נזיר ו׳Nazir 6

Mishnah

משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה וְאֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הַעֲנָבִים כַּזַּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַַּזַּיִת חַיָיב.

MISHNAH: Three kinds are forbidden for the nazir: Impurity, shaving, and anything coming from the vine. Everything coming from the vine is added together. He is only guilty when he eats grapes in the volume of an olive; according to the early Mishnah if he drinks a quartarius of wine. Rebbi Aqiba says, even if he dipped his bread in wine for a total volume of an olive, he is guilty.

Halakhah

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר כול׳. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיי עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. תִּגְלַחַת. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו׳.

HALAKHAH: “Three kinds are forbidden for the nazir,” etc. Impurity, as it is written: “During all the days he vowed to the Eternal he shall not come close to a human corpse.” Shaving, as it is written: “During all the days of his nazir vow, a shaving knife shall not come onto his head.” Anything from the vine, as it is written: “During all the days of his vow, of anything coming from the wine-vine [he shall not eat.]”

תַּנֵּי רַב זַכַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר נִיסַּךְ בְּהֶעֱלֵם אֶחָד חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַיָיא. עָבַרְתְּ בְּיָדָךְ תְּלָתָא נְהָרִין וְאִתַּבְּרָת. וְאֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. עַד דְּלָא יַתְבְּרִינָהּ בְּיָדֵהּ יֵשׁ כָּאן אַחַת וְאֵין כָּאן הֵנָּה. מָאן דְּתָבְרָהּ בְּיָדֵהּ יֵשׁ כָּאן הֵנָּה וְאֵין כָּאן אַחַת. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וִיהֵא חַיָיב עַל כָּל אַחַת. כְּמָה דְּתֵימַר בַּשַׁבָּת. לֹא תַעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה כְּלָל. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם פְּרָט. וַהֲלֹא הַבְעָרָה בִּכְלָל הָיָה וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. מַה הַבְעָרָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֵׂה יְחִידִים וְחַיָיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְחַיֵיב עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וָכָא. לֹא תָעָבְדֵּם. כְּלָל. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה פְּרָט. וַהֲלֹא הִשְׁתַּחֲוָּיָה בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָאת מִן הַכְּלָל. לְלַמֵּד. לוֹמַר לָךְ. מַה הִשְׁתַּחֲוָּיָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֵׂה יְחִידִים וְחַיָיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְחַיֵיב עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר לָךְ. בַּשַּׁבָּת כָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוּם אַחֵר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל שֶׁהוּא בְצַד הַפְּרָט. אָמַר לֵיהּ. וְהָכְתִיב לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר. הֲרֵי שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין אַתְּ לָמֵד מִצִּידּוֹ אֲפִילוּ מִמָּקוֹם אַחֵר אֵי אַתְּ לָמֵד. חֲבָרַיָיא אָמְרֵי. לֹא שַׁנְיָיא הִיא. בֵּין שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין שֶׁכָּלַל וּפִרֵט בְּמָקוֹם אֶחָד כְּלָל וּפְרָט הוּא. בַּשַּׁבָּת כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה פִּרֵט וְאַחַר כָּךְ כָּלַל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לֹא שַׁנְיָיא. בֵּין שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין שֶׁכָּלָל וּפִרֵט בְּמָקוֹם אֶחָד כְּלָל וּפְרָט הִיא. בַּשַּׁבָּת כָּלַל בַּעֲבוֹדָתָהּ וּפִרֵט בַּעֲבוֹדָתָה. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כָּלַל בַּעֲבוֹדָתָהּ וּפִרֵט לִמְלֶאכֶת הַגָּבוֹהַּ.

Rav Zakkai stated before Rebbi Joḥanan: If somebody sacrificed, burned incense, and poured a libation in one forgetting, he is guilty for each action separately. Rebbi Joḥanan told him, Babylonian! You crossed three rivers with your hands and were broken. He is guilty only once! {Before he broke in his hand there is “one” but not “those”; after he broke in his hand there are “those” but not “one”.} Rebbi Abba bar Mamal asked before Rebbi Ze‘ira: Should he not be guilty for each action separately? As you say for the Sabbath: “Do not perform any work,” principle. “Do not light fire in any of your dwelling places,” a detail. Was not lighting fire subsumed under the principle, but it is mentioned separately from this principle! Since lighting fire is special in that it is the work of a single individual and one would be guilty for it alone, so everything for which alone one is guilty. Also here: “Do not worship them,” a principle. “Do not prostrate yourself,” a detail. Was not prostrating itself included in the principle and why was it mentioned separately? To infer, to tell you that prostrating oneself is special in that it is the work of a single individual and one would be guilty for it alone, so everything for which alone one is guilty. He answered: For the Sabbath, he mentioned the principle at one place and the details at another place. For idol worship, the principle is found close to the detail. He retorted: Is it not witten: “Do not prostrate yourself before another power”? He did not state the principle and the detail at the same spot! He said, since you do not infer anything from it close up, you cannot infer anything from afar. The colleagues say, it makes no difference; whether He gave the principle at one place and the detail at another, or gave principle and detail at the same place, it is a matter of principle and detail. For the Sabbath, He first gave the principle and then the detail. For idolatry, He gave the detail and only later the principle. Rebbi Yose said, it makes no difference whether [He first gave the principle and then the detail or He gave the detail and only later the principle, or He gave principle, detail, and principle]; it is a matter of principle and detail. For the Sabbath, He gave a general prohibition of work, followed by details; for idolatry, He was indeterminate regarding its worship but detailed the worship of Heaven.

אָמַר רִבִּי מָנָא. הַבְעָרָה שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצָאת. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. וַתְיָיא כְהָדָא דְתַנֵּי חִזְקִיָּה. זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם. יָצָאת זְבִיחָה לְלַמֵּד עַל הַכֹּל. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. אוֹ חָלָף. דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְלַמֵּד. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ מְלַמֵּד. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל בַָּתֵּי דִינִין שֶׁלֹּא יְהוּ יוֹשְׁבִין בַּשַׁבָּת. מַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהָיוּ אֵלֶּה לְחוּקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. מַה מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בָּתֵּי דִּינִין. אַף מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבָתֵי דִּינִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. לְצוֹרֶךְ יָצָאת. כְּמִי שֶׁיָּצָאת שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. וְדָבָר שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מְלַמֵּד.

Rebbi Mana said, lighting fire was mentioned unnecessarily; prostrating oneself was mentioned by necessity to explain about itself since it is not work. This follows what Ḥizqiah stated: “He who sacrifices to powers shall be banned.” Sacrificing was mentioned separately to teach about everything, prostrating oneself to explain about itself since it is not work. Rebbi Jeremiah said, lighting fire was mentioned by necessity, to teach that courts should not sit on the Sabbath. What is the reason? It says here, “in all your settlements” and it says there, “these should be rules of law for your generations, in all your settlements.” Since “settlements” mentioned there refers to courts, “settlements” referred to here also refers to courts. Rebbi Samuel bar Eudaimon said, even if you say that it was mentioned by necessity, it is as if it were mentioned unnecessarily, and anything mentioned unnecessarily teaches.

וָכָא חַרְצָנִין וְזָגִין בִּכְלָל הָיוּ וְיָצְאוּ מִן הַכְּלָל. וִיחַלֵּקוּ וְלֹא יִצְטָרְפוּ. אֶלָּא תַּמָּן כְּלָל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפְרָט בְּמָקוֹם אַחֵר. וָכָא כְּלָל וּפְרָט בְּמָקוֹם אֶחָד. וְהָא חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. לא שַׁנְיָיא. בֵּין כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט בֵּין שֶׁפִּרֵט וְאַחַר כָּך כָּלַל. בֵּין שֶׁכָּלַל וְאַחַר כָּך כָּלַל וְאַחַר כָּך פִּרֵט. וָכָא כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט. וְהָא רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. לֹא שַׁנְיָיה. בֵּין כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט וְאַחַר כָּךְ כָּלַל. כְּלָל וּפְרָט הוּא. תַּמָּן שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצְאוּ. וְלָמָּה יָצְאוּ. לְמָעֵט הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים. וְהָא תַנִּי מִשּׁוּם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצָנִים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בְּמַשְׁמַע. תַּמָּן לְצוֹרֶךְ נִכְלְלוּ. בְּרַם הָכָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ נִכְלְלוּ. וְלָמָּה. לצירוכין.

But here, skins and seeds were understood in the principle, and were listed separately. Should they not be separate rather than common? But there, the principle is at one place and the details are at another place. But did not the colleagues say: It makes no difference: Whether he stated the principle and then a detail or the detail and after that the principle. And here, he stated the principle and then a detail. But did not Rebbi Yose say, there is no difference whether He gave principle, detail, and principle, it is the principle and then a detail, it is counted as the principle and then a detail. There, the detail was not necessary. Why were they detailed? To exclude leaves and twigs. But was it not stated in the name of Rebbi Eliezer: “From anything coming from the wine-vine, from skins to seeds, he shall not eat;” leaves and twigs are also understood. There, they are mentioned for a need, but here, they are mentioned without need. Why? For additions.

אַזְהָרָה לָאוֹכֵל נְבֵילוֹת מְנַיִין. לא תֹאכְלוּ כָּל נְבֵילָה. עַד כְּדוֹן נְבֵילָה. טְרֵיפָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נְבֵילָה וְכָל נְבֵילָה. לְרַבּוֹת הַטְּרֵיפָה. הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִטְּרֵיפָה. רִבִּי יָסָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חַיָיב שְׁתַּיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לא תֹאכַל כָּל נְבֵילָה. וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמְרֵי חֲבֵרִין קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אַתְיָיא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵיפָה לֹא תֹאכֵלוּ. אַל תְּהֵא תוֹלֵשׁ וְאוֹכֵל מִן הַבְּהֵמָה כְּדֵרֵךְ שֶׁאַתָּה תוֹלֵשׁ מֵהַקַּרְקַע וְאוֹכֵל. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חֲבֵרַיֵיה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לא סָבַר בִּטְרֵיפָה כְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִין יִסְבּוֹר כֵּן שֶׁיְּהֵא חַיָיב שְׁתַּיִם. אָמַר לוֹן. אֲפִילוּ דְיִסְבּוֹר כֵּן לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. שָׁנְיָיא הִיא שֶׁחָזַר וְכָלַל. הָתִיבוֹן. חֵלֶב לֹא תֹאכֵלוּ. וְדָם לֹא תֹאכֵלוּ. וּכְתִיב כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ. מֵעַתָּה מִכֵּיוָן שֶׁחָזַר וְכָלַל לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר לוֹן. אִילּוּ הָיָה כָתוּב חֵלֶב וְדָם יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא כְתִיב וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. וּכְתִיב מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. מֵעַתָּה מִכֵּיוָן שֶׁחָזַר וְכָלַל לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר לוֹן. אִילּוּ הֲוָה כָתוּב מֵחַרְצַנִּים וְזָג יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

Warning for one who eats carcass meat, from where? “You shall not eat any carcass meat.” That covers carcass meat; from a “torn” animal from where? Rebbi Joḥanan said, “carcass meat” and “any carcass meat”, to include the “torn” animal. If somebody eats flesh from a living animal which is “torn”, Rebbi Yasa said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. Rebbi Joḥanan said, he is guilty twice, Rebbi Simeon ben Laqish said, he is guilty only once. What is the reason of Rebbi Joḥanan? “You shall not eat any carcass meat;” “you shall not eat of life with the flesh.” What is the reason of Rebbi Simeon ben Laqish? The colleagues said before Rebbi Yose: The assertion of Rebbi Simeon ben Laqish parallels what Rebbi Eliezer ben Jacob stated: “ ‘Flesh torn on the field you shall not eat’, you shall not tear from an animal and eat in the way you tear from the ground and eat.” What is the reason of Rebbi Simeon ben Laqish? The colleagues before Rebbi Yose: Rebbi Simeon ben Laqish does not hold with Rebbi Joḥanan about the “torn” animal; if he did hold with him, one should be twice guilty. He said to them, even if he held with him, one should be guilty only once. There is a difference, because He repeated it and combined it. They objected: “Suet you shall not eat,” “and blood you shall not eat,” and it is written: “Any suet and any blood you shall not eat.” Then because He repeated it and combined it, one should be guilty only once! He said to them, if it were written “suet and blood”, you would be correct. But it is written “ any suet and any blood,” to declare him guilty for each case separately. But it is not written: “Anything soaked with grapes he shall not drink,” and it is written, “from skins to seeds he shall not eat.” Then because He repeated it and combined it, one should be guilty only once! He said to them, if it were written “skins and seeds”, you would be correct. But it is written “skins unto seeds,” to declare him guilty for each case separately.

רִבִּי אוֹמֵר לַחֲבֵרַיָיא. הֲווּ יָדְעִין דְּאִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁחִלְּקוֹ וַאֲכָלוֹ. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁחִלְּקוֹ בְפִיו וַאֲכָלוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן עֲבַד פִּיו כְּלִפְנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עֲבַד פִּיו כִּלְחוּץ. אָמְרִין לֵיהּ. אַתְּ מָה אֲמַר. אֲמַר לוֹן. אֲנָא אָמְרִי לְכוֹן. הָרֵי עוֹלָם פְּלִיגִין וְאַתּוּן אָמְרִין אָכֵן. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ חִלְּקוֹ בַּחוּץ וַאֲכָלוֹ יְהֵא חַיָיב. לָמָּה. דֶּרֶךְ אֲכִילָה הִיא. נְמָלָה שֶׁחִלְּקָהּ בְּפִיו וַאֲכָלָהּ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי מַיְישָׁא שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָה. עֲנָבָה שֶׁחִלְּקָהּ בְּפִיו וַאֲכָלָהּ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר וְטוּמְאָה. מָקוֹם שֶׁבָּטְלָה טוּמְאָתוֹ בָּטְלָה אִיסּוּרוֹ. בְּרַם הָכָא יֵשׁ כָּאן אִיסּוּר וְאֵין כָּאן טוּמְאָה. רִבִּי בָּא בְּרִבִּי מָמָל בָּעֵי. כְּזַיִת מַצָּה שֶׁחִלְּקוֹ בְּפִיו וַאֲכָלוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּכָל מָקוֹם לֹא נֶהֱנֶה חִיכּוֹ כְּזַיִת. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. רִבִּי נִיסָא שָׁאַל. פְּרֵידִים שֶׁלְּרִימּוֹן שֶׁלְּעָרְלָה שֶׁחִלְּקוֹ בְּפִיו וַאֲכָלוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִי מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. כְּבַר תַנִּינָן. אֵין מְטַמֵּא מִשֵּׁם מַשְׁקֶה אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. תִּיפְתָּר שֶׁבְּלָעָן.

Rebbi [Yose] said to the colleagues: You should know that Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree: If somebody split a limb from a living animal and ate it, everybody agrees that he is free from prosecution. Where do they disagree? If he split it in his mouth before he ate it. Rebbi Joḥanan considers his mouth as inside, Rebbi Simeon ben Laqish considers his mouth as outside. They asked him, what do you say? He answered them, I informed you that mighty mountains disagree, and you ask this? If it is so, even if he split it outside and then ate, he should be guilty! Why? That is how one eats. If somebody split an ant in his mouth and ate it, that is the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Maisha asked Rebbi Ze‘ira: If he split a grape in his mouth and ate it, is that the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish? He answered, there it is something for which there is a prohibition and impurity. In a circumstance in which its impurity disappeard, its prohibition disappeared. But here is a prohibition and no impurity. Rebbi Abba ben Rebbi Mamal asked: If he split an olive-sized bit of mazzah in his mouth and ate it, is that the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, in the other cases, his palate did not enjoy an olive sized bit. The rabbis of Caesarea said that Rebbi Nisa asked: If he split in his mouth pomegranate berries which are ‘orlah and ate them, is that the disagreement of Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish? Where do we hold? If because of fluids, we already did state: “Nothing makes impure as a drink except what comes from olives and grapes.” The rabbis of Caesarea said, explain it if he swallowed them.

טְרֵיפָה שֶׁעֲשָׂאָהּ נְבֵילָה. רִבִּי יָסָא בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. חַיָיב שְׁתַּיִם. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל נְבֵילָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּטְרֵיפָה. אִם טְרֵיפָה חַיָה וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר נְבֵילָה. אִם טְרֵיפָה מֵתָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל נְבֵילָה. וְיֵימַר נְבֵילָה הִיא. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי לֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף. וַהֲלֹא אֵין לְךָ מְטַמֵּא אֶלָּא שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים בִּלְבָד. אֶלָּא כְּשִׁיעוּר טוּמְאוֹתֵיהֶן כָּךְ הוּא שִׁיעוּר אֲכִילָתָן. הָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר. הֲרֵי אֵיבָרֵי בְּהֵמָה טְהוֹרִין מְטַמְּאִין כָּל שֶׁהֵן וַאֲכִילָתָן כְּזַיִת. וְקִבְּלָהּ. מַהוּ וְקִבְּלָהּ. כְּאִינַשׁ דַּאֲמַר. בַּעַל דִּינָא קִבְּלֵיהּ. חִיָיה בַּר בָּא אָמַר. לֹא כָּל נְבֵילָה. הַתּוֹרָה הִשְׁוָות כָּל הָאֲכִילוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כְּאַחַת. הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה. הֲרֵי שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים מְטַמִּין בְּכַעֲדַשָּׁה וַאֲכִילָתָן כְּזַיִת בֵּין לְדָם בֵּין לְבָשָׂר.

A “torn” [creature] that was turned into a carcass. Rebbi Yasa, the son of Rebbi Yasa’s daughter, in the name of Rebbi Jeremiah: Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. Rebbi Joḥanan says, he is guilty twice; Rebbi Simeon ben Laqish said, he is guilty only once. Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said before Rebbi Yose, the following supports Rebbi Joḥanan: “ ‘Any person who would eat any carcass meat,’ why does the verse say ‘and torn’? If a ‘torn’ animal can survive, was ‘carcass meat’ mentioned before? If a ‘torn’ animal must die, is it not included in ‘carcass meat’”? Should he not say, it is carcass meat? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: The reason of Rebbi Yose: “Do not defile yourself by animals and birds,” but only the Eight Reptiles impart impurity! But the measure of their impurities is the measure of their uses as food. Rebbi Eleazar objected: May not the limbs of pure animals impart impurity in the most minute amount but as food only in the volume of an olive? He accepted it. What is meant by “he accepted it”? Like a person who said, the opponent accepted it. Ḥiyya bar Abba said: “You shall not [eat] any carcass meat.” The Torah identified all eating together. Rebbi Ḥanina objected: Is not the impurity of the Eight Reptiles in the size of a lentil, but as food in the volume of an olive, whether for blood or for meat?

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטִי בָּעֵי. מֵעַתָּה הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִן הַטְּהוֹרִין יְהֵא חַיָיב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם לֹא תֹאכְלוּ כָּל נְבֵילָה וּמִשּׁוּם לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. וּמֵשִׁיבִין טְהוֹרִין עַל הַטְּמֵאִים. וְכִי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא הֵשִׁיב טְהוֹרִין עַל הַטְּמֵאִים. מֵעַתָּה הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִן הַטְּמֵאִין יְהֵא חַיָיב שָׁלֹשׁ. מִשּׁוּם לֹא תֹאכַל כָּל נְבֵילָה וּמִשּׁוּם לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר וּמִשּׁוּם וּמִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָכַל חֲמִשָּׁה נְמָלִים כְּאַחַת בְּהֶעֱלֵם אֶחָד חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם בִּירְיָיה. רְסָסָן וַאֲכָלָן אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן כְּזַיִת. אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין וְיֵשׁ בָּהֶן כְּזַיִת חַיָיב. אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין כְּזַיִת וּנְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְהִשְׁלִים לָהֶם נְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל נְמָלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם. אַף בְּצֵירוּפֵי נָזִיר כֵּן. אָכַל מִן הַצֵּירוּפִין וְיֵשׁ בָּהֶן כְּזַיִת חַיָיב. אָכַל מִן הַצֵּירוּפִין כְּזַיִת וָעֲנָבָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל עֲנָבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הָאִיסּוּרִין מִצְטָרְפִין לִלְקוֹת עֲלֵיהֶן כְּזַיִת וּנְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל מִן הָאִיסּוּרִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְהִשְׁלִים לָהֶן נְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל נְמָלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם.

Rebbi Samuel bar Sosarti asked: Then one who eats a limb from a kosher living animal should be guilty on two counts, because of “you shall not eat any carcass meat;” and because of “you shall not eat of life with the flesh.” Does one argue from kosher abour non-kosher animals? But did not Rebbi Eleazar argue from kosher about non-kosher animals? Then one who eats a limb from a non-kosher living animal should be guilty on three counts, because of “you shall not eat any carcass meat;” and because of “you shall not eat of life with the flesh”; and because of “you shall not eat from their flesh.” Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: If somebody ate five ants together, in one forgetting, he is guilty for each one separately because of “creature”. If he fragmented and ate them, he is guilty only once, if together they amount to the volume of an olive. If he ate of the fragments in the volume of an olive, he is guilty; if he ate of the fragments in the volume of an olive and an ant, he is guilty twice. If this is correct, then if he ate of the fragments less than the volume of an olive and an ant completed the volume of an olive, is he guilty twice? If this is correct, if the ate an ant the size of an olive, is he guilty twice? The same rule applies to combinations of a nazir. If he ate of the combinations in the volume of an olive, he is guilty. If he ate of the combinations in the volume of an olive and a grape berry, is he guilty twice? If this is correct, then if he ate a grape berry for the volume ofan olive, is he guilty twice? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: All [food] prohibitions combine together to be whipped for the volume of an olive, but for an ant one is guilty twice. Then if he ate prohibited food and an ant completed the volume of an olive, he is guilty twice. Then if he ate an ant the volume of an olive, he is guilty twice.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּלְאִיסּוּר מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ בַּבָּצָל כְּאִילּוּ בַּקֵפַלּוֹט. וְאַתְיָיא כַּיי דָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. נְבֵילָה שֶׁבִּיטְּלָהּ בִּשְׁחוּטָה בָּטֵל מַגָּעָהּ דְּבַר תּוֹרָה.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: One estimates [food] prohibitions as if they concerned onions or leeks. This parallels what Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: If carcass meat disappeared among slaughtered meat, its [impurity by] touch has disappeared by biblical law.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. הוֹתִיב רִבִּי חִיָיא בַּר יוֹסֵף קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי בָּשָׂר בְּחָלָב וְלֹא טָעַם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. וְאַתְּ אָמַר. לוֹקֶה. וְקִבְּלָהּ. וְאָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. מַאי וְקִבְּלָהּ. כְּאִינָּשׁ דְּאָמַר. בַּעַל דִּינָא קִבְּלֵיהּ.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: One does not whip for anything imparting taste until he tasted the forbidden thing itself. Rebbi Ḥiya bar Yosef objected before Rebbi Joḥanan: Take, for example, meat in milk, where he did not taste the forbidden thing itself and you say that he is whipped! He accepted that. What is meant by: he accepted that? Rebbi Ḥiya bar Abun said before Rebbi Ze‘ira: Like a person who listens to the argument of the opposing party he accepted it.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן חוּץ מִנּוֹתְנֵי טְעָמִים שֶׁלְּנָזִיר. וְנָזִיר אֲפִילוּ לֹא טָעַם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְּאִיסּוּר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין אִיסּוּר וְהֵיתֵר מִצְטָרְפִין. וְהַנָּזִיר אִיסּוּר וְהֵיתֵר מִצְטָרְפִין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי זְעִירָא. כְּזַיִת יַיִן שֶׁנָּפַל לִקְדֵירָה וְאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת פָּטוּר עַד שֶׁיֹּאכַל כּוּלָּהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי בָּא בַּר מָמָל מִכֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת יְהֵא חַיָיב. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים לֹא יֹאכֵל. וְכִי מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ. אָלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצָנִים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. וּכְתִיב מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. אֶלָּא שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בַּמַּיִם וְשָׁרָה פִיתּוֹ בָהֶן וְיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת חַיָיב. מִיכָּן אַתְּ דָן לְכָל הָאִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמָה הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָיָיה וְיֵשׁ לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרוֹ עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִיקָּר. שְׁאָר אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָיָיה וְאֵין לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהֶן טַעַם כְּעִיקָּר. מִיכָּן לָמְדוּ חֲכָמִים לְכָל נוֹתְנֵי טְעָמִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי זְעִירָא. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. עַד שֶׁיִּטְעוֹם וָכָא אַתְּ אָמַר. אֲפִילוּ לֹא טָעַם.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: One does not whip for anything imparting taste except imparting taste for the nazir. [Rebbi Ze‘ira said, one does not whip for anything imparting taste until he tasted the forbidden thing itself] except the nazir even if he did not taste the forbidden thing itself. Rebbi Abba bar Mamal said, for food imparting taste what is forbidden and what is permitted is not combined, but for the nazir forbidden and permitted do combine. A baraita supports one and a baraita supports the other. A baraita supports Rebbi Ze‘ira: If wine in the volume of an olive fell into a dish and he ate from it, he cannot be prosecuted unless he ate the entire dish. In the opinion of Rebbi Abba bar Mamal, if he ate the volume of an olive from it he is guilty. A baraita supports Rebbi Abba bar Mamal: “What do we understand when it is said ( Num. 6:3): ‘Anything in which grapes were soaked he shall not eat, and fresh or dried grape berries he shall not eat’? What did the verse leave out that was not said? But since it was said ( Num. 6:4): ‘anything made from the wine-vine, from grape skins to seeds he should not eat;’ ( Num. 6:3) ‘from wine and liquor he shall abstain.’ Why does the verse say ‘anything in which grapes were soaked he should not eat’? It means that if he soaked grapes and then soaked his bread in that, if it adds up to the volume of an olive, he is guilty. From here you argue about all prohibitions of the Torah. Since for all that comes from the vine, whose prohibition is neither permanent, nor a prohibition of usufruct, and whose prohibition can be lifted, He made taste like the thing itself; it is logical that for every prohibition of the Torah which is permanent, is a prohibition of usufruct, whose prohibition cannot be lifted, taste is treated like the thing itself. From here, the Sages inferred that everything imparting taste is forbidden.” This is difficult for Rebbi Ze‘ira: you say everywhere “unless he tasted”, and here you say, “even if he did not taste.”

מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. דַּהֲווֹן דָּרְשִׁין שֵׁכָר. מַה שֵׁכָר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן רְבִיעִית אַף כָּאן רְבִיעִית. חָזְרוּ לוֹמַר. לֹא יֹאכַל. לֹא יִשְׁתֶּה. מָה אֲכִילָה כְזַיִת אַף שְׁתִיָיה כְּזַיִת.

“According to the early Mishnah if he drinks a quartarius of wine.” They did explain “liquor”. Since “liquor” mentioned there means a quartarius, so “liquor” mentioned here also means a quartarius. They changed to say “he shall not eat, he shall not drink.” Since eating is defined by an olive’s size so drinking is by an olive’s size.

רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַּזַּיִת חַיָיב. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. וְהוּא דִשְׁרָיֵיהּ בִּכְזַיִת יַיִן. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹס מָזוּג מִשׁוּם מִשְׁרָה לוֹקִין עָלָיו. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁלֹּא הִתְרוּ בוֹ מִשׁוּם מִשְׁרָה. אֲבָל אִם הִתְרוּ בוֹ מִשׁוּם מִשְׁרָה לֹא בְדָא. כְּתִיב וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁרַת עֲנָבִים. מִשְׁרַת חַרְצַנִּים מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר מִשְׁרַת וְכָל מִשְׁרַת. לְרַבּוֹת כָּל הַמִּשְׁרִיּוֹת לְמִשְׁרָה. מִשְׁרַת יַיִן בְּיַיִן מִצְטָרְפִין. מִשְׁרַת עֲנָבִים בָּעֲנָבִים מִצְטָרְפִין. מִשְׁרַת עֲנָבִים בְּיַיִן מָהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ. אָכַל חֲצִי זַיִת יַיִן וַחֲצִי זַיִת מִשְׁרָה אֵינוֹ חַיָיב. זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁצִּירֵף חַיָיב. אָכַל כְּזַיִת יַיִן וּכְזַיִת מִשְׁרָה אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ חַיָיב שְׁתַּיִם. מִפְּנֵי שֶׁצִּירֵף לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת.

“Rebbi Aqiba says, even if he dipped his bread in wine for a total volume of an olive, he is guilty.” Rebbi Ḥanania said, only if he dipped in an olive-sized volume of wine. Rebbi Immi in the name of Rebbi Joḥanan: For a mixed cup one whips because of soaking. That is, if they did (not) warn because of soaking. But if they warned because of soaking, this does not apply. It is written: “He shall not drink anything soaked in grapes.” Not only soaking grapes, from where soaking grape skins? The verse says “soaked, anything soaked,” that all kinds of soaking are counted. Mixed wine combines with pure wine. Soaking water of grapes combines with grapes. Do soaked grapes and wine combine? If one ate half an olive’s volume of wine and half an olive’s volume of soaking water, is he not guilty. Separately, he is not prosecutable. Because he combined, he is guilty. If he ate ( sic!) an olive’s volume of wine and an olive’s volume of soaking water, he is guilty only once. Separately, he is guilty twice. Because he combined, he should be guilty only once.

Mishnah

משנה: וְחַיָיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַגִּין. אֵילּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵילּוּ הֵן הַזַּגִּים. הַחַרְצַנִּים אֵילּוּ הַחִיצוֹנִים הַזַּגִּים אֵילּוּ הַפְּנִימִיִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִטְעֶה כְּזוּג שֶׁלַּבְּהֵמָה הַחִיצוֹן זוּג וְהַפְּנִימִי עִינְבּוֹל.

MISHNAH: One is guilty for wine separately, for grapes separately, for grape skins separately, for seeds separately. Rebbi Eleazar ben Azariah says, he is guilty only if he eats two חרצנים and their זגים. What are חרצנים and what זגים? חרצנים are the outer skins, זגים the inner (seeds), the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Yose said, that you should make no mistake, like an animal’s bell, the outer shell is זוג, the inner the clapper.

Halakhah

הלכה: וְחַיָיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן כול׳. כְּתִיב וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים לֹא יֹאכֵל. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר עֲנָבִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן לַחִין. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאַתְיָיא כְּהָדָא דְתַנֵּי חִזְקִיָּה. מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה פְּסוֹלֶת פֶּרִי כְפֶרִי עָשָׂה לַחִים כִּיבֵישִׁין. כָּאן שֶׁעָשָׂה פְסוֹלֶת פֶּרִי כְפֶרִי אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה לַחִין כִּיבֵישִׁין. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לַחִים וִיבֵישִׁים. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְאַתְיָיא כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי הִילָא. לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרֶכֶב. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר רֶכֶב אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהַרֵיחַיִם בִּכְלָל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר רֵיחַיִם וָרֶכֶב. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

HALAKHAH: “One is guilty for wine separately, for grapes separately,” etc. It is written: “Also grapes, fresh or dried, he shall not eat.” One understands, since it said “grapes”, do we not know that they are fresh? Why does the verse say, “grapes, fresh or dried”? To declare guilty for either one separately. This parallels what Ḥizqiah stated: Since at a place where He did not treat the waste of fruits like fruits, He treated fresh and dried equally, here, where He treated the waste of fruits like fruits, would it not be logical that we treat fresh and dried equally? The verse said, “fresh or dried”, to declare guilty for either one separately. This parallels what Rebbi Hila said: “One may not impound the movable and the fixed part of a flour-mill. “One understands, since it said “the fixed part”, do we not know that the entire mill is understood? Why does the verse say, “the movable and the fixed part”? To declare guilty for either part separately.

לַחִים לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹסֵר. לַחִים לְרַבּוֹת אֶת הַסְּמָדַר. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. סְמָדַר אָסוּר בַּנָּזִיר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. יֵשׁ אוֹכֵל אֶשְׁכּוֹל וְחַיָיב מִשּׁוּם עֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים וְחַרְצַנִּים וְזַגִּין. שְׁרִיָין לְשֵׁם מִשְׁרָה. סְחָטוֹ לְשֵׁם יַיִן. וְהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם מִכָּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן. וגו׳.

“Fresh”, to include unripe berries. “Fresh”, to include the flower. The baraita follows Rebbi Yose, since Rebbi Yose said, the flower is forbidden for the nazir because it is a fruit. It is possible to eat a bunch of grapes and to be guilty in reference to “grapes, fresh or dried, he shall not eat.” If he soaked it for soaking, pressed it for wine, and they warned him about “anything that comes from the wine-vine”, etc.

אָמַר רִבִּי בָּא בַּר אָחָא. טַעֲמָא דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם בִּירְיָה. וְתַנֵּי. חַרְצַנִּים וְזַגִּין. לְהָבִיא אֶת הַשָּׁלִשׁ שֶׁבֵּנְתַיִים. וְהָא תַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן. אַף הֶעָלִין וְהַלּוּלָבִין בְּמִשְׁמַע. רִבִּי לִיעֶזֶר כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כְּלָל וּפְרָט הַכֹּל בִּכְלָל. וּכִדְרַבָּה מִן דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. אֲפִילוּ כְּלָל וּפְרָט הַכֹּל בִּכְלָל. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר חַרְצַנִּין וְזַגִּין. לְהָבִיא הַשָּׁלִשׁ שֶׁבֵּינְתַיִים.

Rebbi Abba bar Aḥa said: The reason of Rebbi Eleazar ben Azariah is because of a creature. But it was stated: “Skins and seeds,” to include the third [kind] between them. But was it not stated in the name of Rebbi Eliezer: “From anything made from the wine-vine”, leaves and twigs are also understood? Rebbi Eliezer parallels Rebbi Ismael, since Rebbi Ismael said, [if you have] a principle and a detail, everything is included in the principle. And more than that, since Rebbi Ismael said, with a principle and a detail, everything is included in the principle; why are “skins and seeds” said? To include the third [kind] in between.

מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. אָכַל חֲצִי זַיִת חַרְצַנִּים וְזַגִּין מֵעֲנָבָה אַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה חַיָיב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִין פָּטוּר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוּדָה. אָכַל כְּזַיִת חַרְצַנִּים וְזַגִּין מִשְׁתֵּי עֲנָבוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּנִין חַיָיב שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אַתְיָיא דְּרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אִין תֵּימַר כְּרִבִּי יוּדָה אָכַל כְּזַיִת שְׁנֵי זוֹגִין וְחַרְצַנִּין.

What is Rebbi Yose’s reason? If one ate half the volume of an olive of seeds and peels from one grape berry, in Rebbi Eleazar ben Azariah’s opinion he is guilty, in the rabbis’ opinion he is not prosecutable. What is Rebbi Jehudah’s reason? If he ate the volume of an olive of peels and seeds from two grape berries, in Rebbi Eleazar ben Azariah’s opinion he is guilty only once, in the rabbis’ opinion he is guilty twice. Rebbi Abun said, it turns out that Rebbi Eleazar ben Azariah holds with Rebbi Jehudah, if he ate the volume of an olive of two זגים and their חרצנים?