פסחים ז׳Pesachim 7

Mishnah

משנה: כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כְּמִין בִּישּׁוּל הוּא זֶה אֶלָּא תוֹלִין חוּצָה לוֹ:

MISHNAH: How does one roast the Pesaḥ? A spit of pomegranate wood he sticks from its mouth to its buttocks and puts the hooves and its innards into it, the words of Rebbi Yose the Galilean. Rebbi Aqiba says, this is a kind of cooking; but one hangs them outside.

Halakhah

הלכה: כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח כול׳. לָמָּה שֶׁלְרִימּוֹן. אָמַר רִבִּי חִיָיה בָּר בָּא. כָּל הָעֵצִים בּוֹצְצִין מַשְׁקִין וְשֶׁלְרִימּוֹן אֵינוֹ בוֹצֵץ מַשְׁקִין. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּלַחִין. אֲפִילוּ שֶׁלְרִימּוֹן בּוֹצֵץ. אִם בִּיבֵישִׁין. אֲפִילוּ כָל הָעֵצִים אֵינָן בּוֹצְצִין. אֶלָּא כֵינִי. כָּל הָעֵצִים יְבֵישִׁין מִבַּחוּץ וְלַחִין מִבִּפְנִים. רִימּוֹן יָבֵשׁ מִבַּחוּץ יָבֵשׁ מִבִּפְנִים.

HALAKHAH: “How does one roast the Pesaḥ” etc. Why of pomegranates? Rebbi Ḥiyyas bar Abba said, all wood oozes fluid, but of pomegranates does not ooze fluid. Where do we hold? If fresh, even pomegranate {[wood} oozes. If dry, all other wood does not ooze. But it is so: All other wood if it is dry outside still is moist inside. Pomegranate {wood} if dry outside is dry inside.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. צוֹלֶה אוֹתוֹ בִשְׁפוּד שֶׁלְמַתֶּכֶת. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי הוּא רוֹתֵחַ וּמַרְתִּיחַ. אָמַר לָהֶן. [כְּשֵׁם] שֶׁלְעֵץ אֵינוֹ נִשְׂרַף כָּךְ שֶׁלְמַתֶּכֶת אֵינוֹ מַרְתִּיחַ. אָמְרוּ לוֹ. לֹא דוֹמֶה הָעֵץ לַמַּתֶּכֶת. שֶׁהָעֵץ חַם מִקְצָתוֹ לֹא חַם כּוּלּוֹ. שֶׁלְמַתֶּכֶת חַם מִקְצָתוֹ חַם כּוּלּוֹ.

It was stated in the name of Rebbi Jehudah: He roasts it on a metal spit. They said to him, is it not hot and heats? He said to them, just as the wooden one is not burned, so the metal one does not heat. They said to him, wood is not comparable to metal, for wood, if it is hot somewhere, is not hot everywhere, but metal if hot somewhere is hot everywhere.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. תּוֹחְבוֹ מִבֵּית נְקוּבָתוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְתוֹךְ פִּיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָדֵין תַּנָּיָיה בַרְיָיה חוֹזֵר וְהוֹפְכוֹ.

There are Tannaim who stated, he sticks from its buttocks to its mouth. In the opinion of this baraita teacher he turns it around.

מַה. כְּיֶרֵיךְ [עָבָה] עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. אוֹ קְּרָיי דְרַשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. צְלָייוֹ כִגְדִי שֶׁלְחוּלִין. אִין תֵּימַר כְּיֶרֵיךְ עָבָה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. פָּסוּל. אִין תֵּימַר קְּרָיי דְרַשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. כָּשֵׁר. חָתַךְ מִמֶּנּוּ בָשָׂר וּצְלָייוֹ בוֹ. אִין תֵּימַר כְּיֶרֵיךְ עָבָה עָבִיד לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. כָּשֵׁר. אִין תֵּימַר קְּרָיי דְרַשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. פָּסוּל. צְלָייוֹ בַּחֲבַל שֶׁלִּקְדֵירָה. אִין תֵּימַר כְּיֶרֵיךְ עָבָה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. פָּסוּל. אִין תֵּימַר קְּרָיי דְרַשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. כָּשֵׁר. לֹא כֵן תַּנֵּי. צְלִי אֵשׁ. לֹא צְלִי קְדֵירָה. [שָׁנִי לָהּ]. בְּנוֹגֵעַ בְגוּפָהּ שֶׁלִּקְדֵירָה. הָדָא אָמְרָה. קְּרָיי דְרִישׁ.

What? Does Rebbi Yose the Galilean consider it as thick hips, or does he explain the verse, its head, on its hooves, and on its innards. What is the difference between them? If he roasted it like a profane lamb. If you are saying that Rebbi Yose the Galilean considers it as thick hips, it is disqualified; if you are saying that he explains the verse, its head, on its hooves, and on its innards, it is qualified. If he cut some meat from it and roasted it inside, if you are saying that Rebbi Yose the Galilean considers it as thick hips, it is qualified; if you are saying that he explains the verse, its head, on its hooves, and on its innards, it is disqualified. If he roasted it in the steam of a pot, if you are saying that Rebbi Yose the Galilean considers it as thick hips, it is disqualified; if you are saying that he explains the verse, its head, on its hooves, and on its innards, it is qualified. But did one not state, roasted in fire, not roasted in a pot. [Explain it,] if it touched the body of the pot. This implies that he explained the verse.

הַכֹּל מוֹדִין בְּעָלָיו שֶׁהוּא סָמוּךְ. מַה פְלִיגִין. בְּעַל. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. עַל הַמַּעֲרָכָה סָמוּךְ לַמַּעֲרָכָה. וְרַבָּנִין אָמְרִין. עַל הַמַּעֲרָכָה עַל גַּגָּהּ שֶׁלְמַעֲרָכָה. אַתְיָא דְאַבְּא שָׁאוּל כְּרִבִּי עֲקִיבָה. וּדְרַבָּנִין כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. רִבִּי אוֹמֵר. אֲפִילוּ עֲשָׂאָן שְׁנֵי סְדָרִין שֶׁלְאַרְבַּע עֶשׂרֵה רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּאִילּוּ אֵינָן וְהַתַּחְתּוֹנוֹת כְּשֵׁירוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי וְאַבָּא שָׁאוּל בְּשִׁיטַּת רִבִּי מֵאִיר בְּשׁוּלְחָן.

Everybody agrees that “on it” means “in contact”. Where do they disagree? About “on”. Abba Shaul says, on the array, near the array. But the rabbis say, on the array, on top of the array. It turns out that Abba Shaul parallels Rebbi Aqiba, and the rabbis Rebbi Yose the Galilean. Rebbi says, even if he made them two arrangements of fourteen, one considers the upper one as nonexistent and the lower ones are qualified. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi and Abba Shaul use in the method of Rebbi Meïr for the table.

תּוֹךְ בָּר דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן. רִבִּי יִשָׁמָעֵאל אוֹמֵר. מְקוּלָּס. אַתְיָא דְרִבִּי טַרְפוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. וּדְרִבִּי יִשָׁמָעֵאל כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי [הַגָּלִילִי] אוֹמֵר. אֵי זֶהוּ גְדִי מְקוּלָּס. כּוּלּוֹ צְלִי. רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ. שֶׁלַק מִקְצַת אוֹ בִישֵּׁל מִקְצַת אֵין זֶה גְדִי מְקוּלָּס. מַכְנִיסִין גְדִי מְקוּלָּס בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְחַג וּבְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלְפֶּסַח. מַכְנִיסִין עֵגֶל מְקוּלָּס בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח. אֲבָל לֹא גְדִי מְקוּלָּס.

Inside-out, the words of Rebbi Tarphon. Rebbi Ismael says, helmeted. It turns out that Rebbi Tarphon parallels Rebbi Aqiba, and Rebbi Ismael Rebbi Yose the Galilean; as we have stated: Rebbi Yose the Galilean said, “what is a helmeted kid-goat? Entirely roasted, its head, on its hooves, and on its innards. If he parboiled part of it, or cooked part of it, this is not a helmeted kid-goat. One serves helmeted kid-goat in the evening of the first day of Tabernacles, and on the last day of Passover. One serves helmeted calf on the first night of Passover but not helmeted kid-goat.”

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יסֵה. תּוּדֵוֹס אִישׁ רּוֹמִי הִנְהִיג אֶת אַנְשֵׁי רוֹמִי שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין גְּדָיִים מְקוּלָּסִין בְּלֵילֵי פְסָחִים. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ. אִילוּלֵא שֶׁאַתּ תֵּווּדַס לֹא הָיִינוּ מְנַדִּין אוֹתָךְ. מָהוּ תֵּווּדַס. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. דַּהֲוָה מְשֵׁלֵּחַ פַּרְנָסַתְהוֹן דְּרַבָּנִין. לֹא נִמְצֵאתָ מֵבִיא אֶת הָרַבְּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוץ. שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבְּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוץ צָרִיךְ נִידּוּי.

It was stated: Rebbi Yose said, Theudas of Rome led the people of Rome to eat helmeted kid-goat in the Passover nights, the Sages sent and said to him, if you were not Theudas, would we not put you in the ban? Who was Theudas? Rebbi Ḥananiah said, because he was providing for the rabbis. Are you not causing the public to eat sancta outside the Temple? And anybody causing the public to eat sancta outside the Temple has to be put in the ban.

רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׂאָסוּר לָאָדָם לוֹמַר לַחֲבֵירוֹ. הֵא לָךְ אֶת הַמָּעוֹת וצֵא וְקַח לָךְ בָּהֵם בָּשָׂר לְפֶסַח. אֲבָל אוֹמֵר הוּא לוֹ. הֵא לָךְ אֶת הַמָּעוֹת הַלָּלוּ וצֵא וְקַח לִי בָּהֵם בָּשָׂר לִצְלוֹת.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav: This implies that a person is forbidden to say to another, here you have money and use it to buy meat for Pesaḥ for yourself. But he may say to him, here you have money and buy me meat to roast.

רִבִּי אִימִּי בָעֵי. גָּרַף אֶת הַתַּנּוּר וּצְלָייוֹ בוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מַה צְרִיכָה לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. בְּרַם כְּרִבִּי עֲקִיבָה פְּשִׁיטָה לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ כְרִבִּי עֲקִיבָה צְרִיכָא לֵיהּ. מִשֶּׁל גְּחָלִים לָאֲוֵיר הַתַּנּוּר נִצְלֶה לַחֲצִי שָׁעָה. גְחָלִים לָאֲוֵיר הָעוֹלָם נִצְלֶה לַשָּׁעָה. מַה בֵין נִצְלֶה מִקְצָתוֹ מַחְמַת הַתַּנּוּר מַה בֵין נִצְלֶה כוּלּוֹ מַחְמַת הַתַּנּוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תַּנּוּר אֵינוֹ מוֹעִיל לַגְּחָלִים כְּלוּם. אִינוֹ אֶלָּא מַכְנִיס אֶת הֲבָל. בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּחָלִים בָּאֲוֵיר הַתַּנּוּר נִצְלֶה לַחֲצִי שָׁעָה. בְּשָׁעָה שֶׁהַגְּחָלִים לָאֲוֵיר עוֹלָם נִצְלֶה לַשָּׁעָה.

Rebbi Immi asked, if one cleaned out the tannur and roasted it in it? Rebbi Jeremiah said, his problem is following Rebbi Yose the Galilean, but it is obvious for him following Rebbi Aqiba. Rebbi Yose said, even following Rebbi Aqiba it is problematic for him. From the coals into the air of the tannur it is roasted in half an hour. From the coals into free air it is roasted in one hour. What is the difference between being roasted half because of the tannur or being roasted entirely because of the tannur? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, the tannur does nothing for the coals, it only keeps the heat together. If the coals are inside the tannur it is roasted in half an hour; if the coals are in free air it is roasted in one hour.

Mishnah

משנה: אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא בִּשְׁפּוּד וְלֹא בָּאֶסְכָלָה. אָמַר רִבִּי צָדוֹק מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאֶסְכָלָה. נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר יִקְלוֹף אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ:

MISHNAH: One roasts the Pesaḥ neither on a spit nor on a grill. Rebbi Ṣadoq said, it happened that Rabban Gamliel said to his slave Tabi, go and roast us the Pesaḥ on a sacrificial hearth. If it touched the pottery of the tannur, he has to shave off its place. If some of its fluid fell on clay and returned, one has to remove this place. If some of its fluid fell on flour, one has to remove its place.

Halakhah

הלכה: צְלִי אֵשׁ. לֹא צְלִי שְׁפוּד. לֹא צָלִי קְדֵירָה. לֹא צְלִי אֶסְכָלָה. לֹא צְלִי [מַתֶּכֶת. וְלֹא] כָל דָּבָר.

HALAKHAH: Fire roasted, not spit roasted, nor pot roasted, nor grill roasted, nor metal roasted, nor roasted in any other way.

מִכְוַת אֵשׁ. יָכוֹל מוֹרֶרֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה. [אִם מִחְיַת הַמִּכְוָה] יְכוֹל עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה צַלֱּקֵת. תַּלְמוּד לוֹמַר מִכְוַת אֵשׁ. הָא כֵיצַד. חָיְתָה לֹא חָיְתָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּן צָרֶבֶת הַמִּכְוָה הִיא. עַד שֶׁתִּקְרוּם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם. וָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תַּמָּן צְלִי אֵשׁ. כִּי אִם צְלִי אֵשׁ. שִׁנָּה עָלָיו הַכָּתוּב לְעִיכּוּב. בְּרַם הָכָא וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה. מִכָּל מָקוֹם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַּמָא. תַּמָּן חוּקָּה תוֹרָה מְעַכֵּב. הָכָא מָה אִית לָךְ.

“ A fire burn, I could think if it stays moist, the verse says, if the burn was healed. If the burn was healed, I could think until it becomes scar tissue, the verse says, a fire burn. How is that? It was partially healed; and so it says below, it is a burn scar; until it forms a membrane in the thickness of a garlic peel.” And here he says so? Rebbi Eleazar says, there fire roasted, only fire roasted, the verse repeated it to make it indispensable. But here, if the burn was healed, in any way. Rebbi Samuel bar Eudaimon said, there “law, teaching” makes it indispensable. But here what do you have?

לֵית לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל צְלִי אֵשׁ. [אִית לֵיהּ. פֶּסַח מִצְרַיִם צְלִי אֵשׁ.] אֵין פֶּסַח הַדּוֹרוֹת צְלִי אֵשׁ. אְמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא עֲבַד תּוֹלְדוֹת אֵשׁ כְּאֵשׁ. וְרַבָּנִין עָבְדִין תּוֹלְדוֹת אֵשׁ כְּאֵשׁ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל חָלוּק עַל חֲכָמִים וְעוֹשֶׂה הֲלָכָה כְיוֹצֵא בוֹ.

Does Rabban Gamliel not have fire roasted? He does. The Pesaḥ in Egypt was fire roasted; the Pesaḥ for generations is not fire roasted. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, Rabban Gamliel did not consider consequences of fire as fire; the rabbis consider consequences of fire as fire. Rabban Gamliel disagrees with the rabbis and in practice acts on his own opinion.

אִילּוּ אָמַר לֹא תאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא נֶאֱמַר נָא. הָיִיתִי אוֹמַר. הִיבְהֲבוּ וּצְלָייוֹ מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר נָא. אוֹ אִילּוּ אָמַר. (לֹא) [אַל תֹּאכְלוּ] מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא אָמַר וּבָשֵׁל. הָיִיתִי אוֹמַר. שְׁלָקוֹ וּצְלָייוֹ יְהֵא מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר וּבָשֵׁל. אוֹ אִילּוּ אָמַר. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ וְלֹא אָמַר מְבוּשָּׁל. הָיִיתִי אוֹמַר. בִּישְּׁלוֹ וּצְלָייוֹ יְהֵא מוּתָּר. הֲוֵי צָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר נָא. וְצָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר [בָּשֵׁל. וְצָרִיךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר] מְבוּשָּׁל.

If it had said “do not eat from it except fire roasted” and had not said “raw”, I would have said that if he singed it and roasted it would be permitted; therefore he needed to say, “raw”. Or if it had said “do not [eat from it] except fire roasted” and had not said “cooked”, I would have said that if he parboiled it and roasted it, it would be permitted; therefore he needed to say, “cooked”. Or if it had said “do not eat from it except fire roasted” and had not said “thoroughly cooked”, I would have said that if he cooked it and roasted it would be permitted. Therefore it was needed to say “raw”, and it was needed to say [“cooked”, and it was needed to say] “thoroughly cooked.”

אָכַל כְּזַיִת נָא מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַיָיב. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא מִכָּל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּרּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא בְּבַל תֹּאכַל נָא. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל נָא.

If somebody ate the volume of an olive raw when it still was daylight. There are Tannaim who state, he is liable, and there are Tannaim who state, he is not liable. He who says that he is liable, do not eat from it raw, in any case. But he who says that he is not liable, at a time when he is obligated to eat fire-roasted he is under obligation not to eat raw; at a time when he is not obligated to eat fire-roasted he is not obligated not to eat raw.

שָׁבַר בּוֹ עֶצֶם מִבְּעוֹד יוֹם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. מָאן דְּאָמַר. חַיָיב. וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ כו׳ מִכָּל מָקוֹם. וּמָאן דְּאָמַר. פָּטוּר. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְקוּם אֲכוֹל צְלִי אֵינוֹ מִשּׁוּם וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְקוּם אֲכוֹל צְלִי הוּא מִשּׁוּם וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ.

If he broke a bone of it when it still was daylight. There are Tannaim who state, he is liable, and there are Tannaim who state, he is not liable. He who says that he is liable, do not break a bone in it etc., in any case. But he who says that he is not liable, at a time when he is not obligated to eat fire-roasted there is no do not break a bone in it; at a time when he is obligated to eat fire-roasted there is do not break a bone in it.

נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁלְתַּנּוּר. פְּסוּל גּוּף [הוּא] וְנִשְׂרַף מִיַּד. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס. פְּסוּל מַכְשִׁיר [הוּא] וְטָעוּן צוּרָה. נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת [יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ]. חִיָיה בַּר אָדָא בְּשֵׁם רִבִּי שִׂמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הָדָא דְתֵימַר בְּרוֹתַחַת. אֲבָל בְּצוֹנֶנֶת אָסוּר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. לֹא אָמְרָה הַתּוֹרָה. הוּא לֹא יִצְלֶה אֶת אֲחֵרִים. אֶלָּא הוּא לֹא יִצָּלֶה מַחְמַת אֲחֵרִים.

“If it touched the pottery of the tannur,” it is a disability of its body and it has to be burned immediately. “If of its fluid fell on clay,” it is a disability on the instrument and needs [losing its] shape. “If of its fluid fell on flour, one has to remove its place.” Ḥiyya bar Ada in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: that is, if it is hot. But if it is cool, it is forbidden. Rebbi Eleazar, the Torah did not say, it should not cook others, but it should not be cooked because of others.