נדרים י״אNedarim 11

Mishnah

משנה: אֵילּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵיפֵר. דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ אִם אֶרְחַץ וְאִם לֹא אֶרְחַץ אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין אֵילּוּ נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ.

MISHNAH: These are the vows which he may dissolve: Matters connected with mortification. [E. g.], “if I wash, if I do not wash; if I wear jewels, if I do not wear jewels.” Rebbi Yose said, these are not vows of mortification.

Halakhah

הלכה: אֵילּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵיפֵר כול׳. כְּתִיב כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבוּעַת אִסָּר לַעֲנוֹת נָפֶשׁ. אֵין לִי אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ. נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ מְנַיִין. בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. עַד כְּדוֹן בְּבַעַל. בָּאָב מְנַיִין. מַה הַבַּעַל אֵינוֹ מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ וּנְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. אַף הָאָב אֵינוֹ מֵיפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ וּנְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.

HALAKHAH: “These are the vows which he can dissolve,” etc. It is written: “Any vow and any oath of prohibition to mortify.” That covers only vows which contain mortification. Vows regarding the relations between him and her, from where? “Between a man and his wife.” So far the husband; the father from where? Since the husband can dissolve only vows of mortification and matters between him and her, so the father can dissolve only vows of mortification and matters between him and her.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בֵּין לִנְדָרִים בֵּין לִשְׁבוּעוֹת הַבַעַל מֵיפֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לִנְדָרִים מֵיפֵר וְלֹא לִשְׁבוּעוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף בְּנִדְרֵי הַזָּקֵן פְּלִיגִין רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בֵּין לִנְדָרִים בֵּין לִשְׁבוּעוֹת הַזָּקֵן מַתִּיר. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לִנְדָרִים הַזָּקֵן מַתִּיר וְלִשְׁבוּעוֹת אֵין הַזָּקֵן מַתִּיר. וְאַתְיָיא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּהָדָא דְאִיסִי. חַד בַּר נַשׁ אֲתַא מִישְׁרֵי נִדְרָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מִתְעַטֵּף וִיתִיב לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אִשְׁתַּבָּעַת. אֲמַר לֵיהּ. איפופי יִשְׂרָאֵל. לֹא עַללַה לְבֵיתִי. אֲמַר לֵיהּ. איפופי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עַללַה לְבֵייתָךְ.

Rebbi Jacob bar Aḥa said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. Rebbi Joḥanan said, the husband dissolves both vows and oaths. Rebbi Simeon ben Laqish said, he dissolves vows but not oaths. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish also disagree about the vows submitted to the Elder. Rebbi Joḥanan said, the Elder permits both vows and oaths. Rebbi Simeon ben Laqish said, the Elder permits vows, the Elder does not permit oaths. That of Rebbi Simeon ben Laqish parallels that of Issi (Assi). A person came before Rebbi Yasa to have his vow permitted. He asked him, what did you swear? He answered, ὢ πόποι Israel, that she should not enter my house. He said to him, ὢ πόποι Israel, she shall not enter your house!

רִבִּי זְעִירָא פָּתַר מַתְנִיתָא אֵילּוּ נְדָרִים שֶׁמֵיפֶר. נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ. אִם אֶרְחַץ וְאִם לֹא אֶרְחַץ. אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵין אֵילּוּ נִידְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ אֶלָּא נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. אֵילּוּ הֵן נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי. כְּשֶׁאָמְרָה קוֹנָם פֶּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי. הֲרֵי זֶה יָפֵר. רַבָּנִין אָמְרִין. נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ הֵיפֵר לָהּ מוּפָר לְעוֹלָם. נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ אֵינוֹ מוּפָר אֶלָּא כָל זְמָן שֶׁהִיא עִמּוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בֵּין נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ בֵּין נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הֵיפֵר לָהּ מוּפָר לְעוֹלָם. וְהָא רַבָּנִין אָמְרִין. נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ הֵפֵר לָהּ מוּפָר לְעוֹלָם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הֵיפֵר לָהּ מוּפָר לְעוֹלָם. מַה בֵּינִיהוֹן. בְּשֶׁאָמְרָה. קוֹנָם הֲנָיָיתִי עָלֶיךָ אִם אֵצֵא מִרְשׁוּתָךְ. וְיָפֵר לָהּ. בְּשֶלֹּא אָמְרָה. קוֹנָם הֲנָיַית גּוּפִי עָלֶיךָ לִכְשֶׁאֵצֵא מִרְשׁוּתָךְ. רַבָּנִין אָמְרִין. נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ הֵן. רִבִּי זְעוּרָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ כֵּן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָא רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. דַּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יָפֵר. שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּהּ וּתְהֵא אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ.

Rebbi Ze‘ira explained the Mishnah: “These are the vows which he can dissolve: Matters connected with mortification. [E. g.], ‘if I wash, if I do not wash; if I shall wear jewels, if I do not wear jewels.’ Rebbi Yose said, these are not vows of mortification” but vows between him and her. “The following are vows of mortification” following Rebbi Yose. For example, “she said, all produce of the world is qônām for me, he may dissolve.” The rabbis say, if he dissolves vows of mortification, they are permanently dissolved. Vows between him and her are only dissolved as long as she is married to him. Rebbi Yose says, both vows of mortification and vows between him and her, if he dissolved them they are permanently dissolved. That means, the rabbis say, if he dissolves vows of mortification, they are permanently dissolved. Rebi Yose says, if he dissolves vows between him and her, they are permanently dissolved. What is the difference between them? If she said, any benefit from me shall be qônām for you when I leave your domain. Why can he not dissolve that? Because she did not say, any benefit from my body shall be qônām for you when I leave your domain. Rebbi Ze‘ira and Rebbi Hila, both of them say: That is the essence of vows between him and her. In the opinion of Rebbi Ze‘ira, Rebbi Yose and Rebbi Joḥanan ben Nuri said the same thing since we stated there: “Rebbi Joḥanan said, he shall dissolve it since maybe he would divorce her, then she would be forbidden to return to him.”

רִבִּי הִילָא פָּתַר מַתְנִיתָא אֵילּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵיפֵר לָהּ. נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ. אִם אֶרְחַץ אִם לֹא אֶרְחַץ. אִם אֶתְקַשֵּׁט אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. מָהוּ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין אִילֵּין נְדָרִים נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ אֶלָּא אֵילּוּ נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. אֵילּוּ הֵן נִידְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. דִּבְרֵי הכֹּל.

Rebbi Hila explained the Mishnah: “These are the vows which he can dissolve: Matters connected with mortification. [E. g.], ‘if I wash, if I do not wash; if I wear jewels, if I do not wear jewels.’” What means “Rebbi Yose said, these vows are not vows of mortification”? They are vows between him and her. “The following are vows of mortification” is everybody’s opinion.

אִם אֶרְחַץ אִם לֹא אֶרְחַץ. וְתַנֵּי כֵן. נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. אִם אֶרְחַץ אִם לֹא אֶרְחַץ. אִם אֶתְקַשֵּׁט אִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא מִחְלְפָה שִיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. דְּתַנֵּי. מַעֲיָין שֶׁלִּבְנֵי הָעִיר. הֵן וָאֲחֵרִים. הֵן קוֹדְמִין לָאֲחֵרִים. אֲחֵרִים וּבְהֶמְתָּן. אֲחֵרִים קוֹדְמִין לִבְהֶמְתָּן. כְּבִיסָתָן וְחַיֵּי אֲחֵרִים. כְּבִיסָתָן קוֹדֶמֶת לְחַיֵּי אֲחֵרִים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָאן תַּנָּא. כְּבִיסָה חַיֵּי נֶפֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵה. דְּתַנֵי. אֵין נוֹתְנִין מֵהֶן לֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבִיסָה. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בִּכְבִיסָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֵין רְחִיצָה חַיֵּי נֶפֶשׁ. וָכָא הוּא אָמַר. כְּבִיסָה חָיֵּי נֶפֶשׁ. אָמַר רִבִּי מָנָא אָדָם מְגַלְגֵּל בִּרְחִיצָה אֵין אָדָם מְגַלְגֵּל בִּכְבִיסָה.

“If I wash, if I do not wash.” It was stated: “If I wash, if I do not wash; if I wear jewels, if I do not wear jewels”, these are vows of mortification. Both according to Rebbi Ze‘ira or according to Rebbi Hila, Rebbi Yose seems to contradict his own opinion, as it was stated: “A water source belonging to the townspeople, between them and outsiders, they have precedence over outsiders. Between outsiders and their animals, the outsiders have precedence over their animals. Their washing and the lives of outsiders, their washing has precedence over the lives of outsiders.” Rebbi Joḥanan said, who is the Tanna who said that washing is a necessity for survival? Rebbi Yose! As it was stated: “One may use it neither for steeping nor for washing. But Rebbi Yose permits it for washing.” The opinions of Rebbi Yose are contradictory. There he says, washing oneself is not a necessity of life. And here, he says washing one’s garments is a necessity of life! Rebbi Mana said, a person might put off washing himself but nobody puts off washing his clothes.

יְהוּדָה אִישׁ הוּצָא עֲבִיד טְמִיר בִּמְעָרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין מֵיקוֹם עַל הָדֵין טַעֲמָא. מְנַיִין שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. אָמַר לֵיהּ. אִית לִי טְמִיר בִּמְעָרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין מֵיקוֹם עַל הָדֵין טַעֲמָא. מְנַיִין שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. קָרָא לְרִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הָדֵין טַעֲמָא. מְנַיִין שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָמַר לֵיהּ. תִּהְיֶינָּה הֶעָרִים הָאֵלֶּא תִּהְיֶינָּה עִיר וְאַחַר כָּךְ מִגְרְשֶׁיהָ סְבִיבוֹתֶיהָ. אָמַר לֵיהּ. מִי גָּרַם לָךְ. דְּלֹא יְלַפְתְּ עִם חֲבֵירֶיךָ.

Jehudah from Ḥusa hid himself in a cave for three days because he wanted to find the reason why the necessities of life of one’s town have precedence over the necessities of life of another town. He came to Rabbi Yose bar Ḥalaphta and said, I was hiding in a cave for three days because I wanted to find the reason why the necessities of life of one’s town have precedence over the necessities of life of another town. He called his son Rebbi Abba and asked him about the reason why the necessities of life of one’s town have precedence over the necessities of life of another town. He said to him ( Num. 35:15): “These [six] cities shall be”, each town shall be, and only afterwards their surroundings around them. He [R. Yose] said to him [Jehudah from Huṣa], what did cause you [this emharassment]? That you did not study with your companions!

נִיחָא אִם אֶרְחַץ. אִם לֹא אֶרְחַץ. וְתִרְחַץ. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּשֶׁאָמְרָה. קוֹנָם הֲנָיָיתִי עָלֶיךָ מִשֶּׁאֶרְחַץ אִם אֶרְחַץ. וְיָפֵר לָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּשֶׁלֹּא אָמְרָה אֶלָּא. קוֹנָם הֲנָיַית גּוּפִי עָלֶיךָ לִכְשֶׁאֶרְחַץ. וְיִכּוֹף. לֹא כֵן אָמַר רַב הוּנָא. הֲנָיָיתִי עָלֶיךָ. כּוֹפֶה וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ. הֲנָיָיתְךָ עָלַי. הֲרֵי זֶה יָפֵר. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהִיא הֲנָיָיתוֹ וַהֲנָיָיתָהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. אִם אֶרְחַץ אִם לֹא אֶרְחַץ לְעוֹלָם. אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט לְעוֹלָם. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי נָסָא. אִם אֶרְחַץ וְאִם לֹא אֶתְקַשֵּׁט. אִם אֶתְקַשֵּׁט וְאִם לֹא אֶרְחַץ.

We understand “if I wash”. “If I do not wash”? Let her wash! Rebbi Mana said, if she said: “Any benefit from me shall be qônām for you after I shall have washed myself, if I ever wash myself.” Why should he not dissolve for her? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, only when she said, “any benefit from my body shall be qônām for you after I shall have washed myself.” Why can he not force? Did not Rebbi Huna say, [if she vowed] any benefit from me [shall be forbidden] to you, he forces her and sleeps with her. Any benefit from you [shall be forbidden] to me, he has to dissolve. There is a difference because it is a benefit for him and her. Rebbi Abba Mari said, If I wash [today], I shall not wash forever. If I wear jewellery [today], I shall not wear jewellery forever. The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Nasa: If I wash I shall not wear jewellery; if I wear jewellery I shall not wash.

Mishnah

משנה: אֵילּוּ הֵן נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ. אָמְרָה קוֹנָם פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר. פֵּירוֹת מְדִינָה עָלַי יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. פֵּירוֹת הַחֶנְוָונִי זֶה עָלַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. אִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה יָפֵר דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה.

MISHNAH: The following are vows of mortification. If she said, all produce of the world is qônām for me, he may dissolve. The produce of this province [is qônām] for me, he can buy for her from another province. The produce of this grocery store [is qônām] for me, he cannot dissolve. If he can get the necessities of life only from that grocery, he may dissolve, the words of Rebbi Yose.

Halakhah

הלכה: שְׁמוּאֵל אָמַר. אָמְרָה קוֹנָם פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי. וְהָיוּ שֶׁם צְבוּרִים בְּסִידָקֵּי. יִקַּח לָהּ מֵהֶן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. קוֹנָם פֵּירוֹת בְּנֵי זוֹ הַמְּדִינָה עָלַי. וְהָיוּ שֶׁם אַכְסֶנָּאִין מוֹכְרִין. יִקַּח מֵהֶן.

HALAKHAH: Samuel said, if she said, all produce of the world is qônām for me; if there was grain heaped in the grain container, he may buy for her from that. Rebbi Simeon ben Laqish said, “the produce of the people of this province [is qônām] for me, if there were strangers selling there, he can buy from them.

כְּתִיב וְכָל נֵדֶר וְכָל שְׁבוּעַת אִסָּר לַעֲנוֹת נָפֶשׁ. כְּגוֹן פִּילְפֵּל שֶׁאֲנִי טֹעֵמֶת. קְלוֹסְקִין שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת. לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁיֵּשׁ מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֶלָּא אֲפִילוּ אֵין בּוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. שֶׁמָּא יָבִיא לָהּ אַחֵר מֵאוֹתוֹ הַמִּין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת יָפָה וְאַחַת רָעָה. נָתְנָה עֵינֶיהָ בְיָפָה וְנָדְרָה מִן הָרָעָה הֲרֵי זֶה יָפֵר. מִפְּנֵי מָה הוּא מֵיפֵר. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. מִפְּנֵי נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ שֶׁלָּהּ. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. מִפְּנֵי נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ שֶׁלּוֹ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כָּל הַנְּדָרִים אָדָם מֵיפֵר חוּץ מֵהָאוֹמֶרֶת. הֲנָיָיתִי עַל פְּלוֹנִי. הָא הֲנָיַית פְּלוֹנִי עָלַי. יָפֵר. וְהָתַנִּינָן. קוֹנָם פֵּירוֹת חֶנְוָונִי זֶה עָלַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי וַחֲלוּקִים עָלָיו. דְּתַנִּינַן תַּמָּן. אִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה יָפֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. דּוּ מַקִּיף לָהּ. דּוּ יָב לָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. דּוּ יָב לָהּ מִקָּמָה טָבָא.

It is written: “Every vow and every oath of prohibition to mortify a person.” For example, [a qônām] if I would taste peppers, if I would taste rolls. Not only if that kind is available now; even if that kind is not available now, perhaps he might bring her some later on. Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai: If there were two pieces before them, one nice and one not nice. If she desired the nice one and made a vow to forbid herself the less nice one, he may dissolve that. Why can he dissolve? The colleagues say, because of her mortification. Rebbi Ze‘ira and Rebbi Hila both say, because of his mortification. Rebbi Ze‘ira in the name of Samuel: A man can dissolve all vows except if she says, any benefit from me shall [be qônām] for X. That means he can dissolve: Any benefit from X shall [be qônām] for me. But did we not state: “The produce of this grocery store [is qônām] for me, he cannot dissolve.” Explain that following Rebbi Yose and they disagree with him, for we did state there: “If he can get the necessities of life only from that grocer, he may dissolve.” Rebbi Yose said, because he gives him credit, he delivers to him. Rebbi Mana said, because he gives him good quality produce.