Pesachim All 39 tractates of the Yerushalmi open with Premium, from $2.60 a month.Become a premium member

The Jerusalem Talmud

פסחים ד׳Pesachim 4

Perek 4 of 10 in Pesachim — 9 halakhot

Checking for audio…

Halakhah 1א׳

Mishnah

משנה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת עוֹשִׂין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֵין עוֹשִׂין. הַהוֹלֵךְ מִמְּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לִמְקוֹם שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין אוֹ מִמְּקוֹם שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין לִמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם. וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת:

MISHNAH: In a place where one was used to work on Passover Eve before noon one works; in a place where one was used not to work on Passover Eve before noon one does not work. If one goes from a place where he works to one where he does not work, or from a place where he does not work to one where he works, one puts on him the restrictions of the place he left and the restrictions of the place to which he comes, but a person should not change because of the controversy.

Halakhah

הלכה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כול׳. כְּתִיב שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב. אֵין לִי אֶלָּא הוּא. שְׁלוּחוֹ מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב. אֵינוֹ בְדִין שֶׁתְּהֵא עָסוּק בִּמְלַאכְתָּךָ וְקָרְבָּנְךָ קָרֵב. אֲבָל אָסְרוּ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֵן כָּל אִינַשׁ דִּיהֲוֵי עֲלוֹהִי אָעִין וּבִיכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִים לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר בְהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית וּמִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.

HALAKHAH: “In a place where one was used to work,” etc. It is written, there you shall slaughter the Pesaḥ in the evening. Not only he, from where his agent? The verse says, and you shall cook and you shall eat. Why does the verse say, there you shall slaughter the Pesaḥ in the evening? It is not in order that he should be occupied by his work while his sacrifice is offered. As what was stated, “therefore anybody who has an obligation for wood and first fruits. He who says, I am taking upon me [to bring] wood for the altar and logs for the arrangement on that day is forbidden funeral orations, and fasting, and working.”

אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין תְּמִידִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל אִינּוּן. אִם יִהְיוּ כָל יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לִירוּשָׁלִַם. לֵית כְּתִיב אֶלָּא שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ. אִם יִהְיוּ כָל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין וּבְטֵילִין. וְהָכְתִיב וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ. מִי אוֹסֵף לָהֶן אֶת הַדָּגָן. אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה עוֹמֵד בִּירוּשָׁלִַם [שֶׁל כֹּהֲנִים וְשֶׁל לְוִיִּם וְשֶׁל יִשְׂרָאֵלִים]. תַּנֵּי. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. עָמוּד מִירוּשָׁלִַם וַחֲצִי עָמוּד מִירִיחוֹ. אַף יְרִיחוֹ הָיְתָה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא עָמוּד שָׁלֵם. אֶלְּא בִשְׁבִיל לַחֲלוֹק כָּבוֹד לִירוּשָׁלִַם הָיְתָה מוֹצִיאָה חֲצִי עָמוּד. הַכֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָה וְהָלְּוִיִּם לַדּוּכָן וְיִשְׂרָאֵל מוֹכִיחִין עַל עַצְמָן שֶׁהֵן שְׁלוּחֵיהֶן שֶׁלְכָּל יִשְׂרַאֵל.

Rebbi Jonah said, these daily sacrifices are the offerings of all of Israel. Could all of Israel ascend to Jerusalem? Is it not written, three times a year all your males shall be seen? If all of Israel would sit there and do nothing, is there not written, you shall harvest your grain? Who would harvest their grain? But the early prophets instituted 24 watches; from each watch there were [Cohanim, Levites, and Israel] present in Jerusalem. It was stated, twenty - four thousand. A stand-by group from Jerusalem, and half a stand-by group from Jericho. Jericho also could have produced a full stand-by group, but to give precedence to Jerusalem it only produced half a stand-by group. The Cohanim for service, the Levites for the podium, and the Israel as proof that they are the agents for all of Israel.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. כֹּהֲנִים וּלְוִיִים וְיִשְׂרָאֵל וְשִׁיר מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. כָּל הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל. וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר אֵילּוּ הַלְּוִיִּם. וַחֲצֹצְרוֹת מַחְצְצרִים אֵילּוּ הַכֹּהֲנִים. הַכֹּל עַד לִכְלוֹת הָעוֹלָה. הַכֹּל מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֵילּוּ הַלְּוִיִּם. לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד. אֵילּוּ הַכֹּהֲנִים. וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה הַשִּׁיר. וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקּוֹדֶשׁ. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל.

It was stated: “Rebbi Simeon ben Eleazar said, Cohanim, Levites, Israel, and song invalidate the sacrifice.” Rebbi Abbin in the name of Rebbi Eleazar, the reason of Rebbi Simeon ben Eleazar: The entire congregation were bowing down, these are Israel, and the song was sung, these are the Levites, and the trumpets were trumpeting, these are the Cohanim, everything up to the end of the elevation offering, all are indispensable for the sacrifice. Rebbi Tanḥuma in the name of Rebbi Eleazar understood it from here: And I gave the Levites to Aaron and his sons from the midst of the Children of Israel, these are the Levites, to work the service of the Children of Israel in the Tent of Meeting, these are the Cohanim, and to atone for the Children of Israel, that is the song, so there shall be no plague when the Children of Israel approach the Sanctuary, these are Israel.

מְנַיִין שֶׁהַשִּׁיר קָרוּי כַפָּרָה. חִינְנָא אֲבוֹי דְּרַב יַנְטָה בְשֵׁם רִבִּי בְנָיָה. וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה הַשִּׁיר. מְנַיִין שֶׁהַשִּׁיר מְעַכֵּב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בּוּלֶוְוטָה בְשֶׁם רִבִּי חֲנִינָה. וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה הַשִּׁיר.

From where that the song is called atonement? Ḥinena the father of (Rav Yanta) [Bar Nata] in the name of Rebbi Banaia: and to atone for the Children of Israel, that is the song. From where that the song invalidates? Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Simeon βουλευτής, in the name of Rebbi Ḥanina, and to atone for the Children of Israel, that is the song.

הֲרֵי פֶסַח הֲרֵי קָרְבָּנָן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל הוּא וְתָלוּ אוֹתוּ מִנְהָג. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁאֵין הַפֶּסַח קָרֵב אֶלְּא מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. רִבִּי אַבָּהוּ בָעֵי. אָמַר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. מוּתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַטָּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. פֶּסַח שֶׁהִקְרִיבוֹ בַּשַּׁחֲרִית אֵינוֹ פֶסַח. עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּהָ בַשַּׁחֲרִית עוֹלָה הִיא.

Is not Pesaḥ a sacrifice of all of Israel and they made it dependent on usage? Rebbi Abbahu said, there is a difference, since the Pesaḥ cannot be offered before noontime. Rebbi Abbahu asked, if one said, I have the obligation to bring an elevation offering in the afternoon, is he permitted to work in the morning? Rebbi Yose said, a Pesaḥ which he brought in the morning is no Pesaḥ; an elevation offering which he brought in the morning is an elevation offering.

כָּל הַדְּבָרִים תָּלוּ אוֹתָן בַּמֵּנְהָג. נַשְׁיָיא דִנְהִיגִין דְּלָא לְמֵיעֲבַד עוֹבְדָא בָאֲפוּקֵי שׁוּבְתָא אֵינוֹ [מִנְהָג]. עַד יַפְנֵי סִדְרָא [מִנְהָג]. בַּתְּרִיָיא וּבַחֲמִשְׁתָּא [אֵינוֹ מִנְהָ]ג. עַד יִתְפַּנֵּי תַעֲנִיתָא מִנְהָג. יוֹמָא דַעֲרוּבְתָא אֵינוֹ מִנְהָג. מִן מִנְחְתָא וּלְעֵיל מִנְהָג. יוֹמָא דְיַרְחָא מִנְהָג. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. נַשְׁיָיא דִנְהָגָן דְּלָא לְמִישְׁתַּיָיא מִן דְּאָב עֲלִיל מִנְהָג. שֶׁבּוֹ פָּסְקָה אֶבֶן שְׁתִיָיה. מַה טַעֲמָא. כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן.

Everything they made dependent on usage. If women use not to work after the end of the Sabbath, it is no [{legitimate} usage]; until the end of the seder it is [{legitimate} usage]. On Monday and Thursday, it is no [{legitimate} usage], to the end of the fast-day prayers it is [legitimate] usage. On the day of the willow twigs it is not {legitimate} usage, after afternoon prayers it is {legitimate} usage. On the day of the New Moon it is {legitimate} usage. Rebbi Zeˋira said, if women use not to weave from the start of Av it is {legitimate} usage, for the šetiah stone stopped to exist. What is the reason? For the woofs will be torn down.

אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מִנְהָג. אָעִין דְּשֵׁיטִּין הֲווּ בְּמִגְדַּל צְבָעַיְיה. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵהוֹן [דְּרַבָּנִין. מָהוּ מֵיעֲבַד בָּהֶן עֲבוֹדָה]. אָמַר לָהֶן. מִכֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ בָהֶן אֲבוֹתֵיכֶם בְּאִיסּוּר אַל תְּשַׁנּוּ מִנְהָג אֲבוֹתֵיכֶם נוּחֵי נֶפֶשׁ. רִבִּי אֶלְעָזָר בָּשֵׁם רִבִּי אַבִּין. כָּל דָּבָר שֶׁאינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מוּתָּר וְטוֹעֶה בוֹ בְאִיסּוּר נִשְׁאַל וְהֵן מַתִּירִין לֹו. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר וְהוּא נוֹהֵג בּוֹ בְאִיסּוּר נִשְׁאַל וְאֵין מַתִּירִין לוֹ.

Rebbi Ḥinena said, everything they made dependent on usage. There were acacia trees in Migdal Sevaya. They came and asked Rebbi Ḥanania, the colleague of the rabbis, may one use them for work? He told them, since your ancestors used to treat them as forbidden, do not change the usage of your deceased ancestors. Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Abbin. In any case which is permitted but in error he treats it as forbidden, if he asks they will permit him. But in any case where he knows that it is permitted but he has the usage to treat it as forbidden, if he asks they will not permit him.

יוֹשְׁבִין עַל סַפְסֵלוֹ שֶׁלְגּוֹי בַשַּׁבָּת. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּשַׁב לוֹ עַל סַפְסֵילוֹ שֶׁלְגּוֹי בַשַּׁבָּת בְּעַכּוֹ. אָמְרוּ לוֹ. לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן לִהְיוֹת יוֹשְׁבִין עַל סַפְסֵילוֹ שֶׁלְגּוֹי בַשַּׁבָּת. וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶן. מוּתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֶלָּא עָמַד וְהָלַךְ לוֹ.

One may sit on a Gentile’s bench on the Sabbath. It happened that Rabban Gamliel was sitting on a Gentile’s bench at Acco on a Sabbath. They said to him, it is not our usage to sit on a Gentile’s bench on a Sabbath. He did not want to tell them that it is permitted to do this but got up and went away.

מַעֲשֶׂה בִיהוּדָה וּבְהִלֵּל בָּנָיו שֶׁלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנִּכְנְסוּ לִרְחוֹץ בַּמֶּרְחַץ בְּכָבוּל. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא נָהֲגוּ כָּן לִהְיוֹת רוֹחֲצִין שְׁנֵי אַחִים כְּאַחַת. וְלֹא רָצוּ לוֹמַר. מוּתָּר כֵּן. אֶלָּא נִכְנְסוּ זֶה אַחַר זֶה. וְעוֹד שֶׁיָּצְאוּ לְטַיֵיל בְּקוֹרְדִּקֵיוֹת שֶׁלְזָהָב בְּלֵילֵי שַׁבָּת בְּבִירוֹ. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא נָהֲגוּ כָּאן לִהְיוֹת מְטַיְילִין בְּקוֹרְדִּקֵיוֹת שֶׁלְזָהָב בַּשַּׁבָּת. וְלֹא רָצוּ לוֹמַר לָהֶן. מוּתָּר כֵּן. אֶלָּא שִׁילְּחוּ בְיַד עַבְדֵּיהֶן.

It happened that Jehudah and Hillel, Rabban Gamliel’s sons, went to bathe in the bathhouse of Kabul. They said to them, it is not our usage that two brothers should be bathing together. They did not want to tell them, so it is permitted, but entered one after the other. Also they went to promenade in gilded bark sandals at Biro in the night of the Sabbath. They said to them, it is not our usage to promenade in gilded bark sandals on the Sabbath. They did not want to tell them, so it is permitted, but sent them by their slaves.

וְלֹא סוֹף דָּבָר פֶּסַח. אֶלָּא אֲפִילוּ מִנְהָג קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן חַרְמֵי טִיבֵּרִיָּה וּגְרוֹסֵי צִיפּוֹרִי דְּשׁוּשֵׁי עַכּוֹ. שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. נִיחָא גְּרוֹסֵי צִפּוֹרִין דְּשׁוּשֵׁי עַכּוֹ. חַרְמֵי טִיבֵּרִיָּה וְאֵינָן מְמָעֲטִין בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל. צָד הוּא בְחַכָּה צָד הוּא בְמִכְמוֹרֶת. אֲפִילוּ כֵן אֵינָן מְמָעֲטִין בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל. רִבִּי אִימִּי מֵיקַל לוֹן. שֶׁהֵן מְמָעֲטִין בְּשִׂמְחַת הָרֶגֶל.

Not only the Pesaḥ but also usage. The net-fishermen of Tiberias, and the farina millers of Sepphoris, and the grain splitters of Acco, accepted not to work on the intermediate days of a holiday. One understands the farina millers of Sepphoris, and the grain splitters of Acco. The net-fishers of Tiberias, do they not diminish the enjoyment of the holiday? He may fish with a hook; he may fish with a stationary net. Even so, do they not diminish the enjoyment of the holiday? Rebbi Immi cursed them because they diminish the enjoyment of the holiday.

גָּלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבִיקְשׁוּ לַחֲזוֹר בָּהֵן. יָיבֹא כְהָדָא דְאָמַר רִבִּי בָּא. בְּנֵי מֵישָׁא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא לְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל. אֲתוֹן שֲׁאָלוֹן לְרִבִּי. אָמְרִין לֵיהּ. אֲבוֹתֵינוּ נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל. אָנוּ מֶה אָנוּ. אָמַר לָהֶן. מִכֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ בָהֶן אֲבוֹתֵיכֶם בְּאִיסּוּר אַל תְּשַׁנּוּ מִנְהַג אֲבוֹתֵיכֶם נוֹחֵי נֶפֶשׁ. וְאֵין אָדָם נִשְׁאַל עַל נִדְרוֹ. תַּמָּן מִשֶׁנָּדַר נִשְׁאַל. בְּרַם הָכָא אֲבוֹתֵיכֶם נָדְרוּ. כָּל שֶׁכֵּן יְהוּ מוּתָּרִין. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. לֹא מָן הָדָא אֶלָּא מָן הָדָא. רִבִּי תַלְמִידֵיהּ דְרִבִּי יוּדָה הֲוָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. אָסוּר לְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל.

If they were exiled from one place to another and wanted to change their ways? Would it be as Rebbi Abba said, the people of Mesha took it upon themselves not to travel on the ocean. They came, asked Rebbi, and said to him, our forefathers used not to travel by sea; what is our situation? He said to them, since your forefathers treated it as a prohibition, do not change the usage of your deceased ancestors. May a person not ask about his vow? There he asks when he made the vow, but here their ancestors made the vow. Then they should be permitted a fortiori. Rebbi Ḥanania said, it is not because of this but because of the following. Rebbi was the student of Rebbi Jehudah, and Rebbi Jehudah said, one is forbidden to travel by sea.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם בַּל תִתְגּוֹדְדוּ. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁעָה שֶׁאֵילּוּ עוֹשִׂין כְּבֵית שַׁמַּי וְאֵילּוּ עוֹשִׂין כְּבֵית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל אֵין הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁעָה שֶׁאֵילּוּ עוֹשִׂין כְּרִבִּי מֵאִיר וְאֵילּוּ עוֹשִׂין כְּרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. תְּרֵי תַנָּיִין אִינּוּן עַל דְּרִבִּי מֵאִיר וּתְרֵין תַּנָּיִין אִינּוּן עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים בִּיהוּדָה נָהֲגוּ כְרִבִּי עֲקִיבָה. וּבַגָּלִיל נָהֲגוּ כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיה הִיא. שֶׁאִם עָבַר וְעָשָׂה בִיהוּדָה כְגָלִיל וּבְגָלִיל כִיהוּדָה יָצָא. הֲרֵי פּוּרִים. הֲרֵי אֵילּוּ קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵילּוּ קוֹרִין בָּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אָמַר לֵיהּ. מִי שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמִּשְׁנָה סָמְכָהּ לַמִּקְרָא. מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר.

Rebbi Simeon ben Laqish asked Rebbi Joḥanan: Is it not forbidden because of “do not split into sects”? He said to him, in case these follow the House of Shammai and those the House of Hillel. But between the House of Shammai and the House of Hillel does practice not follow the House of Hillel? He said to him, in case these follow Rebbi Meïr and those follow Rebbi Yose. But between Rebbi Meïr and Rebbi Yose, does practice not follow Rebbi Yose? He answered him, there are two Tannaim regarding Rebbi Meïr and two Tannaim regarding Rebbi Yose. He said to him, is there not New Year’s Day and the Day of Atonement, where in Judea one used to follow Rebbi Aqiba and in Galilee Rebbi Joḥanan ben Nuri. He told him, there is a difference since if he changed and in Judea acted as in Galilee or in Galilee as in Judea he discharged his obligation. But is there not Purim, where these read on the fourteenth and those on the fifteenth? He told him, he who edited the Mishnah based it on Scripture: Family and family, country and country, and town and town.

נִיחָא מִמְּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לִמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין. מִמְּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לִמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין. וִיבַטֵּל. שֶׁהֲרֵי כַמָּה בְטֵילִין יֵשׁ לוֹ בְאוֹתוֹ מָקוֹם. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּמַתְמִיהַּ.

One understands “one goes from a place where he works to one where he does not work.” “From a place where he does not work to one where he works,” why should he not be idle? Are there not may idlers at that place? Rebbi Simon in the name of Rebbi Joḥanan: If he causes to wonder.

Halakhah 2ב׳

Mishnah

משנה: כַּיּוֹצֵא בוֹ הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת שְׁבִיעִית מִמְּקוֹם שֶׁכָּלוּ לִמְקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ אוֹ מִמְּקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ לִמְקוֹם שֶׁכָּלוּ חַיָיב לְבָעֵר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר צֵא וְהָבֵא לָךְ אַף אָתָּה:

MISHNAH: Similarly, he who brings Sabbatical produce from a place where it was exhausted to one where it was not exhausted or from a place where it was not exhausted to one where it was exhausted is obligated to eliminate. Rebbi Jehudah says, go and get it for yourself.

Halakhah

הלכה: כָּלוּ מִטִּיבֵּרִיָּה וְלֹא כָלוּ מִצִּיפּוֹרִין. אָמַר לֹו. מִצִּיפּוֹרִין הֵבֵאתִים. אִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינֵנִי צֵא וְהָבֵא לָךְ אַף אָתָּה. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי פִינְחָס. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵה שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אוֹכְלִין עַל הַמּוּבְקָר וְאֵין אוֹכְלִין עַל הַשָּׁמוּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אַף עַל הַשָּׁמוּר. אָמַר לוֹן. מִן הַשָּׁמוּר הֵבֵאתִים. וְאִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינִי הֲרֵי שָׁדֶה פְלוֹנִית מְשׁוּמֶּרֶת לְפָנֶיךָ. צֵא וְהָבֵא לָךְ אַף אָתָּה.

HALAKHAH: If they run out in Tiberias but did not run out in Sepphoris. He says to him, 1 brought it from Sepphoris; if you do not believe me, go and bring for yourself. Rebbi Ḥanania and Rebbi Phineas: Rebbi Jehudah and Rebbi Yose both said the same, as we have stated there: “One eats based on what is abandoned but not on what is guarded. Rebbi Yose says, also on what is guarded.” He says to him, I brought it from what is guarded; if you do not believe me, there is field x guarded before you, go and bring for yourself.

Halakhah 3ג׳

Mishnah

משנה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה לַגּוֹיִם מוֹכְרִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר אֵין מוֹכְרִין. וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. וּבְכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה גַסָּה עֲגָלִים וּסְיָיחִים שְׁלֵימִין וּשְׁבוּרִין. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה. בֶּן בְּתֵירָה מַתִּיר בַּסּוּס:

MISHNAH: At a place where they used to sell small cattle to Gentiles one sells; at a place where they used not to sell one does not sell; nobody should change this because of controversy. Nowhere does one sell to them large animals, calves, and donkey foals, whole or damaged. Rebbi Jehudah permits damaged ones; Ben Bathyra permits horses.

Halakhah

הלכה: מוּתָּר לְגַדֵּל. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּגוֹן מָהִיר שֶׁהוּא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דְּאָמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר. מוּתָּר לְיַיחֵד. מָאן דָּמַר. אָסוּר לִמְכּוֹר אָסוּר לְיַיחֵד. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רַב. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר. אָסוּר לְיַיחֵד. מַה בֵין לִמְכּוֹר מַה בֵין לְיַיחֵד. תַּמָּן מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹכְרָהּ לוֹ כִּבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוּי הִיא. בְּרַם הָכָא בְּהֶמְתּוּ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל הִיא וְהוּא חָשׁוּד עָלֶיהָ.

HALAKHAH: Is it permitted to raise them? Rebbi Abba said, for example Mahir which is sixteen by sixteen mil. They wanted to say, he who said it is permitted to sell [says] it is permitted to leave it alone. But he who says, it is forbidden to sell [says] it is forbidden to leave it alone. Rebbi Jonah, Rebbi Eleazar in the name of Rav: Even one who says it is permitted to sell it [says] it is forbidden to leave it alone. What is the difference between selling and leaving alone? There, because he intends to sell it to him it is like the Gentile’s animal. But here it is the Jew’s animal and he is suspected about it.

מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר אֵין מוֹכְרִין. לָמָּה. שֶׁהוּא מוֹצִיאָהּ מִידֵי גִיזָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה עֵז. שֶׁהוּא מוֹצִיאָהּ מִידֵי בְכוֹרָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה זָכָר. שֶׁהוּא מוֹצִיאוֹ מִידֵי מַתָּנוֹת. מֵעַתָּה חִיטִּין אַל יִמְכּוֹר לֹו. שֶׁהוּא מוֹצִיאָן מִידֵי חַלָּה. יַיִן וְשֶׁמֶן אַל יִמְכּוֹר לוֹ. שֶׁהוּא מוֹצִיאָן מִידֵי בְרָכָה.

“At a place where they used not to sell one does not sell.” Why? Because he eliminates the duty of shearing. Think of it, if it was a goat! Because he eliminates the duty of the first-born. Think of it, if it was a male! Because he eliminates the gifts. Then one should not sell wheat to him because he eliminates the duty of ḥallah; then one should not sell wine and oil to him because he eliminates the duty of benedictions.

בְּכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה גַסָּה. מַה בֵין גַּסָּה מַה בֵין בְּהֵמָה דַקָּה. בְּהֵמָה גָסָּה יֵשׁ בָּהּ חִיּוּב חַטָּאת. בְּהֵמָה דַקָּה אֵין בָּהּ חִיּוּב חַטָּאת. וְאֵינוֹ חוֹלֵב וְאֵינוּ גוֹזֵז. תַּמָּן הוּא מִתְחַיֵיב. בְּרַם הָכָא הִיא מִתְחַיֶיבֶת. וְכֵיוָן שֶׁהוּא מוֹכְרָהּ לוֹ לֹא בְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוֹי הִיא. אָמַר רִבִּי אִימִּי בַּבְלָיָיא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. פְּעָמִים שֶׁהוּא מוֹכְרָהּ לוֹ לְנִיסָּיוֹן. וְהוּא מַחֲזִירָהּ לוֹ לְאַחַר ג׳ יָמִים. וְנִמְצָא עוֹבֵר עֲבֵירָה בִבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה לְנִיסָּיוֹן אָסוּר. שֶׁלֹּא לְנִיסָּיוֹן מוּתָּר. זוֹ מִפְּנֵי זוֹ.

“Nowhere does one sell large animals to them.” What is the difference between large and small animals? For a large animal there might be an obligation for a purification offering; for a small animal there can be no obligation for a purification offering. But does he not shear, does he not milk? There he is liable; here would it be liable? But if it is sold, is it not the Gentile’s animal? The Babylonian Rebbi Immi in the name of the rabbis there: Sometimes he sells it on trial and returns it after three days, then it turns out that he did forbidden work with the Jew’s animal. Then on trial it should be forbidden, not on trial permitted. One is because of the other.

עָבַר וּמָכַר קוֹנְסִין בּוֹ. כְּשֵׁם שֶׁקּוֹנְסִין לַהֲלָכָה כָּךְ קוֹנְסִין לְמִנְהָג. מְנַיִין שֶׁקּוֹנְסִין בּוֹ לְמִנְהָג. חַד בַּר נַשׁ זְבִין גְּמָלָא לְחַד אֲרָמָאֵי. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וּקְנָסֵיהּ בְכִיפְּלֵה בְּגִין דְּיַיחְזֵר לֵיהּ גְּמָלָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לְסִרְסוּר קָנְסוּ וַהֲווֹן צְוָוחִין לֵיהּ בְּרָא דִמְסַרְסֵר לָאֲרָמָאָה. מַה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. הַלּוֹקֵח בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי וְיָלְדָה בְּכוֹר. מַעֲלֶה עִמּוֹ בְשָׁוֶה וְנוֹתֵן חֲצִי דָמִים לַכֹּהֵן. נְתָנָהּ לוֹ בְקַבָּלָה. מַעֲלֶה עִמּוֹ אֲפִילוּ עֶשֶׂר דָּמִים בְּשָׁוֶוה וְנוֹתֵן כָּל הַדָּמִים לַכֹּהֵן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. הוֹאִיל וְאֶצְבַּע הַגּוֹי בָאֶמְצַע נִפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוּדָה. וְרָבָה מִן דְּרִבִּי יוּדָה. מַה דְּאָמַר רִבִּי יוּדָה מִשֵּׁם הִילְכוֹת בְּכוֹרָה. מַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם הִילְכוֹת בְּהֵמָה גַסָּה.

If he transgressed and sold one fines him. Just as one fines for practice so one fines for custom. From where that one fines for custom? A person sold his camel to an Aramean. The case came before Rebbi Simeon ben Laqish who fined him double to make him take back the camel. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, they fined the broker and called him son who brokers to an Aramean. Does Rebbi Simeon ben Laqish follow Rebbi Jehudah? As it was stated in the name of Rebbi Jehudah: “If somebody buys an animal from a Gentile and it gave birth to a firstling, he buys it up to its worth and gives half of its worth to a Cohen. If it was given to him as contractor, he has to pay for up to ten times its worth and gives all of its worth to the Cohen. But the Sages say, since the finger of the Gentile in involved it is no longer liable as firstling.” Rebbi Simeon ben Laqish follows Rebbi Jehudah and says more than Rebbi Jehudah. What Rebbi Jehudah said because of the practice of firstlings; but what Rebbi Simeon ben Laqish said because of practice regarding a large animal.

רִבִּי יוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה. לֹא אָמַר רִבִּי יוּדָה אֶלָּא בַּשְּׁבוּרָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִהִתְרַפְּאוֹת. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי מֵבִיאִין לָהּ זָכָר וְנִרְבַּעַת מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהֶן. אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְשָׁבוּר [זָכָר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת]. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי מֵבִיאִין לוֹ נְקֵיבָה וְהוּא רוֹבְעָהּ וְהִיא יוֹלֶדֶת. רַב אַבּוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהַמְצִיא לָהֶן זֶרַע. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַלּוֹקֵחַ עוּבַּר חֲמוֹרוֹ שֶׁלְּנָכְרִי. הַמּוֹכֵר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ. וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְקַבָּלָה פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה. רִבִּי חַגַּיי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁאָסוּר לְהַמְצִיא לָהֶן עבדים. אָמַר לֵיהּ. כְּבָר קְדָמָךְ רִבִּי אַבּוּן. דָּמַר רִבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהַמְצִיא לָהֶן זֶרַע.

“Rebbi Jehudah permits damaged ones.” Rebbi Jehudah said this only for a damaged one which cannot be healed. They told him, may they not bring a male to her, she is fertilized and gives birth? He said to them, I also said this only about a male damaged one which cannot be healed. They told him, may they not bring a female to him, he fertilizes her and she gives birth? Rav Abun in the name of the rabbis there: This implies that one is forbidden to provide them with semen. There, we have stated: “If somebody buys a Non-Jew’s donkey fetus or who sells one to him even though he is not authorized, or one who enters into partnership, or accepts from him as contractor, or lets it in contract, is not liable for firstling.” Rebbi Haggai asked before Rebbi Yose, does this not imply that one is forbidden to provide them with (slaves) [fetuses]? He said to them, Rebbi Abun in the name of the rabbis there already preceded you, since Rebbi Abun said in the name of the rabbis there, this implies that one is forbidden to provide them with semen.

בֶּן בְּתֵירָה מַתִּיר בַּסּוּס. לֹא אָמַר רִבִּי יוּדָה אֶלָּא בְסוּס זָכָר שֶׁהוּא הוֹרֵג [בְּעָלָיו] בַּמִּלְחָמָה. יֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהוּא רָץ אַחַר נְקֵיבָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַשְׁתִּין. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הַסָּרִיס. מָאן דְּאָמַר. שֶׁהוּא רָץ אַחַר הַנְּקֵיבָה. [זֶה] אֵינוּ רָץ אַחַר נְקֵיבָה. מָאן דָּמַר. שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַשְׁתִּין. אַף הוּא עוֹמֵד וּמַשְׁתִּין. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַּנְחוּם בַּר חִיָיה. לִכְשֶׁיַּזְקִין הוּא כוֹדְנוֹ בָרֵיחַיִים. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָה. בֶּן בְּתֵירָה וְרִבִּי נָתָן אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. דְּתַנֵּי. הוֹצִיא בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹפוּת. בֵּין חַיִּים בֵּין מֵתִים חַיָיב. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. מֵתִים חַיָיב. חַיִּין פָּטוּר. רַבָּנִין אִית לְהוֹן מִשּׁוּם חִיּוּב חַטָּאת. וְאִינּוּן מְתִיבִין לֵיהּ הָכֵין. כְּשִׁיטָּתוֹ הֵשִׁיבוּהוּ. כְּשִׁיטָּתָךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר. מִשּׁוּם הִילְכוֹת בְּהֵמָה גַסָּה. אוֹף אֲנָן אִית לָן. לִכְשֶׁיַּזְקִין הוּא כוֹדְנוֹ בָרֵיחַיִים. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא אָסוּר מִשּׁוּם שְׁנֵי דְבָרִים. מִשּׁוּם כְּלֵי זַיִין וּמִשּׁוּם הִילְכוֹת בְּהֵמָה גַסָּה. וְתַנֵּי כֵן. חַיָּה גַסָּה כִבְהֵמָה גַסָּה. מָאן תַּנִּיתָהּ. רִבִּי. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי בִּיסְנָא חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. חַיָּה גַסָּה כִבְהֵמָה דַקָּה.

“Ben Bathyra permits horses.” Rebbi Jehudah said this only about a male horse because it kills [its owner] in war. Some say, because it runs after a female, and some say, because it stands still to urinate. What is between them? A gelding. He who says because it runs after a female, [this one] does not run after a female. He who says because it stands still to urinate, this one also stands still to urinate. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Tanḥum bar Ḥiyya: If it gets old he binds it to the grindstone. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Ḥuna: Ben Bathyra and Rebbi Nathan both said the same, as it was stated: “If he carried domestic animals, wild animals, or birds, whether alive or dead, he is liable. Rebbi Nathan says, dead he is liable, alive he is not liable.” The rabbis hold that he is liable for a purification sacrifice and they answer him so? They answer following his own argument. Following your argument, since you are saying because of rabbinic Sabbath prohibition, also we hold that if it gets old he binds it to the grindstone. Rebbi says, I am saying that it is forbidden for two reasons, as a weapon and as a large animal. It was stated so: A large wild animal is like a large domestic animal. Who stated this? Rebbi. The words of the Sages: Rebbi Bisna, Ḥanin bar Abba in the name of Rav: A wild animal is like a small domestic animal.

Halakhah 4ד׳

Mishnah

משנה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לוֹכַל צָלִי בְּלֵילֵי פְסָחִים אוֹכְלִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לוֹכַל אֵינָן אוֹכְלִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מַדְלִיקִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק אֵין מַדְלִיקִין. מַדְלִיקִין בְּבָתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּבִמְבוֹאוֹת אֲפֵילִין וְעַל גַּבֵּי הַחוֹלִין:

MISHNAH: In a place where usually one eats roast meat in the Passover nights one eats; in a place where one does not usually eat one does not eat. In a place where one is used to ignite a candle in the night of the Day of Atonement one ignites, in a place where one is used not to ignite one does not ignite. One ignites in synagogues, and in houses of study, and in dark passages, and near sick persons.

Halakhah

הלכה: רִבִּי בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. אֲפִילוּ בְשַׂר עֵגֶל. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ בְשַׂר עֵגֶל. אֲפִילוּ בְשַׂר עוֹף. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ בְשַׂר עוֹף. סָבְרִין מֵימַר. אֲפִילוּ בֵיצָה. אֲפִילוּ קוֹלָקַּס. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי חָנִין. וּבִלְבַד מִן הַשְּׁחִיטָה.

HALAKHAH: Rebbi Abba asked before Rebbi Immi: Even calf meat? He said to him, even calf meat. Even fowl meat? He said to him, even fowl meat. They wanted to say, even an egg, even colocasia. Rebbi Yudan ben Rebbi Ḥanin said, but only what needs slaughter.

תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. אֲפִילוּ בִמְקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַדְלִיק מַדְלִיקִין. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי רִבִּי יוֹסֵה בֶן שָׁאוּל בְּשֵׁם רִבִּי. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דָּרַשׁ רִבִּי חִיָיה בַּרַ בָּא לְטִיבֵּרַיָּא כְהָדָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר לָהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן רִבִּי חִזְקִיָּה וְאָמְרֵי לָהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק מְשׁוּבָּח מִמְּקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. שֶׁהֲרֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אֲפִילוּ מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק מַדְלִיקִין. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. שֶׁהֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה צָנוּעַ וְאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. מַדְלִיקִין. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין מַדְלִיקִין. מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה. מָאן דְּאָמַר. מַדְלִיקִין. שֶׁהוּא רוֹאֶה וּמִתְבַּיֵישׁ. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מַדְלִיקִין. שֶׁלֹּא יִרְאֶה וְיָתָאַוֶּה. תַּנֵּי. אֲפִילּוּ בָּתֵּי כְּנֵיסִיּוֹת וּבָתֵּי מֶרְחַצִּיּוֹת. לְכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ מְקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַדְלִיק מַדְלִיקִין.

It was stated: Rebbi Simeon ben Eleazar says, on a Day of Atonement which falls on a Sabbath, even in a place where one is not used to ignite one ignites. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi, Rebbi Yose ben Saul in the name of Rebbi: Practice follows Rebbi Simeon ben Eleazar. Rebbi Ḥiyya bar Abba preached to the Tiberians following Rebbi Simeon ben Eleazar. Rebbi Yose said it in the name of Rebbi Samuel bar Nahman in the name of Rebbi Jonathan, Rebbi Ḥizqiah, but some say Rebbi Jacob bar Aḥa, in the name of Rebbi Samuel bar Nahman: A place where one is used to ignite is better than a place where one is used not to ignite. Rebbi Jeremiah said, you should know that this is so since on a Day of Atonement which falls on a Sabbath, even in a place where one is not used to ignite one ignites. Rebbi Abba and Rebbi Simon both are saying, you should know that this is so since a man is modest and will not engage in sexual activity when a light is burning. Both he who said, one lights, as he who said, one does not light, because of leading into sin. He who said that one lights, because he will see and be ashamed. But he who said that one does not light, that he should not see and become desirous. It was stated: Even in (synagogues) [privies] and wash rooms. For that it is necessary: One ignites even in a place where one is not used to ignite.

יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. מָהוּ לְהַדִּיחַ כְּבָשִׁין וּשְׁלָקוֹת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. רַב אָמַר. אָסוּר. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מַה טַעַם אָמְרוּ. מַדִּיחִין כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. מִפְּנֵי סַכָּנָה. שַׁנְיָיא הִיא סַכָּנַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. שַׁנְיָיא הִיא יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחוֹל. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי אֶלְעָזָר. יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת חַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לָעָרֶב. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהוּא דָבָר קַל שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֹאכַל. הָתִיב רִבִּי פִינְחָס. מַתְנִיתָא דְרִבִּי לָעְזָר פְלִיגָא עָלוֹי. יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שַׁבָּתוֹן שְׁבוּת וּבַחוֹל שַׁבָּתוֹן שְׁבוּת. אִם בַּחוֹל אַתְּ שׁוֹבֵת לֹא כָּל שֶׁכֵּן בַּשַּׁבָּת. לֹא צוֹרְכָה דְלָא [אֲפִילוּ] דְבָרִים שֶׁאַתְּ מוּתָּר לַעֲשׂוֹתָן בַּחוֹל אַתְּ שׁוֹבֵת עֲלֵיהֶן בַּשַּׁבָּת. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ הַדָּחַת כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. נִרְאִין דְּבָרִים בְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָבוֹא בְצוֹנֵין. אֲבָל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָבוֹא בְרוֹתְחִין עַד דְּיָידָא גָלְשָׁה הוּא מְקַנֵּב. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן. אַף מִתְבַּיֵישׁ וְלֹא מְקַנֵּב. וְנִמְצָא בָא לִידֵי סַכָּנָה. רִבִּי בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. מָהוּ לְהַדִּיחַ כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. אָמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא שָׁאַל לְרִבִּי חִיָיה וּלְרִבִּי יָסָה. מָהוּ לְהַדִּיחַ כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת [מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן]. אָמְרֵי לֵיהּ. שָׁרֵי. רִבִּי זְעוּרָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. מָהוּ מֵימוֹר לַחֲלִיטָה. עֲבַד לִי חֲלִיטָה. אָמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. עֲבַד לִי תוֹפִין. שָׁרֵי. עֲבַד לִי פְתִילָה. אָמַר לֵיהּ. לֹא. מַה בֵין זֶה לָזֶה. זֶה אוֹכֶל נֶפֶשׁ. וְזֶה אֵינוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ.

On a Day of Atonemement which falls on a Sabbath may one soak pickles and preserves starting from the time of afternoon prayers? Rav said, it is forbidden; Rebbi Eleazar said, it is permitted. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Eleazar, why did they say, one may soak pickles and preserves starting from the time of afternoon prayers? Because of danger. Is there a difference between the danger on a Day of Atonement which falls on a Sabbath and a Day of Atonement which falls on a weekday? Rebbi Ḥanania the colleague of the rabbis objected, a Mishnah disagrees with Rebbi Eleazar: “On a Day of Atonemement which falls on a Sabbath, the shew-breads are distributed in the evening.” There is a difference. Since this is a small matter, he might forget and eat. Rebbi Phineas objected:: A baraita of Rebbi Eleazar disagrees with him. The Day of Atonemement which falls on a Sabbath is a day of rest; on a weekday it is a day of rest. If one is resting on a weekday, not so much more on a Sabbath? Is it not necessary that even things which you are permitted to do on a weekday you have to refrain from on a Sabbath? What would this be? This is soaking pickles and preserves. Rebbi Jacob bar Zavdi in the name of Rebbi Abbahu. The matter is evident for anything which is served with cold food but for anything which is served with hot food while it is heated he can trim it. Rebbi Mana said, if you are saying so, also he will be embarrassed and will not trim; it will turn out that he will become endangered. Rebbi Abba asked before Rebbi Immi: May one soak pickles and preserves starting from the time of afternoon prayers? He said to him, it is permitted. Rebbi Jacob bar Aḥa asked Rebbi Ḥiyya and Rebbi Yasa, may one soak pickles and preserves starting from the time of afternoon prayers? They said to him, it is permitted. Rebbi Zeˋira asked before Rebbi Immi, may one say to the maker of fried food make me some fried food? He said to him, it is permitted. Make me baked goods? Permitted. Prepare me a wick? No. What is the difference between one and the other? This is food, the other is not food.

…and 5 more halakhot in this perek.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer, De Gruyter 1999–2015, via Sefaria — CC BY

English: The Jerusalem Talmud, translation by Heinrich W. Guggenheimer, De Gruyter 1999–2015, via Sefaria — CC BY