ראש השנה ג׳Rosh Hashanah 3

Mishnah

משנה: רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל נֶחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר מְקוּדָּשׁ עַד שֶׁחָשֵׁיכָה הֲרֵי זֶה מְעוּבָּר. רָאוּהוּ בֵית דִּין בִּלְבַד יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶם וְיֹאמְרוּ מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ. רָאוּהוּ שְׁלשָׁה וְהֵן בֵּית דִּין יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחַבֵירֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד וְיָעִידוּ בִפְנֵיהֶן וְיֹאמְרוּ מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ:

MISHNAH: If the Court and all of Israel saw it, the witnesses were interrogated but they did not manage to say “sanctified” before nightfall, it is prolonged. If the Court alone saw it, two of them shall stand and testify before them, and they shall say “sanctified, sanctified”. If three who form a court saw it, two of them shall stand up, let two of their colleagues sit with the single one, testify before them, so they can say “sanctified, sanctified”, since no single individual is empowered by himself.

Halakhah

הלכה: רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אוֹ בֵית דִּין אוֹ כָל יִשְׂרָאֵל.

HALAKHAH: “If the Court and all of Israel saw it,” etc. So is the Mishnah: Either the court or all of Israel.

רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ וְאֵין מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעוּרָא. רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל. נֶחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר. מְקוּדָּשׁ. עַד שֶׁחָשֵׁיכָה. הֲרֵי זֶה מְקוּדָּשׁ. מִפְּנֵי שֶׁחָשֵׁיכָה. הָא אִם לֹא חָשֵׁיכָה לֹא. הָדָא אָ‍מְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל הַנִּרְאֶה לְעַבְּרוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל אִם הָיָה צָרִיךְ שְׁנֵי יָמִים נוֹתְנִין לו שְׁנֵי יָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתוֹ. אֵין לוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. הָדָא אָ‍מְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַצּוֹרֶךְ כָּךְ יְקַדְּשׁוּ אֶת הַחוֹדֶשׁ מִפְּנֵי הַצּוֹרֶךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר הַחוֹדֶשׁ. אַחַר הַחוֹדֶשׁ הֵן הוֹלְכִין. הָדָא אָ‍מְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. יָכוֹל אִם לֹא נִרְאֲתָה הַלְּבָנָה לִשְׁנֵי יָמִים. כָּךְ יְקַדְּשׁוּ אֶת הַחוֹדֶשׁ לִשְׁנֵי יָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם אֵלֶּה הֵם. אֵין אֵלֶּה מוֹעֲדַיי. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה. הָא אִם נִרְאֲתָה לֹא. הָדָא אָ‍מְרָה. אֵין מְעַמְעֲמִין עַל שֶׁלֹּא נִרְאֶה לְקַדְּשׁוֹ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר וְלָא פְלִיגִין. מַה דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָה בִשְׁאָר כָּל הַחֳדָשִׁים. מַה דְאָמַר רִבִּי בָּא עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי.

Rebbi Ze`ira, Rebbi Immi in the name of Rebbi Joshua ben Levi: One entangles one who was seen to prolong it; one does entangle one who was not seen to sanctify it. Rebbi Abba and Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joshua ben Levi: One entangles one who was not seen to sanctify it, one does not entangle one who was seen to prolong it. The Mishnah disagrees with Rebbi Ze`ira: “If the Court and all of Israel saw it, the witnesses were interrogated but they did not manage to say “sanctified” before nightfall, it is sanctified.” Because of nightfall. Therefore not if there was no nightfall. This implies that one does not entangle one who was seen to prolong it. A baraita disagrees with Rebbi Abba: “I could think that if two days were needed, one adds two days. The verse says, it. There is authorization only for one day.” This implies that one does not entangle one who was not seen to sanctify it. A baraita disagrees with Rebbi Abba: “I could think that just as one intercalates a year according to necessity so one would sanctify the month according to necessity. The verse says, the new moon, one follows the new moon.” This implies that one does not entangle one which was not seen to sanctify it. A baraita disagrees with Rebbi Abba: “I could think that if the moon was not seen for two days, they should sanctify the next month for two days. The verse says, they, there are, those would not be My festive seasons”. Because it was not seen; therefore not if it had been seen. This implies that one does not entangle one who was not seen to sanctify it. They wanted to say that they do not disagree. What Rebbi Ze`ira said, about all other months; what Rebbi Abba said, about Nisan and Tishre.

רִבִּי אוֹמֵר. נִיסָן לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָא תַנִּינָן. אִם בָא חֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. אִם בָּא. לֹא בָא. רַב אָמַר. תִּשְׁרֵי לֹא נִתְעַבֵּר מִיָּמָיו. וְהָא תַנִּינָן. אִם הָיָה הַחֹדֶשׁ מְעוּבָּר. אִם הָיָה. לֹא הָיָה.

Rebbi says, Nisan was never lengthened. But did we not state: “If the New Moon appeared in time”? If it would appear; it did not appear. Rav said, Tishre was never lengthened. But did we not state: “If the month was long”? If it would be; it never was.

וּכְשֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְאוּשָׁא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָבַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אוֹמֵר כְדִבְרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִין כֵּן בְּיַבְנֶה. בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי עָבַר רִבִּי חֲנִינָה בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְאָמַר כְּדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כֵּן הָיִינוּ נוֹהֲגִין בְּיַבְנֶה. וְהָא תַנֵּי. קִידְּשׁוּהוּ בָרִאשׁוֹן ובַשֵּׁינִי. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חִסְדַּא. אוֹתָהּ הַשָּׁנָה נִתְקַלְקְלָה. מָהוּ בָרִאשׁוֹן מָהוּ בַשֵּׁינִי. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וְשָׁנָה הַשְּׁנִיָיה. וְהָא תַנֵּי. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשֵּׁינִי.

“When they sanctified the year at Usha, on the first day Rebbi Ismael, the son of Rebbi Joḥanan ben Beroqa, led and recited following the opinion of Rebbi Joḥanan ben Nuri. Rabban Simeon ben Gamliel said, we did not follow this at Jabneh. On the second day, Rebbi Ḥananiah, the son of Rebbi Yose the Galilean, led and recited following Rebbi Aqiba. Rabban Simeon ben Gamliel said, this we did follow at Jabneh.” But does this not mean that they sanctified it on the first and the second day? Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥisda: That year was disorganized. What is “on the first, on the second”? Rebbi Abba in the name of Rav: The first year, the second year! But was it not stated: the first day, the second day?

קִידְּשׁוּהוּ קוֹדֶם לִזְמַנּוֹ אוֹ לְאַחַר עִיבּוּרוֹ יוֹם אֶחָד יָכוֹל יְהֵא מְקוּדָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם. אוֹתָם אֵלֶּא הֵם [מוֹעֲדָיי]. אֵין אֵלֶּה מוֹעֲדָיי. לִפְנֵי זְמַנּוֹ עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם. לְאַחַר עִיבּוּרוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם יוֹם. וּמְנַיִין שֶׁמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל הַגָּלִיּוֹת שֶׁעָלוּ וַאֲדַיִין לֹא הִגִּיעוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מוֹעֲדָיי. עֲשֵׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָן כָּל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְהֵן שֶׁהִגִּיעוּ לִנְהַר פְּרָת.

“If they sanctified it before its time or after its lengthening, should I assume it was lengthened? The verse says, them, them; not these are My holidays? Before its time, the 29th day; after its lengthening, the 32nd day.” From where that one intercalates for the year because of the diaspora who set out but did not yet arrive? The verse says, the Children of Israel. Make the holidays so they can be observed by all of Israel. Rebbi Samuel bar Naḥman said, only if they had reached the river Euphrates.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. קִידְּשׁוּהוּ וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הָעֵדִים זוֹמְמִין. הֲרֵי זֶה מְקוּדָּשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵה עִם רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה שָׁמַעְתָּה מִן אָבוּךְ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחוֹדֶשׁ.

Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Immi in the name of Rebbi Jehudah bar Pazi: “If they sanctified it and after this the witnesses were found perjured, it remains sanctified.” Rebbi Yose met Rebbi Jehudah bar Pazi. He asked him, did your hear this from your father? He answered him, so said my father in the name of Rebbi Joḥanan, one is not fussy with testimony of the new moon.

בֵּית דִּין שֶׁרָאוֹ אֶת הַהוֹרֵג. אָ‍מְרוּ. אִם רוֹאִין אָנוּ אוֹתוֹ אֵין אָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ. לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. דִּכְתִיב וְעֵינֵינוּ לֹא רָא‍וּ. מִכָּל מָקוֹם. וַהֲרֵי רָאוּ. וּבֵית דִּין שֶׁרָאוֹ אֶת הַהוֹרֵג. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יַעַמְדּוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יַעַמְדּוּ כוּלָּן וְיָעִידוּ בְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִים כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בְּעֵידוּת הַחוֹדֶשׁ.

If the Court saw the killer; even if they said, if we saw him we would not recognize him, they would not break the neck, for it is written, our eyes did not see in any way, and they did see. And if the court saw the killer, some Tannaïm state: two of them become witnesses and testify before the rest of them. There are Tannaïm who state that they all are witnesses and have to go and testify before another place. Rebbi Jehudah ben Pazi in the name of Rebbi Ze`ira: As they differ here, so they differ about testimony for the New Moon.

וִיקוּם חַד וִיתִיב חַד. וִיקוּם חַד וִיתִיב חַד. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁאֵין הָעֵד נַעֲשֶׂה דַיָין. כְּהָדָא רַב חוּנָה הֲוָה יְדַע שַׂהֲדוּ לְחַד בַּר נַשׁ. אֲזַל בָּעֵי מֵידוֹן קוֹמוֹי וְכָפַר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בְּגִין דְּאַתְּ יְדַע דְּרַב חוּנָה בַּר נָשָׁא רַבָּה אַתְּ כְּפַר בֵּיהּ. מָה אִילּוּ יֵיזִיל וְיִשְׂהַד עֲלָךְ קוֹמֵי בֵית דִּין חוֹרָן. אֲמַר לֵיהּ רַב חוּנָה. וְעָ‍בְדִין כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. אִין. וְשָׁרָא רַב חוּנָה גַרְמֵיהּ מִן הַהוּא דִינָא. וַאֲזַל וְאַשְׂהַד עֲלוֹי קוֹמֵי בֵית דִּין חוֹרָן.

Why cannot always one stand up and one sit down? There is a difference because a witness cannot be a judge. Rav Huna knew testimony for somebody. He came and wanted to have the suit judged before Rav Huna, and denied all. Rebbi Samuel ben Rav Isaac told him, because you know that Rav Huna is an important person you deny everything. What if Rav Huna went and testified against you in another court? Rav Huna asked him, does one do that? He answered, yes. Rav Huna recused himself from that suit, went, and testified before another court.

קָרָא עֶרֶר עַל חֲתִימַת יְדֵי הָעֵדִים. עַל חֲתִימַת יְדֵי הַדַּיָינִין. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. רָצָה לְקַיֵים בִּכְתַב יְדֵי הָעֵדִים מְקַיֵים. בִּכְתַב יְדֵי הַדַּיָינִים מְקַיֵים. וַאֲנִי אוֹמֵר. אֲפִילוּ בְעֵד אֶחָד. אֲפִילוּ בְדַיָין אֶחָד מְקַיֵים. בָּיוֹמוֹי דְרִבִּי אַבָּהוּ אֲתוֹן בָּעֵיי מֵימַר גּוֹאֲלֵינוּ וְאָ‍מְרוּן גְּאוּלָּתֵינוּ וְקִבְּלוֹן. בְּיוֹמוֹיֹ דְרִבִּי בֶּרֶכְיָה אִישְׁתַּתְּקוּן. אֲמַר לוֹן. שְׁמַעְתּוּן דְּאִיתְקַּדַּשׁ יַרְחָא. וְאַרְכִינוּן בְּרָאשֵׁיהוֹן וְקִבְּלוֹן.

If a doubt was raised about the signature of the witnesses, about the signature of the judges. Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: If he wants to confirm by handwriting of the witnesses he may so confirm, by the handwriting of the judges he may so confirm; but I am saying, he may confirm even by one witness, even by one judge. In the days of Rebbi Abbahu they intended to say גּוֹאֲלֵינוּ but said גְּאוּלָּתֵינוּ, and he accepted them. In the days of Rebbi Berekhiah they became paralyzed. He asked them, did you hear that the New Moon was sanctified? They bowed their heads and he accepted them.

Mishnah

משנה: כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁירִין חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה מִפְנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַהֲלֹא כָל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמ‍ְ‍עֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר:

MISHNAH: All shofarot are qualified except from bovines because this is a horn. Rebbi Yose said, are not all shofarot called horn, as it is said, when the ram’s horn sounds, when you hear the sound of the shofar.

Halakhah

הלכה: הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. וְלָא פְלִיגִין. אַשְׁכָּחַת תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵה מַכְשִׁיר בְּשֶׁלְפָּרָה וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. מַה (טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן) [טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי] וְהָיָה בִּמְשׁוֹךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל. מַה טַעֲמָא (דְּרִבִּי יוֹסֵה) [דְּרַבָּנִן]. וְתִיטַב לָיי מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִין מַפְרִ‍יס. מַקְרִן כְּתִיב. וְרַבָּנִן. כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן וְנִקְרְאוּ שׁוֹפָר חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה שֶׁנִּקְרָא קֶרֶן וְלֹא נִקְרָא שׁוֹפָר. הָתִיבוּן. הֲרֵי שֶׁל יָעֵל הֲרֵי אֵינוֹ קָרוּי לֹא קֶרֶן וְלֹא שׁוֹפָר. מַאי כְדוֹן. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי לִֵוי. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁאֵין קַטֵּיגוֹר נַעֲשֶׂה סֻנֵיגוֹר.

HALAKHAH: They wanted to say that they do not disagree. It was found stated, Rebbi Yose qualifies one from cattle but the Sages disqualify. What is the reason (of the rabbis) [of Rebbi Yose]? It will be when the ram’s horn sounds. What is the reason (of Rebbi Yose) [of the rabbis]? Better than a cattle bull, sporting a horn, split-hoofed. It is written “of horn”. And the rabbis? All shofarot are called horn and are called shofar except from cattle which is called horn but is not called shofar. They objected, there is that from mountain goat which is called neither horn nor shofar! What about it? Following what Rebbi Levi said, there is a difference because no accuser becomes a defense attorney.

Mishnah

משנה: שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל פָּשׁוּט וּפִיו מְצוּפֶּה זָהָב וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר:

MISHNAH: The shofar of New Year’s Day is a straight one from a mountain goat, around its mouthpiece covered with gold, and two trumpets by its sides. The shofar is long and the trumpets short because the obligation of the day is by the shofar.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּדֵי שֶׁיִּפְשְׁטוּ לִבָּם בִּתְשׁוּבָה.

HALAKHAH: Rebbi Jonah said, so they should straighten out their thoughts in repentance.

פִּיו מְצוּפֶּה זָהָב. צִּיפָּהוּ זָהָב מִבִּפְנִים פָּסוּל. מִבַּחוּץ כָּשֵׁר. צִּיפָּהוּ מְקוֹם הַנָּחַת פִּיו אוֹ שֶׁהָיָה קוֹלוֹ עָבֶה מַחְמַת הַצִּיפּוּי פָּסוּל.

“Around its mouthpiece covered with gold.” If it was gilded inside it is disqualified, outside it is qualified. If he gilded it at the mouthpiece or if its sound became heavy because of the gilding it is disqualified.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָ‍מְרָה. פְּשׁוּטָה שֶׁשָּׁמַע מִקְצָתָהּ מִן הַמִּתְעַסֵּק [לֹא] יָצָא. וְהֵיי דָא אָ‍מְרָה דָא. תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָיה כִשְׁתַּיִם אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָת. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. אֲפִילוּ אַחַת אֵין בְיָדוֹ. לָמָּה. רֹאשָׁהּ גַּבֵּי סוֹפָהּ מִצְטָרֵף וְסוֹפָהּ גַּבֵּי רֹאשָׁהּ מִצְטָרֵף. לֹא רֹאשָׁהּ אִית לָהּ סוֹף וְלֹא סוֹפָהּ אִית לָהּ רֹאשׁ.

Rebbi Yose said, this implies that one who heard part of a straight sound from one who was practicing did [not] fulfill his obligation. And where is this said? “If he blew straight for the first set and continued a double length for the second he has only one in his hand.” Rebbi Abba bar Zamina in the name of Rebbi Ze`ira: Not even one is in his hand. Why? The beginning combines with the end and the end combines with the beginning. The first part has no end and the second part has no beginning.

Mishnah

משנה: בַּתַּעֲנִיּוֹת בְּשֶׁל זְכָרִים כְּפוּפִין וּפִיו מְצוֹפֶּה כֶסֶף וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בָּאֶמְצַע. שׁוֹפָר מְקַצֵּר וַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת:

MISHNAH: On fast days it was from bent ram’s horns, around the mouthpiece covered with silver, and two trumpets in the middle. The shofar is short and the trumpets drawn out because the obligation of the day is by the trumpets.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּדֵי שֶׁיְּכוּפוּ אֶת לִבָּם בִּתְפִילָּה.

HALAKHAH: Rebbi Jonah said, so they should bend their thoughts in prayer.

קוֹמֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי תָ‍קְעִין בְּתַעֲנִיתָא. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. וְיִתְקְעוּן קוֹמוֹי בַחֲצוֹצְרָתָא. וְלָא שְׁמִיעַ דְּתַנֵּי. חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ. אֵין חֲצוֹצְרוֹת בַּגְּבוּלִין. וְיִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע. כְּהָדָא. רִבִּי יוֹחָנָן מִתְפַּלֵּל בְּתִשְׁעָה בְאָב עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וּמְפַקֵּד לְתַלְמִידוֹי. לָא תִילְפוֹן מִינִּי הָדֵין עוֹבְדָה. דִּצְרִיכָה לֵיהּ. אֶבֶל הוּא. תַּעֲנִית צִיבּוּר הוּא. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. אֵינוֹ תַעֲנִית צִיבּוּר. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֶבֶל הוּא. אֵינוֹ תַעֲנִית צִיבּוּר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָ‍מְרָה. יָחִיד בְּתִשְׁעָה בְאָב מִתְפַּלֵּל אַרְבַּע. לֹא אָמַר אֶלָּא אַרְבַּע. הָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לֹא.

They were blowing before Rebbi Joshua ben Levi on a fast day. Rebbi Yose asked, should they not blow before him with trumpets? He had not heard what was stated, trumpets in the Temple, no trumpets in the countryside. Should they not pray 24 before him? As the following, Rebbi Joḥanan on the Ninth of Av was praying 24 but ordered his students, do not learn this action from me; because it was a problem for him whether it was mourning or a public fast day. Rebbi Yose in the name of Rebbi Joshua ben Levi: It is not a public fast day. Rebbi Jonah, Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Joshua ben Levi: It is mourning, it is not a public fast day. Rebbi Ze`ira said, the case of Rebbi Joḥanan implies that a person prays four [times] of the Ninth of Av. He only said four, but not 24.

Mishnah

משנה: שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִין בְּשֶׁל זְכָרִים וּבַיּוֹבֵל בְּשֶׁל יְעֵלִים:

MISHNAH: The Jubilee is equal to New Year’s Day in blowing and prayer. Rebbi Jehudah says, on New Year’s Day one blows from rams, on the Jubilee from mountain goats.

Halakhah

הלכה: אֲנִי יְי אֱל‍ֹהֵיכֶ‍ם. אֵילּוּ הַמַּלְכִיּוֹת. זִכְרוֹן תְּרוּעָה אֵילּוּ הַזִּכְרוֹנוֹת. שׁוֹפַר תְּרוּעָה. אֵילּוּ הַשּׁוֹפָרוֹת. עַד כְּדוֹן רֹאשׁ הַשָּׁנָה. יוֹבֵל. וְהַ‍עֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּ‍עָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אֶלָּא כָל מַה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה בְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הֲוִי עוֹשֶׂה בֶעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ. מַה כָאן מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת אַף כָּאן מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת.

HALAKHAH: I am the Eternal, your God, these are Malkhiot. Remembrance of trumpet sounds, these are Zikhronot. The shofar of trumpet sound, these are Shofarot. So far New Year’s Day. “The Jubilee? You shall convey the shofar of sounds in the seventh month, on the tenth of the month, on the Day of Atonement. The verse did not have to say, in the seventh month. Why did the verse say, in the seventh month? Only that everything you are doing on New Year’s Day do on the Tenth of the Month. Since here there are Malkhiot, Zikhronot, and Shofarot, also there are Malkhiot, Zikhronot, and Shofarot.”

מְנַיִין שֶׁהִיא פְשׁוּטָה לְפָנֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַ‍עֲבַרְתָּ שׁוֹפַר. וּמְנַיִין שֶׁהִיא פְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר תַּ‍עֲבִירוּ שׁוֹפָר. עַד כְּדוֹן יוֹבֵל. רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְהַ‍עֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּ‍עָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אֶלָּא מַה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה בַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִבְעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ. מַה כָאן תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ אַף כָּאן תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ.

“From where that there is a single sound preceding? The verse says, you shall convey the shofar. And from where that there is a single sound afterwards, the verse says, you shall convey the shofar. So far the Jubilee, New Year’s day? You shall convey the shofar of sounds in the seventh month, on the tenth of the month, on the Day of Atonement. The verse did not have to say, in the seventh month. Why did the verse say, in the seventh month? Only that everything you are doing in the Seventh Month do as on the Tenth of the Month. Since here he blows, modulates, and blows, so also there he blows, modulates, and blows.”

מְנַיִין שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ שֶׁלְשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹם תְּרוּעָה. זִכְרוֹן תְּרוּעָה. שׁוֹפַר תְּרוּעָה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית. תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶ‍ם. אִין תֵּימַר. הִיא תְקִיעָה הִיא תְרוּעָה. וְהָ‍כְתִיב וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִ‍יעוּ.

“From where that there are three sets of three sounds each? The verse says, a day of sound, a remembrance of sound, shofar of sound.” So far following Rebbi Aqiba. Following Rebbi Ismael? “ You shall blow sounding; and you shall blow sounding a second time; sounding you shall blow for your travels. If you would say that blowing is sounding, is it not written, to assemble the people you shall blow but not sound.”

יוֹבֵל [הִיא]. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁמִיטוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָקְעוּ בַשּׁוֹפָר. אוֹ יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילְּחוּ עֲבָדִים. תַּלְמוּד לֹומַר הִיא. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. יוֹבֵל. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁמִיטוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילְּחוּ עֲבָדִים. אוֹ יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָקְעוּ בַשּׁוֹפָר. תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁהַכָּתוּב תּוֹלֶה אוֹתָהּ לְעִנְיָין תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וְכָתוּב אַחֵר תּוֹלֶה אוֹתָהּ לְעִנְיָין שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. מִפְּנֵי מַה אֲנִי אוֹמֵר. יוֹבֵל שֶׁלֹּא בְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים. (שֶׁאִי) [שֶׁ]אֶיפְשַׁר לְיוֹבֵל בְּלֹא שִׁילּוּחַ עֲבָדִים אֲבָל [אִי] אֶיפְשַׁר לְיוֹבֵל שֶׁלֹּא בִתְקִיעַת שׁוֹפָר. דָּבָר אַחֵר. תְּקִיעַת שׁוֹפָר תְּלוּיָה בְבֵית דִּין וְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים תָּלוּי בְּכָל אָדָם. וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה וְאֶ‍ל אַ‍הֲרֹן‌ וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַל מַה צִיוָּם. עַל פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי אִילָא. לֹא נֶעֶנְשׁוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל פָּרָשַׁת שִׁילּוּחַ עֲבָדִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּ‍שַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי וגו׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הָיְתָה כָּ‍אֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָ‍הּ. דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִים בִּמְקוֹמָן וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. קִידּוּשׁ בֵּית דִּין וּתְקִיעַת שׁוֹפָר וְהַשְׁמֵט כְּסָפִים מַשְׁמִיטִין. נִיחָא קִידּוּשׁ בֵּית דִּין וּתְקִיעַת שׁוֹפָר. הַשְׁמֵט כְּסָפִים לֹא בַסּוֹף הֵן מַשְׁמִיטִין. רִבִּי זְעוּרָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וַיֹּאמֶר אֵלֵי אַל תִּירָא דָ‍נִיַּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נַתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ.

“ A Jubilee [it is], even though they did not observe the Sabbatical, even though they did not blow the shofar. Or maybe even though they did not manumit slaves? The verse says it is, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Yose says, a Jubilee, even though they did not observe the Sabbatical, even though they did not manumit slaves. Or maybe even though they did not blow the shofar? The verse says it is. Rebbi Yose said, since the verse makes it dependent on blowing the shofar, and another verse makes it dependent on manumitting slaves, why am I saying, Jubilee even though they did not manumit slaves? For it is (impossible) [possible] for a Jubilee without manumitting slaves but (possible) [impossible] for the Jubilee without sounding the shofar. Another explanation: The blowing of the shofar depends on the Court but manumission of slaves depends on everybody.” And it follows what Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, the Eternal spoke to Moses and Aaron and commanded them to the Children of Israel. About what did he command them? About the chapter on manumission of slaves. This parallels what Rebbi Ila said, Israel was only punished because of the Chapter about manumission of slaves; that is what is written, at the end of seven years everyone has to set free his Hebrew brother, etc. It was stated in the name of Rebbi Neḥemiah, she was like a trading vessel, from far she brings her bread. The words of the Torah are poor in their proper place but rich at another place. Rebbi Joḥanan said, these are the words of Rebbi Jehudah and Rebbi Yose, but the words of the Sages are, consecration by the High Court, and blowing the shofar, and remission of debts cause it to be Sabbatical. One understands consecration by the High Court, and blowing the shofar. But is remission of debts not at the end? Rebbi Ze`ira understood it from the following: He said to me, do not fear, Daniel, since your words were heard from the first day when you concentrated to understand and fast before your God. Your words already were heard.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה כְּדֵי לִיתֵּן אֶת הַמָּצאוּי עַל הַמָּצאוּי וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מָצאוּי עַל שֶׁאֵינוֹ מָצוּי.

Rebbi Joḥanan said, the reason of Rebbi Jehudah: to associate the frequent with the frequent, and the infrequent with the infrequent

Mishnah

משנה: שׁוֹפָר שֶׁנִּסְדַּק וְדִיבְּקוֹ פָּסוּל. דִּיבֵּק שִׁיבְרֵי שׁוֹפָרוֹת פָּסוּל. נִיקַּב וּסְתָמוֹ אִם עִיכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה פָּסוּל. וְאִם לָאו כָּשֵׁר:

MISHNAH: A shofar which was split and glued together is disqualified. If one glued together pieces of shofarot it is disqualified. If it was pierced and he plugged it, if it obstructs blowing it is disqualified, otherwise it is qualified.

Halakhah

הלכה: שׁוֹפָר שֶׁנִּסְדַּק וְדִיבְּקוֹ פָּסוּל. לְמִי נִצְרְכָה. לָרִבִּי נָתָן. דִּיבֵּק שִׁיבְרֵי שׁוֹפָרוֹת פָּסוּל. עוֹד הִיא דְרִבִּי נָתָן. נִיקַּב וּסְתָמוֹ. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי נָתָן הִיא. דְּתַנֵּי. נִיקֵּב וּסְתָמוֹ בֵין בְּמִינוֹ בֵין שֶׁלֹּא בְמִינוֹ. אִם הָיָה מְעַכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה פָּסוּל. וְאִם לָאו כָּשֵׁר. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. בְּמִינוֹ כָשֵׁר. שֶׁלֹּא בְמִינוֹ פָסוּל. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אִם הָיָה מְעַכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה פָּסוּל. וְאִם לָאו כָּשֵׁר. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. וְהוּא שֶׁסְּתָמוֹ. אֲבָל אִם לֹא סְתָמוֹ כָשֵׁר. שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת כְּשֵׁירִין בַּשּׁוֹפָר.

HALAKHAH: “A shofar which was split and glued together is disqualified.” For whom is this needed? For Rebbi Nathan. “If one glued together pieces of shofarot it is disqualified.” This also is Rebbi Nathan’s. “If it was pierced and he plugged it,” Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, it is Rebbi Nathan’s, as it was stated, if it was pierced and then repaired, whether with its own kind or another kind, if it obstructs blowing it is disqualified, otherwise it is qualified; Rebbi Nathan says, with its own kind it is qualified, not with its own kind it is disqualified. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: so is the Mishnah: “if it was obstructing blowing it is disqualified, otherwise it is qualified.” Rebbi Abba bar Zemina in the name of Rebbi Ze`ira: Only if he plugged it. But if he did not plug it it is qualified since all sounds of a shofar are qualified.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אַבָּא בַּר בָּא שָׁאַל לְרִבִּי. שׁוֹפָר קָדוּחַ מַהוּ. אָמַר לֵיהּ. כָּזֶה [תוֹקְעִין בְּיַבְנֶה. רִבִּי בָּא בָעֵי קוֹמֵי רַב. שׁוֹפָר קָדוּחַ מַהוּ. אָמַר לֵיהּ. כָּזֶה] תוֹקְעִין בְּעֵיינִי טָב.

Rebbi Jacob bar Aḥa said, Abba bar Abba asked Rebbi, what are the rules for a drilled shofar? He said, with one of this kind [one blows at Jabneh. Rebbi Abba asked before Rav, what are the rules for a drilled shofar? He said, with one of this kind] one blows at Eintab.

Mishnah

משנה: הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הַבּוֹר אוֹ לְתוֹךְ הַדּוּת אוֹ לְתוֹךְ הַפִּיטָּס אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע יָצָא. וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע לֹא יָצָא. וְכֵן מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר אוֹ קוֹל מְגִילָּה אִם כִּוֵּין לִבּוֹ יָצָא. וְאִם לָאו לֹא יָצָא. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שָׁמַע וְזֶה שָׁמַע זֶה כִּוֵּין לִבּוֹ וְזֶה לֹא כִּוֵּין לִבּוֹ:

MISHNAH: If somebody blows into a cistern, or into a cellar, or into a barrel, if he heard the sound of the shofar he fulfilled his obligation, if he heard the sound of the echo he did not fulfill his obligation. Similarly, if somebody was passing by a synagogue or his house was near the synagogue and he heard the sound of the shofar or the reading of the Esther scroll, if he listened purposefully he fulfilled his obligation, otherwise he did not fulfill his obligation. Even though both heard, one listened purposefully, but the other did not listen purposefully.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסִִֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא אָמַר אֶלָּא וְכֵן מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר. הָא אִם עָמַד חֲזָקָה כִּיוֵּין. נָתַן שׁוֹפָר בְּתוֹךְ שׁוֹפָר (נֹאמַר) [וְתָקַע]. אִם קוֹל הַפְּנִימִי שָׁמַע יָצָא. אִם קוֹל חִיצוֹן שָׁמַע לֹא יָצָא. רִבִּי אֲבִינָּא בָעֵי. הֲפָכוֹ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. גְּרָדוֹ מִבִּפְנִים פָּסוּל. מִבַּחוּץ כָּשֵׁר. לֹא אָמַר אֶלָּא גְרָדוֹ. הָא אִם הֲפָכוֹ פָסוּל. מַה בֵין זֶה לַזֶה. זֶה בִיטֵּל חֲלָלוֹ וְזֶה לֹא בִיטֵּל חֲלָלוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Yose ben Ḥanina said, it only said “somebody was passing by.” Therefore if he stood still, the presumption is that he listened purposefully. “If he put one shofar inside another shofar (,we shall say) [and blew], if one heard the sound of the inner one, he has fulfilled his obligation, if one heard the sound of the outer one, he has not fulfilled his obligation.” Rebbi Abinna asked, what if he turned it inside out? Let us hear from the following: “If he scratched it inside it is disqualified, outside it is qualified.” He only said, he scratched; therefore if he turned it inside out it is disqualified. What is the difference between the two? One eliminated the inner space, the other did not eliminate the inner space.

Mishnah

משנה: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו׳. וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעְלָן וּמְכַוְונִין לִיבָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִין. וְאִם לָאו הָיוּ נוֹפְלִין.

MISHNAH: It was when Moses lifted his hands then Israel had the upper hand, etc. Do Moses’s hands conduct war or break war? But any time that Israel looked up high and directed their thoughts to their Father in Heaven they were dominating, otherwise they were falling.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶֶּן לֵוִי אָמַר. עֲמָלֵק כּוֹשְׁפָן הָיָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה. הָיָה מַעֲמִיד בְּנֵי אָדָם בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. לוֹמַר. לֹא בִמְהֵרָה אָדָם נוֹפֵל בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. עִירְבֵּב אֶת הַמַּזָּלוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָה וגו׳. וּכְתִיב נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂ‍א. מֵרוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂ‍א נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְצָבָא תִּינָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע. כְפִשְׁעָהּ שֶׁלְתוֹרָה. וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. אֵימָתַי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין דִּבְרֵי תוֹרָה לָאָרֶץ הַמַּלְכוּת הָ‍רְשָׁעָה הַזֹּאת גוֹזֶרֶת וּמַצְלַחַת. מַה טַעַם. וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִ‍יחָה. וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָ‍ה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפ‍וֹ. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּ‍וֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ.

HALAKHAH: Rebbi Joshua ben Levi said, Amaleq was a sorcerer. What did he do? He put people up on their birthday, implying that no man easily falls on his birthday. What did Moses do? He mixed planets. That is what is written, sun, moon stood in the sky, etc. And it is written, the abyss sounded, the elevated lifted his hands. Since the elevated lifted his hands, the abyss sounded. Samuel said, and the host will be given against the daily sacrifice by vice, the vice of the Torah. And truth will be thrown to the ground; anytime that Israel throws the words of the Torah to the ground, this evil government decides and succeeds. What is the reason? It threw truth to the ground, did, and succeeded. And there is no truth like Torah, as you are saying, buy truth and do not sell, wisdom, ethics, and insight. Rebbi Jehudah bar Pazi said, Israel has neglected the good, an enemy will pursue it, and there is no good but the Torah, as you are saying, for a good acquisition I gave to you, do not abandon my Torah.

Mishnah

משנה: כַּיּוֹצֵא בוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׁה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וגו׳. וְכִי נָחָשׁ מֵמִית וּמְחַיֶיה. כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעְלָן וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִיבָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְרַפְּאִין וְאִם לָאו הָיוּ נִמּוֹקִין.

MISHNAH: Similarly, the Eternal said to Moses, yourself make a poisonous snake and put it on a pole, etc. Does the snake kill or the snake make live? But in times when Israel look upwards and make their thought subservient to their Father in Heaven they were healed, otherwise they were rotting.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יָסָא. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר עֲשֵׂה לְךָ. בִּשְׁלֹשָׁה פִּירֵשׁ וְאֶחָד לֹא פִירֵשׁ. עֲשֵׂה לְךָ תֵּיבַת עֲצֵי גוֹפֶר. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצ‍וֹצְרוֹת כֶּסֶף. עֲשֵׂה לְךָ חַ‍רְבוֹת צוּרִים. עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף לֹא פִירֵשׁ. אָמַר מֹשֶׁה. עִיקָּרָהּ לֹא נחש הוּא. לִפִיכָךְ וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחוֹשֶׁת. מִיכָּן הָיָה רִבִּי מֵאִיר דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה שְׁמֵיהּ כִּידוֹר. אֲמַר לוֹן רִבִּי מֵאִיר. הוֹבֵּא לְכוֹן מִינֵּיהּ. בַּר נַשׁ בִּישׁ הוּא. כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה.

HALAKHAH: Rebbi Yasa said, in four places it is said “make for yourself.” In three it is explicit, one is not explicit. Make yourself an ark of gopher wood. Make yourself two silver trumpets. Make yourself flintstone knives. Make yourself a poisonous snake He did not make explicit. Moses said, is its root not nḥš? Therefore, Moses made a brass snake. From there, Rebbi Meïr interpreted names. There was a man called Kidor. Rebbi Meïr told them, guard yourselves from him, he is a bad person; for a generation of perverts they are.

רִבִּי לִֵוי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. וְהָיָה הַנְּשׁוּךְ אֵין כְּתוּב כָּאן אֶלָּא כָּל הַנָּשׁוּךְ. אֲפִילוּ נְשִׁיכַת כֶּלֶב. אֲפִילוּ נְשִׁיכַת נָחָשׁ. וְלֹא דַמְיָא. נְשִׁיכַת כֶּלֶב וְרָאָה. נְשִׁיכַת נָחָשׁ וְהִבִּיט. רִבִּי יוּדָה גוֹזְרַיָּא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. נְשִׁיכַת כֶּלֶב שֶׁאֵינוֹ מִמִּינוּ. וְרָאָה. נְשִׁיכַת נָחָשׁ שֶׁהוּא מִמִּינוֹ. וְהִבִּיט. וְרַבָּנִן אָ‍מְרֵי. נְשִׁיכַת כֶּלֶב שֶׁאֵינוֹ מְחַלְחֵל. וְרָאָה. נְשִׁיכַת נָחָשׁ שֶׁהוּא מְחַלְחֵל. וְהִבִּיט.

Rebbi Levi in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina. It is not written, “and one bitten”, but and anyone bitten, even bitten by a dog, even bitten by a snake. But they do not compare. A dog bite, and he sees; a snake bite, and he gazes. Rebbi Jehudah the circumcizer in the name of Rebbi Aḥa, A dog bite which is not of its kind, and he sees; a snake bite which is of its kind, and he gazes. But the rabbis say, A dog bite which does not make tremble, and he sees; a snake bite which makes tremble, and he gazes.

Mishnah

משנה: חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁאֵינוֹ חַיָיב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן:

MISHNAH: A deaf-and-dumb person, an insane person, or a minor, may not free the public from their obligation. This is the principle: Anybody not obligated for something may not free the public from their obligation.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. אֲבָל אָ‍מְרוּ. אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ. עֶבֶד לְרַבּוֹ (בֶּן) [קָטָן] לְאָבִיו. [נִיחָא אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ. עֶבֶד לְרַבּוֹ. קָטָן לְאָבִיו] לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶן נְהוֹרַיי. כָּל שֶׁאָ‍מְרוּ בְקָטָן כְּדֵי לְחַנְּכוֹ. תִּיפְתָּר בְּעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן (אָמֵן). כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִים אוֹתוֹ וְעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים וּתְהֵא לוֹ מְאֵירָה. תָּבוֹא מְאֵירָה לְבֵן עֶשְׂרִים שְׁצָרִיךְ לְבֵן עֶשֶׂר.

HALAKHAH: It is stated: “In truth, they said a woman may say Grace for her husband, a slave for his master, and a (son) [minor] for his father. [One understands a woman for her husband, a slave for his master. A minor for his father?] Did not Rebbi Aḥa say in the name of Rebbi Yose ben Nahorai: All they said about a minor is for the latter’s education? Explain it that he recites after him (Amen), as we stated there: “A person to whom a slave, or a woman, or a minor, read for him, repeats after them what they say, and it should be a curse for him.” There should be a curse on the man of twenty years who needs the child of ten.