

MISHNAH: What is the difference between a man and a woman? A man is dishevelled and with open seams, no woman is dishevelled and with open seams. A man can make his son a nazir, no woman can make her son a nazir. A man can shave using his father’s vow of nazir, no woman can shave using her father’s vow of nazir. A man can betrothe his daughter, no woman can betrothe her daughter. A man can sell his daughter, no woman can sell her daughter. A man is stoned naked, no woman is stoned naked. A man is hanged, no woman is hanged. A man is sold for his theft, no woman is sold for her theft.

Halakhah

הלכה: מַה בֵּין הָאִישׁ לָאִשָּׁה. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם כול׳. אִישׁ אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר צָרוּעַ. בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵין קָטָן. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אִישׁ. לְעִנְיָין שֶׁלְּמַטָּן. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם. אֵין הַאִשָּׁה פוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת.

HALAKHAH: “What is the difference between a man and a woman? A man is dishevelled and with open seams,” etc. “A man”. This refers not only to a man; from where for a woman? The verse says, “afflicted with skin disease,” whether man, or woman, or minor. If it is so, why is “a man” written? For the next theme, “a man is dishevelled and with open seams, no woman is dishevelled and with open seams.”

הָאִישׁ מַדִּיר וְהָאִישׁ מְגַלֵּחַ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים מְקוּלֵּי בֵית שַׁמַּי וּמְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל וְזֶה אֶחָד מֶהֶם. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אֵין הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר.

“A man can make his son a nazir,” and “a man can shave”. Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Meїr: In twenty-four matters are the House of Shammai lenient while the House of Hillel are restrictive and that is one of them: The House of Shammai say, a man cannot make his son a nazir, but the House of Hillel say, a man can make his son a nazir.

הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ. דִּכְתִיב וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ. דִּכְתִיב אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִשְׂנָאֶהָ.

“A man can sell his daughter,” for it is written: “If a man sell his daughter as a handmaid. “A man can betrothe his daughter,” as it is written: “I gave my daughter as a wife but he hated her.”

הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. דִּכְתִיב וּסְקַלְתָּם אוֹתוֹ. לֹא אֶת כְּסוּתוֹ. רִבִּי חַגַּי בְּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָכְתִיב וּסְקַלְתֶּם אוֹתָם בָּאֲבָנִים. מֵעַתָּה אוֹתָם. לֹא אֶת כְּסוּתָם. מַאי כְדוֹן. אִישׁ עַל יְדֵי שֶׁאֵין נִיווּלוֹ מְרוּבֶּה. לְפִיכָךְ נִסְקָל עָרוֹם. אֲבָל אִשָּׁה עַל יְדֵי שֶׁנִּיווּלָהּ מְרוּבֶּה. לְפִיכָךְ אֵינָהּ נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה.

“A man is stoned naked, no woman is stoned naked.” For it is written, “you shall stone him,” not his garment. Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose: Is it not written: “You shall stone them with stones,” does that mean “them but not their garments”? How is that? A man is not greatly degraded by this, so he is stoned naked, but a woman who would be greatly degraded by it cannot be stoned naked.

הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. דִּכְתִיב וְתָלוּ אוֹתוֹ. וְלֹא אוֹתָהּ.

“A man is hanged, no woman is hanged.” Because it is written, “one shall hang him”, not her.

הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵיבוֹ. בִּגְנֵיבוֹ וְלֹא בִּכְפֵילוֹ. בִּגְנֵיבוֹ וְלֹא בִּזְמֵימוֹ. בִּגְנֵיבוֹ אֵינוֹ נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה. וְאֵין לוֹ עָלָיו דָּמִים. מֵעַתָּה בִּגְנֵיבָה אַחַת אֲבָל בִּשְׁתֵּי גְנֵיבוֹת נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. גָּנַב מִשֶּׁלַּשּׁוּתָפוּת מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּגְנֵיבָה אַחַת כִשְׁתֵּי גְנֵיבוֹת. הָיָה גוֹנֵב וּמוֹצִיא בַלָּיְלָה. נֵימַר. אִם יָדְעוּ בּוֹ הַבְּעָלִים בֵּנְתַיִים. שְׁתֵי גְנֵיבוֹת הֵן. וְאִם לָאו גְּנֵיבָה אַחַת הִיא.

“A man is sold for his theft,” for his theft but not for the double restitution. For his theft but not for his perjury. For his theft he is not sold twice. There is only a monetary claim on him. That means, for one theft, but for two thefts he can be sold a second time. Rebbi Jeremiah asked: If he stole from a partnership, how are you treating this? As one theft or as two thefts? If he stole and removed [things] in the night, we would say that if the owners realized [the loss] in the meantime, there are two thefts; otherwise, it is one theft.