שביעית י׳Sheviit 10

Mishnah

משנה: הַשְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמִּלְוָה בִשְׁטָר וְשֶׁלֹּא בִשְׁטָר. הַקָּפַת הֶחָנוּת אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. אִם עֲשָׂאָהּ מִלְוָה הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֶּטֶת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָרִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּיט. שְׂכַר שָׂכִיר אֵינוֹ מְשַׁמֵּט וְאִם עֲשָׂאוֹ מִלְוָה הֲרֵי זוֹ מְשַׁמֵּיט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וְחִילְּקָהּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אִם הָיָה הַחוֹדֶשׁ מְעוּבָּר מְשַׁמֵּיט וְאִם לָאו אֵינוֹ מְשַׁמֵּיט. הָאוֹנֵס וְהַמְּפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע וְכָל מַעֲשֵֹה בֵית דִּין אֵינָן מַשְׁמִיטִין. הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין אֵין מַשְׁמִיטִין.

MISHNAH: The Sabbatical remits any loan, with or without a document. Store credit is not remitted; if it is transformed into a loan it is remitted. Rebbi Jehudah says, any preceding one is remitted. Wages of a hired hand are not remitted; if they are transformed into a loan they are remitted; Rebbi Yose says, for any work that stops in the Sabbatical they are remitted; if it does not stop they are not remitted. If somebody slaughters a cow and divides it up on New Year’s Day, if the month was long it is subject to remission, otherwise it is not subject to remission. The rapist, the seducer, the calumniator, and all court documents are not subject to remission. If somebody gives loans on pledge, or deposits his documents with the court, they are not subject to remission.

Halakhah

הלכה: הַשְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת כו׳. נִיחָא שֶׁלֹּא בִשְׁטָר. בִּשְׁטָר וְיֵעָשֶׂה כְמִלְוָה עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְלֹא יְהֵא מְשַׁמֵּט. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן תִּיפְתָּר בִּשְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אֲחֵרָיוּת נְכָסִים וּכְרִבִּי מֵאִיר. אָתָא עוֹבְדָּא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן בִּשְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ אֲחֵרָיוּת נְכָסִים וְהוֹרֵי מְשַׁמֵּט. אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ לְמֵידִין מִן הַהֲלָכָה אָנוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ.

HALAKHAH: “The Sabbatical remits any loan, etc.” We can understand if it is without a document. With a document it should be treated similar to a loan on a pledge and not be remitted. Rebbi Joḥanan said, explain it for a document from which alienation of property is missing, following Rebbi Meïr. A case came before Rebbi Joḥanan of a document without alienation of property and he instructed that it was remitted. Because we are interpreting the Mishnah, should we act on this?

אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע הָא אִם יֵשׁ לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ יֵשׁ לוֹ קַרְקַע מְשַׁמֵּט. אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרַב. דְּאָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יִיחַד לוֹ קַרְקַע מְשַׁמֵּט. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא יִיחַד לוֹ הָא אִם לֹא יִיחַד לוֹ אֵינוֹ מְשַׁמֵּט.

Rebbi Jeremiah said, it is only if he has no real estate. Hence, if he has real estate it is not remitted. Rebbi Yose said, even if he has real estate it is remitted. Rebbi Yose parallels Rav, since Rebbi Abba said in the name of Rav if he singled out real estate it is remitted. They said only “if he singled out”; therefore, if he did not single out it is not remitted.

הַמְּשַׁעְבֵּד שָׂדֶה לְאִשְׁתּוֹ וְהָלַךְ וּמְכָרָהּ אִם רָצָת לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ גּוֹבָה מִשְּׁאָר נְכָסִים גּוֹבָה. אָמַר רִבִּי הִילָא הוֹרֵי רִבִּי לָעְזָר כָּהֵן תַּנַּיָיא. חֲבֵרַיָיא בְּעַיָין לֹא תִגְבֶּה אֶלָּא מִנְּכָסִין מְשׁוּעֲבָּדִין. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי בְּנֵי חוֹרִין לְפָנֶיהָ וְאַתְּ אָמְרָת מְשׁוּעֲבָּדִין. מַתְנִיתָא בְּשֶׁלֹּא אָמַר לָהּ לֹא יְהֵא לָךְ פֵּירָעוֹן אֶלָּא מִזֶּה. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ לֹא יְהֵא לָךְ פֵּירָעוֹן אֶלָּא מִזֶּה אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא מִמֶּנָּה.

“If somebody established a lien on a field for his wife but then went and sold it, if she wishes she collects from this field or she collects from any other property.” Rebbi Hila said, Rebbi Eleazar instructed following this baraita. The colleagues asked: Should she not collect only from the properties that are under the lien? Rebbi Yose said to them, there are unencumbered properties and you say, those under the lien? The baraita [applies] if he did not say you shall be paid only from this. But when he said, you shall be paid only from this, she may collect only from this.

הַמְּשַׁעְבֵּד שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ וְהָלַךְ וּמְכָרָהּ. רִבִּי אָחָא אָמַר מְכוּרָה לְשָׁעָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵינָהּ מְכוּרָה לְשָׁעָה. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הָדָא שׁוֹר מָצוּי הוּא לְהַבְרִיחוֹ. שָׂדֶה אֵינוֹ מָצוּי לְהַבְרִיחָהּ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה מְכוּרָה לְבַעַל זְרוֹעַ. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָיה מְצוּיִן הֵן בַּעֲלֵי זְרוֹעַ לִיפּוֹל.

If somebody established a lien for another person on his field and then went and sold it; Rebbi Aḥa said, it is temporarily sold. Rebbi Yose said, even temporarily it is not sold. The strength of Rebbi Yose is from the following: He may induce his ox to flee; he cannot induce his field to flee. Think about it, if [the field] was sold to a violent person! Rebbi Yudan, the father of Rebbi Mattaniah, said: Violent persons are apt to fall.

תַּנֵּי הַכּוֹתֵב שָׂדֶה אֻפּוֹתֵיקֵי לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ וּלְבַעַל חוֹב בְּחוֹבוֹ מְכָרָהּ הֲרֵי זוֹ מְכוּרָה וְהַלּוֹקֵחַ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָמַר לָהּ יְהֵא לָךְ פֵּירָעוֹן מִזּוֹ. מַה פְלִיגִין בִּשֶׁאָמַר לָהּ לֹא יְהֵא לָךְ פֵּירָעוֹן אֶלָּא מִזּוֹ.

It was stated: “If somebody mortgages a field to a woman for her ketubah or a creditor for his claim and then sells it, that is sold and the buyer should beware for himself” This baraita if he said to her: you should be paid from this. They disagree if he says, you should only be paid from this.

רַב אָמַר פְּגָמָהּ לֹא זְקָפָהּ זְקָפָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פְגָמָהּ. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיא עַד שֶׁתִּפְגּוֹם וְתִזְקוֹף.

Rav said, if she compromised [her ketubah], even if she did not extend credit, if she extended credit even though she did not compromise. Rebbi Ḥiyya stated: Unless she would compromise it and extend credit.

וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא מַקִּיף לוֹ פַּעַם שְׁנִיָיה נַעֲשֵׂית רִאשׁוֹנָה מִלְוָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי יוּדָה הִיא וְרָאוּי לְתוֹבְעוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא בְּמָמוֹן שֶׁהוּא רָאוּי לְהַאֲמִינוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא רָאוּי לְתוֹבְעוֹ כְּמִי שֶהוּא רָאוּי לִיתֵּן לוֹ מָעוֹת. וְכָאן הוֹאִיל וְרָאוּי לִיתֵּן לוֹ מָעוֹת וְלֹא נָתַן נַעֲשֵׂית רִאשׁוֹנָה מִלְוָה.

Because he extends him credit a second time, is the first turned into a loan? Rebbi Eleazar said, this follows Rebbi Jehudah. But can he require payment on New Year’s Day? Rebbi Abba in the name of Rebbi Zeïra: About money for which he can believe him. And since he could ask him for payment, he should be able to give him money. And here, because he should have been able to give him money and he did not give, the first [debt] is turned into a loan.

רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּגִין חֲרִישָׁה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּגִין בִּנְיָין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא פּוֹסֶקֶת מֵאֵילֶיהָ. מַה רִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי יוּדָה דְּרִבִּי [יוֹסֵי] אוֹמֵר כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת וּשֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. וְלֹא רִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי יוּדָה אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר אֵין דֶּרֶךְ הַשּׁוּלְחָנִי לִהְיוֹת נוֹתֵן אִיסָּר עַד שֶׁיִּטּוֹל דֵּינָר מוֹדֶי הוּא בִּשְׂכַר שָׂכִיר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּסוֹף.

Rebbi Joḥanan says, for ploughing. Rebbi Simeon ben Laqish said, for building. In the opinion of Rebbi Joḥanan, any work that stops because of the Sabbatical. In the opinion of Rebbi Simeon ben Laqish, any work that stops in any way. Does Rebbi Yose hold with Rebbi Jehudah; does not Rebbi Yose say, for any work that stops in the Sabbatical they are remitted, if it does not stop they are not remitted? But Rebbi Yose does not hold with Rebbi Jehudah; while “Rebbi Jehudah says that it is not the way of a banker to give an as unless he has received a denar,” he agrees that the wages of the hired man are due only at the end.

רִבִּי אוֹמֵר נִיסָן לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו וְהָא תַנִּינָן אִם בָּא חוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. אִם בָּא לֹא בָּא. רַב אָמַר תִּשְׁרֵי לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו וְהָתַנִּינָן אִם הָיָה חוֹדֶשׁ מְעוּבָּר. אִם הָיָה לֹא הָיָה.

Rebbi says, Nisan never was lengthened. But did we not state: “If the New Moon appeared in time”? If it would appear, it did not appear. Rav said, Tishre was never lengthened. But did we not state: “If the month was long”? If it would be, it never was.

וּכְשֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְּאוּשָׁא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָמַד רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמַר כְּדִבְרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִין כֵּן בְּיַבְנֶה. בַּיּוֹם הַשֵׁינִי עָבַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. אָמַר כְדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כֵּן הָיִינוּ נוֹהֲגִין בְּיַבְנֶה. וְהָתַנֵּי קִידְּשׁוּהוּ בָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁינִי. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא אוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִתְקַלְקְלָה מַה בֵּין הָרִאשׁוֹן וּמַה בֵין הַשֵּׁינִי. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וְשָׁנָה שְׁנִיָיה. וְהָתַנֵּי יוֹם הָרִאשׁוֹן יוֹם הַשֵּׁינִי.

“When they sanctified the year at Usha, on the first day Rebbi Ismael, the son of Rebbi Joḥanan ben Baroqa led and recited following the opinion of Rebbi Joḥanan ben Nuri. Rabban Simeon ben Gamliel said, we did not follow this at Jabneh. On the second day, Rebbi Ḥananiah, the son of Rebbi Yose the Galilean led and recited following the opinion of Rebbi Aqiba. Rabban Simeon ben Gamliel said, this we did follow at Jabneh.” But does this not mean that they sanctified it on the first and the second day? Rebbi Zeïra in the name of Rav Ḥisda: That year was disorganized. What is “the first, the second”? Rebbi Abun in the name of Rav: The first year, the second year! But was it not stated: the first day, the second day?

קִידְּשׁוּהוּ קוֹדֶם לִזְמַנּוֹ אוֹ אַחַר עִיבּוּרוֹ יוֹם אֶחָד יָכוֹל יְהֵא מְעוּבָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם אַתֶּם אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָיי. לִפְנֵי זְמַנּוֹ אֵין אֵלֶּה מוֹעֲדָי. לִפְנֵי זְמַנּוֹ עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם לְאַחַר עִיבּוּרוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם יוֹם. וּמְנַיִין שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל הַגָּלִיּוֹת שֶׁיָּצְאוּ וַעֲדַיִין לֹא הַגִּיעוּ תַּלְמוּד לוֹמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מוֹעֲדָי. עֲשֵׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָן כָּל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְהֵן שֶׁהִגִּיעוּ לִנְהַר פְּרָת.

If they sanctified it before its time or after its lengthening, should I assume it was lengthened? The verse says ( Lev. 23:2) “them”, you, “these are My holidays.” Before its time is not “My holidays.” Before its time, the 29 day, after its lengthening, the 32 day. From where that one intercalates the year because of the [men of the] diaspora that set out but did not yet arrive? The verse says ( Lev. 23:2), “the Children of Israel, my holidays”. Make the holidays so they can be observed by all of Israel. Rebbi Samuel bar Naḥman said, only if they had reached the river Euphrates.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי קִידְּשׁוּהוּ וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הָעֵדִים זוֹמְמִין הֲרֵי זוֹ מְקוּדָּשׁ. קָם רִבִּי יוֹסָה עִם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָמַר לֵיהּ אַתְּ שָׁמַעַת מִן אָבוּךְ הָדָא מִילְתָא אָמַר לֵיהּ כֵּן. רִבִּי אַבָּא אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין מְדַקְדְקִין בְּעֵידֵי הַחוֹדֶשׁ.

Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Ammi, in the name of Rebbi Jehudah bar Pazi: If they sanctified it and afterwards the witnesses turned out to be perjured, it still is sanctified. Rebbi Assi stayed with Rebbi Jehudah bar Pazi and asked him: Did you hear this from your father? He said, yes. Rebbi Abba said in the name of Rebbi Joḥanan: One does not cross-examine the witnesses of the New Moon.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי יוּדָה הִיא וְרָאוּי לְתוֹבְעוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל רַב עַמְרָם רַב מַתָּנָה בְשֵׁם רַב הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְתוֹבְעוֹ שְׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתוֹ. וְהָתַנֵּי הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וְחִילְּקָהּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי יוּדָה הִיא וְרָאוּי הוּא לְתוֹבְעוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. כַּיי דְּאָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא רָאוּי לְתוֹבְעוֹ כְּמִי שֶׁהוּא רָאוּי לְהַאֲמִינוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא רָאוּי לְהַאֲמִינוֹ כְּמִי שֶהוּא רָאוּי לִיתֵּן לוֹ מָעוֹת. וְכָאן הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לִיתֵּן לוֹ וְלֹא נָתַן נַעֲשֵׂית רִאשׁוֹנָה מִלְוָה.

Rebbi Eleazar said, this follows Rebbi Jehudah since he could ask him for payment on New Years’s Day. Rebbi Abba bar Mamal, Rav Amram, Rav Mattanah in the name of Rav: If somebody makes a loan to another person stipulating that he will not press for repayment, the Sabbatical will remit it. We did state: “If somebody slaughters a cow and divides it up on New Year’s Day,” and Rebbi Eleazar said, this follows Rebbi Jehudah. But can he require payment on New Year’s Day? As Rebbi Abba said in the name of Rebbi Zeïra: Since he could ask him for payment, he can believe him. And since he could believe him, he could pay him. And here, because he could have given him but did not give, the first [debt] is turned into a loan.

רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֶינּוּ שְׁבִיעִית אֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתוֹ. וְהָתַנִּינָן בֵּין נוֹתְנִין מִיכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבֵין נוֹתְנִין מִיכָּן וְעַד עֶשֶׂר שָׁנִים. וְיֵשׁ עֶשֶׂר שָׁנִים בְּלֹא שְׁמִיטָּה. אָמַר רַב הוּנָא אִתְפַּלְּגוּן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וְרַב שֵׁשֶׁת חַד אָמַר בְּמַלְוֶה עַל הַמַּשְכּוֹן. וְחָרָנָה אָמַר בְּכוֹתֵב לֹו פְּרוֹזְבּוֹל.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav: If somebody gives a loan to a person on condition that the Sabbatical not remit it, the Sabbatical does not remit, as we have stated: “Whether he gives it after thirty days or after ten years.” Are there ten years without a Sabbatical? Rav Huna said, Rav Naḥman bar Jacob and Rav Sheshet disagreed. One of them said, if the loan was given on a pledge, but the other said, if he writes him a prozbol.

תַּנֵּי שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא אַיְתֵיי. מַהוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם לֹא אַיְתֵיי שְׁמוּאֵל אָמַר בְּמַלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ סְתָם שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. עָאַל רַב יְהוּדָה וְאָמַר טַעֲמָא קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה לֹא הִיא שְׁנַת שֶׁבַע וְלֹא הִיא שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. שֶׁלֹּא תֹאמַר כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתוֹבְעוֹ. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּהַשְׁמֵט כְּסָפִים וְהוּא לֹא יִגְבֵּינוֹ לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל רַב עַמְרָם רַב מַתָּנָה בְשֵׁם רַב הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְתוֹבְעוֹ הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמְּטָתוֹ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. לֹא הִיא שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה שֶׁלֹּא תֹאמַר כָּל שֵׁשׁ שָׁנִים שָׂדֵהוּ לְפָנַיי כַּרְמוֹ לְפָנַיי וּלְאַחַר שֵׁשׁ שָׁנַים בְּהַשְׁמֵט כְּסָפִים וְהוּא לֹא יִגְבֵּינוֹ לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה.

It was stated: “For thirty days he will not come.” What means “for thirty days he will not come”? Samuel said, if somebody gives a loan to a person without specifying details, he has no right to ask for payment until after 30 days. Rav Jehudah came and explained ( Deut. 15:9): “The Sabbatical year, the remitting year, is close.” Is not the Sabbatical year the remitting year? Why does the verse say: “The Sabbatical year, the remitting year, is close”? That you should not say, I am not permitted to ask for payment until after 30 days; after 30 days the debt will be remitted and I will not collect; therefore, it must say that “the Sabbatical year, the remitting year, is close.” Did not Rebbi Abba bar Mamal, Rav Amram, Rav Mattanah say in the name of Rav: If somebody makes a loan to another person stipulating that he will not press for repayment, the Sabbatical will remit it? It was found stated in the name of Rebbi Ismael ( Deut. 15:9): “The Sabbatical year, the remitting year, is close.” Is not the Sabbatical year the remitting year? Why does it have to say, “the Sabbatical year, the remitting year, is close”? That you should not say, all six years long his field is before me, his vineyard is before me, but after six years the debt is remitted and I cannot collect; therefore, it has to say “the Sabbatical year, the remitting year, is close.”

הָאוֹנֵס וְהַמְּפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע. רַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר בְּמַלְוֶה הַדָּבָר תָּלוּי.

“The rapist, the seducer, the calumniator.” Rav Jehudah said, Rav [said]: This follows Rebbi Meïr, since Rebbi Meïr said, it depends on the one extending credit.

וְכָל מַעֲשֵׂה בֵית דִּין אֵילּוּ גִּיזְרֵי דִינִין.

“And all court judgments,” these are court decisions.

פְּשִׁיטָא דָא מִילְתָא מִלְוָה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית כַּפְרָנִית אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. כַּפְרָנִית שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִלְוָה מְשַׁמֶּטֶת. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי אַף לְמִידַּת הַדִּין כֵּן לֹא צוֹרְכָה דְלֹא מִלְוָה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית כַּפְרָנִית גּוֹבֶה. [כַּפְרָנִית שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִלְוָה] גּוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית.

This is obvious: A loan that is disputed is not remitted. A loan that was disputed but is now a [confirmed] loan, is remitted. Rebbi Jeremiah asked: Is this also true for judgments? It is not necessary to say that a loan that was disputed can be collected. A disputed loan turned into a [confirmed] loan is collected from property of average quality.

הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן שְׁמוּאֵל אָמַר אֲפִילוּ עַל הַמַּחַט. וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶיךָ. פְּרָט לְמָה שֶׁיֵּשׁ לְאָחִיךָ תַּחַת יָדֶיךָ. וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶיךָ וְלֹא הַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין.

“If somebody makes a loan on a pledge”, Samuel says, even on a needle. ( Deut. 15:3): “What you have on your brother you shall release;” that excludes your brother’s [property] in your hand. “What you have on your brother you shall release,” which excludes one who hands over his documents to the court.

Mishnah

משנה: פְּרוֹזְבּוֹל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעוֹבְרִין עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר בִּלְבָבְךָ בְּלִיַּעַל לֵאמוֹר וגו׳. הִתְקִין הִלֵּל פְּרוֹזְבּוֹל. זֶהוּ גּוּפוֹ שֶׁל פְּרוֹזְבּוֹל מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הַדַּיָינִים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאַגְבֶּנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה וְהַדַּיָינִים חוֹתְמִין לְמַטָּן אוֹ הָעֵדִים.

MISHNAH: A prozbol does not remit. This is one of the ordinances of Hillel the elder. When he saw that the people refrained from giving loans to one another and transgressed what is written in the Torah, as it is said ( Deut. 15:9): “Guard yourself, lest there be in your heart an unworthy thought saying, etc.”, he instituted the prozbol. This is the essence of prozbol: I declare before you, judges X and Y at place Z, that I shall collect any debt due me any time I wish. The judges sign at the bottom or the witnesses.

Halakhah

הלכה: מִיכָּן סָמְכוּ לִפְרוֹזְבּוֹל שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה. וּפְרוֹזְבּוֹל דְּבַר תּוֹרָה. כְּשֶׁהִתְקִין הִלֵּל סָמְכוּהוּ לִדְבַר תּוֹרָה.

HALAKHAH: From here they supported the notion that prozbol is from the Torah. But is prozbol from the Torah? When Hillel instituted it, they supported it from words of the Torah.

אָמַר רִבִּי חוּנָא קַשִּׁיְיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כְּמָאן דְּאָמַר מַעְשְׂרוֹת [מִדִּבְרֵיהֶם נִיחָא שֶׁיְּתַקֵּן הִלֵּל פְּרוֹזְבּוֹל בְּרַם מָאן דְּאָמַר מַעְשְׂרוֹת] מִדְּבַר תּוֹרָה. וְהִלֵּל מַתְקִין עַל דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְכִי מִשָּׁעָה שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל לֹא נִפְטְרוּ מִן הַמִּצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ וְהַשְׁמֵט כְּסָפִים נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּבַר תּוֹרָה [מִשּׁוּם דְּחוֹבַת הַגּוּף הֵן]. חָזַר רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִיטָּה שָׁמוֹט בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁמִיטָּה נוֹהֶגֶת דְּבַר תּוֹרָה הַשְׁמֵט כְּסָפִים נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּבַר תּוֹרָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהַשְּׁמִיטָּה נוֹהֶגֶת מִדִּבְרֵיהֶן הַשְׁמֵט כְּסָפִים נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִדִּבְרֵיהֶן. תַּמָּן אָמְרִין אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר מַעְשְׂרוֹת דְּבַר תּוֹרָה מוֹדֶה בִשְׁמִיטָּה שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶן. דְּתַנֵּי וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִיטָּה שָׁמוֹט. רִבִּי אוֹמֵר שְׁנֵי שְׁמִיטִּין הַלָּלוּ שְׁמִיטָּה וְיוֹבֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג שְׁמִיטָה נוֹהֶגֶת דְּבַר תּוֹרָה. פָּסְקוּ הַיּוֹבֵילוֹת שְׁמִיטָּה נוֹהֶגֶּת מִדִּבְרֵיהֶן. אֶימָתַי פָּסְקוּ הַיּוֹבֵילוֹת [כָּל] יוֹשְׁבֶיהָ. בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְבֶיהָ עָלֶיהָ לֹא בִזְמַן שֶׁגָּלוּ מִתּוֹכָהּ. הָיוּ עָלֶיהָ אֲבָל הָיוּ מְעוּרְבָבִין שֵׁבֶט יְהוּדָה בְבִנְיָמִן וְשֵׁבֶט בִּנְיָמִן בִּיהוּדָה יָכוֹל יְהוּ הַיּוֹבֵילוֹת נוֹהֲגִין. תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹשְׁבֶיהָ לְכָל יוֹשְׁבֶיהָ נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּיוָן שֶׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְּנַשֶּׁה בָּטְלוּ הַיּוֹבֵילוֹת.

Rebbi Ḥuna said, I asked before Rebbi Jacob ben Aḥa: Following him who says tithes [are from their words, it is understandable that Hillel instituted prozbol. But following him who says tithes] are from the Torah, does Hillel institute anything against the words of the Torah? Rebbi Yose said, from the moment that Israel was exiled to Babylonia, did they not become free from all commandments connected with the Land, but the remission of debts applies both in the Land and outside the Land from the words of the Torah [because it is an obligation of the person]? Rebbi Yose turned and said, ( Deut. 15:2) “this is the word of the abandonment, remit” as long as abandonment is followed as a word of the Torah, remission of debts applies both in the Land and outside the Land from the words of the Torah, but when abandonment is followed as their word, remission of debts applies both in the Land and outside the Land from their word. There, they say that even one who holds that tithes are from the Torah will hold that the Sabbatical is from their word. As we have stated ( Deut. 15:2): “this is the word of the remission, remit!” Rebbi says, these two remissions are the Sabbatical and the Jubilee. As long as the Jubilee is operative, the Sabbatical is from words of the Torah. If the Jubilees are abolished, the Sabbatical is operative from their words. When were the Jubilees abolished? ( Lev. 25:10) “[All its] inhabitants.” In the time when its inhabitants lived on it, not when they went into exile. If they lived on it but intermingled, the tribe of Judah in Benjamin, and the tribe of Benjamin in Judah, I could think that the Jubilee is operative. The verse mentions its inhabitants, “All its inhabitants;” you find that when the tribes of Reuben, Gad, and half the tribe of Manasseh went into exile, the Jubilees were disestablished.

רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה וַאֲפִילוּ נְתוּנִּין בְּרוֹמֵי.

Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jeremiah: Even if they are in Rome.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן שְׁלֹשָׁה שֶׁדָּנוּ וּמֵת אֶחָד מֵהֶן חוֹתְמִין בִּשְׁנַיִם וְאָמַר אַף עַל פִּי שֶׁחָתַמְנוּ בִשְׁנָיַם דָּנַנּוּ בִשְׁלֹשָׁה. אָמַר רִבִּי חַגַּיי מַתְנִיתִין אָמַר כֵּן וְהַדַּיָינִין חוֹתְמִין מִלְּמַטָּה אוֹ הָעֵדִים. וּלְמֵידִין מִידַּת הַדִּין מִפְּרוֹזְבּוֹל. אַשְׁכָּח תַּנֵּי הוּא מִידַּת הַדִּין לָמַד מִפְּרוֹזְבּוֹל.

Rebbi Abba in the name of the rabbis there: If three sat in judgment and one of them died, two sign and note: Even though we are two who sign, we were three in judging. Rebbi Ḥaggai said, our Mishnah implies this: “The judges sign at the bottom or the witnesses.” Does one learn court documents from prozbol? It was found stated: This about court documents was learned from the rules of prozbol.

אֵין לוֹ קַרְקַע וּלְחַיָיבִין לוֹ קַרְקַע כּוֹתְבִין לוֹ פְּרוֹזְבּוֹל. הֵיךְ עֲבִידָא רְאוּבֵן חַיָיב לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי חַיָיב לִרְאוּבֵן. רְאוּבֵן אֵין לוֹ קַרְקַע וְלֵוִי יֵשׁ לוֹ קַרְקַע כּוֹתְבִין לְשִׁמְעוֹן עַל נְכָסָיו שֶׁל לֵוִי.

If he has no real estate but his debtors have real estate, one writes a prozbol for him. How is that done? Ruben owes Simeon and Levi owes Ruben. Ruben has no real estate, Levi has real estate. One writes for Simeon on the properties of Levi.