נזיר ו׳Nazir 6

Mishnah

משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה וְאֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הַעֲנָבִים כַּזַּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַַּזַּיִת חַיָיב.

MISHNAH: Three kinds are forbidden for the nazir: Impurity, shaving, and anything coming from the vine. Everything coming from the vine is added together. He is only guilty when he eats grapes in the volume of an olive; according to the early Mishnah if he drinks a quartarius of wine. Rebbi Aqiba says, even if he dipped his bread in wine for a total volume of an olive, he is guilty.

Halakhah

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר כול׳. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיי עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. תִּגְלַחַת. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו׳.

HALAKHAH: “Three kinds are forbidden for the nazir,” etc. Impurity, as it is written: “During all the days he vowed to the Eternal he shall not come close to a human corpse.” Shaving, as it is written: “During all the days of his nazir vow, a shaving knife shall not come onto his head.” Anything from the vine, as it is written: “During all the days of his vow, of anything coming from the wine-vine [he shall not eat.]”

תַּנֵּי רַב זַכַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר נִיסַּךְ בְּהֶעֱלֵם אֶחָד חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַיָיא. עָבַרְתְּ בְּיָדָךְ תְּלָתָא נְהָרִין וְאִתַּבְּרָת. וְאֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. עַד דְּלָא יַתְבְּרִינָהּ בְּיָדֵהּ יֵשׁ כָּאן אַחַת וְאֵין כָּאן הֵנָּה. מָאן דְּתָבְרָהּ בְּיָדֵהּ יֵשׁ כָּאן הֵנָּה וְאֵין כָּאן אַחַת. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וִיהֵא חַיָיב עַל כָּל אַחַת. כְּמָה דְּתֵימַר בַּשַׁבָּת. לֹא תַעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה כְּלָל. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם פְּרָט. וַהֲלֹא הַבְעָרָה בִּכְלָל הָיָה וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. מַה הַבְעָרָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֵׂה יְחִידִים וְחַיָיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְחַיֵיב עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וָכָא. לֹא תָעָבְדֵּם. כְּלָל. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה פְּרָט. וַהֲלֹא הִשְׁתַּחֲוָּיָה בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָאת מִן הַכְּלָל. לְלַמֵּד. לוֹמַר לָךְ. מַה הִשְׁתַּחֲוָּיָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֵׂה יְחִידִים וְחַיָיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְחַיֵיב עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר לָךְ. בַּשַּׁבָּת כָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוּם אַחֵר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל שֶׁהוּא בְצַד הַפְּרָט. אָמַר לֵיהּ. וְהָכְתִיב לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר. הֲרֵי שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין אַתְּ לָמֵד מִצִּידּוֹ אֲפִילוּ מִמָּקוֹם אַחֵר אֵי אַתְּ לָמֵד. חֲבָרַיָיא אָמְרֵי. לֹא שַׁנְיָיא הִיא. בֵּין שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין שֶׁכָּלַל וּפִרֵט בְּמָקוֹם אֶחָד כְּלָל וּפְרָט הוּא. בַּשַּׁבָּת כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה פִּרֵט וְאַחַר כָּךְ כָּלַל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לֹא שַׁנְיָיא. בֵּין שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין שֶׁכָּלָל וּפִרֵט בְּמָקוֹם אֶחָד כְּלָל וּפְרָט הִיא. בַּשַּׁבָּת כָּלַל בַּעֲבוֹדָתָהּ וּפִרֵט בַּעֲבוֹדָתָה. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כָּלַל בַּעֲבוֹדָתָהּ וּפִרֵט לִמְלֶאכֶת הַגָּבוֹהַּ.

Rav Zakkai stated before Rebbi Joḥanan: If somebody sacrificed, burned incense, and poured a libation in one forgetting, he is guilty for each action separately. Rebbi Joḥanan told him, Babylonian! You crossed three rivers with your hands and were broken. He is guilty only once! {Before he broke in his hand there is “one” but not “those”; after he broke in his hand there are “those” but not “one”.} Rebbi Abba bar Mamal asked before Rebbi Ze‘ira: Should he not be guilty for each action separately? As you say for the Sabbath: “Do not perform any work,” principle. “Do not light fire in any of your dwelling places,” a detail. Was not lighting fire subsumed under the principle, but it is mentioned separately from this principle! Since lighting fire is special in that it is the work of a single individual and one would be guilty for it alone, so everything for which alone one is guilty. Also here: “Do not worship them,” a principle. “Do not prostrate yourself,” a detail. Was not prostrating itself included in the principle and why was it mentioned separately? To infer, to tell you that prostrating oneself is special in that it is the work of a single individual and one would be guilty for it alone, so everything for which alone one is guilty. He answered: For the Sabbath, he mentioned the principle at one place and the details at another place. For idol worship, the principle is found close to the detail. He retorted: Is it not witten: “Do not prostrate yourself before another power”? He did not state the principle and the detail at the same spot! He said, since you do not infer anything from it close up, you cannot infer anything from afar. The colleagues say, it makes no difference; whether He gave the principle at one place and the detail at another, or gave principle and detail at the same place, it is a matter of principle and detail. For the Sabbath, He first gave the principle and then the detail. For idolatry, He gave the detail and only later the principle. Rebbi Yose said, it makes no difference whether [He first gave the principle and then the detail or He gave the detail and only later the principle, or He gave principle, detail, and principle]; it is a matter of principle and detail. For the Sabbath, He gave a general prohibition of work, followed by details; for idolatry, He was indeterminate regarding its worship but detailed the worship of Heaven.

אָמַר רִבִּי מָנָא. הַבְעָרָה שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצָאת. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. וַתְיָיא כְהָדָא דְתַנֵּי חִזְקִיָּה. זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם. יָצָאת זְבִיחָה לְלַמֵּד עַל הַכֹּל. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. אוֹ חָלָף. דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְלַמֵּד. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ מְלַמֵּד. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל בַָּתֵּי דִינִין שֶׁלֹּא יְהוּ יוֹשְׁבִין בַּשַׁבָּת. מַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהָיוּ אֵלֶּה לְחוּקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. מַה מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בָּתֵּי דִּינִין. אַף מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבָתֵי דִּינִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. לְצוֹרֶךְ יָצָאת. כְּמִי שֶׁיָּצָאת שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. וְדָבָר שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מְלַמֵּד.

Rebbi Mana said, lighting fire was mentioned unnecessarily; prostrating oneself was mentioned by necessity to explain about itself since it is not work. This follows what Ḥizqiah stated: “He who sacrifices to powers shall be banned.” Sacrificing was mentioned separately to teach about everything, prostrating oneself to explain about itself since it is not work. Rebbi Jeremiah said, lighting fire was mentioned by necessity, to teach that courts should not sit on the Sabbath. What is the reason? It says here, “in all your settlements” and it says there, “these should be rules of law for your generations, in all your settlements.” Since “settlements” mentioned there refers to courts, “settlements” referred to here also refers to courts. Rebbi Samuel bar Eudaimon said, even if you say that it was mentioned by necessity, it is as if it were mentioned unnecessarily, and anything mentioned unnecessarily teaches.

וָכָא חַרְצָנִין וְזָגִין בִּכְלָל הָיוּ וְיָצְאוּ מִן הַכְּלָל. וִיחַלֵּקוּ וְלֹא יִצְטָרְפוּ. אֶלָּא תַּמָּן כְּלָל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפְרָט בְּמָקוֹם אַחֵר. וָכָא כְּלָל וּפְרָט בְּמָקוֹם אֶחָד. וְהָא חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. לא שַׁנְיָיא. בֵּין כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט בֵּין שֶׁפִּרֵט וְאַחַר כָּך כָּלַל. בֵּין שֶׁכָּלַל וְאַחַר כָּך כָּלַל וְאַחַר כָּך פִּרֵט. וָכָא כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט. וְהָא רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. לֹא שַׁנְיָיה. בֵּין כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט וְאַחַר כָּךְ כָּלַל. כְּלָל וּפְרָט הוּא. תַּמָּן שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצְאוּ. וְלָמָּה יָצְאוּ. לְמָעֵט הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים. וְהָא תַנִּי מִשּׁוּם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצָנִים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בְּמַשְׁמַע. תַּמָּן לְצוֹרֶךְ נִכְלְלוּ. בְּרַם הָכָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ נִכְלְלוּ. וְלָמָּה. לצירוכין.

But here, skins and seeds were understood in the principle, and were listed separately. Should they not be separate rather than common? But there, the principle is at one place and the details are at another place. But did not the colleagues say: It makes no difference: Whether he stated the principle and then a detail or the detail and after that the principle. And here, he stated the principle and then a detail. But did not Rebbi Yose say, there is no difference whether He gave principle, detail, and principle, it is the principle and then a detail, it is counted as the principle and then a detail. There, the detail was not necessary. Why were they detailed? To exclude leaves and twigs. But was it not stated in the name of Rebbi Eliezer: “From anything coming from the wine-vine, from skins to seeds, he shall not eat;” leaves and twigs are also understood. There, they are mentioned for a need, but here, they are mentioned without need. Why? For additions.

אַזְהָרָה לָאוֹכֵל נְבֵילוֹת מְנַיִין. לא תֹאכְלוּ כָּל נְבֵילָה. עַד כְּדוֹן נְבֵילָה. טְרֵיפָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נְבֵילָה וְכָל נְבֵילָה. לְרַבּוֹת הַטְּרֵיפָה. הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִטְּרֵיפָה. רִבִּי יָסָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חַיָיב שְׁתַּיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לא תֹאכַל כָּל נְבֵילָה. וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמְרֵי חֲבֵרִין קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אַתְיָיא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵיפָה לֹא תֹאכֵלוּ. אַל תְּהֵא תוֹלֵשׁ וְאוֹכֵל מִן הַבְּהֵמָה כְּדֵרֵךְ שֶׁאַתָּה תוֹלֵשׁ מֵהַקַּרְקַע וְאוֹכֵל. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חֲבֵרַיֵיה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לא סָבַר בִּטְרֵיפָה כְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִין יִסְבּוֹר כֵּן שֶׁיְּהֵא חַיָיב שְׁתַּיִם. אָמַר לוֹן. אֲפִילוּ דְיִסְבּוֹר כֵּן לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. שָׁנְיָיא הִיא שֶׁחָזַר וְכָלַל. הָתִיבוֹן. חֵלֶב לֹא תֹאכֵלוּ. וְדָם לֹא תֹאכֵלוּ. וּכְתִיב כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ. מֵעַתָּה מִכֵּיוָן שֶׁחָזַר וְכָלַל לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר לוֹן. אִילּוּ הָיָה כָתוּב חֵלֶב וְדָם יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא כְתִיב וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. וּכְתִיב מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. מֵעַתָּה מִכֵּיוָן שֶׁחָזַר וְכָלַל לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר לוֹן. אִילּוּ הֲוָה כָתוּב מֵחַרְצַנִּים וְזָג יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

Warning for one who eats carcass meat, from where? “You shall not eat any carcass meat.” That covers carcass meat; from a “torn” animal from where? Rebbi Joḥanan said, “carcass meat” and “any carcass meat”, to include the “torn” animal. If somebody eats flesh from a living animal which is “torn”, Rebbi Yasa said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. Rebbi Joḥanan said, he is guilty twice, Rebbi Simeon ben Laqish said, he is guilty only once. What is the reason of Rebbi Joḥanan? “You shall not eat any carcass meat;” “you shall not eat of life with the flesh.” What is the reason of Rebbi Simeon ben Laqish? The colleagues said before Rebbi Yose: The assertion of Rebbi Simeon ben Laqish parallels what Rebbi Eliezer ben Jacob stated: “ ‘Flesh torn on the field you shall not eat’, you shall not tear from an animal and eat in the way you tear from the ground and eat.” What is the reason of Rebbi Simeon ben Laqish? The colleagues before Rebbi Yose: Rebbi Simeon ben Laqish does not hold with Rebbi Joḥanan about the “torn” animal; if he did hold with him, one should be twice guilty. He said to them, even if he held with him, one should be guilty only once. There is a difference, because He repeated it and combined it. They objected: “Suet you shall not eat,” “and blood you shall not eat,” and it is written: “Any suet and any blood you shall not eat.” Then because He repeated it and combined it, one should be guilty only once! He said to them, if it were written “suet and blood”, you would be correct. But it is written “ any suet and any blood,” to declare him guilty for each case separately. But it is not written: “Anything soaked with grapes he shall not drink,” and it is written, “from skins to seeds he shall not eat.” Then because He repeated it and combined it, one should be guilty only once! He said to them, if it were written “skins and seeds”, you would be correct. But it is written “skins unto seeds,” to declare him guilty for each case separately.

רִבִּי אוֹמֵר לַחֲבֵרַיָיא. הֲווּ יָדְעִין דְּאִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁחִלְּקוֹ וַאֲכָלוֹ. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁחִלְּקוֹ בְפִיו וַאֲכָלוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן עֲבַד פִּיו כְּלִפְנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עֲבַד פִּיו כִּלְחוּץ. אָמְרִין לֵיהּ. אַתְּ מָה אֲמַר. אֲמַר לוֹן. אֲנָא אָמְרִי לְכוֹן. הָרֵי עוֹלָם פְּלִיגִין וְאַתּוּן אָמְרִין אָכֵן. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ חִלְּקוֹ בַּחוּץ וַאֲכָלוֹ יְהֵא חַיָיב. לָמָּה. דֶּרֶךְ אֲכִילָה הִיא. נְמָלָה שֶׁחִלְּקָהּ בְּפִיו וַאֲכָלָהּ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי מַיְישָׁא שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָה. עֲנָבָה שֶׁחִלְּקָהּ בְּפִיו וַאֲכָלָהּ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר וְטוּמְאָה. מָקוֹם שֶׁבָּטְלָה טוּמְאָתוֹ בָּטְלָה אִיסּוּרוֹ. בְּרַם הָכָא יֵשׁ כָּאן אִיסּוּר וְאֵין כָּאן טוּמְאָה. רִבִּי בָּא בְּרִבִּי מָמָל בָּעֵי. כְּזַיִת מַצָּה שֶׁחִלְּקוֹ בְּפִיו וַאֲכָלוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּכָל מָקוֹם לֹא נֶהֱנֶה חִיכּוֹ כְּזַיִת. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. רִבִּי נִיסָא שָׁאַל. פְּרֵידִים שֶׁלְּרִימּוֹן שֶׁלְּעָרְלָה שֶׁחִלְּקוֹ בְּפִיו וַאֲכָלוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִי מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. כְּבַר תַנִּינָן. אֵין מְטַמֵּא מִשֵּׁם מַשְׁקֶה אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. תִּיפְתָּר שֶׁבְּלָעָן.

Rebbi [Yose] said to the colleagues: You should know that Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree: If somebody split a limb from a living animal and ate it, everybody agrees that he is free from prosecution. Where do they disagree? If he split it in his mouth before he ate it. Rebbi Joḥanan considers his mouth as inside, Rebbi Simeon ben Laqish considers his mouth as outside. They asked him, what do you say? He answered them, I informed you that mighty mountains disagree, and you ask this? If it is so, even if he split it outside and then ate, he should be guilty! Why? That is how one eats. If somebody split an ant in his mouth and ate it, that is the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Maisha asked Rebbi Ze‘ira: If he split a grape in his mouth and ate it, is that the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish? He answered, there it is something for which there is a prohibition and impurity. In a circumstance in which its impurity disappeard, its prohibition disappeared. But here is a prohibition and no impurity. Rebbi Abba ben Rebbi Mamal asked: If he split an olive-sized bit of mazzah in his mouth and ate it, is that the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, in the other cases, his palate did not enjoy an olive sized bit. The rabbis of Caesarea said that Rebbi Nisa asked: If he split in his mouth pomegranate berries which are ‘orlah and ate them, is that the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish? Where do we hold? If because of fluids, we already did state: “Nothing makes impure as a drink except what comes from olives and grapes.” The rabbis of Caesarea said, explain it if he swallowed them.

טְרֵיפָה שֶׁעֲשָׂאָהּ נְבֵילָה. רִבִּי יָסָא בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. חַיָיב שְׁתַּיִם. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל נְבֵילָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּטְרֵיפָה. אִם טְרֵיפָה חַיָה וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר נְבֵילָה. אִם טְרֵיפָה מֵתָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל נְבֵילָה. וְיֵימַר נְבֵילָה הִיא. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי לֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף. וַהֲלֹא אֵין לְךָ מְטַמֵּא אֶלָּא שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים בִּלְבָד. אֶלָּא כְּשִׁיעוּר טוּמְאוֹתֵיהֶן כָּךְ הוּא שִׁיעוּר אֲכִילָתָן. הָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר. הֲרֵי אֵיבָרֵי בְּהֵמָה טְהוֹרִין מְטַמְּאִין כָּל שֶׁהֵן וַאֲכִילָתָן כְּזַיִת. וְקִבְּלָהּ. מַהוּ וְקִבְּלָהּ. כְּאִינַשׁ דַּאֲמַר. בַּעַל דִּינָא קִבְּלֵיהּ. חִיָיה בַּר בָּא אָמַר. לֹא כָּל נְבֵילָה. הַתּוֹרָה הִשְׁוָות כָּל הָאֲכִילוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כְּאַחַת. הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה. הֲרֵי שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים מְטַמִּין בְּכַעֲדַשָּׁה וַאֲכִילָתָן כְּזַיִת בֵּין לְדָם בֵּין לְבָשָׂר.

A “torn” [creature] that was turned into a carcass. Rebbi Yasa, the son of Rebbi Yasa’s daughter, in the name of Rebbi Jeremiah: Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. Rebbi Joḥanan says, he is guilty twice; Rebbi Simeon ben Laqish said, he is guilty only once. Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said before Rebbi Yose, the following supports Rebbi Joḥanan: “ ‘Any person who would eat any carcass meat,’ why does the verse say ‘and torn’? If a ‘torn’ animal can survive, was ‘carcass meat’ mentioned before? If a ‘torn’ animal must die, is it not included in ‘carcass meat’”? Should he not say, it is carcass meat? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: The reason of Rebbi Yose: “Do not defile yourself by animals and birds,” but only the Eight Reptiles impart impurity! But the measure of their impurities is the measure of their uses as food. Rebbi Eleazar objected: May not the limbs of pure animals impart impurity in the most minute amount but as food only in the volume of an olive? He accepted it. What is meant by “he accepted it”? Like a person who said, the opponent accepted it. Ḥiyya bar Abba said: “You shall not [eat] any carcass meat.” The Torah identified all eating together. Rebbi Ḥanina objected: Is not the impurity of the Eight Reptiles in the size of a lentil, but as food in the volume of an olive, whether for blood or for meat?

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטִי בָּעֵי. מֵעַתָּה הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִן הַטְּהוֹרִין יְהֵא חַיָיב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם לֹא תֹאכְלוּ כָּל נְבֵילָה וּמִשּׁוּם לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. וּמֵשִׁיבִין טְהוֹרִין עַל הַטְּמֵאִים. וְכִי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא הֵשִׁיב טְהוֹרִין עַל הַטְּמֵאִים. מֵעַתָּה הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִן הַטְּמֵאִין יְהֵא חַיָיב שָׁלֹשׁ. מִשּׁוּם לֹא תֹאכַל כָּל נְבֵילָה וּמִשּׁוּם לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר וּמִשּׁוּם וּמִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָכַל חֲמִשָּׁה נְמָלִים כְּאַחַת בְּהֶעֱלֵם אֶחָד חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם בִּירְיָיה. רְסָסָן וַאֲכָלָן אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן כְּזַיִת. אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין וְיֵשׁ בָּהֶן כְּזַיִת חַיָיב. אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין כְּזַיִת וּנְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְהִשְׁלִים לָהֶם נְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל נְמָלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם. אַף בְּצֵירוּפֵי נָזִיר כֵּן. אָכַל מִן הַצֵּירוּפִין וְיֵשׁ בָּהֶן כְּזַיִת חַיָיב. אָכַל מִן הַצֵּירוּפִין כְּזַיִת וָעֲנָבָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל עֲנָבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הָאִיסּוּרִין מִצְטָרְפִין לִלְקוֹת עֲלֵיהֶן כְּזַיִת וּנְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל מִן הָאִיסּוּרִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְהִשְׁלִים לָהֶן נְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל נְמָלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם.

Rebbi Samuel bar Sosarti asked: Then one who eats a limb from a kosher living animal should be guilty on two counts, because of “you shall not eat any carcass meat;” and because of “you shall not eat of life with the flesh.” Does one argue from kosher abour non-kosher animals? But did not Rebbi Eleazar argue from kosher about non-kosher animals? Then one who eats a limb from a non-kosher living animal should be guilty on three counts, because of “you shall not eat any carcass meat;” and because of “you shall not eat of life with the flesh”; and because of “you shall not eat from their flesh.” Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: If somebody ate five ants together, in one forgetting, he is guilty for each one separately because of “creature”. If he fragmented and ate them, he is guilty only once, if together they amount to the volume of an olive. If he ate of the fragments in the volume of an olive, he is guilty; if he ate of the fragments in the volume of an olive and an ant, he is guilty twice. If this is correct, then if he ate of the fragments less than the volume of an olive and an ant completed the volume of an olive, is he guilty twice? If this is correct, if the ate an ant the size of an olive, is he guilty twice? The same rule applies to combinations of a nazir. If he ate of the combinations in the volume of an olive, he is guilty. If he ate of the combinations in the volume of an olive and a grape berry, is he guilty twice? If this is correct, then if he ate a grape berry for the volume ofan olive, is he guilty twice? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: All [food] prohibitions combine together to be whipped for the volume of an olive, but for an ant one is guilty twice. Then if he ate prohibited food and an ant completed the volume of an olive, he is guilty twice. Then if he ate an ant the volume of an olive, he is guilty twice.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּלְאִיסּוּר מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ בַּבָּצָל כְּאִילּוּ בַּקֵפַלּוֹט. וְאַתְיָיא כַּיי דָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. נְבֵילָה שֶׁבִּיטְּלָהּ בִּשְׁחוּטָה בָּטֵל מַגָּעָהּ דְּבַר תּוֹרָה.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: One estimates [food] prohibitions as if they concerned onions or leeks. This parallels what Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: If carcass meat disappeared among slaughtered meat, its [impurity by] touch has disappeared by biblical law.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. הוֹתִיב רִבִּי חִיָיא בַּר יוֹסֵף קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי בָּשָׂר בְּחָלָב וְלֹא טָעַם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. וְאַתְּ אָמַר. לוֹקֶה. וְקִבְּלָהּ. וְאָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. מַאי וְקִבְּלָהּ. כְּאִינָּשׁ דְּאָמַר. בַּעַל דִּינָא קִבְּלֵיהּ.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: One does not whip for anything imparting taste until he tasted the forbidden thing itself. Rebbi Ḥiya bar Yosef objected before Rebbi Joḥanan: Take, for example, meat in milk, where he did not taste the forbidden thing itself and you say that he is whipped! He accepted that. What is meant by: he accepted that? Rebbi Ḥiya bar Abun said before Rebbi Ze‘ira: Like a person who listens to the argument of the opposing party he accepted it.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן חוּץ מִנּוֹתְנֵי טְעָמִים שֶׁלְּנָזִיר. וְנָזִיר אֲפִילוּ לֹא טָעַם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְּאִיסּוּר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין אִיסּוּר וְהֵיתֵר מִצְטָרְפִין. וְהַנָּזִיר אִיסּוּר וְהֵיתֵר מִצְטָרְפִין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי זְעִירָא. כְּזַיִת יַיִן שֶׁנָּפַל לִקְדֵירָה וְאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת פָּטוּר עַד שֶׁיֹּאכַל כּוּלָּהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי בָּא בַּר מָמָל מִכֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת יְהֵא חַיָיב. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים לֹא יֹאכֵל. וְכִי מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ. אָלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצָנִים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. וּכְתִיב מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. אֶלָּא שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בַּמַּיִם וְשָׁרָה פִיתּוֹ בָהֶן וְיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת חַיָיב. מִיכָּן אַתְּ דָן לְכָל הָאִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמָה הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָיָיה וְיֵשׁ לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרוֹ עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִיקָּר. שְׁאָר אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָיָיה וְאֵין לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהֶן טַעַם כְּעִיקָּר. מִיכָּן לָמְדוּ חֲכָמִים לְכָל נוֹתְנֵי טְעָמִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי זְעִירָא. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. עַד שֶׁיִּטְעוֹם וָכָא אַתְּ אָמַר. אֲפִילוּ לֹא טָעַם.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: One does not whip for anything imparting taste except imparting taste for the nazir. [Rebbi Ze‘ira said, one does not whip for anything imparting taste until he tasted the forbidden thing itself] except the nazir even if he did not taste the forbidden thing itself. Rebbi Abba bar Mamal said, for food imparting taste what is forbidden and what is permitted is not combined, but for the nazir forbidden and permitted do combine. A baraita supports one and a baraita supports the other. A baraita supports Rebbi Ze‘ira: If wine in the volume of an olive fell into a dish and he ate from it, he cannot be prosecuted unless he ate the entire dish. In the opinion of Rebbi Abba bar Mamal, if he ate the volume of an olive from it he is guilty. A baraita supports Rebbi Abba bar Mamal: “What do we understand when it is said ( Num. 6:3): ‘Anything in which grapes were soaked he shall not eat, and fresh or dried grape berries he shall not eat’? What did the verse leave out that was not said? But since it was said ( Num. 6:4): ‘anything made from the wine-vine, from grape skins to seeds he should not eat;’ ( Num. 6:3) ‘from wine and liquor he shall abstain.’ Why does the verse say ‘anything in which grapes were soaked he should not eat’? It means that if he soaked grapes and then soaked his bread in that, if it adds up to the volume of an olive, he is guilty. From here you argue about all prohibitions of the Torah. Since for all that comes from the vine, whose prohibition is neither permanent, nor a prohibition of usufruct, and whose prohibition can be lifted, He made taste like the thing itself; it is logical that for every prohibition of the Torah which is permanent, is a prohibition of usufruct, whose prohibition cannot be lifted, taste is treated like the thing itself. From here, the Sages inferred that everything imparting taste is forbidden.” This is difficult for Rebbi Ze‘ira: you say everywhere “unless he tasted”, and here you say, “even if he did not taste.”

מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. דַּהֲווֹן דָּרְשִׁין שֵׁכָר. מַה שֵׁכָר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן רְבִיעִית אַף כָּאן רְבִיעִית. חָזְרוּ לוֹמַר. לֹא יֹאכַל. לֹא יִשְׁתֶּה. מָה אֲכִילָה כְזַיִת אַף שְׁתִיָיה כְּזַיִת.

“According to the early Mishnah if he drinks a quartarius of wine.” They did explain “liquor”. Since “liquor” mentioned there means a quartarius, so “liquor” mentioned here also means a quartarius. They changed to say “he shall not eat, he shall not drink.” Since eating is defined by an olive’s size so drinking is by an olive’s size.

רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַּזַּיִת חַיָיב. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. וְהוּא דִשְׁרָיֵיהּ בִּכְזַיִת יַיִן. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹס מָזוּג מִשׁוּם מִשְׁרָה לוֹקִין עָלָיו. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁלֹּא הִתְרוּ בוֹ מִשׁוּם מִשְׁרָה. אֲבָל אִם הִתְרוּ בוֹ מִשׁוּם מִשְׁרָה לֹא בְדָא. כְּתִיב וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁרַת עֲנָבִים. מִשְׁרַת חַרְצַנִּים מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר מִשְׁרַת וְכָל מִשְׁרַת. לְרַבּוֹת כָּל הַמִּשְׁרִיּוֹת לְמִשְׁרָה. מִשְׁרַת יַיִן בְּיַיִן מִצְטָרְפִין. מִשְׁרַת עֲנָבִים בָּעֲנָבִים מִצְטָרְפִין. מִשְׁרַת עֲנָבִים בְּיַיִן מָהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ. אָכַל חֲצִי זַיִת יַיִן וַחֲצִי זַיִת מִשְׁרָה אֵינוֹ חַיָיב. זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁצִּירֵף חַיָיב. אָכַל כְּזַיִת יַיִן וּכְזַיִת מִשְׁרָה אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ חַיָיב שְׁתַּיִם. מִפְּנֵי שֶׁצִּירֵף לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת.

“Rebbi Aqiba says, even if he dipped his bread in wine for a total volume of an olive, he is guilty.” Rebbi Ḥanania said, only if he dipped in an olive-sized volume of wine. Rebbi Immi in the name of Rebbi Joḥanan: For a mixed cup one whips because of soaking. That is, if they did (not) warn because of soaking. But if they warned because of soaking, this does not apply. It is written: “He shall not drink anything soaked in grapes.” Not only soaking grapes, from where soaking grape skins? The verse says “soaked, anything soaked,” that all kinds of soaking are counted. Mixed wine combines with pure wine. Soaking water of grapes combines with grapes. Do soaked grapes and wine combine? If one ate half an olive’s volume of wine and half an olive’s volume of soaking water, is he not guilty. Separately, he is not prosecutable. Because he combined, he is guilty. If he ate ( sic!) an olive’s volume of wine and an olive’s volume of soaking water, he is guilty only once. Separately, he is guilty twice. Because he combined, he should be guilty only once.

Mishnah

משנה: וְחַיָיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַגִּין. אֵילּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵילּוּ הֵן הַזַּגִּים. הַחַרְצַנִּים אֵילּוּ הַחִיצוֹנִים הַזַּגִּים אֵילּוּ הַפְּנִימִיִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִטְעֶה כְּזוּג שֶׁלַּבְּהֵמָה הַחִיצוֹן זוּג וְהַפְּנִימִי עִינְבּוֹל.

MISHNAH: One is guilty for wine separately, for grapes separately, for grape skins separately, for seeds separately. Rebbi Eleazar ben Azariah says, he is guilty only if he eats two חרצנים and their זגים. What are חרצנים and what זגים? חרצנים are the outer skins, זגים the inner (seeds), the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Yose said, that you should make no mistake, like an animal’s bell, the outer shell is זוג, the inner the clapper.

Halakhah

הלכה: וְחַיָיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן כול׳. כְּתִיב וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים לֹא יֹאכֵל. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר עֲנָבִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן לַחִין. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאַתְיָיא כְּהָדָא דְתַנֵּי חִזְקִיָּה. מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה פְּסוֹלֶת פֶּרִי כְפֶרִי עָשָׂה לַחִים כִּיבֵישִׁין. כָּאן שֶׁעָשָׂה פְסוֹלֶת פֶּרִי כְפֶרִי אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה לַחִין כִּיבֵישִׁין. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לַחִים וִיבֵישִׁים. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאַתְיָיא כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי הִילָא. לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרֶכֶב. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר רֶכֶב אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהַרֵיחַיִם בִּכְלָל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר רֵיחַיִם וָרֶכֶב. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

HALAKHAH: “One is guilty for wine separately, for grapes separately,” etc. It is written: “Also grapes, fresh or dried, he shall not eat.” One understands, since it said “grapes”, do we not know that they are fresh? Why does the verse say, “grapes, fresh or dried”? To declare guilty for either one separately. This parallels what Ḥizqiah stated: Since at a place where He did not treat the waste of fruits like fruits, He treated fresh and dried equally, here, where He treated the waste of fruits like fruits, would it not be logical that we treat fresh and dried equally? The verse said, “fresh or dried”, to declare guilty for either one separately. This parallels what Rebbi Hila said: “One may not impound the movable and the fixed part of a flour-mill. “One understands, since it said “the fixed part”, do we not know that the entire mill is understood? Why does the verse say, “the movable and the fixed part”? To declare guilty for either part separately.

לַחִים לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹסֵר. לַחִים לְרַבּוֹת אֶת הַסְּמָדַר. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. סְמָדַר אָסוּר בַּנָּזִיר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. יֵשׁ אוֹכֵל אֶשְׁכּוֹל וְחַיָיב מִשּׁוּם עֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים וְחַרְצַנִּים וְזַגִּין. שְׁרִיָין לְשֵׁם מִשְׁרָה. סְחָטוֹ לְשֵׁם יַיִן. וְהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם מִכָּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן. וגו׳.

“Fresh”, to include unripe berries. “Fresh”, to include the flower. The baraita follows Rebbi Yose, since Rebbi Yose said, the flower is forbidden for the nazir because it is a fruit. It is possible to eat a bunch of grapes and to be guilty in reference to “grapes, fresh or dried, he shall not eat.” If he soaked it for soaking, pressed it for wine, and they warned him about “anything that comes from the wine-vine”, etc.

אָמַר רִבִּי בָּא בַּר אָחָא. טַעֲמָא דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם בִּירְיָה. וְתַנֵּי. חַרְצַנִּים וְזַגִּין. לְהָבִיא אֶת הַשָּׁלִשׁ שֶׁבֵּנְתַיִים. וְהָא תַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן. אַף הֶעָלִין וְהַלּוּלָבִין בְּמִשְׁמַע. רִבִּי לִיעֶזֶר כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כְּלָל וּפְרָט הַכֹּל בִּכְלָל. וּכִדְרַבָּה מִן דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. אֲפִילוּ כְּלָל וּפְרָט הַכֹּל בִּכְלָל. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר חַרְצַנִּין וְזַגִּין. לְהָבִיא הַשָּׁלִשׁ שֶׁבֵּינְתַיִים.

Rebbi Abba bar Aḥa said: The reason of Rebbi Eleazar ben Azariah is because of a creature. But it was stated: “Skins and seeds,” to include the third [kind] between them. But was it not stated in the name of Rebbi Eliezer: “From anything made from the wine-vine”, leaves and twigs are also understood? Rebbi Eliezer parallels Rebbi Ismael, since Rebbi Ismael said, [if you have] a principle and a detail, everything is included in the principle. And more than that, since Rebbi Ismael said, with a principle and a detail, everything is included in the principle; why are “skins and seeds” said? To include the third [kind] in between.

מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. אָכַל חֲצִי זַיִת חַרְצַנִּים וְזַגִּין מֵעֲנָבָה אַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה חַיָיב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִין פָּטוּר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. אָכַל כְּזַיִת חַרְצַנִּים וְזַגִּין מִשְׁתֵּי עֲנָבוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִין חַיָיב שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַתְיָיא דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אִין תֵּימַר כְּרִבִּי יוּדָה אָכַל כְּזַיִת שְׁנֵי זוֹגִין וְחַרְצַנִּין.

What is Rebbi Yose’s reason? If one ate half the volume of an olive of seeds and peels from one grape berry, in Rebbi Eleazar ben Azariah’s opinion he is guilty, in the rabbis’ opinion he is not prosecutable. What is Rebbi Jehudah’s reason? If he ate the volume of an olive of peels and seeds from two grape berries, in Rebbi Eleazar ben Azariah’s opinion he is guilty only once, in the rabbis’ opinion he is guilty twice. Rebbi Abun said, it turns out that Rebbi Eleazar ben Azariah holds with Rebbi Jehudah, if he ate the volume of an olive of two זגים and their חרצנים?

Mishnah

משנה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. גִּילַּח אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִיסְטִּין סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים. נָזִיר שֶׁגִּילַּח בֵּין בַּזּוּג בֵּין בַּתַּעַר אוֹ שֶׁסִּיפְסֵף כָּל שֶׁהוּא חַיָיב. נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא יָחוֹף בָּאֲדָמָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂיעָר.

MISHNAH: An unspecified nezirut is thirty days. If he shaved, or robbers shaved him, he starts again for thirty. A nazir who shaved any [hair], whether with scissors or razor knife, or cropped, is guilty. A nazir may wash his head and separate his hair but may not comb. Rebbi Ismael says, he cannot wash his hair with powder because that removes hair.

Halakhah

הלכה: סְתָם נְזִירוּת ל̇ יוֹם כול׳. כְּתִיב תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. הָא עָבַר חַיָיב. גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כַּמָּה הוּא גִּידּוּל שִׂיעֵר. ל̇ יוֹם. עַד כְּדוֹן נָזִיר טָמֵא. נָזִיר טָהוֹר. וְגִלַּח רֹאשׁוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ. מִיכָּן שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְגַלֵּחַ. וְגִילַּח. כּוּלּוֹ וְלֹא מִקְצָתוֹ. מִיכָּן שֶׁאִם שִׁיֵיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לֹא אָמַר כְּלוּם. תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. אֵין לִי אֶלָּא תַעַר. מְנַיִין לְרַבּוֹת אֶת הַמְסַפְסֵף וְאֶת הַמִּסְפָּרַיִם כְּבַתַּעַר. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ. אֵין לִי אֶלָּא תַעַר. כָּל הַמַּעֲבִירִין בְּמַשְׁמַע. מִיכָּן שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר בּוֹ אֶלָּא בִלְבַד.

HALAKHAH: “An unspecified nezirut is thirty days,” etc. It is written: “A shaving knife shall not pass over his head;” therefore, if it did pass, he is guilty. “His head’s hair grows wildly;” how much means growing hair? 30 days. {That refers to an impure nazir. A pure nazir? “He has to shave his head on the day be becomes pure.” Why does the verse say: “On the seventh day he shall shave all his hair”? That shows that he shaves a second time.} “He shaves,” all, not in part. From here that if he left two hairs, he [did] nothing. “A shaving knife shall not pass over his head.” Not only a shaving knife, from where to treat a cropper and scissors like a shaving knife? The verse says, “shall not pass over his head.” That means not only a shaving knife; all methods of removal are understood. From here that he starts again only for a [shaving knife].

רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְרִבִּי אִילָא בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא יִסְתְּרוּ בוֹ שְׁלֹשִׁים אֲבָל יִסְתְּרוּ בוֹ שִׁבְעָה. לֹא. בְּשֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר בּוֹ לֹא שִׁבְעָה וְלֹא שְׁלֹשִׁים. אִין תֵּימַר. לֹא יִסְתְּרוּ בוֹ שְׁלֹשִׁים. מַה בֵּין נְזִיר טָהוֹר מַה בֵּין נְזִיר טָמֵא. תַּנֵּי קַל וָחוֹמֶר בְּנָזִיר טָהוֹר. תַּנֵּי קַל וָחוֹמֶר בְּנָזִיר טָמֵא. קַל בְּנָזִיר טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. וָחוֹמֶר שֶׁהוּא סוֹתֵר בּוֹ שִׁבְעָה. אִין תֵּימַר. לֹא יִסְתְּרוּ בוֹ שְׁלֹשִׁים. מַה שָׁנֵי בֵּין נָזִיר טָהוֹר בֵּין נָזִיר טָמֵא. קַל בְּנָזִיר טָמֵא שֶׁבְּכוּלָּן סוֹתְרִין בּוֹ. וָחוֹמֶר שֶׁהוּא סוֹתֵר בּוֹ שִׁבְעָה. אִין תֵּימַר. לֹא יִסְתְּרוּ בוֹ שְׁלֹשִׁים. מַה שָׁנֵי בֵּין נָזִיר טָהוֹר לְנָזִיר טָמֵא. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. מַה שָׁנֵי בֵּין בְּמִסְפָּרַיִם לִבְתַעַר וְנָזִיר טָהוֹר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Rebbi Abba bar Mamal and Rebbi Ila asked before Rebbi Yasa: They should not start again for thirty, but should start again for seven! No, should they restart neither for seven nor for thirty? If you say, they should not start again for thirty, what is the difference between a pure and an impure nazir? “One has stated a leniency and a restriction for a pure nazir; one has stated a leniency and a restriction for an impure nazir. A leniency for a pure nazir that he restart only for thirty; a restriction that he restart for seven If you say, he should restart for thirty, what is the difference between a pure and an impure nazir? A leniency for an impure nazir that all cases make him restart; a restriction that he restarts for seven.” Should he not restart for thirty? If you say, he should restart for thirty, what is the difference between a pure and an impure nazir? Some want to say, what is the difference between scissors and a shaving knife for a pure nazir following Rebbi Eliezer?

תַּמָּן תַּנִּינָן. שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה. הַנָּזִיר וְהַמְצוֹרָע וְהַלְּוִיִם. וְכוּלָּן שֶׁגִּילְּחוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר אוֹ שֶׁשִּׁיֵירוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לֹא עָשׂוּ כְּלוּם. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא בְּנָזִיר טָמֵא. אֲבָל בְּנָזִיר טָהוֹר כֵּיוָן שֶׁגִּילַּח רוֹב רֹאשׁוֹ אֲפִילוּ שֶׁלֹּא בְתַעַר יָצָא. רִבִּי אִמִּי כְּהָדָא דְרִבִּי אֶלְעָזָר (בֶּן עֲזַרְיָה) בָּעֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי תַעַר אֶלָּא בְנָזִיר טָהוֹר. תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִים. הָא אִם הִשְׁלִים צָרִיךְ תַּעַר. דִּילְמָא לֹא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בְנָזִיר טָמֵא בִּשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. נְהִיר אַתְּ דַּהֲוִיתוֹן קַיָימִין בְּנָזִיר וְאָמְרִינָן. לֹא שַׁנְיָיה בֵּין מִסְפָּרַיִם לַבְּתַעַר. וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. מַתְנִיתָא בְּנָזִיר טָמֵא. נָזִיר טָהוֹר לָמָּה לֹא. נָזִיר טָהוֹר מְגַלֵּחַ לְאַחַר זְרִיקָה. כֵּיוָן שֶׁקִּדֵּשׁ שֻׁלְּמָה נִזְרוֹ. בְּרַם. כְּנָשׁוּר הוּא.

There, we have stated: “Three categories of people shave and their shaving is a commandment: the nazir, the sufferer from skin disease, and the Levites. All these, if they shaved not with a knife or left two hairs,did not do anything.” Rebbi Eleazar said: The Mishnah [speaks] about an impure nazir. But a pure nazir, once he shaved most of his head, even if not with a knife, has acquitted himself [of his obligation]. Rebbi Immi, following Rebbi Eleazar (ben Azariah), asked: The only place where a knife is mentioned is about a pure nazir: “A shaving knife shall not pass over his head until the days are fulfilled.” Therefore, after he fulfilled them he needs a knife! Perhaps it was said only about an impure nazir with regard to two hairs. Rebbi Yose said to Rebbi Jacob bar Aḥa: Do you remember when we were studying Nazir, we said that there was no difference between scissors and a knife, and Rebbi Eleazar said: The Mishnah [speaks] about an impure nazir! Why not about a pure nazir? The pure nazir shaves after the blood was sprinkled. When that was sanctified, his vow was completed. But it is as if fallen out.

אַתְּ אָמַר בְּנָזִיר טָהוֹר רוֹב רֹאשׁוֹ מְעַכֵּב בּוֹ. גִּילַּח שְׁלִישׁוֹ. לֹא הִסְפִּיק לְגַלְּחוֹ עַד שֶׁגָּדַל כּוּלּוֹ. מְגַלֵּחַ הַשְּׁאָר וְדַייוֹ אוֹ צָרִיךְ לְגַלֵּחַ אֶת כּוּלּוֹ. אַתְּ אָמַר בְּנָזִיר טָמֵא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ. וְדִכְוָתָהּ בְּנָזִיר טָהוֹר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְכֵן הִיא. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּשֵׁם שֶׁשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ כָּךְ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ.

You say about a pure nazir that most of his hair hinders him. If he shaved a third but did not manage to finish until everything grew again: Is it sufficient that he shave the remainder or does he have to shave everything? You say about an impure nazir that two hairs hinder or two hairs make him start again. Similarly, for a pure nazir, do two hairs hinder him or two hairs make him start again? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, so it is, and it was stated: “Rebbi Simeon ben Jehudah said in the name of Rebbi Simeon, just as two hairs hinder him, so two hairs cause him to start again.”

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. וְגִילַּח אֶת כּוּלּוֹ וְשִׁיֵיר בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְהָיָה בָהֶן כְּדֵי לָכוּף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ שְׁתֵּי פְעָמִים וְגִלַּח מֵהֶם פַּעַם אַחַת. מֵאַחַר שֶׁגִּילַּח כְּדֵי סֵימָן יָצָא אוֹ מֵאַחַר שֶׁשִּׁיֵיר כְּדֵי סֵימָן לֹא יָצָא.

Rebbi Jeremiah asked: If he shaved everything but left two hairs which were long enough each to bend its end to its root twice; he shaved to reduce it to one. Since he cut the required length, has he fulfilled his obligation, or because he omitted what was required, did he not fulfill his obligation?

רִבִּי אִילָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לְמַלְקוּת אַחַת. לְעִיכּוּב שְׁתַּיִם. לִסְתִירָה שָׁלֹשׁ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁסִּיפְסֵף כָּל שֶׁהוּא חַיָיב. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל. פָּתַר לֵיהּ רִבִּי יָסָא כָּל שֶׁהוּא מִזֶּה וְכָל שֶׁהוּא מִזֶּה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. יֵשׁ תּוֹלֵשׁ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חַיָיב עֲלֵיהֶן מִשֵּׁם אַרְבָּעָה ללָוִים. מִשֵּׁם נָזִיר מִשֵּׁם מְצוֹרָע מִשֵּׁם יוֹם טוֹב מִשֵׁם מַקִּיף. לַלָּוִים אֲתִינָן מִיתְנֵי. אֶבָל לַמַּלְקוּת לוֹקִין אֲפִילוּ עַל אַחַת.

Rebbi Ila said before Rebbi Yose: For whipping one, for hindering two, to start again three. A baraita disagrees with Rebbi Yose: “If he cropped any, he is guilty.” Rebbi Abba bar Mamal said, Rebbi Yasa explains it by a little bit from each one. A baraita disagrees with Samuel: A person may tear out two hairs and have violated four prohibitions: As a nazir, as a sufferer from sking disease, on a holiday, because of jaw stripping. We have enumerated the prohibitions; but with regard to whippings, one even whips for one.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַסְפְּסִין בְּקִלִּיקִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְפַסְפְּסִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר מְפַסְפְּסִין. בְּבָרִיא. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַסְפְּסִין. בְּתַשׁ.

Some Tannaïm state: “One separates matted hair.” Some Tannaïm state: “One does not separate.” Rav Ḥisda said, the one who states that one separates, for healthy [hair]; the one who states that one does not separate, for weak [hair].

Mishnah

משנה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלַּח אַל תְּגַלַּח וְהוּא מְגַלֵּחַ חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּיטַּמֵּא אַל תִּיטַּמֵּא וְהוּא מִיטַּמֵּא חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

MISHNAH: A nazir who was drinking wine all day long is guilty only once. If he was told “do not drink, do not drink” and he did drink, he is guilty for each single infraction. One who shaved all day long is guilty only once. If he was told “do not shave, do not shave” and he did shave, he is guilty for each single infraction. One who defiled himself for the dead all day long is guilty only once. If he was told “do not defile yourself, do not defile yourself” and he did defile himself, he is guilty for each single infraction.

Halakhah

הלכה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כול׳. נָזִיר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. מֵאַחַר שֶׁאֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַטּוּמְאָה אֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן. גָּרַשׂ כּוּלָּהּ הִילְכְתָא בְּפֶרֶק גֹ.

HALAKHAH: “A nazir who drank wine,” etc. A nazir while he was in a cemetery: Rebbi Joḥanan said, one warns him about wine and shaving. Rebbi Simeon ben Laqish said, since one cannot warn him because of impurity, one does not warn him about wine and shaving. One reads all this in the Third Chapter.

הָיוּ לְפָנָיו צְלוֹחִיּוֹת שְׁתַּיִם. אַחַת שֶׁלְּמַיִם וְאַחַת שֶׁלְּיַיִן. נָטַל וְשָׁתָה אוֹתָהּ שֶׁלְּמַיִם. אָמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ מִשֶּׁאַתְּ שׁוֹתֶה שֶׁלְּמַיִם אַתְּ שׁוֹתֶה שֶׁלְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ יֹ זֵתִים. וְאַתָּה מִתְחַיֵיב יֹ מַלְקִיּוֹת. אֵינוֹ מְקַבֵּל הַתְרָיָיה בְדַעַת הַזֹּאת. אֲבָל אִם הָיְתָה צְלוֹחִית אַחַת שֶׁלְּיַיִן וְהִתְחִיל לִשְׁתּוֹת בָּהּ. אָמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ אִם תִּשְׁתֶּה אֶת כּוּלָּהּ יֵשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה זֵתִים וְתִתְחַיֵּיב עֲשָׂרָה מַלְקִּיּוֹת. מְקַבֵּל הַתְרָיָיה בְדַעַת הַזֹּאת.

If before him were two bottles, one of water and one of wine. He took and emptied the water bottle. They said to him, you should know that after you drank the water, if you then drink the wine, since its volume corresponds to ten olives you will be subject to ten whippings; he does not accept warning in this way. But if it was a wine bottle and he started drinking from it when they said to him, you should know that if you then drink it all, since its volume corresponds to ten olives you will be subject to ten whippings; he accepts warning in this way.

הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שַׁפּוּדִין. אַחַת שֶׁלִּשְׁחוּטָה וְאַחַת שֶׁלִּנְבֵילָה. נָטַל לֶאֱכוֹל אוֹתָהּ שֶׁלִּשְׁחוּטָה. אָמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ מַה שֶׁאַתָּה אוֹכֵל שֶׁלִּשְׁחוּטָה. אִם אַתְּ אוֹכֵל אֶת הַנְּבֵילָה וְיֵשׁ בָּהּ יֹ זֵיתִים וְאַתָּה מִתְחַיֵיב עָלֶיהָ עֲשָׂרָה מַלְקִיּוֹת. אֵינוֹ מְקַבֵּל הַתְרָיָיה בְדַעַת הַזֹּאת. אֲבָל אִם הָיָה שַׁפּוּד אֶחָד שֶׁלִּנְבֵילָה. הִתְחִיל לֶאֱכוֹל בּוֹ. אָמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ מִשֶּׁאַתְּ אוֹכֵל כּוּלּוֹ וְיֵשׁ בָּהּ יֹ זֵיתִים וְאַתָּה מִתְחַיָיב יֹ מַלְקִּיּוֹת. מְקַבֵּל הַתְרָיָיה בְדַעַת הַזֹּאת.

If before him were two roasting spits, one with slaughtered meat and one with carcass meat. He took and ate the slaughtered meat. They said to him, you should know that after you ate the slaughtered meat, if you then ate the carcass meat, since its volume corresponds to ten olives you will be subject to ten whippings; he does not accept warning in this way. But if there was a roasting spit of carcass meat and he started eating from it when they said to him, you should know that if you then ate it all, since its volume corresponds to ten olives you will be subject to ten whippings; he accepts warning in this way.

Mishnah

משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִים אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִים וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּמִבַּתִּגְלַחַת שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ וְהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה. וְחוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִן הַתִּגְלַחַת שֶׁהַטּוּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַיָיבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן וְהַתִּגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן.

MISHNAH: Three kinds are forbidden for the nazir: Impurity, shaving, and consuming produce of the vine. Impurity and shaving are more severe than the prohibition of produce of the vine since impurity and shaving require him to start again, but produce of the vine does not require him to start again. The prohibition of produce of the vine is more severe than impurity and shaving since produce of the vine is never permitted but impurity and shaving are permitted for a commanded shaving and a corpse of obligation. Impurity is more severe than shaving since for impurity he has to start again from the beginning and is obligated for a sacrifice, but for shaving he has to start again for at most 30 days and is not obligated for a sacrifice.

Halakhah

הלכה: הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיי עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. תִּגְלַחַת. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו׳.

HALAKHAH: Impurity, as it is written: “During all the days he vowed to the Eternal he shall not come close to a human corpse.” Shaving, as it is written: “During all the days of his nazir vow, a shaving knife shall not come onto his head.” Anything from the vine, as it is written: “During all the days of his vow, of anything coming from the wine-vine [he shall not eat.]”

חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיי. וְהַתִּגְלַחַת. דִּכְתִיב וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.

“Impurity and shaving are more severe than produce of the vine.” Impurity, as it is written: “All the days he vowed to the Eternal.” And shaving, as it is written: “The earlier days fall away, for his vow in impure.”

חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת (שֶׁלְּמַיִם אוֹ) שֶׁלְּיַיִן. אֲבָל אִם אָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁאֶשְׁתֶּה וְנָזִיר. אֶשְׁתֶּה אָתָא מֵימַר לֹא יִשְׁתֶּה.

“The produce of the vine is more severe than impurity and shaving.” They wanted to say, for the Four Cups (of water or) wine. But if he said, “a vow that I shall drink and be a nazir”, “that I shall drink” comes to say that he will not drink.

הוּתָּר בְּתִגְלַחַת מִצְוָה. לֹא סוֹף דָּבָר כְּדֵי לִיתֵּן סֵימָן לְנִגְעוֹ. אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן סֵימָן לְנַתְקוֹ וְלֵידַע אִם פָּשָׂה וְאִם לֹא פָשָׂה. וּבְמֵת מִצְוָה. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה.

He is permitted commanded shavings. Not only to signify his skin disease but also to signify his scall, to know whether it spread or did not spread. “And a corpse of obligation.” That is what we have stated: “If they were walking and came upon a corpse of obligation.”

חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִן מִבַּתִּגְלַחַת. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ. וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. חוֹמֶר בַּתִּגְלַחַת שֶׁעָשָׂה בָהּ הַמְגַלֵּחַ כְּמִתְגַּלֵּחַ. וְהַטָּמֵא לֹא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כְּמִיטָּמֵא.

“Impurity is more severe than shaving.” Impurity, as it is written: “The earlier days fall away,” “and he shall bring a yearling sheep as a reparation offering.” Shaving is more severe because He made the shaver equal to the shaved, but in impurity He did not make the defiler equal to the defiled.

Mishnah

משנה: תִּגְלַחַת הַטּוּמְאָה כֵּיצַד הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. וְאִם גִּילַּח בַּשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן מַה בֵּין זֶה לִמְצוֹרָע. אָמַר לוֹ זֶה טַהֲרָתוֹ תְּלוּיָה בְיָמָיו וּמְצוֹרָע טַהֲרָתוֹ תְּלוּיָה בְתִגְלַחְתּוֹ. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְעוֹרַב שֶׁמֶשׁ.

MISHNAH: What is shaving in impurity? He was sprinkled on the third and seventh [days], shaves on the seventh, and brings his sacrifices on the eighth. If he shaved on the eighth, he may bring his sacrifices on the same day, the words of Rebbi Aqiba. Rebbi Ṭarphon asked him, what is the difference between this one and the sufferer from skin disease? He told him, the purification of this one is bound to his days, but the purification of the sufferer from skin disease is bound to his shaving. He cannot bring his sacrifices unless the sun had set for him.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב וְהִזִּיר לַיי אֶת יְמֵי נִזְרוֹ. מִיּוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנֹתָיו. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִשְּׁעַת תִּגְלַחְתּוֹ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁגִּילַּח בַּשְּׁבִיעִי וְהֵבִיא קָרְבְּנֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. אֲבָל אִם גִּילַּח בַּשְּׁמִינִי וְהֵבִיא קָרְבְּנֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם כָּל עַמָּא מוֹדֶה בְּיוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁטָּבַל בַּשְּׁבִיעִי. אֲבָל אִם טָבַל בַּשְּׁמִינִי נַעֲשֶׂה שְׁבִיעִי שְׁמִינִי וּשְׁמִינִי שְׁבִיעִי. וְאֵינוֹ מוֹנֶה אֶלָּא מִן הַשְּׁבִיעִי בִּלְבַד. נִיטְמָא וְחָזַר וְנִיטְמָא מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. בְּרַם כְּרִבִּי הַיי דָא הוּא עוֹמֵד בִּנְזִירוּת בְּטוּמְאָה. אָמַר רִבִּי אִילָא. מַה פְלִיגִין. לִמְנוֹת לִנְזִירוּת בְּטַהֲרָה. וְהִזִּיר לַיי אֶת יְמֵי נִזְרוֹ וְהֵבִיא. אָמַר רִבִּי. עַד שֶׁיָּבִיא מַמָּשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֲפִילוּ נִרְאֶה לְהָבִיא. קָרְבַּן טוּמְאָה כָּל עַמָּא מוֹדוֹי שֶׁמֵּבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. וְתַנֵּי כֵן. נִיטְמָא בַּשְּׁבִיעִי וְחָזַר וְנִיטְמָא בַּשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבָּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא כְּרִבִּי נִדְחֶה קָרְבָּן רִאשׁוֹן וּמֵבִיא קָרְבָּן שֵׁינִי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה לֹא נִדְחֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא נִדְחֶה וּמֵבִיא אַחֵר.

HALAKHAH: It is written: “He has to vow to the Eternal the days of his nezirut,” from the day he brings his sacrifices, the words of Rebbi. Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah says, from the time of his shaving. Rebbi Ze‘ira in the name of Rav Hoshaia, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Where do they disagree? If he shaved on the seventh and brought his sacrifices on the eighth. But if he shaved on the eighth and brought his sacrifices on the same day, everybody agrees on the day he brings his sacrifices. Rebbi Yose said, that is, if he immersed himself on the seventh. But if he immersed himself on the eighth, the eighth takes the place of the seventh and the seventh of the eighth; he counts only from that “seventh”. If he became impure and impure again, he brings a sacrifice for each occurrence. Rebbi Ze‘ira said, that statement follows Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah, but following Rebbi this person still stays in impure nezirut. Rebbi Hila said, where do they disagree? To count nezirut in purity. “He has to vow to the Eternal the days of his nezirut and bring.” Rebbi said, until he actually brought. Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah says, even if he was enabled to bring the sacrifice for impurity. Everybody agrees that he brings a sacrifice for impurity. It was stated thus: If he became impure on the seventh, and again impure on the eighth, he brings a sacrifice for each occurrence. In Rebbi Ze‘ira’s opinion, following Rebbi the first sacrifice is superseded and he brings the second; following Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah it was not superseded. In Rebbi Hila’s opinion, everybody agrees that nothing is superseded and he brings another.

Mishnah

משנה: תִּגְלַחַת הַטַּהֲרָה כֵּיצַד. הָיָה מֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת חַטָּאת עוֹלָה וּשְׁלָמִים וְשׁוֹחֵט אֶת הַשְּׁלָמִים וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי אֱלְעָזָר אוֹמֵר לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל הַחַטָּאת שֶׁהַחַטָּאת קוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם. וְאִם גִּילַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן יָצָא.

MISHNAH: What is shaving in purity? He brings three animals, a purification sacrifice, an elevation sacrifice, and a well-being sacrifice. He slaughters the well-being sacrifice ands shaves for it, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Eleazar says, he only should shave for the purification sacrifice since that has precedence everywhere, but if he shaved for any of the three, he satisfied his obligation.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה וגו׳. מַה תַלְמוּד לוֹמַר יַעֲשֶׂה. הַקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. הָתִיב רִבִּי חִינְנָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא כְתִיב וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ. מֵעַתָּה יַעֲשֶׂה הַקְדִּים בּוֹ מַעֲשֶׂה. מַאי כְדוֹן. אָתָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שֶׁאִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלָשְׁתָּן יָצָא. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מָאן תַּנָּא. כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כָּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Joshua ben Levi said: “The ram he shall offer, etc.” Why does the verse say, “he shall offer”? Start the procedure with it. Rebbi Ḥinena objected before Rebbi Mana: But is it not written: “He shall offer his flour offering and his libation”? Should he not start with them? How is that? Rebbi Ḥinena in the name of Rebbi Joshua ben Levi: If he shaved for any of the three, he satisfied his obligation. Rebbi Ze‘ira asked before Rebbi Mana: Who is the Tanna of: “All purification offerings in the Torah precede the reparation offerings”? Rebbi Eleazar said, it is everybody’s opinion, “all purification offerings in the Torah precede the reparation offerings.”

Mishnah

משנה: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵרֵשׁ הָרְאוּיָה לַחַטָּאת תִּיקָּרֵב חַטָּאת. לָעוֹלָה תִּיקָּרֵב עוֹלָה. לַשְּׁלָמִים תִּיקָּרֵב שְׁלָמִים. הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד וְאִם גִּילַּח בַּמְּדִינָה הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבַד.

MISHNAH: Rabban Simeon ben Gamliel says, if he brought three animals but did not specify, the one proper for the purification offering shall be brought as purification offering, for the elevation offering shall be brought as elevation offering, for the well-being offering shall be brought as well-being offering. He took the hair shorn from his nazir head and sent it under the cooking pot; even if he shaved in the countryside he sent it under the cooking pot. When has this been said? If he shaved in purity. But if he shaved in impurity, he does not send it under the cooking pot. Rebbi Meïr says, all send under the cooking pot except the impure in the countryside.

Halakhah

הלכה: הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. בְּשֶׁלֹּא פֵּירֵשׁ. הָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ פֵּירֵשׁ. אָמְרִין. אֲפִילוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ פֵּירֵשׁ לֹא. לָמָּה. בְּהֵמָה עָלֶיהָ הֲלָכוֹת סְתוּמוֹת כַּתְּחִילָּה.

HALAKHAH: They wanted to say, if he did not specify, but in his house he did specify. They said, even in his house he need not specify. Why? The animal which at the start has the rules of the indeterminate.

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. טוֹבְלוֹ בָּרוֹטֶב. מַה טַעֲמָא. וְנָתַן עַל הָאֵשׁ. אַף הַזֶּבַח יְהֵא בָאֵשׁ.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav: He puts it into the sauce. What is the reason? “He puts it into the fire,” the sacrifice also into the fire.

תַּנֵּי. הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּגְּבוּלִין. הַטָּהוֹר שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ תַּחַת הַדּוּד שֶׁלְּאָשָׁם מֵבִיא. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. הַטָּהוֹר כָּךְ וְכָךְ מֵבִיא הַטָּמֵא כָּךְ וְכָךְ אֵינוֹ מֵבִיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. הַטָּמֵא שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וְהַטָּהוֹר שֶׁבַּגְּבוּלִין אֵינוֹ מֵבִיא. אֵין לָךְ מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד אֶלָּא הַמְגַלֵּחַ בְּטַהֲרָה. פֶּתַח אוֹהֶל מוֹעֵד. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהֵא רָאוּי וְסָמוּךְ. וְרַבָּנִין אָמְרִין. רָאוּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ. סָמוּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי.

It was stated: “All send under the cooking pot except the impure in the countryside. The pure in the Temple brings it under the cooking-pot of the reparation sacrifice, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, the pure brings in any case, the impure does not bring in any case. But the Sages say, neither the impure in the Temple nor the pure in the countryside bring. Nobody sends under the cooking-pot except the one who shaves in purity.” “Outside the door of the Tent of Meeting.” Rebbi Meïr says, only if he is proper and near; but the rabbis say, proper even if not near, near even if not proper.

Mishnah

משנה: הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן וְכֹהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל. וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמְנִיפָן וְאַחַר כָּךְ הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בַּיַּיִן וְלִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בַּיַּיִן וּלְהִיטַּמֵּא לַמֵּתִים.

MISHNAH: He cooked the well-being offering or scalded it. A Cohen takes the cooked fore-leg of the ram, one unleavened loaf from the basket, and one unleavened thin bread, places it on the nazir’s hands and waves it. Afterwards the nazir is permitted to drink wine and to defile himself with the dead. Rebbi Simeon says, when one of the bloods was sprinkled, the nazir is permitted to drink wine and to defile himself with the dead.

Halakhah

הלכה: מַתְנִיתָא אָמְרָה. הַשָּׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. דְּתַנִינָן. הָיָה מְבַשֵּׁל הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. וְקַרְיָיה אָמְרָה שֶׁהַצְּלִי קָרוּי מְבוּשָּׁל. דִּכְתִיב וַיְבַשְּׁלוּ אֶת הַפֶּסַח בָּאֵשׁ. אִין תֵּימַר שְׁלֹּא כַהֲלָכָה. רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרַיָיה אָמַר כַּמִּשְׁפָּט. וּמַתְנִיתָא אָמְרָה שֶׁהַשָּׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. וְהָא תַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מוּתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָלְכוּ בַנְּדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּה. הָלְכוּ בַנְּדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. אָמַר. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם בַּחַג. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָסוּר בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יֹאשַׁיָּה מוּתָּר. אוֹף רִבִּי אוֹשַׁעְיָה מוֹדֶה שֶׁהוּא אָסוּר. לֹא אָמַר רִבִּי יֹאשַׁיָּה אֶלָּא לְחוֹמָרִין.

HALAKHAH: A Mishnah states that scalding is called cooking, as we have stated: “If he cooked the well-being offering or scalded it.” A verse [states] that “roasted” is called “cooked”: “They cooked the pesaḥ”, etc. If you say, against the rules, Rebbi Jonah from Bostra said, “as is the rule”. A Mishnah states that scalded is called cooked: “Is one who makes a vow to abstain from cooked food permitted roasted and scalded food”? Rebbi Joḥanan said, in matters of vows one follows common usage. Rebbi Joshia said, in matters of vows one follows biblical usage. What is the difference between them? ‘A qônām that I shall not taste wine on Tabernacles.’ In the opinion of Rebbi Joḥanan he is forbidden on the last day of the holiday. In the opinion of Rebbi Joshia, is he permitted? Rebbi Joshia also agrees that he is prohibited. Rebbi Joshia said it only for restrictions.

רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן אָכַל חֲלִיטָא וְאָמַר. לֹא טְעָמִית מָזוֹן בְּהָדֵין יוֹמָא. וְהַתְנָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן מוּתָּר בְּמַיִם וּבְמֶלַח. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יֹאשִׁיָּה דְאָמַר. הִילְכוּ בִּנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן הַתּוֹרָה. מְנַיִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר עוּלָא. וְעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאוֹת בָּר וְלֶחֶם וּמָזוֹן וגו׳. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּמָזוֹן. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן.

Rebbi Ḥiyya bar Abba said, Rebbi Joḥanan ate bake-meats and said, I did not taste food on that day. But did we not state: “He who made a vow not to eat food is permitted water and salt”? Explain it following Rebbi Joshia, who said, in matters of vows one follows biblical usage. And from where that everything is called food? Rebbi Aḥa bar Ulla said: “And ten female donkeys carrying grain, bread, and food, etc.” Why does the verse say, “and food”? From here that everything is called food.

כְּתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל. אִי בְּשֵׁילָה יָכוֹל בִּפְנֵי עַצְמָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר מִן הָאַיִל. הָא כֵּיצַד. חוֹתְכָהּ עַד שֶׁהוּא מַנִּיחַ בָּהּ כִּשְׂעוֹרָה. וְלֹא הַקּוֹדֶשׁ בּוֹלֵעַ מִן הַחוֹל וְלֹא הַחוֹל בּוֹלֵעַ מִן הַקּוֹדֶשׁ.

It is written: “The Cohen takes the cooked fore-leg of the ram.” If cooked, I could think separately. The verse says, “from the ram”. How is this? He cuts it off so that only a barley grain’s width remains. Does not the sanctified absorb from the profane, or the profane from the sanctified?.

חִילְפַיי שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן וּלְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. טֵבֵל מַהוּ שֶׁיּוּסָּר בְּיוֹתֵר מִמָּאתַיִם. אָמְרוּ לֵיהּ. אֵין טֵבֵל בְּיוֹתֵר מִמָּאתַיִם. וְהָא תַנִּינָן. כָּל הַמְּחַמֵּץ וְהַמְּטַבֵּל וְהַמְּדַמֵּעַ. אִין תֵּימַר לְמֵאַה וּלְמָאתַיִם. אֲפִילוּ לֹא חִימֵּץ אֲפִילוּ לֹא טִיבֵּל. אֶלָּא בָּעֲנָבִים אֲנָן קַיָימִין. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁלֹּא צִימְּיקוּ אֲבָל אִם צִימְּקוּ יֵשׁ טֵבֵל בְּיוֹתֵר מִמָּאתַיִם. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁלֹּא בִּישְּׁלוֹ. אֲבָל אִם בִּישְּׁלוֹ יֵשׁ טֵבֵל בְּיוֹתֵר מִמָּאתַיִם.

Ḥilfai asked Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish, do condiments forbid with more than 200? They said to him, condiments are not in more than 200. But did we not state: “Anything which sours, flavors, or creates dema ‘?” If you say about 100 or 200, even if it does not sour, flavor, or create dema ‘! But we deal with grapes. Rebbi Assi in the name of Rebbi Joḥanan, if they were not raisins, but if they were raisins they are condiments in more than 200. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, if they were not cooked, but if they were cooked they are condiments in more than 200.

רִבִּי יָסָא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָיה. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִמֵּאָה. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָיה. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לְרִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא. הָא רִבִּי יָסָא פְלִיג עֲלָךְ. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל תְּרֵיכוֹן. כָּל הַמְּחַמֵּץ מְּטַבֵּל מְחַמֵּעַ. אִין תֵּימַר לְמֵאָה מִמָּאתַיִם. אֲפִילוּ לֹא חִימֵּץ אֲפִילוּ לֹא טִיבֵּל. אֶלָּא בְּיוֹתֵר אֲנָן קַיָימִין. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר בָּשָׂר בְּבָשָׂר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הוּא בָּשָׂר בְּבָשָׂר הוּא שְׁאָר כָּל הָאִיסּוּרִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּלְאִיסּוּר מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ כִּילּוּ בָּצָל כִּילּוּ קֶפַלּוֹט.

Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joshua ben Levi in the name of Bar Pedaiah: All sources of flavor one in a hundred. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joshua ben Levi in the name of Bar Pedaiah: All sources of flavor one in sixty. Rebbi Samuel ben Rav Isaac said to Rebbi Ḥiyya bar Abba: Rebbi Yasa disagrees with you and the Mishnah disagrees with both of you: “Anything which sours, flavors, or creates dema ‘? If you say about 100 or 200, even if it does not sour, flavor, or create dema ‘! Therefore, we hold even more. Rebbi Jeremiah said, explain it for meat in meat. Rebbi Yose said, meat in meat is the same as all other prohibitions since Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Joḥanan, one estimates as if they were onion or leeks.

מַאי כְדוֹן. אָהֵן אָמַר. נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִמֵּאָה. וְאָהֵן אָמַר נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. וּשְּׁנֵיהֶן לְמֵידִין מֵאֵיל נָזִיר. מָאן דְּאָמַר. נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִמֵּאָה. אַתְּ עוֹשֶׂה אֶת הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִמֵּאָה לָאַיִל. וּמָאן דְּאָמַר. נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. אַתְּ עוֹשֶׂה אֶת הַזְּרוֹעַ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לָאַיִל. מָאן דְּאָמַר. נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִמֵּאָה. אַתְּ מוֹצִיא אֶת הַזְּרוֹעַ הָעֲצָמוֹת. וּמָאן דְּאָמַר נוֹתְנֵי טְעָמִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. אֵין אַתְּ מוֹצִיא אֶת הַזְּרוֹעַ מִן הָעֲצָמוֹת. וּכְשֵׁם שֶׁאַתְּ מוֹצִיא אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַזְּרוֹעַ כָּךְ אַתְּ מוֹצִיא מִן הָאַיִל. לֵית יְכִיל. דְּתַּנֵּי אֵין טִינּוֹפֶת שֶׁלַתְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַתְּרוּמָה לְהַעֲלוֹת אֶת הַחוּלִין. אֲבָל טִנּוֹפֶת שֶׁלְחוּלִין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחוּלִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. רִבִּי בִּיבִי בָּעֵי. טִינּוֹפֶת שֶׁלַתְּרוּמָה מָהוּ שֶׁתִּצְטָרֵף עִם הַחוּלִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. מִן מַה דְאָמַר רַב הוּנָא. קִלְיפֵּי אִיסּוּר מִצְטָרְפִין לְהַתִּיר. הָדָא אָמְרָה טִנּוֹפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַחוּלִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה.

How is this? One says, all sources of flavor by one in 100; the other says, all sources of flavor by one in 60. For him who says all sources of taste by one in 100, you take the foreleg as one in 100 of the ram. For him who says all sources of taste by one in 60, you take the foreleg as one in 60 of the ram. For him who says one in 100, you remove the bones from the foreleg. But if you remove the bones from the foreleg, remove them from the ram! This you cannot do, as it was stated: “The waste of heave does not combine with heave to forbid the profane, but the waste of profane combines with the profane to lift the heave.” Rebbi Vivian asked: Does the waste of heave combine with profane to lift the heave? Since Rav Ḥuna said, the husks of what is forbidden combine to permit; that means waste of heave combines with profane to lift the heave.

תַּנֵּי רִבִּי חִזְקִיָּה. כָּל מַה שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ בְּמָקוֹם אַחֵר הִתַּרְתִּי לָךְ כָּאן. לְפִי שֶׁבְּכָל מָקוֹם מֵאָה אָסּוּר. מֵאָה וְעוֹד מוּתָּר. וָכָא אֲפִילוּ מֵאָה מוּתָּר.

Rebbi Ḥizqiah stated: All I forbade to you at other places I permitted to you here. Since everywhere 100 is a prohibition, more than 100 is permitted, but here even 100 is permitted.

רַב אָמַר. תְּנוּפָה מְעַכֶּבֶת בַּנָּזִיר. וְהָתַנֵּי. תּוֹרַת הַנָּזִיר. בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְנָפַיִם בֵּין שֶׁאֵין לוֹ כְנָפַיִם. דְּאָמַר רַב. בְּנָזִיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְתַנֵּי כֵן. הָרָאוּי לִתְנוּפָה תְּנוּפָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. וְשֶׁאֵין רָאוּי לִתְנוּפָה אֵין תְּנוּפָה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. שִׁיעוּר מְעַכֶּבֶת בַּנָּזִיר. כִּתְנוּפוֹת וְכִבְהוֹנוֹת שֶׁלַּמְּצוֹרָע. וְהָתַנֵּי. תּוֹרַת הַמְצוֹרָע. בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְהוֹנוֹת בֵּין שֶׁאֵין לוֹ בְהוֹנוֹת. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר. נוֹתֵן עַל מְקוֹמָן.

Rav said, waving stops the nazir. But did we not state: “The teachings for the nazir,” whether or not he has wings? What Rav says, if he does, as it was stated thus: For somebody able to wave, waving stops him; for somebody unable to wave, waving does not stop him. Samuel says, measure stops a nazir, as for the waves and thumbs of a sufferer from skin disease. But did we not state: “The teachings for the sufferer from skin disease,” whether or not he has thumbs? He explains it following Rebbi Eliezer who said, he puts it on their place.

Mishnah

משנה: גִּילַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָּסוּל תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּילַּח עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וְקָרְבְּנוֹתָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּילַּח עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ אֲבָל שְׁאָר הַזְּבָחִים עָלוּ לוֹ. וְאִם גִּילַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁירָה וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים.

MISHNAH: If he shaved for one of the sacrifices and it turned out to be invalid, his shaving is invalid and his sacrifices are not counted for him. If he shaved for the purification offering not in its name but brought the other sacrifices in their names, his shaving is invalid and his sacrifices are not counted for him. If he shaved for the elevation or well-being offerings not in their names but then brought his sacrifices in their names, his shaving is invalid and his sacrifices are not counted for him. Rebbi Simeon says, that sacrifice is not counted for him but the others are counted for him. But if he shaved for all three and one of them is valid, his shaving is valid and he has to repeat the other sacrifices.

Halakhah

הלכה: עָלַת לוֹ וּלְתִגְלַחְתּוֹ. אִין תֵימַר. לֹא עָלַת לוֹ וּלְתִגְלַחְתּוֹ. אֲפִילוּ זְבָחָייו לֹא עָלוּ לוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מָהוּ עַל שַׁלְמֵי חֲגִיגָה לְגַלֵּחַ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִין עָלוּ לוֹ. וַאֲפִילוּ שְׁחָטָן לֹא כְשַׁלְמֵי נְדָבָה הֵן. הָדָא אָמְרָה. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ עַל שַׁלְמֵי נְדָבָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן אָמַר. רַב אָדָא בַּר אֲחָה וְרִבִּי יוֹחָנָן. רַב אָדָא בַּר אֲחָוָה צְרִיכָא לֵיהּ. וְרִבִּי יוֹחָנָן פְּשִׁיטָא לֵיהּ.

HALAKHAH: Is it counted for him and his shaving? If you would say that it is not counted for him and his shaving, then his sacrifices count for nothing. Rebbi Joḥanan asked: Following Rebbi Simeon, may he shave for his holiday well-being offerings? Is that not the Mishnah? “Rebbi Simeon says, that sacrifice is not counted for him but the others are counted for him.” When he slaughtered them are they not like voluntary well-being offerings? This means that he may shave for voluntary well-being offerings following Rebbi Simeon. Rebbi Yose bar Abun said, Rav Ada bar Aḥawa and Rebbi Joḥanan. For Rav Ada bar Aḥawa it is problematic, but for Rebbi Joḥanan it is obvious.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִיטְמָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהַר. אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים וְאָמְרוּ לָהּ בִּתָּהּ שֶׁהִיא מְסֻכֶּנֶת וְהָלְכָה וּמְצָאֲתָהּ שֶׁמֵּתָה וְאָמְרוּ חֲכָמִים תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהַר.

MISHNAH: If one of the bloods had been sprinkled for him when he became impure, Rebbi Eliezer says, he has to repeat everything. But the Sages say, he shall bring his remaining sacrifices once he became pure again. They told him, it happened with Miriam the Palmyrene, that one of the bloods had been sprinkled for her when she was informed that her daughter was dying; she went and found her dead; then the Sages said, she shall bring her remaining sacrifices once she becomes pure again.

Halakhah

הלכה: מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר. לֹא סָתַר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סוֹתֵר כָּל קָרְבְּנוֹתָיו. פְּשִׁיטָא דָּא בְלֹא נִיטְמָא כָּשֵׁר. לֹא בְדָא כָשֵׁר וְאַחַר כָךְ נִיטְמָא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. וְלֹא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁמּוּתִּי הוּא. דְּתַנֵּי. נָזִיר וּמִירֵט. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַעַר עַל רֹאשׁוֹ. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵין צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַעַר עַל רֹאשׁוֹ.

HALAKHAH: The argument of Rebbi Eliezer seems inverted. There, he says: “he has to repeat only for 30,” and here, he says so? Rebbi Joḥanan says, he has to repeat all his sacrifices. It is obvious, if it would have been valid without him becoming impure, then why is it not valid if later he becomes impure? Rebbi Ḥinena said, is that not Rebbi Eliezer’s? And Rebbi Eliezer follows the Shammaites, as it was stated: Concerning a nazir who lost all his hair, the House of Shammai say, he has to move a shaving knife over his head; the House of Hillel say, he does not need to move a shaving knife over his head.

כֵּן הִיא מַתְנִיתָא. יִטְהַר וְיָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו. כֵּן הִיא מַתְנִיתָא. תִּטְהַר וְתָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנָהּ.

So is the Mishnah: He shall become pure again and then bring his remaining sacrifices. So is the Mishnah: She shall become pure again and then bring her remaining sacrifices.