שקלים ז׳Shekalim 7

Mishnah

משנה: מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין שְׁקָלִים לִנְדָבָה קָרוֹב לַשְּׁקָלִים יִפָּלוּ לַשְּׁקָלִים לַנְּדָבָה יִפְּלוּ לַנְּדָבָה מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לַנְּדָבָה. בֵּין עֵצִים לִלְבוֹנָה קָרוֹב לָעֵצִים יִפְּלוּ לָעֵצִים לַלְּבוֹנָה יִפְּלוּ לַלְּבוֹנָה מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לַלְּבוֹנָה. בֵּין קִנִּים לְגוֹזְלֵי עוֹלָה קָרוֹב לַקִּנִּים יִפְּלוּ לַקִּינִּים לְגוֹזְלֵי עוֹלָה יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לְגוֹזְלֵי עוֹלָה. בֵּין חוּלִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוֹב לַחוּלִּין יִפְּלוּ לַחוּלִּין לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִפְּלוּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לְמָעֲשֵׂר שֵׁנִי. זֶה הַכְּלָל הוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהַחְמִיר:

MISHNAH: Coins which are found between the sheqalim and the voluntary gifts, if closer to sheqalim they have to be given to sheqalim, closer to voluntary gifts to voluntary gifts; in the middle they have to be given to voluntary gifts. Between wood and incense, if closer to wood they have to be given to wood, closer to incense to incense; in the middle they have to be given to incense. Between nests and young birds for elevation sacrifices, if closer to nests they have to be given to nests, closer to young birds for elevation sacrifices to young birds for elevation sacrifices; in the middle they have to be given to young birds for elevation sacrifices. Between profane money and Second Tithe \4, if closer to profane money they have to be given to profane money, closer to Second Tithe to Second Tithe; in the middle they have to be given to Second Tithe. This is the principle: one follows proximity; in the middle one is stringent.

Halakhah

הלכה: מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בֵּין שְׁקָלִים לִנְדָבָה כול׳. לָא צוֹרְכָה דְלָא בֵין שְׁקָלִים לִקִינִּים. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כְּמִין כּוֹכְלִיַים הָיוּ עֲשׂוּיִין. לָא צוֹרְכָה דְלָא מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה יִפְּלוּ לִשְׁקָלִים. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. שֶׁמָּא יִפְּלוּ לְשִׂיֵּרֵי הַלִּשְׁכָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה כְּמִי שֶׁמֵּת. אָמַר רִבִּי יָסָא. עַד דַּאֲנָא תַמָּן שְׁמָעִית קָל רַב יְהוּדָה שְׁאַל לִשְׁמוּאֵל. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ וָמֵת. אֲמַר לֵיהּ. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

HALAKHAH: “Coins which are found between the sheqalim and the voluntary gifts,” etc. It would only be necessary between sheqalim and nests! They were arranged like a snail. Would it not be necessary that it be given to sheqalim? Some want to say, maybe they would remain with the excess of the lodge. Some want to say, in the middle it is as if he died. Rebbi Yasa said, when I still was there, I heard the voice of Rav Jehudah asking Samuel, if somebody had set his sheqel apart and died? He told him, they shall fall to the gift account. The excess of his tenth of an ephah, Rebbi Joḥanan said, one shall bring them to the Dead Sea. Rebbi Eleazar said, it shall fall to the gift account.

וְקַשְׁיָא. וְיֵשׁ חַטָּאת קְרֵיבָה עוֹלָה. רִבִּי חִזְקִיָּה אֲחִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא עַל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁיִּקְרְבוּ עוֹלוֹת. הָאִשָּׁה הַזֹּאת בַּמֶּה הִיא מִתְכַּפֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא. הַמְסַפֵּק אֶת הַקִּינִּים הוּא מְסַפְּק אֶת הַפְּסוּלוֹת. לָא צוֹרְכָא דְלָא בֵין קְטוֹרֶת לָעֵצִים לִלְבוֹנָה לְזָהָב לַכַּפּוֹרֶת. וְתַנִּיתָהּ בְּסוֹפָהּ. הוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהַחְמִיר.

And it is difficult. May purification offering be brought as elevation offering? Rebbi Ḥizqiah (brother) in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: It is a stipulation of the Court that the excesses be brought as elevation sacrifices. By what is that woman atoned for? Rebbi Isaac said, it is a stipulation of the Court that the providers of nests also provide the disqualified ones. Would it not also be necessary between incense and wood, and frankincense, and gold for the cover? As it is stated at the end, “one follows nearness; in the middle one is stringent.”

Mishnah

משנה: מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר. וּבְהַר הַבַּיִת חוּלִּין. וּבִירוּשָׁלִַם בִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה חוּלִּין וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל הַכֹּל מַעֲשֵׂר. בָּשָׂר שֶׁנִּמְצָא בָּעֲזָרָה אֵיבָרִים עוֹלוֹת. וַחֲתִיכוֹת חַטָּאוֹת. וּבִירוּשָׁלַיִם זִבְחֵי שְׁלָמִים. זֶה וָזֶה תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה. נִמְצָא בַּגְּבוּלִין אֵיבָרִים נְבֵילוֹת וַחֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל שֶׁהַבָּשָׂר מְרוּבֶּה אַף אֵיבָרִין מוּתָּרוֹת:

MISHNAH: Coins found near vendors of animals always are Tithe money. On the Temple Mount, profane. In Jerusalem, during the remainder of the year they are profane, during the holidays everything is Second Tithe. Of meat found in the Temple courtyard, limbs are elevation sacrifices and cuts purification sacrifices; in Jerusalem well-being sacrifices. In either case it has to lose its shape and be taken out to be disposed of by burning. If it was found in the countryside, limbs are carrion, cuts are permitted. On holidays, when meat is abundant, even limbs are permitted.

Halakhah

הלכה: לָא צוֹרְכָה דְלָא בְּהַר הַבַּיַת קוֹדֶשׁ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חַזָּקָה שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מוֹצִיא מִן הִַלִּישְׁכָּה מָעוֹת עַד שֶׁהוּא מְחַלְלָן עַל הַבְּהֵמָה.

HALAKHAH: Would it not be necessarily holy on the Temple Mount? Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: There is a presumption that no Cohen will remove money from the lodge unless it is redeemed by an animal.

רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִסִּיעַ דַּעַת טָעוֹן צוּרָה. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְיֵאוּת. לְאוֹכְלוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁמָּא נִתְקַלקְלָה צוּרָתוֹ. לְפוּם כֵן צָרַךְ מֵימַר. תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה.

Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaia: Diversion of attention requires {loss of} shape. Rav Hoshaia said, the Mishnah says so, “it has to lose its shape and be taken out to be disposed of by burning.” Rebbi Yose says, this is correct. You may not eat it for maybe its shape already is lost. <you may not burn it for maybe its shape is not lost> Therefore it had to say, “it has to lose its shape and be taken out to be disposed of by burning”.

רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנֵיִנָה. אֵיבָרִים נְבֵילוֹת לוֹקִין עֲלֵיהֵן מִשֵּׁם נְבֵילָה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. אֵיבָרִים נְבֵלוֹת וַחֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת. חֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת לֹא מַמָּשׁ. וְדִכְוָותָהּ אֵיבָרִים נְבֵילוֹת לוֹקִין עֲלֵיהֵן מִשֵּׁם נְבֵילָה.

Rebbi Crispus in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina: One flogs for carrion limbs because of carrion31; and the Mishnah says so: “limbs are carrion, cuts are permitted.” Are cuts not really permitted? And similarly, one flogs for carrion limbs because of carrion.

רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אִם הָיוּ מְחָרוֹזוֹת מוּתָּרוֹת. תַּשַׁע חֲנוּיוֹת מוֹכְרוֹת בְּשַׂר נְבֵילָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר שְׁחוּטָה נִתְחַלְּפוּ לוֹ. חוֹשֵׁשׁ. וְלַנִּמְצֵאת הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב. תַּשַׁע חֲנוּיוֹת מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵילָה נִתְחַלְּפוּ לוֹ. חוֹשֵׁשׁ. וְלַנִּמְצֵאת הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב.

Rebbi Crispus in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina: If they were strung they are permitted. Ten stores, nine sell carrion and one sells kosher slaughtered meat, if it was switched, he worries. For what is found, one follows the majority. Ten stores, nine sell kosher slaughtered meat and one sells carrion, if it was switched, he worries. For what is found, one follows the majority.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַנִּמְצָא בְיַד גּוֹי כְּנִמְצָא בַפַּלַּטְיָא. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי חַגַּיי הֲוָה מְסַמֵּךְ לְרִבִּי מָנָא. חֲמָא לְחַד אֲרָמַאי מְקַטֵּעַ מִן סוּסֵיהּ וּמַפִּיק לִבְרָא. אֲמַר לֵיהּ. הָדָא הִיא דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַנִּמְצָא בְיַד גּוֹי כְּנִמְצָא בַפַּלַּטְיָא. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי. וְהֵן שֶׂרָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא מִמַּקֻּילִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל. חַד בַּר נַשׁ בְּצִיפּוֹרִין אֲזַל בָּעֵי מִיזְבוֹן קוּפָּד מִן טַבְּחָא וְלָא יְהַב לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְחַד רוֹמַיי וְאַיְיתִי לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא נָסְבִּית עַל כָּרְחֵיהּ. אֲמַר. וְלָאו בְּשַׂר דִּנְבֵילָה יְהָבִית לֵיהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְאָמַר. לָא כוּלָּא מִינֵּיהּ מֵיסּוֹר מַקֻּילִין דְּצִיפּוֹרִין.

Rebbi Joḥanan said, what is in the hand of a Gentile is as found on a thoroughfare. Rebbi Eleazar ben Rebbi Ḥaggai was supporting Rebbi Mana. He saw an Aramean cutting from his horse and feeding his son. He said to him, that is what Rebbi Joḥanan said, what is in the hand of a Gentile is as found on a thoroughfare. He answered him, so said the great Rebbi Yose: Only if they saw him leaving a Jewish butcher shop. A man in Sepphoris went and wanted to buy red meat from a butcher, but he did not give to him. He told a Roman, who brought him. He said to him, did I not buy against your will? He retorted, did I not give carrion to him? Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥanina: A case came before Rebbi who said, it is not believable to forbid the butcher shop of Sepphoris.

רַב נְחַת לְתַמָּן. חַמְתּוֹן מֵקִילוֹן וַחֲמַר עֲלֵיהוֹן. חַד בַּר נַשׁ אֲזַל בָּעֵי מְשִׁיגָּה אֵסְקוֹפְתֵּיהּ בְּגַו נַהֲרָא וְאִינְשִׁתָהּ וַאֲזַל לֵיהּ. חֲזַר בָּעֵי מִיסְבִינֵהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב. אָסִוּר לָךְ. דָּנָא אֲמַר. הַהִיא שְׁטַף נַהֲרָא וְאַיְיתִי חוּרִי דִנְבֵילָה תוֹחְתּוֹי. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּשׁוּקָא טָעִין קוּפָּד. אֲתַא דַיְיתָא וַחֲטַפְתֵּיהּ מִינֵיהּ וּטְלַקְתֵּיהּ. חֲזַר בָּעֵי מִיסְבִינֵהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב. אֲסִיר לָךְ. דָּנָא אֲמַר. בָּשָׂר דִּנְבֵילָה הֲוָות טְעִינָה וּטְלַקְתֵּיהּ וְנָסְבָת הַהוּא אוֹחְרָנָא.

Rav returned there and saw them taking things lightly and was restrictive with them. A man went to wash a piece of meat in the river. He forgot it and left. Then he went and wanted to sell it. Rav told him, it is forbidden to you, for I am saying the other one was carried away by the river and it brought another piece of carcass meat in its place. A man was carrying meat while walking on the market. There came a vulture, seized it from his hand, and dropped it off. He came back and wanted to sell it. Rav told him, it is forbidden to you, for I am saying that it was carrying carcass meat, dropped it and took the other instead.

גִּינַאי שְׁטַף זִיקִין. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר וְאָמַר. יַחְכְּמוֹן שְׁפַיָיא קִיטְרֵיהוֹן.

Ginai swept away wineskins. The case came before Rebbi Isaac ben Eleazar who said, may the vintners recognize their knots.

נוּקְנִיקָה אִישְׁתַּכַּח בִּכְנִישְׁתָּא דְבוּלֵי. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. אָמַר. יַחְכְּמוֹן סִיקִיָירִיָּא עֲבִידְתֵּהוֹן.

A sausage was found in the meeting room of the town council. The case came before Rebbi Jeremiah who said, may the butchers recognize their handiwork.

גְּדִי צְלִי אִישְׁתַּכַּח בְּאִיסְרָטָא דְגוּפְתָּא. וְהִתִּירוּהוּ מִשֵּׁם שְׁנֵי דְבָרִים. מִשֵּׁם מְצִיאָה וּמִשֵּׁם רוֹב מְהַלְּכֵי דְרָכִים. מִשֵּׁם מְצִיאָה. דְּתַנֵּי. הַמַּצִּיל מִיַּד הָאֲרִי מִיַּד הַגַּיִיס מִשּׁוּנַת הַיָּם וּמִשּׁוּנַת הַנָּהָר וּמֵאיסְרַטְיָא גְדוֹלָה וּמִפַּלַּטְיָא גְדוֹלָה הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיַיאֲשִׁין מֵהֶן. מִשֵּׁם רוֹב מְהַלְּכֵי דְרָכִים. מִשֵׁם שְׁחִיטַת הַגּוֹי. וְאִישְּׁתַּכַּח מִן דְּבֵית רִבִּי.

A roast kid goat was found in the main street of Gufta. They permitted it because of two things, as a find, and because of the majority of passers-by. As a find, as it was stated: If one saves from before a lion, from before an army, from a surge of the sea, or the surge of a river, from a wide road, or a wide plaza, it belongs to him, since the owners give up on them. Because of the majority of passers-by, because of a Gentile’s slaughter. It turned out that it was from the House of Rebbi.

עִיגוּל דְּגוּבְנָא אִישְׁתַּכַּח בְּפוּנְדָּקָא דְּלֵוִי. וְהִתִּירוּהוּ מִשֵּׁם שְׁנֵי דְבָרִים. מִשֵּׁם מְצִיאָה וּמִשֵּׁם רוֹב מְהַלְּכֵי דְרָכִים. מִשֵּׁם מְצִיאָה. דְּתַנֵּי. הַמַּצִּיל מִיַּד הַגַּיִיס מִיַּד הָאֲרִי מִשּׁוּנַת הַיָּם מִשּׁוּנַת הַנָּהָר מֵאִיסְטְרַטְיָה גְדוֹלָה וּמִפַּלַּטְיָא גְדוֹלָה הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיַיאֲשִׁין מֵהֶן. מִשּׁוּם רוֹב מְהַלְּכֵי דְרָכִים. מִשּׁוּם גְּבִינַת גּוֹי. וְאִישְּׁתַּכַּח מִן דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי.

A wheel of cheese was found in the hostelry of Levi. They permitted it because of two things, as a find, and because of the majority of passers-by. As a find, as it was stated: If one saves from before a lion, from before an army, from a surge of the sea, or the surge of a river, from a wide road, or a wide plaza, it belongs to him, since the owners give up on them. Because of the majority of passers-by, because of Gentile’s cheese. It turned out that it was from Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose.

אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲנָן חָמְיָין רַבָּנִן מַכְרִזִין. אֲמַר לֵיהּ. [אִין אַתְּ] הֲוִויתָה מַשְׁכַּח לָא נָסְבָת. רִבִּי יוֹנָה אָבוּךְ לֹֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אָמַר. הַלְּוַאי כַּד נַשְׁכַּח נַשְׁכַּח מִן פִיּוֹסְרוֹס וּלְגֵיו. אֲפִילוּ כֵן אַשְׁכַּח וְלָא נְסַב.

Rebbi Mana said before Rebbi Yose, but do we not see that the rabbis publicize? He told him, if you had been there, you would not have taken it. Your father, Rebbi Jonah, did not say so, but he said, if only I would find it inside from the circular road. Even so, he found and did not take.

Mishnah

משנה: בְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד מִגְדַּל עֵדֶר וּכְמִידָּתָהּ לְכָל רוּחַ זְכָרִים עוֹלוֹת. נְקֵבוֹת זִבְחֵי שְׁלָמִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָרָאוּי לִפְסָחִים לִפְסָחִים קוֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְמַשְׁכְּנִין אֶת מוֹצְאֶיהָ עַד שֶׁהוּא מֵבִיא נְסָכֶיהָ. חָזְרוּ לִהְיוֹת מַנִּיחִין אוֹתָהּ וּבוֹרְחִין. הִתְקִינוּ בֵּית דִּין שֶׁיְּהוּ נְסָכֶיהָ בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין וְזֶה אֶחָד מֵהֶן. גּוֹי שֶׁשִּׁילַּח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשִׁילַּח עִמָּהּ נְסָכֶיהָ קְרֵיבִין מִשֶׁלּוֹ וְאִם לָאו קְרֵיבִין משֶּׁל צִיבּוּר. וְכֵן גֵּר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ זְבָחִים אִם יֵשׁ לוֹ נְסָכִים קְרֵיבִין מִשֶּׁלוֹ וְאִם לָאו קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִבּוּר. תְּנַיי בֵּית דִּין הוּא עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה מִשֶּׁל צִבּוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין. וּשְׁלֵימָה הָיְתָה קְרֵבָה: עַל הַמֶּלַח וְעַל הָעֵצִים שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים נֵיאוֹתִין בָּהֶן וְעַל הַפָּרָה שֶׁלֹּא יְהוּ מוֹעֲלִין בְּאֶפְרָהּ. עַל הַקִּינִּין הַפְּסוּלוֹת שֶׁיְּהוּ בָאוֹת מִשֶּׁל צִיבּוּר רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַמְסַפֵּק אֶת הַקִּינִּין הוא מְסַפֵּק אֶת הַפְּסוּלוֹת:

MISHNAH: If it was found in the countryside, limbs are carrion, cuts are permitted. On holidays, when meat is abundant, even limbs are permitted. Rebbi Simeon said, the Court stipulated seven things, and this was one of them: If a Gentile sent his elevation offering from overseas also sent its libations, they are brought from his property; otherwise they are brought from public money. Similarly, if a proselyte died and the estate includes well-being offerings; if he also has flour offerings they are brought from his property; otherwise they are brought from public money. It is a stipulation of the Court that the flour offering of a deceased High Priest be brought from public money; Rebbi Jehudah says, from his heirs, and it was brought whole. About salt and wood that the Cohanim may use them, and about the Cow that one does not commit larceny with its ashes. And about disqualified nests that they be charged to the public; Rebbi Yose says, he who provides the nests provides the disqualified ones.

Halakhah

הלכה: רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּא אָמַר. רבא בִּדְמֵיהֶן שָׁנוּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אוֹמְרִים לוֹ לְאָדָם. צֵא וּמְעוֹל בַקֳּדָשִׁים. אֶלָּא הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר הָרוֹב. אִם רוֹב זְכָרִים. עוֹלוֹת. אִם רוֹב נְקֵיבוֹת. זִבְחֵי שְׁלָמִים. וְאֵין הַשְּׁלָמִים בָּאִין מִן הַזְּכָרִים וּמִן הַנְּקֵיבוֹת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מוֹצִיאָן לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתַן עוֹלוֹת. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא עַל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁיִּקָּרְבוּ עוֹלוֹת. כֵּן אַתְּ אָמַר אוֹף הָכָא. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא עַל הָאוֹבְדוֹת שֶׁיִּקָּרְבוּ עוֹלוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה לְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. אֵין זֶה מֵזִיד. אֲמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא תְּנַיי בֵית דִּין אֵין זֶה מֵזִיד.

HALAKHAH: The elder Rebbi Hoshaia said (more)<to his son>` this was taught for their monetary value. Rebbi Joḥanan said to him, does one say to a person, go and commit larceny with sacrifices? But they followed the majority of cases: If most are male, they are elevation offerings, if most are female, well-being offerings. But do not well-being offerings come from males and females? What does he do? He redeems them as profane and then turns them into elevation offerings. Rebbi Ze`ira said, it is a stipulation by the court that all redundant animals should be brought as elevation offerings, so it is a stipulation by the court that lost animals should be brought as elevation offerings. Rebbi Yose said to Rebbi Jacob bar Aḥa, is that not intentional misuse? He said to him, since it is a stipulation by the court, it is not intentional misuse.

אָמַר רִבִּי יָסָא. עַד דַּאֲנָא תַמָּן שְׁמָעִית קָל רַב יְהוּדָה שְׁאַל שְׁמוּאֵל. הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ [וָמֵת]. אֲמַר לֵיהּ. יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. יִפְּלוּ לִנְדָבָה.

Rebbi Yasa said, when I still was there, I heard the voice of Rav Jehudah asking Samuel, if somebody had set his sheqel apart and died? He told him, they shall fall to gift. The excess of his tenth of an ephah, Rebbi Joḥanan said, one shall bring them to the Dead Sea. Rebbi Eleazar said, it shall fall to gift.

עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. [רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר.] חוֹצֶה אוֹתָהּ וְאַחַרְכָּךְ מְקַדְּשָׁהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מְקַדְּשָׁהּ וְאַחַר כָּךְ חוֹצֶה אוֹתָהּ. מַתְנִיתא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. מַקְרִיב מֶחֱצָה וּמֶחֱצָה אָבֵד. פָּתַר לָהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ מָעוֹת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נִמְצְאוּ שְׁנֵי חֲצָיִין קְרֵיבִין וּשְׁנֵי חֲצָיִין אֲבֵידִין. וְתַנֵּי עֲלָהּ. מֶחֱצָה זֶה רִאשׁוֹן מֶחֱצָה שֵׁינִי תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפַה. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עִשָּׁרוֹן מְקַדֵּשׁ. כְּשֶׁהַכֹּהֵן מִתְקָּרֵב תְּחִילָּה לָעֲבוֹדָה מֵבִיא עֲשִׁירִית שֶׁלּוֹ וְעוֹבְדָהּ בְיָדוֹ. אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל וְאָחָד כֹּהֵן הֵדְיוֹט שֶׁעָבְדוּ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלָּהֶם עֲבוֹדָתָם כְּשֵׁירָה. רִבִּי מָנָא בָעֵי מֵימַר. בּוֹ בַיּוֹם נִתְקָרֵב כַּתְּחִילָּה לָעֲבוֹדָה. בּוֹ בַיּוֹם נִתְמַנֶּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל. מֵבִיא שְׁתַּיִם. אַחַת לְחִינּוּכוֹ וְאָחַת לְחוֹבַת הַיּוֹם.

The tenth of an ephah from the High Priest. [Rebbi Joḥanan said,] he splits it and then dedicates. Rebbi Simeon ben Laqish said, he dedicates and afterwards splits it. A Mishnah disagrees with Rebbi Joḥanan: “He brings half of it; the other half is lost.” He explains it, because even the money has to be brought to the Dead Sea. A Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: “It turns out that two halves are brought and two halves are lost.” And it was stated on this: “If the first one’s, the second half should lose its shape and be brought to the place of burning.” He explains it following Rebbi Ismael, for Rebbi Ismael said, the issaron dedicates. “If a Cohen comes first to serve, he brings his Tenth and officiates himself.” The officiating of both a High Priest and a common priest who officiated before they brought their tenth of an ephah is valid. Rebbi Mana wanted to say, if on that very day he was appointed High Priest he brings two, one for his initiation and one as daily obligation.

תּוּפִינֵי. בִּשְׁעַת הֲבָאָה תוּפִינֵי וְאֵין בַּשַּׁחֲרִית תּוּפִינֵי. וְהָא תַנִּינָן. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂה חֲבִיתִּין לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִּן. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. לַעֲשׂוֹת חַמִּין לְרַכְּכָם. תּוּפִינֵי. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מְטַגְּנָהּ וְאַחַר כָּךְ אוֹפֶה אוֹתָהּ. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אוֹפֶה אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ מְטַגְּנָהּ. תּוּפִינֵי. תּוּאֲפִינָה נָא. רִבִּי אָמַר. תּוֹפְנָהּ רַכָּה. רִבִּי דוֹסָא אָמַר. תּוֹפְנָהּ נוֹיי. אַתְיָין אֵילֵּין פְּלֻגְוָותָה כְּהִינֵּין פְּלֻגְוָותָה. מָאן דְּאָמַר. תּוֹפְנָהּ נוֹי. כְּמָאן דְּאָמַר. מְטַגְּנָהּ וְאַחַר כָּךְ אוֹפֶה. מָאן דְּאָמַר. תּוֹפְנָהּ רַכָּה. כְּמָאן דְּאָמַר. אוֹפֶה אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ מְטַגְּנָהּ.

תּוּפִינֵי. It has to be תּוּפִינֵי when it is brought, it does not have to be תּוּפִינֵי early in the morning. But did we not state, “they place those who bake the baked goods to make the baked goods”? Rebbi Ḥiyya bar Ada said, to make the hot water to soften them. תּוּפִינֵי, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Ḥanina, he fries them and after that bakes them. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Ḥanina, he bakes them and after that fries them. תּוּפִינֵי, they shall be baked cooked. Rebbi said, they shall be baked softly; Rebbi Dosa said, they shall be baked beautifully. This disagreement is parallel to the other disagreement. He who says, they shall be baked beautifully, is like him who says, he fries them and after that bakes them. He who says, they shall be baked softly is like him who says, he bakes them and after that fries them.

לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁמֵּת אֶלָּא אֲפִילוּ נִיטְמָא. וַאֲפִילוּ נִדְחֶה מִמּוּם. תַּנָּה רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַר דָּלָיָה. וַאֲפִילוּ נִדְחֶה מִמּוּם. מְנַיִין לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינוּ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו תְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה מִשֶּׁלְיוֹרְשִׁין. תַּלְמוּד לוֹמַר מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה. יָכוֹל יְבִיאֶנָּהּ לַחַצָּיִים. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ. כּוּלָּהּ אָמַרְתִּי דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִשֶּׁלְצִיבּוּר. שֶׁנֶּאֱמַר חוֹק עוֹלָם. מִמִּי שֶׁהַבִּרְיוֹת שֶׁלּוֹ. כָּלִיל תָּקְטָר. כָּלִיל לְהַקְטָרָה.

Not only if he died, but even if he became impure; and even if he became disabled by a defect. Rebbi Jehudah bar Pazi stated from Bar Delaia: Even if he became disabled by a defect. “From where that if a High Priest dies and no other was appointed in his stead that his flour offering is brought from the heirs? The verse says, from his sons he shall make. I could think that he should bring it in halves, the verse says, it, entire I said, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Simeon says, it only comes from the public, for it says, an eternal law, (to whom the creatures belong.) Totally it shall be burned, all is for burning.

רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. תַּמָּן הוּא אָמַר. מִשֶּׁלְיוֹרְשִׁין. וְהָכָא הוּא אָמַר מִשֶּׁלְצִיבּוּר. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. וְלֹא יְאוּת הוּא מַקְשֵׁי. אֲתַא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּבַר תוֹרָה הוּא שֶׁתְּהֵא בָאָה מִן הַצִּיבּוּר. הָיִיתִי אוֹמֵר. יִגְבּוּ לָהּ. הִתְקִינוּ שֶׁתְּהֵא בָאָה מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה.

Rebbi Abba bar Mamal asked, the system of Rebbi Simeon seems inverted. There he says, from the heirs, but here he says, from the public. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, is that not a pertinent question? There came Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: It is a word from the Torah that it should be brought from the public. I could say, one should tax for it; they instituted that it should come from what is taken from the lodge.

רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מָה. שְׁלֵימָה בְשַׁחֲרִית וּשְׁלֵימָה בֵין הָעַרְבָּיִם. אוֹ מֶחֱצָה בְשַׁחֲרִית וּמֶחֱצָה בֵין הָעַרְבָּיִם. [אוֹ שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית וּבְטֵילָה בֵין הָעַרְבָּיִם.] כַּד תְּהֵא פְשִׁיטָא לֵיהּ. שְׁלֹשֶׁת לוּגִין מָה הֵן. שְׁלֹשֶׁת לוּגִין בְּשַׁחֲרִית וּשְׁלשֶׁת לוּגִין בֵּין הָעַרְבָּיִם. אוֹ לוֹג וּמֶחֱצָה בְשַׁחֲרִית וְלוֹג וּמֶחֱצָה בֵין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. אוֹף הָדָא צְרִיכָה לֵיהּ שְׁנֵי קְמָצִין מָה הֵן. שְׁנֵי קְמָצִין בְּשַׁחֲרִית וּשְׁנֵי קְמָצִין בֵּין הָעַרְבָיִם. אוֹ קוֹמֶץ אֶחָד בְּשַׁחֲרִית וְקוֹמֶץ אֶחָד בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כְּלוּם לָמְדוּ לַקוֹמֶץ לֹא מִמִּנְחַת חוֹטֵא. מַה לְהַלָּן שְׁנֵי קְמָצִין אַף כָּאן שְׁנֵי קְמָצִין. מַה תַמָּן צְרִיכָה לֵיהּ. אַף הָכָא צְרִיכָה לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. כְּלוּם לָמְדוּ שְׁלֹשֶׁת לוּגִין לֹא מִתָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. מַה לְהַלָּן שְׁלֹשֶׁת לוּגִין. אַף כָּאן שְׁלשֶׁת לוּגִין. [וּמַה] תַמָּן צְרִיכָה לֵיהּ. (וְהָכָא פְשִׁיטָא) [אַף כָּאן צְרִיכָה] לֵיהּ.

Rebbi Yose said, Rebbi Joḥanan asked: Entire in the morning and entire in the evening, or half in the morning and half in the evening, [or entire in the morning and nothing in the evening]? Then it should be obvious to him, what about three log? Three log in the morning and three log in the afternoon, or a log and a half in the morning and a log and a half in the afternoon? Rebbi Ḥizqiah said, also the following was a problem for him: Two handful in the morning and two handful in the evening or one handful in the morning and one handful in the evening? Rebbi Yose said, did they not the two handful infer from the sinner’s flour offering? Just as there two handful, also here two handful. Just as there it was problematic for him, so here it is problematic for him. Rebbi Ḥizqiah said, did one not infer the three log from the daily afternoon sacrifice? Since there {are} three log, so also here three log. [Just as] there it was problematic for him, [so] here it is (obvious) [problematic] for him1 00.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. בְּדִין הָיָה שֶׁיִּמְעֲלוּ בָהּ. וְהֵן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יִמְעֲלוּ בָהּ. וְהָא תַנֵּי חַטָּאת. מְלַמֵּד שֶׁמּוֹעֲלִין בָּהּ. [בָּהּ מוֹעֲלִין] וְאֵין מוֹעֲלִין בַּאֲפָרָהּ. אָמַר רִבִּי אָבָּהוּ. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִשְׁתַּקְשְׁקִין בָּהּ וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ גַּבֵּי מַכּוֹתֵיהֶן וְגָזְרוּ שֶׁיִּמְעֲלוּ בָהּ. כֵּיוָן שֶׁנִּגְדְּרוּ גָּזְרוּ שֶׁלֹּא יִמְעֲלוּ בָהּ.

Rebbi Samuel ben Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: It would have been logical that one commit larceny with them, but they decided that one does not commit larceny with them. But did we not state: “ it is ḥattat, this teaches that one commits larceny with it. [With it one commits larceny,] with its ashes one does not commit larceny.” Rebbi Abbahu said, at the beginning they were using it as a disinfectant and were putting it on their wounds and therefore they decided that one would commit larceny with it. When they were fenced in, they decided that one does not commit larceny with it.

הָאִשָּׁה הַזֹּאת בַּמֶּה הִיא מִתְכַּפֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא הַמְסַפֵּק אֶת הַקִּינִּים הוּא מְסַפֵּק אֶת הַפְּסוּלוֹת וְאֵת הָאוֹבְדוֹת.

By what is that woman atoned for? Rebbi Isaac said, it is a stipulation of the Court that the providers of nests also provide the disqualified and the lost ones.