מעשר שני ה׳Maaser Sheni 5

Mishnah

משנה: כֶּרֶם רְבָעִי מְצַיְינִים אוֹתוֹ בְקוֹזְזוֹת אֲדָמָה וְשֶׁל עָרְלָה בְחַרְסִית וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד וּמַמְחֶה וְשׁוֹפֵךְ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּשְּׁבִיעִית וְהַצְּנוּעִין מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמֵר כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ.

MISHNAH: One marks a fourth-year vineyard with lumps of earth, one of ‘ orlah with potsherds; graves with whitewash which is thinned and poured. Rebbi Simeon ben Gamliel said, when has this been said? In a Sabbatical year. But discreet religious persons set aside some coins and say, what is taken from here is exchanged for these coins.

Halakhah

הלכה: זוּנָא שָׁאַל לְרִבִּי מַה נִיתְנֵי. כֶּרֶם רְבָעִי אוֹ נֶטַע רְבָעִי. אָמַר לוֹן פֻּקּוּן שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִצְחָק רוֹבָא דְּבָחַנִת לֵיהּ כָּל מַתְנִיתָא. נַפְקוּן וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ. אָמַר לוֹן קַדְמִיָּא כֶּרֶם רְבָעִי וְתִינְיָינָא נֶטַע רְבָעִי. רִבִּי זְעִירָא קָבַל לְסַבַּיָּא דִהֲווֹן בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יִצְחָק רוֹבָא דְּלָא בָחֲנוּן כָּל מַתְנִיָיתָא מִינֵיהּ.

HALAKHAH: Zenon asked Rebbi: How should we state, fourth-year vineyard or fourth-year orchard? He said to them, go out and ask Rebbi Isaac the Elder with whom I checked the entire Mishnah. He said to them, the first ones fourth-year vineyard, the second ones fourth-year orchard. Rebbi Zeïra complained about the old people from the time of Rebbi Isaac the Elder, that they did not check all Mishnaiot with him.

תַּנֵּי כֶּרֶם רְבָעִי מְצַיְינִין אוֹתוֹ בְקוֹזְזוֹת אֲדָמָה שֶׁהוּא לְשָׁעָה. שֶׁל עָרְלָה בְחַרְסִית בְּחִיוְורָא שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכֵּן. וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד דּוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶן שָׁאוּל אִם הָיוּ יְחִידוֹת תּוֹלֶה בָהֶן אָזְנֵּי חָבִיּוֹת.

It was stated: One marks a fourth-year vineyard with lumps of earth because it is temporary, one of ‘ orlah with potsherds because it has to last longer; graves with whitewash because it has to last still longer. Rebbi Ḥalaphta ben Shaul stated: If [the ‘ orlah trees] were isolated, one hangs amphora handles on them.

רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי לָמָּה לֵי נָן אָמְרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מָה שֶׁהוּא. כְּהָדָא דְתַנֵּי אִילָן שֶּׁלְהֶקְדֵּשׁ סוֹקְרִין אוֹתוֹ בְסִיקְרָא. בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה מְפָחֲמִין אוֹתָן בִּפְחָמִין. בַּיִת מְנוּגָּע נוֹתְנִין עָלָיו אֶפֶר מַקְלֶה. מָקוֹם הָרוּג בְּדָם. מָקוֹם עֶגְלָה עֲרוּפָה בַחֲגִורָה שֶׁלַּאֲבָנִים. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא אִילָן שֶׁהוּא מְנַבֵּל פֵּירוֹתָיו הוּא. וְלֹא כֵן תַּנֵּי אִילָן שֶׁהוּא מְנַבֵּל פֵּירוֹתָיו סוֹקְרִין אוֹתוֹ בְסִיקְרָא וּמַטְעִינִין אוֹתוֹ אֲבָנִים וּמְבַהֲתִין לֵיהּ דִּי עֲבַד. תַמָּן דְּלָא יַתִּיר פֵּירוֹי. בְּרַם הָכָא דְּיַעֲבִד כַּתְּחִילָּה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי וְלָמָּה לֵי נָן מָרִין חוּט בְּחוּט שֶּׁלְסִיקְרָא זֶכֶר לַמִּזְבֵּחַ. כֵּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן חוּט שֶּׁלְסִיקְרָא חוֹגְרוֹ בְאֶמְצַע לְהַבְחִין בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיא סוֹקְרִין עָלָיו בְּסִיקְרָא הֶקְדֵּשׁ.

Rebbi Zeïra asked, why do we not enumerate all for what they are: As we have stated: “A dedicated tree one colors with vermilion, houses of idol worship one blackens with charcoal, a leprous house one indicates by burned ashes, the place of a slain person by blood, the place where the neck of a calf was broken by a stone enclosure.” Is one not afraid that it will be said it is a tree which sheds its fruits? Did we not state: “If a tree sheds its fruits, one colors it red with vermilion, loads it with stones, and frightens it into producing.” They said, there that it should not loosen its fruits, here that it should start to produce. Rebbi Jonah asked: Why do we not teach “a line”, like the vermilion line as remembrance of the altar, as we have stated there: “A vermilion line is like a belt in the middle to distinguish between upper and lower blood.” Rebbi Ḥiyya stated, one writes on it with vermilion: “dedicated.”

רִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. כְּמָה דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין אָנוּ אַחְרָאִין לְרַמָּאִין. כֵּן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין אָנוּ אַחְרָאִין לְרַמָּאִין. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לְרַמָּאִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי יוֹסֵי. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ חָבֵר לְהוֹצִיא מִבֵּיתוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן.

Both Rebbi Yose and Rabban Simeon ben Gamliel said the same thing. Just as Rebbi Yose said, we are not responsible for the dishonest, so Rabban Simeon ben Gamliel says, we are not responsible for the dishonest. It is reasonable that Rebbi Yose will agree with Rabban Simeon ben Gamliel; Rabban Simeon ben Gamliel will not agree with Rebbi Yose. Rebbi Yose will agree with Rabban Simeon ben Gamliel that we are not responsible for the dishonest. Rabban Simeon ben Gamliel will not agree with Rebbi Yose, because it is not fitting for a ḥaver that anything not in order should leave his house.

מְנַיִין לְצִיּוּן. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בַּת יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָּה דִבְרַת חַוְורָן. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנַנְיָה דִבְרַת חַוְורָן. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוֹנִיָּה דִבְרַת חַוְורָן בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָּה דִבְרַת חַוְורָן וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַטּוּמְאָה קוֹרָא לָהּ בְּפִיהָ וְאוֹמֶרֶת לָךְ. פְּרוֹשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן. מִיכָּן שְׁמְצַיְינִין עַל הָעֲצָמוֹת. אָדָם מִיכָּן שְׁמְצַיְינִין עַל הִשִּׁזְרָה וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת. וּבָנָה. מִיכָּן שְׁמְצַיְינִין עַל גַּבֵּי אֶבֶן קְבוּעָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ עַל תְּלוּשָׁה אַף הִיא הוֹלֶכֶת וּמְטַמָּא בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶצלוֹ. בְּמָקוֹם טָהֳרָה. צִיּוּן. מִיכָּן לְצִיּוּן.

From where about marks? Rebbi Berekhiah, Rebbi Jacob the son of the daughter of Jacob, in the name of Rebbi Onias from Hauran. Rebbi Yose said it in the name of Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Onias from Hauran. Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Uziel the son of Rebbi Onias from Hauran in the name of Rebbi Onias from Hauran ( Lev. 13:45): “impure, impure, he shall call out;” the impurity itself has to call out and say to you: go away! Rebbi Hila in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman ( Ez. 39:15): “The emissaries shall crisscross the land; if one sees a bone of a human he builds a sign near it.” [A bone,] from here that one makes signs for bones. A human, from here that one makes signs for spine and skull. He builds, from here that one makes signs on fixed stones. If you say on loose ones, it would move and make other places impure. Near it, on a place of purity. A sign, from here the marks.

תַּנֵּי מָצָא אֶבֶן אַחַת מְצוּיֶינֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַיְימִין כֵּן הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ טָהוֹר. אֲנִי אוֹמֵר מֵת קַמְצוֹץ הָיָה נָתוּן תַּחְתֶּיהָ. הָיוּ שְׁתַּיִם הַמַּאֲהִיל עֲלֵיהֶן טָהוֹר וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. הָיָה חָרוּשׁ בֵּנְתָיִים הֲרֵי הֵן כִּיחִידִיּוֹת בֵּינֵיהֶן טָהוֹר וּסְבִיבוֹתָן טָמֵא.

It was stated: If one found a single marked stone, even though one should not keep it so, if somebody forms a tent over it he is pure; I say a compressed corpse was under it. If there were two, he who forms a tent over any one of them is pure; between them he is impure. If between them was a ploughed strip they are single stones, between them the area is pure and around them impure.

תַּנֵּי אֵין מְצַיְינִין עַל הַבָּשָׂר שֶׁמָּא יִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. רִבִּי יוּסְטֵי בַּר שׁוּנֵם בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְלֹא נִמְצָא מְטַמֵּא אֶת הַטַּהֲרוֹת לְמַפְרֵעַ. אָמַר לֵיהּ מוּטָּב שֶׁיִּתְקַלְקְלוּ בוֹ לְשָׁעָה וְאַל יִתְקַלְקְלוּ בוֹ לְעוֹלָם.

It was stated: One does not mark flesh, for perhaps it will decompose. Rebbi Justus bar Shunem asked before Rebbi Mana: Will that not cause pure food to be retroactively made impure? He said to him, it is better that these should become unusable for a limited time than that [the earth] become unusable forever.

חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי יְאוּת אָמַר רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּנִין. לֹא בַיּוֹם הוּא מְצַיֵין. לֹא בַלַּיְלָה הוּא גוֹנֵב. אָמַר לוֹן רִבִּי מָנָא מִבְּיוֹם כַּיי דְּאָמַר רִבִּי חְנִינָה חָתַר בַּחוֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא רָאוּ אוֹר. מִיּוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ. כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל עוֹשִׂין הָיוּ רוֹשְׁמִין בָּאֳפּוֹבַּלְסַמּוֹן וּבָאִין וְגוֹנְבִין בַּלַּיְלָה. כָּךְ דְּרָשָׁהּ רִבִּי חֲנִינָא בְצִיפּוֹרִין. אִיתְעֲבִוד תְּלַת מֵאָה חַתִּירָן בָּתִּים.

The colleagues said, Rabban Simeon ben Gamliel says it correctly, it is difficult for the rabbis! Does one not mark for the day, does he not steal in the night? Rebbi Mana said to them, following what Rebbi Ḥanina said ( Job 24:16): “He dug in the darkness under houses, by day they designated for them, they did not see light.” That is what the generation of the flood did, they were making signs with balsamum resin and came to steal in the night. So did Rebbi Ḥanina preach in Sepphoris; there were 300 houses undermined.

וִיצַיֵין. אִם מְצוּיָין הוּא הֵיאַךְ נִקְרָא הוּא צָנוּעַ.

Why can’t he mark? If it [his vineyard] is marked, how can he be called discreet?

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּמָאן דְּאָמַר לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב. דְּתַנֵּי רִבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כָּל מַה שֶׁיְּלַקְּטוּ עֲנִיִים בֵּין הָעֳמָרִים הֶבְקֵר הֲרֵי הוּא הֶבְקֵר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הֶבְקֵר אַנָּסִין הֶבְקֵר שֶׁאֵין אָנוּ אֲחֵרָאִין לְרַמַּאִין. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר בְּשַׁחֲרִית לֹא אַתְיָא. וְיֵשׁ אָדָם מַבְקֵר בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר בְּשַׁחֲרִית אַתְיָא הוּא. וְלָאו רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא. וְעוֹד הוּא אִית לֵיהּ מְשִׁיכָתוֹ שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הִיא פְדִיָיתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהַיְינוֹ וְקָם לוֹ. אִילּוּ רָאָה כִכָּר מִתְגַּלְגֵּל בַּנָּהָר וְאָמַר כִּכָּר זֶה הֶקְדֵּשׁ שֶׁמָּא כְלוּם אָמַר. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה עַד דְּאַתְּ מַקְשֵׁי לֵיהּ בְּשַׁחֲרִית קַשְׁיָיתָהּ לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב. אָמַר לֵיהּ מָאן דְּאִיתֵיהּ לֵיהּ לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב. לֵית לֵיהּ לְאִילֵּין קַשְׁיָיתָא.

Rebbi Joḥanan said, Rabban Simeon ben Gamliel parallels him who says “in the evening”, as we have stated: “Rebbi Dosa says, ‘everything the poor will collect between the sheaves shall be abandoned’, it is abandoned. Rebbi Jehudah says, in the evening. But the Sages say, a declaration of abandonment under duress is not an abandonment, for we are not responsible for tricksters.” But he is not parallel to him who says “in the morning”. Can one abandon anything if it is standing on the ground? Rebbi Jeremiah said, it is even parallel to him who says “in the morning”. Is it not Rabban Simeon ben Gamliel’s? In addition, he holds that taking Second Tithe is its redemption. Rebbi Yose said, is that ( Lev. 27:19): “It shall be his”? If somebody saw a loaf floating in a river and said, that loaf shall be dedicated, did he say anything? Rebbi Jeremiah said, before you ask all these questions regarding “in the morning”, ask them regarding “in the evening!” He answered him, he who holds “in the evening” does not have all these questions.

Mishnah

משנה: כֶּרֶם רְבָעִי עוֹלֶה לִירוּשָׁלֵם מַהֲלָךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד וְאֵי זוֹ הִיא תְחוּמָהּ אֵילָת מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרַבָּה מִן הַצָּפוֹן וְלוֹד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרַח. וּמִשֶּׁרָבוּ הַפֵּירוֹת הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא נִפְדֶּה סָמוּךְ לַחוֹמָה. וּתְנַיי הָיָה הַדָּבָר אֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ יַחֲזוֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה הַתְּנַיי הַזֶּה וּתְנַיי אֵימָתַי שֶׁיִיבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ יַחֲזוֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. כֶּרֶם רְבָעִי בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִּיעוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמֵר יֵשׁ לוֹ. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֵשׁ לוֹ עוֹלֵלוֹת וַעֲנִיִים פּוֹדִין לְעַצְמָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כּוּלֹּו לְגַת.

MISHNAH: [Grapes from] a fourth-year vineyard have to be brought to Jerusalem from a distance up to a day’s march. What is this? Eilat from the South, Aqrabeh from the North, Lydda from the West, the Jordan from the East. When the fruits increased they decreed that they might be redeemed [even] close to the city wall. There was a condition made that anytime they decided, they could return to the previous situation. Rebbi Yose says, this condition was introduced when the Temple was destroyed, viz., that one would return to the previous situation if the Temple would be rebuilt soon, in our days. A fourth-year vineyard, the House of Shammai say, is not subject to a fifth and is not subject to removal; but the House of Hillel say, it is. The House of Shammai say, it is subject to single berries and gleanings and the poor redeem for themselves, but the House of Hillel say, all goes to the winepress.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי הִילָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹשִׂין יַיִן בְּטָהֳרָה לִנְסָכִים וְלֹא הָיוּ עֲנָבִים מְצוּיוֹת. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא עוֹלֶה לִירוּשָׁלֵם מַהֲלָךְ יוֹם לְכָל צַד. אַף הֵן מְחַלְּקִין אוֹתוֹ לִקְרוֹבִין וְלִשְׁכֵינִין וְלִמְיוּדָעִין. אֲפִילוּ דָבָר קַל הָיָה מְעַטֵּר אֶת הַשּׁוּק.

HALAKHAH: Rebbi Hila said, at the start they made wine in purity for Temple libations and grapes were rare. They decreed that it had to be brought to Jerusalem from a distance up to a day’s march. They used to distribute it to relatives, neighbors, and acquaintances, and a small quantity adorned the market.

הָדָא פְלִיגָא עַל נֻקַּיי. נֻקַּיי הֲוָה שַׁמָּשׁ בְּמִגְדָּל צְבָעִיָיה. בְּכָל עֶרוּבָת שׁוּבָא מִן דַּהֲוָה עֲבִיד קַנְדֵילוֹי הֲוָה סְלִיק שָׁבַת בְּבֵית מִקְדְּשָׁא וְנָחִית וּמַדְלִיק לוֹן. וְאִית דְּאָמְרִין סַפָר הֲוָה. בְּכָל עֶרוּבָת שׁוּבְתָא הֲוָה סְלַק פָּשַׁט סִדְרוֹי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְנָחִית שָׁבִית בְּבֵייתֵיהּ.

This disagrees with Nukai. Nukai was community servant in Magdala of the dyers. Every Sabbath eve, after preparing his candles, he went up, rested in the Temple, and went down to light them. Some say, he was the Torah reader. Every Sabbath eve he went up, prepared home.

טַרְטִירוֹי דְּמַהֲלוּל הֲוָה סְלִיק שָׁבִית לְגַו בֵּית מִקְדְּשָׁא וְלָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרַץ לִתְאֵינַיָיא קֳדָמוֹיי מִינֵּיהּ.

The cap maker of Malul went up to observe the Sabbath in the Temple but nobody got up for his fig trees before him.

בְּנוֹת צִפֹּרִי הֲווֹ סַלְקוּן שַׁבְתּוּן בְּגַו בֵּית מִקְדְּשָׁא וְלָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרַץ לִתְאֵינַיָיא קֳדָמוֹי מִינְהֹן. בְּנוֹת לוֹד הָיוּ לָשׁוֹת עִיסָּתָן וְעוֹלוֹת וּמִתְפַּלְלוֹת וְיוֹרְדוֹת עַד שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ.

The daughters of Sepphoris went up, kept the Sabbath in the Temple, but nobody got up for their fig trees before them. The daughters of Lod were kneading their bread dough, went up, prayed, and descended before it became sour.

חַד בַּר נַשׁ הֲוָה קָאִים רְדִי. פָּסְקָת תּוֹרָתֵיהּ קוֹמוֹי. הֲוָות פָרְיָא וְהוּא פָרֵי פָרְיָא וְהוּא פָרֵי עַד דְּאִשְׁתְּכָח יְהִיב בְּבָבֶל. אָמְרוּ לֵיהּ אֵימַת נָפְקָת. אָמַר לוֹן יוֹמָא דֵין. אָמְרִין בְּהֵיידָא אָתִיתָא. אָמַר לוֹן בְּדָא. אָמַר לוֹן אִיתָא חָמֵי לֹן. נְפַק בְּעֵי מֵיחְמַיָיא לוֹן וְלָא חַכִּים בְּהֵיידָא.

A person was ploughing. His cow broke away before him and started running. He ran and ran after her until he found himself in Babylonia. They asked him, when did you leave? He answered, today. They asked him, by which [road] did you come? He answered them, by this one, come and see it. He went out, wanted to see it, and did no longer recognize it.

מִכְּלָל דִּפְלִיגָא. וַאֲפִילוּ תֵימַר לֵית הוּא פְלִיגָא מְחִילוֹת הָיוּ וְנִגְנְזוּ. הָדָא הִיא דִּכְתִיב גָּדַר דַּרְכִּיי בְגָזִית נְתִיבוֹתַיי עִוָּה.

From here, that they disagree. Even if you say it does not disagree, there were tunnels and they were hidden. That is what is written ( Thr. 3:9): “He fenced my way with ashlar, my paths he destroyed.”

רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה אֲפִילוּ כֶרֶם שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַחוֹמָה הָיָה נִפְדֶּה.

Rebbi Jonah in the name of Rebbi Zeïra: Even a vineyard reaching to the wall was redeemed.

אָמַר רִבִּי אָחָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לְהִיבָּנוֹת קוֹדֶם לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד דִּכְתִיב וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין.

Rebbi Aḥa said, this implies that the Temple will be rebuilt before the kingdom of David’s dynasty as it is written ( Deut. 32:14): “From the blood of a grape you will drink as wine”. And you say so!

תַּנֵּי רִבִּי אוֹמֵר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁבִיעִית אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ חוֹמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ בִּיעוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהַדֵּין תַּנָּיָיה לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמַה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותֵיהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. מֵעַתָּה אַל יְהִי לוֹ קְדוּשָׁה. וּקְדוּשָׁתוֹ מֵאֵילָיו לָמְדוּ. קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים. כְּקוֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. וִיהֵא מוּתָּר לְאוֹנֵן. תַּנֵּי מַגִּיד שֶׁהוּא אָסוּר לְאוֹנֵן. וִיְהֵא חַיָיב בְּבִיעוּר. בְּגִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר מִן הַבִּיעוּר. וְיִיפָּדֶה בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע.

It was stated: Rebbi says, the House of Shammai said this only for the Sabbatical year, but in all other years of the Sabbatical cycle, the House of Shammai say that it is subject to a fifth and subject to removal. According to that Tanna, they learned the rules of the fourth-year orchard only from Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in the Sabbatical year, so there is no fourth-year orchard in the Sabbatical year. But then should there be no holiness in it? Its holiness comes from the verse ( Lev. 19:24): “Holy for praises,” it has the status of those holy fruits over which praises are said. And should it be permitted to the fresh mourner? It is stated: This implies that it is forbidden to the fresh mourner. And should it be subject to removal? Following Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon frees it from removal. And should it be redeemed while still connected to the ground?

תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים אֵין לֹו חוֹמֶשׁ וְאֵין לֹו בִּיעוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָדֵין תַּנָּיָיא לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כָּל עִיקָּר. מֵעַתָּה אַל יְהֵא לוֹ קְדוּשָׁה. וּקְדוּשָׁתוֹ מֵאֵילָיו לָמְדוּ. קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים. הֲרֵי כְקוֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. וִיהֵא מוּתָּר לְאוֹנֵן. מַגִּיד שֶׁהוּא אָסוּר לְאוֹנֵן. וִיהֵא חַיָיב בְּבִיעוּר. בְּגִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר מִן הַבִּיעוּר. וְיִפָּדֶה בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע.

Rabban Simeon ben Gamliel stated: Both in the Sabbatical year and in the rest of the years of the Sabbatical cycle, the House of Shammai say, there is no fifth and no removal. According to that Tanna, they did not at all learn the rules of the fourth-year orchard from Second Tithe. But then should there be no holiness in it? Its holiness comes from the verse ( Lev. 19:24): “Holy for praises;” it has the status of those holy fruits over which praises are said. And should it be permitted to the fresh mourner? It is stated: This implies that it is forbidden to the fresh mourner. And should it be subject to removal? Following Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon frees it from removal. And should it be redeemed while still connected to the ground?

רִבִּי זְעִירָא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ מְנַיִין שֶׁהוּא טָעוּן פִּדְיוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים קוֹדֶשׁ חִילּוּלִים לָא מִתְמַנְעִין דרַבָּנִין דָּרַשׁ בֵּין הֵ״א לְחֵי״ת.

Rebbi Zeïra asked before Rebbi Abbahu: From where that it needs redemption? ( Lev. 19:24) “Holy for praises,” holy for redemption. The rabbis never refrain from explaining ה by ח.

תַּנֵּי רִבִּי אַיְיבוּ בַּר נַגָּרִי קוֹמֵי רִבִּי לָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִישִּׁיתוֹ יוֹסֵף עָלָיו. פְּרָט לְנֶטַע רְבָעִי שֶׁאֵין חַיָיבִין עָלָיו חוֹמֶשׁ. חָזַר וְתַנָּא קוֹמוֹי שְׁתֵּי גְאוּלּוֹת הֵן אַחַת לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְאַחַת לְנֶטַע רְבָעִי.

Rebbi Ayvu bar Naggari stated before Rebbi La following Rebbi Ismael ( Lev. 27:31): “If a man redeems part of his tithes, he should add their fifth to it.” That excludes the fourth-year orchard; one is not obligated by it for a fifth. Then he turned around and stated: There are two terms of redemption, one for the Second Tithe and one for the fourth-year orchard.

תַּמָּן תַּנִּינָן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵין לְנָכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין לְנָכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי כָּל עִיקָּר. רִבִּי בִּיבִּי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹדָה כְּבֵית שַׁמַּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי כְּמָה דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמֵר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמַה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. כֵּן רִבִּי יוּדָה אָמַר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּסוּרִיָּא וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְּסוּרִיָּא. אָמַר לֵיהּ חֲמִי מַה אָמַר. לֹא אָמַר אֶלָּא אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לֹו בִּיעוּר הָא שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים יֵשׁ לוֹ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵין לְנָכְרִי נֶטַע רְבָעִי בְסוּרִיָּא.

There we have stated: Rebbi Jehudah says, there is no vineyard in the fourth year for the Gentile, but the Sages say there is. Rebbi Eleazar said, so says the Mishnah: There is never a vineyard in the fourth year for the Gentile. Rebbi Bibi said before Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Eleazar: According to the opinion of Rebbi, the statement of Rebbi Jehudah turns out to be like the statement of the House of Shammai. Since the House of Shammai said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in the Sabbatical year, so there is no fourth-year orchard in the Sabbatical year. Similarly, Rebbi Jehudah said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in Syria, so there is no fourth-year orchard in Syria. He said to him, look what he said! He said only, it is not subject to a fifth and is not subject to removal, hence, it is subject to all other rules; Rebbi Jehudah says, there is no vineyard in the fourth year for the Gentile in Syria.

שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי הָא בֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמָה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ שְׁלִישִׁית וְשִׁישִּׁית הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי לֹא יְהֵא בָהֶן נֶטַע רְבָעִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שְׁלִישִׁית וְשִׁישִּׁית אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי יֵשׁ בָּהֶן מַעְשָׂרוֹת. שְׁבִיעִית אֵין לוֹ מַעְשְׂרוֹת כָּל עִיקָּר.

Samuel bar Abba asked: Since the House of Shammai said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in the Sabbatical year, there is no fourth-year orchard in the Sabbatical year. Similarly, in the third and sixth years of the Sabbatical cycle, since there is no Second Tithe, there should not be any fourth-year orchard. Rebbi Yose said, even though there is no Second Tithe in the third and sixth years, there are the tithes. In the Sabbatical year, there are no tithes at all.

חֵיפָה שְׁאַל הָא רִבִּי יוּדָה אָמַר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר כְּמָה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְסוּרִיָּא. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְסוּרִיָּא. וְדִכְוָותָהּ לֹא לָמְדוּ תְרוּמַת תּוֹדָה אֶלָּא מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. כְּמָה דְתֵימַר אֵין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בַּמִּדְבָּר וְדִכְוָותָהּ לֹא תְהֵא תְרוּמַת תּוֹדָה בַּמִּדְבָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא לָמְדוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא לְשִׁיעוּרִין.

Ḥeipha asked: Since Rebbi Jehudah said that they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from Second Tithe; since you say that there is no Second Tithe in Syria, there is no fourth-year orchard in Syria. Similarly, they learned the rules of the heave of the thanksgiving sacrifice only from the heave of the tithe; since you say that there was no heave of the tithe in the desert, will it follow that there was no heave of the thanksgiving sacrifice in the desert? Rebbi Yose said, they learned from it only in regard to quantities.

תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר רִבִּי לָעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא נִתְחַיְיבוּ יִשְׂרָאֵל לְנֶטַע רְבָעִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. אָמַר רַב חִסְדָּא אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה בְּשִׁיטַּת רִבִּי יוּדָה אָבוּי. כְּמָה דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמָה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּסוּרִיָּא וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְּסוּרִיָּא. כֵּן רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר לֹא לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר. כְּמָה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהִיא בְשִׁיטַּת בְּנוֹ סוּרִיָּא לְמֵידָה מֵאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֵין אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמֵידָה מִסּוּרִיָּא.

It was stated: Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah said, Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon said, Israel did become obligated for the fourth-year orchard only after 14 years, seven during which they conquered and seven during which they divided up the land. Rav Ḥisda said, it turns out that the argument of Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah is identical with that of his father Rebbi Jehudah. Just as Rebbi Jehudah said that they learned the rules of the fourth-year orchard only from Second Tithe, since you say that there is no Second Tithe in Syria, so there is no fourth-year orchard in Syria. Similarly, Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah said that they learned the rules of the fourth-year orchard only from Second Tithe, since you say that they did become obligated for the fourth-year orchard only after 14 years,, similarly there was no fourth-year orchard until after 14 years. Rebbi Yose said, he follows his son’s argument; Syria was inferred from “after 14 years;” “after 14 years” was not inferred from Syria.

כְּתִיב וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִּׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם וגו׳. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר הֲרֵי אַתְּ כְּמוֹסִיף פֵּירוֹת חֲמִישִּׁית עַל פֵּירוֹת רְבִיעִית מַה פֵּירוֹת חֲמִישִּׁית לִבְעָלִין. אַף פֵּירוֹת רְבִיעִית לִבְעָלִין. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי כְּרִבִּי יְהוּדָה. כְּמָה דְּרִבִּי יְהוּדָה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו כֵּן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו.

It is written ( Lev. 19:25): “In the fifth year, you shall eat its yield to add for you, etc.” Rebbi Yose the Galilean says, here one adds the fruits of the fifth to the fruits of the fourth year. Just as the fruits of the fifth year are for the proprietors, so the fruits of the fourth year are for the proprietors. Rebbi Zeïra, Rebbi Yasa, in the name of Rebbi Joḥanan: It turns out that Rebbi Yose the Galilean argues like Rebbi Jehudah. Just as Rebbi Jehudah makes it his property, so Rebbi Yose the Galilean makes it his property.

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר לֵיהּ כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא סוֹף דָּבָר הֲלָכָה זוּ אֶלָּא כָּל הֲלָכָה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת בְּבֵית דִּין וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ צֵא וּרְאֵה הֵיאַךְ הַצִּיבּוּר נוֹהֵג וּנְהוֹג. וַאֲנָן חָמִיָין צִיבּוּרָא דְּלָא מַפְרִשִׁין. אָמַר רִבִּי מָנָא אִילּוּ אָמַר כְּבֵית שַׁמַּי וְיֵשׁ צִיבּוּר כְּבֵית שַׁמַּי. אָמַר רִבִּי אָבִין כְּלוּם לָמַדְנוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמָה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: According to those who declare it his property, should it not be subject to tithes? He said to him, according to what Rebbi Joshua ben Levi said, as Rebbi Abin said in the name of Rebbi Joshua ben Levi, not only this practice, but in any practical question which is weak in court and you do not know how to decide, go out and see how the public acts, and act accordingly. And we see that they do not give. Rebbi Mana said, that is, if the practice would follow the House of Shammai. But is there any public that acts according to the House of Shammai? Rebbi Abin said, they learned the rules of the vineyard of the fourth year only from Second Tithe; just as you say that Second Tithe is not subject to tithes, so the yield of the fourth year is not subject to tithes.

רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עִיסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִּירוּשָׁלֵם כְּרִבִּי מֵאִיר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה כְּרִבִּי יוּדָה חַיֶיבֶת בְּחַלָּה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּירוּשָׁלֵם הָא בִּגְבוּלִים לֹא.

Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya, in the name of Rebbi Joḥanan: A dough of Second Tithe in Jerusalem, following Rebbi Meïr, is free from ḥallah, following Rebbi Jehudah it is subject to ḥallah. Rebbi Jonah said, they said this only for Jerusalem, but not for the countryside.

רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֶן בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי כְּדִבְרֵי מִי שֶׁמְּחַיֵּיב בְּפֶרֶט מַהוּ שֶׁתְּהֵא חַיֶיבֶת בְּחַלָּה. אָמַר לֵיהּ וְלֹא רִבִּי יוּדָה הִיא וְסָבְרִנָן מֵימַר כָּל הָדָא הִילְכְתָא רִבִּי יוּדָה כְּבֵית שַׁמַּי.

Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose: Does he who declares it obligated for single berries also declare it obligated for ḥallah? He said to him, is that not Rebbi Jehudah? And it is our opinion that in all this practice, Rebbi Jehudah follows the House of Shammai.

Mishnah

משנה: כֵּיצַד פּוֹדִין נֶטַע רְבָעִי מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע עַל פִּי שְׁלֹשָׁה וְאוֹמֵר כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִפְדּוֹת לוֹ בְסֶלַע עַל מְנָת לְהוֹצִיא יְצִיאוֹת מִבֵּיתוֹ וּמַנִּיחַ אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמֵר כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ. מִכָּךְ וּכָךְ סַלִּים בְּסֶלַע. וּבַשְּׁבִיעִית פּוֹדֵיהוּ בְשָׁוְויוֹ אִם הָיָה הַכֹּל מוּבְקָר אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכַר לְקִיטָה. הַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִּׁיתוֹ בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה. עֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח שֶׁלְרְבִיעִית וְשֶׁלְשְׁבִיעִית הָיָה בִּיעוּר. כֵּיצַד הָיָה בִּיעוּר נוֹתְנִין תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לִבְעָלֶיהָ וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִבְעָלָיו וּמַעֲשֵׂר עָנִי לִבְעָלָיו. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי וּבִיכּוּרִים מִתְבָּעֲרִים בְּכָל מָקוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַבִּיכּוּרִין נוֹתְנִין לַכֹּהֲנִים כִּתְרוּמָה. הַתַּבְשִׁיל בֵּית שַׁמַּי אוֹמֵר צָרִיךְ לְבָעֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הֲרֵי הוּא כִמְבוֹעָר. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵירוֹת בִּזְמַן הַזֶּה וְהִגִּיעָה שְׁנַת הַבִּיעוּר בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים צָרִיךְ לְחַלְּלָן עַל הַכֶּסֶף. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אֶחָד שֶׁהֵן כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁהֵן פֵּירוֹת.

MISHNAH: How does one redeem a fourth-year orchard? He puts a tetradrachma before three [experts] and asks, how much does a person redeem for himself for a tetradrachma when all expense is on him? Then he puts down the money and says, all that is collected under this is exchanged for this money; so and so many baskets per tetradrachma. In a Sabbatical, he redeems its full value. If all of it was abandoned, he has only the cost of harvesting. He who redeems a fourth-year orchard adds its fifth whether it was his or was given to him as a gift. The removal was on the day before the first day of Passover in the fourth and the seventh year [of the Sabbatical cycle.] What is the removal? One gives heave and heave of the tithe to its recipients, First Tithe to its recipients, tithe of the poor to its recipients. Second Tithe and First Fruits are removed on the spot. Rebbi Simeon says, first fruits one gives to the Cohanim like heave. A cooked dish the House of Shammai say one has to remove, but the House of Hillel say it is as if removed. He who had produce in this time and the year of removal came, the House of Shammai say he has to exchange it for money; the House of Hillel say, either money or produce.

Halakhah

הלכה: לִפְדּוֹת לוֹ בְסֶלַע לוֹקֵחַ לוֹ בְסֶלַע. אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכַר לְקִיטָה אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכַר עֲקִיצָה. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה מְפַק תְּלָתָא אִיסְתּוֹנַנְסִין וּמְפָרֵק עַל פּוּמוֹן.

HALAKHAH: To redeem for a tetradrachma [means] he buys for himself for a tetradrachma. “He has only the cost of harvesting” including the cost of removing the pedicles. Rebbi Hoshaia took three wholesalers [?] and redeemed on their word.

כְּתִיב מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעֲשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה [הַהִוא] וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֵיךָ יָכוֹל פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ אַתְּ חַיָיב לְהוֹצִיא אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת וּלְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר עָנִי. תַּלְמוּד לוֹמַר מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְלא אַחַת לְשֶׁבַע. אֶלָּא בִשְׁלִישִׁית וּבִשְׁבִיעִית שְׁנֵי פְעָמִים בַּשָּׁבוּעַ. אוֹ קוֹרֵא אֲנִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יָכוֹל כֵּיוָן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אַתְּ חַיָיב לְבָעֵר אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת וּלְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר עָנִי תַּלְמוּד לוֹמַר מִקְצֵה שָׁלֹשׁ. אֵין מִקְצֵה אֶלָּא בְסוֹף שָׁנָה אַתְּ מְבָעֵר. וְאֵין אַתְּ מְבָעֵר בְּרֹאשׁ שָׁנָה. אִי בְסוֹף שָׁנָה יָכוֹל כֵּיוָן בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל רְבִיעִית אַתְּ חַיָיב לְבָעֵר אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת וּלְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר עָנִי תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל תְּבוּאָתְךָ כְּשֶׁתְּכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל הַפֵּירוֹת. אִי כְּשֶׁתְּכַלֶּה לַעְשֵׂר כָּל הַפֵּירוֹת יָכוֹל אֲפִילוּ בַחֲנוּכָּה. נֶאֱמַר כָּאן מִקְצֵה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים בְּמוֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִיטָּה בְּחַג הַסּוּכּוֹת. מַה מִקֵּץ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּמוֹעֵד אַף כָּאן בְּמוֹעֵד. אִי מַה מִקֵּץ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּחַג הַסּוּכּוֹת אַף כָּאן בְּחַג הַסּוּכּוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ. אֵימָתַי הוּא מְכַלֶּה לְעַשֵּׂר אֶת כָּל הַפֵּירוֹת בְּפֶסַח שֶׁלָּרְבִיעִית.

It is written ( Deut. 14:28): “At the end of three years you shall take out all tithe of your produce, in that year, and deposit it in your gates.” I could think that once in a Sabbatical cycle you have to distribute the tithes including the tithe of the poor. The verse says “at the end of three years,” once in three years and not once in seven; i. e., in the third and the seventh, twice in a Sabbatical cycle. Do I understand at New Year’s Day, that on New Year’s Day you have to distribute the tithes including the tithe of the poor? The verse says “at the end of three years.” “At the end” means at its conclusion you remove, you do not remove on New Year’s Day. If it is at the end of the year, I could understand that at the beginning of the fourth you have to remove the tithes including the tithe of the poor; the verse says ( Deut. 26:12): “If you have finished tithing [all tithe of] 78 your produce,” when you have tithed all your fruits. If it is when you have tithed all your fruits, could I understand even on Ḥanukkah? It says here, “at the end of;” it says further ( Deut. 26:12): “At the end of seven years, on the fixed time of the Sabbatical year, on the festival of booths.” Since “at the end” there means at a fixed time, so here also at a fixed time. Since there “at the end” means the holiday of booths, does it here also mean the holiday of booths? The verse says “if you have finished tithing all tithe of your produce,” when you have finished tithing all of your fruits? On Passover of the fourth year.

בַּשָּׁנָה הַהִיא אַתְּ זָקוּק לְבַעֲרוֹ וְאֵין אַתְּ זָקוּק לְבַעֲרוֹ בִּשְׁאָר כָּל הַשָּׁנִים. בַּשָּׁנָה הַהִיא אַתְּ זָקוּק לְבָעֵר. אֵין אַתְּ זָקוּק לְבָעֵר יָרָק שֶׁיָּצָא מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד הַפֶּסַח. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה בָּרְבִיעִית אֶלָּא בַחֲמִישִׁית. אָמַר רִבִּי הִילָא שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב וִודּוּי בָּרְבִיעִית אֶלָּא בַחֲמִישִׁית. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן עָבַר וְנִתְוַודֶּה. עַל דַּעְתֵּיהוֹן דַּחֲבֵרַיָּא פָּסוּל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא כָּשֵׁר.

( Deut. 14:28) “In that year” your are obliged to remove it but you are not obliged to remove it in any other year. “In that year” you are obliged to remove; you are not required to remove vegetables which grew between New Year’s Day and Passover. The colleagues say, because he can make a declaration [for the latter] only in the fifth year. Rebbi Hila said, because it does not hinder the declaration in the fourth, only in the fifth. Where do they differ? If he transgressed and included it in his declaration. According to the colleagues it is invalid, according to Rebbi Hila is it valid.

בַּשָּׁנָה הַהִיא אַתְּ מוֹצִיאוֹ מִן הַטָּמֵא [עַל] הַטָּהוֹר וְאֵין אַתְּ מוֹצִיאוֹ בִּשְׁאָר כָּל הַשָּׁנִים מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָא בַּשָּׁנָה הַהִיא אַתְּ מוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹם טוּמְאָה לִמְקוֹם טָהֳרָה. וְאֵין אַתְּ מוֹצִיאוֹ בִּשְׁאָר כָּל הַשָּׁנִים מִמְּקוֹם טוּמְאָה לִמְקוֹם טָהֳרָה. אַתְיָיא דְּרִבִּי לָעְזָר כְּמָאן דְּאָמַר אֵין מוֹצִיאִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בִּיקְשׁוּ לְהִימָּנוֹת שֶׁלֹֹּא לִיתֵּן מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. אָּמְרִין מָאן יֵיעוֹל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּהוּא מְסַיּיֵעַ לְלִיוָאֵי. עָאֵל וְסִיֵיעַ לְכֹהֲנֵי אָמַר בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ הַכֹּהֲנִים לְוִיִים וְזֶה אֶחָד מֵהֶן וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק.

“In that year” you take it out from impure for pure but in other years you do not take it out from impure for pure. Rebbi Eleazar said, so is that baraita: “ ‘In that year’ you have to take it from an impure place to a pure but in other years you do not have to take it from an impure place to a pure.” This statement of Rebbi Eleazar follows the opinion that one does not give tithe to Cohanim. In the days of Rebbi Joshua ben Levi they wanted to vote not to give tithe to Cohanim. They said, why should we come to Rebbi Joshua ben Levi since he will help the Levites. He came and helped the Cohanim and said: In 24 places are Cohanim called Levites and this is one of them ( Ez. 44:15): “The Cohanim Levites, the descendants of Ẓadoq.”

רִבִּי בִּנְיָמִן בַּר גִּידוּל וְרִבִּי אָחָא הֲווֹן יְתִיבִין אָמְרִין וְהָא כְתִיב וְהָיָה הַכֹּהֵן בֶּן אַהֲרוֹן עִם הַלְוִיִּם בַּעְשֵׂר הַלְוִיִּם לִיתֵּן לוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְהָכְתִיב וְהַלְוִיִּם יַעֲלוּ אֶת הַמַּעֲשֵׂר. רַב חוּנָא וַחֲבֵרַיָיא חַד מִינְהוֹן אָמַר לִבְנֵי לֵוִי מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלִבְנֵי אֶלָּא מִיכָּן שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. וְחָרָנָה אָמַר אֲפִילוּ לֵית כְּתִיב אֶלָּא לִבְנֵי נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. אִילּוּ מָאן דְּאָמַר פַּלָּן בְּרִי יְסַב מִקָּמַת פַּלָּן וּשְׁאָר נְכָסַיי יִירְשׁוּ בָנַיי דִּילְמָא לָא נְסַב עִמְּהוֹן.

Rebbi Binjamin bar Gidul and Rebbi Aḥa were sitting together and saying, is it not written ( Neh. 10:39): “The Cohen, descendant of Aaron, will share with the Levites in the Levite’s tithe”? To give him heave of the tithe. But is it not written ( Neh. 10:39): “The Levites shall bring [the tithe of] the tithe”? Rebbi Ḥuna and the colleagues, one of them said “to the descendants of Levi”. Why does the verse say ( Num. 18:21): “And to the descendants of Levi”? From here that one gives tithes to Cohanim. The other said, even if it were only written “to the descendants” one would give tithes to Cohanim. If somebody would say, my son X shall take property Y [before distribution] and the rest of my properties my sons shall inherit, does he not participate with them?

רִבִּי יוֹנָה יְהַב מַעְשְׂרוֹי לְרִבִּי אָחָא בַּר עוּלָּא לֹא מִשׁוּם דַּהֲוָה כֹהֵן אֶלָּא מִשׁוּם דַּהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. מַה טָעֲמָא וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלֵם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יי. רִבִּי הוּנָא לָא נְסַב מַעֲשֵׂר רִבִּי אָחָא לָא נְסַב מַעֲשֵׂר. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא הוֹרֵי עַל גַּרְמֵיהּ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ בְּגִין דְּלָא מֵיסַב מַעֲשֵׂר. שָׁאַל בַּר נַשׁ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן שָׁאַל לְרִבִּי יוֹנָתָן מַהוּ דִּנְסַב. אָמַר לֹו סַב וּמַה דְנָפַל לְשִׁבְטָךְ נָפַל לָךְ.

Rebbi Jonah gave his tithes to Rebbi Aḥa bar Ulla, not because he was a Cohen but because he studied Torah. What is the reason? ( 2Chr. 31:4) “He said to the people, the inhabitants of Jerusalem, to give the part of the Cohanim and the Levites, so they should be strong in the Torah of the Eternal.” Rebbi Huna did not take tithe, Rebbi Aḥa did not take tithe. Rebbi Ḥiyya bar Abba instructed himself to go outside the Land, not to take tithe. A person asked Rebbi Samuel bar Naḥman who asked Rebbi Jonathan, may one take? He said to him, take, what fell to your tribe fell to you.

רִבִּי יַנַּאי מְפַקֵּד לִקְרִיבוֹי כַּד תְּהֵיוִיָין חַכְרָן אֲרָע לָא תַחְכְּרוּן אֶלָּא מִן דְּחֵלוֹנַיָיא. וְאַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר אֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה מוֹדֶה שֶׁאֵין מוֹצִיאִין שֶׁלּוֹ מִיָּדוֹ. מַה טַעֲמָא כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵּאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמוֹתֶם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יי מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתְּ מוֹצִיא וְאֵין אַתְּ מוֹצִיא מִמַּכָּרֵי כְהוּנָה וּלְוִיָיה. וְאַתְיָיא כַּיי דְּאָמַר רִבִּי לָעְזָר כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר. מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתְּ מוֹצִיא וְאֵין אַתְּ מוֹצִיא מִן הַגּוֹי.

Rebbi Yannai ordered his relatives, when you lease a field, lease only from lay people since even if you say one does not give tithes to Cohanim you have to agree that one does not take his own out of his hand. What is the reason? ( Num. 18:26) “If you take from the Children of Israel the tithe which I gave you from them as your inheritance, you should lift from it the heave of the Eternal, a tithe of the tithe.” From the Children of Israel you take out but not from those contracting with Cohanim or Levites. It parallels what Rebbi Eleazar said, “if you take the tithe from the Children of Israel,” from the Children of Israel you take out but not from the Gentile.

רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה וְרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה אָמַר אֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. וְרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. מָתִיב רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְהָא כְתִיב וַאֲכַלְתֶּם אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם בּוֹא וְאוֹכְלוֹ עִמּוֹ בַּקֶּבֶר. אָמַר לֵיהּ מַהוּ בְּכָל מָקוֹם בַּעֲזָרָה. אְמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב אַתֶּם וּבֵיתְכֶם וְאִשָּׁה נִכְנֶסֶת לָעֲזָרָה. רִבִּי בָּא הֲוָה מִשְׁתָּעֵי הַהֵן עוֹבְדָא. רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֲוָה יְלִיף מֵיסַב מַעְשְׂרָא דְחָדָא גִינָּה. וְהָיָה לְאוֹתָהּ גִּינָּה שְׁנֵי פְתָחִים אֶחָד לִמְקוֹם טוּמְאָה וְאֶחָד פָּתוּחַ לִמְקוֹם טָהֳרָה. נְפַק רִבִּי עֲקִיבָה לְגַבֵּיהּ אָמַר לֵיהּ פְּתַח הָהֵן וּסְתוֹם הָהֵן. אִין אֲתָא אֲמַר לֵהּ בֹּא בְדֶרֶךְ הַזּוֹ. אָמַר לֵיהּ אִין שְׁלַח תַּלְמִידֵיהּ אֱמוֹר לֵיהּ אַתֶּם כְּתִיב. שָׁמַע רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר מִרְצֻעָה דַּעֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף בָּא לְכָאן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱזִיר רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה כָּל הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁנָּטַל. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָעְזָר בְּשֵׁרוּתָה בֶּעָיָא מוֹלֵיי סִבָא דְּקִיסָּה מִינֵיהּ וּבֵיהּ כָּל גּוּמְרָה דְלָא כְוִיָּה בְשַׁעְתָּהּ לָא כְוִיָּה.

Rebbi Abbahu said, Rebbi Joshua ben Ḥananiah and Rebbi Eleazar ben Azariah disagreed. Rebbi Joshua ben Ḥananiah said, one does not give tithe to Cohanim but Rebbi Eleazar ben Azariah said, one gives tithe to Cohanim. Rebbi Joshua ben Ḥananiah objected to Rebbi Eleazar ben Azariah: Is it not written ( Num. 18:31): “You shall eat it everywhere”, come and eat it by a grave! He said to him, what means “everywhere”? In the courtyard of the Temple. He retorted, but is it not written ( Num. 18:31): “You and your house”? Does a woman enter the courtyard of the Temple? Rebbi Abba understood it from the following occasion: Rebbi Eleazar ben Azariah was used to take tithes from a certain garden. That garden had two exits, one to a place of impurity and one open to a place of purity. Rebbi Aqiba went to him and said, open this one and lock the other one. If he will come, tell him to come by that way. He also said, if he sends a student, tell him “you” is written. Rebbi Eleazar ben Azariah heard this and said, that is Aqiba ben Joseph’s whip. At that moment, Rebbi Eleazar ben Azariah returned all tithes he had taken. Rebbi Isaac bar Eleazar said, for dinner one has to fill up completely with wood fibers; any coal which does not cause a burn at the beginning will not cause one.

הַכֹּל מוֹדִין בְּפַת וְשֶׁמֶן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָעֵר. בְּיַיִן וּבְתַבְלִין שֶׁהוּא כִמְבוּעָר. מַה פְלִיגִין בְּתַבְשִׁיל בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים צָרִיךְ לְבָעֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין צָרִיךְ לְבָעֵר.

Everybody agrees that bread and oil have to be removed, wine and spices are as if removed. Where do they disagree: A cooked dish the House of Shammai says one has to remove, but the House of Hillel say one does not have to remove.

מַה טַעֲמָא דְּבֵית שַׁמַּי. וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בִּלְבַד בְּיָדְךָ. מַה טַעֲמָא דְּבֵית הִלֵּל. אֲפִילוּ מְחַלְּלוֹ מַהוּ מוֹעִיל.

What is the reason of the House of Shammai? ( Deut. 14:25): “Bundle” only “the money in your hand.” What is the reason of the House of Hillel? Even if he exchanges, what good does it do?

Mishnah

משנה: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ שׁוֹלְחִין אֵצֶל בַּעֲלֵי בָתִּים שֶׁבַּמְדִינוֹת מַהֲרוּ פֵּירוֹתֵיהֶם עַד שֶׁלֹּא תַגִּיעַ שְׁעַת הַבִּיעוּר עַד שֶׁבָּא רִבִּי עֲקִיבָה וְלִימֵּד שֶׁכָּל הַפֵּירוֹת שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת פְּטוּרִין מִן הַבִּיעוּר. מִי שֶׁהָיוּ פֵירוֹתָיו רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִקְרוֹת לָהֶן שֵׁם. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוּד נָתוּן לִיהוֹשֻׁעַ וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. עִישּׂוּר אַחֵר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוּד נָתוּן לַעֲקִיבָה שֶׁיִּזְכֶּה בוֹ לָעֲנִיִים וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוּד נָתוּן לְאֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. וְנִתְקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה שָׂכָר.

MISHNAH: Rebbi Jehudah said, in earlier times they sent to the rural farmers, speed up your produce before the time of removal, until Rebbi Aqiba came and taught that any produce which did not reach the time of tithing is exempt from removal. If somebody’s produce was far from him, he has to give it a name. It happened that Rabban Gamliel was on a ship with the elders when Rabban Gamliel said, a tenth which I shall measure in the future is given to Joshua and its place is rented to him; another tenth which I shall measure in the future is given to Aqiba; he should distribute it to the poor, and its place is rented to him. Rebbi Joshua said, a tenth which I shall measure in the future is given to Eleazar ben Azariah and its place is rented to him. They paid the rent to each other.

Halakhah

הלכה: וְלֹא טֵבֵל הוּא. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהַטֵּבֵל קָרוּי קוֹדֶשׁ.

HALAKHAH: Is it not ṭevel? Rebbi Hila in the name of Samuel: This implies that ṭevel is called holy.

אָמַר רִבִּי יוּדָה מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֶל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם בְּהַר הַבָּיִת. וְהָיָה יוֹחָנָן הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר הַלָּז יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶן. אָמְרוּ לוֹ צֵא וּכְתוֹב.

Rebbi Jehudah said, it happened that Rabban Gamliel and the elders were sitting on the steps of the Hall on the Temple Mount and Joḥanan, the Cohen, their scribe, was sitting before them. They said to him, go and write:

אַחֵינוּ בְּנֵי גָלִילָא עִילָּאָה בְּנֵי גָלִילָא אַרְעִיתָא שְׁלָמְכוֹן יִסְגֵּא. מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּמָטָא זְמַן בִּיעוּרָא תַּפְקוּן מַעְשְׂרַיָּא מִן מַעֲטָנֵי זֵיתָא. לְאַחָנָא בְּנֵי דְרוֹמָא עִילָּאָה וּבְנֵי דְרוֹמָא אַרְעִיתָא מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּמָטָא זְמַן בִּיעוּרָא תַּפְקוּן מַעְשְׂרַיָּא מֵעֳמְרֵי שִׁיבֳּלַיָּא. לְאַחָנָא בְּנֵי גָלוּתָא דְבָבֶל וּבְנֵי גָלוּתָא דְמָדַי וּבְנֵי גָלוּתָא דְיָוָון וּשְׁאָר כָּל גַּלְוָותְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל שְׁלָמְכוֹן יִסְגֵּא. מוֹדַע אֲנָא לְכוֹן דְּאִימְרַיָּא רְכִיכִין וְגוֹזָלַיָיא דְּקִיקִין וּשְׁפַר בְאַנְפַּיי וּבְאַנְפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָא עַל שַׁתָּא זֶה תַּלְתִּין יוֹמִין.

To our brothers of Upper and Lower Galilee, may you have much peace. We inform you that the time of removal is approaching; take out tithes from the ripening vats of olives. To our brothers of Upper and Lower South country, we inform you that the time of removal is approaching; take out tithes from the sheaves of grain. To our brothers of the diasporas of Babylonia, Media, Greece, and all other diasporas of Israel, may you have much peace. I am informing you that the lambs are young and the young pigeons small, so it is good in my eyes and the eyes of my colleagues to add thirty days to this year.

הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהָיָה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה תַּמָּן. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה הָדָא אָמְרָה שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל צָרִיךְ לְזַכּוֹת. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּפֵירוֹת מְחוּבָּרִין לְקַרְקַע. אִילּוּ קוּפָּתוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל נְתוּנָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁלְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאוֹמֵר יִזְכֶּה לְמַעֲשֵׂר שֶׁבָּהּ כְּלוּם עָשָׂה עַד שֶׁיְּסַיֵים.

That means that one does not give tithe to Cohanim. There is a difference, since Rebbi Joshua ben Ḥananiah was there. Rebbi Ḥananiah said, it means that Rabban Gamliel had to transfer. Rebbi Joshua said, for produce standing on the ground. Even if Rabban Gamliel’s box were standing in Rebbi Joshua’s house and he would say, he should acquire its tithe, would he have done anything if he did not label it?

רִבִּי רְדִיפָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה. וְחָרָנָה אָמַר הָרָאוּי לִיתֵּן זָכָה. מָאן דְּאָמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה כָּל שֶׁכֵּן רָאוּי לִיתֵּן. וּמָן דְּאָמַר הָרָאוּי לִיתֵּן הָא לִיטּוֹל לֹא.

Rebbi Redifa said, Rebbi Jeremiah and Rebbi Yose disagree. One says, he who may take may acquire; the other says, he who may give may acquire. He who says “he who may take” certainly includes him who may give. He who says “he who may give,” excludes him who may take.

הָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דְּאָמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה. וְתַמָּן תַּנִּינָן הָאוֹמֵר תֵּן גֶּט זֶה לְאִשְׁתִּי שֶׁכֵּן רָאוּי הוּא לְקַבֵּל גֶּט בִּתּוֹ. וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי שֶׁכֵּן הוּא רָאוּי לְקַבֵּל שְׁטָר שִׁחְרוּרוֹ. וְתַנִּינָן הִתְקַבֵּל גֶּט זֶה לְאִשְׁתִּי אוֹ הוֹלִךְ גֶּט זֶה לְאִשְׁתִּי אִם רָצָה לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. וְהָעֶבֶד רָאוּי לְהוֹלִיךְ אֶת הַגֶּט. פָּתַר לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָא.

The following Mishnah disagrees with him who says that he who may take may acquire, since we have stated: “Give this divorce document to my wife,” because he may receive the divorce document of his minor daughter. “And the document of manumission to my slave,” since he may receive his own document of manumission. But did we not state: “Receive this divorce document for my wife or bring this divorce document to my wife; if he wants to change his mind … he may do so.” Is a slave empowered to bring a divorce document? Explain it by different cases contained in the Mishnah.

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דְּאָמַר הָרָאוּי לִיתֵּן זָכָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן עִישּׂוּר אֶחָד שֶׁאֲנִי עָתִיד לִמוֹד נָתוּן לַעֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בוֹ לָעֲנִיִים וּמוּשְׂכָּר לֹו מְקוֹמוֹ. וְרִבִּי עֲקִיבָה רָאוּי הוּא לִיטּוֹל. פָּתַר לָהּ עַד שֶׁלֹּא הֶעֱשִׁיר. וַאֲפִילוּ תֵימַר מִשֶּׁהֶעֱשִׁיר תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה פַּרְנָס וְיַד הַפַּרְנָס כְּיַד הֶעָנִי.

A Mishnah disagrees with him who says that he who may take may acquire, since we have stated there: “One tithe that I will measure in the future is given to Aqiba ben Joseph that he should let the poor acquire it, and its place is rented to him.” But is Rebbi Aqiba entitled to take? Explain it, before he got rich. And even if you say, after he became rich, when he was an administrator, and the hand of the administrator is equal to the hand of the poor.

מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרָה הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּבַעַל הַבַּיִת עָשִׁיר נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּבַעַל הַבַּיִת עָנִי מֵאַחַר שֶׁהוּא רָאוּי לִיטוֹל זָכָה.

The word of Rebbi Joshua ben Levi is that he who may take may acquire, since Rebbi Joshua ben Levi said: They disagree about a rich owner. But in the case of a poor owner, since he has the right to take it, the other person acquired it.

Mishnah

משנה: בְּמִנְחָה בְּיוֹם טוֹב הָיוּ מִתְוַדִּין כֵּיצַד הָיָה הַוִידּוּי בִּיעַרְתִּי הַקּוֹדֶשׁ מִן הַבָּיִת זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְנֶטַע רְבָעִי. וּנְתַתִּיו לַלֵּוִי זֶה מַעֲשֵׂר לֵוִי. וְגַם נְתַתִּיו זֶה תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה זֶה מַעֲשֵׂר עָנִי. הַלֶּקְט הַוִוידּוּי. מִן הַבָּיִת זֶה הַשִּׁכְחָה וְהַפֵּיאָה אַף עַל פִּי שֶׁאִינָן מְעַכְּבִין אֶת הַחַלָּה. כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת. לֹא עָבִרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ. לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחוּבָּר וְלֹא מִן הַמְּחוּבָּר עַל הַתָּלוּשׁ לֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ. וְלֹא שָׁכַחְתִּי מִלְּבָרֵכְךָ וּמִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו. לֹא אָכַלְתִּי בְּאוֹנִי מִמֶּנּוּ הָא אִם אֲכָלוֹ בָאֳנִינָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת. וְלֹא בִיעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא הָא אִם הִפְרִישׁוֹ בְטוּמְאָה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת. וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. לֹא לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין לְמֵת. וְלֹא נְתַתִּים לְאוֹנְנִים אֲחֵרִים. שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יי אֱלֹהָי הֵבֵאתִיו לְבֵית הַבְּחִירָה. עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. שָׂמַחְתִּי וְשִׂימַּחְתִּי בוֹ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם. עָשִׂינוּ מָה שֶׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ אַף אַתְּ עֲשֵׂה מָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּבָנִים וּבְבָנוֹת. וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לָנוּ בְּטַל וּבְרוּחוֹת וּבְמָטָר וּבְוַולְדוֹת בְּהֵמָה. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַעֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כְּדֵי שֶׁיֻּתַּן טַעַם בַּפֵּירוֹת. מִיכָּן אָמְרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל וּמַמְזֵרִים מִתְוַודִּים אֲבָל לֹא גֵרִים וְלֹא עֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִים שֶׁאֵין לָהֶן חֶלֶק בָּאָרֶץ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף לֹא כֹהֲנִים וּלְוִיִּם שֶׁלֹּא נָטְלוּ חֶלֶק בָּאָרֶץ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶן עָרֵי מִגְרָשׁ. יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶֶעֱבִיר הוֹדָיַית מַעֲשֵׂר. אַף הוּא בִּיטֵּל אֶת הַמְּעוֹרְרִים וְאֶת הַנּוֹקְפִים עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלֵם וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל עַל הַדְּמַאי.

MISHNAH: In the afternoon of the holiday they made the declaration. How was the declaration? ( Deut. 26:13) “I removed the holy produce from the house,” is Second Tithe and fourth-year growth. “I gave it to the Levite,” is the Levite’s tithe. “Also I gave it,” includes heave and heave of the tithe. “To the sojourner, the orphan, and the widow,” is the tithe of the poor. “From the house,” is ḥallah. “Following Your entire Commandment which You commanded me;” therefore, if he gave Second Tithe before the First he cannot make the declaration. “I did not transgress Your Commandments,” I did not give from one kind for another, not from the harvested on the standing or from the standing on the harvested, not from new for old or from old for new. “And I did not forget,” to praise and mention Your Name over it. ( Deut. 26:14) “I did not eat from it in my deep mourning;” therefore if he ate from it in deep mourning he cannot make the declaration. “I did not remove any of it in impurity;” therefore if he separtated it in impurity he cannot make the declaration. “I did not give from it to the dead,” I did not buy from it a casket or shrouds for a dead person nor did I give it to other deep mourners. “I listened to the voice of the Eternal, my God,” I brought it to the Selected House. “I did all You commanded me,” I enjoyed and gave joy to others with it. ( Deut. 26:15) “Look down from Your Holy Abode, from Heaven,” we did what You decided for us, You also do what You promised us: “Look down from Your Holy Abode, from Heaven, and bless Your people Israel” with sons and daughters, “and the land You gave us,” with dew, winds, rain and young of the domestic animals, “that You had sworn to our forefathers, a Land flowing with milk and honey” to give taste to the fruits. Because of this, they said that Israel persons and Mamzerim may make the declaration but not proselytes and freed slaves who have no part in the Land. Rebbi Meïr says, also excluding Cohanim or Levites who did not receive any part of the Land. Rebbi Yose says, they have their cities with surroundings. The High Priest Joḥanan disestablished the declaration of tithes. He also eliminated the arousers and the hitters. Up to his days the hammer was hitting in Jerusalem and in his days nobody had to ask about demay.

Halakhah

הלכה: וְיִתְוַדֶּה בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח. כְּדֵי שֶׁיְּהֶא לוֹ מַה לוֹכַל בְּרֶגֶל. וְיִתְוַדֶּה בְּשַׁחֲרִית. עַד כָּאן מְצֻוֶּה הוּא לוֹכַל.

HALAKHAH: Could he not make the declaration on the first day of Passover? So he should have something to eat for the holiday. Could he not make the declaration in the morning? While he is commanded to eat.

תַּנֵּי וְהַבִּיכּוּרִים. מָאן תַּנָּא בִּיכּוּרִין רַבָּנִין. מָאן לֹא תַנָּא בִּיכּוּרִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנִּינָן וְחַיָיבִין בְּבִיעוּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.

It was stated: “And First Fruits.” Who stated “First Fruits”? The rabbis. Who did not state “First Fruits”? Rebbi Simeon. As we have stated: “They are subject to removal but Rebbi Simeon frees them.”

נְתַתִּיו לַלֵּוִי מִיכָּן שֶׁאֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה.

“I gave it to the Levite,” from here that one does not give tithe to Cohanim.

אָמַר רִבִּי יוֹנָה זֹאת אוֹמֶרֶת נִשְׂרַף טִיבְלוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְוַדּוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנִּי כָּל הַמִּצְוֹות שֶׁבַּתּוֹרָה מְעַכְּבוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנִּי כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּפָּרָשָׁה מְעַכְּבוֹת. רִבִּי אָחָא בַּר פַּפָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ הִקְדִּים תְּפִילָּה שֶׁלָּרֹאשׁ לִתְפִילָה שֶׁלְיָד אָמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא סָבַר כֵּן.

Rebbi Jonah said, this means that if his ṭevel was burned he cannot make the declaration. Some Tannaïm say, all commandments in the Torah prevent him; some Tannaïm say, all commandments in the paragraph prevent him. Rebbi Aḥa bar Pappos asked before Rebbi Zeïra, even if he put on head phylacteries before phylacteries on his arm? He said to him, that is also what I am thinking.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן צָרִיךְ לוֹמַר חַלָּה עַל כֹּל תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. לַיי זֶה שֵׁם הַמְּיוּחָד. מְנַיִין לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁיְּשַׁיֵיר מִקְצָת. תַּלְמוּד לוֹמַר מֵרֵאשִׁית וְלֹא כַָל רֵאשִׁית.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, he must say “ ḥallah for all,” “heave for all.” “To YHWH,” that is the particular Name. From where that he did not do anything until he left some [as profane]? The verse says ( Num. 15:21): “Of the beginning” and not all the beginning.

מְנַיִין שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי סִימַיי לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. מַה נָן קַיָימִין אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין דָּבָר שֶׁהוּא אָסוּר לַחַי לַחַי הוּא אָסוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן לַמֵּת. אֶלָּא אֵי זֶהוּ דָבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לַמֵּת הֲוֵי אוֹמֵר זוֹ סִיכָה.

From where that he would transgress a positive commandment? Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Simai ( Deut. 26:14): “Nor did I give from it to the dead.” Where do we hold? If it were to bring a casket and shrouds for him, that were also forbidden for a living person! If something is forbidden for the living, not so much more for the dead? What is something which is permitted for the living but prohibited for the dead? That is anointing!

רִבִּי הוּנָא בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֲלֶכְסַנְדְּרָא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כּוֹחָן שֶׁלְּעוֹשֵׂי מִצְוֹת שֶׁכָּל הַשְׁקָפָה שֶׁבַּתּוֹרָה אֲרוּרָה וְזֶה בִלְשׁוֹן בְּרָכָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּתוּב בָּהּ הַיּוֹם הַזֶּה. תְּנָיֵי יוֹמָא.

Rebbi Huna bar Aḥa in the name of Rebbi Alexandros: Come and see the power of those who keep the Commandments because all “lookings down” in the Torah are curses but this one is in the language of blessing. Rebbi Yose ben Ḥanina said, not only that but it is written ( Deut. 26:16) “this day,” the condition of every day.

רִבִּי יוֹדָה בַּר פָּזִי פָּתַח בָּהּ אָבוֹא בִּגְבוּרוֹת יי אֱלֹהִים. כְּתִיב אֵלֶּה שְׁנֵי בְּנֵי הַיִּצְהָר הָעוֹמְדִים עַל אָדוֹן כָּל הָאָרֶץ. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר אִתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר אֵילּוּ שֶׁהֵן בָּאִין בְּטִרוֹנִיָּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְחָרָנָה אָמַר אֵילּוּ שֶׁהֵן בָּאִין מִכֹּחַ הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

Rebbi Judah bar Pazi started with this: ( Ps. 71:16): “I shall come in strength, Eternal, God.” It is written ( Zach. 4:14): “These are the two oil-sons who stand over the Lord of all the earth.” Rebbi Abbahu said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. One says, these are the ones who come in novitiate before the Holy One, praised be He. The other one says, these are the ones who come by the power of [kept] commandments and good deeds before the Holy One.

רַב הֲוָה לֵיהּ כִּיתָן וְלָקַת. שָׁאַל לְרִבִּי חִיָיה רוֹבָא מַהוּ מִיכּוֹס צְפַר וּמִגְבְּלָא אַדְמֵיהּ בִּזְרַע כִּיתָּן. אָמַר לֵיהּ נְבֵילָה. וְלָמָּה לֹא אָמַר לֵיהּ טְרֵיפָה. בְּגִין דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר טְרֵיפָה חַיֶיבֶת בְּכִיסּוּי. לא כֵן אָמַר רִבִּי אִמִּי מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשֶּׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה לֹא לָקָת פִּשְׁתָּן וְלֹא הֶחֱמִיץ יַיִן וְנָתְנוּ עֵינֵיהֶן בִּזְכוּת רִבִּי חִיָיה הַגָּדוֹל וּבָנָיו. וְרַב כְּהָדָא שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר אִיתפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר שֶׁכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם בָּאִין בִּצְדָקָה וְאֵילּוּ בָּאִין בִּזְרוֹעַ. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁכָּל טוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת הַבָּאוֹת לְעוֹלָם בִּזְכוּתָן וְהֵן אֵין נֶהֱנִין מֵהֶן כְּלוּם. כְּגוֹן מָר זוּטְרָא דְּמַצְלֵי עַל חוֹרָנִין וּמִתְעַנֵּי וְעַל נַפְשֵׁיהּ לֹא מִיתְעַנֵּי.

Rav had flax which was blighted. He asked the elder Rebbi Ḥiyya, may one slaughter a bird and mix its blood with flax seed? He said, a cadaver. Why did he not say to him, a torn one? Because of Rebbi Meïr, for Rebbi Meïr said [the blood of] a torn [bird] must be covered. But did not Rebbi Immi say in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: From the time when they came from the diaspora, flax was never blighted and wine never became vinegar; they considered this to be due to the merit of the Great Rebbi Ḥiyya and his sons. But Rav is like ( Is. 46:12): “Listen to me, mighty of heart, who are far from charity!” Rebbi Abbahu said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. One says, all the world depend on charity but these on strong arms. But the other one said that all good things and consolations come to the world in their merit but they themselves do not profit at all. For example Mar Zuṭra who prayed and fasted for others but for himself he never fasted.

תַּנֵּי לְמַחְלוֹקֶת נִתְּנוּ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לְבֵית דִּירָה נִתְּנוּ. אַתְיָא דְּרִבִּי יוּדָה כְרִבִּי יוֹסֵי וּדְרִבִּי מֵאִיר כְּדַעְתֵּיהּ דְּתַנִּינָן מַעֲלוֹת הָיוּ שָׂכָר לַלְּוִיִּם דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא הָיוּ מַעֲלוֹת לָהֶן שָׂכָר.

It was stated: They were given to be distributed, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Yose said, they were given as dwellings. It turns out that Rebbi Jehudah holds with Rebbi Yose and Rebbi Meïr follows his own opinion as we have stated: “They were paying rent to the Levites, the words of Rebbi Jehudah; Rebbi Yose says they were not paying rent.”

רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַתְנִיתָא מִשֶׁנֶּחְשְׁדוּ לִהְיוֹת נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. הָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּחָדָא וּפְלִיגָא עָלוֹי בְּחָדָא. פְּלִיגָא עָלוֹי דְּתַנִּינָן וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי לֹא יֹאכְלוּ בִתְרוּמָה וְלֹא בְמַעֲשֵׂר. נִיחָא בִתְרוּמָה לֹא תֹאכֵל. בְּמַעֲשֵׂר מַה נַפְשָׁךְ כֹּהֶנֶת הִיא תֹאכֵל לְוִיָיה הִיא תֹאכֵל. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּמָאן דְּאָמַר אֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. הֲוָה הוּא אָמַר נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Our Mishnah after the people were suspected of giving tithe to Cohanim. There is support for Rebbi Joḥanan in one and disagreement with him in one. Disagreement with him as we have stated: “Similarly, the daughter of a Cohen [married] to a Levite should eat neither heave nor tithe.” We understand that she should not eat heave. But tithe any way you take it, if she is a Cohen’s daughter she should eat, if she is a Levite’s wife she should eat. Rebbi Hila in the name of Rebbi Joḥanan: [It follows] him who says one does not give tithe to Cohanim. That means, he himself says one gives heave to Cohanim.

מְסַיְיעָא לֵיהּ דּוּ אמַר כּוּלָּן לִשְׁבָח. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל שָׁלַח וּבָדַק בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמְצָאָן שֶׁלֹּא הָיוּ מַפְרִישִׁין אֶלָּא תְרוּמָה גְדוֹלָה בִּלְבַד. אֲבָל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי מֵהֶן הָיוּ מַפְרִישִׁין וּמֵהֶן לא הָיוּ מַפְרִישִׁין. אָמַר הוֹאִיל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן בְּמִיתָה. וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בַּעֲוֹן טֵבֵל יְהֵא אָדָם קוֹרֵא שֵׁם לִתְרוּמָה וְלִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְנוֹתְנוֹ לְכֹהֵן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי מְחַלְּלוֹ עַל הַמָּעוֹת וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר עָנִי שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאַיָיה.

It supports him because he says it is all praise, as Rebbi Joḥanan said, Joḥanan the High Priest sent and checked in all localities of Israel and found that they separated only Great Heave. But First and Second Tithes some were separating and some did not. He said, since [omitting] First Tithe is a deadly sin and [omitting] Second Tithe [implies] the sin of ṭevel, a person should give a name to heave and heave of the tithe and give them to the Cohen; Second Tithe he exchanges for coins. About the remaining tithe of the poor, he who has a claim on another person must bring proof.

וְיִתְוַדֶּה. אָמַר רִבִּי הִילָא כַּעַס הוּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר עָשִׂיתִי וְהוּא לֹא עָשָׂה. מֵעַתָּה מִי שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִתְוַדֶּה. מִי שֶׁאָינוֹ מַפְרִישׁ לא יִתְוַדֶּה. כְּהָדָא דְתַנֵּי עַד הַשְׁקִיפָה הָיוּ אוֹמְרִים קוֹל נָמוּךְ. מִיכָּן וְהֵילָךְ הָיוּ אוֹמְרִים קוֹל גָּבוֹהַּ.

Why should he not make the declaration? Rebbi Hila said, he causes anger before the Omnipresent by saying “I did” when he did not. If it is so, he who separated should make the declaration, he who did not separate should not make the declaration, as we have stated: “Up to ‘Look down’ they were saying it in an undertone, from ‘Look down’ onwards in a high voice.”

אֶת הַמְּעוֹרְרִין. אוֹתָן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עוּרָה לָמָּה תִישַׁן יי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח. וְכִי יֵשׁ שֵׁינָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. וּמָה תַלְמוּד לוֹמַר וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן יי אֶלָּא כִבְיָכוֹל כְּאִלּוּ לְפָנָיו שֵׁינָה בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה וְאוּמּוֹת הָעוֹלָם בִּרְוָוחָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וּבְהַמְּרוֹתָם תָלַן עֵינִי.

“The arousers.” Those who were saying ( Ps. 44:24): “Be roused, why do You sleep, o Eternal, please awake, do not abandon forever.” Does there exist sleep before the Omnipresent? Has it not already been said ( Ps. 121:4): “Lo, He will not slumber nor sleep, the Guardian of Israel!” Why does the verse say ( Ps. 78:65): “Like a sleeper awoke the Eternal, like a hero exhilarated by wine.” But in a symbolic way it is as if sleep were before Him when Israel is in trouble and the other peoples are at ease. So it says ( Job 17:2): “When they apostasize, My eye will rest.”

אֶת הַנּוֹקְפִים. אוֹתָן שֶׁהָיוּ מַכִּין עַל גַּבֵּי הָעֶגֶל בֵּין קַרְנָיו. אָמַר לָהֶן יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל עַד מָתַי אַתֶּם מַאֲכִילִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ טְרֵיפוֹת. וְעָמַד וְעָשָׂה לָהֶן טַבָּעוֹת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה טַבָּעוֹת עָשָׂה לָהֶן טַבָּעוֹת רְחָבוֹת מִלְּמַטָּן וְצָרוֹת מִלְּמַעֲלָן.

“The hitters.” Those who were hitting the calf between its horns. Joḥanan the High Priest said to them, how long will you feed torn animals to the altar? He went and made them rings. Rebbi Abba in the name of Rebbi Jehudah: He made rings for them, rings wide below and narrow at the top.

עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלֵם עַד תְּחִילַּת יָמָיו. וּבְיָמָיו אֵין אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל עַל דְמַיי שֶׁהֶעֱמִיד זוּגוֹת.

“Up to his days the hammer was hitting in Jerusalem,” up to his early days. “And in his days nobody had to ask about demay” because he sent out teams.

מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרָה מֵהֶן לִגְנַאי וּמֵהֶן לְשֶׁבַח. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה. רִבִּי חִזְקִיַּה רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. שְׁלִישׁ לְמַכָּרֵי כְהוּנָה וּלְוִיָּיה וּשְׁלִישׁ לָאוֹצָר וּשְׁלִישׁ לָעֲנִיִים וְלַחֲבֵירִים שֶׁהָיוּ בִירוּשָׁלֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן מָן דַּהֲוָה סְלִיק לְמֵדִין בִּירוּשָׁלֵם עַד דִּתְלָת אִיגְרָן הֲוָה יְהָב מִדִּידֵיהּ מִיכָּן וְאֵילָךְ מִשֶּׁלָּאוֹצָר. מִשֶּׁבָּא אֶלְעָזָר בֶּן פְּחוֹרָה וִיהוּדָה בֶּן פְּטִירָה הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן בִזְרוֹעַ וְהָיָה סִפֵּיקָן בְּיָדָן לִמְחוֹת וְלֹא מִיחָה. וְהֶעֱבִיר הוֹדָיַית הַמַּעֲשֵׂר. וְזוֹ לִגְנַיי. אֶת הַמְּעוֹרְרִין לְשֶׁבַח. וְאֶת הַנּוֹקְפִין לְשֶׁבַח.

The word of Rebbi Joshua ben Levi implies some are censure and some praise. Since Rebbi Yose said in the name of Rebbi Tanḥum bar Ḥiyya, Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose, Rebbi Tanḥum bar Ḥiyya in the name of Rebbi Joshua ben Levi, originally tithe was split into three parts. One third to his acquaintances among Cohanim and Levites, one third to the public treasury, one third to the poor and the fellows in Jerusalem. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, a person who went to court in Jerusalem, up to three letters he paid for himself, from there on from the public treasury. When Eleazar ben Paḥora and Judah ben Patora came, they took it by force and it would have been in his hand to stop this but he did not but disestablished the declaration of tithes, and this is for censure. But the arousers for praise and the hitters for praise.

עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִירוּשָׁלֵם עַד תְּחִילַּת יָמָיו. רִבִּי חֲסִידָא שָׁאַל לְרִבִּי חִזְקִיָּה לֹא מִסְתַּבְּרָא עַד סוֹף יָמָיו. אָמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא סָבַר כֵּן.

“Up to his days the hammer was hitting in Jerusalem,” up to his early days. Rebbi Ḥasida asked Rebbi Ḥizqiah, is it not reasonable to the end of his days. He said, I also am of that opinion.

דְּמַאי. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. דְּמַאי. דָּמִי תִיקֵּן. דָּמִאי לֹא תִיקֵּן.

{What means] demay? Rebbi Yose in the name of Rebbi Abbahu, Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jehudah ben Pazi: Maybe he put in order, maybe he did not put in order.