פסחים ז׳Pesachim 7

Mishnah

משנה: כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כְּמִין בִּישּׁוּל הוּא זֶה אֶלָּא תוֹלִין חוּצָה לוֹ:

MISHNAH: How does one roast the Pesaḥ? A spit of pomegranate wood he sticks from its mouth to its buttocks and puts the hooves and its innards into it, the words of Rebbi Yose the Galilean. Rebbi Aqiba says, this is a kind of cooking; but one hangs them outside.

Halakhah

הלכה: כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח כול׳. לָמָּה שֶׁלְרִימּוֹן. אָמַר רִבִּי חִיָיה בָּר בָּא. כָּל הָעֵצִים בּוֹצְצִין מַשְׁקִין וְשֶׁלְרִימּוֹן אֵינוֹ בוֹצֵץ מַשְׁקִין. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּלַחִין. אֲפִילוּ שֶׁלְרִימּוֹן בּוֹצֵץ. אִם בִּיבֵישִׁין. אֲפִילוּ כָל הָעֵצִים אֵינָן בּוֹצְצִין. אֶלָּא כֵינִי. כָּל הָעֵצִים יְבֵישִׁין מִבַּחוּץ וְלַחִין מִבִּפְנִים. רִימּוֹן יָבֵשׁ מִבַּחוּץ יָבֵשׁ מִבִּפְנִים.

HALAKHAH: “How does one roast the Pesaḥ” etc. Why of pomegranates? Rebbi Ḥiyyas bar Abba said, all wood oozes fluid, but of pomegranates does not ooze fluid. Where do we hold? If fresh, even pomegranate {[wood} oozes. If dry, all other wood does not ooze. But it is so: All other wood if it is dry outside still is moist inside. Pomegranate {wood} if dry outside is dry inside.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. צוֹלֶה אוֹתוֹ בִשְׁפוּד שֶׁלְמַתֶּכֶת. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי הוּא רוֹתֵחַ וּמַרְתִּיחַ. אָמַר לָהֶן. [כְּשֵׁם] שֶׁלְעֵץ אֵינוֹ נִשְׂרַף כָּךְ שֶׁלְמַתֶּכֶת אֵינוֹ מַרְתִּיחַ. אָמְרוּ לוֹ. לֹא דוֹמֶה הָעֵץ לַמַּתֶּכֶת. שֶׁהָעֵץ חַם מִקְצָתוֹ לֹא חַם כּוּלּוֹ. שֶׁלְמַתֶּכֶת חַם מִקְצָתוֹ חַם כּוּלּוֹ.

It was stated in the name of Rebbi Jehudah: He roasts it on a metal spit. They said to him, is it not hot and heats? He said to them, just as the wooden one is not burned, so the metal one does not heat. They said to him, wood is not comparable to metal, for wood, if it is hot somewhere, is not hot everywhere, but metal if hot somewhere is hot everywhere.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. תּוֹחְבוֹ מִבֵּית נְקוּבָתוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְתוֹךְ פִּיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָדֵין תַּנָּיָיה בַרְיָיה חוֹזֵר וְהוֹפְכוֹ.

There are Tannaim who stated, he sticks from its buttocks to its mouth. In the opinion of this baraita teacher he turns it around.

מַה. כְּיֶרֵיךְ [עָבָה] עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. אוֹ קְּרָיי דְרַשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. צְלָייוֹ כִגְדִי שֶׁלְחוּלִין. אִין תֵּימַר כְּיֶרֵיךְ עָבָה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. פָּסוּל. אִין תֵּימַר קְּרָיי דְרַשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. כָּשֵׁר. חָתַךְ מִמֶּנּוּ בָשָׂר וּצְלָייוֹ בוֹ. אִין תֵּימַר כְּיֶרֵיךְ עָבָה עָבִיד לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. כָּשֵׁר. אִין תֵּימַר קְּרָיי דְרַשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. פָּסוּל. צְלָייוֹ בַּחֲבַל שֶׁלִּקְדֵירָה. אִין תֵּימַר כְּיֶרֵיךְ עָבָה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. פָּסוּל. אִין תֵּימַר קְּרָיי דְרַשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. כָּשֵׁר. לֹא כֵן תַּנֵּי. צְלִי אֵשׁ. לֹא צְלִי קְדֵירָה. [שָׁנִי לָהּ]. בְּנוֹגֵעַ בְגוּפָהּ שֶׁלִּקְדֵירָה. הָדָא אָמְרָה. קְּרָיי דְרִישׁ.

What? Does Rebbi Yose the Galilean consider it as thick hips, or does he explain the verse, its head, on its hooves, and on its innards. What is the difference between them? If he roasted it like a profane lamb. If you are saying that Rebbi Yose the Galilean considers it as thick hips, it is disqualified; if you are saying that he explains the verse, its head, on its hooves, and on its innards, it is qualified. If he cut some meat from it and roasted it inside, if you are saying that Rebbi Yose the Galilean considers it as thick hips, it is qualified; if you are saying that he explains the verse, its head, on its hooves, and on its innards, it is disqualified. If he roasted it in the steam of a pot, if you are saying that Rebbi Yose the Galilean considers it as thick hips, it is disqualified; if you are saying that he explains the verse, its head, on its hooves, and on its innards, it is qualified. But did one not state, roasted in fire, not roasted in a pot. [Explain it,] if it touched the body of the pot. This implies that he explained the verse.

הַכֹּל מוֹדִין בְּעָלָיו שֶׁהוּא סָמוּךְ. מַה פְלִיגִין. בְּעַל. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. עַל הַמַּעֲרָכָה סָמוּךְ לַמַּעֲרָכָה. וְרַבָּנִין אָמְרִין. עַל הַמַּעֲרָכָה עַל גַּגָּהּ שֶׁלְמַעֲרָכָה. אַתְיָא דְאַבְּא שָׁאוּל כְּרִבִּי עֲקִיבָה. וּדְרַבָּנִין כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. רִבִּי אוֹמֵר. אֲפִילוּ עֲשָׂאָן שְׁנֵי סְדָרִין שֶׁלְאַרְבַּע עֶשׂרֵה רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּאִילּוּ אֵינָן וְהַתַּחְתּוֹנוֹת כְּשֵׁירוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי וְאַבָּא שָׁאוּל בְּשִׁיטַּת רִבִּי מֵאִיר בְּשׁוּלְחָן.

Everybody agrees that “on it” means “in contact”. Where do they disagree? About “on”. Abba Shaul says, on the array, near the array. But the rabbis say, on the array, on top of the array. It turns out that Abba Shaul parallels Rebbi Aqiba, and the rabbis Rebbi Yose the Galilean. Rebbi says, even if he made them two arrangements of fourteen, one considers the upper one as nonexistent and the lower ones are qualified. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi and Abba Shaul use in the method of Rebbi Meïr for the table.

תּוֹךְ בָּר דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן. רִבִּי יִשָׁמָעֵאל אוֹמֵר. מְקוּלָּס. אַתְיָא דְרִבִּי טַרְפוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. וּדְרִבִּי יִשָׁמָעֵאל כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי [הַגָּלִילִי] אוֹמֵר. אֵי זֶהוּ גְדִי מְקוּלָּס. כּוּלּוֹ צְלִי. רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. שֶׁלַק מִקְצַת אוֹ בִישֵּׁל מִקְצַת אֵין זֶה גְדִי מְקוּלָּס. מַכְנִיסִין גְדִי מְקוּלָּס בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְחַג וּבְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלְפֶּסַח. מַכְנִיסִין עֵגֶל מְקוּלָּס בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח. אֲבָל לֹא גְדִי מְקוּלָּס.

Inside-out, the words of Rebbi Tarphon. Rebbi Ismael says, helmeted. It turns out that Rebbi Tarphon parallels Rebbi Aqiba, and Rebbi Ismael Rebbi Yose the Galilean; as we have stated: Rebbi Yose the Galilean said, “what is a helmeted kid-goat? Entirely roasted, its head, on its hooves, and on its innards. If he parboiled part of it, or cooked part of it, this is not a helmeted kid-goat. One serves helmeted kid-goat in the evening of the first day of Tabernacles, and on the last day of Passover. One serves helmeted calf on the first night of Passover but not helmeted kid-goat.”

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יסֵה. תּוּדֵוֹס אִישׁ רּוֹמִי הִנְהִיג אֶת אַנְשֵׁי רוֹמִי שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין גְּדָיִים מְקוּלָּסִין בְּלֵילֵי פְסָחִים. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ. אִילוּלֵא שֶׁאַתּ תֵּווּדַס לֹא הָיִינוּ מְנַדִּין אוֹתָךְ. מָהוּ תֵּווּדַס. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. דַּהֲוָה מְשֵׁלֵּחַ פַּרְנָסַתְהוֹן דְּרַבָּנִין. לֹא נִמְצֵאתָ מֵבִיא אֶת הָרַבְּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוץ. שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבְּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוץ צָרִיךְ נִידּוּי.

It was stated: Rebbi Yose said, Theudas of Rome led the people of Rome to eat helmeted kid-goat in the Passover nights, the Sages sent and said to him, if you were not Theudas, would we not put you in the ban? Who was Theudas? Rebbi Ḥananiah said, because he was providing for the rabbis. Are you not causing the public to eat sancta outside the Temple? And anybody causing the public to eat sancta outside the Temple has to be put in the ban.

רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׂאָסוּר לָאָדָם לוֹמַר לַחֲבֵירוֹ. הֵא לָךְ אֶת הַמָּעוֹת וצֵא וְקַח לָךְ בָּהֵם בָּשָׂר לְפֶסַח. אֲבָל אוֹמֵר הוּא לוֹ. הֵא לָךְ אֶת הַמָּעוֹת הַלָּלוּ וצֵא וְקַח לִי בָּהֵם בָּשָׂר לִצְלוֹת.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav: This implies that a person is forbidden to say to another, here you have money and use it to buy meat for Pesaḥ for yourself. But he may say to him, here you have money and buy me meat to roast.

רִבִּי אִימִּי בָעֵי. גָּרַף אֶת הַתַּנּוּר וּצְלָייוֹ בוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מַה צְרִיכָה לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. בְּרַם כְּרִבִּי עֲקִיבָה פְּשִׁיטָה לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ כְרִבִּי עֲקִיבָה צְרִיכָא לֵיהּ. מִשֶּׁל גְּחָלִים לָאֲוֵיר הַתַּנּוּר נִצְלֶה לַחֲצִי שָׁעָה. גְחָלִים לָאֲוֵיר הָעוֹלָם נִצְלֶה לַשָּׁעָה. מַה בֵין נִצְלֶה מִקְצָתוֹ מַחְמַת הַתַּנּוּר מַה בֵין נִצְלֶה כוּלּוֹ מַחְמַת הַתַּנּוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תַּנּוּר אֵינוֹ מוֹעִיל לַגְּחָלִים כְּלוּם. אִינוֹ אֶלָּא מַכְנִיס אֶת הֲבָל. בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּחָלִים בָּאֲוֵיר הַתַּנּוּר נִצְלֶה לַחֲצִי שָׁעָה. בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּחָלִים לָאֲוֵיר עוֹלָם נִצְלֶה לַשָּׁעָה.

Rebbi Immi asked, if one cleaned out the tannur and roasted it in it? Rebbi Jeremiah said, his problem is following Rebbi Yose the Galilean, but it is obvious for him following Rebbi Aqiba. Rebbi Yose said, even following Rebbi Aqiba it is problematic for him. From the coals into the air of the tannur it is roasted in half an hour. From the coals into free air it is roasted in one hour. What is the difference between being roasted half because of the tannur or being roasted entirely because of the tannur? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, the tannur does nothing for the coals, it only keeps the heat together. If the coals are inside the tannur it is roasted in half an hour; if the coals are in free air it is roasted in one hour.

Mishnah

משנה: אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא בִּשְׁפּוּד וְלֹא בָּאֶסְכָלָה. אָמַר רִבִּי צָדוֹק מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאֶסְכָלָה. נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר יִקְלוֹף אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ:

MISHNAH: One roasts the Pesaḥ neither on a spit nor on a grill. Rebbi Ṣadoq said, it happened that Rabban Gamliel said to his slave Tabi, go and roast us the Pesaḥ on a sacrificial hearth. If it touched the pottery of the tannur, he has to shave off its place. If some of its fluid fell on clay and returned, one has to remove this place. If some of its fluid fell on flour, one has to remove its place.

Halakhah

הלכה: צְלִי אֵשׁ. לֹא צְלִי שְׁפוּד. לֹא צָלִי קְדֵירָה. לֹא צְלִי אֶסְכָלָה. לֹא צְלִי [מַתֶּכֶת. וְלֹא] כָל דָּבָר.

HALAKHAH: Fire roasted, not spit roasted, nor pot roasted, nor grill roasted, nor metal roasted, nor roasted in any other way.

מִכְוַת אֵשׁ. יָכוֹל מוֹרֶרֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה. [אִם מִחְיַת הַמִּכְוָה] יְכוֹל עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה צַלֱּקֵת. תַּלְמוּד לוֹמַר מִכְוַת אֵשׁ. הָא כֵיצַד. חָיְתָה לֹא חָיְתָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּן צָרֶבֶת הַמִּכְוָה הִיא. עַד שֶׁתִּקְרוּם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם. וָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תַּמָּן צְלִי אֵשׁ. כִּי אִם צְלִי אֵשׁ. שִׁנָּה עָלָיו הַכָּתוּב לְעִיכּוּב. בְּרַם הָכָא וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה. מִכָּל מָקוֹם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַּמָא. תַּמָּן חוּקָּה תוֹרָה מְעַכֵּב. הָכָא מָה אִית לָךְ.

“ A fire burn, I could think if it stays moist, the verse says, if the burn was healed. If the burn was healed, I could think until it becomes scar tissue, the verse says, a fire burn. How is that? It was partially healed; and so it says below, it is a burn scar; until it forms a membrane in the thickness of a garlic peel.” And here he says so? Rebbi Eleazar says, there fire roasted, only fire roasted, the verse repeated it to make it indispensable. But here, if the burn was healed, in any way. Rebbi Samuel bar Eudaimon said, there “law, teaching” makes it indispensable. But here what do you have?

לֵית לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל צְלִי אֵשׁ. [אִית לֵיהּ. פֶּסַח מִצְרַיִם צְלִי אֵשׁ.] אֵין פֶּסַח הַדּוֹרוֹת צְלִי אֵשׁ. אְמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא עֲבַד תּוֹלְדוֹת אֵשׁ כְּאֵשׁ. וְרַבָּנִין עָבְדִין תּוֹלְדוֹת אֵשׁ כְּאֵשׁ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל חָלוּק עַל חֲכָמִים וְעוֹשֶׂה הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ.

Does Rabban Gamliel not have fire roasted? He does. The Pesaḥ in Egypt was fire roasted; the Pesaḥ for generations is not fire roasted. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, Rabban Gamliel did not consider consequences of fire as fire; the rabbis consider consequences of fire as fire. Rabban Gamliel disagrees with the rabbis and in practice acts on his own opinion.

אִילּוּ אָמַר לֹא תאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא נֶאֱמַר נָא. הָיִיתִי אוֹמַר. הִיבְהֲבוּ וּצְלָייוֹ מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר נָא. אוֹ אִילּוּ אָמַר. (לֹא) [אַל תֹּאכְלוּ] מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא אָמַר וּבָשֵׁל. הָיִיתִי אוֹמַר. שְׁלָקוֹ וּצְלָייוֹ יְהֵא מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר וּבָשֵׁל. אוֹ אִילּוּ אָמַר. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא אָמַר מְבוּשָּׁל. הָיִיתִי אוֹמַר. בִּישְּׁלוֹ וּצְלָייוֹ יְהֵא מוּתָּר. הֲוֵי צָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר נָא. וְצָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר [בָּשֵׁל. וְצָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר] מְבוּשָּׁל.

If it had said “do not eat from it except fire roasted” and had not said “raw”, I would have said that if he singed it and roasted it would be permitted; therefore he needed to say, “raw”. Or if it had said “do not [eat from it] except fire roasted” and had not said “cooked”, I would have said that if he parboiled it and roasted it, it would be permitted; therefore he needed to say, “cooked”. Or if it had said “do not eat from it except fire roasted” and had not said “thoroughly cooked”, I would have said that if he cooked it and roasted it would be permitted. Therefore it was needed to say “raw”, and it was needed to say [“cooked”, and it was needed to say] “thoroughly cooked.”

אָכַל כְּזַיִת נָא מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַיָיב. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא מִכָּל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּרּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא בְּבַל תֹּאכַל נָא. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל נָא.

If somebody ate the volume of an olive raw when it still was daylight. There are Tannaim who state, he is liable, and there are Tannaim who state, he is not liable. He who says that he is liable, do not eat from it raw, in any case. But he who says that he is not liable, at a time when he is obligated to eat fire-roasted he is under obligation not to eat raw; at a time when he is not obligated to eat fire-roasted he is not obligated not to eat raw.

שָׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַיָיב. וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ כו׳ מִכָּל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ מִשּׁוּם וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא מִשּׁוּם וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ.

If he broke a bone of it when it still was daylight. There are Tannaim who state, he is liable, and there are Tannaim who state, he is not liable. He who says that he is liable, do not break a bone in it etc., in any case. But he who says that he is not liable, at a time when he is not obligated to eat fire-roasted there is no do not break a bone in it; at a time when he is obligated to eat fire-roasted there is do not break a bone in it.

נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁלְתַּנּוּר. פְּסוּל גּוּף [הוּא] וְנִשְׂרַף מִיַּד. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס. פְּסוּל מַכְשִׁיר [הוּא] וְטָעוּן צוּרָה. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת [יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ]. חִיָיה בַּר אָדָא בְּשֵׁם רִבִּי שִׂמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הָדָא דְתֵימַר בְּרוֹתַחַת. אֲבָל בְּצוֹנֶנֶת אָסוּר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֹא אָמְרָה הַתּוֹרָה. הוּא לֹא יִצְלֶה אֶת אֲחֵרִים. אֶלָּא הוּא לֹא יִצָּלֶה מַחְמַת אֲחֵרִים.

“If it touched the pottery of the tannur,” it is a disability of its body and it has to be burned immediately. “If of its fluid fell on clay,” it is a disability on the instrument and needs [losing its] shape. “If of its fluid fell on flour, one has to remove its place.” Ḥiyya bar Ada in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: that is, if it is hot. But if it is cool, it is forbidden. Rebbi Eleazar, the Torah did not say, it should not cook others, but it should not be cooked because of others.

Mishnah

משנה: סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים יֹאכֵלוּ. אִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אִם חַי יְדִיחֶנּוּ. וְאִם צָלִי יִקְלוֹף אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאֵין מוֹכְרִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלֵם:

MISHNAH: If he basted it with heave oil, if there is a group of priests, they shall eat it. If of Israel, if it is raw he shall soak it, if roasted he has to peel off the outside. If he basted it with oil of Second Tithe, he may not charge the members of the group for it since one may not sell Second Tithe in Jerusalem.

Halakhah

הלכה: לֹא אָמַר אֶלָּא סָכוֹ. הָא אִם טִיבְּלוֹ. אָסוּר. חַד בַּר נַשׁ בִּישֵּׁל תַּרְנְגוֹלְתָא בְשֶׁמֶן שְׂרֵיפָה. אֲתַא שְׁאִיל לְרִבִּי בִּיסְנָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲזַל שׁוֹלְקָהּ.

HALAKHAH: He only said “basted”. Therefore, if he immersed it, it is forbidden. A person cooked a chicken using oil to be burned. He came and asked Rebbi Bisna, who told him, go and cook it in water for an extended period.

כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִירוּשָׁלֵם.

So is the Mishnah: “One does not redeem Second Tithe in Jerusalem.”

Mishnah

משנה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּאִין בְּטוּמְאָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה. הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְטוּמְאָה נֶאֱכָל בְּטוּמְאָה שֶׁלֹּא בָא מִתְּחִילָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה:

MISHNAH: Five kinds are brought in impurity but are not eaten in impurity: The ˋOmer, and the Two Breads, and the shew-bread, and public well-being offerings, and the goats of New Moons. Pesaḥ which is brought in impurity is eaten since from the start this is what it is for.

Halakhah

הלכה: וְכָל קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר אֵינָן בָּאִין בְּטוּמְאָה. לָא אֲתַא אֶלָּא מֵימוּר לָךְ. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בָּאִין בְּטוּמְאָה אֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. הַלֶּחֶם עִיקָּר. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. כְּבָשִׂים עִיקָּר. אַרְבָּעָה אִינִּין. תַּנָּיָיה חָשׁ לוֹן וּתְנַנְתּוֹן חֲמִשָּׁה.

HALAKHAH: Are not all public sacrifices brought in impurity? He only comes to tell you, even though they are brought in impurity they are not eaten in impurity. Both for him who says that the bread is the main item, as also for him who says that the sheep are the main item, there should be only four. The Tanna takes note of them and stated them as five.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהוֹם לְמֵידִין מִן הַפֶּסַח. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד לָמֵד מִמְּקוֹמוֹ. מָאן דְּאָמַר. כּוּלְּהוֹן לְמֵידִין מִן הַפֶּסַח. מַה מוֹעֲדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (כָּאן) [בַּפֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה. אַף מוֹעֲדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּכוּלָּן] דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה. מָאן דְּאָמַר. כָּל אֶחָד וְאֶחָד לָמֵד מִמְּקוֹמוֹ מְנַיִן לֵיהּ. וְאַתְיָא כְהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי יְי. לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ אֶלָּא עַל הַפֶּסַח וְהַתָּמִיד שֶׁיִּדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בְּמוֹעֲדוֹ. שְׁאָר כָּל קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיי בְּמוֹעֲדֵיכֶם. לָעוֹמֵר וּלְקָרֵב עִמּוֹ וְלִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּלְקָרֵב עִמָּהֶן לֹא שָׁמַעְנוּ. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי יְי אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְבָעָן חוֹבָה. שֶׁכּוּלָּם יָבוֹאוּ בְטוּמְאָה. וּכְשֵׁם שֶׁהֵן בָּאִין בְּטוּמְאָה כָּךְ יְהוּא נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הוּא. וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל. וְאָמַר אַף בַּפֶּסַח כֵּן. שַׁנְיָיה הִיא. שֶׁלֹּא בָא מִתְּחִילָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה.

There are Tannaim who state that all of them are inferred from the Pesaḥ. There are Tannaim who state that each of them is inferred from its place. He who said that all of them are inferred from the Pesaḥ, since at its fixed time which is said (here) [about Pesaḥ pushes impurity aside, also at its fixed time which is written about all of them] pushes impurity aside. He who said that each of them is inferred from its place, from where does he have it? It comes as it is stated: “Rebbi says, why does the verse say, Moses told the holidays of the Eternal. Since we learned only about Pesaḥ and the daily sacrifices that they push the Sabbath aside, since it is said about them at its fixed time, from where the rest of public offerings? The verse says, these you shall offer to the Eternal at your fixed times. For the Omer and what is brought with it, and for the Two Breads and what is brought with them, we have no information. But since it is said, Moses told the holidays of the Eternal to the Children of Israel, this fixed it as obligation that all of them have to be offered in impurity.” Just as they are brought in impurity, should they not be eaten in impurity? It is a decision of the verse: Any meat that touched anything impure may not be eaten. One would say that the same is valid for the Pesaḥ. This is different since from the start this is what it is for.

Mishnah

משנה: נִיטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָים אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִיטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָים זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבַמּוּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵן אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנִּיטְמָא הַבָּשָר וְהַחֵלֶב קַיָים זוֹרֵק אֶת הַדָּם:

MISHNAH: If the meat became impure while the fat is unchanged, he does not pour the blood. If the fat became impure while the meat is unchanged, he pours the blood. With sacrifices it is not so, but even if the meat became impure while the fat is unchanged, he pours the blood.

Halakhah

הלכה: וּדְלֹא כְרִבִּי נָתָן. דְּרִבִּי נָתָן אָמַר. יוֹצְאִין בִּזְרִיקָה בְּלֹא אֲכִילָה. מַה טַעֲמָה. וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. אוֹתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא פֶּסַח אֶחָד כּוּלְּהוֹן יוֹצְאִין בִּזְרִיקָה אַחַת. וְאֵיפְשָׁר כְּזַיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

HALAKHAH: This does not follow Rebbi Nathan, for Rebbi Nathan says, one fulfills one’s obligation by pouring without eating. What is the reason? All of Israel shall slaughter it between the evenings. “It”, even if there is only one Pesaḥ, all fulfill their obligation with one pouring. Ii is impossible that there be an olive-sized bit for everyone.

פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתַא. נִטְמָא הַבָּשָׂר וְהָאֵימוֹרִין קַיָימִין. זוֹרֵק אֶת הַדָּם עַל [הָאֵימוֹרִין. נִטְמָא הָאֵימוֹרִין וְהַבָּשָׂר קַיָים. זוֹרֵק אֶת הַדָּם עַל] הַבָּשָׂר. נִיטְמָא הַבָּשָׂר וְאָבְדוּ הָאֵימוֹרִין. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. וְהָהֵן קיימין לֹא כְמִי שֶׁנִּיטְמָא הַבָּשָׂר וְאָבְדוּ הָאֵימוֹרִין הוּא. אַתְּ אָמַר קוֹמֵץ. אוֹף הָכָא זוֹרֵק. אָמַר רִבִּי. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁיֵרִים יֵשׁ קוֹמֶץ.

The following is obvious: If the meat became impure but the parts are unchanged, one pours the blood for [the parts. If the parts became impure and the meat is unchanged, one pours the blood for] the meat. If the meat became impure and the parts were lost, Rebbi Shammai said, is the (existing) [fistful] not as if the meat became impure and the parts were lost? You are saying that he takes the fistful; also here he pours. Rebbi [Mana] said, explain it following Rebbi Eliezer, since Rebbi Eliezer says, even if there is no remainder there is a fistful.

בָּא בְטוּמְאַת עוֹבְדִין. הֵיךְ עֲבִידָה. שָׁחֲטוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי מוּמִין וְזָרְקוּ אוֹתוֹ טְהוֹרִין. אָמַר רִבִּי הִילָא. וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל. הֲרֵי לֹא נָגַע בוֹ טָמֵא. (וְהַטָּהוֹר) [וְהַבָּשָׂר] כָּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן טְהוֹרִים שֶׁיֹּאכְלוּהוּ. רִבִּי זְעוּרָה. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הַפֶּסַח הַבָּא בְטוּמְאָה וְנֶאֱכַל בְטוּמְאָה [וְהָכָא כְמִי שֶׁבָּא בְטוּמְאָה]. וֵיְידָא אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. בָּא בְטוּמְאַת הַדָּם הֵיךְ עֲבִידָא. מֵאַחַר שֶׁאֵין מַתִּירִין לוֹ לִזְרוֹק כְּמִי שֶׁבָּא בְטוּמְאָה. אוֹ מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ עָבַר וְזָרַק הוּרְצָה כְּמִי שֶׁלֹּא בָא בְטוּמְאָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים. עֲוֹן הַקְּרֵיבִים. לֹא עֲוֹן הַמַּקְרִיבִים. הִפְרִישׁ בֵּין קְרֵיבִין לְיָחִיד לַקְּרֵיבִין לַצִּיבּוּר. הַקְּרֵיבִין לְיָחִיד אִם יֵשׁ לוֹ אוֹמְרִין לוֹ. הֲבֵא. [וְאִם לָאו. אֵין מַתִּירִין לוֹ לִזְרוֹק אֶת דָּמוֹ.] עָבַר וְזָרַק הוּרְצָה. הַמַּקְרִיבִין לְיָחִיד בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵין שֶׁאֵין לוֹ [לֹא הוּרְצָה. הַקְּרֵיבִין לַצִּבּוּר אִם יֵשׁ אוֹמְרִין לוֹ. הֲבֵא. וְאִם לָאו מַתִּירִין לוֹ לִזְרוֹק בַּתְּחִילָּה. הַמַּקְרִיבִין לַצִּבּוּר בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵין שֶׁאֵין לוֹ עָבַר] וְזָרַק הוּרְצָה.

If it comes in impurity of the officiants? How is that? If defective persons slaughtered and pure ones poured. Rebbi Hila said, any meat that touched anything impure may not be eaten, but here it was not touched by anybody impure. The meat, anybody pure may eat meat; there are pure ones available to eat it. Rebbi Zeˋira: Since Pesaḥ made in impurity is eaten, [this one is as if brought in impurity]. And where was this said? Rebbi Samuel said, Rebbi Zeˋira asked: If it comes with impurity of the blood, what is done? Since one does not permit him to pour, is it as if brought in impurity? Or since if he transgressed and poured, it was made acceptable, is it as if not brought in impurity? Let us hear from the following which was said by [Rebbi Elazar in the name of Rebbi Hoshaia: Aaron shall carry the iniquities of the sacrifices, the iniquities of the sacrifices, not the iniquities of the sacrificers. He separated between what is offered on behalf of an individual and what is offered on behalf of the public. If offered for an individual, if he has another one, one tells him, bring! If not, [one does not permit him to pour the blood;] if he transgressed and poured, it was made acceptable. The sacrificers for an individual, whether he has or does not have, [it was not made acceptable. If offered for the public, if he has another one, one tells him, bring! If not, one permits him to pour the blood a priori. The sacrificers for the public, whether he has or does not have,] it was made acceptable.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מַתְנִיתָא בְּבָא בְטוּמְאָה מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל אִם בָּא בְטַהֲרָה וְנִיטְמָא אֵינוֹ נֶאֱכַל בְּטוּמְאָה. שְׁחָטוֹ בְטַהֲרָה וְנִיטְמָא הַצִּיבּוּר. יִיזָרֵק הַדָּם בְּטַהֲרָה וְאַל יֵיאָכֶל הַבָּשָׂר בְּטוּמְאָה. (וְאָמַר אַף בִּזְרִיקָה כֵן.) [רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי נָתָן הִיא. דְּרִבִּי נָתָן אָמַר. יוֹצְאִין בִּזְרִיקָה בְּלֹא אֲכִילָה. שְׁחָטוֹ בְטַהֲרָה וְנִטְמָא הַדָּם הָצָּבוּר. יִזָרֵק הַדָּם בְּטוּמְאָה וְאַל יֵאָכֶל הַבָּשָׂר בְּטוּמְאָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ. רָאִינוּ פֶּסַח בָּא בְטַהֲרָה וְנִזְרַק בְּטוּמְאָה. מֵעַתָּה לֹא יִזָרֵק הַדָּם בְּטוּמְאָה.] שָׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ פֶּסַח שֶׁבָּא בְטַהֲרָה וְנִזְרַק בְּטוּמְאָה. הָא סוֹפָךְ מֵימַר דְּרִבִּי נָתָן הִיא. מוֹדֶה רִבִּי נָתָן בְּחוֹלֶה וּבְזָקֵן. מוֹדֶה רִבִּי נָתָן הִיא בַחֲבוּרָה שֶׁנִּיטְמָא עוֹבֵד שֶׁלָּהּ. שֶׁהֵן נִדָּחִין לַפֶּסַח הַשֵּׁינִי. מוֹדֶה רִבִּי נָתָן בַּחֲבוּרָה שֶׁנִּמְצֵאת יַבֶּולֶת בְּעוֹרָהּ. שֶׁהֵן נִדָּחִין לַפֶּסַח הַשֵּׁינִי.

Rebbi Eleazar said, the Mishnah is about one “which comes in impurity from the start.” But if it came in purity and then became impure, it cannot be eaten in impurity. “If it was slaughtered in purity but then the public became impure, the blood shall be poured in purity but the meat not eaten in impurity.” (Should one not say the same for pouring?) [Rebbi La in the name of Rebbi Joḥanan: It is Rebbi Nathan’s, as Rebbi Nathan said, one has fulfilled his duty by pouring without eating. “If it was slaughtered in purity but then the blood collected became impure, the blood may be poured in impurity but the meat may not be eaten in impurity.” Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Joḥanan: Because of the bad impression, lest they say, we have seen a Pesaḥ brought in purity which was [poured] {eaten} in impurity. Then should not the blood be poured in impurity?] Lest they say, we have seen a Pesaḥ brought in purity for which it was poured in impurity. You have to end up saying that it is Rebbi Nathan’s. Rebbi Nathan agrees for a sick or an old person. Rebbi Nathan agrees for a group whose officiant became impure, that they are pushed to the Second Pesaḥ. Rebbi Nathan agrees for a group where a wart was found, that they are pushed to the Second Pesaḥ.

חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁנִּתְעָרְבו עוֹרוֹת פִּסְחֵיהֶן וְנִמְצֵאת יַבּוֹלֶת בְּעוֹרָהּ שֶׁלְאַחַת מֵהֶן. כּוּלְּהֹן יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁינִי. סָבְרִין מֵימַר דְּרִבִּי נָתָן הִיא. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּמִיטָּמֵא בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. וּכְרִבִּי נָתָן זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

“If the skins of the Pesaḥ sacrifices of five groups were intermingled and a wart was found on one of them, all of them have to be brought to the place of burning, but they are not liable to bring a Second Pesaḥ.” They wanted to say that this is Rebbi Nathan’s. Explain it following everybody, {they made it} like one which has become impure by a doubt of a grave of the abyss. Following Rebbi Nathan would he have poured the blood?

רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז וגו׳. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח יְי פֶּתַח אוֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיי. עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם אוֹ בָשָׂר לַאֲכִילָה אוֹ אֵימוֹרִין לְהַקְטָרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. נִטְמְאוּ שְׁיֵרֶיהָ נִשְרְפוּ שְׁיֵרֶיהָ אָבְדוּ שְׁיֵרֶיה. כְּמִידַּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֵׁירָה וּכְמִידַּת רֵבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּסוּלָה. [שֶׁלֹּא בִכְלִי שָׁרֵת פְּסוּלָה. רִבִּי יִשָׁמָעֵאל מַכְשִׁיר. הִקְטִיר קֻמְצוֹ פַּעֲמַיִם. כְּשֵׁרָה.] עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר יֵשׁ דָּם. אִם אֵין קוֹמֶץ אֵין שְׁיֵרִיים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁירִיים יֵשׁ קוֹמֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר. אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם. אִם אֵין קוֹמֶץ אֵין שְׁיֵרִיים. אִם אֵין שְׁיֵרִיים אֵין קוֹמֶץ. אָמַר רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁיֵרִיים יֵשׁ קוֹמֶץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. מוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם עָבַר וְזָרַק אֶת הַדָּם שֶׁהוּרְצָה.

Rebbi Joḥanan, Rebbi Ismael in the name of Rebbi Joshua: One verse says, but a firstling of cattle, or a firstling of sheep, or a firstling of goats, etc. And another verse says the Cohen shall pour the blood on the Eternal’s altar at the door of the Tent of Meeting, and burn the fat for a pleasant smell before the Eternal. Only if there be there either meat be be eaten or parts to be burned. There we have stated: “If the remainders became impure, the remainders were burned, the remainders were lost. In the rules of Rebbi Eliezer it is qualified, in the rules of Rebbi Joshua it is disqualified. [Not in a vessel of service it is disqualified; Rebbi Ismael qualifies. If he burned the fistful in two parts it is qualified.”] In Rebbi Eliezer’s opinion, if there is no blood there is no meat; even though if there is no meat there is blood. If there is no fistful there are no remainders, even though if there are no remainders there is a fistful. In Rebbi Joshua’s opinion, if there is no blood there is no meat; if there is no meat there is no blood. If there is no fistful there are no remainders, if there are no remainders there is no fistful. Rebbi Mana said, explain it following Rebbi Eliezer, since Rebbi Eliezer said, even though there are no remainders there is a fistful. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, Rav and Rebbi Joḥanan both are saying, Rebbi Joshua agrees that if he transgressed and poured the blood that it was made acceptable.

Mishnah

משנה: נִיטְמָא קָהָל אוֹ רוּבּוֹ אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים וְהַקָּהָל טָהוֹר יֵעָשֶׂה בְטוּמְאָה. נִיטְמָא מִיעוּט הַקָּהָל הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי:

MISHNAH: If the public or a majority of it were impure or the Cohanim were impure and the public pure, it should be brought in impurity. If a minority of the public were impure, the pure people make the first and the impure the second.

Halakhah

הלכה: מָאן תַּנָּא רוֹב. רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הִיא מַחֲצִית כָּל הַשְּׁבָטִים הִיא מַחֲצִית כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט. וּבִלְבַד רוֹב. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. חֲצִי כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט. וּבִלְבַד רוֹב שְׁבָטִים שְׁלֵימִים. שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר כָּל הַשְּׁבָטִים. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל הַשְּׁבָטִים קְרוּיִים קָהָל. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט קָרוּי קָהָל. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. גְּרִירָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֵין שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר כָּל הַשְּׁבָטִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר כָּל הַשְּׁבָטִים. אַתְיָא דְּרִבִּי יוּדָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּמַה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר כָּל הַשְּׁבָטִים. כֵּן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר כָּל הַשְּׁבָטִים. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. שֵׁבֶט אֶחָד גּוֹרֵר כָּל הַשְּׁבָטִים. מוֹדֶה וְהוּא שֶׁתְּהֵא הוֹרָיָה מִלִּשְׁכַּת הַגָּזִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. טַעֲמֵיהּ דָּהֵן תַּנַּיָיה מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יי. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה. מַה מְקַיֵים רִבִּי שִׁמְעוֹן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה וְנִסְלַׄח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פְרָט לַנָּשִׁים וְלַקְּטַנִּים. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוּדָה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה. פְרָט לְשֶׁתְּחִילָּתָהּ בְּזָדוֹן וְסוֹפָהּ בִּשְׁגָגָה. רִבִּי אַבּוּן בְשֵׁם רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְמָאן דְּאָמַר. כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט קָרוּי קָהָל. גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ. וְאַדַּיִין לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִן. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חוֹלְקִין כָּאן כָּךְ הֵם חַלּוּקִין בְּטוּמְאָה. דְּתַנֵּי. הָיָה הַצִּיבּוּר חֶצְיָים טְהוֹרִין וְחֶצְיָין טְמֵאִין. הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן וְהַטְּמֵאִים אֶת הַשֵּׁינִי. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוּמֵר. הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין לְעַצְמָן וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין לְעַצְמָן. אָמְרוּ לוֹ. אֵין הַפֶּסַח בָּא חֲצָיִין. אֶלָּא אוֹ כוּלָּם יַעֲשׂוּ בְטַהֲרָה אוּ כוּלָּם יַעֲשׂוּ בְטוּמְאָה. מִנוּ אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי מֵאִיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. נִיטְמֵאת אַחַת מִן הַחַלּוֹת אוֹ אֶחָד מִן הַסְּדָרִים רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. שְׁנֵיהֶם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּרֵיפָה. שֶׁאֵין קָרְבַּן צִיבּוּר חָלוּק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. הַטָּמֵא בְטוּמְאָתוֹ וְהַטָּהוֹר יֵאָכֵל. רִבִּי יוֹסֵה בֵּרִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מָני אָמְרוּ לוֹ. חֲכָמִים שֶׁהֵן בְּשִׁיטַת רִבִּי מֵאִיר.

HALAKHAH: Who is the Tanna of “majority”? Rebbi Meïr, as it was stated: Either half of the tribes or half of each tribe, if only it be a majority. Rebbi Jehudah says, half of each tribe, but only a majority of entire tribes. One tribe drags all tribes. Rebbi Meïr says, all tribes are called “the public”. Rebbi Jehudah says, each single tribe is called “public”. What is between them? Dragging. Rebbi Meïr says, a single tribe does not drag all tribes, but Rebbi Jehudah says, one tribe drags all tribes. And Rebbi Jehudah follows Rebbi Simeon. Just as Rebbi Simeon said, one tribe drags all tribes, so Rebbi Jehudah says, one tribe drags all tribes. Even though Rebbi Jehudah says, one tribe drags all tribes, he agrees that only if the ruling came from the ashlar hall. Rebbi Yose said, the reason of that Tanna: From this place which the Eternal will choose. What is the reason of Rebbi Jehudah? The entire community of the Children of Israel will be forgiven. What is the reason of Rebbi Simeon? Since the entire people acted in error. How does Rebbi Simeon uphold Rebbi Jehudah’s reason, the entire community of the Children of Israel will be forgiven? Except women and children. How does Rebbi Jehudah uphold Rebbi Simeon’s reason, since the entire people acted in error? Except if the beginning was criminal and the conclusion in error. Rebbi Abun in the name of Rebbi Benjamin bar Levi: The verse supports him who said that each tribe is called “public”, as it is written: A people and a public of peoples will come from you, and Benjamin was not yet born. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, just as they differ here, so they differ about impurity, as it was stated: If the public was half pure and half impure; pure [people] celebrate the first [ Pesaḥ] and impure the second, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, the pure ones celebrate for themselves, and the impure ones celebrate for themselves. They told him, there is no split Passover; either all celebrate in purity or all celebrate in impurity. Who is “they told him”? Rebbi Meïr. The argument of Rebbi Jehudah seems inverted, as we have stated there: “If one of the loaves or one of the orders became impure, Rebbi Jehudah said, both have to be brought to be burned for a public offering cannot be split. But the Sages say, the impure in its impurity, and the pure shall be eaten.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Joḥanan: who is “they told him”? The Sages who argue like Rebbi Meïr.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. הָהֵן מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. כְּרוֹב כְּמִיעוּט. אִין תֵּימַר כְּרוֹב. הַטְּהוֹרִין אֵינָן עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן. אִין תֵּימַר כְּמִיעוּט. הַטְּמֵאִין אֵין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא אָמַר. רוֹב טְהוֹרִים אֵינָן עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן. רוֹב טְמֵאִין אֵינָן עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁינִי. לֹא אָמַר אֶלָּא. רוֹב טְמֵאִין לֹא יִידָּחוּ לְפֶסַח שֵׁינִי.

In Rebbi Meïr’s opinion, how does one act if they are half and half? As majority or as minority? If you are saying as a majority, the pure persons cannot make the First. If you are saying as a minority, the impure persons cannot make the Second. Rebbi Yose said, he did not say that a majority of pure persons cannot make the First, a majority of impure persons cannot make the Second. He only said, a majority of impure persons is not pushed to the Second Pesaḥ.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. הָהֵן מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. רִבִּי בָּא מִשֵּׁם רַב. מְטַמְּאִין אֶחָד בְּשֶׁרֶץ. שְׁמוּאֵל אָמַר. מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. אַתְיָא כְמָאן דְּאָמַר. הַיָּחִיד מַכְרִיעַ עַל הַטּומָאָה. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין הַיָּחִיד מַכְרִיעַ עַל הַטּומָאָה. מְשַׁלְּחִין שְׁנַיִם. דְּרַב כְּרִבִּי אֶלְעָזָר. כְּמַה דְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. הָיָה הַצִּיבּוּר מַגַּעֵי נְבֵילוֹת מַגַּעֵי שְׁרָצִים. עוֹשִׂין בְטוּמְאָה. שֶׁאֵין שָׁם מַיִם לְטְבּוֹל. [אֲבָל] אִם יֵשׁ שָׁם מַיִם לְטְבּוֹל. אֵינָן עוֹשִׂין בְטוּמְאָה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. הַבָּא בְטוּמְאַת כְּלִי שָׁרֱת הַבָּא בְטוּמְאָה. הוּא בָא בְטוּמְאַת כְּלִי שָׁרֱת הַבָּא בְטוּמְאַת יָדַים הַבָּא בְטוּמְאַת סַּכִּינִין.

In Rebbi Jehudah’s opinion, how does one act if they are half and half? Rebbi Abba in the name of Rav: One defiles one person with a crawling animal. Samuel said, one sends one person on a far-away trip. This follows him who said, a single person clinches for impurity. But for him who said, a single person does not clinch for impurity, one has to send two persons away. Rav’s opinion parallels Rebbi Eleazar, as Rebbi Eleazar said, if the public was touching carcasses, touching crawling animals, one makes it in impurity if there is not water there to immerse in; but if there is water to immerse in, one does not make it in impurity. Rebbi Eleazar said, if it comes while the Temple vessels are impure, comes in impurity; if it comes in impurity of Temple vessels, comes in impurity of hands, comes in impurity of knives.

הָיָה צִיבּוּר שְׁלִישׁ זָבִין שְׁלִישׁ טְמֵאִין שְׁלִישׁ טְהוֹרִין. רִבִּי מָנָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה. זָבִין וּטְמֵאִין רָבִין עַל הַטְּהוֹרִין וְעוֹשִׂין בְּטוּמְאָה. וְזָבִין אֵינָן עוֹשִׂין לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הַזָּב עָשׂוּ אוֹתוֹ כִמְשׁוּמָּד בְּהוֹרָיָיה. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. הַמְשׁוּמָּד בְּהוֹרָיָיה אֵינוֹ לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד. אוֹף הָכָא אֵינוֹ לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד.

If the public were one third sufferers from gonorrhea, one third impure, and one third pure. Rebbi Mana in the name of Ḥizqiah: The sufferers from gonorrhea and the impure form a majority against the pure and one brings in impurity. The sufferers from gonorrhea bring neither the First nor the Second. Rebbi Zeˋira said, they made the sufferer from gonorrhea like the apostate for ruling. As one says there, the apostate in matters of ruling neither adds nor subtracts, also here he neither adds nor subtracts.

בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁנִּיטְמָא אֶחָד מֵהֶן. וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ. [צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. צִבּוּר שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מֵהֶן. וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶהוּ.] רִבִּי זְעוּרָא אָמַר. יַעֲשׂוּ בְטוּמְאָה. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יַעֲשׂוּ כִסְפֵיקָן. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא כְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא לַעֲנוֹשׁ לְיָחִיד כָּרֵת.

If one of the members of a group became impure but it is not known who it is, they must make the Second. If one of the public became impure but it is not known who it is, Rebbi Zeˋira said, they shall make the Second. Rebbi Hoshaia stated, they shall be treated as a case of doubt. It is reasonable following Rebbi Hoshaia, not to subject the individual to punishment of extirpation.

רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לְהוֹרָיָיה הִילְּכוּ אַחַר יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְטוּמְאָה הִילְּכוּ אַחַר רוֹב נִכְנָסִין לָעֲזָרָה. מַה. בָּכָל כַּת וָכַת מְשַׁעֲרִין. אוֹ אֵין מְשַׁעֲרִין אֶלָּא כַת הָרִאשׁוֹנָה בִלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּרִבִּי בּוּן. עַד שֶׁהֵן מִבַּחוץ הֵן מְשַׁעֲרִין עַצְמָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לַרְאִיָיה הִילְּכוּ מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וגו׳.

Rebbi Immi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: For ruling they went after the population of the Land of Israel; for impurity they went after a majority of those entering the Temple courtyard. Does one estimate according to all groups or does one estimate only for the first group? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, they have to estimate by themselves as long as they are outside. Rebbi Joshua ben Levi said, for appearance they went from Lavo-Hamat to the Brook of Egypt. Rebbi Tanḥuma in the name of Rebbi Ḥuna: The reason of Rebbi Joshua ben Levi, At that time Solomon made the pilgrimage holiday, and all of Israel with him, etc.

Mishnah

משנה: הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא הַצִּיץ מְרַצֶּה. נִטְמָא טוּמְאַת הַגּוּף אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ נָזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טּוּמְאַת הַדָּם וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טּוּמְאַת הַגּוּף. נִטְמָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם הַצִּיץ מְרַצֶּה:

MISHNAH: If blood was poured of a Pesaḥ when later it became known that it was impure, the diadem makes acceptable. An impurity of the body the diadem does not make acceptable since they said that for the nazir and the offerer of the Pesaḥ the diadem makes impurity of the blood acceptable but not impurity of the body. If the impurity was caused by impurity of the abyss, the diadem makes acceptable.

Halakhah

הלכה: מַתְנִיתָא בְּשֶׁנִּיטְמָא מִשֶּׁיָּרַד לַאֲוֵירוֹ שֶׁלְכֶּלִי. אֲבָל אִם נִטְמָא עַד שֶׁהוּא מִלְּמַעֲלָן נַעֲשֶׂה כִמְקַבֵּל מַיִם.

HALAKHAH: The Mishnah if it became impure after it fell into the vessel. But if it became impure when still higher it is as if he received water.

מְנַיִין לֵסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַבָּנִן. אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה לָכֶם. מַה לָכֶם בְּגָלוּי אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְגָלוּי. יָצָא קֶבֶר הַתְּהוֹם שֶׁאֵינוֹ בְגָלוּי. עַד כְדוֹן עוֹשֵׂי פֶסַח. נָזִיר מְנַיִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו. מַה עָלָיו שֶׁהוּא בְגָלוּי אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְגָלוּי. יָצָא קֶבֶר הַתְּהוֹם שֶׁאֵינוֹ בְגָלוּי.

From where about a doubtful case of a grave in the abyss? Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of the rabbis: Or on a far trip for you. What is in the open for you, including everything in the open. This excludes the case of a grave in the abyss which is not open. So far for the people celebrating Passover. From where the nazir? Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi [Yannai]: If a person dies suddenly on him. Since on him it is in the open, so everything in the open. This eliminates the grave in the abyss which is not in the open.

צִיבּוּר שֶׁנִּיטְמָא בִּסְפֵק הַתְּהוֹם מָהוּ שֶׁיְּרַצֶּה עָלָיו הָצִּיץ. קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם הַיָּחִיד שֶׁהוֹרַעְתָּ כוֹחוֹ בְטוּמְאָה יְדוּעָה יִיפִּיתָה כוֹחוֹ בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. צִיבּוּר שֶׁיִּיפִּיתַה כוֹחוֹ בְטוּמְאְה יְדוּעָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּיפִּיתַה כוֹחוֹ בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. קַל שֶׁאַתְּ מֵיקִל בְּיחִיד אַתְּ מַחְמִיר בְּצִיבּוּר. קַל שֶׁאַתְּ מֵיקִיל בְּיָחִיד. שֶׁאִם נִתְוַודַּע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה יֵיעָשֶׂה כְמִי שׁנִּיטְמָא לָאַחַר זְרִיקָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִדָּחֶה לַפֶּסַח שֵׁינֵי. אַת מַחְמִיר עָלָיו בַצִּיבּוּר. שֶׁאִם נִתְוַודַּע לוֹ לְאַחַר זְרִיקָה יֵיעָשֶׂה כְמִי שׁנִּיטְמָא לִפְנֵי זְרִיקָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֵאָכֵל הַבָּשָׂר. קַל שֶׁאַתְּ מֵיקַל בְּנָזִיר טָהוֹר. שֶׁאִם נִתְוַודַּע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה יֵיעָשֶׂה כְמִי שׁנִּיטְמָא לָאַחַר זְרִיקָה שֶׁלֹּא יָבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה. אַתְּ מַחְמִיר בְּנָזִיר טָמֵא. שֶׁאִם נִתְוַודַּע לוֹ לְאַחַר זְרִיקָה יֵעָשֶׂה כְמִי שׁנִּיטְמָא וְחָזַר וְנִיטְמָא. מֵבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. [כְּהָדָא דְתַנָּא. נִטְמָא וְחָזַר וְנִטְמָא. מֵבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.] עוֹבֵד שֶׁלְפֶּסַח מָהוּ שֶׁיְּרַצֶּה עָלָיו אֶת הַצִּיץ. קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם הַבְּעָלִים. שֶׁהוֹרַעְתָּה כוֹחָן בְּזָקֵן וּבְחוֹלֶה. יִיפִּיתָה כוֹחָן בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. עוֹבֵד שֶׁיִּפִּיתָה כוֹחוֹ בְּזָקֵן וּבְחוֹלֶה. אֵינוֹ דִין שֶׁתְּיַיפֶּה כוֹחוֹ בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בַבְּעָלִים. שֶׁיִּיפִּיתָה כוֹחָן בִּשְׁאָרַ כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבַּשָּׁנָה. תֹּאמַר בָּעוֹבֵד. שֶׁהוֹרַעְתָּה כוֹחוֹ בִשְׁאָר כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבַּשָּׁנָה. הוֹאִיל וְהוֹרַעְתָּה כוֹחוֹ בִשְׁאָר כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁלְּכָל הַשָּׁנָה תּוֹרַע כּוֹחוֹ בְטָמֵא מֵת בַפֶּסַח. מַיי כְדוֹן. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. לָכֶם. בֵּין לוֹ בֵין לְעוֹבֵד שֶׁלּוֹ. עַד כְּדוֹן עוֹשֵׂי פֶסַח. נָזִיר מְנַיִין. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. עָלָיו. לֹא עַל הָעוֹבֵד שֶׁלּוֹ. מִן מַה דְתַנֵּי. הִיא נָזִיר הִיא עוֹשֶׂה פֶסַח. הָדָא אָמְרָה. מַה דִנְפַל לְדֵין נְפַל לְדֵין.

If the public became impure in a doubtful case of a grave in the abyss, does the diadem make it acceptable? It is a conclusion de minore ad maius. Since in the case of a single person, whose position you clarified to his disadvantage in the case of known impurity, you clarified to his advantage in the case of a grave in the abyss, for the public, whose position you clarified to its advantage in the case of known impurity, it only is logical that you should clarify it to its advantage in a doubtful case of a grave in the abyss. A leniency which you apply to a single person you treat as a restriction for the public. A leniency which you apply to a single person, so that if it became known to him before pouring he should be treated as if he became impure after pouring, that he should not be pushed to the Second Pesaḥ, you restrict him in public, so that if it became known to him after pouring he should be treated as if he became impure before pouring, that he should not be able to eat the meat. The leniency which you apply to the pure nazir, so that if it became known to him before pouring he is treated as impure after pouring, that he should not have to bring a sacrifice of impurity, you treat as a restriction for the impure nazir, that if it became known to him after pouring he is treated as somebody repeatedly becoming impure; he has to bring a sacrifice of impurity for each single case. [As it was stated: If he repeatedly became impure, he has to bring a sacrifice for each single case.] If somebody is officiating for the Pesaḥ, does the diadem make it acceptable? It is a conclusion de minore ad majus. Since for the owner [of the Pesaḥ] whose position you clarified to his disadvantage in the case of the infirm and the aged, you clarified to their advantage in the case of a grave in the abyss, it should be only logical that for the officiating, whose position you clarified to his advantage in the case of the infirm and the aged, you should clarify it to his advantage in the case of a grave in the abyss. No. Since for the owner you clarify to his disadvantage in the case of impurity during the rest of the year; what can you say for the officiating where you clarify his position to his disadvantage in the case of impurity during the rest of the year. Since you clarify his position to his disadvantage in the case of impurity during the rest of the year, you also clarify his position to his disadvantage in the case of the impurity of the dead on Passover. How is it really? For you, whether for him or for the one officiating for him. So far for the people celebrating Passover. From where the nazir? Rebbi Yose in the name of Rav Ḥisda: We thought to say, on him, not on the one officiating for him. Since we stated that the same rules apply to the nazir and to those celebrating Passover, it means that what holds for the one holds for the other.

אֵי זֶהוּ קֶבֶר תְּהוֹם. הַמֵּת שֶׁנִּקְבַּר בְּקַשׁ וּבְתֶבֶן וּבְעָפָר וּבִצְרוֹרוֹת. אֲבָל אִם נִקְבַּר בַּמַּיִם וּבָאֲפֵילָה וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים אֵינוֹ עוֹשֶׂה קֶבֶר הַתְּהוֹם. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר. כָּל שֶׁאַתְּ יָכוֹל לְפַנּוֹתוֹ עוֹשֶׂה קֶבֶר תְּהוֹם. וְכָל שֶׁאֵין אַתְּ יָכוֹל לְפַנּוֹתוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה קֶבֶר תְּהוֹם. וְקַשׁ וְתֶבֶן אֵין אַתְּ יָכוֹל לְפַנּוֹתוֹ. מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. תֵּבֶן וּבִיטְּלוֹ. בָּטֵּל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּשֶׁבָּלַל בֶעָפָר. יֵשׁ תֵּבֶן שֶׁהוּא כְעָפָר. וְיֵשׁ עָפָר שֶׁהוּא כְתֵּבֶן. תֵּבֶן שֶׁאֵין אַתְּ עָתִיד לְפַנּוֹתוֹ הֲרֵי הוּא כְעָפָר. עָפָר שֶׁאַתְּ עָתִיד לְפַנּוֹתוֹ הֲרֵי הוּא כְתֵּבֶן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. חִיפָּהוּ מַחֲצָלוֹת בִּטֵּל. אִיתָא חֲמִי. מִילֵּאהוּ מַחֲצָלוֹת לֹא בִטֵּל. חִיפָּהוּ מַחֲצָלוֹת בִּטֵּל. מִילֵּהוּ חָרִיּוֹת צְרִיכָה. רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲפִילוּ רַק.

“What is a grave of the abyss? A corpse buried in stubble, straw, dust, or pebbles. But if it was buried in water, a dark spot, or rock crevices, it does not create a grave of the abyss.” The principle: Any place from where it can be removed creates a grave of the abyss; any place from where it cannot be removed does not create a grave of the abyss. Can stubbles and straw not be removed? Does the Mishnah not follow Rebbi Yose, since Rebbi Yose said, straw said to be disregarded is disregarded? Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav Ḥisda: It is everybody’s opinion. What Rebbi Yose said, if he mixed it with dust. “There is straw which is treated like dust and dust which is treated like straw. Straw not to be removed is like dust; dust to be removed is like straw.” In the House of Rebbi Yannai they said: If he covered it with mats it is disregarded. Come and see: If he filled it with mats it is not disregarded, if he covered it with mats it is disregarded. If he filled it with branches of date palms it is problematic. Rebbi Zeriqan, Rebbi Immi, in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Even thin sheets.

אֵי זֶהוּ קֶבֶר הַתְּהוֹם. כָּל שֶׁאֵין אָדָם זוֹכְרוֹ. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם יוֹדֵעַ. בְּחֶזְקַת הַחַי כַּחַי. תְּיפְתָּר שֶׁמְצָאוֹ קַמְצִיץ.

“What is a grave of the abyss? Any which nobody remembers.” Should we not be cautious and say, maybe one at the end of the world knows? And is the permanence of the living not like living? Explain that he was found compressed.

תַּנֵּי. אֵין לָךְ עוֹשֶׂה קֶבֶר תְּהוֹם אֶלָּא הַמֵּת בִּלְבַד. הָא נְבֵלָה לֹא. קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם הַמֵּת שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב עוֹשֶׂה קֶבֶר תְּהוֹם. נְבֵילָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אֵינוֹ דִין שֶׁתַּעֲשֶׂה קֶבֶר תְּהוֹם. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר. אֵין לָךְ דָבָר עוֹשֶׂה קֶבֶר תְּהוֹם אֶלָּא הַמֵּת בִּלְבַד. לְהוֹצִיא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב.

It was stated: “Only a corpse creates a grave of the abyss.” Therefore, not a carcass. An argument de minore ad maius. Since a corpse, which does not cause impurity of couch and seat, creates a grave of the abyss, should a carcasss which causes impurity of couch and seat not create a grave of the abyss? Why was it said that only a corpse creates a grave of the abyss? To exclude couch and seat.

תַּמָּן תַּנִּינָן. כָּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּיבֵּל דָּמָן זָר. אוֹנֵן. וּטְבוּל יוֹם. מְחוּסַּר בְּגָדִים. מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים. וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִים. עָרֵל. טָמֵא. יוֹשֵׁב. עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵלִים. עַל גַּבֵּי [בְהֵמָה. עַל גַּבֵּי] חֲבֵירוֹ. פָּסַל. דְּרוֹמַאיֵי אָמְרֵי. בְּטָמֵא טוּמְאַת זִיבָה וְטוּמְאַת צָרַעַת אֲנָן קַיָימִין. אֲבָל בְּטָמֵא מֵת אֵינוֹ מְחַלֵּל. מֵאַחַר שֶׁהוּתָּר מִכְּלַל טוּמְאָה לְרַבִּים בַּפֶּסַח. מְתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לִדְרוֹמָאיֵי. מָה אִם הַבְּעָלִים שֶׁיִּיפִּיתָה כוֹחָן בִּשְׁאָר כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבַּשָּׁנָה. הוֹרְעֵתָה כוֹחָן בְּטָמֵא מֵת בַּפֶּסַח. עוֹבֵד. שֶׁהוֹרְעֵתָה כוֹחוֹ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת שֶׁלְכָּל הַשָּׁנָה. אֵינוֹ דִּין שֶׁתּוֹרֶע כּוֹחוֹ בְּטָמֵא מֵת בַּפֶּסַח. וְעוֹד שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טּוּמְאַת הַדָּם. אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טּוּמְאַת הַגּוּף. אִין תֵּימַר בְּטָמֵא טוּמְאַת זִיבָה וְטוּמְאַת צָרַעַת אֲנָן קַיָימִין. לֵית יְכִיל. דְּתַנִּינָן. מִטַּמֵּא טוּמְאַת תְּהוֹם הַצִּיץ מְרַצֶּה. מָה עָבְדִין לָהּ דְּרוֹמַאיֵי. פָּתְרִין לָהּ בַּבְּעָלִים. וְהָא תַנִּינָן. נָזִיר. פָּתְרִין לָהּ בָּעוֹבְדִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא שַׁנְיָיא. הִיא בְעָלִים הִיא עוֹבְדִין. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה. דְּאִינּוּן יָכְלִין מֵימַר לֵיהּ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בִּבְעָלִים. שֶׁהוֹרְעֵתָה כוֹחָן בְּזָקֵן וּבְחוֹלֶה. תֹּאמַר בְּעוֹבֵד. שֶׁיִּיפִּיתָה כוֹחוֹ בְּזָקֵן וּבְחוֹלֶה. וְכָל קַל וָחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה בָּטֵל קַל וָחוֹמֶר. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. הֲרֵי זֶה קַל וָחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה. דְּאִינּוּן יָכְלִין מֵימַר לֵיהּ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בִּבְעָלִים. שֶׁמִּילַת זְכָרָיו וָעֲבָדָיו מְעַכְּבִין אוֹתוֹ. תֹּאמַר בְּעוֹבֵד. שֶׁאֵין מִילַת זְכָרָיו וָעֲבָדָיו מְעַכְּבִין אוֹתוֹ. וְכָל קַל וָחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּשׁוּבָה בָּטֵל קַל וָחוֹמֶר.

There, we have stated: “All sacrifices whose blood was collected by a non-Cohen, a deep mourner, one immersed on this day, missing garments, missing atonement, with unwashed hands or feet, uncircumcised, impure, sitting, standing on utensils, on [an animal, on] another person, disqualified it.” The Southerners say, we hold this for those impure by the impurity of gonorrhea or the impurity of skin disease, but impurity of the dead does not desecrate since it was permitted in case of the impurity of the many for the Pesaḥ. Rebbi Simeon ben Laqish objected to the Southerners: Since for the owner, where you clarified to his advantage in case of all other impurities during the course of the year, you clarified to his disadvantage in case of impurity of the dead for Pesaḥ, for the officiant, where you clarified to his disadvantage in case of all other impurities during the course of the year, it is only logical that you should clarify to his disadvantage in case of impurity of the dead for Pesaḥ. In addition to what Rebbi stated, “the diadem makes impurity of the blood acceptable but not impurity of the body.” If you want to say that this refers to the impurity of gonorrhea or the impurity of skin disease, you cannot, since we have stated, “if the impurity was caused by impurity of the abyss, the diadem makes acceptable.” What are the Southerners doing with this? They explain if for the owner. But did we not state “a nazir”? They explain it for the officiant. In Rebbi Simeon ben Laqish’s opinion, there is no difference; it is equal for owner or officiant. Rebbi Jeremiah said, this is an argument de minore ad maius that can be contradicted, for they can say to him, no. If you argue about the owner whose position you clarified to his disadvantage in the case of the infirm and the aged, what can you say about the officiating, whose position you clarified to his advantage in the case of the infirm and the aged. And any argument de minore ad majus that can be contradicted, the argument de minore ad majus is invalid. Rebbi Ḥananiah said, this is an argument de minore ad majus that can be contradicted, for they can say to him, no. If you argue about the owner for whom the circumcision of his males and his slaves are indispensable for him, what can you say about the officiating, for whom the circumcision of his males and his slaves are not indispensable. And any argument de minore ad majus that can be contradicted, the argument de minore ad majus is invalid.

רִבִּי יִצְחָק בַּר גּוּפְתָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אִילּוּ יָחִיד בַּפֶּסַח לָמֵד מִן הַצִּיבּוּר בַּפֶּסַח. עוֹבֵד בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לָמֵד מִן הַצִּיבּוּר בַּפֶּסַח. רִבִּי אִמִּי בָעֵי. הָהֵן טָמֵא מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. כְּטָמֵא טוּמְאַת זִיבָה וְטוּמְאַת צָרַעַת. וְהָתַנִּינָן. מְחוּסְּרֵי כַפָּרָה. אָם מִשֶׁטָּבַל הוּא מְחַלֵּל. לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַד שֶׁלֹּא טָבַל. הָהֵן טְבוּל יוֹם מַה אַתְּ עָבִיד לֵיהּ. כִּטְבוּל יוֹם מִן הַמֵּת. אִיתָא חֲמִי. טָמֵא מֵת אֵינוֹ מְחַלֵּל. לֹא כָּל שֶׁכֵּן טְבוּל יוֹם מִן הַמֵּת. אֶלָּא טְבוּל יוֹם מִן הַשֶּׁרֶץ. אִיתָא חֲמִי. טְבוּל יוֹם מִן הַמֵּת אֵינוֹ מְחַלֵּל. לֹא כָּל שֶׁכֵּן טְבוּל יוֹם מִן הַשֶּׁרֶץ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יוּדָן. מַגַּעֵי זָבִין. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין פָּתְרִין כּוּלָּהּ בְּזָב. טְבוּל יוֹם שֶׁרָאָה אַחַת. טָמֵא (מת) שֶׁרָאָה שְׁתַּיִם. מְחוּסָּר כִּיפּוּרִים שֶׁרָאָה שָׁלשׁ. עַל דָּעְתִּין דִּדְּרוֹמָאיֵי. מַגַּע זָב כְּזָב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים. עֲוֹן הַקְּרֵיבִין. לֹא עֲוֹן הַמַּקְרִיבִין. מָהוּ עֲוֹן הַקְּרֵיבִין. דַּם זָב. לֹא מַגַּע זָב. וְדִכְוָותָהּ. עֲוֹן הַמַּקְרִיבִין. מַגַּע זָב. הָדָא אָמְרָה. הָיָה הַצִּיבּוּר מַגַּעֵי זָבִין וּמַגַּעֵי זָבוֹת. אֵינָן עוֹשִׂין בְּטוּמְאָה.

Rebbi Isaac bar Gufta asked before Rebbi Mana: If an individual could learn from the public for the Pesaḥ, the officiant during the rest of the year might infer from the public for the Pesaḥ. Rebbi Immi asked: how do you explain this “impure”? Impure by the impurity of gonorrhea or the impurity of skin disease? But did we not state, “missing atonement”? If he desecrates when he had been immersed, not so much more before he was immersed! How do you explain “immersed on this day”? If he immersed himself on that day because of a corpse. Come and see: the one impure from a corpse does not desecrate, not so much more one immersed on that day because of a corpse? But he must be immersed on that day because of a crawling animal. Come and see: the immersed on that day because of a corpse does not desecrate, not so much more one immersed on that day because of a crawling animal? Rebbi Samuel bar Yudan said, people having touched sufferers from gonorrhea. The rabbis of Caesarea explain everything from a sufferer from gonorrhea. “One immersed on this day,” if he had one episode. “Impure” (in the impurity of the dead) if he had two episodes. “Missing atonement,” if he had three episodes. Are people having touched a sufferer from gonorrhea like a sufferer from gonorrhea in the opinion of the Southerners? Let us hear from the following, as Rebbi Eleazar said in the name of Rebbi Hoshaia: Aaron shall carry the iniquities of the sacrifices, the iniquities of the sacrifices, not the iniquities of the sacrificers. What is iniquity of the sacrifices? The blood of a sufferer from gonorrhea? No, what was touched by a sufferer from gonorrhea. Similarly, the iniquity of the sacrificers, who touched a sufferer from gonorrhea. This implies that if the public were impure because they had touched sufferers from gonorrhea or women suffering from flux, they cannot make it in impurity.

Mishnah

משנה: נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רוּבּוֹ שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. נִטְמָא מִיעוּטוֹ וְהַנּוֹתָר שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצַּיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה בִּשְׁבִיל לֵיהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה:

MISHNAH: If it became impure whole or most of it, one burns it before the citadel on altar wood. If a minor part became impure or leftovers one burns in the courtyards or on their roofs on their own wood. The misers burn it before the citadel in order to profit from altar wood.

Halakhah

הלכה: רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ. לְהוֹדִיעַ שֶׁקִּילְקֵל בּוֹ. אָמַר. הֲרֵינִי שׂוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי עַצְמוֹ. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לֹא צוֹרְכְה דְלֹא. [אָמַר.] הֲרֵינִי שׂוֹרְפוֹ עַל גַּגִּי מֵעֲצֵי עַצְמִי. כָּל שֶׁכֵּן אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Ḥama bar Uqba in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: To publicize him, to make it known that he spoiled it. If he said, I am going to burn it before the citadel on my own wood, one does not listen to him; it is not necessary to note that if he says, I will burn it on my roof on my own wood that one does not listen to him.

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. לְהוֹדִיעַ לָבֹא אַחֲרָיו שֶׁהוּא צֵויקָן. תֵּדַע לָךְ. בְּכָל אָתָר לֹא צָוַוח לֵיהּ צֵוייקָן. וָכָא אַתְּ צָוַוח לֵיהּ צֵוייקָן. קַל הֵיקִלוּ בָּאַכְסְנַיי.

Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Hila: To inform the next in line that he is a miser. You should know that nowhere else is he called miser, but here you are calling him miser. They made it easy for the guest.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגְדָּל הָיָה עוֹמֵד בְּהַר הַבַּיִת וְהָיָה קָרוּי בִּירָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כָּל הַר הַבָּיִת קָרוּי בִּירָה. לַעֲשׂוֹת הַכֹּל וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי.

Rebbi Joḥanan said, a tower was standing on the Temple Mount which was called “citadel”. Rebbi Simeon ben Laqish said, the entire Temple Mount was called citadel, to do everything and to build the citadel which I prepared.

Mishnah

משנה: הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטְמָא יִשָּרֵף מִיָּד. נִיטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אַף זֶה יִשָּרֵף מִיָּד שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִין:

MISHNAH: Pesaḥ which left or which became impure has to be burned immediately. If the owners became impure or died it shall lose its shape and be brought to the place of burning. Rebbi Joḥanan ben Beroqa says, this one also has to be burned immediately since it has no eaters.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. פְּסוּל גּוּף [פִּגּוּל הוּא וְ]נִשְׂרַף מִיָּד. [נִטְמְאוּ בְעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ] פְּסוּל מַכְשִׁיר טָעוּן צוּרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. פֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּיטְמָא. פְּסוּל גּוּף הוּא וְנשְּרַף מִיָּד. נִיטְמְאוּ הַבְּעָלִים אֹו שֶׁמֵּתוּ. פְּסוּל מַכְשִׁיר הוּא וְטָעוּן צוּרָה.

HALAKHAH: Rebbi Ḥiyya stated: “A disqualification of the body [is piggul and] is immediately burned. [If the owners became impure or died it is] a disqualification of enabler and needs to lose its shape. Rebbi Yose said, the Mishnah says so: “Pesaḥ which left or which became impure is a disqualification of the body and has to be burned immediately. If the owner became impure or died it is a disqualification of the enabler and it shall lose its shape.”

רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה. רִבִּי נְחֶמְיָה וְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. דְּתַנֵּי. אָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה. וְכִי מִפְּנֵי אֲנִינָה נִשְׂרַף. וְהָא לֹא נִשְׂרַף אֶלָּא מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. שֶׁאִילּוּ מִפְּנֵי אֲנִינָה נִשְׂרַף הָיָה לִשְׁלָשׁתָּן לִישָּׂרֵף. דָּבָר אַחֵר. וַהֲלֹא פִינְחָס הָיָה עִמָּהֶן. דָּבָר אַחֵר. וַהֲלֹא מוּתָּר לְאוֹכְלוֹ מִבָּעֶרֶב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי נְחֶמְיָה יִשְׂרוֹף וְיִמְנֶה. סָבַר רִבִּי נְחֶמְיָה. שְׁלָשׁתָּן נִשְׂרְפוּ. הָיָה לוֹ לְפִינְחָס לוֹכַל. וְאַדַּיִין לֹא נִתְמַנֶּה כֹהֵן גָּדוֹל. וְהָיָה לוֹ לְאַהֲרֹן לוֹכַל מִבָּעֶרֶב. סָבַר רִבִּי נְחֶמְיָה. אֲנִינָה [לָיְלָה] תוֹרָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. אוֹף רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי דִּכְוָותְהוֹן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חַטָּאת שֶׁקִּיבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת. יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ. הַפְּנִימִי כָשֵׁר. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶן לִפְנִים. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. [אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בַחוּץ. לֹא עָשָׂה בָהּ הַמְשׁוֹאָר כַּיוֹצֵא. מְקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בִּפְנִים אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה הַמְשׁוֹאָר כַּנִּכְנָס. נִכְנַס לְכַפֵּר. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִפֵּר. פָּסוּל. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּכַפֵּר. רִבִּי יוּדָא אוֹמֵר. אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג. כָּשֵׁר. כָּל הַדָּמִים פְּסוּלִין שֶׁנִּתְּנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֹא הוּרְצָה הַצִּיץ אֶלָּא עַל טָמֵא. שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טָמֵא וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא] אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא פְסוּל מַכְשִׁיר כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. שֶׁהֲרֵי חֲבֵירוֹ מִבַּחוּץ והוּא כָשֵׁר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא פְסוּל גּוּף כְּרַבָּנִן. שֶׁהֲרֵי הוּא בִמְחִיצָתוֹ וְהוּא פָסוּל. רַבָּנִן דָּרְשִׁין. מִפְּנֵי שֵׁלֹּא נִכְנַס דָּמָהּ מִקְצַת לִפְנִים אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ. הָא אִם נִכְנַס מִקְצַת דָּמָהּ לִפְנִים [יָפֶה עֲשִׂיתֶם] שֶׁשְּׂרַפְתֶּם. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי דָּרַשׁ. מִפְּנֵי שֵׁלֹּא נִכְנַס כָּל דָּמָהּ לִפְנִים [אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ. הָא אִם נִכְנַס כָּל דָּמָהּ לִפְנִים] יָפֶה עֲשִׂיתֶם שֶׁשְּׂרַפְתֶּם. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ. אֲפִילוּ מִקְצַת דָּמָהּ. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה. [כְּהָדָא דְ]תַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. אֵין כָּל הָעִנְיָין הַזֶּה מְדַבֵּר אֶלָּא בַפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּבַשְּׂעִירִין הַנִּשְׂרָפִין לִיתֵּן עֲלֵיהֶן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָן וּלְלַמֵּד שֶׁפְּסוּלֵיהֶן נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה. אָמְרוּ לוֹ. מְנַיִין לַחַטֹּאת שֶׁאִם נִכְנַס מִדָּמָהּ לִפְנִים תְּהֵא פְסוּלָה. לֹא מִן הָדֵין קִרְיָיא הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה. הָא אֵינוֹ אוֹמֵר מִדָּמָהּ אֶלְּא כָל דָּמָהּ. תְּשׁוּבָה לְרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר. מִדָּמָהּ. לֹא כָל דָּמָהּ.

Rebbi Ḥama bar Uqba in the name of Rebbi Yose bar Ḥanina: Rebbi Nehemiah and Rebbi Joḥanan ben Beroqa both said the same, as it was stated: “it was burned because of deep mourning? Was it not burned only because of impurity? But it was not burned because of impurity, since if it had been burned because of mourning, all three of them should have been burned. Another opinion, was not Phineas with them? Another opinion, would it not have been permitted to be eaten in the evening?” In the opinion of Rebbi Nehemiah it should be burned but be counted. Rebbi Nehemiah is of the opinion that all three of them were burned. Should not Phineas have eaten? He was not yet appointed {High} Priest. Should not Aaron have eaten in the evening? Rebbi Nehemiah is of the opinion that deeo mourning in the night is from the Torah. Rebbi Jeremiah said, also Rebbi Yose the Galilean is with them. And we have stated there: “A purification sacrifice whose blood was received in two cups, of which one was brought outside; the one inside is qualified. If one of them was brought to the interior, Rebbi Yose the Galilean declares qualified but the Sages declare disqualified. [Rebbi Yose the Galilean said, since in a case where intent disqualifies outside the remainder was not made equal to what was brought outside, in a case where intent does not disqualify in the interior is it not logical that we not make the remainder to what was brought inside? If it was brought into the interior to atone, even if it did not atone it is disqualified, the words of Rebbi Eliezer. Rebbi Simeon says, only if it atones. Rebbi Jehudah says, if it was brought into the interior in error, it remains qualified. Of all disqualified blood which one gave on the altar, the diadem only makes the impure acceptable; for the diadem makes the impure acceptable but not what was brought outside.”] Rebbi Eleazar said, you have to know that for Rebbi Yose the Galilean it is disqualification of the enabler since the other part is outside and it is qualified. You have to know that for the rabbis it is disqualification of the body since it is within its enclosure and it is disqualified. The rabbis explain, since nothing of the blood was brought to the interior, you shall certainly eat it. Therefore if some of the blood had been brought to the interior, you [would have done well] in burning it. Rebbi Yose the Galilean explains, since not all of the blood was brought to the interior, [you shall certainly eat it. Therefore if all of the blood had been brought inside,] you would have done well in burning it. What is the rabbis’ reason? Any purification offering of whose blood was brought; even part of the blood. What is Rebbi Yose the Galilean’s reason? Behold, its blood was not brought inside the Sanctuary. [This fits with] what was stated: Rebbi Yose the Galilean says, the entire matter only speaks of bulls to be burned and goats to be burned, to prohibit eating them and to teach that if they are disqualified they are burned inside the citadel. They asked him, from where that a purification sacrifice becomes disqualified if some of its blood is brought inside? Not from this verse, behold, its blood was not brought inside the Sanctuary? There it does not say of whose blood but all of its blood. An answer to Rebbi Aqiba who was saying, of whose blood, not all of its blood.

Mishnah

משנה: הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַנּוֹתָר יִשָּרְפוּ בְשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְאִם חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת יִשָּרְפוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר שֶׁאֵינָן דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב:

MISHNAH: Pesaḥ which left or which became impure has to be burned immediately. If the owners became impure or died it shall lose its shape and be brought to the place of burning. Rebbi Joḥanan ben Beroqa says, this one also has to be burned immediately since it has no eaters.

Halakhah

הלכה: עֶצֶם שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָסוּר לְשׁוֹבְרוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מוּתָּר לְשׁוֹבְרוֹ. מָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָא תַנִּינָן. הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַנּוֹתָר יִשָּרְפוּ בְשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְיִקּוֹץ. מִפְּנֵי הַמּוֹחַ שֶׁבַּקּוֹלִית. וְיַחֲלוֹץ אֶת הַבָּשָׂר מִן הָעֶצֶם וְיִהֲנֶהּ מִן הָעֶצֶם. סָבְרִין מֵימַר. אֵין חוֹלְצִין אֶת הַפָּסוּל. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וַאֲפִילוּ תֵימַר. חוֹלְצִין. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יַעֲקֹב. דְּרִבִּי יַעֲקֹב אָמַר. הַבָּא בַכוֹשֶׁר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה וְנִיטְמָא אָסוּר בִּשְׁבִירַת הָעֶצֶם. רִבִּי אִימִּי בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מַה טַעַם אָמְרוּ. הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַנּוֹתָר יִשָּרְפוּ בְשִׁשָּׁה עָשָׂר. שֶׁהַשּׂוֹרֵף יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שׁוֹבֵר. שְׁמוּאֵל אָמַר. נִימְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ וְאֵין נִימְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבַּקּוֹלִית. נִימְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ. שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ דֶּרֶךְ הָאוֹזֶן. וְאֵין נִימְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבַּקּוֹלִית. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ אֶלָּא דֶרֶךְ שְׁבִירָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִימְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבַּקּוֹלִית. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין נִמְנִין עַל מוֹחַ שֶׁבַּקּוֹלִית. וְאִם נִמְנֶה נִמְנֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. וְיִשְׂרֹף וְיִמְנֶה. מִפְּנֵי אָבְדָּן קֳדָשִׁים. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל. יִשְׂרֹף וְיִמְנֶה. סָבַר שְׁמוּאֵל כְרִבִּי יַעֲקֹב. [דְּרִבִּי יַעֲקֹב] אָמַר. הַבָּא בַכוֹשֶׁר מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה וְנִיטְמָא אָסוּר בִּשְׁבִירַת הָעֶצֶם.

HALAKHAH: A bone with no meat on it, Rebbi Joḥanan said, one is forbidden to break it; Rebbi Simeon ben Laqish said, one is permitted to break it. Rebbi Joḥanan objected to Rebbi Simeon ben Laqish: Did we not state, “the bones, the sinews, and leftovers are to be burned on the Sixteenth”? Could he not chop? Because of the marrow in a marrow-bone. Could one not strip off all meat from the bone and profit from the bone? They wanted to say that one may not strip off from the disqualified. Rebbi Eleazar said, and even if you say that one may strip, he explains it following Rebbi Jacob, since Rebbi Jacob said, the prohibition of breaking a bone applies if at the start it was qualified and then became impure. Rebbi Immi in the name of Rebbi Eleazar: why did they say, “the bones, the sinews, and leftovers are to be burned on the Sixteenth”? Because he who burns causes breaking. Samuel said, one may subscribe to the brain in the head but one may not subscribe to the marrow in a marrow bone. One may subscribe to the brain in the head because one can take it out through the ear. But one may not subscribe to the marrow in a marrow bone since one could only extricate it by breaking. Rebbi Joḥanan said, one may subscribe to the marrow in a marrow bone. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Joḥanan, one may not subscribe to the marrow in a marrow bone, but if he subscribed, he subscribed. In Rebbi Joḥanan’s opinion, could he not burn and subscribe? Because of the loss of sancta. In Samuel’s opinion, could he not burn and subscribe? Samuel thinks like Rebbi Jacob, as Rebbi Jacob said, the prohibition of breaking a bone applies if at the start it was qualified and then became impure.

מַה חֲמִית מֵימַר. וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בּוֹקֶר וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בּוֹקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרוֹפוּ. אַחַר שְׁנֵי בְקָרִים אַחַר בּוֹקְרוֹ שֶׁלְאַרְבָּעָה עָשָׂר וְאַחַר בּוֹקְרוֹ שֶׁלַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְכָתוּב וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.

What did you see that you said so? You shall not leave any leftovers until the morning; what is left over from it until morning you shall burn in fire. After two mornings, one the morning of the (14) and the other the morning of the (15). And it is written, what is left of the well-being sacrifice should be burned on the third day.

מָהוּ לְהַצִּית אֶת הָאוֹר בִּמְדוּרַת חָמֵץ. מָאן דִּילִיף מִן הַנּוֹתָר. אָסוּר. מָאן דְּלָא יְלִיף מִן הַנּוֹתָר. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. יָרְדוּ לָהּ כְּשִׁיטַת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל (וכו׳). [כְּמַה דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּמָּן. תִּינּוֹק שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ נִמּוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. וְהָכָא עִיבֵּר זְמַנּוֹ נִשְׂרַף בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה.]

May one start fire on a pyre of leavened matter? For him who infers from leftovers it is prohibited; for him who does not infer from leftovers it is permitted. Rebbi Abun bar Ḥiyya said, they came to it following the argument of Rebbi Ismael. (etc.) [Just as Rebbi Ismael said, a baby whose time has passed can be circumcised either during the day or during the night, so when its time has passed the sanctum may be burned either during the day or during the night.]

Mishnah

משנה: כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִין. הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בְּפֶסַח טָהוֹר הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים:

MISHNAH: Anything eaten of a large bull shall be eaten of the soft lamb, including the ends of the shoulder bone and cartilage. He who breaks a bone of a pure Pesaḥ is whipped forty [lashes]; but he who leaves over of a pure or who breaks of an impure is not whipped forty [lashes].

Halakhah

הלכה: גִּידִּים הָרַכִּים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִימְנִין עֲלֵיהֶן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין נִימְנִין עֲלֵיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. [דְּתַנִּינָן תַּמָּן.] אֵילּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן. עוֹר הָאָדָם וְעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִישּׁוּב. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַף עוֹר שֶׁלְחֲזִיר הַבָּר. [עוֹר חֲטֶרוֹת גָּמָל הָרַכָּה. עוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ. עוֹר בֵּית הַפְּרָסוֹת. עוֹר בֵּית הַבּוֹשֶׁת. וְעוֹר הַשְּׁלִיל. וְעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה. וְעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחוֹמֶט. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הַלְּטָאָה כַּחוּלְדָּה. וְכוּלָּן שֶׁעִיבְּדָן. אוֹ שֶׁהִילֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה. טְהוֹרִין. חוּץ מֵעוֹר הָאָדָם. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר. שְׁמֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת.] אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאִיסּוּר וּלְטומְאָה. אֲבָל לִלְקוֹת. עוֹר הוּא. וְאֵין לוֹקִין עָלָיו מִשּׁוּם נְבֵילָה. רִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשְׁנָה שְׁלֵימָה שָׁנָה רִבִּי. בֵּין לְאִיסּוּר בֵּין לִלְקוֹת בֵּין לְטוּמְאָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הוּא עֲבַד לֵיהּ בָּשָׂר. וָכָא לָא עֲבַד לֵיּהּ בָּשָׂר. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. שַׁנְיָיא הִיא תַמָּן שֶׁהוּא עוֹר. וְעוֹר סוֹפוֹ לְהַקְשׁוֹת. כָּל שֶׁכֵּן מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַה אִין תַּמָּן שֶׁסוֹפוֹ לְהַקְשׁוֹת הוּא עֲבַד לֵיהּ בָּשָׂר. כָּאן שֶׁאֵין סוֹפוֹ לְהַקְשׁוֹת לֹא כָל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי אַבּוּן. טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר. לֹא גִּידִּים.

HALAKHAH: What is the rule about soft sinews? Rebbi Joḥanan said, one subscribes to them; Rebbi Simeon ben Laqish said, one does not subscribe to them. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Zeˋira: The argument of Rebbi Joḥanan is inverted; the argument of Rebbi Simeon ben Laqish is inverted. As they disagreed about what is stated there: “The following have their hides treated like their flesh: Human skin, and the hides of domesticated pigs, Rebbi Yose says also of wild pigs. [The soft skin of camel’s hump, the soft skin of a calf’s head, the skin near the hooves, the skin of genitals, the skin of an embryo, the skin under the fat tail, and the skin of anaqa, koah, leta’ah, and homet lizards. Rebbi Jehudah says, a lizard is like a mole. In all cases, if one tanned them, or started to use them as working material, they are pure, except for human skin. Rebbi Joḥanan ben Nuri says, the “eight crawling animals” have hides.”] Rebbi Joḥanan said, this was only said as prohibition and regarding impurity, but for flogging it is hide. Rebbi Simeon ben Laqish said, Rebbi stated a complete Mishnah, for prohibition, for flogging, for impurity. The reasoning of Rebbi Simeon ben Laqish seems inverted. There, he treats it as flesh, but here, he does not treat it as meat. Rebbi Judah bar Pazi said, there is a difference, since there one refers to skin which in the end will become hard. This emphasizes that the reasoning of Rebbi Simeon ben Laqish seems inverted! Since there, where in the end it will harden, he treats it as flesh, here where in the end it will not harden, not so much more? Rebbi Abun said, the reason of Rebbi Simeon ben Laqish is: they shall eat the meat in that night, not sinews.

רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. רִבִּי חִיָיה רִבִּי אִיסִּי חַד מִיחְלַף וְחַד כְּהָדֵין תַּנָּיָיא. מָאן דְּמִחְלַף לֵית לֵיהּ כְּאִילֵּין קִישּׁוּיָא. וְכַמְּה יִשְׁבּוֹר. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַיָּד מְחַגֶּרֶת. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רִבִּי זְעוּרָה וְרִבִּי בָּא תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַיָּד מְחַגֶּרֶת. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ צִפּוֹרֶן. מָאן דְּאָמַר. יָד. כָּל שֶׁכֵּן צִפּוֹרֶן. מָאן דְּאָמַר. צִפּוֹרֶן. אֲבָל יָד לֹא. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָמְרֵי. לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּשְׁבּוֹר עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר וּמִמְּקוֹם בָּשָׂר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעֵי. מֵעַתָּה לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּטּוֹל אֶבֶן וִירַסֵּס. עֶצֶם. לְחַיֵיב עַל כָּל עֶצֶם וָעֶצֶם. הָדָא דְתֵימַר. בְּהַתְרָיָיה אַחַת. אֲבָל בִּשְׁתֵּי הַתְרָיוֹת. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ עֶצֶם אֶחָד וְשִׁבְּרוֹ וְחָזַר וְשִׁבְּרוֹ חַיָיב שְׁתַּיִם. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגְא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עֶצֶם שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר מוּתָּר לְשׁוֹבְרוֹ. לֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁלֹּא יִלָּקֶה. הָא לֶאֱסוֹר אָסוּר.

The rabbis of Caesarea are saying, Rebbi Ḥiyya and Rebbi Issy, one switches and one follows as it was stated. The one who switches does not have these problems.And how much does he have to break? Rebbi Yose and Rebbi Zeˋira in the name of Rebbi Joḥanan: until the hand be grated. Rebbi Jonah said, Rebbi Zeˋira and Rebbi Abba both in the name of Rebbi Joḥanan. One said, until the hand be grated; but the other said, even a finger nail. He who said the hand, so much more the finger nail. He who said the finger nail, but not the hand.Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish both are saying, one never is liable unless one break a bone on which there is meat in the size of an olive, at one place of meat. Rebbi Jacob bar Aḥa said, Samuel bar Abba asked, then he never should be liable unless he take a stone and smash it into little pieces. A bone, to make him liable for each single bone. This is, with one warning. But with two warnings, then he will be twice liable even for a single bone which he broke repeatedly. Rebbi Jeremiah asked, does this not disagree with Rebbi Simeon ben Laqish? Since Rebbi Simeon ben Laqish said, one is permitted to break a bone without meat. He said this only that he cannot be whipped, but as a prohibition, it is prohibited.

אֲבָל הַמּוֹתִיר [בַּטָּהוֹר] וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא אֵינוֹ לוֹקֶה אַרְבָּעִים. רִבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא כְּשֶׁבָּא בְטוּמְאָה מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל אִם בָּא בְטַהֲרָה וְנִטְמָא כְּבָא בְטַהֲרָה וְלוֹקִין עַל שְׁבִירָתוֹ.

“But he who leaves over of a pure {Pesaḥ} or who breaks of an impure is not whipped forty {ashes}.” Rebbi Abun in the name of Rebbi Eleazar: The Mishnah if it came in impurity from the start. But if it came in purity and became impure it is as if coming in purity and one is whipped for its breaking.

מָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָא תַנִּינָן. הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַנּוֹתָר יִשָּרְפוּ בְשִׁשָּׁה עָשָׂר. וְיִקּוֹץ. מִפְּנֵי מוֹחַ. וְיַחֲלוֹץ בָּשָׂר מִן הָעֶצֶם. וְיִקּוֹץ. שֶׁלֹּא לְפַקֵּעַ תַּחַת הַבָּשָׂר.

Rebbi Joḥanan objected to Rebbi Simeon ben Laqish: Did we not state, “the bones, the sinews, and leftovers are to be burned on the Sixteenth”? Could he not chop? Because of the marrow. Could one not strip off all meat from the bone and cut? Not to break under the flesh.

Mishnah

משנה: אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק וְחוֹתֵךְ וּבַמּוּקְדָּשִׁין קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם. מִן הָאֲגֹף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים מִן הָאֲגֹף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. הַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה כְּלִפְנִים:

MISHNAH: A limb which partially was taken out one cuts until he reaches the bone, and pares until he reaches the joint, where he cuts; but for sacrifices he cuts with a dagger since there breaking bones is not forbidden.. From the wing and inside it is like inside; from the wing and outside it is like outside. Windows and the thickness of the wall are like inside.

Halakhah

הלכה: רִבִּי סִימוֹן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָיה. הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר מִצְטָרְפִין לְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם עַד כְּדֵי עוֹנְשָׁן בַּכְּזַיִת. מַהוּ שֶׁיִּפְסְלוּ בִתְרוּמָה. קַל וָחוֹמֶר. אִם מְטַמִּין אֶת הַיָּדַיִם לִפְסוֹל בַּתְּרוּמָה. הֵן עַצְמָן לֹא כָל שֶׁכֵּן. הָהֵן יוֹצֵא מָה אַתְּ עֲבַד לֵיהּ. מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם אוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. אִין תֵּימַר. הָהֵן יוֹצֵא מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. פִּיגּוּל וְנוֹתָר אֵינָן פּוֹסְלִין בַּתְּרוּמָה. אִין תֵּימַר. פִּיגּוּל וְנוֹתָר אֵינָן פּוֹסְלִין בַּתְּרוּמָה. הָהֵן יוֹצֵא לֹא גָזְרוּ עָלָיו כְּלוּם. דִּלֹא כֵן יְטַמֵּא צַד הַחִיצוֹן וְצַד הַפְּנִימִי. אָמַר רִבִּי אַבִּין. מָאן אִית לֵיהּ דָּבָר טָמֵא מַחְמַת עַצְמוֹ. לֹא רִבִּי מֵאִיר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַדְּבָרִים טְהוֹרִין בְּרוּבָּן. כֵּיוָן שֶׁחִיתֵּךְ רוּבָּן לָאו כְפָרוּשׁ הוּא. וִיהֵא כְמַגִּיעֵי בוֹ וִיהֵא פָסוּל. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. בִּמְחַתֵּךְ כָּל שֶׁהוּא וּמַשְׁלִיךְ.

HALAKHAH: Rebbi Simon, Rebbi Joshua ben Levi in the name of Bar Pedaya: Piggul and leftovers add together to make hands impure in the amount that exposes to punishment, the volume of an olive. Do they disqualify heave? It is a argument de minore ad majus. If they make hands impure to disqualify heave, they themselves not so much more? This which left what are you doing with it? Does it make hands impure or does it not make hands impure? If you are saying that this which left makes hands impure, would piggul and leftovers not disqualify heave? If you are saying that piggul and leftovers do not disqualify heave, about that which left they did not decide anything. For if it were not so, the outer part would make the inner part impure. Rebbi Abbin said, who holds that something can become impure by [touching] itself? Rebbi Meïr. Did not Rebbi Joḥanan say, everything becomes pure by its greater part? When he cut off the greater part, is it not separated? Then it would be touching and be disqualified. Rebbi Ḥananiah said, if he cuts off minimal pieces and throws away.

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. לֹא קִידְּשׂוּ תַחַת הָאֲגוֹף שֶׁבִּירושָׁלֵם. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מְצוֹרָעִין מָגִינִין תַּחְתֵּיהֶן בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְדִכְוָותָהּ. לֹא קִידְּשׂוּ תַחַת הָאֲגוֹף שֶׁלְהַר הַבָּיִת. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ זָבִין מָגִינִין תַּחְתֵּיהֶן בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מְצוֹרָע אֵין לֹו אֵיכָן לְהָגֵן. זָב יֵשׁ לֹו אֵיכָן לְהָגֵן בְּכָל יְרוּשָׁלֵם. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָיא בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. מִן מַה דַאֲנָן חֲמֵיי רַבָּנִן שָׁלְחִין סַנְדְלֵיהוֹן תַּחַת הָאֲגוֹף שֶׁלְהַר הַבָּיִת הָדָא אָמְרָה שֶׁלֹּא קִידְּשׂוּ תַחַת הָאֲגוֹף שֶׁלְהַר הַבָּיִת. רַב שָׁאַל לְרִבִּי חִיָיה רַבָּה. גַּגּוֹת יְרוּשָׁלֵם מָה הֵן. אָמַר לֵיהּ. מִן מַה דְמַתְלִין מַתְלָא. פִּיסְחָא בְזֵיתָא וְהַלֵּילָה מַתְבַּר אַגְרָיָיא. הָדָא אָמְרָה. גַּגּוֹת יְרוּשָׁלֵם קוֹדֶשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי מַיישָׁא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. גַּגּוֹת יְרוּשָׁלֵם חוֹל. וְהָא תַנִּינָן. מִן הָאֲגוֹף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. מִן הָאֲגוֹף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. פָּתַר לָהּ בְּגַג מְבוּצָּר לָאֲוֵיר חָצֵר הִיא מַתְנִיתָא. וְהָא תַנִּינָן. הַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה כְּלִפְנִים. עוֹד הִיא בְגַג מְבוּצָּר לָאֲוֵיר חָצֵר הִיא מַתְנִיתָא. וְאַתְיָא כְהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אָחָא בָשֵׁם רִבִּי חִינְנָא. וַיַּאֲבֶל חֵיל וְחוֹמָה. שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא. אִם עוֹבִי הַחוֹמָה קִידְּשׁוּ כַּל שֶׁכֵּן חֲלוֹן. אָמַר רִבִּי אָחָא. בַּחֲלוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֲגוֹף נִצְרְכָה. אַף עַל גַּב דְּתֵימַר. לֹא קִידְּשׂוּ תַחַת הָאֲגוֹף שֶׁלְיְרושָׁלֵם. חֲלוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֲגוֹף קִידְּשׁוּ.

Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: They did not sanctify under the wing in Jerusalem. Rebbi Jeremiah in the name of Rav Samuel bar Rav Isaac: That the sufferers from skin disease might find shelter in summer from the sun and in the rainy season from rain. Did they similarly not sanctify under the wing of the Temple Mount, that sufferers from gonorrhea and flux might find shelter in summer from the sun and in the rainy season from rain? The sufferer from skin disease has no place to find shelter; the sufferer from gonorrhea finds shelter in all of Jerusalem. Rebbi Joḥanan bar Marius in the name of Rebbi Phineas: Since we see that the rabbis take off their sandals under the wing of the Temple Mount, this implies that they did not sanctify under the wing of the Temple Mount. Rav asked the Elder Rebbi Ḥiyya: What is the status of roofs in Jerusalem? He told him, since one uses as proverb: the Pesaḥ in an olive-sized bit and Hallel breaks the roof, this implies that the roofs of Jerusalem are sanctified. Rebbi Jeremiah, Rebbi Miasha, Rebbi Samuel bar Rav Isaac in the name of Rav: The roofs of Jerusalem are profane. But did we not state, “From the wing and inside it is like inside; from the wing and outside it is like outside”? Explain it that the Mishnah speaks about a roof surrounded by buildings forming a courtyard. But did we not state, “windows and the thickness of the wall are like inside”? Explain it again that the Mishnah speaks about a roof surrounded by buildings forming a courtyard. This parallels what Rebbi Aḥa said in the name of Rebbi Ḥinena: glacis and wall mourned, the wall and the ante-wall. If they sanctified the thickness of the wall, not so much more the window? Rebbi Aḥa said, it is necessary for the window on top of the wing. Even though you are saying that they did not sanctify under the wing of Jerusalem, they sanctified the window over the wing.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. מְחִילוֹת שֶׁתַּחַת הַהֵיכָל חוֹל וְגַגּוֹת הַהֵיכָל קוֹדֶשׁ. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא אָמְרָה [כֵן]. מְדוּרָה הָיְתָה שָׁם וּבֵית כִּסֵּא שֶׁלְכָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ [מְצָאוֹ נָעוּל. יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ. יָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְכִי צוֹאָה טוּמְאָה. וַהֲלֹא אֵינָהּ אֶלָּא נְקִיּוּת. וֵיי דָא אָמְרָה דָא. יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לֹו בִּמְסִיבָה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה. וְנֵירוֹת דּוֹלְקִין מִיכָּן וּמִיכָּן. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. אִם קוֹדֶשׁ הוּא יֵלֵךְ לֹו בִקְצָרָה.

It was stated in the name of Rebbi Jehudah: the tunnels under the Temple were profane, the Temple roofs were sanctified. Rebbi Immi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: A Mishnah says so, “there was a fireplace there, and an honorable bathroom. [What was its honor? If one found it locked, one knew that it was occupied, unlocked one knew that it was unoccupied.”] Rebbi Yose said, is excrement impure? Is it not simply cleanliness? But the following is it, “he leaves and goes in the walkway under the Temple, and lights were burning on both sides, until he comes to the place of immersion.” If it were sanctified he would have to go by the shortest way.

Mishnah

משנה: שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד אֵילּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין וְהַמֵּיחַם בָּאֶמְצַע. וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזוֹג קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל. וְהַכַּלָּה הוֹפֶכֶת אֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת:

MISHNAH: Two groups which were eating in the same room, these are turning their faces in one direction while eating, and those are turning their faces in one direction while eating, and the samovar is in the middle. When the waiter stands to mix, he closes his mouth and turns his head unless he is near his own group and eats. But the newly-wed may turn aside her face and eat.

Halakhah

הלכה: כָּתוּב וְלֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה. אֵין לִי אֶלָּא חוּץ לַבָּיִת. חוּץ לַחֲבוּרָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תוֹצִיא חוּצָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מִיכָּן שֶׁאִם (אָמַר הֲרֵינִי) [הוֹצִיא] חוּץ לַחֲבוּרָה. שֶׁהוּא מִתְחַיֵיב. אָמַר רִבִּי מָנָא. יֹאמַר קִרְיָיא. לֹא תוֹצִיא חוּצָה. וַנָן אָמְרִין. אִם חוּץ לַחֲבוּרָה שֶׁהוּא מִתְחַיֵיב. לֹא כָל שֶׁכֵּן חוּץ לַבָּיִת.

HALAKHAH: “It is written, do not remove any meat from the house to the outside. I have not only outside the house, from where outside the group? The verse says, do not remove to the outside.” Rebbi Yudan said, from here that he makes himself liable if he (said I am) [removed] away from the group. Rebbi Mana said, the verse should have said, do not remove to the outside, and we would have said, if he makes himself liable outside the group, not so much more outside the house?

רִבִּי אִימִּי בָעֵי. הוֹצִיא מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה כִּשְׁנִי זֵתִים חַיָיב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת וּמִשּׁוּם לֹא תוֹצִיא חוּצָה. נִמְנוּ עַל הַפֶּסַח. הוֹצִיא אֶחָד כְּזַיִת חַיָיב. שְׁנַיִם שְׁלֹשְׁה פְטוּרִין. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתָן רְאוּיִין לְהִימָּשֵׁךְ אֶצְלָן. אֶלְּא שֶׁהֵן עוֹבְרִין בָּעֲשֵׂה. וּכְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ בָעֲשֵׂה אֵינָן עוֹבְרִין. דְּתַנֵּי. עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אוֹתוֹ בָּהֶם. מְלַמֵּד שֶׁהַפֶּסַח נֶאֱכַל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. יָכוֹל אַף אוֹכְלָיו יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. הָא כֵיצַד. פֶּסַח נֶאֱכַל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. וְאֵין אוֹכְלָיו אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. [רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף אוֹכְלָיו אוֹכְלִין אוֹתוֹ בִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת.] מַה מְקַיֵים רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל. שֶׁלֹּא תְהֵא חֲבוּרָה מִקְצָתָהּ אוֹכֶלֶת בִּפְנִים וּמִקְצָתָהּ אוֹכֶלֶת בַּחוּץ. יָחִיד שֶׁהוֹצִיא כְזַיִת חוּץ לַחֲבוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתוּ רְאוּיִים לִימָּשֵׁךְ אֶצְלוֹ. נִפְטָר מִלֹּא תַעֲשֵׂה. רִבִּי חֵיָיה בַּר בָּא בָעֵי. לָמָּה לִי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ כְּרַבָּנִן. מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי חֲבוּרָתָן רְאוּיִין לִימָּשֵׁךְ אֶצְלָן נִפְטְרוּ מִלֹּא תַעֲשֵׂה. אֲפִילוּ בַעֲשֵׂה לֹא יְהוּ.

Rebbi Immi asked, if he removed from group to group (the volume of two olives) he is twice liable, because of do not remove from the house and do not remove to the outside. If they subscribed to a Pesaḥ, and an individual removed the volume of an olive, he is liable. Two or three persons are not liable since the members of the group may be drawn after them; but they infringe on a positive commandment; and following Rebbi Simeon they do not infringe. As it was stated, over the houses in which they are eating it there, this teaches that the Pesaḥ may be eaten in two places. I could think that its eaters also could eat it in two places, the verse says, in one house it shall be eaten. How is that? A Pesaḥ may be eaten in two places, but its eaters may not eat it in two places. [Rebbi Simeon says, also its eaters could eat it in two places.] How does Rebbi Simeon uphold in one house it shall be eaten? Lest part of one group eat inside and another part outside. An individual who removed the volume of an olive, since the members of the group may be drawn after him, becomes absolved from the positive commandment. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked, why following Rebbi Simeon? Even following the rabbis, since the members of the group may be drawn after him, they are absolved from the prohibition; neither should they be under the positive commandment.

שַׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת וְהוּא בְצַד הַתַּנּוּר. אִם הָיָה פִיקֵּחַ מְמַלֵּא אֶת כְּרֵיסוֹ מִמֶּנּוּ. אִם רָצוּ לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד. בָאִין וְאוֹכְלִין עִמּוֹ בְצַד הַתַּנּוּר. וְאִם לָאו. נוֹתְנִין לוֹ חֶלְקוֹ וְאוֹכֵל בִּמְקוֹמוֹ. תַּמָּן אָמְרִין. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. וְלָא שְׁמִיעִין דַּאֲמַר רִבִּי הִילָא רִבִּי אִיסִּי רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הַכֹּל מוֹדִין בַּתְּחִילָּה שֶׁהֵן חוֹלְקִין. בַּסּוֹף שֶׁאֵינָן חוֹלְקִין. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין וּפָקְעָה עֲלֵיהֶן הַקּוֹרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עוֹקְרִין הֵן חֶלְקָן וְאוֹכְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר. וְרַבָּנִן אָמְרִין. אֵינָן עוֹקְרִין אֶת חֶלְקָן וְאוֹכְלִין בְּמָקוֹם אַחֵר.

The waiter who ate the volume of an olive when he was near the oven, if he is intelligent he fills his belly from it. If they want to honor him, they come and eat with him near the oven; otherwise they give him his part and he eats at his place. There, they are saying, this is Rebbi Simeon’s, since they did not hear what Rebbi Hila, Rebbi Issy, Rebbi Eleazar said in the name of Rebbi Hoshaia: Everybody agrees that at the start they may split, at the end they may not split. Where do they disagree? When they were sitting and a beam cracked over them. Rebbi Simeon says, part of them remove themselves and eat at another place, but the rabbis say, no part of them may remove themselves and eat at another place.

רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בָעֵי. מֵעַתָּה הַמּוֹצִיא אֵינוֹ חַיָיב עַד שָׁעָה שֶׁיֹּאכַל. אֲתַא רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמּוֹצִיא אֵינוֹ חַיָיב עַד שָׁעָה שֶׁיֹּאכַל. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. וְתַנֵּיי תַמָּן. יָחִיד שֶׁהוֹצִיא כְזַיִת חוּץ לַחֲבוּרָה חַיָיב. וְלֹא פָסַל עַצְמוֹ מִפְּנֵי חֲבוּרָתוֹ. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא אָכַל. אִין תֵּימַר. אָכַל. לַמָּה לִי לֹא פָסַל עַצְמוֹ מִבְּנֵי חֲבוּרָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כֵּיוְן שֶׁהוֹצִיאוֹ פְּסָלוֹ. אֲפִילוּ אָכַל. דָּבָר פָּסוּל אָכַל. וַיי דָא אֲמַר דָא. יֵשׁ שׁוֹבֵר אַחַר שׁוֹבֵר. אֵין מוֹצִיא אַחַר מוֹצִיא. אוֹ הָדָא אָמְרָה כֵּיוְן שֶׁהוֹצִיאוֹ פְּסָלוֹ. אוֹ הָדָא אָמְרָה. הַמּוֹצִיא אֵינוֹ חַיָיב עַד שָׁעָה שֶׁיֹּאכַל.

Rebbi Ḥiyya bar Abba said, Rebbi Yose ben Ḥanina asked: Then one who removes should not be liable up to the moment when he eats. Rebbi Samuel, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: One who removes is not liable up to the moment when he eats. Rebbi Zeˋira said, but it was stated there, an individual who removed the volume of an olive from a group is liable but he did not disqualify himself as a member339 of the group. This implies, even if he did not eat. If you would say, he ate, why did he not disqualify himself as a member of the group? Rebbi Yose said, when he removed it he disqualified it. Even if he ate, he ate something disqualified. Where was this said? There is breaking after breaking but not removing after removing. Either this means that when he removes it, he disqualifies it, or it means that he is not liable up to the moment when he eats.

פְּשִׁיטָא דָא מִילְּתַא. הִתְחִילוּ אֵילּוּ וְנִיטְמוּ אֵילּוּ. זָכוּ טְהוּרִין בְּחֶלְקָן שֶׁלְטְּמֵאִין. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילוּ הִתְחִילוּ אֵילּוּ וְנִיטְמוּ הֵן. זָכוּ טְהוּרִין בְּחֶלְקָן שֶׁלְטְּמֵאִין. אֲבָל הִתְחִילוּ אֵילּוּ וְאֵילּוּ וְנִיטְמָא אֶחָד מֵהֶן. לֹא זָכוּ טְהוּרִין בְּחֶלְקָן שֶׁלְטְּמֵאִין.

The following is obvious: If one group started eating when the other became impure, the pure group acquired the part of the impure. Not only this but even if one group started eating and they became impure, the pure group acquired the part of the impure. But if both had started eating when one of them became impure, the pure group did not acquire the part of the impure.

יָחִיד מַפְשִׁיט יָדוּ בְּכָל הַבַּיִת. וְאֵין חֶבוּרָה מֻפְשֶׁטֶת יָדָהּ בְּכָל הַבַּיִת. וְהָא תַנִּינָן. שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת. לֹא אָמַר אֶלָּא שְׁתַּיִם. הָא אַחַת לֹא. וְהָא תַנִּינָן. הַמֵּיחַם בָּאֶמְצַע. מְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׂ מוֹכִיחַ עָלָיו שָׁם הִיא חֲבוּרָתוּ. וְהָא תַנִּינָן. הַכַּלָּה הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה.

An individual can move his part in the entire room, but a group cannot move their part in the entire room. But did we not state “two groups”? He only said two; therefore not one. But did we not state, “the samovar in the middle”? The place of the waiter proves where his group is. But did we not state, “the newly-wed may turn aside her face and eat”? Rebbi Ḥiyya bar Abba said, because of shyness