ראש השנה א׳Rosh Hashanah 1

Mishnah

משנה: אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.

MISHNAH: There are four New Year’s Days. On the first of Nisan is New Year for kings and for holidays. On the first of Elul is New Year for animal tithe; Rebbi Eleazar and Rebbi Simeon say, on the first of Tishre.

Halakhah

הלכה: אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן כול׳. כְּתִיב הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. לָכֶם הוּא רֹאשׁ וְאֵינוֹ רֹאשׁ לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִיטִּים וְלֹא לַיּוֹבְילוֹת וְלֹא לִנְטִיעָה וְלֹא לַיְּרָקוֹת. וְאֵמָר. לָכֶם הוּא רֹאשׁ וְאֵינוֹ רֹאשׁ לֹא לַמְּלָכִים וְלֹא לִרְגָלִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּתִיב וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. אוֹ אֵנוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם בַּחוֹדֶשׁ. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שְׁנַיִם בַּחוֹדֶשׁ פִּירֵשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם בַּשַּׁבָּת. לֹא מָצָאנוּ חֶשְׁבוֹן זֶה מִן הַתּוֹרָה. וְהָא כְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁינִי. אֵין לְמֵידִין מִבְּרִיָיתוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהֵיי דֵין הוּא שֵׁינִי שֶׁבַּחֲדָשִׁים וְהֵיי דֵין הוּא שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. בַּשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. וְחוֹרָנָה. אֲפִילוּ מִיחְלַף לֵית בָּהּ כְּלוּם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. מִיעֵט. רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם. [מִיעֵט.] מִיעוּט אַחַר מִיעוּט לְרַבּוֹת לַמְּלָכִים וְלִרְגָלִים. וְיַרְבֶּה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִּים וְלַיּוֹבְילוֹת וְלִנְטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף. וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. בַּשֵּׁינִי. זֶה שֵׁינִי שֶׁבַּשָּׁנִים. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר. בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל וּפְלִיג. בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. מִיכָּן שֶׁמּוֹנִין חֳדָשִׁים לִיצִיאַת מִצרַיִם. אֵין לִי אֶלָּא חֳדָשִׁים. שָׁנִים מְנַיִין. וַיְדַבֵּר יְי אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית. אֵין לִי אֶלָּא לְאוֹתוֹ הַזְּמַן. לְאַחַר הַזְּמָן הַזֶּה מְנַיִין. בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מְנַיִין. וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם וגו׳. מִשֶּׁנִּבְנָה הַבַּיִת הִתְחִילוּ מוֹנִין לְבִנְיָנוֹ. וַיְהִי מִקֵץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים וגו׳. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְבִינְיָינוּ הִתְחִילוּ מוֹנִין לְחֻרְבָּנוֹ. בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵינוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ וגו׳. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְעַצְמָן הִתְחִילוּ מוֹנִין לַמַּלְכִּיּוֹת. [שֶׁנֶּאֱמַר] בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָושֶׁ. בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. וְאֵימַר וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשֵּׁינִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. הִקִּישׁ שְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ לַשֵּׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים. מַה שֵׁינִי שֶׁבַּחֳדָשִׁים אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף שֵׁינִי שֶׁבִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן.

HALAKHAH: “There are four New Year’s Days,” etc. It is written, this month shall be for you the head of the months. For you it is the head of the months but it is head neither for years nor for Sabbatical periods nor for Jubilees nor for planting nor for vegetables. And I could say, for you it is the head of the months but it is head neither for kings nor for holidays. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: It is written, he started to build in the second month, in the second, in the fourth year of his reign. It bracketed the fourth year of his reign with the second of the months. Since the second of the months is only counted from Nisan, also the second in the fourth year of his reign is only counted from Nisan. Or is it only the second in the month? Any place where the second day in the month is intended it is explicit. Or is it only the second in the week? We do not find this count in the Torah. But is it not written, it was evening and it was morning, the second day? One makes no inferences from the Creation of the World. Which one is the second of the months and which one is the second of the years? Rebbi Ḥanania and Rebbi Mana. One said, he started to build in the second month, that is the second of the months; in the second, that is the second in the year. But the other one, even if you switch it does not change anything. Rebbi Simeon bar Karsana in the name of Rebbi Aḥa understood it from the following: This month is for you, an exclusion. The first it be for you, [an exclusion.] An exclusion after an exclusion is to include for kings and holidays. Could one include for years, or for Sabbatical periods, or for Jubilees, or for planting, or for vegetables? Following what Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan said: It is written, he started to build in the second month, in the second, in the fourth year of his reign. It bracketed the fourth year of his reign with the second of the months. Since the second of the months is only counted from Nisan, also the second in the fourth year of his reign is only counted from Nisan. Rebbi Jonah, Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Ḥiyya bar Joseph: He started to build in the second month, that is the second of the months; in the second, that is the second in the year. And when he says, in the fourth year of his reign, it bracketed the fourth year of his reign with the second of the months. Since the second of the months is only counted from Nisan, also the second in the fourth year of his reign is only counted from Nisan. Samuel stated and disagreed: In the third month of the Israelites’ exodus from Egypt. From here that one counts months from the exodus from Egypt. Not only months, from where years? The Eternal spoke to Moses in the wilderness of Sinai in the second year. Not only at that time, from where later? In the fortieth year of the Israelites’ exodus from Egypt. Not only temporarily, from where for later generations? It was in the 480th year of the Israelites’ exodus from Egypt, etc. After the Temple had been built they started to count from its building: It was at the end of twenty years after Salomon built the two houses. They did not merit to count from its building, they started counting from its destruction: In the twenty-fifth year of our exile, on New Year’s Day, on the tenth of the month, etc. They did not merit to count for themselves, they started counting regnal years, [as it is written,] in year two of Darius; in year three of Cyrus, king of Persia. And I am saying, he started to build in the second month, in the second, in the fourth year of his reign. It bracketed the fourth year of his reign with the second of the months. Since the second of the months is only counted from Nisan, also the second in the fourth year of his reign is only counted from Nisan.

רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אַף לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֵין מּוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ. בַּשְּׁמִינִי [בִּשְׁנַת] שְׁתַּיִם לְדָרְיָושֶׁ. נֹאמַר בַּשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ. חֵיפָה אָמַר. שְׁמִינִי נֶאֱמַר תְּחִילָּה אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּתִיב וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל יְי. הָא כֵיצַד. בַּשִּׁישִּׁי הוּסַּד. בַּשְּׁמִינִי נֶאֱמַר הַמִּקְרָא הַזֶּה. אִין תֵּימַר. כְּבָר שָׂמוּ יְאוּת אָמַר חֵיפָה. אִין תֵּימַר. לֹא שָׂמוּ. לֹא אָמַר חֵיפָה כְלוּם. הָתִיב רִבִּי יִצְחָק. וְהָכְתִיב וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. שְׁנַת הַמַּבּוּל אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּינְיָין. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר. בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְהָכְתִיב וַיְהִי בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים. וַיְהִי בְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר. כָּל שָׁנָה שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. וְהָכְתִיב וַיְהִי בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. אִין תֵּימַר שְׁנַת שְׁלִישִׁית הִיא. עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. וְהָכְתִיב וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בְּעֶשְׂרִים בַּחוֹדֶשׁ. וְהָא אִית בַּשַּׁתָּא חַמְשִׁין יוֹמִין. וְאֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. הָדָא מִן תְּתוּבְתָה דְּרִבִּי יִצְחָק דְּאִינִין קַשְׁיָין.

Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Ḥanina: Also for the kings of the peoples of the world one only counts from Nisan. In the sixth, in year two of Darius. In the eighth, [in year] two of Darius. Should we not say, “in the eighth in year three”? Heipha said, the eighth was said first but there is no earlier and later in the Torah. Rebbi Jonah said, it is written: and now take notice, starting with this day, before a stone is set upon stone in the Temple of the Eternal. How is this? In the sixth the foundation stone was laid. In the eighth this verse was said. If you are saying, they already laid, Heipha is correct. If you are saying, they did not lay, Heipha did not say anything. Rebbi Isaac objected: Is it not written, it was in the 601-st year, in the first, on the first day of the month? And it was stated on this, the year of the Flood is not counted. Explain it following Rebbi Eliezer, as Rebbi Eliezer said, in Tishre was the world created. But is it not written, it was in the month of Nisan of year twenty; it was in the month of Kislew of year twenty? Explain it following Rebbi Eliezer, as Rebbi Eliezer said, any year of which 30 days have not elapsed is not counted as a full year. But is it not written, It was in the first month of the second year, on the first of the month, when the Sanctuary was erected? If you are saying that it was the third year and because 30 days had not elapsed it is not counted as a full year, is it not written, it was in the second year in the second month, on the twentieth of the month? There are 50 days in the year, and it would not be counted as a whole year? That is one of Rebbi Isaac’s answers which are difficult.

בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר מִנִּיסָן מוֹנִין בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר מִתִּשְׁרֵי מוֹנִין. מַה בֵינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שְׁטָרוֹת יוֹצְאוֹת בֵּינֵיהוֹן. לָוָוה מִלְוֶוה בְאִיָיר וְכָתַב בָּהּ. שָׁנָה שְׁנִיָיה לַמַּלְכוּת. מָכַר מְכִירָה בְמַרחֶשְׁוָן וְכָתַב בָּהּ. שְׁנִיָיה לַמַּלְכוּת. מָאן דְּאָמַר. מִנִּיסָן מוֹנִין. מִלְוֶוה קָדְמָה. מָאן דְּאָמַר. מִתִּשְׁרֵי מוֹנִין. מְכִירָה קָדְמָה.

What is the difference whether one says that one counts from Nisan or one counts from Tishre? Rebbi Jonah says, the difference is the proof power of documents. If he took a loan in Iyar and wrote in it, the second year of government; he sold real estate in Marḥeshwan and wrote in it, the second year of government. For him who says that one counts from Nisan, the loan preceded. For him who said that one counts from Tishre, the sale preceded.

כֵּיצַד לַמְּלָכִים. מֵת בְּאָדָר וְעָמַד מֶלֶךְ בְּאָדָר. נִמְנֵית שָׁנָה לָזֶהּ וְשָׁנָה לָזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְהוּא שֶׁנִּכְנַס לְנִיסָן. דִּי לֹא כֵן כְּהָדָא וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשׁוֹמְרוֹן. אֵין לָךְ לַעֲמוֹד עַל שְׁנֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִשְּׁנֵי מַלְכֵי יְהוּדָה. וְלֹא עַל שְׁנֵי מַלְכֵי יְהוּדָה אֶלָּא מִשְּׁנֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. כְּתִיב וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וגו׳. וּכְתִיב בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלַם מָלַךְ וגו׳. בִּכְלָל חֲסֵירִים וֹבִפְרָט יְתֵירִים. רִבִּי יִצְחָק בַּר קְצָצְתָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם ומֶחֱצָה הָיוּ. אֶלָּא בִשְׁבִיל לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד לִירוּשָׁלִַם הוּא מוֹנֶה אוֹתָן שְׁלֵימוֹת. יְהוּדָה בִּירְבִּי אוֹמֵר. חֶשְׁבּוֹן מְרוּבֶּה בוֹלֵעַ לְחֶשְׁבוֹן מְמוּעָט. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּוִד. יָמִים מְלֵיאִים אֲנִי מוֹנֶה לָךְ. אֵינִי מוֹנֶה לָךְ יָמִים חֲסֵירִים. [שְׁלֹמֹה בִנְךָ בוֹנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת. חָבִיב עָלַי מִשָׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁלָּךְ יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה׳ מִזָּבַח.] רַב חוּנָא אָמַר. כָּל אוֹתָן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁהָיָה דָוִד בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ בִּשְׂעִירָה הָיָה מִתְכַּפֵּר כְהֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שָׁלוֹם. כְּתִיב כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲנִי אָמַרְתִּי לָךְ. אַל תִּתְגָּרוּ בָם. וּבִיקַשְׁתָּ לְהִתְגָּרוֹת בָּם. חַיֶּיךָ שֶׁאֵינָן נִימְנִין לָךְ.

How for kings? If he died in Adar and a king took office in Adar it is counted as a year for both of them. Rebbi Jonah said, only if he reached Nisan. Otherwise like the following, he ruled one month in Samaria. You can determine the years of the kings of Israel only through the years of the kings of Jehudah, and you can determine the years of the kings of Jehudah only through the years of the kings of Israel. It is written: And the time that David ruled over Israel was forty years, etc. And it is written, in Hebron he ruled over Jehudah seven years and six months, etc. In total they are deficient and in detail excessive. Rebbi Isaac bar Qaṣaṣata in the name of Rebbi Jonah: they were thirty-two and a half years, but to honor Jerusalem he counts them as entire. The great Jehudah says, the greater number absorbs the lesser. Rebbi Samuel bar Naḥman said, when your days will be complete. The Holy One, praise to Him, said to David: I am counting full days for you, I am not counting missing days for you. [Will not your son Solomon build the Temple to sacrifice? Law and justice that you are upholding is more to my liking than sacrifices, as it is said, upholding justice and law is preferred by the Eternal to sacrifice.] Rav Huna said, the entire six months during which David was in flight before his son Absalom, his sins would have been atoned for by a female goat as for a commoner. Rebbi Yudan ben Rebbi Shalom said, it is written, for six months dwelt there Joab and all of Israel. The Holy One, praise to Him, said to him: I did tell you, do not attack them, but you desired to attack them. By your life, they will not be counted for you.

מָאן תַּנָּא רְגָלִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן וּבִלְבַד חַג הַמַּצּוֹת רִאשׁוֹן. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. פְּעָמִים חֲמִשָּׁה פְעָמִים אַרְבָּעָה פְעָמִים שְׁלֹשָׁה. לִפְנֵי עֲצֶרֶת חֲמִשַּׁה. לִפְנֵי הֶחָג אַרְבָּעָה. לִפְנֵי הַפֶּסַח שְׁלֹשָׁה. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. וּבִלְבַד חַג הַמַּצּוֹת אַחֲרוֹן. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה פְעָמִים שְׁנַיִם פְעָמִים אֶחָד. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. רֶגֶל שֶׁפָּגַע בּוֹ תְחִילָּה. וּבִלְבַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו רַגְלֵי שָׁנָה כוּלָּהּ.

Who stated “holidays”? Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon said, “three holidays in order starting with the holiday of unleavened bread.” You find to say sometimes five, sometimes four, sometimes three. Before Pentecost five, before Tabernacles four, before Passover three. “Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon said, only that the holiday of unleavened bread be the last one.” You find to say sometimes three, sometimes two, sometimes one. But the Sages say, the holiday which happens to be first, on condition that the holidays of one full year have passed.

כְּתִיב מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת יְי וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וגו׳. אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי קָרֵב בָּרֶגֶל אֶלָּא קָרְבְּנוֹת הָרֶגֶל בִּלְבַד. מְנַיִין קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וְקָרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר שֶׁהוּקְדְּשׁוּ בָרֶגֶל שֶׁיָּבוֹאוּ בָרֶגֶל. שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לִפְנֵי הָרֶגֶל שֶׁיָּבוֹאוּ בָרֶגֶל. תַּלְמוּד לוֹמַר מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת יְי. אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיי. אֵילּוּ עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת. לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּם שֶׁיְּהוּ קְרֵיבִין בָּרֶגֶל. יָכוֹל רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיי בְּמוֹעֲדֵיכֶם. אֵלֶּה. קְבָעָן חוֹבָה שֶׁיְּהוּ כוּלָּן קְרֵיבִין בָרֶגֶל. יָכוֹל בְּאֵי זֶה רֶגֶל שֶׁיִּרְצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. אִם לְהַתִּיר כְּבָר הִתִּיר. אִם לִקְבוֹעַ כְּבָר קָבַע. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. אֶלָּא זֶה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַעְתָּ בוֹ. יָכוֹל אִם עִיבֵּר אֶחָד מֵהֶן וְלֹא הֵבִיא יְהֵא עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיי בְּמוֹעֲדֵיכֶם. אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִשֵּׁם בַּל תְּאַחֵר עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו רַגְלֵי הַשָּׁנָה כוּלָּהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן. כֵּיצַד. נָדַר לִפְנֵי הַפֶּסַח. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו פֶּסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג. נָדַר לִפְנֵי הָעֲצֶרֶת. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו עֲצֶרֶת וְחָג וּפֶסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג. נָדַר לִפְנֵי הֶחָג. עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו הֶחָג וּפֶסַח וַעֲצֶרֶת וְחָג.

It is written, in addition to the Sabbaths of the Eternal, and in addition to your gifts, etc., which you will give to the Eternal. For I could think that on a holiday one brings only the holiday sacrifices; from where that sacrifices by a single person or by a community which were dedicated for the holiday shall be brought on the holiday? The verse says, in addition to the Sabbaths of the Eternal, … which you will give to the Eternal. This refers to birds and flour offerings, to add all of them to be brought on the holiday. “I could think that this is voluntary; the verse says, these you shall do on your festive occasions, ‘these’ are established as duty, that all of them be brought on the holiday. I could think on any holiday of his choosing; the verse says, you shall come there and bring there. If to permit, it already was permitted. If to establish, it already was established. Then why is it said, you shall come there and bring there? This refers to the first holiday which happens to come his way. I could think that one of these passed, he transgressed because ‘do not delay’? The verse says, these you shall do on your festive occasions; he does not transgress because of ‘do not delay’ until the holidays of a full year have passed by him. Rebbi Simeon says three holidays in order. How is this? If he vowed before Passover, only if Passover, and Pentecost, and Tabernacles passed by him. If he vowed before Pentecost, only if Pentecost, and Tabernacles, and Passover, and Pentecost, and Tabernacles passed by him. If he vowed before Tabernacles, only if Tabernacles, and Passover, and Pentecost, and Tabernacles passed by him.”

בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אִילָא. עַד כְּדוֹן בְּעַשֵּׂה. בְּלֹא תַעֲשֶׂה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּעַשֵּׂה הֲרֵי כְּבָר אָמּור. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין בָּעֲשֵׁה תְּנֵיהוּ עִנְיָין בְּלֹא תַעֲשֶׂה. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. אַשְׁכַּחַת תַּנֵּי. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן עוֹבֵר. דִּלָא כֵן מָה אֲנָן אָמְרִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלֹּא תֹאמַר שֶׁאִם אָבַד וְנִמְצָא מֵאַחַר שֶׁכִּיפְּרוּ בוֹ הַבְּעָלִים גּוּפוֹ קָרֵב שְׁלָמִים. עַד כְּדוֹן צְרִיכָה. פְּסָחִים בִּזְמַנָּן מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא. בֵּין רֶגֶל לָרֶגֶל מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. הָתִיב רִבִּי בָּא. וְהָתַנֵּי. חֲגִיגָה שֶׁלֹּא קָרְבָה בָרִאשׁוֹן תִּיקָּרֵב בַּשֵּׁינִי וּמַתִּירִין לוֹ לַעֲבוֹר. וְעוֹד מִן הָדָא. וְעָשִׂיתָ בָעֲשֵׁה. תִּשְׁמוֹר בְּלֹא תַעֲשֶׁה. כְּלוּם הוּא עוֹבֵר עַל עֲשֵׁה וְעַל לֹא תַעֲשֶׁה. לֹא עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. בְּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה לַהֲבִיאָהּ בַּשֵּׁינִי בַשַּׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁבָּא שֵׁינִי בַשַּׁבָּת וְלֹא הֵבִיאָהּ עוֹבֵר. שָׁלְמָה שְׁנָתוֹ אַתְּ מַפִּיל יוֹם הָאַחֲרוֹן וְהוּא עוֹבֵר עַל כָּל יוֹם וָיוֹם. אִין כֵּינִי. עָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים אַתְּ מַפִּיל אֶת רֶגֶל הָאַחֲרוֹן וְהוּא עוֹבֵר עַל כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָעֵי. שָׁלְמָה שְׁנָתוֹ בָעֲצֶרֶת אֶיפְשַׁר לֹומַר הוּא אֵינוֹ כָשֵׁר וְעוֹבֵר.

They asked before Rebbi Ila, so far for a commandment. From where a prohibition? The verse says, you shall come there and bring there. Where do we hold? If for a commandment, it already had been said. But if it cannot refer to a commandment, refer it to a prohibition. *Does one transgress about a Pesaḥ sacrifice at its proper time? It was found stated, about Pesaḥ sacrifice at its proper time one transgresses. If it were otherwise, what would we say? Rebbi Samuel, the son of Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that you should not say that since if it was lost and found after the owner was exculpated, its body is brought as well-being offering, therefore it was a question whether one transgresses about a Pesaḥ sacrifice at its proper time. They asked before Rebbi Ze`ira, does one transgress between one holiday and the next? Rebbi Abba objected, was it not stated, a holiday offering which was not brought on the first shall be brought on the second; does one permit him to transgress? In addition from the following: You shall do, a positive commandment. Guard, a prohibition. Does he not transgress a positive commandment and a prohibition only after three holidays? Rebbi Abun in the name of the rabbis there: If one said, I take upon me the obligation to bring an elevation offering on Monday. Once Monday has passed and he did not bring it, he transgresses. If its year is complete you cast down the last day and he transgresses every single day. If it is so, if three holidays have passed you cast down the last holiday and he transgresses every single holiday. Rebbi Abun bar Ḥiyya asked, if its year was completed on Pentecost, is it possible to say it is not qualified and he transgresses?

כְּהָדָא לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בּוֹקֶר. וְאֵימוֹרֵי חוֹל קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. קִיַימְתִּיהָ בְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. אֵין חֲגִיגָה בָאָה עִמּוֹ. אָמְרָה תוֹרָה. הַקְרִיבֵהוּ מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי בַּל תָּלִין. וְהָכָא. הַקְרִיבֵהוּ מִבְּעוֹד יוֹם שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי בַּל תְּאַחֵר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. אִילּוּ עָבַר וְהֵבִיא שֶׁמָּא אֵינוֹ כָשֵׁר. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ עָבַר וְהֵבִיא כָּשֵׁר עוֹבֵר.

As this: The fat of my holiday offering shall not stay until the morning. But could parts from weekday be brought on a holiday? Rebbi Abbahu said, I confirmed it, if the Fourteenth fell on a Sabbath. <rebbi yose asked, if the fourteenth fell on a sabbath,> no holiday offering comes with it, that the Torah has to say, bring it to the altar when it is still daylight lest it come to “not stay”? And here, bring it to the altar when it is still daylight lest it come to “not tarry”. Rebbi Ḥinena said, if he transgressed and brought, is it not qualified? Since it is qualified if he transgressed and brought, he would transgress.

כְּתוּב לִפְנֵי יְי אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה. שָׁנָה לוֹ וְשָׁנָה לִתְמוּרָתוֹ. שָׁנָה לְתָם וְשָׁנָה לְבַעַל מוּם. שָׁנָה לַבְּכוֹר וְשָׁנָה בַקֳּדָשִׁים. שָׁנָה בְשָׁנָה. מְלַמֵּד שֶׁהַבְּכוֹר נֶאֱכַל לִשְׁנֵי יָמִים וְלִשְׁתֵּי שָׁנִים. הֵיךְ עֲבִידָא. שׁוֹחֲטוֹ בְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאוֹכְלוֹ עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נוֹלַד לוֹ [מוּם] בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ רַשַּׁאי לְקַיְימוֹ לְאַחַר שְׁנָתוֹ עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. אָמַר רִבִּי אִילָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין שְׁנָתוֹ שֶׁלְבַּעַל מוּם מְחוּוֶרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי אִילָא. הַבְּכוֹר בִּזְמַן הַזֶּה רַשַּׁאי לְקַיְימוֹ אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים עַד שֶׁלֹּא הַרְאֵהוּ לְמוּמְחֶה. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם לְתָם הָא כְבָר אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לְתָם תְּנֵיהוּ עִנְיָין לְבָעָל מוּם. אֶחָד בְּכוֹר וְאֶחָד כָּל הַקֳּדָשִׁים עוֹבֵר עֲלֵיהֶם מִשֵּׁם רְגָלִים בְּלֹא שָׁנָה. שָׁנָה בְלֹא רְגָלִים. נִיחָא רְגָלִים בְּלֹא שָׁנָה. שָׁנָה בְלֹא רְגָלִים. תַּמָּן אָמְרִין. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה מְחוּסָּר זְמַן לַפֶּסַח. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. הָרָאוּי לְמִקְצַת שָׁנָה רָאוּי לְכוּלָּהּ. וְאֱמוֹר אוּף הָכָא. הָרָאוּי לְמִקְצַת הַפֶּסַח רָאוּי לְכוּלּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. תִּיפְתָּר שֶׁהָיְתָה עֲצֶרֶת הַבָּאָה בַחֲמִשָּׁה וְנוֹלַד בָּשִּׁשָּׁה וְהָיְתָה עֲצֶרֶת הַבָּאָה בַשִּׁבְעָה.

It is written: Before the Eternal, your God, you shall eat it year by year. A year for itself, and a year for its substitution. A year for the unblemished and a year for the blemished. A year for the firstling and a year for sancta. Year by year, this teaches that the firstling is eaten for two days and two years. How is this? If he slaughtered it on the eve of New Year’s day and ate it on the eve of New Year’s day and on New Year’s Day. Rebbi Ismael stated: If it developed [a blemish] on the fifteenth day of its year, he is permitted to keep it after its year another fifteen days. Rebbi Ila said, this implies that a year for the blemished one is not clear. Rebbi Yose said, a baraita supports Rebbi Ila: Today one is permitted to keep a firstling for four or five years before one shows it to an expert. Where do we hold? If for an unblemished one, it already has been said. But if it cannot refer to the unblemished one, let it refer to the blemished. Both for the firstling and for any sancta one transgresses because of holidays without a year, and because of a year without holidays. One understands holidays without year. Year without holidays? There, they said, explain it if it was too young for Passover. As you are saying there, what is suitable for part of the year is suitable for the year, so say here also, what is suitable for part of Passover is suitable for Passover. Rebbi Abba Mari said, explain it that the coming Pentecost was on the fifth, it was born on the sixth, and the next Pentecost was on the seventh.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. כָּתוּב לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע. עָבַר וּבִיקֵּר מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. אָמַר לֵיהּ. כָּל דָּבָר שֶׁבָּא לְהַתִּיר אֵינוֹ עוֹבֵר. מַה בָא לְהַתִּיר. כָּאן הִתִּירָה הַתּוֹרָה לְהַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת. חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה. וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף. וְאֵין חַטַּאת הָעוֹף מְחוּסֶּרֶת זְמַן אֶצֶל אָשָׁם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כָּאן הִתִּירָה הַתּוֹרָה לְהַקְדִּישׁ מְחוּסְּרֵי זְמַן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. כָּתוּב בַּשְּׁמִינִי יָבִיא. עָבַר וְלֹא הֵבִיא מָהוּ שֶׁיַּעֲבוֹר. אָמַר לֵיהּ. כָּל דָּבָר שֶׁבָּא לְהַתִּיר אֵינוֹ עוֹבֵר. מַה בָא לְהַתִּיר. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. כָּאן הִתִּירָה הַתּוֹרָה לְהַקְדִּישׁ מְחוּסַּר זְמַן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. כָּל שִׁבְעָה אֵין אוֹמֵר לוֹ. הֲבֵא. מִיכָּן וְאֵילָךְ אוֹמֵר לוֹ. הֲבֵא. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. כּוּלְּהֹם מִתְכַּוְונִין וּמְבִיאִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן בָּרֶגֶל. נִיחָא נָזִיר. מְצוֹרָע לֹא מְחוּסָּר כִּיפּוּרִים הוא. וְהָא תַנִּינָן. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. פָּתַר לַהּ בַּנָּזִיר. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי בָעֵי. רֹאשָׁהּ אַתּוּן פָּתְרִין בְּנָזִיר וְסֵיפָא בִמְצוֹרָע. אָמַר רִבִּי חֲנַנָיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. לֹא כְבָר אִיתְּתָבַת תַּמָּן. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קִיְימָהּ רַב אֶבְדוּמָא נְחוּתָה בַכֹּהֲנִים בַּשָּׂעִיר. אוֹף הָכָא הַכֹּהֲנִים בַּשָּׂעִיר.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Ze`ira: It is written, do not investigate between good or bad. If he transgressed and investigated, does he transgress? He told him, for anything which comes to permit one does not transgress. What does it come to permit? Here the Torah permitted to dedicate deficient animals. There, we have stated: “On the eighth day he brings three animals, purification sacrifice, reparation sacrifice, and elevation sacrifice. But the poor man brought birds as reparation and elevation offerings.” Is not the bird as reparation offering deficient in time next to the reparation offering? Rebbi Eleazar said, here the Torah did permit to dedicate those deficient in time. Rebbi Abba bar Mamal asked before Rebbi Immi: It is written, on the eighth he shall bring. If he transgressed and did not bring, does he transgress? He told him, for anything which comes to permit one does not transgress. What does it come to permit? As Rebbi Eleazar said, here the Torah did permit to dedicate those deficient in time. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, all seven days one does not tell him, bring. Afterwards one tells him, bring. A baraita disagrees with Rebbi Yose ben Rebbi Abun: Everybody plans and brings his sacrifices on the holiday. One understands a nazir. Is the sufferer from skin disease not missing atonement? And did we not state, Hallel and joy eight? Explain it for a nazir. Rebbi Sachariah the son-in-law of Rebbi Levi asked, the beginning one explains for a nazir and the end for a sufferer from skin disease? Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Hillel said, was this not already objected there? And Rebbi Yose said, Rav Eudaimon the emigrant explained it for Cohanim and the goat. Here also, Cohanim and the goat.

רִבִּי חַגַּיי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כָּתוּב וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל. עָבַר וְלֹא מָל. אָמַר לֵיהּ. כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיי אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. דָּבָר שֶׁהוּא נִיתַּן לְתַשְׁלוּמִין. יָצָא זֶהּ שֶׁאֵינוֹ נִיתַּן לְתַשְׁלוּמִין. לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. וְלֹא אֶת חֲלִיפָּיו. כְּהָדָא דְתַנֵּי. וְאֶל פֶּתַח אוֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ וְלֹא אֶת חֲלִיפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. פִּירְשָׁהּ לֵוִי בֶּן סִיסִי קוֹמֵי רִבִּי. בְּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְעָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים וְהֵבִיא אֲחֶרֶת וְהִקְרִיבָהּ מִיַּד. הָיִיתִי אוֹמֵר. יִיפָּטֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. וְלֹא חֲלִיפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. [אִם] בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי. מִיַּד הוּא עוֹבֵר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי זֶה עוֹלָה. וְעָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁנֵי רְגָלִים וְהֵבִיא אֲחֶרֶת [תַּחְתֶּיהָ וְלֹא הִקְרִיבָהּ מִיַּד] וְעְבַר עָלֶיהָ רֶגֶל שְׁלִישִׁי. הָיִיתִי אוֹמֵר. תִּצְטָרֵף עִם תְּמוּרָהּ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ וְלֹא אֶת חֲלִיפָּיו.

Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose: It is written, and on the eighth day one shall circumcise. If he transgressed and did not circumcise? He answered him, if you make a vow to the Eternal, your God, do not tarry to fulfill it. A matter which is subject to replacement. It excludes this which is not subject to replacement. Do not tarry to fulfill it, but not its substitute. As it was stated: and to the gate of the Tent of Meeting he did not bring it, but not its replacement. Rebbi Jonah said, Levi ben Sisi explained it before Rebbi: If one said, upon me is the obligation of an elevation offering. There passed three holidays and he brought another one and sacrificed it immediately. I would say, he is freed from the first one. Therefore it was necessary to say, do not tarry to fulfill it, but not its substitute. Rebbi Yose said, if he said, upon me is the obligation, he transgresses immediately. But we must hold about one who says, this one shall be an elevation offering. There passed two holidays and he brought another one [in its stead but did not sacrifice it immediately] and there passed by another holiday for it. I would say that it combines with its replacement for three holidays. Therefore it was necessary to say, do not tarry to fulfill it, but not its substitute.

כִּי דָרוֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ. אֵילּוּ חַטָּאוֹת וָאֲשָׁמוֹת. יְי אֱלֹהֶיךָ. זֶה הֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיַת. מֵעִמָּךְ. זֶה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה. וְהָיָה בְךָ חֵטְא. וְלֹא בְקָרְבָּנְךָ חֵטְא. דִּלָא כֵן מָה אֲנָן אָמְרִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלֹּא תֹאמַר. שֶׁמָּא יִמְצָא זֶבַח פָּסוּל. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר (לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ וְלֹא אֶת חֲלִיפָּיו.) [וְהָיָה בְךָ חֵטְא. בְּךָ וְלֹא בְקָרְבָּנְךָ חֵטְא.] מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמוֹר וְעָשִׂיתָ. תִּשְׁמוֹר וְעָשִׂיתָ. לְהַזְהִיר בֵּית דִּין שֶׁיַּעַשּׂוּךָ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא. מִיכְּן לְמַשְׁכּוֹן. כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיי אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה. וְיֵשׁ נֶדֶר קָרוּי נְדָבָה. אֶלָּא לְחַיֵיב עַל כָּל נֶדֶר וָנֶדֶר וְעַל כָּל נְדָבָה וּנָדָבָה. אֵי זֶהוּ נֶדֶר שֶׁאָמְרוּ. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. אֵי זֶהוּ נְדָבָה שֶׁאָמְרוּ. הָאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. רִבִּי חָמָא חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנִן בָּעֵי. אָמַר. הֲרֵי עָלַי. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵי זוֹ. רִבִּי חִינְנָא בָעֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא דִּי לֹא אָמַר. הֲרֵי זוֹ. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵי עָלַי. אִיסּוּר חָמוּר חָל עַל אִיסּוּר קַל. אֵין אִיסּוּר קַל חָל עַל אִיסּוּר חָמוּר.

“ For demanding will demand, these are purification and reparation offerings. The Eternal, your God, this is dedication for the upkeep of the Temple. From with you, this is collecting single stalks, forgotten sheaves, and peah. Or there would be sin in you, but no sin in your sacrifice.” For otherwise what would we say? Rebbi Samuel the son of Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that you should not say, maybe the sacrifice will be found disqualified; therefore it was necessary to say, ( do not tarry to fulfill it, and not its substitute) [ there would be sin in you, but no sin in your sacrifice.] The pronouncement of your lips you shall guard and execute. “ You shall guard and execute, to alert the court that they should force you.” The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Avuna: From here the pledge. As you vowed to the Eternal, your God, a voluntary gift. Is there a vow which is called voluntary gift? But to make him liable for each single vow and every single voluntary gift. “What is the vow about which they spoke? He who says, on me is the obligation for an elevation offering. What is the voluntary gift about which they spoke? He who says, this one is for an elevation offering.” Rebbi Ḥama the colleague of the rabbis asked, if he said, “on me is the obligation”, and came back and said, “this one is”? Rebbi Ḥinena asked, would it not be reasonable if he said, “this one is”, and came back and said, “on me is the obligation”? A severe prohibition falls one a simple prohibition but a simple prohibition does not fall on a severe prohibition.

הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן שְׂכַר בָּתִּים וּתְרוּמַת שְׁקָלִים. שְׂכַר בָּתִּים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְהוּא שֶׁאָמַר. שָׁנָה זוֹ. אָבָל אִם אָמַר. שָׁנָה אַחַת. נוֹתֵן מֵעֵת לָעֵת. וּתְרוּמַת שְׁקָלִים. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. כַּתְּחִילָּתָהּ. וַיְהִי בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַיּוֹם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָהוּ בְשֵׁם כַּהֲנָא. נֶאֱמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שְׁבַק רִבִּי טָבִי רֹאשָׁהּ וְאָמַר סוֹפָא. דִּלֹא כֵן כַּהָדָא דְתַנֵּי. זֹאת עוֹלַת חוֹדֶשׁ בְּחָדְשׁו. יָכוֹל יְהֵא תוֹרֵם בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי. בְּחוֹדֶשׁ אֶחָד הוּא תוֹרֵם לְכָל חוֹדְשֵׁי הַשָּׁנָה. יָכוֹל בְּאֵיזֶה חוֹדֶשׁ שֶׁיִּרְצֵֶה. נֶאֱמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן אַף חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן.

“They added to them the lease of houses and the heave of sheqalim.” The lease of houses. Rebbi Jonah said, only if he said, this year. But if he said, one year, he pays from date to date. The heave of sheqalim, as Rebbi Samuel ben Isaac said, as at its start: It was in the First month of the Second year, on the first of the month, that the Sanctuary was erected. It was stated hereto, on the day the Sanctary was erected, on the same day the contribution was collected. Rebbi Tabi, Rebbi Yoshia in the name of Cahana. It is said here months, and it is said there, months. Since months mentioned there are only counted from Nisan, so also months mentioned here are only counted from Nisan. Rebbi Jonah said, Rebbi Tabi left out the start and only quoted the end; this is not done since it was stated: This is the elevation sacrifice for a month at its New Moon. I could think that one should collect every month, the verse says at its New Moon for the months; at one New Moon one collects for all months of the year. I could think, on any month of his choosing, it is said here months, and it is said there months. Since months mentioned there are only counted from Nisan, so also months mentioned here are only counted from Nisan.

תַּמָּן תַּנִּינְן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר הָאֱלוּלִיִּים מִתְעַשְּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן. אָמַר רַב חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְרִבִּי מֵאִיר. עַד כָּאן הֵן מִתְמַצּוֹת לֵילֵד מְן הַיְּשָׁנוֹת. מִיכָּאן וָהֵילַךְ הֵן מַתְחִילוֹת לֵילֵד מִן הַחֲדָשׁוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן אֵילּוּ הַבְּכִירוֹת. וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר אֵילּוּ הָאֲפֵילוֹת. יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. אֵילּוּ וָאִילּוּ נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. אָמַר בֶּן עַזַּאי. הוֹאִיל וְאֵילּוּ אוֹמְרִים כָּךְ וְאֵילּוּ אוֹמְרִים כָּךְ יְהוּ הָאֱלוּלֵיִים מִתְעַשְּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן. הָא כֵיצַד. נוֹלַד לוֹ חֲמִשָּׁה בְאַב וַחֲמִשָּׁה בָאֱלוּל וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁרֵי אֵינָן מצְטָרְפִין. נוֹלַד לוֹ חֲמִשָּׁה בְאַב וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁרֵי הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָרְפִין. [זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁבֶּן עַזַּאי חָבֵר וְתַלְמִיד הָיָה לוֹ לְרִבִּי עֲקִיבָא]. וּבֶן עַזַּאי מַכְרִיעַ עַל דִּבְרֵי תַלְמִידָיו. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי מַיְישָׁא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שֶׁכֵּן נֶחְלְקוּ עָלֵיהָ אָבוֹת הָעוֹלָם. מָאן אִינּוּן אָבוֹת הָעוֹלְם. תַנָּא רִבִּי יוֹנָה קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. זֹאת אוֹמֶרֶת. בֶּן עַזַּאי תַּלְמִיד וְחָבֵר הָיָה לְרִבִּי עֲקִיבָה. אִין תֵּימַר רַבֵּיהּ. אִית בַּר נַשׁ אֲמַר לְרַבֵּיהּ. [הוֹאִיל וְאֵלּוּ אָמַר כֵּן וְאֵלּוּ אָמַר כֵּן. רִבִּי אָבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי. עַל הַחֲלוּקִין אֲנוּ מִצְטָעֲרִין אֶלָּא שֶׁבָּאתָ לַחֲלוֹק עָלִינוּ אֶת הַשָּׁוִין. זֹאת אוֹמֶרֶת. בֶּן עַזַּאי חָבֵר וְתַלְמִיד הָיָה לְרִבִּי עֲקִיבָא. אִין תֵּימַר רַבֵּיהּ. אִית בַּר נַשׁ אֲמַר לְרַבֵּיהּ.] אֶלָּא שֶׁבָּאתָה לַחֲלוֹק כול׳.

There, we have stated: “Rebbi Meïr says, on the first of Elul is the New Year for animal tithes. Ben Azzai says, those born in Elul are to be tithed separately.” Rebbi Ḥuna said, The reason of Rebbi Meïr: Up to that point they finish to give birth from the old ones; after that they start to give birth from the new ones. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav Huna: The reason of Rebbi Eleazar and Rebbi Simeon, the rams are mounting the ewes, these are the early ones, and the valleys are clothed in grain, these are the late ones, they are friends and also are tithed, both enter the corral to be tithed. Ben Azzai said, since these are saying this and those are saying that, those born in Elul should be tithed by themselves. How is this? If there were born in his flock five in Av, five in Elul, and five in Tishre, they do not combine. If there were born in his flock five in Av and five in Tishre, they combine. [This implies that Ben Azzai was colleague and student of Rebbi Aqiba] and Ben Azzai decides between his students. Rebbi Jeremiah, Rebbi Miasha in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: For so disagreed the fathers of the world. Who are the fathers of the world? Rebbi Jonah stated before Rebbi Jeremiah: Rebbi Ismael and Rebbi Aqiba. This implies that Ben Azzai was colleague and student of Rebbi Aqiba. If you are saying that he was his teacher, is there anybody who says to his teacher, [“since these are saying this and those are saying that”? Rebbi Abun in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac understood it from the following: “Ben Azzai said to him, we are sorry about their disagreement, and you come to find us disagreement where they are concurring.” This implies that Ben Azzai was colleague and student of Rebbi Aqiba. If you are saying that he was his teacher, is there anybody who says to his teacher,] “you come to find us disagreement”, etc?

תַּמָּן תַּנִּינָן. מֵאֶחָד בְּתִשְׁרֵי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָרְפִין. חֲמִשָּׁה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינָן מִצְטָרְפִין. חֲמִשָּׁה לִפְנֵי הַגּוֹרֶן וַחֲמִשָּׁה לְאַחַר הַגּוֹרֶן הֲרֵי אֵילּוּ מִצְטָרְפִין. אִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ. שָׁלֹשׁ גָּרְנוֹת לְמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה. שֶׁעַד שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ הַגּוֹרֶן מוּתָּר לִמְכּוֹר וְלִשְׁחוֹט. הִגִּיעָה הַגּוֹרֶן לֹא יִשְׁחוֹט. וְאִם שָׁחַט פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת. מַעֲשֵׂר בְּהֵמָה לֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ לֹא כְחֶנֶט וְלֹא כִשְׁלִישׁ. אִין תֵּימַר כְּחֶנֶט. נִיתְנֵי כָּל הַמְעוּבָּרִים מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בָאֱלוּל. אִין תֵּימַר כִּשְׁלִישׁ. נִיתְנֵי כָּל הַנּוֹלָדִים עַד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בּוֹ. רִבִּי שַׁמַּי בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. כִּשְׁלִישׁ עָשׂוּ אוֹתוֹ. כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מְחוסַּר זְמַן נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. קָם רִבִּי מָנָא עִם רִבִּי שַׁמַּי. אָמַר לֵיהּ. אַתַּה אָמַרְתָּ הָדָא מִילְּתָא. וְהָא תַנִּינָן. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. הָאֱלוּלִיִּים מַתְעַשְּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן. לֹא אֲפִילוּ נוֹלַד עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל. אִית לָךְ מֵימַר בֶּן עַזַּאי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא כְרַבָּנִן הוּא. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר עַל דְּרַבָּנִן. מַנִּיחָן וּמְעַשְּׂרָן לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְהֵן מִתְעַשְּׂרִין עִם בְּנֵי שְׁנָתָן. כֵּן אַתְּ אָמַר עַל דְּבֶן עַזַּאי. מַנִּיחָן לַגּוֹרֶן הַבָּא וְהֵן מִתְעַשְּׂרִין עִם בְּנֵי אֱלוּל. אָמַר רַב חוּנָה. זֹאת אוֹמֶרֶת. יָמִים שֶׁהַבְּכוֹר מְחוסַּר זְמַן בָּהֶן עוֹלִין לוֹ מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. רִבִּי יוֹנָה אַבָּא שְׁמַע לָהּ מִן הָדָא. כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיי אֱלֹהֶיךָ. הָכֵיצַד. מִשְּׁעַת לֵידָתוֹ אַתְּ מוֹנֶה לוֹ שָׁנָה.

There, we have stated: “Any born from the first of Tishre until the 29 of Elul combine; five before New Year’s day and five after New Year’s day do not combine. Five before the threshing floor and five after the threshing floor do combine.” “Then why did they say, there are three threshing floors for animal tithe? Because up to the time of the threshing floor one is permitted to sell or slaughter. From the time of the threshing floor he may not slaughter, but if he slaughtered he is not liable.” Rebbi Yose said, this implies that the rules of animal tithe are neither like those of germinating nor like those of a third. If you would say like germinating, it should state, all whose pregnancy starts from the 29 th of Elul. If you would say like a third, it should state, up to the 22 nd. Rebbi Shammai in the name of Rebbi Abun bar Ḥiyya: Like the third, they made it following Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon said, {an animal} before its time enters the corral to be tithed. Rebbi Mana met Rebbi Shammai; he asked him, did you say that? But did we not state, “Ben Azzai says, those born in Elul are to be tithed separately.” Not even if it was born up to the 29 th of Elul? Could you say that Ben Azzai follows Rebbi Simeon? You have to say, he follows the rabbis. Just as you say following the rabbis, he leaves them for the next year and they will be tithed with the others of their year, so you have to say following ben Azzai, he leaves them for the next threshing floor and they will be tithed with those from Elul. Rebbi Huna said, this implies that the days of a firstling while he still is before its time are counted for its year. Rebbi Mana said, my father Rebbi Jonah understood this from the following: Any male firstling which is born to your cattle and small cattle dedicate to the Eternal, your God.. How is this? You count its year from the moment it is born.

Mishnah

משנה: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִּין וְלַיּוֹבֵילוֹת וְלַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:

MISHNAH: On the first of Tishre is New Year for years, and remission of debts, and Jubilee periods, and for planting, and vegetables On the first of Shevaṭ is New Year for trees following the House of Shammai; the House of Hillel say, on the fifteenth of it.

Halakhah

הלכה: שָׁנִים מְנַיִין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אֵי זֶהוּ חוֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַג וּתְקוּפָה וְאָסִיף וְשָׁנָה יוֹצָא בוֹ. אֵי זֶה זֶה. זֶה תִשְׁרֵי. אִין תֵּימַר טֵבֵת. אִית בָּהּ תְּקוּפָה וְלֵית בֵּיהּ חַג וְאָסִיף. אִין תֵּימַר נִיסָן. אִית בֵּיהּ תְּקוּפָה וָחָג וְלֵית בֵּיהּ אָסִיף. אִין תֵּימַר תַּמּוּז. אִית בֵּיהּ תְּקוּפָה וְאָסִיף וְלֵית בֵּיהּ חָג. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה תִשְׁרֵי. אָמְרִין חֲבֵרַיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וִיהֵא תַמִּוּז. אֲמַר לוֹן. כָּתוּב בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְאַתּוֹן אָמְרִין הָכֵין. אָמְרִין לֵיהּ. וִיהֵא תַמּוּז. אֲמַר לוֹן. מִיכָּן וְהֵילַךְ עַל שְׁמוֹת חֲדָשִׁים אַתֶּם רָבִים עָלַי. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. שְׁמוֹת חֳדָשִׁים עָלוּ בְיָדָם מִבָּבֶל. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים. שֶׁבּוֹ נוֹלְדוּ אָבוֹת מֵתוּ אָבוֹת נִפְקְדוּ אִימָּהוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח בּוּל. שֶׁבּוֹ הֶעֱלָה נוֹבֵל וְהָאָרֶץ עֲשׂוּיָה בוּלוֹת בּוּלוֹת. שֶׁבּוֹ בוֹלְלִים לַבְּהֵמָה מִתּוֹךְ הַבַּיִת. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח זִיו. שֶׁבּוֹ זִיווֹ שֶׁלְעוֹלָם. הַצְּמָחִים נִיכָּרִין וְהָאִילָנוֹת נִיכָּרִין. מִיכָּן וְהֵילַךְ וַיְהִי בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים. וַיְהִי בְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים. בַּחוֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חוֹדֶשׁ טֵבֵת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים עָלוּ בְיָדָן מִבָּבֶל. בָּרִאשׁוֹנָה וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים. שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. מִיכָּן וְהֵילַךְ וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל. כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם.

HALAKHAH: From where years? One verse says, the festival of gathering at the end of the year, and another verse says, the festival of gathering at the turn of the year. Which month contains a festival, and a turning point, and the year starts from it? Which one is this? It is Tishre. If you would say Ṭevet, there is a turning point but neither festival nor gathering. If you would say Nisan, there is a turning point and a festival, but no gathering. If you would say Tamuz, there is a turning point and gathering but no festival. So which one is this? It is Tishre. The colleagues said before Rebbi Jonah: should it not be Tamuz? He told them, it is written, in the seventh month, and your are saying so? They said to him, should it not be Tamuz? He said to them, from here on you are quarrelling with me about names of months? As Rebbi Ḥanina said, the names of the months ascended with them from Babylonia. Originally, in the month of Ethanim, in which the Patriarchs were born, and the Patriarchs died, and the Mothers were remembered. Originally, in the month of Bul, where the leaves are falling, and the earth is made into lumps; where one mixes for domestic animals in the house. Originally, in the month of Ziw, which is the splendor of the world, when plants are recognized and trees recognized. From then onwards, it was in the month of Nisan of year twenty; it was in the month of Kislew of year twenty; in the tenth month, this is the month of Ṭevet. Rebbi Simeon ben Laqish said, also the names of angels were in their hands from Babylonia. Originally, there flew to me one of the Seraphim; Seraphim standing over Him. From then on, but the man Gabriel; but your lord Michael.

לַשְּׁמִיטִּים מְנַיִין. מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִיטָּה. מַה שָׁנִים מִתִּשְׁרֵי אַף שְׁמִיטִּים מִתִּשְׁרֵי. לְיוֹבִילוֹת מְנַיִין. וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים. מַה שָׁנִים וּשְׁמִיטִּין מִתִּשְׁרֵי אַף יוֹבִילוֹת מִתִּשְׁרֵי. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וגו׳. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ כָּל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה שָׁוִין לֹא יְהֵא חוֹדֶשׁ אֶחָד נֶחֱלַק לִשְׁתֵּי שָׁנִים. הָתִיבוֹן. וְהָתַנִּינָן. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן. כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. הֲרֵי אֵין כָּל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה שָׁוִין. וְחוֹדֶשׁ אֶחָד נֶחֱלַק לִשְׁתֵּי שָׁנִים.

From where for remission of debts? At the end of seven years make remission of debts. Since years are counted from Tishre, also remission of debts is counted from Tishre. For Jubilee periods from where? You shall count for yourselves seven Sabbatical periods of year, seven years seven times. Since years and Sabbaticals are counted from Tishre, also Jubilee periods are counted from Tishre. They objected, is it not written, you shall sound the shofar of cheer in the seventh month, etc. Rebbi Jonah and Rebbi Yose, both in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: So that all months of the year be equal and no month be divided into two years. They objected, did we not state, “on the first of Shevaṭ is New Year for trees following the House of Shammai; the House of Hillel say, on the fifteenth of it”? Then not all months of the year are equal and a month is divided into two years.

כֵּיצַד לִנְטִיעָה. תַּנֵּי. הַנּוֹטֵעַ וְהַמַּבְרִיךְ וְהַמַּרְכִּיב שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְעָלְתָה לוֹ שָׁנָה שְׁלֵימָה. מוּתָּר לְקַיְימוֹ בַשְּׁבִיעִית. פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְלֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה שְׁלֵימָה. אָסוּר לְקַיְימָן בַשְּׁבִיעִית. אֲבָל אָמְרוּ. פֵּירוֹת נְטִיעָה זוֹ אֲסוּרִין עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבַט. מַה טַעֲמָא. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבַשָּׁנָה [הָרְבִיעִית.] מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵילִים לֹא יֵאָכֵל וּבַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. נִרְאִים דְּבָרִים בְּשֶׁנְּטָעוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֲבָל אִם נְטָעוֹ פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אִיתָא חֲמִי. שָׁנָה שְׁלֵימָה לֹא עָלְתָה לוֹ. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. וְאִין כֵּינִי וַאֲפִילוּ נְטָעוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יְהֵא אָסוּר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ שֶׁל אִילָן מַשְׁלִים שְׁנָתוֹ.

How for saplings? It was stated: “If somebody planted, sank, or grafted 30 days before the New Year, it counts for him as a full year and he is permitted to keep it in the Sabbatical year. Less than 30 days before the New Year, it does not count as a full year and he is not permitted to keep it in the Sabbatical year. Truly, they said, the fruits of this planting are forbidden until the fifteenth of Shevaṭ.” What is the reason? Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: And in year [the fourth]. How do you understand this? Rebbi Ze`ira said, three years they shall be uncircumcised, and in year. Rebbi Abba bar Mamal said before Rebbi Ze`ira: It is understandable if he planted it 30 days before the New Year. But if it was not planted 30 days before the New Year? Come and see: Is not a full year being counted for him, and you say so? He said to him: If it is so, even if he planted 30 days before the New Year, should it not be forbidden until 30 days before the New Year? What about it? Rebbi Mana said, since it stands in the middle of its year, it has to finish its year.

כֵּיצַד לִירָקוֹת. לָקָט מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁיכָה וְגוֹי מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. מְעַשֵּׂר מִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוּ [וּמִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ].

How for vegetables? If a Jew collected on the eve of New Year’s day before it became dark, and a Gentile after dark, he gives tithe for each by itself.

רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִילָא רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. [חַד אָמַר]. כְּבָר יָצְאוּ רוֹב גִּשְׁמֵי שָׁנָה כוּלָּהּ וּכְבָר רוּבָּהּ שֶׁלְתְּקוּפָה מִבַּחוּץ. וְחוֹרָנָה אָמַר. עַד כָּאן הֵן חַיִּין מִמֵּי הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. מִיכָּן וְהֵילַךְ הֵן חַיִּין מִמֵּי הַשָּׁנָה הַבָּאָה. וְלָא יָדְעִין מָאן אֲמַר דָּא וּמָאן אֲמַר דָּא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יָסָא רִבִּי אִילָא רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כְּבָר יָצְאוּ רוֹב גִּשְׁמֵי הַשָּׁנָה כוּלָּהּ וּכְבָר רוֹב הַתְּקוּפָה מִבַּחוּץ. הֲוֵי. רִבִּי זְעוּרָה דּוּ אָמַר. עַד כָּאן הֵן חַיִּין מִמֵּי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה. מִיכָּן וְהֵילַךְ הֵן חַיִּין מִמֵּי הַשָּׁנָה הַבָּאָה. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁלָּקַט אֶתְרוֹג וְנָתַן עָלָיו חוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל. וְלָמָּה לִי אֶתְרוֹג. אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הָאִילָן. תַּנֵּי. כְּחוּמְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְחוּמְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי לִיעֶזֶר עַל דְּבֵית הִלֵּל אִינּוּן הֲוֵוי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפָתָּר שֶׁחָנַט קוֹדֶם לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבַט שֶׁל שְׁנִיָיה וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל עִישּׂוּרֵי עָנִי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר עִישּׂוּרֵי שֵׁינִי. מֶה עָשָׂה. קָרָא שֵׁם עַל מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ וּפְדָייוֹ וּנְתָנוֹ לְעָנִי.

Rebbi Ze`ira, Rebbi Ila, Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaia. [One said,] already most of the rains of the entire year have passed, and also most of the season is gone. But the other one says, up to then they live from the rains of the past year, from then on they live from the water of the next year. But we do not know who said what. Since Rebbi Yasa, Rebbi Ila, Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaia said, already most of the rains of the entire year have passed, and also most of the season is gone, it follows that Rebbi Ze`ira said, up to then they live from the rains of the past year, from then on they live from the water of the next year. “It happened that Rebbi Aqiba picked an etrog and observed for it the stringencies of the House of Shammai and those of the House of Hillel.” Why about a citron and not about any tree? It was stated “the stringencies of Rabban Gamliel and those of Rebbi Eliezer.” But do Rabban Gamliel and Rebbi Eliezer not refer to the House of Hillel? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, explain it that it budded before the 15th of Shevaṭ` of the second year, and the third year came. In the opinion of Rabban Gamliel it is subject to tithe of the poor; in the opinion of Rebbi Eliezer it is subject to second tithe. How did he handle this? He gave a name to the tithe in it, redeemed it, and gave it to the poor.

Mishnah

משנה: בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִידּוֹן בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה. בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָי כִּבְנֵי מָרוֹן שֶׁנֶּאֱמַר הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם:

MISHNAH: On four times the world is judged. On Passover about grain, on Pentecost on tree fruits, and on New Year’s Day all in the world pass before Him like bene maron, as it is said, Who creates together their hearts, Who understands all their deeds. And on Tabernacles they are judged about water.

Halakhah

הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִידוֹן בִּזְמַנּוֹ וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. מַתְנִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. דְּתַנִּינָן וּבֶחָג נִידּוֹנִין עַל הַמָּיִם. מִלְּתֵיהּ דְּרַב אָמְרָה. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְאֶחָד מֵהֶן מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. דְּתַנֵּי בִתְקִיעָיתָא דְּרַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ. זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵיאָמַר. אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם. אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשּׂוֹבַע. וּבִרְיוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לַחַיִים וְלַמָּוֶת. וּדְלֹא כְרִבִּי יּוֹסֵה. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. יָחִיד נִידּוֹן בְּכָל שָׁעָה. מַה טָעַם. וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ. וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים זוֹ פַּרְנָסָתוֹ. לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ זוֹ אֲכִילָתוֹ. רִבִּי יִצְחָק רֹבָה בְשֵׁם רִבִּי. מֶלֶךְ וְצִיבּוּר נִידּוֹנִין בְּכָל יוֹם. מַה טָעַם. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּׄוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. אְמַר רִבִּי לֵוִי. וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לִאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן עֲסוּקִין בְּמִצוֹת וְאֶת הָאוּמּוֹת בַּלַּיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּטֵילִין מִן הָעֲבֵירוֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר. מִי שֶׁהוּא דָן אֶת יִשְׂרָאֵל דָּן אֶת הָאוּמּוֹת. מַה מְקַיֵים שְׁמוּאֵל יָדִין לְאוּמִּים בְּמֵישָׁרִים. דָּנָן כִּכְשֵׁירִים שֶׁבָּהֶן. מַזְכִּיר לָהֶם מַעֲשֶׂה יִתְרוֹ. מַזְכִּיר לָהֶן מַעֲשֶׂה רָחָב הַזּוֹנָה.

HALAKHAH: There are Tannaim who state, all is judged on New Year’s Day and judgment is passed for every item on New Year’s Day. There are Tannaim who state, all is judged on New Year’s Day and judgment is passed for every item on the Day of Atonement. There are Tannaim who state, all is judged on New Year’s Day and judgment is passed for every item on its proper time. There are Tannaim who state, every item is judged on its proper time and judgment is passed for every item on its proper time. Our Mishnah follows him who said, all is judged on New Year’s Day and judgment is passed for every item on its proper time, as we have stated: “and on Tabernacles they are judged about water.” The words of Rav imply that all is judged on New Year’s Day and judgment is passed for every item on New Year’s Day, since it is stated in the blowing prayer of Rav: “This is the day, the beginning of Your works, remembrance of the First Day, for it is a decree for Israel, a law for the God of Jacob. On it will be proclaimed for countries which one will be for war, and which one for peace, which one for famine, and which one for plenty. And creatures will be counted on it, to remember them for life or for death.” This does not follow Rebbi Yose, since Rebbi Yose said, an individual is judged every moment. What is the reason? You are counting him in the mornings; in moments You are examining him. You are counting him in the mornings, this refers to his provisions; in moments You are examining him, this refers to his food. The Elder Rebbi Isaac in the name of Rebbi: King and public are judged every day. What is the reason? To look after the right of His servant and of His people Israel; each day’s affairs on each day. Rebbi Levi said, He will judge the dry land in equity, will pass judgment over peoples in straightness. The Holy One, praise to Him, judges Israel during daytime when they are occupied earning merit, and the nations during the night, when they are resting from evil deeds. Samuel said, as He judges Israel so he judges the nations. How does Samuel confirm that He will pass judgment over peoples in straightness? He judges them according to the qualified among them; He remembers for them the deeds of Jethro, he remembers for them the deeds of Raḥab the prostitute.

רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בָעֵי. תְּבוּאָה שֶׁלָּקַת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח מֵאֵי זֶה דִין לוֹקָה. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דַעֲלָת. עַד כְּדוֹן לָא עֲלָת. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דְנַפְקָת. הָכֵן הֲוָות מוּרְכָה כָל שַׁתָּא מַלְקִי כְדוֹן. אֵילּוּ שֶׁמֵּתִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּיפּוּרִים מֵאֵי זֶה דִין הֵם מֵתִים. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דַעֲלָת. עַד כְּדוֹן לָא עֲלָת. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דְנַפְקָא. הָכֵן הֲווֹן מוּרְכִין כָל שַׁתָּא מֵמוֹת כְּדוֹן. וְלָא שְׁמִיעַ דַּאֲמַר רִבִּי קְרוּסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁלֹשׁ פִּינְקַסִּיוֹת הֵם. אַחַת שֶׁלְצַדִּיקִים גְּמוּרִין. וְאַחַת שֶׁלְרְשָׁעִים גְּמוּרִין. וְאַחַת שֶׁלְבֵּינוֹנִיִּים. זֶה שֶׁלְצַדִּיקִים גְּמוּרִין כְּבָר נָטְלוּ (איפיכי) [איפופסי] שֶׁל חַיִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. זֶה שֶׁלְרְשָׁעִים גְּמוּרִין כְּבָר נָטְלוּ אֵיפּוֹפֵיס שֶׁלָּהֶן מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. שֶׁלְבֵּינוֹנִיִּים כְּבָר נִיתַּן לָהֶן עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִם עָשׂוּ תְשׁוּבָה נִכְתָּבִין עִם הַצַּדִּיקִים. וְאִם לָאו נִכְתָּבִין עִם הָרְשָׁעִים. מַה טַעַם. יִמָּחוּ מִסֵּפֶר אֵילּוּ הָרְשָׁעִים. חַיִּים אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים. וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ אֵילּוּ הַבֵּינוֹנִיִּים.

Rebbi Ḥiyya bar Abba asked, from which judgment was grain hit which was hit on Passover eve? If you want to say, from the coming year, up to then it did not come. If you want to say from the past year, it was weak the entire year to be hit in this way. From which judgment are those dying who die between New Year’s day and the Day of Atonement? If you want to say, from the coming year, up to then it did not come. If you want to say from the past year, he was weak the entire year to die in this way. He had not heard what Rebbi Crispus said in the name of Rebbi Joḥanan, there are three ledgers. One for perfectly just people, one for perfectly evil people, and one for average ones. Those of the one for the perfectly just already took judgment of life from New Year’s Day. Those of the one for the perfectly evil already took their verdict from New Year’s Day. Those of the average ones already were given the ten days of repentance between New Year’s day and the Day of Atonement. If they repented, they were inscribed with the just ones; otherwise they are inscribed with the evil ones. What is the reason? May they be erased from the book, these are the evil ones; of life, these are the just ones; and with the just ones not being inscribed, these are the average ones.

רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנִן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ. מַה טָעֲמָא. אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. לָמָּה. [שֶׁ]שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי [אָוֶן]. דָּרַשׁ רִבִּי יִשֹשָכָר דִּכְפַר מֶנְדִּי. כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי. אִם זַךְ וְיָשָׁר הָיִיתָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַל קוּם עִמּוֹ. בְּנוֹהֵג שְׁבָּעוֹלָם זֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּח זַרְזִירוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּחַ זַרְזִירוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא וּמֶלֶךְ אַל קוּם עִמּוֹ. לֹא בָעֵי תָקוּם עַל דִּידֵּיהּ. [כִּי] לֹא לָנֶצַח יָרִיב. לֹא לִנְצוֹחַ יָרִיב.

Rebbi Ḥananiah the colleague of the rabbis asked, does the Holy One, praise to Him, not see what is going to be? He did not hear what Rebbi Simon said in the name of Rebbi Joshua ben Levi: The Holy One, praise to Him, only judges a person according to his present state. What is the reason: Do not fear, for God heard the lad’s voice as he is there. Rebbi Levi said, it is written, rakes will not stand before Him. Why? You hated all evil-doers. Rebbi Issachar from Kefar-Mendi preached: For He knows lying people, he saw wickedness, would He not understand? < He will watch over you, bring peace into your virtuous home. > Rebbi Joshua ben Levi said, it is not written, “if you were pure and straight”, but if you are pure and straight. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, the strong of loins and the bellwether; the king, there is no standing with him. Usually every one tried to win over the other’s strength, but the Holy One, praise to Him, is not so but the King, there is no standing with him, He does not insist on His standing. [For] not eternally He will fight, He will not fight to be victorious.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. פָּרָא בַּסִילֵיוֹס אוֹ נוֹמוֹס אַוגְרַיפֹיס. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם גוֹזֵר גְּזֵירָה. רָצָה מְקַיְימָהּ. רָצוֹ אֲחֵרִים מְקַיְימִים אוֹתָהּ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא גוֹזֵר גְּזֵירָה וּמְקַיְימָהּ תְּחִילָּה. מַה טַעַם. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי אֲנִי יְי. אֲנִי הוּא שֶׁשִּׁימַּרְתִּי מִצְוָתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה תְחִילָּה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְי אֲנִי הוּא שֶׁקִּיַימְתִּי עֲמִידַת זָקֵן תְּחִילָּה. אָמַר רִבּי סִימוֹן. כְּתִיב כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם וגו׳. רִבִּי חָמָא בֵּירִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חַד אָמַר. אֵי זוֹ אוּמָּה כְאוּמָּה הַזָֹּאת. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִין לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים. וּמְגַדֵּל זְקָנוֹ. שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיאַךְ דִּינוֹ יוֹצֵא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵן. אֶלָּא לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וּמְגַלְּחִין זְקָנָם וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִים. יוֹדְעִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוךְּ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן נִיסִּים. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵי זוֹ אוּמָּה כְאוּמָּה הַזָֹּאת בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם הַשִּׁלְטוֹן אוֹמֵר. הַדִּין הַיּוֹם. וְהַלֵּיסְטֵיס אוֹמֵר. לְמָחָר הַדִּין. לְמִי שׁוֹמְעִין. לֹא לַשִּׁלְטוֹן. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אָמְרוּ בֵית דִּין. הַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת. הֶעֱמִידוּ בִימָה [יַעַמְדּוּ סֻנֵיגוֹרִין יַעַמְדּוּ קַטֵּיגוֹרִין. שֶׁאָמְרוּ בָנַי. הַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה.] נִמְלְכוּ בֵית דִּין לְעָבְרָהּ לְמָחָר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת. הֶעֱבִירוּ בִימָה לְמָחָר. יַעַבְרוּ סֻנֵיגוֹרִין יַעַַבְרוּ קַטֵּיגוֹרִין. שֶׁנִּמְלְכוּ בָנַיי לְעָבְרָהּ לְמָחָר. מַה טָעַם. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. אִם אֵינוֹ חוֹק לִיִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקב. רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְשֶׁעָבַר אֶלֶּא מוֹעֲדֵי יְי. מִיכָּן וָאֵילַךְ אֲשֶׁר תִִּקְרְאוּ אוֹתָם. אָמַר רִבִּי אִילָא. אִם קְרִיתֶם אוֹתָם הֵם מוֹעֲדַיי. וְאִם לָאו אֵינָן מוֹעֲדַיי. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְי אֱלֹהַיי נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ. לְשֶׁעָבַר רַבּוֹת עָשִׂיתָ. מִיּכָּן וְהֵילַךְ נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוּרְלוֹגִין. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שׁוֹמֵרָה. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי אָחָא. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ טַבַּעַת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. לְנַגָּר שֶׁהָיוּ לוֹ כְלֵי נַגָּרוּת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ אוֹצָרוֹת כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָם לוֹ. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. לְרוֹפֵא שֶׁהָיָה לוֹ נַרְתִּיק שֶׁלְרְפוּאוֹת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ.

Rebbi Eleazar said, παρά βασιλέως ‘ο νόμος ʼάγραφος. Usually in the world a king of flesh and blood decides a decision. If he desires it, he keeps it. If he desires it, others keep it. But the Holy One, praise to Him, is not so but if He decides a decision He keeps it first. What is the reason? They have to keep My watch, I am the Eternal, I am He Who keeps the commandments of the Torah first. Rebbi Simon said, it is written, before white hairs you have to stand, and honor the presence of an elderly person, and to fear your God, I am the Eternal. I am He Who first stood before an elderly person. Rebbi Simon said, it is written: for who is a great people which has just laws and ordinances, etc. < For who is this great people that has God close to it.> Rebbi Ḥama ben Rebbi Ḥanina and Rebbi Hoshaia. One said, is there a people like this people? Usually in the world a person who knows that he will stand in trial dresses in black, wears black headdress, and lets his beard grow, since he does not know how his trial will end. But Israel are not so, but they wear white, wear white headdress, cut their beard, eat, and drink, and are happy. They know that the Holy One, praise to Him, will perform wonders for them. But the other one said, is there a people like this people? Usually in the world if the ruler says, the trial is today, but the robber says, tomorrow is the trial, whom does one listen to, not the ruler? But the Holy One, praise to Him, is not like this. If the Court said, today is New Year’s Day, the Holy One, praise to Him, says to the angels of service, put up the dais, [summon defenders, summon accusers, for My children said that today is New Year’s Day.] If the Court took counsel to transfer it to the next day, the Holy One, praise to Him, says to the angels of service, remove the dais, remove the defenders, remove the accusers, for My children took counsel to transfer to tomorrow. What is the reason? Certainly, it is a rule for Israel, a law of the God of Jacob. If it is not a rule for Israel, so to speak it is not a law for the God of Jacob. Rebbi Crispus in the name of Rebbi Joḥanan: In the past, the festive times of the Eternal, from then and onwards which You shall declare. Rebbi Ila said, if you declare them they are My festive times, otherwise they are not My festive times. Rebbi Simon said, it is written, great things You did, You, Eternal my God, Your wonders and intentions regarding us. In the past, great things You did; from then onwards, Your wonders and intentions regarding us. Rebbi <Joshua ben> Levi said, a parable of a king who had a watch; when his son came of age, he handed it to him. Rebbi Yose ben Ḥanina said, a parable of a king who had a watch-box; when his son came of age, he handed it to him. Rebbi Aḥa said, a parable of a king who had a ring; when his son came of age, he handed it to him. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, a parable of a carpenter who had carpenter’s tools; when his son came of age, he handed them to him. Rebbi Isaac said, a parable of a king who had treasures; when his son came of age, he handed them to him. But the rabbis say, a parable of a healer who had a box of medicines; when his son came of age, he handed it to him.

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנוֹ מֵרוֹן. רִבִּי אָחָא אָמַר. כְּהָדֵין דֵּירִין. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. כְּהָדָא (בֵנוֹמוֹן) [במגנימן]. מַה טַעַם. הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם כְּבָר הֵבִין אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם [מַה] נוֹחַ לְיוֹצֵר הַזֶּה. לַעֲשׂוֹת מֵאָה קַנְקַנִּים אוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. לֹא לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. יוֹצְרָן רוֹצֶה שֶׁיְּהֵא לִיבָּן יָחִיד אֵלָיו. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִי שֶׁהוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ כְּבָר הֵבִין אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶן.

“And on New Year’s Day all in the world pass before Him like bene maron”. Rebbi Aḥa said, like those led into the corral. But the rabbis are saying, like (in a legion.) What is the reason?, Who creates together their hearts, Who understands all their deeds. Rebbi Levi said, He Who created together their hearts already understood all their deeds. Rebbi Eleazar said, usually in the world what is easier for the potter, to make a hundred flasks or to look at them? Not to look at them? Rebbi Berekhiah said, their creator wants that their hearts be alone to him. Rebbi Abun said, the One Who is unique in His world already understood all their deeds.

וּבֶחָג נִידּוֹנִין עַל הַמָּיִם. מַתְנִיתָא דְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בַּשֵּׁינִי וְנִסְכֵּיהֶם. בַּשִּׁישִּׁי וּנְסָכֶיהָ. בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם. מֵ״ם יוֹ״ד מֵ״ם מַיִם. אָמְרָה הַתּוֹרָה. הֲבֵא שְׂעוֹרִים בִּיכּוּרִים בַּפֶּסַח שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לְפָנֶיךְ הַתְּבוּאָה. הֲבֵא חִיטִּים בִּיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לְפָנֶיךְ פֵּירוֹת הָאִילָן. אֶמוֹר מֵעַתָּה. נִיסּוּךְ הַמַּיִם בְּחָג שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לְפָנֶיךְ הַמַּיִם. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ לָהֵם גְּשָׁמִים מְרוּבִּין וּבַסּוֹף חָטְאוּ. לְפַחוֹת מֵהֶן אֵי אֶיפְשַׁר [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָ גְזֵירָה.] מַה הַקַּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. מְפַזְּרָן לְיַמִּים וּלְמִדְבָּרוֹת וְלַנְהָרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶיהֱנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן. מַה טַעַם. לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ. הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ לָהֵן גְּשָׁמִים מְעוּטִין וּבַסּוֹף עָשׂוּ תְשׁוּבָה. לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֵי אֶיפְשַׁר [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָ גְזֵירָה.] מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן. מוֹרִידָן כְּדֵי הָאָרֶץ וּמַשִּׁיב עִמָּהֶן טְלָלִים וְרוּחוֹת כְּדֵי שֶׁתֶּיהֱנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן. מַה טַעַם. תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. צִיָּה גַם חוֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ. עֲוֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּקַּיִיץ גָּזְלוּ מֵהֶן מֵימֵי הַשֶּׁלֶג. כָּתוּב תָּמִיד עֵינֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה. כָּהֲנָא אָמַר. מֵרֵשִׁית כְּתִיב. וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. מַדְוֶה לָהּ בְּרֹאשָׁהּ וִיהַב לָהּ אַחֲרִית טָבָא בְסֵיפָא.

“And on Tabernacles they are judged about water.” The Mishnah is Rebbi Aqiba’s, since Rebbi Aqiba said the pouring of water is a word of the Torah: On the second day and their libations. On the sixth say, and its libations. On the seventh day, and its rules. מ י מ “water”. The Torah said, bring first-fruit barley on Passover that your grain be blessed; bring first-fruit wheat on Pentecost that your tree fruits be blessed. Therefore say, water libation on Tabernacles that your water be blessed. Rebbi Simeon ben Yoḥai stated: If Israel were acceptable on New Year’s Day and ample rain was decided for them, but in the end they sinned. To reduce it is impossible [since the decision had been rendered.] What does the Holy One, praise to Him, do? He disperses it into oceans, deserts, and rivers, so that the earth have no benefit from it. What is the reason? To let rain on manless earth, desert no human in it. If Israel were not acceptable on New Year’s Day and scarce rain was decided for them, but in the end they repented. To augment it is impossible [since the decision had been rendered.] What does the Holy One, praise to Him, do? He brings it down appropriately for the land and blows dew and winds so that the earth benefit from it. What is the reason? Its furrows make fertile, bring down its bundles, make it fat by soft rains, bless its growth. Aridity, also heat, will steal the snow waters; they sinned to the pit. The sins which they committed during the summer robbed them of the snow waters. It is written: Always the eyes of the Eternal, your God, are on it, from the start of the year. Cahana said, it is written “from poverty.” He lets it suffer at the beginning and gives it a good future at the end.

Mishnah

משנה: עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין. עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח וְעַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית וְעַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת וְעַל כִּסְלֵיו מִפְּנֵי חֲנוּכָּה וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים. וּכְשֶׁבֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָים יוֹצְאִין אַף עַל אִיָיר מִפְּנֵי פֶסַח קָטָן:

MISHNAH: For six months messengers are going out. For Nisan because of Passover, and for Av because of the fast day, and for Elul because of New Year’s Day, and for Tishre to fix the holidays, and for Kislew because of Ḥanukkah, and for Adar because of Purim. And when the Temple existed they also went for Iyar because of the minor Pesaḥ.

Halakhah

הלכה: וְיֵצְאוּ אַף עַל הָעֲצֶרֶת. עֲצֶרֶת חֲתוּכָה הִיא. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. פְּעָמִים חֲמִשָּׁה פְעָמִים שִׁשָּׁה פְעָמִים שִׁבְעָה. שְׁלֵימִים חֲמִשָּׁה. כְּסִדְרָן שִׁשָּׁה. חֲסֵירִין שִׁבְעָה.

HALAKHAH: Should they not also go for Pentecost? Pentecost is cut out. You find to say sometimes five, sometimes six, sometimes seven. Full months five, regular six, deficient seven.

לֹא כְבָר יָצְאוּ בָאֱלוּל. אֶלָּא בְגִין מוֹדָעָא דְאִיתְקַדַּשׁ יַרְחָא. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲנָא עָרֵיב לְאִילֵּין דְּאָזְלִין לִנְמוּרִין דְּלֵית חַד מִינְּהוֹן מַיִית מִי אֲזִל. תַּמָּן חָשִׁין לְצוֹמָא רָבָּה תְּרֵין יוֹמִין. אֲמַר לוֹן רַב חִסְדָּא. לָמָּה אַתֶּם מַכְנִיסִין עֲצְמְכֶם לְמִסְפֵּק הַזֶּה. חֲזָקָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין בּוֹ. אָבוּהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק חָשׁ עַל גַּרְמֵיהּ וְצָם תְּרֵין יוֹמִין. אַפְסַק כָּרוכֵהּ וֹדְמָךְ.

Did they not already go for Elul? But to announce that the new Moon has been sanctified. Rebbi Joshua ben Levi said, I am a guarantor for those who go to Nemurin that none of them will die when going. There they were concerned about the Great Fast two days. Rav Ḥisda told them, why do you bring yourselves into this serious doubt? The presumption is that the Court will not tarry in this matter. The father of Rebbi Samuel bar Rav Isaac was concerned for himself and fasted two days. His intestine split and he died.

Mishnah

משנה: עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת. וּכְשֶׁבֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָים מְחַלְּלִין אַף עַל כּוּלָּן מִפְּנֵי תַקָּנַת הַקָּרְבָּן: בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם נִרְאָה בַעֲלִיל אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת: מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָן רִבִּי עֲקִיבָה בְלוּד. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים נִמְצֵאתָ מַכְשִׁלָן לֶעָתִיד לָבוֹא:

MISHNAH: For two months one desecrates the Sabbath, for Nisan and for Tishre, when messengers go out into Syria and which fix the holidays. When the Temple existed one did desecrate for all of them because of the regulation of the sacrifice. Whether it was seen clearly or not seen clearly one desecrates the Sabbath for it. Rebbi Yose said, if it was seen clearly one does not desecrate the Sabbath for it. It happened that more than 40 couples passed by and Rebbi Aqiba held them back in Lydda. Rabban Gamliel sent to him, if you hinder the public you will make them stumble in the future.

Halakhah

הלכה: מָהוּ בַעֲלִיל. מְפוּרְסָם. כְּמַה דָאַתְּ אָמַר כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזוּקָּק שִׁבְעָתָיִים.

HALAKHAH: What means בַעֲלִיל? “Generally known”. As you are saying, Molten silver open on earth, refined sevenfold.

מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָן רִבִּי עֲקִיבָה בְלוּד. מִפְּנֵי שֶׁהֵן אַרְבָּעִים זוּג. אֲבָל אִם הָיָה זוּג אֶחָד לֹא הָיָה מְעַכְּבוֹ.

“It happened that more than 40 couples passed by and Rebbi Aqiba held them back in Lydda.” Because they are 40 couples. But if it had been a single couple he would not have held them back.

שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים נִמְצֵאתָ מַכְשִׁלָן לֶעָתִיד לָבֹא. לֹא נִמְצֵאתָ [מְעַכֵּב אֶת] הָרַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה. וְכָל הַמְעַכֵּב אֶת הָרַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה צָרִיךְ נִידּוּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם. חַס וְשָׁלוֹם. לֹא נִתְנַדֶּה רִבִּי עֲקִיבָה. אֶלָּא רֹאשׁ גָּ[דֵ]ר הָיָה וְשָׁלַח רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהֶעֱבִירוֹ מֵרָאשִׁיתוֹ.

“Rabban Gamliel sent to him, if you hinder the public you will make them stumble in the future.” Would you not hinder the public from performing a meritorious act? And any who would hinder the public from performing a meritorious act must be excommunicated. Rebbi Jehudah the baker said, Heaven forbid that Rebbi Aqiba was excommunicated; but it was the head of Gader; Rabban Gamliel sent and removed him from his headship.

Mishnah

משנה: אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ יֵלֵכוּ. לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה אֶלָּא שֶׁמָּא יִיפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אָב וּבְנוֹ וְכָל הַקְּרוֹבִין כְּשֵׁירִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלִַם הוּא וּבְנוֹ וְעַבְדּוֹ הַמְשׁוּחְרָר וְקִיבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵית דִּין קִיבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ:

MISHNAH: A father and son who saw the new moon should go; not that they could combine one with the other but that if one of them should be found disqualified the second one could team up with another person. Rebbi Simeon says, a father and his son and all relatives are qualified for the testimony of the new moon. Rebbi Yose said, it happened that that Tobias the healer saw the new moon in Jerusalem, he and his son and his freed slave. The Cohanim accepted him and his son and disqualified his slave; but when he came to the Court they accepted him and his slave but disqualified his son.

Halakhah

הלכה: טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן כַּתְּחִילָּתָהּ. וַיֹּאמֶר יְי אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים וגו׳.

HALAKHAH: Rebbi Simeon’s reason: As at its start. The Eternal said to Moses and Aaron … This month be for you the first of months.

קִיבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ. מִשֵּׁם פְּסוּל. וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵית דִּין קִיבְּלוּ אוֹתוֹ [וְאֶת] עַבְדּוֹ וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ. מִשֵּׁם קָרוֹב.

“The Cohanim accepted him and his son and disqualified his slave,” because of disqualification, “but when he came to the Court they accepted him and his slave but disqualified his son,” because of relative.

Mishnah

משנה: אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְיָא וְהַמַּלְוֶה בָרִיבִּית וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית וַעֲבָדִים. זֶה הַכְּלָל כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁירִין:

MISHNAH: The following are disqualified: The dice-player, the lender on interest, participants in pigeon contests, dealers in sabbatical produce, and slaves. This is the principle: any testimony for which a woman is not qualified, they are not qualified.

Halakhah

הלכה: אֵילּוּ הֵם הַפְּסוּלִין. הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְיָיא. זֶה הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין. אֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין וְאֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְרִימוֹנִים. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁיְּשְׁבּוֹר אֶת פְּסֵיפָסָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה.

HALAKHAH: “The following are disqualified.” The dice player is the one who plays with small stones. “Not only the player with stones, even one who plays with shells of nuts or pomegranates. When is he accepted? After he breaks his stones, and is checked out, and repents in complete repentance.”

מַלְוֶה בָרִיבִּית. זֶה שֶׁהוּא מַלְוֶה בָרִיבִּית. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתָם. מִשֶּׁיִּקְרַע אֶת שְׁטָרוֹתָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר חֲזָרָה גְמוּרָה.

“The lender on interest.” This is one who lends on interest. “When is he accepted? After he tears up his IOU’s, and is checked out, and repents in complete repentance.”

מַפְרִיחֵי יוֹנִים. זֶה שֶׁהוּא מַמְרֶה יוֹנִים. אֶחָד מַמְרֶה יוֹנִים וְאֶחָד מַמְרֶה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁיִּשְׁבּוֹר אֶת פְּגִימָיו וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה.

“Participants in pigeon contests.” This is one who bets on pigeons. Whether one bets on pigeons or bets on any other domesticated animal, wild animal, or bird. “When is he accepted? After he tears up his tools of the catch, and is checked out, and repents in complete repentance.”

סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. זֶה תַגָּר שְׁבִיעִית. אֵי זֶהוּ סוֹחֵר שְׁבִיעִית. זֶה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּבָטֵל כָּל שְׁנֵי שָׁבוּעַ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה שְׁבִיעִית הִתְחִיל מְפַשֵּׁיט אֶת יָדָיו וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת עֲבֵירָה. מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶּׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אֲחֶרֶת וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר בּוֹ חֲזָרָה גְמוּרָה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. שְׁנֵי שְׁבִיעִיּוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. חֲזִירַת מָמוֹן לֹא חֲזִירַת דְּבָרִים. וְיֹאמַר. הֵא לָכֶם מָאתַיִם זוּז וְחִלְּקוּם לָעֲנִיִים מַה שֶׁנִּשְׂתַּכַּרְתִּי מִפֵּירוֹת עֲבֵירָה. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הָרוֹעִים וְהַחַמְסָנִים וְהַגַּזְלָנִים וְכָל הַחֲשׁוּדִין עַל הַמָּמוֹן עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וּבִלְבַד בְּרוֹעִים בְּהֵמָה דַקָּה.

“Dealers in sabbatical produce.” “Who is a dealer in sabbatical produce? One who sits idle all the years of a sabbatical cycle. As soon as the sabbatical year starts, be becomes active and trades in forbidden produce. One does not accept them before another sabbatical year starts and he can be checked out that he repented in complete repentance.” It was stated: Rebbi Yose says, two sabbatical periods. “Rebbi Nehemiah says, repentance in money, not repentance in words; that he say to them, here are denars, distribute them to the poor, for I earned them from forbidden produce.” They added shepherds, extortioners, and any who are suspect in money matters, that their testimony be invalid. Rebbi Abbahu said, only shepherds of small animals.

אָמַר רַב חוּנָא. מָאן תַּנָּא מַפְרִיחֵי יוֹנִים. רִבִּי לִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם בְּשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. יוֹצָא הִיא אִשָּׁה בְּעִיר שֶׁלְזָהָב. וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים פְּסוּלִין מִן הָעֵדוּת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. כָּל הַהִיא דְסַנְהֶדְרִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מָהוּ דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁהוּא פָסוּל מֵעֵידוּת מָמוֹן. מַה בָא לְהָעִיד. כְּשֵׁם שֶׁהוּא פָסוּל מֵעֵדוּת מָמוֹן כָּךְ הוּא פָּסוּל מֵעֵדוּת נְפָשׁוֹת. וְעֵידֵי הַחוֹדֶשׁ כְּעֵידֵי נְפָשׁוֹת אִינּוּן. וְהָא תַנֵּי. זֶה הַכְּלָל. כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁירִין לָהּ. מָאן תַּנִּיתָהּ. רַבָּנִן. רַבָּנִן כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מוֹדֵיי לֵיהּ פְלִיגִין עֲלוֹיי. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. כּולְּהֹן דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אַתְיָין אִילֵּין פּלוּגְוָותָה כְאִילֵּין פּלוּגְוָותָה. דְּתַנֵּי. עֵד זוֹמֵם פָּסוּל בְּכָל עֵדוּת שֶׁבַּתּוֹרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת נְפָשׁוֹת. אֲבָל אִם נִמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת מָמוֹן. עַל הַמָּמוֹן נֶחֱשַׁד וּמִמָּמוֹן נִפְסָל. וְאַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרַבָּנִן וּדְרִבִּי מֵאִיר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Rav Huna said: Who is the Tanna of “participants in pigeon contests”? Rebbi Eliezer, as we have stated there: “Two in the name of Rebbi Eliezer. A woman may go out with a city of gold, and participants in pigeon contests are disqualified from testimony.” Rebbi Mana said before Rebbi Yose: Is the entire statement in Sanhedrin Rebbi Eliezer’s? He told him, it is everybody’s opinion. What means “it is everybody’s opinion”? So said Rebbi Yose: We knew that he was disqualified for testimony in money matters. What does he come to testify about? For as he is disqualified in money matters, so he is disqualified to testify in criminal trials. The witnesses for the New Moon are held to the standards of criminal trials, as we have stated: “any testimony for which a woman is not qualified, they are not qualified.” Who stated this? The rabbis! Do the rabbis follow Rebbi Eliezer? They agree with him and disagree with him. Rebbi Jonah in the name of Rav Huna: It follows Rebbi Eliezer in everything. It turns out that this disagreement parallels another disagreement, as it was stated: “A perjured witness is disqualified for any and all testimony required by the Torah, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose said, when? If he was found perjured in criminal matters. But if he was found perjured in money matters, he is suspect in money matters and disqualified in money matters.” It turns out that Rebbi Yose parallels the rabbis and Rebbi Meïr Rebbi Eliezer.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר אֲפִילּוּ בַמִּיטָּה. אִם צוֹדֶה לָהֶן לוֹקְחִין בְּיָדָן מַקְּלוֹת. וְאִם הָ‍יְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה לוֹקְחִין בְּיָדָן מְזוֹנוֹת שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ מִקְרָאֵי קוֹדֶשׁ.

MISHNAH: If one who cannot walk saw the new moon one transports him on a donkey, even on a litter. If they are fearful, they take sticks with them. If the distance was great they take with them food, for on a distance of walking a night and a day one desecrates the Sabbath and goes for testimony of the new moon, as it is said, these are the festive times of the Eternal, proclaimed as holy.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יִצְחָק. דִּיבְּרָה הַתּוֹרָה בְּכָל לָשׁוֹן. הָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ. כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם צוֹדֶה לָהֶם לוֹקְחִים בְּיָדָן מַקְּלוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Isaac said, the Torah uses any expression. And the man looked confidently at her. “Any amphora which contains two seah.” “If they are fearful.”

יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת לְהָעִיד עֲלֵיהֶן כָּךְ מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עֲלֵיהֶן לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְקַיְימוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ. עַל קְרִיאָתָן אַתְּ מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. אֵין אַתְּ מְחַלֵּל הַשַּׁבָּת לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְקַיְימוּ.

I could think that just as one desecrates the Sabbath to testify about them, so one desecrates the Sabbath to proclaim that they were fixed. The verse says, which you shall call out. About its being called you desecrate the Sabbath, you do not desecrate the Sabbath to proclaim that they were fixed.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. קְצִירַת הָעוֹמֶר מָהוּ שֶׁתִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בַּיּוֹם. הָתִיב רִבִּי אַבַּיי. וְהָא תַנִּינָן. מִצְוָתוֹ לִקְצוֹר בַּלָּיְלָה. נִקְצַר בַּיוֹם כָּשֵׁר וְדוֹחֶה הַשַּׁבָּת. וְלֹא קִיבְּלָהּ. אָמַר רִבִּי אָחָא. חָזַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִן הָדָא. כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה אָמַר לָהֶן. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹמְרִים הֵין. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹמְרִים הֵין. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם לַלַּיָלָה. כְּבָר הוּא אוֹמֵר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לַלַּיְלָה תְּנֵיהוּ עִנְיָין לַיּוֹם. דָּבָר שֶׁהוּא דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בַּיּוֹם. מַכְשִׁירִין מָהוּ שֶׁיִּדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת בַּלַּיְלָה. וְהָתַנִּינָן. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂה חֲבִיתִּין לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִּן. תִּיפְתָּר. בַּחוֹל. תַּנָּא רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. זֶה סֵדֶר תָּמִיד לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. בֵּין בַּחוֹל וּבֵין בַּשַּׁבַּת. וְהָתַנִּינָן. קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְקוּפּוֹת. הֱבִיאוּהוּ לָעֲזָרָה וְהָיוּ מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָאוּר. כְּדֵי לְקַיֵּים בּוֹ מִצְוַת קָלִי. [דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר] מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. הָתִיב רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדָקַּיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. הַגַּע עַצְמְךָ שֶׁבָּא מִן הָעֲלִיָיה. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אֵין אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַיי. וְהָתַנִּינָן. שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחוֹדֶשׁ. אָמַר לָהֶן. מִכֵּיוָן שֶׁהַיּוֹם צָרִיךְ לְלַיְלָה וְלַיְלָה צָרִיךְ לְיוֹם כְּמִי שֶׁכּוּלֹּו יוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְלֹא לְמַפְרֵיעוֹ הוּא קָדוֹשׁ. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא קָדוֹשׁ לְמַפְרֵיעוֹ הוּא יוֹם הוּא לַיְלָה.

Rebbi Simeon ben Laqish asked, does cutting the `omer during daytime push aside the Sabbath? Rebbi Abbai objected, did we not state, “its obligation is to harvest during nighttime. If it was cut during daytime it is qualified and pushes the Sabbath aside.” But he did not accept it. Rebbi Aḥa said, Rebbi Simeon ben Laqish changed his opinion about this. “After nightfall he says to them, did the sun set? They say, yes. Did the sun set? They say, yes.” Where do we hold? If about nighttime, that already was said. But if it does not refer to nighttime, let it refer to daytime; it is a matter that pushes aside the Sabbath during daytime. Do the preparations push aside the Sabbath during nighttime? Did we not state, “they made the maker of pan-baked breads make pan-baked breads.” Explain it, on a weekday. Rebbi Ḥiyya bar Ada stated, “this is the daily order of service of our God’s Temple,” whether on a weekday or a Sabbath. But did we not state, “they harvested it and put it in boxes, brought it to the Temple courtyard, and were parching it in fire to fulfill the commandment of roasting, [the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose says], since he started the meritorious work, one tells him to complete it.” Rebbi Judah from Kappadokia objected before Rebbi Yose: Think of it, if it came from storage. Since he started the meritorious work, there is no reason to tell him to complete it. Rebbi Jacob bar Sosai objected, did we not state, “for on a distance of walking a night and a day one desecrates the Sabbath and goes for testimony of the new moon”? He said to them, since the daytime needs the nighttime and the nighttime needs the daytime, it is as if it were all daytime. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, is it not sanctified retroactively? Since it is sanctified retroactively there is no difference between day and night.