שבת ט״זShabbat 16

Mishnah

משנה: כָּל כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵינָן קוֹרִין בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן טְעוּנִים גְּנִיזָה. מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן מִפְּנֵי בִיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

MISHNAH: One saves all holy Scriptures from a fire, whether they be used for reading or not used for reading; even though they be written in any language they have to be hidden. Why does one not read in them? Because of neglect of the House of Study.

Halakhah

הלכה: כָּל כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ כול׳. מָהוּ בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן בֵּין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טָעִיּוֹת. בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן טָעִיּוֹת. וְהָא תַנֵּי. סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ טָעִיּוֹת בְּכָל דַּף וָדַף מְתַקְּנוֹ וְקוֹרֵא בוֹ. אַרְבַּע אֵינוֹ קוֹרֵא בוֹ. מִן מַה דְתַנִּינָן. מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן. מִפְּנֵי בִיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הָדָא אָמְרָה. בֵּין תּוֹרָה לִנְבִיאִים. לְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ.

HALAKHAH: “All holy Scriptures,” etc. What means “whether they are used for reading or not used for reading”? Whether they contain errors or do not contain errors. Was it not stated: If a scroll contains two or three errors on every page, one corrects it and reads from it; with four one does not read from it. Since we have stated, “why does one not read in them? Because of neglect of the House of Study;” this implies that there is a difference between Torah and Prophets and Hagiographa.

אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מָאן דְּאָמַר. מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. הָתִיבוּן. הֲרֵי עִבְרִי שֶׁכְּתָבוֹ תַרְגוּם הֲרֵי אֵינוֹ מְטַמֵא אֶת הַיָּדַיִם וּמַצִּילִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מִן מַה דְתַנִּינָן. אַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִין בְּכָל לָשׁוֹן טְעוּנִין גְּנִיזָה. הָדָא אָמְרָה. שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אֵין דָּבָר מִשׁוּם שְׁבוּת שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי כִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ. מַה פְלִיגִין. תַּמָּן מִפְּנֵי בִזְיוֹנָן. בְּרַם הָכָא כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. לְמִי נִצְרְכָה. לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אַף עַל גַּב דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר. אַף בַּסְּפָרִים לֹא הִתִּירוּ שֶׁיִּכָּתְבוּ אֶלָּא יְוָונִית. מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל הַבַּנָּיִין בְּהַר הַבַּיִת. וְהֵבִיאוּ לוֹ סֵפֶר אִיּוֹב כָּתוּב תַּרְגוּם. וְאָמַר לַבַּנַּאי וּגְנָזוֹ תַּחַת הַנִּדְבָּךְ.

One does not save from a fire. For him who says, they render hands impure, one saves them from a fire; but for him who says, they do not render hands impure, one does not save them from a fire. They objected: Is there not a Hebrew book which was written in Aramaic; it will not render hands impure but one saves it from a fire, since we have stated: “even though they are written in any language they have to be hidden.” The Mishnah follows Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon said, nothing forbidden only rabbinically stands in the way of Holy Scriptures. Do they disagree? There it is because of their degradation, but here everybody agrees that one saves them from a fire. For whom is it needed? For Rabban Simeon ben Gamliel. Even though Rabban Simeon ben Gamliel said, “also Hagiographa they permitted only that they could be written in Greek,” would he agree here that one saves them from a fire? “It happened that Rabban [Simeon ben] Gamliel was supervising builders on the the Temple Mount when he an Aramaic version of Job was brought to him. He told the builder to hide it under a row of stones.”

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה. אֲבָל שׁוֹנִין וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן. צַרָךְ דָּבָר נוֹטֵל וּבוֹדֵק. דֵּלֹמָא. רִבִּי וְרִבִּי חִיָיא רַבָּא וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵה הָיוּ יוֹשְׁבִין וּפוֹשְׁטִין בִּמְגִילַּת קִינּוֹת עֶרֶב תִּשְׁעַה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה. וְשִׁיְירוּ בָהּ אֲלֵ״ף בֵּי״ת אֶחָד. אָמְרוּ. לְמָחָר אָנוּ בָאִין וְגוֹמְרִין אוֹתָהּ. עִם כְּשֶׁרִבִּי נִפְטַר לְבֵיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיה. בְּחוֹבֵינוּ מַטָּתָךְ כֵּן. דִּכְתִיב רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְי נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ לֹא הָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָין כָּךְ הָיָה לָנוּ לוֹמַר. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָין. וְעָלָה לָבֵיתוֹ וְנָתַן עָלֶיהָ סְפּוֹג יָבֵשׁ וְקָשַׁר עָלֶיהָ גָמִי מִבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. מִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. סְפּוֹג אֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא מְשַׁמֵּר. גָּמִי שֶׁהוּא מִן הַמּוּכָן. וְאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה.

Even though they said, one reads Hagiographa only after the afternoon prayers, nevertheless one studies and preaches about them. If he needs it, he takes and checks. An example: Rebbi, the Elder Rebbi Ḥiyya, and Rebbi Ismael ben Rebbi Yose were sitting and explaining the plain sense of a scroll of Lamentations on a Ninth of Av which fell on a Sabbath (after the afternoon prayers.) They left over one alphabetic poem. They said, we shall come tomorrow and finish it. When Rebbi was on the way home, he hurt his finger and recited about himself, many are the evildoer’s hurts. [The Elder] Rebbi Ḥiyya said to him, it is our fault that this happened to you, as it is written, our spirit, the Eternal’s anointed, was caught by their corruption. Rebbi Ismael ben Rebbi Yose told him, that could have been said about us if we had not occupied ourselves with it; so much more since we did occupy ourselves with it. He went home, put a dry sponge on it and tied it from the outside with bast. Rebbi Ismael ben Rebbi Yose said, from this we learned three things: A sponge does not heal but protects; bast is prepared, and one recites from Hagiographa only after afternoon prayers.

מֵעַתָּה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּית הַמִּדְרַשׁ אַל יִקְרְאוּ. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בֵּית הַמִּדְרַשׁ יִקְרְאוּ. לֵית לָךְ אֶלָּא כְהָדָא דְּתַנֵּי רִבִּי נְחֶמְיָה. דְּתַנֵּי רִבִּי נְחֶמְיָה. מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה. מִפְּנֵי שִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר. אַף הוּא אוֹמֵר. מַה בְכָךְ שֶׁנִּתְעַסֵּק בִּשְׁטָרוֹתַיי. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא אָסוּר. אַף הוּא אוֹמֵר. כִּתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אָסוּר. שִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת לֹא כָל שֶׁכֵּן. הָדָא אָמְרָה. שֶׁהַמִּשְׁנָה קוֹדֶמֶת לַמִּקְרָא. וְדָא מְסַיְיעָא לְהַהִיא דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הָעוֹסֵק בַּמִּקְרָא מִידָּה שֶׁאֵינָהּ מִדָּה. הָעוֹסֵק בַּמִּשְׁנָה מִידָּה שֶׁנּוּטְלִין מִמֶּנָּה שָׂכָר. הָעוֹסֵק בַּתַּלְמוּד אֵין לָךְ מִידָּה גְדוֹלָה מִזּוֹ. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַמִּשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַתַּלְמוּד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הָדָא דְאַתְּ אָמַר עַד שֶׁלֹּא שִׁיקַּע בּוֹ רִבִּי רוֹב מִשְׁנָיוֹת. אֲבָל מִשֶּׁשִּׁיקַּע בּוֹ רִבִּי רוֹב מִשְׁנָיוֹת לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמִּשְׁנָה.

Then at a place where there is a House of Study one should not read, at a place where there is no House of Study one should read? You only have what Rebbi Neḥemiah stated, as Rebbi Neḥemiah stated, why may one only read Hagiographa after afternoon prayers? Because of persons’ documents. Because if you were telling him that it is permitted, then he would say, there is nothing wrong if I would occupy myself with my documents. Since you are telling him that it is forbidden, then he will say, since Hagiographa are forbidden, so much more private documents. This implies that Mishnah has precedence over Bible. This supports what Rebbi Simeon ben Yoḥai stated, as Rebbi Simeon ben Yoḥai stated, he who studies the written Torah does himself good that is not so good; he who studies Mishnah is occupied in an endeavor which deserves reward; he who studies Talmud could not endeavor anything greater than this, always a person should pursue Mishnah more than Talmud. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, this was before Rebbi incorporated most of the Mishnah in the Talmud, but since Rebbi incorporated most of the Mishnah in the Talmud, a person should pursue Talmud more than Mishnah.

בְּרָכוֹת שֶׁכָּתוּב בָּהֶן עִנְיָינוֹת הַרְבֶּה מִן הַתּוֹרָה אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. מִיכָּן אָמְרוּ. כּוֹתְבֵי בְרָכוֹת שׂוֹרְפֵי תוֹרָה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהָיָה כוֹתֵב בְּרָכוֹת וְהָלַךְ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְבוֹדְקוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ בְּקוֹל פַּעֲמוֹתָיו שֶׁלְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל נָטַל תַּכְרִיךְ שֶׁלִּבְרָכוֹת וּזְרָקָן לְתוֹךְ סֵפֶל שֶׁל מַיִם. כִּלְשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ. גָּדוֹל עוֹנֶשׁ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָדָא אֲגַדְתַּא הָכּוֹתְבָהּ אֵין לוֹ חֶלֶק. הַדּוֹרְשָׁהּ מִתְחָרֵךְ. הַשּׁוֹמְעָהּ אֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר.

“One does not save benedictions which contain pentateuchal materials from a fire. Because of this, they said: Writers of benedictions are burners of the Torah. It happened that there was a writer of benedictions; Rebbi Ismael went to check him out. When he noticed Rebbi Ismael’s steps, he took a bundle of benedictions and threw them into a bowl of water. In the following formulation he spoke to him: The punishment for the later deed is worse than the one for the earlier.” Rebbi Joshua ben Levi said, one who writes down sermons has no part, one who preaches them is going to be singed, one who listens to him is not rewarded.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲנָא מִן יוֹמוֹי לָא אִיסְתַּכְּלִית בְּסִפְרָא דַאֲגַדְתָּא. אֶלָּא חַד זְמַן אִסְתַּכְּלִית. אַשְׁכְּחִית כָּתוּב בָּהּ. מֵאָה וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה דִּבֵּר אֲמִירָה צִיוּוּי כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁלְאָבִינוּ אַבְרָהָם. דִּכְתִיב לַָקחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם. וּכְתִיב הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים. מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה מִזְמוֹרוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתִּילִים כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁלְאָבִינוּ יַעֲקֹב. מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַקִּילוּסִין שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַלְּסִין לְהַקְּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. מֵאָה וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה פָעַמִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹנִין הַלֵּלוּיָהּ. כְּנֶגֶד שְׁנוֹתָיו שֶׁלְאַהֲרֹן. הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁוּ לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְי. אֲפִילוּ כֵן אֲנָא מִתְבְּעִית בַּלֵּילִיָא.

Rebbi Joshua ben Levi said, I never looked into a book of sermon concepts, except that once I looked, and I found written there: The 175 paragraphs where in the Torah is written speech, saying, commandment, correspond to the years of our father Abraham, as it is written, you took gifts from Man, and it is written, the great Man among giants. The 147 songs written in Psalms correspond to the years of our father Jacob. This teaches that all praises by which Israel praise the Holy One, praise to Him, correspond to the years of Jacob, as it is said, You are Holy, throning over the praises of Israel. The 123 times Israel answer “halleluiah” correspond to the years of Aaron, Halleluiah, praise God by His holy one, Aaron his holy one, for Aaron, the Eternal’s holy one. Nevertheless I was frightened in the night.

רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא חֲמַא חַד סֵפֶר דַּאֲגָדָה. אֲמַר. אִי מַה כְתִב טַבָּאוּת. תִקְטַע יְדָא דְכָתְבָתָהּ. אֲמַר לֵיהּ חַד. אָבוֹי דְהַהוּא גַבְרָא כָתְבָהּ. אֲמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַרְתִּי. תִקְטַע יְדָא דְכָתְבָתָהּ. וַהֲוָות לֵיהּ כֵּן כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט.

Rebbi Ḥiyya bar Abba saw a book of agadah. He said, even if what is written in there is good, the hand who wrote it should be amputated. A person told him, it was written by X’s father. He said, I was saying, the hand who wrote it should be amputated. That happened to him, as an error which is coming out from the ruler’s mouth.

הַגִּילְיוֹנִים וְסִיפְרֵי מִינִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. קוֹרֵעַ אַזְכְּרוֹתֵיהֶן וְשׂוֹרְפָן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שׂוֹרְפָן הֵן וְאַזְכְּרוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן. אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַיי שֶׁאִם יְבוֹאוּ לְבֵיתִי שֶׁאֲנִי שׂוֹרְפָן הֵן וְאַזְכְּרוֹתֵיהֶן. שֶׁאִם יִהְיֶה הָרוֹדֵף רוֹדֵף אַחֲרַיי שֶׁאֲנִי נִמְלַט לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן שֶׁלְעֲבוֹדָה זָרָה וְאֵינִי נִמְלַט לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן שֶׁלְמִינִין. שֶׁעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָן מַכִּירִין אוֹתוֹ וְכוֹפְרִין בּוֹ. אֲבָל הַמִּינִין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְכוֹפְרִין בּוֹ. וְעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְי אֶשְׂנָא וגו׳. זֶה מִדְרַשׁ דָּרְשׁוּ. וּמַה אִם לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמַר הַכָּתוּב. הַשֵׁם שֶׁנִּכְתָּב בִּקְדוּשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם. סִיפְרֵי מִינִין שֶּׁמַּטִּילִין אֵיבָה וְתַחֲרוּת וּמַחֲלוֹקֶת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵינוֹ דִין שֲׁיִּשָּׂרְפוּ הֵן וְאַזְכְּרוֹתֵיהֶן.

“Gospels and books of heretics, some Tannaim say, one tears out the Names and burns them; some Tannaim say, one burns them with their Names. Rebbi Tarphon said, I would hit my sons; if they came into my house I would burn them together with their Names. For if a persecutor would persecute me I would seek asylum in a pagan temple but would not seek asylum in heretics’ houses, for the worshippers of idolatry do not know about Him, how could they disavow Him? But the heretics know Him and disavow Him; about them David said, Your haters, o Eternal, I shall hate, etc. This homily they preached: If in order to bring peace between a man and his wife the verse commands that the Name written in holiness be erased, it is only logical that the books of heretics which propagate ill will and quarrel between Israel and their Father in Heaven should be burned with their Names.”

Mishnah

משנה: מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר וְתִיק הַתְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ. בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר אַף לַמְפוּלָּשׁ:

MISHNAH: One saves the case of a scroll with the scroll, and the case of phylacteries with the phylacteries even if there are coins inside. Where does one save it to? To a side street which is a dead end; Ben Bathyra says, also one open on both ends.

Halakhah

הלכה: מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵינוֹ טָפוּל לוֹ. אֲבָל אִם הָיָה טָפוּל לוֹ כְגוּפוֹ הוּא. נִיחָא תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר. תִּיק תְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא שָׁמַע לָהּ מֵהָדָא. חוֹנֶה מַלְאַךְ יְי סָבִיב לִירֵיאָיו וַיְחַלְּצֵם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. בֵּאדַיִן גּוּבְרַיָּא אִילֵּךְ כְּפִיתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן וגו׳.

HALAKHAH: Our Mishnah if it is not connected; but if it is connected it is like its body. One understands the case of the book with the book. The case of phylacteries with the phylacteries? Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Zeˋira understands it from the following: The Eternal’s angel is camping around those who fear Him and saves them. Similarly, it says. then these men were bound in their coats.

אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ מָעוֹת. יָיבֹא כַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר חִינְנָא קַרְתִיגֵנָאָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. דִּיסִיקִיָּא שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ מָעוֹת נוֹתֵן עָלֶיהָ כִּכָּר וּמְטַלְטְלָהּ.

“Even if there are coins inside.” This parallels what Rebbi Jacob bar Aḥa said, Ḥinena from Cartagena in the name of Rebbi Hoshaia: On a saddle bag full of coins one puts a loaf and may move it.

וּלְאֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן. לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפוּלָּשׁ. הָא לִמְפוּלָּשׁ לֹא. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. אֵין הַמְהַלֵּךְ כְּמַנִּיחַ. וָכָא אַתְּ אָמַר. הַמְהַלֵּךְ כְּמַנִּיחַ. אֶלָּא בְזוֹרֵק. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. הַזּוֹרֵק פָּטוּר. וָכָא אַתְּ אָמַר. הַזּוֹרֵק חַיָיב. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. בְּשֶׁלֹּא עִירְיבוּ אֲנָן קַיָימִין. בֶּן בְּתֵירָה כְּרִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּינְן תַּמָּן. גְּשָׁרִין הַמְפוּלָּשִׁין מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רַבִּי יוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

“Where does one save it to? To a side street which is a dead end.” Therefore not to one which is a thoroughfare. Everywhere you are saying, one who is walking is not like one who is putting down, but here you are saying, one who is walking is not like one who is putting down. But one who is throwing. Everywhere you are saying, one who throws is not liable, but here you are saying, one who throws is liable. Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Aḥa: we are dealing with the case that they did not make an eruv. Ben Bathyra is like Rebbi Jehudah, as we have stated there: “One may move things under bridges which are thoroughfares, the words of Rebbi Jehudah, but the Sages prohibit.”