פאה א׳Peah 1

Mishnah

משנה: אֵילּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן שֵׁיעוּר הַפֵּיאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵילּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא כִּיבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּן.

MISHNAH: These are the matters that have no measure: Peah, first fruits, appearance, works of kindness, and Torah study. These are the matters whose product a person eats in this world and whose capital remains for him in the future world: Honoring father and mother, works of kindness, making peace between people; the study of Torah is worth all of these.

Halakhah

הלכה: רִבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אָמַר רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי אִימִּי הֲווֹן יְתִיבִין מַקְשׁוֹי אֲמַר לָמָּה לֹא תַנֵּינָן תְּרוּמָה עִמְּהוֹן. אָמַר רִבִּי אִימִּי מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אָדָם עוֹשֶׂה כָּל שָׂדֵהוּ בִּיכּוּרִים וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה כָּל שָׂדֵהוּ תְרוּמָה. הֲתִיבוּן הֲרֵי הוּא אוֹמֵר פֵּיאָה הֲרֵי אֵין אָדָם עוֹשֶׂה כָל שָׂדֵהוּ פֵּיאָה וְתַנִּיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קְצִירַת שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה דּוֹמָה לְמֵירוֹחוֹ עַד שֶׁלֹּא קָצַר שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה לֹא נִתְחַיְיבָה שָׂדֵהוּ פֵּיאָה. מִשֶּׁקָּצַר שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה נִתְחַיְיבָה כָּל שָׂדֵהוּ פֵּיאָה. בִּיקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּל שָׂדֵהוּ פֵּיאָה עוֹשֶׂה. בְּרַם הָכָא עַד שֶׁלֹּא נִתְמָרֵחַ הַכְּרִי לֹא נִתְחַיֵיב כִּרְיּוֹ תְרוּמָה. בִּיקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּל כִּרְיּוֹ תְרוּמָה אֵינוֹ עוֹשֶׂה דְּתַנֵּינָן תַּמָּן הָאוֹמֵר כָּל גּוֹרְנִי תְרוּמָה וְכָל עִיסָּתִי חַלָּה לֹא אָמַר כְּלוּם עַד שֶׁיְּשַׁיֵיר מִקְצָת.

HALAKHAH: Rebbi Benjamin ben Levi said: Rebbi Isaac and Rebbi Immi were sitting and asking: Why did they not state terumah with these? Rebbi Immi said, because of the disagreement. Rebbi Yose said, one may declare one’s entire field first fruits but one may not declare one’s entire field terumah. They objected: Look, it mentions peah, but nobody may make his entire field peah, but it was stated! Rebbi Yose said: The cutting of the first ear is compared to smoothing. Before he cut the first ear, the field was not obligated for peah. After he cut the first ear, the entire field became obligated for peah and if he then wants to declare his entire field as peah he may do so. But here, before he smoothed his grain heap, the heap was not obligated for terumah. When he wants to declare his entire heap as terumah, he may not do so since we have stated there ( Ḥallah 1:9): “He who says: My whole threshing floor shall be terumah or my entire dough shall be ḥallah did not say anything unless he reserves part of it.”

שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה מַהוּ שֶׁתְּהֵא חַיֶיבֶת בְּפֵיאָה. אֵיפְשַׁר לוֹמַר הִיא חִיְיבָה כָּל שָׂדֵהוּ פֵּיאָה וְהִיא חַיֶיבֶת בְּפֵיאָה. קָצַר שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה וְנִשְׂרְפָה מַהוּ שֶׁיְהֵא צָרִיךְ לִקְצוֹר פַּעַם שְׁנִיָיה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קָצַר חֶצְיָיהּ וּמָכַר חֶצְיָיהּ וּמָכַר מַה שֶׁקָּצַר קָצַר חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישׁ מַה שֶׁקָּצַר נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל הַכֹּל. וְהֶקְדֵּשׁ לָאו כְּשָׂרוּף הוּא. הָדָא אָמְרָה קָצַר שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה וְנִשְׂרְפָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְצוֹר פַעַם שְׁנִיָיה.

Is the first ear obligated for peah? It is impossible to say that it obligated the entire field for peah and itself should be obligated for peah. If he cut the first ear and it was burned, does he have to cut another one a second time? Let us hear it from the following: “If he cut half the field and sold the other half, or he sold what he had cut, if he cut half the field and dedicated what he had cut, he gives from the leftover for everything.” If it is dedicated is it not as if it was burned? This says that if he cut the first ear and it was burned, he does not have to cut a second time.

כִּילָּה אֶת שָׂדֵהוּ אַתְּ אָמַר חָזְרָה פֵיאָה לָעֳמָרִין. מַהוּ שֶׁתַּחְזוֹר פֵּיאָה לִקְצִירַת שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי נֵילַף פֵּיאַת עוֹמָרִין מִפֵּיאַת קָמָה. מַה פֵּאַת קָמָה לֹא חָזְרָה קָמָה לִקְצִירַת שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה. אַף פֵּיאַת עוֹמָרִין לֹא תַחְזוֹר פֵּיאָה לִקְצִירַת שִׁבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה.

If he finished the field, you say that peah devolves on the sheaves. Would peah turn back to the first ear? Rebbi Yose said, let us learn peah of sheaves from peah of standing grain. Since peah from standing grain does not return to the first ear, peah of sheaves likewise should not return to the first ear.

הַפֵּיאָה יֵשׁ לָהּ שֵׁיעוּר מִלְּמַטָּן וְאֵין לָהּ שֵׁיעוּר מִלְּמַעֲלָן. הַבִּיכּוּרִים וְרֵאָיוֹן אֵין לָהֶם שֵׁיעוֹר לֹא מִלְּמַעֲלָן וְלֹא מִלְּמַטָּן. אִית תַּנִּי תַּנָּא הַפֵּיאָה וְהַבִּיכּוּרִים וְרֵאָיוֹן אֵין לָהֶם שֵׁיעוֹר לֹא לְמַעֲלָן וְלֹא לְמַטָּן. מַה נְפִיק מִן בֵּינֵיהוֹן וְהֵן חַד מִן שִׁשִּׁים. מַן דָּמַר דְּפֵּיאָה יֵשׁ לָהּ שֵׁיעוּר מִלְּמַטָּן וְאֵין לָהּ שֵׁיעוּר מִלְּמַעֲלָן מַה שֶׁנָּתַן נָתַן חָזַר וְהוֹסִיף חַיָיב בְּמַעֲשֵׂר עַד שָׁעָה שֶׁיַּשְׁלִים. מַאן דָּמַר הַפֵּיאָה וְהַבִּיכּוּרִים וְהָרֵיאָיוֹן אֵין לָהֶן שֵׁיעוֹר לֹא מִלְּמַעֲלָן וְלֹא מִלְּמַטָּן מַה שֶׁנָּתַן כְּבָר נִפְטָּר. חָזַר וְהוֹסִיף חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת.

Peah has a minimum measure but no maximum measure. First fruits and appearance have neither minimum nor maximum measures. There are those who state: Peah, first fruits and appearance have no measure, neither minimum nor maximum. What is the difference between them, is it not one in sixty? According to him who says that peah has a minimum measure but no maximum measure: What he gave, he gave; if he had second thoughts and added to it, it is subject to tithes until he makes up for it. According to him who says peah, first fruits and appearance sacrifices have no measure, neither minimum nor maximum: What he gave already freed from the obligation; if he has second thoughts and adds, that is subject to tithes.

רִבִּי בַּרֶכְיָה בְּעִי וְלָמָּה לֹא תַנֵּינָן עָפָר סוֹטָה. וְלָמָּה לֹא תַנֵּינָן אֶפֶר פָּרָה. וְלָמָּה לֹא תַנֵּינָן רוֹק יְבָמָה. וְלָמָּה לֹא תַנֵּינָן דַּם צִיפּוֹר שֶׁל מְצוֹרָע. לֹא אֲתִינָן מַתְנִיתָא אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁהוּא מוֹסִיף עֲלֵיהֶן וְיֵשׁ בַּעֲשִׂיָיתָן מִצְוָה. אֵילּוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֵין בַּעֲשִׂיָיתָן מִצְוָה.

Rebbi Berekhiah asked: Why did we not state the dust for the straying? Why did we not state the ashes of the heifer? Why did we not state the spittle of the sister-in-law? Why did we not state the blood of the bird for the “leper”? Our Mishnah deals only with things to which he may add and adding is a worthy deed. As for those, even though he may add to them, doing so is no worthy deed.

וְהָרֵאָיוֹן. מַתְנִיתִין בְּרֵאָיַית קָרְבָּן אֲבָל בְּרֵאָיַית פָּנִים יֵשׁ לָהּ שֵׁיעוּר. וַאֲתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֶסֶף דְּבַר תּוֹרָה.

“Appearance”. Our Mishnah is about appearance with a sacrifice, but appearance in person has a measure. This agrees with what R. Joḥanan said: “One silver obolus and two silver coins are words of the Torah”.

תַּנָּא רִבִּי יַסָּא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן רֵאָיָיה כָּל שֶׁהוּא חֲכָמִים הֵן שֶׁאָמְרוּ מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֶסֶף. אָמַר לֵיהּ וְיֵשׁ כֵּן זוּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְכָל הַשֵּׁיעוּרִין לֹא חֲכָמִים הֵן שֶׁנָּתְנוּ כְּזַיִת מִן הַמֵּת וּכְזַיִת מִן הַנְּבֵילָה וְכַעֲדַשָּׁה מִן הַשֶּׁרֶץ. לֹא אַתְיָיא מִישְׁאוֹל אֶלָּא כְּהָדָא דְתַנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. חֲכָמִים הֵן שֶׁאָמְרוּ מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֶסֶף. וְקַשְׁיָא מִן דּוֹ סְמַךְ לִדְבַר תּוֹרָה הוּא. (חֲכָמִים הֵן שֶׁנָּתְנוּ כְּזַיִת מִן הַמֵּת וּכְזַיִת מִן הַנְּבֵילָה וְכַעֲדַשָּׁה מִן הַשֶּׁרֶץ) [הוּא אָמַר חֲכָמִים הֵן שֶׁאָמְרוּ מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֵֶסֶֶף.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל הַשֵּׁיעוּרִין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּנַי דּוֹ אָמַר

Rebbi Yasa stated before Rebbi Joḥanan: The appearance is with anything; the sages only said: “One silver obolus, two silver coins.” He said to him: Is there anything like that? Rebbi Jonah said, are not all measures determined by the sages? They said: “The volume of an olive from a corpse, the volume of an olive from a cadaver, the volume of a lentil from a dead reptile.” The question here is only what Rebbi Hoshaia stated: ( Ex. 23:15, 34:20) “They should not be seen before Me empty-handed,” with anything; the sages only said: “A silver obolus, two silver coins.” The difficulty is that this is support for the opinion that [the rule] is based on words of the Torah. He said that only the sages instituted: “One silver obolus, two silver coins.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: Rebbi Johanan follows his own opinion since Rebbi Joḥanan said that all measures are practice taught by Moses at Sinai;

מָעָה כֶסֶף שְׁתֵּי כֶסֶף דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי הוֹשַׁעְיָא כְּדַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר הָאוֹכֵל אִיסּוּר בִּזְמַן הַזֶּה צָרִיךְ לִרְשׁוֹם עָלָיו אֵת הַשֵּׁיעוּרִין שֶׁמָּא יַעֲמוֹד בֵּית דִּין אַחֵר וִישַׁנֶּה עָלָיו אֶת הַשֵׁיעוּרִין וִיהֵא יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה שֵׁיעוּר אָכַל.

he says that “one obolus and two silver coins are the word of the Torah.” Rebbi Hoshaia follows his own opinion since Rebbi Hoshaia said: He who eats forbidden food in the present time has to note down the quantities; maybe a new court will arise and change the measures for him; then he will know what measure he ate.

אָמְרֵי חָזַר בֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מִן הָדָא. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרַוֵּיהוֹן אָמְרִין לֹא חָזַר בֵּיהּ וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי אַמִּי אִיתְפַּלְּגוּן חִזְקִיָּה וְרִבִּי יוֹחָנָן. חִזְקִיָּה אָמַר אָדָם חוֹלֵק אֶת חוֹבָתוֹ לִשְׁתֵּי בְהֵמוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין אָדָם חוֹלֵק אֶת חוֹבָתוֹ לִשְׁתֵּי בְהֵמוֹת. אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְיָדוֹ שְׁתֵּי כֶסֶף לְכָל אַחַת וְאַחַת.

They said, Rebbi Joḥanan changed his mind about this. Rebbis Jonah and Yose said, he did not change his mind; additionally, Rebbi La said in the name of Rebbi Ammi: Ḥizqiah and Rebbi Joḥanan disagreed. Ḥizqiah said, a man may split his obligation for two animals. Rebbi Joḥanan said, nobody may split his obligation for two animals, but for each one he has to have two silver coins in his hand.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמוֹת לִבְהֵמָה. וְאֵין אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה. הֵיךְ עֲבִידָא הָיוּ לְפָנָיו עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת וְהִקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהַמּוֹתָר מַהוּ שֶׁיִּדָּחֶה לְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. רִבִּי קְרִיסְפָּא אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר דּוֹחֶה וְחָרָנָא אָמַר אֵינוֹ דוֹחֶה וְלָא יָדְעִין מַה אָמַר דָּא וּמַה אָמַר דָּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא נְפָרֵשׁ מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן מִן מִילֵּיהוֹן דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעוֹת וְאֵין אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמוֹת לִבְהֵמָה הוּא דּוּ אָמַר דוֹחֶה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ אָמַר אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה וְאֵין אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה הוּא דּוּ אָמַר אֵינוֹ דּוֹחֶה. אָתָא שִׁמְעוֹן בַּר וָוה בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם הוּא מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וְדוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב עַד שֶׁיֹּאמַר אֵין בְּדַעְתִּי לְהוֹסִיף.

Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Ḥizqiah: A person adjoins an animal to an animal but no person may adjoin money to money. What may be done? There were before him ten animals, he sacrificed five of them on the first holiday. May the remainder push aside the last holiday? Rebbi Crispus said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish have differing opinions. One said, they push; the other one said, they do not push. We do not know who said what. Rebbi Zeïra said, we may explain the words of the rabbis through the words of Rebbi Joḥanan, who said: A person may adjoin coins to coins but not animals to an animal. He must say, they push. But Rebbi Simeon ben Laqish said, a person adjoins an animal to an animal but no person may adjoin money to money. He must say, they do not push. Simeon bar Abba came in the name of Rebbi Joḥanan: He adds and pushes the holiday further until he says: I do not intend to add further.

וּגְמִילוּת חֲסָדִים. הָדָא דְּתֵימַר בְּגוּפוֹ. אֲבָל בְּמָמוֹנוֹ יֵשׁ לוֹ שֵׁיעוּר. וַאֲתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן חֲנִינָא נִמְנוּ בְאוּשָׁא שֶׁיְּהֵא אָדָם מַפְרִישׁ חוֹמֶשׁ מִנְּכָסָיו לְמִצְוֹת. עַד הֵיכָן רבּן גַמְלִיאֵל בֶּן אִינִינִיָּא וְרִבִּי אַבָּא בַּר כֲּהָנָא חַד אָמַר עַד כְּדֵי תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְחָרָנָא אַמָר כַּבֵּד אֶת יי מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ. כְּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ.

“Works of kindness.” That means with his person. But with his money it has a measure. This parallels what Rebbi Simeon bar Laqish said in the name of Rebbi Jehudah ben Ḥanina: They voted at Usha that a person may give a fifth of his property for good deeds. How far down? Rebbi Gamliel bar Ininia and Rebbi Abba bar Cahana; one said corresponding to terumah and the terumah of the tithe, the other said ( Prov. 3:9): “Honor the Eternal with your property and with the first of all your yield;” corresponding to the first of all your yield.

רִבִּי גַמְלִיאֵל בֶּן אִינִינִִיָּא בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא מַה חוֹמֶשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. לְחָמֵשׁ שָׁנִים הוּא מַפְסִיד כּוּלָּא. אָמַר לֵיהּ בַּתְּחִילָּה לְקֶרֶן מִיכָּן וָאֵילַךְ לְשָׂכָר.

Rebbi Gamliel bar Ininia asked before Rebbi Mana: Does it mean one fifth every year? In five years he will have lost everything! He said to him: The first time from the capital, from there on from net gain.

רַב הוּנָא אָמַר לְמִצְוֹת עַד שְׁלִישׁ. מַהוּ לְכָל הַמִּצְוֹת עַד שְׁלִישׁ אוֹ לְמִצְוָה אַחַת. סָבְרִין מֵימַר לְכָל הַמִּצְוֹת עַד שְׁלִישׁ. רִבִּי אָבוּן אָמַר אֲפִילוּ לְמִצְוָה אַחַת. רַב חָבִיבָה בְשֵׁם רִבָּנִין דְּתַמָּן מַהוּ שְׁלִישׁ לְדָמִים. הֵיךְ עֲבִידָא לָקַח אָדָם מִצְוָה וְרָאָה אֲחֶרֶת נָאָה הִימֶּינָּה עַד כַּמָּה מַטְרִיחִין עָלָיו עַד שְׁלִישׁ.

Rav Huna said, for religious purposes up to a third. What does he mean, for all religious purposes or just for one purpose? They thought that this means, for all religious purposes up to one third. Rebbi Abun said, even for one purpose only. Rav Ḥabiba in the name of the rabbis from there: What means “up to a third?” For its cost! How is that done? A man buys a religious article and sees another one which is more beautiful, until when does one bother him? Up to one third.

תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ וְכִי אֶיפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְנַוּוֹת אֶת בּוֹרְאוֹ אֶלָּא אַנְוֶוה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת אֶעֱשֶׂה לְפָנָיו לוּלָב נָאֶה. סוּכָּה נָאָה. שׁוֹפָר נָאֶה צִיצִית נָאָה תְּפִילִּין נָאִין. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אֲדְמֶה לוֹ. מַהוּ חַנּוּן וְרַחוּם. אַף אַתְּ תְּהֵא חַנּוּן וְרַחוּם.

Rebbi Ismael stated: ( Ex. 15:2) “This is my God and I will glorify Him!” Is it possible for a human to glorify his God? Rather I shall appear beautiful before Him with religious articles. I shall make before Him a beautiful lulab, a beautiful sukkah, a beautiful shofar, beautiful ẓiẓit, beautiful tefillin. Abba Shaul said, I want to be like Him! Just as He is merciful and gracious, so you also should be merciful and gracious!

מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יְשֵׁבָב שֶׁעָמַד וְהֶחֱלִיק אֶת כָּל נְכָסָיו לַעֲנִיִים. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַהֲלֹא אָמְרוּ חוֹמֶשׁ מִנְּכָסָיו לְמִצְוֹת וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא קוֹדֶם לְאוּשָׁא הָיָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי כַּךְ הָיְתָה הֲלָכָה בְּיָדָם וּשְׁכָחוּהָ וְעָמְדוּ הַשְּׁנִיִים וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבֵּית דִּין נוֹתְנִין נַפְשָׁן עָלָיו סוֹף הוּא מִתְקֵיֵים. כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. וַאֲתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם. וְאִם הוּא רֵק מִכֶּם לָמָּה שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ.

It happened that Rebbi Yeshebab went and let his entire property be distributed to the poor. Rabban Gamliel sent to him: Did they not say one fifth of one’s property for good deeds? And was not Rabban Gamliel before Usha? Rebbi Yose ben Rebbi Abun, Rebbi Levi: That was the current practice, they forgot it, but the later ones got up and agreed to the opinion of the earlier ones, to teach you that everything the Court insists on will come to be in the end, just as Moses was told on Sinai; as Rebbi Mana said ( Deut. 32:47): “For it is not an empty word, from you,” if it is empty it is from you because you do not exert yourself about it. “Because it is your life,” when is it your life? At the time that you exert yourself!

רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רַב הוּנָא וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר לְמַטֶּה יְהוּדָה עָשָׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָיָיה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ. וְכֵן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ. וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָָּא אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְּנָיָה רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְפִיהוּ. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹ. וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ.

Rebbi Tanḥuma in the name of Rav Huna: It does not say ( Ex. 38:22) “Bezalel ben Uri ben Ḥur of the tribe of Judah made everything Moses had commanded him,” but “that the Eternal had commanded Moses.” Even matters he did not hear from Moses he did by himself in the way it was said to Moses on Sinai. Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Benaiah ( Jos. 11:15): “As the Eternal had commanded His servant Moses, so Moses commanded Joshua, and so Joshua executed it.” It does not say “he did not omit anything Moses had commanded him,” but “everything the Eternal commanded Moses.” Even matters he did not hear from his teacher, he did by himself in the way it was said to Moses on Sinai. Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Benaiah, Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi: ( Mal. 2:6) “True teaching was in his mouth,” these are the things he heard from his teacher, “injustice was not found on his lips,” even in matters he did not hear from his teacher.”

וְרַבָּנִין אָמְרִין כִּי יי יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁאַתְּ כְּסִיל בָּהֶן וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. רִבִּי דוֹסָא אָמַר מִן הַהוֹרָיָיה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִן הָעֲבֵירָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רִבִּי אַבָּא אִם נָתַתָּ מִכִּיסְךָ צְדָקָה הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרָךְ מִן הַפִּיסִין וּמִן הַזִּימִיּוֹת וּמִן הַגּוּלְגּוֹלִיּוֹת וּמִן הָאַרְנוֹנִיּוֹת.

And the rabbis say ( Prov. 3:26): “For the Eternal will stand by your confidence and prevent your foot from being caught.” Even in matters in which you are stupid, He will prevent your foot from being caught. Rebbi Dosa said, in religious decisions. The rabbis say, in sin. Rebbi Levi said, from damaging spirits. Rebbi Abba said, if you gave charity from your wallet, the Holy One, praise to Him, will guard you from taxes, penalties, head taxes, and contributions.

מוֹנְבַז הַמֶּלֶךְ עָמַד וּבִיזְבֵּז אֶת כָּל נְכָסָיו לַעֲנִּיִּים שָׁלְחוּ לוֹ קְרוֹבָיו וְאָמְרוּ לוֹ אֲבוֹתֶיךָ הוֹסִיפוּ עַל שֶׁלָּהֶן וְעַל שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶן. וְאַתְּ בִּיזְבַּזְתָּה אֶת שֶׁלָּךְ וְאֶת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לָהֶן כָּל שֶׁכֵּן אֲבוֹתַיי גָּנְזוּ בָאָרֶץ. וַאֲנִי גָנַזְתִּי בַשָּׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. אֲבוֹתַיי גָּנְזוּ אוֹצְרוֹת שֶׁאֵין עוֹשִׂין פֵּירוֹת. וַאֲנִי גָנַזְתִּי אוֹצְרוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. וַאֲנִי כָנַסְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיַּד שׁוֹלֶטֶת בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ מָמוֹן. וַאֲנִי כָנַסְתִּי נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ לַאֲחֵרִים. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעַצְמִי שֶׁנֶּאֱמַר וּלְךָ תִהְיֶה צְדָקָה. אֲבוֹתַיי כָּנְסוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַאֲנִי כָנַסְתִּי לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְלָא מִית אֶלָּא שֶׁלֹּא יָמוּת מִיתָה לְעָתִיד לָבוֹא.

King Monobaz distributed all his property to the poor. His relatives sent to him: Your forefathers added to what they had and to what their forefathers had, and you wasted yours and that of your forefathers. He said to them, that is correct! My forefathers locked it up in the earth, I locked it up in Heaven, as it is said ( Ps. 85:12): “Truth will sprout from the earth, but charity will gaze from Heaven.” My fathers locked up treasures that bring no interest, but I locked up treasures that bring interest as it is said ( Is. 3:10): “Say to the giver of charity that he did a good deed, that they will eat the fruits of their intentions.” My forefathers collected in a place over which a (human) hand rules, but I collected in a place over which no hand rules, as it is said ( Ps. 97:2): “Charity and truth are the foundations of His throne.” My forefathers collected money but I collected souls, as it is said ( Prov. 11:30): “He who acquires souls is wise.” My forefathers collected for others but I collected for myself, as it is said ( Deut. 24:13): “Charity will be your property.” My forefathers collected in this world but I collected for the future world, as it is said ( Prov. 10:2): “But charity will save from death.” And does he not die? But that he should not die an eternal death in the future world.

צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים שׁוֹקֶלֶת כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁהַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים. הַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת לַּעֲנִיִּים וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. הַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת בִּמְמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת בֵּין בִּמְמוֹנוֹ בֵּין בְּגוּפוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זֶה מֵהֶן חָבִיב אוֹ צְדָקָה אוֹ גְמִילוּת חֲסָדִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְחֶסֶד יי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָּתוֹ לִבְנֵי בָנִים. הָדָא אָמְרָה שֶׁגְּמִילוּת חֲסָדִים חֲבִיבָה יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה.

Charity and works of kindness are as important as all commandments of the Torah. Charity applies to the living, works of kindness apply to the living and the dead. Charity applies to the poor, works of kindness apply to poor and rich. Charity is through a person's money, works of kindness through his money and his person. Rebbi Johanan bar Maria in the name of Rebbi Johanan: We do not know what is more beloved, charity or works of kindness. Since it says ( Ps. 103:17): "The kindness of the Eternal is from eternity to eternity on those who fear Him, and His charity towards men," that means that works of kindness are more beloved than charity.

וְתַלְמוּד תּוֹרָה. שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָונִית. אָמַר לָהֶם יְלַמְּדֶנּוּ בְשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וְלָיְלָה. מֵעַתָּה אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת בְּגִין דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וְלָיְלָה וְהָתַנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבָחַרְתָּ בַחַיִּים זוּ אוֹמָנוּת. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא בַּר וָוא רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי הַמְּסוֹרוֹת. רִבִי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוּתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ יְוָונִית מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַכְשִׁיט לָהּ. שְׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר וָוה אֲמַר בְּגִין דּוּ בְּעָה מַלְפָה בְּנָתֵיהּ הוּא תְּלִי לֵיהּ בְּרִבִּי יוֹחָנָן. יָבֹא עָלַי אִם שְׁמַעְתִּיהָ מֵרִבִּי יוֹחָנָן.

And Torah study. They asked Rebbi Joshua: May a person teach Greek to his son? He said to them, he may teach him at an hour that is neither day nor night as it is written ( Jos. 1:8): “You shall meditate about it day and night.” If it is so, a man would be forbidden to teach a profession to his son since it is written: “You shall meditate about it day and night.” But Rebbi Ismael stated ( Deut. 30:19): “Choose life!” That refers to a profession. Rebbi Abba, son of Rebbi Ḥiyya bar Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Because of informants. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: A person may teach Greek to his daughter since it is an ornament for her. Simeon bar Abba heard that and said: Because he wants to teach his daughters, he attaches it to Rebbi Joḥanan. It should come over me if I ever heard it from Rebbi Joḥanan.

כִּיבּוּד אַב וָאֵם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד הֵיכַן הוּא כִּיבּוּד אַב וְאֵם. אָמַר לָהֶן וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת דָּמָה בֶן נְתִינָה. דָּמָה בֶן נְתִינָה רֹאשׁ פַּטֵרבּוּלֵי הָיָה. פַּעַם אַחַת הָיְתָה אִמּוֹ מְסַטְּרָתוֹ בִּפְנֵי כָּל בּוּלֵי [שֶׁלּוֹ] וְנָפַל קוֹרְדִּקוֹן שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ וְהוֹשִׁיט לָהּ שֶׁלֹּא תִצְטָעֵר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה גּוֹי אַשְׁקְלוֹנִי הָיָה וְרֹאשׁ פַּטֵרבּוּלֵי הָיָה וְאֶבֶן שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ אָבִיו לֹא יָשַׁב עָלֶיהָ מִיָּמָיו. וְכֵיוָן שֶׁמֵּת אָבִיו עָשָׂה אוֹתָה יִרְאָה שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת אָבְדָה יָשְׁפֶה שֶׁל בִּנְיָמִן. אָמְרוּ מַאן דְּאִית לֵיהּ טָבָא דִּכְוָותָהּ. אָמְרוּ אִית לְדָמָה בֶּן נְתִינָה. אָזְלוּן לְגַבֵּיהּ וּפָסְקוּ עִמֵּיהּ בְּמֵאָה דֵּינָר סְלִיק בְּעִי מַיְיתָהּ לָהוּ וְאַשְׁכָּח אָבוּהּ דָּמִיךְ וְאִית דַּאֲמְרִין מַפְתְחָא דְּתֵיבוּתָא הֲוָה יְתִיב גַּו אֶצְבְּעָתֵיהּ דְּאָבוֹי. וְאִית דַּמְרִין רִיגְלֵיהּ דְּאָבוּהּ הֲוַות פְּשִׁיטָא עַל תֵּיבוּתָא. נְחַת לְגַבּוֹן אֲמַר לוֹן לָא יְכִילִית מַיְיתוּתֵיהּ לְכוֹן. אָמְרוּ דִּילְמָא דּוּ בְּעִי פְרִיטִין טוּבָן אַסְקוּנֵיהּ לְמָאתַיִם אַסְקוּנֵיהּ לְאֶלֶף. כֵּיוָן דְּאִיתְעִיר אָבוּהּ מִן שִׁינְתֵּיהּ סְלִק וְאֵייתוֹתֵיהּ לוֹן. בְעוּ מַיְיתוּן לֵיהּ כִּפְסִיקוּ לֵיהּ אֲחַרָיָיא וְלָא קְבִיל עָלוֹי. אֲמַר מַה אֲנָא מַזְבִּין לְכוֹן אִיקְרָא דְּאָבָהָתִי בִפְרִיטִין אֵינִי נֶהֱנֶה מִכְּבוֹד אֲבוֹתַיי כְּלוּם. מַה פָרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן בּוֹ בַלַּיְלָה יָלְדָה פָרָתוֹ פָרָה אֲדוּמָה. וְשָקְלוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל מִשְׁקָלָהּ זָהָב וּנְטָלוּהָ. אָמַר רִבִּי שַׁבְּתָי כְּתִיב וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יַעֲנֶה. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁהֵא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל עוֹשֵׂי מִצְוֹת בַּגּוֹיִם.

“Honoring father and mother.” Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: They asked Rebbi Eliezer, how far does honoring father and mother go? He said to them, you are asking me? Go and ask Dama ben Netinah. Dama ben Netinah was the head of the city council. Once his mother was slapping him in front of the entire council and a slipper fell from her hand, and he handed it back to her so that she should feel no inconvenience. Rebbi Ḥizqiah said: He was a Gentile from Ascalon and the head of the city council. He never sat on the stone on which his father used to sit and when his father died, he worshipped the stone. Once the jaspis of Benjamin was lost. They inquired, who would have one of similar quality? They were informed that Dama ben Netinah did. They went to him and and agreed on 100 denars. He went to the upper floor to bring it and found his father sleeping. Some say that the key to the chest was in his father’s fingers; some say his father’s foot was resting on the chest. He descended to them and told them: I could not bring it to you. They thought, maybe he wants more money, and raised the price to two hundred, then to a thousand. When his father woke up from his sleep, he went up and brought it to them. They wanted to give him according to the amount mentioned last, but he refused. He said: Do I sell my father’s honor for money? I will not have any advantage from honoring my father. What reward did the Holy One, praise to Him, give him? Rebbi Yose bar Abun said: The following night, his cow gave birth to a red heifer and Israel gave him its weight in gold and took it. Rebbi Sabbatai said ( Job 37:23): “Justice and much charity He will not suppress.” The Holy One, praise to Him, will not wait to give the reward for good deeds to the Gentiles.

אִמּוֹ שֶׁל רִבִּי טַרְפוֹן יָרְדָה לְטַיֵיל לְתוֹךְ חֲצֵירָהּ בְּשַׁבָּת. וְהָלַךְ רִבִּי טַרְפוֹן וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו תַּחַת פַּרְסוֹתֶיהָ וְהָיְתָה מְהַלֶּכֶת עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהִגִּיעָה לְמִיטָּתָהּ. פַּעַם אַחַת חָלָה וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ אָמְרָה לָהֶן הִתְפַּלְלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָּבוֹד יוֹתֵר מִדַּאי. אָמְרוּ לָהּ מַהוּ עֲבַד לֵיךְ וְתַנְיַית לְהוֹן עוּבְדָּא אָמְרוּ לָהּ אֲפִילוּ עוֹשֶׂה כֵן אֶלֶף אֲלָפִים אַדַּיִין לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָמְרָה תוֹרָה לֹא הִגִּיעַ.

Rebbi Tarphon’s mother went to promenade in her backyard on the Sabbath. Rebbi Tarphon went and put his two hands under her feet and she walked on them until she got to her couch. Once he fell ill and the sages came to visit him. She told them: Pray for my son Tarphon because he honors me too much. They asked her, what did he do for you? She told them what had happened. They said to her, even if he did this a million times, he did not yet reach even half of the honor that the Torah requires.

אִמּוֹ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בָּאָה וְקָבְלָה עָלָיו לְרַבּוֹתֵינוּ אָמַר לָהֶן גְּעוּרוּ בְיִשְׁמָעֵאל בְּנִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בִּי בְּכָבוֹד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פְנֵיהֶן שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ אֵיפְשָׁר לֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נוֹהֵג בִּכְבוֹד אֲבֹתָיו. אָמְרוּ לָהּ מַה עֲבַד לֵיךְ. אָמְרָה כְדּוּ נְפַק מִבֵּית וַועֲדָה אֲנָא בְּעָיָא מִשְׁזְגָה רִיגְלוֹי וּמִישְׁתֵּי מֵהֶן וְלָא שְׁבִיק לִי. אָמְרוּ לוֹ הוֹאִיל וְהוּא רְצוֹנָהּ הוּא כְבוֹדָהּ.

Rebbi Ismael’s mother came and complained to our teachers about him. She said to them: Scold my son Ismael because he does not honor me! At that, the faces of our teachers became saffron colored. They said, is it possible that Rebbi Ismael does not honor his parents? They said to her, what did he do to you? She said, when he comes from the house of assembly, I want to wash his feet and drink from it, and he refuses. They said to him, since it is her wish it is her honor.

אָמַר רִבִּי מָנָא יְאוּת אִילֵּין טְחוֹנָיָא אָמְרִין כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ זְכוּתֵיהּ גַּו קוּפָּתֵהּ. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי טַרְפוֹן אֲמַר לוֹן אָכִין וַאֲגִיבוּנָהּ אָכִין. אִימֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲמַר לוֹן אָכִן וַאֲגִיבוּנָהּ אָכִן. רִבִּי זְעִירָא הֲוָה מִצְטָעֵר וַאֲמַר הַלְּוַאי הָיָה לִי אַבָּא וְאִימָּא דְּאִיקְרִינְהוֹן דְּנִירַת גַּן עֵדֶן. כַּד שְׁמַע אִילֵּין תַּרְתֵּין אוּלְפָּנָיא אֲמַר בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּלֵית לִי לָא אַבָּא וְאִימָּא. לָא כְּרִבִּי טַרְפוֹן הֲוָה יְכִילְנָא עֲבִיד וְלָא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל הֲוִינָא מְקַבְּלָה עָלָי. אָמַר רִבִּי אָבוּן פָּטוּר אֲנִי מִכִּיבּוּד אָב וְאֵם. אָמְרוּ כַּד עִבְּרָת לֵיהּ אִימֵּיהּ מִית אָבוֹי כַּד יְלָדְתֵיהּ מֵיתָת.

Rebbi Mana said: The millers are correct when they say that each and every person has in his chest that which is appropriate for him. Rebbi Tarphon’s mother said so and they answered her appropriately, Rebbi Ismael’s mother said so and they answered her appropriately. Rebbi Zeïra was sorry and said, if only I had father or mother that I could honor them and inherit paradise. When he heard these two instructions, he said: Praise to the All-Merciful that I have neither father nor mother. I could not have done as Rebbi Tarphon did and I could not accept what Rebbi Ismael accepted. Rebbi Abun said, I am free from honoring father and mother. They said, his father died when his mother was pregnant and she died in giving birth.

יֵשׁ שֶׁהוּא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּיהִנָּם וְיֵשׁ שֶׁהוּא כוֹדְנוֹ בָּרֵיחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. כֵּיצַד מֵאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּהִנָּם. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַייכִיל לְאָבוֹי תַּרְנוֹגַלִּין פְּטִימִין. חַד זְמָן אֲמַר לֵיהּ אָבוֹי בְּרִי אִילֵּין מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ סַבָּא סַבָּא אֲכוֹל וַאֲדִישׁ דִּכְלָבָיָא אָכְלִין וּמְדִשִׁין. נִמְצָא מַאֲכִיל אֶת אָבִיו פְּטוּמוֹת וְיוֹרֵשׁ גְּיהִנָּם. כֵּיצַד כּוֹדְנוֹ לְרֵיחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה אִיטְחִין בְּרֵיחָיָא אֲתַת מִצְוָה לַטֲחוֹנִיָיא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּא עוּל טְחוֹן תַּחְתָּיי. אִין מָטַת מְבַזְּיָיא טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. אִין מָטַות מִילְקִי טַב לִי אֲנָא וְלָא אַתְּ. נִמְצָא כּוֹדְנוֹ בָּרֵיחַיִם וְיוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן.

Some person might serve his father fattened meat and inherit hell. Some person might bind his father to the grindstone and inherit paradise. How does one serve his father fattened meat and inherit hell? A person used to serve his father fattened chickens. One day, his father said to him: My son, from where do you get the money for these? He said to him: Old man, old man, eat and shut up just as dogs eat and are silent. It turns out that he serves his father fattened meat and inherits hell. How does one bind his father to the grindstone and inherits paradise? A person was a miller at a grindstone; there came a requisition for millers. He said: Father, go and grind in my stead. If it should come to pass that someone is degraded, it is better that it should happen to me rather than to you. If it should come to pass that someone is beaten, it is better that it should happen to me rather than to you. It turns out that he binds his father to the grindstone and inherits paradise.

נֶאֱמַר אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוֹ וְנֶאֱמַר אֶת יי אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. הֵקִישׁ מוֹרָא אָב וְאֵם לְמוֹרָא שָׁמַיִם. נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת יי מֵהוֹנֶךָ. הֵקִישׁ כִּיבּוּד אָב וְאֵם לְכִיבּוּד הַמָּקוֹם. נֶאֱמַר וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת. וְנֶאֱמַר אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֵטְאוֹ. הֵקִישׁ קִלְלַת אָב וְאֵם לְקִילְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אֵי אֶיפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן. וְכֵן בְּדִין מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שׁוּתָפִין בּוֹ.

It is said ( Lev. 19:3): “Everybody must fear his mother and his father,” and it is said ( Deut. 6:13): “You must fear the Eternal, your God, and serve Him.” This brackets the fear of father and mother with the fear of Heaven. It is said ( Ex. 20:12): “Honor your father and your mother,” and it is said ( Prov. 3:9): “Honor the Eternal with your property.” This brackets the honor of father and mother with the honor of the Omnipresent. Is is said ( Ex. 21:17): “He who curses his father or his mother shall be put to death,” and it is said ( Lev. 24:19): “Everybody who curses his God must bear his sin.” This brackets cursing father and mother with cursing the Omnipresent. It is impossible to speak about hitting relative to the Deity. All this is logical since all three of them are partners in his creation.

אֵי זֶהוּ מוֹרָא. לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו. אֵי זֶה הוּא כִיבּוּד. מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה מַלְבִּישׁ וּמַנְעִיל מַכְנִיס וּמוֹצִיא. מִן דְּמַאן הוּנָא בַּר חִיָיא אָמַר מִשֶּׁל זָקֵן. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר מִשֶּׁלּוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה מְנַיִין אֲפִילוּ אָמַר לוֹ אָבִיו הַשְׁלֵךְ אֶת הָאַרְנַק לַיָּם שֶׁיִּשְׁמַע לוֹ בְּהַהוּא דְּאִית לֵיהּ חוֹרִין וּבְעוֹשֶׂה הֲנָחַת רוּחַ שֶׁל אָבִיו.

What is fear? He may not sit in his place and may not speak in his stead nor contradict his words. What is honor? He feeds and gives him to drink, clothes him and puts on his shoes, leads him out and in. From whose money? Huna bar Ḥiyya said, from the old man’s. Some want to say, from his own. Did not Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Yose bar Ḥanina: From where do we know that even if his father tells him to throw the wallet into the sea that he should obey him? That is, if he has another one and if it helps to quiet his father’s spirit.

אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה. אֶלָּא שֶׁהָאִישׁ סִפֵּיקָה בְיָדוֹ וְהָאִשָּׁה אֵין סִפֵּיקָה בְיָדָהּ. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ רְשוּת לַאֲחֵרִים עָלֶיהָ. נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה כְּמִי שֶׁהִיא סִפֵּיקָה בְיָדָהּ הִיא.

Both men and women. Only the man has the power in his hand, but the woman does not have the power in her own hand because others have disposition over her. If she is widowed or divorced, the power is in her own hand.

מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא בַּר וָוא [פְלִיגֵי דְּאָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא תַּנִּי רִבִּי יוּדָן בַּר בְּרַתֵּיהּ] דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אוֹמֵר גָּדוֹל הוּא כִּיבּוּד אָב וָאֵם שֶׁהֶעֱדִיפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכִּיבּוּדוֹ. נֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וְנֶאֱמַר כַּבֵּד אֶת יי מֵהוֹנֶךָ. מִמָּה אַתְּ מְכַבְּדוֹ מִשֶּׁיְחָנְנָךְ מַפְרִישׁ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וּמַעֲשֵׂר עָנִי וְחַלָּה וְעוֹשֶׂה סוֹכָּה וְלוּלָב וְשׁוֹפָר וּתְפִילִין וְצִיצִּית וּמַאֲכִיל אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הָרְעֵיבִים וּמַשְׁקֶה אֶת הַצְּמֵיאִים. אִם יֵשּׁ לָךְ אַתְּ חַיָיב בְּכָל אֵילוּ. וְאִם אֵין לָךְ אֵין אַתְּ חַיָיב בְּאַחַת מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל כִּיבּוּד אָב וְאֵם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָךְ הוֹן בֵּין שֶׁאֵין לָךְ הוֹן כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ וַאֲפִילוּ אַתְּ מְסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים.

The words of Rebbi Ḥiyya bar Abba disagree, for Rebbi Ḥiyya bar Abba said that Rebbi Yudan, son of Rebbi Simeon bar Ioḥai’s daughter, stated that Rebbi Simeon bar Ioḥai stated: Honoring father and mother is great because the Holy One, praise to Him, preferred it over His own honor. It is said ( Ex. 20:12): “Honor your father and your mother,” and it is said ( Prov. 3:9): “Honor the Eternal with your property.” When do you start to honor Him? When He was gracious to you! One gives gleanings, forgotten sheaves, and peah, one gives terumah, the First and Second Tithes and the tithe for the poor, ḥallah, one makes a sukkah, lulav, and shofar, tefillin and ẓiẓit, one feeds the poor and hungry and gives to drink to the thirsty. If you have the wherewhithal, you are obliged for all of these; if you have nothing, you are not obliged even for one of them. But when it comes to honoring father and mother, whether you own property or you do not own property, you must honor father and mother, even if you are a beggar at people’s doors.

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כֲּהָנָא כְּתִיב אוֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ וְלֹא תֵדָע. טִילְטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל עוֹשֵׂי מִצְוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין אוֹתָן בֶּאֱמוּנָה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק כְּתִיב מִכָּל מִשְׁמָר נְצוֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תוֹצְאוֹת חַיִּים. מִכָּל מַה שֶׁאָמְרוּ לָךְ בַּתּוֹרָה הִשָּׁמֵר שֶׁאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן יוֹצֵא לְךָ חַיִּים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כֲּהָנָא הִשְׁוָה הַכָּתוּב מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת לְמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת. מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת זֶה שִׁילּוּחַ הַקַּן. וּמִצְוָה חֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת זֶה כִּיבּוּד אָב וְאֵם. וּבִשְׁתֵּיהֶן כְּתִיב וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. אָמַר רִבִּי אָבוּן וּמָה אִם דָּבָר שֶׁהוּא פְרִיעַת הַחוֹב כְּתִיב בּוֹ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּלְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךְ. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִסָּרוֹן כִּיס וְסִיכּוּן נְפָשׁוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי לֵוִי וְהוּא דְּרַבָּה מִנָהּ גָּדוֹל הוּא דָּבָר שֶׁהוּא בִּפְרִיעַת חוֹב מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּפְרִיעַת חוֹב. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי כְּשֵׁם שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שָׁוֶה כָּךְ פּוּרְעָנוּתָן שָׁוֶה. מַה טַעַם עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִקֲּהַת אֵם. עַיִן שֶׁהִלְעִיגָה עַל כִּיבּוּד אָב וְאֵם וּבִיזָּת עַל לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים יִקְּרָוּהָ עוֹרְבֵי נַחַל יָבוֹא עוֹרֵב שֶׁהוּא אַכְזָרִי וְיִקְּרֶנָּה וְאַל יֶהֱנֶה מִמֶּנָּה. וְיֹאכְלוּהָ בְּנֵי נֶשֶׁר. יָבוֹא נֶשֶׁר שֶׁהוּא רַחֲמָן וְיֹאכְלֶנָּה וְיֶהֱנֶה מִמֶּנָּה.

Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Abba bar Cahana: It is written ( Prov. 5:6): “She does not smooth the way of life, her tracks deviate and you will not notice it.” The Holy One, praise to Him, moved the rewards of those who fulfill the commandments (to the future world) so that they should act in faith. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Isaac: It is written ( Prov. 4:23): “Observe carefully all which must be kept, for from it comes life,” observe carefully all you were told in the Torah, for you do not know from which of them will life come to you. Rebbi Abba bar Cahana said, the verse equals the easiest commandment with the most difficult one. The easiest commandment is sending away the mother. The most difficult one is honoring father and mother. For both of them it is written: “Your days will be lengthened.” Rebbi Abun said, if for something that is repayment of debt it is written ( Deut. 5:16): “That you shall be well and that your days shall be lengthened,” so much more something that involves monetary loss and personal danger. Rebbi Levi said, this one is greater; repaying a debt is greater than fulfilling an obligation that does not involve repaying a debt. Rebbi Simeon ben Ioḥai stated: Just as their rewards are the same, so their punishments are identical. ( Prov. 30:17) “The eye that scoffs at the father and despises to obey the mother,” the eye that scoffs about honoring father and mother and despises the commandment not to take the mother with the chicks, “the river ravens should pick it out,” the cruel raven should come, pick it out, and not have any enjoyment from it, “the sons of the eagle should eat it,” the merciful eagle should come and enjoy it.

רִבִּי יוֹנָתָן וְרִבִּי יַנַּאי הֲווֹ יְתִיבִין אֲתָא חַד בַּר נַשׁ וּנְשַׁק רִיגְלוֹי דְּרִבִּי יוֹנָתָן. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יַנַּיי מַה טִיבוּ הֲוָה שְׁלִים לָךְ מִן יוֹמוֹי אֲמַר לֵיהּ חַד זְמָן אֲתָא קְבָל לִי עַל בְּרֵיהּ דִּיזוֹנִינֵיהּ וַאֲמְרִית לֵיהּ אֵיזִיל צוֹר כְּנִישְׁתָּא עֲלוֹי וּבְזִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה לָא כְפִיתִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְכוֹפִין לֵיהּ. אֵמַר לֵיהּ וַאֲדַיִין אַתְּ לְזוּ. חָזַר בֵּיהּ רִבִּי יוֹנָתָן וְקָבְעָהּ שְׁמוּעָה מִן שְׁמֵיהּ. אֲתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן שֶׁכּוֹפִין אֶת הַבֶּן לָזוּן אֶת הָאָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן הַלִּוַאי הֲווֹן כָּל שְׁמוּעָתָא בְּרִירִין לִי כְּהָדָא שֶׁכּוֹפִין אֶת הַבֶּן לָזוּן אֶת הָאָב.

Rebbi Jonathan and Rebbi Yannai were sitting together. There came a man and kissed Rebbi Jonathan’s foot. Rebbi Yannai said to him: What kindness did he pay you back for from former days? He said to him: He once came and complained to me about his son that he should support him and I told him, go, assemble a congregation and humiliate him. He said to him, why did you not force him? He said to him, does one force him? He said to him, you still have questions about that? Rebbi Jonathan changed his opinion and fixed it as a tradition in his own name. The result is: Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan, one forces the son to feed his father. Rebbi Yose bar Abun said, if only all traditions were so clear to me as this one: One forces the son to feed his father.

וּגְמִילוּת חֲסָדִים. דִּכְתִיב רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד. כָּבוֹד בְּעוֹלָם הַזֶּה וְחַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא. רִבִי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה נְסִיב שִׁיבֶּשְׁתֵּיהּ וַהֲוָה מְקַלֵּס קוֹמֵי כַּלָּיָא. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא חֲמִי לֵיהּ וּמִיטָּמָר מִן קוֹמוֹי אֲמַר חֲמֵי לְהַדֵּין סַבָּא אֵיךְ הוּא מַבְהֵית לֹן. וְכֵיוָן דִּדְמָךְ הֲוָה תְלַת שָׁעִין קָלִין וּבְרָקִין בְּעָלְמָא. נַפְקַת בְּרַת קָלָא וְאָמְרָת דְּמָךְ רִבִי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק גְּמִיל חֲסָדָיָא נַפְקוּן לְמִיגְמוֹל לֵיהּ חֶסֶד. נְחָתַת אֵישְׁתָא מִן שְׁמַיָּא וְאִיתְעֲבִידַת כְּמִין שִׁבְּשָׁא דְּנוּר בֵּין עַרְסָא לְצִיבּוּרָא וַהֲווֹן בִּרְיָיתָא אָמְרִין חִיוֵי דְּדֵין סַבָּא דְּקָמַת לֵיהּ שִׁבֶּישְׁתֵּיהּ.

“Works of kindness.” As it is written ( Prov. 21:21): “He who pursues charitable donations and works of kindness will find life, justification, and honor.” Honor in this world and life in the world to come. Rebbi Samuel bar Rav Isaac used to take branches and danced while singing before brides. Rebbi Zeïra saw him and hid himself before him; he said, look at that old man, how does he make us ashamed! But when he died there were three hours of thunder and lightning in the world. An echo came from Heaven and said: Rebbi Samuel bar Rav Isaac, the worker of charity, died, come out to do charity for him! Fire came down from Heaven that was formed like a fiery branch and separated between the bier and the people; the creatures were saying: Look, his branch stood up for the old man!

וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ. כְּתִיב סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵיהוּ. בַּקְּשֵׁיהוּ בִּמְקוֹמָךְ וְרָדְפֵיהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי טַבְיוֹמָא נֶאֱמָר רְדִיפָה רְדִיפָה. מַה רְדִיפָה שֶׁנֶּאֱמָר לְהַלָּן כָּבוֹד בְּעוֹלָם הַזֶּה וְחַיִּים לָעוֹלָם הַבָּא.

“Making peace between people.” It is written ( Ps. 34:15): “Move away from evil and do good, look for peace and pursue it.” Look for peace at your place, pursue it at another place. Rebbi Tavyome said: It says pursuing, pursuing. Just as it was said there, honor in this world and life in the world to come.

וְתַלְמוּד תּוֹרָה. רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי חִיָיא דִּכְפַר תְּחוּמִין חַד אָמַר אֲפִילוּ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֵינוֹ שָׁוֶה אֲפִילוּ לְדָבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה. וְחַד אָמַר אֲפִילוּ כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה אֵינָן שָׁווֹת לְדָבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה. רִבִי תַּנְחוּמָה וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא חַד אָמַר כְּהָדָא. וְחַד אָמַר כְּהָדָא. רִבִּי אַבָּא אָבוֹי דְּרִבִּי אַבָּא בַּר מָרִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ. וְכָתוּב אַחֵר אִוֹמֵר וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. חֲפָצִים אֵילּוּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. חֲפָצֶיךָ אֵילּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה. דִּכְתִיב כִּי בְּאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יי.

“And Torah study.” Rebbi Berekhiah and Rebbi Ḥiyya from Kefar Teḥumin. One said that the entire world is not worth even one saying of the Torah. The other said that even all commandments of the Torah are not worth even one saying of the Torah. Rebbi Tanḥuma and Rebbi Yose ben Zimra, one said like the first and one said like the second. Rebbi Abba, father of Rebbi Abba bar Mari, in the name of Rebbi Aḥa: One verse says ( Prov. 8:11) “all desirables do not equal it;” the other verse says ( Prov. 3:15) “your desirables do not equal it.” “Desirables” are gems and pearls, “your desirables” are the words of the Torah, for it is written ( Jer. 9:23): “For these I desire - saying of the Eternal.”

אַרְטַבָּן שְׁלַח לְרַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ חַד מַרְגְּלִי טָבָא אַטִימֵיטוֹן. אֲמַר לֵיהּ שְׁלַח לִי מִילָּה דְּטָבָה דִכְוָותָהּ. שְׁלַח לֵיהּ חַד מְזוּזָה. אֲמַר לֵיהּ מַה אֲנָא שְׁלָחִית לָךְ מִילָּה דְּלֵית לָהּ טִימֵי. וְאַתְּ שְׁלַחְתְּ לִי מִילָּה דְּטָבָא חַד פוֹלָר. אֲמָר לֵיהּ חֲפָצֶיךָ וַחֲפָצַיי לֹא יִשְׁווּ בָהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּאַתְּ שְׁלַחְתְּ לִי מִילָּה דַּאֲנָא מְנַטַּר לָהּ. וַאֲנָא שְׁלָחִית לָךְ מִילָּה דְּאַתְּ דְּמָךְ לָךְ וְהִיא מְנַטְּרָה לָךְ דִּכְתִיב בְּהִתְהֲלֶכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ.

Artaban sent a priceless precious pearl to our holy teacher and said to him: Send me a thing of equal value. He sent him a mezuzah. He said to him: I sent you a priceless thing and you send me something worth a follis! He said to him, your possessions and mine together are not equal to it! Not only that, but you sent me something that I have to watch over and I sent you something that watches over you while you are sleeping, as it is written ( Prov. 6:22): “I will make you rest when you are rambling.”

רִבִּי מָנָא שָׁמַע כּוּלְהוֹן מִן הָדֵין קְרָיָא כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם זֶה תַלְמוּד תּוֹרָה. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם זֶה כִיבּוּד אָב וְאֵם. וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים זוּ גְמִילוּת חֲסָדִים. עַל הָאֲדָמָה זֶה הֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ.

Rebbi Mana understood all of them from this verse ( Deut. 32:47): “Because it is not an empty word from you,” that is the study of Torah, “because it is your life,” that is honoring father and mother, “and by this you will have a long life,” that are works of kindness, “on the earth,” that is making peace between men.

וּכְנֶגְדָּן אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֵן נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵילּוּ הֵן עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְלָשׁוֹן הָרַע כְּנֶגֶד כּוּלָּן. עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲוֹנָהּ בָּהּ. מַה תַלמוּד לוֹמַר עֲוֹנָהּ בָּהּ מְלַמֵּד שֶׁהַנֶּפֶשׁ נִכְרְתָה וַעֲוֹנָהּ עִמָּהּ. וּכְתִיב אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדוֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. גִּילּוּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים. שְׁפִיכוּת דָּמִים מְנַיִין. וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יי גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא. כְּשֶׁהוּא בָּא אֵצֶל לְשוֹן הָרָע מַהוּ אוֹמֵר לֹא גָּדוֹל וְלֹא גְדוֹלָה וְלֹא הַגְּדוֹלָה אֶלָּא גְּדוֹלוֹת יַכְרֵת יי כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לְשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת.

Correspondingly, there are four things that a person has to pay for in this world and the principal remains for him in the future world: Idolatry, incest and adultery, and murder. But slander is equivalent to all of these. Idolatry from where? ( Num. 15:31) “This soul shall certainly be cut off, its sin is inside it.” Why does the verse say “its sin is inside it?” This teaches that the soul is destroyed and its sin is still inside it. And it is written ( Ex. 32:21): “Please, this people has committed a grave sin, they made for themselves golden gods.” Incest and adultery from where? ( Gen. 39:9) “How can I commit that grave evil and sin before God.” Murder from where? ( Gen. 4:13) “Cain said to the Eternal, my sin is grave, it cannot be removed.” When he comes to calumny, it does not say in the singular “grave” or “the grave” but in the plural “grave” ( Ps. 12:4): “May the Eternal cut off all slippery lips, all tongues peaking grave words.”

כְּתִיב וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. מַה אָמַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי מֵאִיר אָמַר חֲשׁוּדִין הֵן עַל אֵבֶר מִן הַחַי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְזַלְזְלִין הֵן בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְנוֹהֲגִין בָּהֶן כַּעֲבָדִים. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתְנִין הֵן עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יוֹדָה בֶּן פָּזִי פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיי מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס. מַה אָמַר חֲשׁוּדִין הֵן עַל אֵבֶר מִן הַחַי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אֲנִי מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִין וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת בְּדָם. מַה אָמַר מְזַלְזְלִין הֵן בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְנוֹהֲגִין בָּהֶן כַּעֲבָדִים לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. מַה אָמַר נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. הָא דוּבָּא מִתְגָּרִיָּא לָךְ. וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וְגוֹמֵר.

In its written ( Gen. 37:2): “And Joseph reported their evil slander to their father.” What did he say? Rebbi Meir, Rebbi Jehudah, and Rebbi Simeon. Rebbi Meir said, they are suspected of eating flesh from a living animal. Rebbi Jehudah said, they abuse the sons of the handmaidens and treat them like slaves. Rebbi Simeon said, they are infatuated with local girls. Rebbi Judah ben Pazi said, ( Prov. 16:11) “Balance and scales of justice are the Eternal’s; all weight-stones are His work. “What did he say, they are suspected of eating flesh from a living animal? The Holy One, praise to Him, said: So I testify for them that they first slaughter and then eat, ( Gen. 37:31) “they slaughtered the he-goat and dipped the coat into the blood.” What did he say, they abuse the sons of the handmaidens and treat them like slaves? ( Ps. 105:17) “Joseph was sold as a slave.” What did he say, they are infatuated with local girls? Lo, a she-bear will attack you, ( Gen. 39:7) “his master’s wife lifted her eyes to Joseph, etc.”

רִבִי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע אֵינוֹ אוֹמֵר עַד שֶׁהוּא כוֹפֵר בְּעִיקָּר. וּמַה טַעֲמָא אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵינוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. כָּל הָעֲבֵירוֹת אָדָם חוֹטֵא בָאָרֶץ וְאֵילּוּ חוֹטְאִין בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. מָה טַעֲמָא שָׁתוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּיהֲלַךְ בָּאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בִּינוּ נָא זֹאת שֹׁכְחֵי אֱלֹהַּ פֶּן יִטְרֹף וְאֵין מַצִּיל. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִתֵּן דוֹפִי. מַה כְתִיב תַּמָּן וּלְרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.

Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: He who calumniates does not speak until he has disowned the principle. What is the reason? ( Ps. 12:5) “Who said, by our tongues we shall overcome, our lips are with us, who is master over us?” All sins a person commits on earth, but this one they commit both in heaven and on earth. What is the reason? ( Ps. 73:9) “They put their mouths in heaven and their tongue wanders about the earth.” Rebbi Isaac said157 ( Ps. 50:22): “Understand that, those who are forgetting God, lest He will tear and nobody may rescue.” Rebbi Joshua ben Levi said ( Ps. 50:20): "You sit, talk against your brother, you find fault with your mother’s son.” What is written there? ( Ps. 50:16) “God said to the evildoer, what right do you have to speak about My laws, to keep My covenant in your mouth?”

אַזְהָרָה לְלָשׁוֹן הָרַע מְנַיִין. וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רָע. אָמַר רִבִּי לָא תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ. זוּ רְכִילוּת לָשׁוֹן הָרַע. תַּנִּי רִבִּי נְחֶמְיָה שֶׁלֹּא תְהֵא כְּרוֹכֵל הַזֶּה מַטְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה לְזֶה וּדְבָרָיו שֶׁל זֶה לְזֶה.

Where is a warning about calumny159? ( Deut. 23:10) “Keep yourself from every evil word!” Rebbi La said that Rebbi Ismaël stated ( Lev. 19:10): “Do not walk around as slanderer among your people,” that is slandering, calumny. Rebbi Nehemiah stated that you should not be like a trader who carries things from one person to another and vice versa.

אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה הוּא אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּיבְּרוּ הַכְּתוּבִים דִּבְרֵי בַּדַּאי בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה. וַתִּצְחַק שָׂרָה בְקִרְבָּהּ לֵאמוֹר אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָיְתָה לִי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן. וּלְאַבְרָהָם אֶינוֹ אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא לָמָּה זֶה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמוֹר הֲאַף אָמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתּי. וַאדֹּנִי זָקֵן אֵין כְּתִיב כַאן אֵלֵּא וַאֲנִי זָקַנְתּי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הוּא קָשֶׁה אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּיבְּרוּ הַכְּתוּבִים דִּבְרֵי בַּדַּאי כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לְאֶחָיו. הַהוּא דִּכְתִיב וַיְצַוּוּ אֶת יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וגוֹ׳. וְלָא אַשְׁכְּחָן דִּפְקַד כְּלוּם.

Rebbi Ḥanina said: Come and see, how hard is even a hint of calumny that the verses spoke untruth in order to make peace between Abraham and Sarah. ( Gen. 18:12) “Sarah laughed to herself, saying: After having wilted I became dainty, but my master is old.” To Abraham He does not say so, but rather ( Gen. 18:13): “Why now did Sarah laugh, saying how can I give birth, being old?” It is not written “my master is old” but “I am old”. Rabban Simeon ben Gamliel said: Come and see, how hard is even a hint of calumny that the verses spoke untruth in order to make peace between Joseph and his brothers. That is what is written ( Gen. 50:16–17): “They empowered [a messenger] to Joseph to say: Your father commanded before his death, saying: So you shall say to Joseph, please forgive etc.” We do not find that he (Jacob) commanded anything.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מוּתָּר לוֹמַר לָשׁוֹן הָרַע עַל בַּעֲלֵי מַחְלוֹקֶת. וּמַה טַעַם וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרַיִיךְ. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יַסָּא מִפְּנֵי מַה נֶהֱרָג אֲדוֹנִיָּה בֶּן חַגִּית מִפְּנֵי שֶׁתָּבַע אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנָמִית. אָמַר לֵיהּ עִילָּא הָיוּ מְבַקְּשִׁין לְהַתִּיר דָּמָן שֶׁל בַּעֲלֵי מַחְלוֹקֶת.

Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: One may calumniate disruptive persons. What is the reason? ( 1K. 1:14) “I shall come after you and confirm your words.” Rebbi Zeïra asked before Rebbi Yasa: Why was Adoniah ben Ḥaggit killed? Because he asked for Avishag of Shunem? He said to him, they were looking for a pretext to proscribe the lives of disruptive persons.

בְּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן אֵי זֶהוּ לָשׁוֹן הָרַע הָאוֹמְרוֹ וְהַיּוֹדְעוֹ.

They asked before Rebbi Joḥanan: Who is guilty of calumny? He who says it and he accepts it

חֲנוּתָא דְּכִיתְנָאֵי הֲוָה לוֹן צוֹמוּת וַהֲוָה תַמָּן חַד מִיתְקָרִי בַּר חוֹבֶץ וְלָא סְלַק. אָמְרֵי מַה אֲנָן אָכְלִין יוֹמָא דֵין אֲמַר חַד חוֹבְצִין אֲמַר יֵיתֵי בַּר חֲבִיץ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן זֶה אָמַר לָשׁוֹן הָרַע בְּהַצְנֵעַ. בּוּלֶווטַיָה דְּצִיפּוֹרִין הֲוָה לְהוֹן צוֹמוּת וַהֲוָה תַּמָּן חַד מִיתְקְרִי יוֹחָנָן וְלֹא סְלַק אֲמַר חַד לְחַד לֵית אֲנָן סָלְקִין מְבַקְּרָה לְרִבִּי יוֹחָנָן יוֹמָא דֵין. אָמְרִין יֵיתֵי יוֹחָנָן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ זֶה אָמַר לָשׁוֹן הָרַע בְּצֶדֶק.

The linen traders had an assembly. There was one whose nickname was Bar Ḥovez (son of the cheesemaker) who did not appear. They said: What are we going to eat today? One said: cheese, then the cheeser will come. Rebbi Joḥanan said, this one was calumniating in secret. The city councilmen of Sepphoris had an assembly. There was one by the name of Joḥanan who did not appear. One said to the other, let us visit Rebbi Joḥanan today. They said, Joḥanan will come. Rebbi Simeon ben Laqish said, this one calumniated justly.

אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא דּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד כּוּלָּן צַדִּיקִים הָיוּ וְעַל יְדֵי שֶׁהָיָה לָהֶן דֵילָטוֹרִין הָיוּ יוֹצְאִין בַּמִּלְחָמָה וְהָיוּ נוֹפְלִין. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים. נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא שֶׁהָיוּ לְבָאִים בַּתּוֹרָה. אֶשְׁכְּבָה לוֹהֲטִים זֶה דּוֹאֵג וְאַחִיתוֹפֶל שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחַר לָשׁוֹן הָרַע. בְּנֵי אָדָם שִׁינֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים אֵילּוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה. דִּכְתִיב הֲיַסְגִּרוּנִי בַּעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל. וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה אֵילּוּ הַזִּיפִּים בְּבוֹא הַזִּיפִּים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מַה שְׁכִינָתָךְ לֵירֵד בָּאָרֶץ סַלֵּק שְׁכִינָתָךְ מִבֵּינֵיהוֹן. הַהוּא דִּכְתִיב רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ וְעַל יִדֵּי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן דֵּילָטוֹרִיָּא הָיוּ יוֹרְדִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין הוּא שֶׁעוֹבַדְיָהוּ אָמַר לְאֵלִיָּהוּ הֲלֹא הוּגַּד לַאדוֹנִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרוֹג אִיזֶבֶל אֶת נְבִיאֵי יי וְגוֹמֵר וַאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם. אִם לֶחֶם לָמָּה מַיִם וְאִם מַיִם לָמָּה לֶחֶם. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם קָשִׁין לוֹ לְהָבִיא יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם. וְאֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לְבַדִּי לַיי. וְכָל עַמָּא יָדְעִין וְלָא מְפָרְסְמִין לְמַלְכָּא.

Rebbi Abba bar Cahana said, the generation of David were all just but because there were informers among them they went to war and were falling. That is what David said ( Ps. 57:9–10): “My soul, among lions I am lying down with blazing fires.” “My soul, among lions,” these are Abner and Amasah who were lions in Torah; “I am lying down with blazing fires;” these are Doeg and Aḥitophel who were eager for calumny. “The people, their teeth are spear and arrows,” these are the owners of Qe‘ilah, as it is written ( 1Sam. 23:11): “Will the owners of Qe‘ilah deliver me in his hand, will Saul come?” “Their tongue is a sharp sword,” these are the people of Ziph ( Ps. 54:1): “When the people of Ziph came and told Saul. “At that moment, David said before the Holy One, praised be He: Master of the Universe, why should Your glory descend among them? Remove Your glory from them! That is what is written ( Ps. 57:6): “Rise over the Heavens, o God, higher than all earth Your glory!” The generation of Ahab were idolaters but since there was no informing among them they went to war and were victorious. That is what Obadiahu said to Elijah ( 1K. 18:13): “Certainly it was told to my lord what I did when Izebel slew all prophets of the Eternal etc., and I provided them with bread and water.” [If bread, why does he have to mention water, and if water, why does he have to mention bread. This teaches you that it was more difficult for him to provide them with water than with bread.] But Elijah was standing on Mount Carmel and declaring ( 1K. 18:22): “I remained alone as prophet for the Eternal,” and everybody knew and nobody informed the king

וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלֹשָׁה הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. וּבִימֵי שָׁאוּל נֶהֶרְגּוּ אַרְבָּעָה דּוֹאֵג שֶׁאָמְרוֹ שָׁאוּל שֶׁקִּיבְּלוֹ אֲחִימֵלֵךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו וְאַבְנֵר. אַבְנֵר לָמָּה נֶהֱרַג. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְרַבָּנִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֶׁעָשָׂה דָמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק שֶׁנֶּאֱמַר יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וְיִשְׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר אַבְנֵר יָקוּמוּ. וְרֵישׁ לָקִישׁ עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לִשְׁמוֹ שֶׁל דָּוִד הַהוּא דִכְתִיב וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי הָאָרֶץ. כָּתַב מִן אַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבָּנִין אָמְרִין עַל שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵיס מִן דָּוִד. הַהוּא דִּכְתִיב וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְיָדִי. אֵמַר לֵיהּ מַה אַתְּ בְּעִי מִן גוּלְגְלוֹי דְּהַדֵּין בְּסִירָה הוּעֲרָת. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לְמַעֲגַל אָמַר לֵיהּ הֲלֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר. גַּבֵּי כָּנָף אָמְרָת בְּסִירָה הוּעֲרָת חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָה הוּעֲרוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה סִפֵּיקָה בְיָדוֹ לִמְחוֹת בְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְלֹא מִיחֶה.

Why is it called “triple?” Because it kills three: The one who says it, the one who accepts it, and the one calumniated. And in the days of Saul, four were killed: Doeg who said it, Saul who accepted it, Aḥimelekh who was calumniated, and Abner. Why was Abner killed? Rebbi Joshua ben Levi, Rebbi Simeon ben Laqish, and the rabbis. Rebbi Joshua ben Levi said, because he made fun of the lives of his squires as it is said ( 2Sam. 2:14): “Let the squires get up and play before us, and Joab said, let them get up.” R. Simeon ben Laqish, because he prefaced his name before that of David; that is what is written ( 2Sam. 3:12) “Abner sent messengers to David the underling, saying: Whose is the land?” He wrote: From Abner to David. The rabbis say, because he did not let Shaul make peace with David. That is what is written ( 1Sam. 24:5): “My father, see, but see the corner of your coat in my hand!” He said to him, what do you want from the prattling of this one, it was torn off by thorns. But when they came to the circle, he said to him ( 1Sam. 26:14): “Can you answer, Abner?” About the corner, you said it was torn off by a thorn; were spear and pitcher cut off by a thorn? But some say, because he had it in his power to intervene for Nob, the city of priests, and he did not intervene.

חִיצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַחֲלֵי רְתָמִים. כָּל כְּלֵי זַיִין מַכִּין בִּמְקוֹמָן. וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק. כָּל הַגְּחָלִים כָּבוּ מִבְּחוּץ כָּבוּ מִבִּפְנִים. וְאֵילּוּ אַף עַל פִּי שֶׁכָּבוּ מִבְּחוּץ לֹא כָּבוּ מִבִּפְנִים. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִנִּיחַ גְּחָלִים בּוֹעֲרוֹת בְּחָג וּבָא וּמְצָאָן בּוֹעֲרוֹת בְּפֶסַח.

( Ps. 120:4) “The arrows of a hero are sharpened over hot broom coals.” All weapons kill at their place but this kills at a distance. All other charcoal that is extinguished on the outside, is also extinguished on the inside, but these, even though they are extinguished on the outside, are still burning on the inside. It happened to one that he put down burning charcoal on Sukkot and came and found them still burning on Pesaḥ.

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר לְנָּחָשׁ מִפְּנֵי מַה אַתָּה מְהַלֵּךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת. אָמַר לוֹן דּוּ גָרַם לִי. מַה הֲנָיָיה לָךְ שֶׁאַתְּ נוֹשֵׁךְ. אַרְיֵה טוֹרֵף וְאוֹכֵל זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל אַתְּ מַה הֲנָיָיה יֵשׁ לָךְ. אָמַר לָהֶן אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלִי לַחַשׁ. אִילוּלֵא אִיתְאַמַּר לִי מִן שְׁמַיָּא נְכִית לֹא הֲוִינָא נְכִית. מִפְּנֵי מַה אַתָּה נוֹשֵׁךְ אֵבֶר אֶחָד וְכָל הָאֵיבָרִים מַרְגִּישִׁין. אָמַר לָהֶן וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִין אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר כַּאן וְהוֹרֵג בְּרוֹמֵי. אוֹמֵר בְּרוֹמֵי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָא. וּמִפְּנֵי מַה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת. אָמַר לָהֶן אֲנִי פָרַצְתִּי גְדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם.

Rebbi Samuel ben Naḥman said: One says to the snake, why when you move does your tongue flow? It said to them, that caused it for me. What profit do you have from biting? A lion tears up and eats, a wolf tears up and eats; you, what profit do you have from biting? It said to them ( Eccl. 10:11): “If the snake would bite without a whisper,” I would not bite unless it was said to me from heaven: bite! Why do you bite one limb and all limbs feel it? It said to them: Why do you ask me? Ask the master of the tongue who speaks here and kills in Rome, speaks in Rome and kills in Syria. Why are you found among fences? It said to them, I broke the fence of the world

הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת. הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ. עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת שֶׁנֶּאֱמַר אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. מַה אֲנִי מְקַיֵים וַיֹּאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם. אֶלָּא כָּל עֲבֵירָה שֶׁעָשָׂת פֶּרִי יֵשׁ לָהּ פֶּרִי וּשְׁלֹא עָשָׂת פֶּרִי אֵין לָהּ פֶּרִי.

Merit has capital and yield; sin has capital but no yield. Merit has capital and has yield, as it is said ( Is. 3:10): “Tell the just that it is very well, that they will eat the fruit of their actions.” Sin has capital but no yield, as it is said ( Is. 3:11): “Woe to the bad criminal, the retribution for his actions will be come upon him.” How can I confirm ( Prov. 1:31): “They will eat from the fruits of their way?” Every sin that produces fruit has yield, that which does not produce fruit has no yield.

מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה דִּכְתִיב אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יי אִישׁ אֶל רְעֵהוּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע יי. הָדָא דְּתֵימָא בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בַּגּוֹיִם חִילּוּפִין מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ. מַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵין הַמָּקוֹם מְצָרְפָהּ. דִּכְתִיב וְעַד מֶיעָלֵי שִׁמְשָׁא הֲוָה מִשְׁתַּדַּר לְהַצָּלוּתֵיהּ. וְלָא כְתִיב לְשֵׁיזְבֵיהּ. מַחֲשָׁבָה רָעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ. מִקָּטֶל מֵחֲמַס אָחִיךְ יַעֲקֹב. וְכִי הֲרָגוֹ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁחָשַׁב עָלָיו לְהוֹרְגוֹ וְהֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הָרְגוֹ.

The Holy One, praise to Him, adds good intention to deeds; the Holy One, praise to Him, does not add bad intention to deeds. The Holy One, praise to Him, adds good intention to deeds as it is written ( Mal. 3:16): “Then those who fear the Eternal will speak together, each man with his neighbor.” The Holy One, praise to Him, does not add bad intention to deeds ( Ps. 66:12): “If I saw mischief in my heart, the Eternal would not listen.” That refers to Israel, but for Gentiles it is the reverse; the Holy One, praise to Him, does not add good intention; bad intention the Holy One, praise to Him, does add. The Holy One, praise to Him, does not add good intention, as it is written ( Dan. 6:15): “Until sundown he tried to rescue him;” it does not say “to save him.” The Holy One, praise to Him, adds bad intention: ( Obad. 9–10) “From killing. Because of the oppression of your brother Jacob.” But did he kill him? This teaches that he thought about killing him and the verse counts it as if he had killed him.

תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם צַדִּיק גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְאַחֲרוֹנָה מָרַד אִיבֵּד זֶה כָּל מַה שֶׁעָשָׂה כָּל יָמָיו מָה טַעַם וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וּבְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם רָשָׁע גָּמוּר כָּל יָמָיו וּבְסוֹף עָשָׂה תְשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ מַה טַעַם וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הָעֲבֵירוֹת שֶׁעָשָׂה הֵן נֶחֱשָׁבִין עָלָיו כִּזְכִיּוֹת מַה טַעַם מוֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדוֹתֶיךָ. כָּל בְּגִידוֹת שֶׁבָּגַדְתָּ בִּי הֲרֵי הֵן כְּמוֹר וַאֲהָלוֹת וּקְצִיעוֹת.

Rebbi Simeon ben Ioḥai stated: If a person was perfectly just all his days and at the end he rebelled, he lost all he worked for his entire life. What is the reason? ( Ez. 33:18) “If a just person reverts from his justness and does mischief.” Rebbi Simeon ben Laqish said, if he wonders about his earlier deeds. If a person was perfectly evil all his days and at the end he repents, the Holy One, praise to Him, receives him. What is the reason? ( Ez. 33:27) “If a sinner returns from his wickedness.” Rebbi Joḥanan said, not only that but all transgressions are counted as merits for him. What is the reason? ( Ps. 45:9) “Myrrh, aloe, cassia, all your faithlessness.” All faithless acts in which you were faithless towards Me are like myrrh, aloe, and cassia.

רוּבּוֹ זְכִיּוֹת וּמִיעוּטוֹ עֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיעוּט עֲבֵירוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל רוּבּוּ עֲבֵירוֹת וּמִיעוּטוֹ זְכִיּוֹת. נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לִיפָּרַע מִמֶּנּוּ מֻשְׁלָם לֶעָתִיד לָבוֹא. אֲבָל הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי חַד אָמַר בְּקַלּוֹת וְחַד אָמַר בַּחֲמוּרוֹת. מַה הֲנָן קַיָימִין. אִם בְּאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה אֵין כָּל דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי כָּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. אֶלָּא כִּי אֲנָן קַיָימִין בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה וּמֵת בְּיִיסוּרִין.

From one who has mostly merit and a minority of sins they collect in this world for the minority of light sins in order to give him his complete reward in the future. But to one who has mostly sins and a minority of merits they give the reward for light merits in this world in order to collect from him his complete punishment in the future world. But from one who tears away the yoke, who breaks the covenant, and who finds aspects in the Torah, even though he has meritorious deeds to his credit, they exact payment in this world and the capital remains for him in the future world. Idolatry and incest and adultery, Rebbi Jonah and Rebbi Yose: One says, among the easy ones, and one says, among the hard ones. What are we talking about? If he repented, there is nothing that stands in the way of those who repent. But what we are talking about is one who did not repent but died in pain.

תַּמָּן תַּנֵּינָן אֵילּוּ שֶׁאֵין לֵהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַית מֵתִים וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶפִּיקוּרוֹס. רִבִי עֲקִיבָה אוֹמֵר אַף הַקּוֹרֵא בִּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים. וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יי רוֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הָהוֹגֶה אֶת הַשֵׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַפּוֹרֵק עוֹל זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר יֵשׁ תּוֹרָה וְאֵינִי סוֹבְלָהּ. הַמֵּיפֵר בְּרִית זֶה שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ לוֹ עָרְלָה. הַמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא נִיתְּנָה תוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. וְלֹא כְּבָר תַּנִּיתָהּ הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. תַּנָּא רִבִּי חֲנַנְיָה עֵנְתּוֹנָיָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפַרְהֶסִּיָּא כְּגוֹן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וַחֲבֵירָיו.

There ( Sanhedrin 10:1) we have stated: The following have no part in the Future World: He who says there is no resurrection of the dead, that the Torah is not from Heaven, and the Epicurean. Rebbi Aqiba says, also he who reads apocryphal books. And he who recites magical spells over a wound and says ( Ex. 15:26): “Any disease that I put upon Egypt I shall not put on you because I am the Eternal, your Healer.” Abba Saul says, also he who pronounces the Name by its letters. They added him who tears away the yoke, him who breaks the Covenant, and him who finds aspects in the Torah to those who have no part in the Future World. He who breaks the yoke is one who says the Torah is obligatory but I cannot stand it. He who breaks the Covenant is one who pulls himself a prepuce. He who finds aspects in the Torah is one who says that the Torah was not given from Heaven. But did we not state separately: “He who says that the Torah is not from Heaven?” Rebbi Ḥanania Entanayah stated before Rebbi Mana: That is one who publicly transgresses the words of the Torah in the manner of Joiakim, king of Judah, and his circle.

רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוֹבּוּ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא נוֹשֵׂא [עֲוֹנוֹת] אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא נוֹשֵׂא עָוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹטֵף שְׁטָר אֶחָד מִן הָעֲבֵירוֹת וְהַזְּכִיּוֹת מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וּלְךָ יי חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִיש כְּמַעֲשֵׂהוּ. וְאִי לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד.

He who has a preponderance of merit inherits paradise. He who has a preponderance of sins inherits hell. Rebbi Yose ben Ḥanina said: It does not say “He lifts sins,” but rather ( Ex. 34:7, Michah 7:18) “He lifts sin.” The Holy One, praise to Him, seizes one document from the sins and the merits tilt. Rebbi Eleazar said ( Ps. 62:13): “Kindness is Yours, o Master, because You repay to everyone according to his deeds,” and if he has none, You give him from Yours. That is the opinion of Rebbi Eleazar, because Rebbi Eleazar said ( Ex. 34:6): “And much kindness,” He turns towards kindness.

רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעִי צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת. חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֵּם טוֹב. אִם לַלֵּיצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֵּן חֵן. רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ. כְּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. וּסְיָגִין סְיָיגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שׁוֹמֵר אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָיה וּשְׁלִישִׁית מִיכַּן וָאֵילַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. מַה טַעַם הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְחוּד דְּלָא יְתִיב לֵיהּ מַה טַעַם וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק אֵין כְּתִיב כּאַן אֶלֵּא לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. אִין מִטְרַחַת עֲלוֹי מִיפְסַק הוּא.

Rebbi Jeremiah said that Rebbi Samuel bar Rav Isaac asked: ( Pr. 13:6) “Justice protects the one on the straight path but sin destroys the sinner.” ( Pr. 13:21) “Evil deeds will pursue sinners but He will reward the just.” ( Pr. 3:4) “While He makes scoffers targets of scoffing, He will bestow grace on the meek.” ( 1Sam. 2:9) “He will watch over the feet of His pious, but evildoers will be silent in the darkness.” ( Pr. 3:35) “The wise will inherit honor, but shame will mark the stupid ones.” Fences are made fences and doors doors. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: If a person watches himself the first, second, and third times not to commit a sin, then in the future the Holy One, praise to Him, will watch over him. What is the reason? ( Job 33:29) “All this God will do twice, three times, with a man.” Rebbi Zeïra said, but only if the person does not revert. What is the reason? It does not say “The triple thread will never snap” but rather ( Eccl. 4:12) “The triple thread will not quickly snap.” If you work on it, it will split.

רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הַקָּדוֹשׁ אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה הָא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שׁוֹכְחָן. מַה טַעַם נוֹשֵׂא עָוֹן כְּתִיב. וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָּל חַטֹּאתָם סֶלָה.

Rebbi Ḥuna said in the name of Rebbi Abbahu: There is no forgetting before the Holy One, but for Israel He becomes forgetful. What is the reason? It is written ( Ex. 34:7, Michah 7:18) “He forgets sin.” And so David says ( Ps. 85:3): “You forgot your people’s sin, You covered up all their misdeeds, Selah.”

Mishnah

משנה: אֵין פּוֹחְתִין לְפֵיאָה מִשִּׁשִּׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין לְפֵיאָה שֵׁיעוּר הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.

MISHNAH: One never gives peah less than one in sixty. Even though they said that peah has no measure, everything is according to the size of the field, the poor, and the humility.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי אֵין אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. מִתְנִיתָא בְּיֶתֶר מִכְּשֵׁיעוּר. אֲבָל בִּכְּשֵׁיעוּר אוֹמְרִים לוֹ הֲבֵא גְמָלִים וּטְעוֹן. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִיִים מוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִיִים מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים לְקֻלּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. שָׂדֵהוּ מְרוּבָּה וַעֲנִיִים מְמוּעָטִין נוֹתֵן לְפִי הָעֲנִיִים. שָׂדֵהוּ מְעוּטָה וַעֲנִיִים מְרוּבִּין נוֹתֵן לְפִי שָׂדֵהוּ. מַתְנִיתָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הַכֹּל לְפִי גוֹדֶל הַשָּׂדֶה וּלְפִי הָעֲנִיים וּלְפִי הֲעֲנָוָה.

HALAKHAH: It was stated: One does not say to him, bring camels and load up. The baraita speaks if he wants to give more than the measure, but if he gives according to the measure then one says to the poor to bring camels and load up. If his field is large and the poor few, he gives according to the field. His field is small and the poor many, he gives according to the poor. Rebbi Simeon explained two things to make it easy for the owner: If his field is large and the poor few, he gives according to the poor; if his field is small and the poor many, he gives according to the field. The Mishnah does not say so, but “everything is according to the size of the field, the poor, and the humility (yield).”

Mishnah

משנה: נוֹתְנִין פֵּיאָה מִתְּחִילַּת הַשָּׂדֶה וּמֵאֶמְצָעָהּ. רִבִי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן בַּסּוֹף כְּשֵׁיעוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם שִׁיֵיר קֶלַח אֶחָד סוֹמֵךְ לוֹ מִשּׁוּם פֵּיאָה וְאִם לָאו אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא מִשּׁוּם הֶבְקֵר.

MISHNAH: One may give peah from the head of the field and from its middle. Rebbi Simeon says, only on condition that he give the measure at the end. Rebbi Jehudah says, if he left one stalk standing he adds to it for peah; otherwise, he gives only as abandoned property.

Halakhah

הלכה: נוֹתְנִין פֵּיאָה מִתְּחִילַּת הַשָּׂדֶה וּמֵאֶמְצָעָהּ. רִבִי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וּבְקֻצְרְכֶם מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לִקְצוֹר אֶלָּא אֲפִילוּ יֵשׁ לוֹ כַמָּה לִקְצוֹר. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וּבְקֻצְרְכֶם מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לִקְצוֹר אֶלָּא אַחַת בַּתְּחִילָּה וְאַחַת בַּסּוֹף. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּבְקֻצְרְכֶם מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לִקְצוֹר אֶלָּא אַחַת לַגְּבוֹהַּ וְאֶחָד לְהִדְיוֹט. רִבִּי יוּדַן בְּעִי כְּלוּם מָעוֹת הֶקְדֵּשׁ מִתְחַלְלִין לֹא בְּתָלוּשׁ שֶׁמָּא בִּמְחוּבָּר. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא שֶׁלֹּא תֹאמַר יֵעָשֶׂה קְצִיר הֶקְדֵּשׁ כִּקְצִיר הִדְיוֹט.

HALAKHAH: “One may give peah from the head of the field and from its middle.” Rebbi Yose in the name of Rebbi Simeon bar Laqish: ( Lev. 19:9) “And at your harvesting,” why does the verse have to say “to harvest”? Even if he has still more to harvest. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Simeon bar Laqish: ( Lev. 19:9) “And at your harvesting,” why does the verse have to say “to harvest”? One for the beginning and one for the end. Rebbi Yose in the name of Rebbi Joshua ben Levi: ( Lev. 19:9) “And at your harvesting,” why does the verse have to say “to harvest”? One for sacred property and one for private persons. Rebbi Yudan asked, do not coins redeem sacred property only when it is cut; maybe when it is standing? Rebbi Ḥaninah said, you should not say that harvest of sacred property should be treated like harvest of a private person.

רִאשׁוֹנָה מַהוּ. מִן מַה דְּתַנִּי הֲרֵי זוּ פֵּיאָה וְצָרִיךְ לִיתֵּן בְּסוֹף כְּשֵׁיעוּר הָדָה אָמְרָה קִידְּשָׁה מִשּׁוּם פֵּיאָה. מַהוּ כְּשֵׁיעוּר כָּל שָׂדֵהוּ אוֹ כְשֵׁיעוּר הַמִּשְׁתַּיֵיר. אֵיפְשַׁר לוֹמַר קִידְּשָׁה מִשּׁוּם פֵּיאָה וְתֵימַר כְּשֵׁיעוּר כָּל שָׂדֵהוּ אֶלָּא כְשֵׁיעוּר הַמִּשְׁתַּיֵיר.

What is the standing of the first batch? Since we have stated ( Tosephta 1:5): “It is peah and he has to give the measure at the end.” That means it becomes holy as peah. What means “the measure?” The measure of the entire field or the measure of the remainder? Is it possible to say, this lot becomes holy as peah and say, according to the measure of the entire field? Certainly the remaining measure!

רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בִּמְחוּבָּר. רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּתָלוּשׁ. מַה מִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת שָׂדֵהוּ אוֹ לֹא. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם הוּא מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּמִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת שָׂדֵהוּ כְּבָר נִפְטְרָה. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת שָׂדֵהוּ.

Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: when it is still standing. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: when it is cut. What is his intention, to free his field from the obligation or not? Let us hear from the following: Rebbi Yasa said in the name of Rebbi Joḥanan: He may always add. What are we talking about? If it is his intention to free his field from the obligation, it already has been freed. So we must speak about the case where it is not his intention to free his field from the obligation!

Mishnah

משנה: כְּלָל אָמְרוּ בְּפֵיאָה כָּל שֶׁהוּא אוֹכֶל וְנִשְׁמָר וְגִידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ וּלְקִיטָתוֹ כְּאַחַת וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם חַיָיב בְּפֵיאָה. וְהַתְּבוּאָה וְהַקִּטְנִית בְּכְלָל זֶה. וּבְאִילָן הָאוֹג וְהֶחָרוּבִין הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵידִים הַגְּפָנִים וְהָרִימּוֹנִים הַזֵּיתִים וְהַתְּמָרִים חַיָיבִין בְּפֵיאָה.

MISHNAH: They established a principle for peah: Everything that is food, is treated as private property, grows from the earth, is harvested at one time, and is stored, is subject to peah. Grain and legumes are included. And among trees sumac and carob, walnut and almond, vine and pomegranate, olive and date palm are subject to peah.

Halakhah

הלכה: וּבְקֻצְרְכֶם אֵין לִי אֶלָּא קוֹצֵר. תּוֹלֵשׁ מְנַיִין תַּלמוּד לוֹמַר לִקְצוֹר. עוֹקֵר מְנַיִין תַּלמוּד לוֹמַר קְצִירְךָ. אֵין לִי אֶלָּא תְבוּאָה. קִיטְנִית מְנַיִין תַּלמוּד לוֹמַר בְּאַרְצְכֶם. אִילָנוֹת מְנַיִין תַּלמוּד לוֹמַר שָׂדְךָ.

HALAKHAH: ( Lev. 19:9) “And at your reaping,”not only reaping; from where do we add plucking? The verse says “to harvest.” From where do we add uprooting? The verse says “your harvest.” Not only grain, from where do we add legumes? The verse says “in your land.” From where do we add trees, the verse says “your field.”

תַּנִּי זוֹרְעִין זְרָעִים וְזַרְעֵי אִילָן כְּאַחַת וְהַזּוֹרֵעַ מִן הַחַרְצַנִּים לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם. עִיקָּר כַּרְמְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם. רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדֹקִיָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן אָמְרִין אֵין זַרְעֵי אִילָן קְרוּיִין זְרָעִים וְכֹה אַתְּ אֲמַר זַרְעֵי אִילָן קְרוּיִין זְרָעִים. אָמַר לֵיהּ תַּמָּן מִיעֵט הַכָּתוּב שֶׁאֵין דֶּרֶך בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת קוֹרִין אוֹתָן זְרָעִים בְּרַם הָכָא רִיבָּה הַכָּתוּב עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ.

It was stated: One may sow vegetable seeds and tree seeds together. But he who sows with grape kernels is whipped 40 times. Rebbi Zeïra said, it is written ( Deut. 22:9): “Do not sow your vineyard with two kinds;” the main produce of your vineyard you should not sow with two kinds. Rebbi Yudan from Kappadokia asked before Rebbi Yose: There they say that tree seeds are called seeds but here you say that tree seeds are not called seeds. He said to him: There the verse excluded them since usually people do not call them “seeds,” but here the verse added ( Lev. 11:37) “any sown seed that may be sown.”

וְאִית דִּבְעִי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא תְדַקְדֵּק כְּמַה דְּתֵימַר וְעוֹלֵל לָמוֹ. כִּי תַּחְבּוֹט זֵיתֶךָ מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם. זַיִת מַה זַיִת וְכֶרֶם מְיוּחָדִין שֶׁלְּקִיטָתָן כְּאַחַת וּמַכְנִסָן לְקִיּוּם חַיָיבִין בְּפֵיאָה. אַף כָּל דָּבָר שֶׁלְּקִיטָתוֹ כְּאַחַת וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם חַיָיבִין. אִי מַה זַיִת וְכֶרֶם מְיוּחָדִין שֶׁהֵן חַיָיבִין בְּבִיכּוּרִין וְחַיָיבִין בְּפֵיאָה אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא חַיָיב בְּבִיכּוּרִים חַיָיב בְּפֵיאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר קְצִירְךָ. אֲפִילוּ קְצִיר אוֹרֶז אֲפִילוּ קְצִיר דוֹחָן.

Some would understand it from here: ( Deut. 24:21) “When you harvest your vineyard.” How do you understand this? Rebbi Jonah said, do not be punctilious, as you say ( Lament. 1:22) “to punish them repeatedly.” ( Deut. 24:21) “When you shake your olive tree.” How do you understand this? Rebbi Jonah said ( Lev. 19:27): “Do not round off the peah of your head.” Since olive and vineyard are special in that they are harvested at one time for storage, so also everything that is harvested at one time for storage is obligated. But olive and vineyard are special in that they are subject to first fruits and subject to peah, so only that which is subject to first fruits should be subject to peah. The verse says ( Lev. 19:9): “Your harvest,” even the harvest of rice and millet.

יֹאמַר זַיִת וְאַל יֹאמַר כֶּרֶם. שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר זַיִת וְלֹא נֶאֱמַר כֶּרֶם הָיִיתִי אוֹמֵר זַיִת שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט חַיָיבִין בְּפֵיאָה כֶּרֶם שֶׁהוּא חַיָיב בְּפֶרֶט לֹא יְהֵֵא חַיָיב בְּפֵיאָה. הוֹי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיְהֵא אוֹמֵר כֶּרֶם. אוֹ אִילּוּ נֶאֱמַר כֶּרֶם וְלֹא נֶאֱמַר זַיִת הָיִיתִי אוֹמֵר כֶּרֶם שֶׁהוּא חַיָיב בְּפֶרֶט יְהֵא חַיָיב בְּפֵיאָה זַיִת שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט יְהֵא פָּטוּר מִן הַפֵּיאָה. הוֹי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר זַיִת וְצוֹרֵךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֶּרֶם.

It should mention the olive tree but not the vineyard. If it would mention olive tree but not vineyard, I would say that the olive tree, which is not subject to the rule of isolated berries, is subject to peah, but that vines, which are subject to the rule of isolated berries, are not subject to peah. Lo, the mention of the vineyard is needed. Or if it would mention vineyard but not olive tree, I would say that vines which are subject to the rule of isolated berries are subject to peah, but that the olive tree which is not subject to the rule of isolated berries is not subject to peah. Lo, the mention of the olive tree and of the vineyard is needed.

יָצָא זַיִת וְלִימֵּד עַל כָּל הָאִילָנוֹת פֵּיאָה. יָצָא כֶּרֶם וְלִימֵּד עַל כָּל הָאִילָנוֹת פֶּרֶט. וּכְשֵׁם שֶׁיָּצָא זַיִת וְלִימֵּד עַל הָאִילָנוֹת פֵּיאָה. כָּךְ יָצָא כֶּרֶם וְלִימֵּד עַל כָּל הָאִילָנוֹת פֶּרֶט. אָמַר רִבִּי אָבִין דָּבָר שֶׁהוּא שָׁוֶה לִשְׁנֵיהֶן מְלַמֵּד. וְדָבָר (שֶׁהוּא) [שְׁאֵינוֹ] שָׁוֶה בִשְׁנֵֵיהֶן אֵינוֹ מְלַמֵּד.

From the olive tree one may infer peah for all trees. From the vineyard one should infer the rule of isolated berries for all trees. (Just as from the olive tree one infers peah for all trees so one should infer the rule of isolated berries for all trees from the vineyard.) Rebbi Abun said, any property that is common to both yields an inference but any property that is [not] common to both yields no inference.

עַל דַּעְתֵּיהּ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל נִיחָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּרַשׁ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בִּכְלָל וְיָצָא לִידוֹן בְּדָבָר חָדָשׁ נֶעֱקַר מִן הַכְּלָל וַהֲרֵי הוּא בְּחִידוּשׁוֹ צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֵּאָמֵר פֵּיאָה בְכֶּרֶם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִין דְּאִינּוּן אָמְרִין הֲרֵי הוּא בִכְלָלוֹ וַהֲרֵי הוּא בְחִידּוּשׁוֹ. לְאֵי זֶה דָּבָר נֶאֱמַר פֵּיאָה בְכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי אָבִין אִלֻּא לֹא יָצָא אֶלָּא כֶּרֶם יְאוּת הֲוֵית מַקְשֵׁי. עַכְשָׁיו שֶׁיָּצָא כֶּרֶם וְזַיִת. אִילּוּ נֶאֱמַר זַיִת וְלֹא נֶאֱמַר כֶּרֶם הָיִיתִי אוֹמֵר זַיִת שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַפֶּרֶט חַיָיב בְּפֵיאָה כֶּרֶם שֶׁהוּא חַיָיב בְּפֶרֶט יִיפָּטֵר מִן הַפֵּיאָה.

It is fine according to the opinion of Rebbi Ismael. Since Rebbi Ismael established: Everything that was in a set and left the set to be applied to a new rule, is removed from the set and forms a new one; it is necessary that peah should be mentioned for the vineyard. But for the rabbis who say, it remains in its set and keeps its special status, why is peah mentioned for the vineyard? Rebbi Abin said, if only the vineyard were singled out, the question would be valid. But now that vineyard and olive tree are singled out, if it would mention olive tree but not vineyard, I would say that the olive tree, which is not subject to the rule of isolated berries, is subject to peah, but that vines, which are subject to the rule of isolated berries, are not subject to peah.

כְּמָה דְּתֵימַר גַּבֵּי קָצִיר דָּבָר שֶׁלְּקִיטָתוֹ כְּאַחַת וְחַיָיב בְּפֵיאָה וְאָמַר אַף בְּפוֹעֵל כָּךְ אָמַר רִבִּי יוֹנָה שַׁנְיָיה הוּא דִּכְתִיב וְקָטַפְתָּ מְלִילוֹת בְּיָדְךָ אֲפִילוּ מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ לְקִיּיוּם.

Just as you say for the harvest that its collection must be at one time in order to qualify for peah, should one say that the same is true for the laborer? Rebbi Jonah said, there is a difference since it says ( Deut. 23:26): “You may pluck rubbed ears,” even of something that is not stored.

תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רוּטְבֵי תְּמָרִים פְּטוּרִין מִן הַפֵּיאָה לְפִי שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶן מַמְתִּין לָאַחֲרוֹן. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה. מַה טַעְמָא דְּרַבָּנָן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּן צְרִיכִין שְׂאוֹר בַּת אַחַת.

It was stated ( Tosephta Peah 1:7): “Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah says, moist dates are free from peah because the first among them does not wait for the last one. “Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah seems to say what is correct, what is the reason of the rabbis? Rebbi Zeïra said, because they all need moisture at the same time.

רִבִּי יִצְחָק בֶּן חֲקוֹלָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תְּרַוֵיהוֹן אָמְרִין קוּלְקָס לְיֶרֶק וּלְמַעַשְׂרוֹת וְלִשְׁבִיעִית וּלְפֵיאָה וּלְבִכּוּרִים וְלִנְדָרִים צְרִיכָה.

Rebbi Isaac ben Ḥaqolah and Rebbi Joshua ben Levi both say taro is like a vegetable for tithes, the sabbatical year, peah, and first fruits. For vows it is questionable.

Mishnah

משנה: לְעוֹלָם הוּא נוֹתֵן מִשּׁוּם פֵּיאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת עַד שֶׁיִּמְרַח. וְנוֹטֵל מִן הַגּוֹרֶן וְזוֹרֵעַ וּפָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת עַד שֶׁיִּמְרַח. וּמַאֲכִיל לִבְהֵמָה לְחַיָּה וּלְעוֹפוֹת וּפָטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת עַד שֶׁיִּמְרַח דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁלָּקְחוּ אֶת הַגּוֹרֶן וְהַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן עַד שֶׁיִּמְרְחוּ. הַמַּקְדִּישׁ וּפוֹדֶה חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת עַד שֶׁיִּמְרַח הַגִּזְבָּר.

MISHNAH: Forever he gives as peah and it is free from tithes until he smoothes. He may take from the threshing floor and sow and it is free from tithes until he smoothes. And he feeds domestic animals, wild animals, and fowl and is free from tithes until he smoothes, the words of Rebbi Aqiba. If a Cohen or a Levite bought all the grain of a threshing floor, the tithes belong to them until it was smoothed. He who dedicates to the Temple and then redeems is obligated for tithes unless it was smoothed by the Temple administrator.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי נְחֶמְיָה בַּר מַר עוּקְבָּן וּמָטֵי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הִפְרִישׁ בִּכּוּרִים מִכְּרִי מְמוּרָח פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן לְעוֹלָם הוּא נוֹתֵן פֵּיאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר עַד שֶׁיִּמְרַח. הָא אִם מֵירַח חַיָיב מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּתְרוּמָה. וְלֵימָא אַף בְּבִיכּוּרִים יְהֵא חַיָיב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מֵירַח. וְיֵידָא אֲמַר דָָּא. וְלָמָּה נִקְרְאוּ שְׁמָן בִּיכּוּרִין שֶׁהֵן בִּיכּוּרִין לַכֹּל. וְכָל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ חֲבֵירוֹ מִתְחַיֵיב בּוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Yose, Rebbi Jacob bar Zabdi in the name of Rebbi Abbahu, Rebbi Nehemiaḥ bar Uqban turned it in the name of Rebbi Joḥanan: If someone separated first fruits from a smoothed heap, it is free from the great terumah. Rebbi Ḥaggai said before Rebbi Yose: Does not the Mishnah say so: “Forever he gives peah and it is free from tithes until he smoothes.” Hence, if he smoothed he is obligated, but this does not apply to terumah? It should say that he also is obligated for first fruits even though he did not smooth yet! But he is the one who said this: “Why are they called firstlings? Because they are first before everything else.” And anything which precedes something else, the latter is obligated for it.

מַתְנִיתִין דְּבֵית שַׁמַּיי הִיא דְּבֵית שַׁמַּיי אוֹמְרִים הֶבְקֵּר עֲנִיִּים הֶפְקֵר.

Our Mishnah is from the House of Shammai, since the House of Shammai say (Mishnah 6:1): “Property abandoned to the poor is ownerless property.”

וַאֲתְיָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה בַּחֲנוּיוֹת בְּנֵי חָנוּן דְּתַנָּא לָמָּה חָרְבוּ חֲנוּ[יוֹ]ת בְּנֵי חָנוּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים עַד שֶׁלֹּא חָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִין אֶת הַפֵּירוֹת מִכְּלַל הַמַּעְשְׂרוֹת דְּהַוִוין דָָּרְשִׁין עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר פְּרָט לְלוֹקֵחַ. וְאָכַלְתָּ פְּרָט לְמוֹכֵר.

It turns out that Rebbi Aqiba is like the stores of Bene Ḥanun as it has been stated: Why were the stores of Bene Hanun destroyed three years before the destruction of the Temple? Because they eliminated produce from the duty of tithes since they were inferring ( Deut. 14:22) “ You should certainly give tithes,” that excludes the buyer, ( Deut. 14:23) “You should eat,” that excludes the vendor.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קְנָס קָנְסוּ לָהֶן שֶׁלֹּא יְהוּ קוֹפְצִין לְגִיתּוֹת וּלְגָרְנוֹת.

Rebbi Joḥanan said, they fined them so that they should not run after wine presses and threshing floors.

טַּבָּח כֹּהֵן חֲבֵרָיָיא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּטַר לוֹ שַׁבָּת אַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲזָלִית לִדְרוֹמָה וְשָׁמְעִית רִבִּי חָנָן אָבוֹי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי (שִׁמְעוֹן) בֶּן לֵוִי פָּטַר לוֹ שַׁבָּת אַחַת. רִבִּי יוּדָן מְדַמִּי לָהּ לְהָדָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן קְנָס קָנְסוּ בָּהֶן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵף וְאִם מִשֻּׁם קְנָס אֲפִילוּ שַׁבָּת אַחַת לֹא יִפְטוֹר לוֹ. חֶנְוָונִי כֹּהֵן רִבִּי יוּדָן אָמַר פּוֹטְרִין לוֹ שַׁבָּת אַחַת. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין פּוֹטְרִין לוֹ שַׁבָּת אַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מַה בֵּין חֶנְוָונִי מַה בֵּין טַּבָּח. חֶנְוָונִי יָכוֹל לְהַעֲרִים טַּבָּח אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲרִים.

A butcher who is a Cohen. The colleagues in the name of Rebbi Joshua ben Levi: One frees him for one week. Rebbi Yose said, I went to the South and I heard Rebbi Hanan, the father of Rebbi Simeon in the name of Rebbi (Simeon) [Joshua] ben Levi: One frees him for one week. Rebbi Yudan compares it to the statement of Rebbi Joḥanan, they fined them. Rebbi Yose said to him, if it is because of a fine, even one week should not be free for him. A grocer who is a Cohen, Rebbi Yudan said, one frees him for one week. Rebbi Yose said, one does not free him for one week. According to Rebbi Yose, what is the difference between the grocer and the butcher? The grocer may cheat, the butcher cannot cheat.

תַּנִּי לֹא נֶחֱלַק רִבִּי וְרִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא עַל הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת מְחוּבָּרִין מִן הַגּוֹי שֶׁהֵן חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת וְעַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְנַס תַּחְתָּיו. וְעַל הַלּוֹקֵח פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין מִן הַגּוֹי שֶׁהֵן פְּטוּרוֹת מִן הַמַּעֲשֵׂר. עַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַלּוֹקֵח פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין מֵחֲבֵירוֹ בִּשְׁנַת מַעְשֵׂר עָנִי. רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְרִבִּי אוֹמֵר עָשִׁיר מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. עָנִי אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם זוֹכֶה בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה שֶׁלּוֹ. כָּךְ לֹא יִזְכֶּה בְּמַעְשֵׂר עָנִי שֶׁלּוֹ. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי. לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה אֵינָן טוֹבְלִין בְּמַעְשֵׂר עָנִי שֶהוּא טוֹבֵל. וּכְבָר נִטְבַּל עַד שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יוּדָה הַנָּשִׂיא מִשֵּׁם קְנָס. מַה טַּעְמֵיהּ דְּרִבִּי עָשִׁיר יֵשׁ בְּיָדוֹ לִיקַּח. עָנִי אֵין בְּיָדוֹ לִיקַּח. שֶׁרִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר מָצוּי הוּא לִלְווֹת וְרִבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ מָצוּי לִלְווֹת.

It was stated: Rebbi and Rebbi Jehudah the Prince did not disagree about produce bought on the field from a Gentile that it is subject to tithes because the Jew takes his place, nor about harvested produce bought from the Gentile that it is free from tithes. What did they disagree about? About him who buys harvested produce from his fellow in a year of tithes for the poor. Rebbi Judah the Prince said, one takes it from him whether he be poor or rich. But Rebbi said, one takes it from the rich, one does not take it from the poor. What is the reason of Rebbi Jehudah the Prince? Just as nobody has any rights on the single stalks, the forgotten sheaves, and the peah of his own field, so he should have no right to his tithe for the poor. What is the reason of Rebbi? Single stalks, the forgotten sheaves, and peah do not cause tebel, but the tithe for the poor creates ṭebel. It became ṭebel already in the possession of the first owner! What is the reason of Rebbi Jehudah the Prince? Because of a fine! What is the reason of Rebbi? Only the rich person has the power to buy; it is not in the power of the poor to buy. As Rebbi Jehudah the Prince says, he may take a loan; but Rebbi says that he will not be able to borrow.