דמאי ג׳Demai 3

Mishnah

משנה: הַמּוֹצֵיא פֵּירוֹת בַּדֶּרֶךְ וּנְטָלָן לְאָכְלָן וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעַ לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. אִם מִתְּחִילָּה נְטָלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאבֵדוֹ פָּטוּר. כָּל דָּבָר שֶׁאֵין אָדָם רְשַׁאי לְמוֹכְרוֹ דְמַאי לֹא יִשְלַח לַחֲבֵירוֹ דְמַאי. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּוַדַּאי וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ.

MISHNAH: He who finds produce on the road and takes it to eat it, but then changed his mind to store it, should not store it until he tithed it. If from the start he took it up only so that it should not be spoiled, he is free. Anything a person is not permitted to sell as demay, he may not send to a friend as demay. Rebbi Yose permits certain produce on condition that he inform him.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי אֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכְלִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זָבְדִי בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הָא דָּמַר בָּרִאשׁוֹנָה. אֲבָל עַכְשָׁיו מוּתָּר מִפְּנֵי הַכְּשָׁפִים.

HALAKHAH: It was stated: “One does not pass by foodstuffs.” Rebbi Jacob bar Zavdi in the name of Rebbi Abbahu: That means, in earlier times. But now it is permitted because of sorcery.

תַּמָּן תַּנֵּינָן הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשוּת הָרַבִּים וְהוּזָּק בָּהֶן אַחֵר חַיָיב בְּנִזְקוֹ. תַּנִּי וַאֲסוּרִין מִשׁוּם גֶּזֶל. כַּהֲנָא אָמַר וְהוּא שֶׁהָפְכָהּ עַל מְנָת לִזְכוֹת בָּהּ. אֲבָל אִם הָפְכָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִזְכוֹת בָּהּ לֹא בְּדָא. וּלְעִנְיָין נְזִיקִין לֹא בְדָא שַׁנְיָיה בֵּין הָפְכָהּ עַל מְנָת לִזְכוֹת בּוֹ בֵּין שֶׁהָפְכָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִזְכוֹת בּוֹ וְהוּזָּק בָּהֶן אַחֵר חַיָיב בְּנִזְקוֹ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי אָבִין תַּמָּן כְּתִיב בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם בַּעַל הַנֶּזֶק יְשַׁלֵּם. בְּרַם הָכָא עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר מִשֶׁלָּךְ אַתְּ מְעַשֵּׂר וְאֵין אַתְּ מְעַשֵּׂר מִשֶּׁל אֲחֵרִים.

There, we have stated: “He who turns over cow dung in the public domain and a third party was hurt, is liable for damages.” It was also stated: “It is forbidden because of robbery.” Cahana said, only if he turned it over in order to acquire it. But if he did not turn it over in order to acquire it, about that one does not speak. But as regards damages, there is no difference whether he turned it over in order to acquire it or he did not turn it over in order to acquire it; if a third party was hurt, he is liable for damages. And here, you say so? Rebbi Abun said, there it is written ( Ex. 21:34): “The one responsible for the pit shall pay,” the one responsible for the damage shall pay. But here ( Deut. 14:22): “You shall give tithes,” you give tithes from your property but not from other people’s property.

כָּל דָּבָר שֶׁאֵין אָדָם רְשַׁאי לְמוֹכְרוֹ דְמַאי לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵירוֹ דְמַאי. מִידָּה דַקָּה שֶׁאֵין אָדָם רְשַׁאי לְמוֹכְרָהּ דְמַאי לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵירוֹ דְמַאי. מַידָּה גַסָּה שֶׁאָדָם רְשַׁאי לְמוֹכְרָהּ דְמַאי יִשְׁלַח לַחֲבֵירוֹ דְמַאי. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּוַדַּאי בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה וְאוֹסֵר בִּדְמַאי בְדַקָּה.

“Anything a person is not permitted to sell as demay, he may not send to a friend as demay” Retail quantities which one is not permitted to sell as demay, one may not send to a friend as demay. Wholesale quantities which one is permitted to sell as demay, one may send to a friend as demay. “Rebbi Yose permits certain produce,” be it retail or wholesale quantities, but he forbids retail quantities that are demay.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי גְּדֵירוֹ הִתִּירוּ דְּמַאי בְגַסָּה.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: They permitted demay in wholesale quantity because of its being fenced in.

דּוּ מַתְנִיתָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר סַלֵּי תְאֵנִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקוּפּוֹת שֶׁל יֶרֶק כָּל זְמָן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אֲכָסָרָה פָּטוּר. אָמַר רִבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שָׁלַח לִי רִבִּי יוֹסֵי בִּירְבִי אֶתְרוֹג וְאָמַר לִי זֶה בָּא בְיָדִי מִקֵּיסָרִין. וְלָמַדְתִּי בוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. שֶׁהוּא וַדַּאי. שֶׁהוּא טָמֵא. שֶׁלֹּא בָּא בְּיַד אַחֵר. שֶׁהוּא וַדַּאי. שֶׁפֵּירוֹת קֵיסָרִין וַדַּאי. שֶׁהוּא טָמֵא מַרְבִּיצִין עָלָיו מַיִם. שֶׁלֹּא בָּא בְּיַד אַחֵר שֶׁאִילּוּ בָא בְיַד אַחֵר הָיִיתִי מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. וִיעַשֵּׂר מִמֶּנוּ עָלָיו. דּוּ חָשַׁשׁ לְהָדָא דְּבַר קַפָּרָא. דְּבַר קַפָּרָא אָמַר אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מְשַׁלְּחִין לַחֲבֵירֵיהֶן דְּבָרִים חֲסֵירִין. וְלֹא מַתְנִיתִין הִיא רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּוַדַּאי בִּלְבַד שֶׁיּוֹדִיעָן. אָתָא מֵימַר לָךְ אַף עַל גַּב דּוּ פְלֵיג עַל רַבָּנִין לָא עֲבַד עוּבְדָא דִכְוָותֵיהּ.

This is a baraita: “Rebbi Yose says, baskets of figs, baskets of grapes, and boxes of vegetables, as long as they are sold en bloc, are free. Rabban Simeon ben Gamliel said, the great Rebbi Yose sent me an etrog and said to me: this came into my hand from Caesarea. I understood from this three things: That it was certain, could become impure, and he did not have another one. That it was certain, because the fruits of Caesarea are certain. That it could become impure, because they sprinkle water on it. That he did not have another one, because if he had, he would have tithed from one on the other.” Why could he not have tithed from itself on itself? Because he was mindful of the saying of Bar Kappara, for Bar Kappara said that people do not send things that are defective to their friends. But is that not our Mishnah? “Rebbi Yose permits certain produce on condition that he inform him.” This tells you that, even though he disagreed with the rabbis, he did not act according to his own opinion.

רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא וְלֹא מִפֵּירוֹת שֶׁהֵן מוּתָּרִין בְּקֵיסָרִין הִיא. אָמַר לֵיהּ וְלֹא רִבִּי הִתִּיר קֵיסָרִין. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קוֹדֶם לְרִבִּי הָיָה.

Rebbi Zeïra asked before Rebbi Yasa: It this not from the fruits that are exempt at Caesarea? He said to him, did not Rebbi permit fruits at Caesarea? But Rabban Simeon ben Gamliel preceded Rebbi!

Mishnah

משנה: הַמּוֹלִיךְ חִיטָּיו לִטְחוֹן עִם הַכּוּתִי אוֹ לִטְחוֹן עִם עַם הָאָרֶץ בְּחֶזְקָתָן לְמַעְשְׂרוֹת וְלִשְׁבִיעִית. לִטְחוֹן הַנָּכְרִי דְּמַאי. הַמַּפְקִיד פֵּירוֹתָיו אֶצֶל הַכּוּתִי וְאֶצֶל עַם הָאָרֶץ בְּחֶזְקָתָן לְמַעְשְׂרוֹת וּלְשְׁבִיעִית וְאֶצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר דְּמַאי.

MISHNAH: Wheat brought to be milled by a Samaritan or by an am haäreẓ remains in its prior state for tithes and Sabbatical year. By a Gentile, it is demay. Produce deposited with a Samaritan or with an am haäreẓ remains in its prior state for tithes and Sabbatical year; with a Gentile, it is like his produce. Rebbi Simeon says, it is demay.

Halakhah

הלכה: רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן נִתְחַלְּפָה קוּפָּתוֹ אֶצֶל הַטָּחוֹן אִם הוּחְזָק עַם הָאָרֶץ לִהְיוֹת טוֹחֵן שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חוֹשֵׁשׁ וְאִם לָאו אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְיָחוּשׁ מַה בֵּינָהּ וּלְסֵירָקִי. לֹא כֵן תַּנִּי סֵירָקִי שֶׁהָיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת יוֹם אֶחָד מִן הָאָסוּר נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַיּוֹם הוֹכִיחַ לְכָל הַיָּמִים. סֵירָקִי אֵיפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּק. בְּרַם הָכָא לֹא הוּחְזָק עַם הָאָרֶץ לִהְיוֹת טוֹחֵן שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

HALAKHAH: Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: If his box was exchanged at the miller’s, if it was established that an am haäreẓ gave to be milled there that day, he has to worry; otherwise, he does not have to worry. Should he not worry? What is the difference between this and the Saracens? Was it not stated: “If a group of Saracens one day provisioned themselves from forbidden supplies, then that day becomes a proof for all days.” It is impossible for Saracens not to supply themselves. But here it was not established that the am haäreẓ was milling there that day.

רִבִּי טַיְיפָא סָמוּקָא בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ כּוּתִין נֶאֱמָנִין עַל הַפִּיקָּדוֹן. וְלָא מַתְנִיתָא הִיא אֶצֶל הַכּוּתִי. מַתְנִיתִין עַד שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ אָתָא מֵימַר אֲפִילוּ מִשֶּׁנֶּחְשְׁדוּ. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר נָטַלְתִּיו וְהִנַּחְתִּי אֲחֵרִים מְתוּקָּנִין תַּחְתֵּיהֶן. אִם אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל הֶאֱמִינוֹ שֶׁנָּתַן. אִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל אַל תַּאֲמִינֵהוּ שֶׁנָּתַן. כּוּתִי אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּתַן וְאֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל. רִבִּי יוֹנָה בְּעִי מַה נָן קַיָּימִין אִם בְּאוֹמֵר מִשֶׁלִּי הֵן. אֲפִילוּ עַם הָאָרֶץ לֹא יְהֵא נֶאֱמָן. אִם בְּאוֹמֵר פְּלוֹנִי עִישֵּׂר לִי אֲפִילוּ כּוּתִי יְהֵא נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי בָּא תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר כּוּתִי כְגוֹי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן כּוּתִי כְגוֹי דִבְרֵי רִבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

Rebbi Taypha the Red in the name of Rebbi Abbahu: Samaritans can be trusted with deposits. Is that not the Mishnah: “With a Samaritan”? Our Mishnah before they became suspect, he comes to tell us even after they became suspect. How is it, should he be trusted to say, I took it and replaced it by other deposits that were put in order? If you believe him in that he took it, you should believe him in what he gave. If you do not believe that he took, do not believe that he gave. You believe a Samaritan that he gave and you do not believe that he took. Rebbi Jonah asked: What are we talking about? If he says, they are my own, even an am haäreẓ should not be trusted. If he says, X took tithes for me, even the Samaritan should be believed. Rebbi Abba said, explain it according to him who says that a Samaritan is like a Gentile. As they disagreed: A Samaritan is like a Gentile, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel said, a Samaritan is like a Jew in every respect.

הָכָא אַתְּ אָמַר לְטָחָן הַנָּכְרִי דְּמַיי. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אֶצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. כָּאן קוּפָּה בְקוּפּוֹת וְכָאן פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת.

Here you say, “by a Gentile miller, they are demay,” there you say, “with a Gentile, they are like his produce.” In the first case, a box among boxes, there, produce among his produce.

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מַה כְפֵירוֹתָיו מַמָּשׁ פְּטוֹר טֵבֵל בָּרוּר בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ וּלְכָל דְּבָהּ. וְלֹא עַאל יְאוּת הֲוָה רִבִּי חֲנִינָא מַתְּרִיס לָקֳבֵל רִבִּי אָחָא.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Does it mean, really like his produce? Freeing what would be ṭevel at another place? He said to him, for all that is in it. Rebbi Ḥanina was uselessly opposing Rebbi Aḥa.

רִבִּי חִיָיא בַּר בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא כְדֵי קוּפָּתוֹ. הִפְקִיד אֶצְלוֹ שְׁתַּיִם אַחַת דְּמַאי וְאַחַת וַדַּאי. בְּקַיָימוֹת אֲבָל אִם נֶאֶכְלָה הָרִאשׁוֹנָה הַשְּׁנִיָּיה דְּמַאי. נָטְלוּ מִמֶּנּוּ מֵאָה בְנֵי אָדָם מֵאָה סְאִין בַּת אַחַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְתַקֵּן דְּמַאי. נְתָנוּם לְאָדָם אַחֵר כְּבָר נִרְאוּ לִהְיוֹת וַדַּאי. נָטַל מִמֶּנּוּ אָדָם אֶחָד כַּמָּה סְאִין בַּת אַחַת הָרִאשׁוֹנָה דְּמַאי וְהַשְּׁאָר וַדַּאי. נְתָנָם לְמָאֵה בְנֵי אָדָם כְּבָר נִרְאוּ לִהְיוֹת וַדַּאי. וְהָתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי טַרְפוֹן עָשׂוּ פֵּירוֹת יִשְׂרָאֵל זֶה כְפֵירוֹת כּוּתִי זֶה דְמַאי. עוֹד הִיא לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא עַד כְּדֵי קוּפָּתוֹ.

Rebbi Ḥiyya bar Abin in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: Rebbi Simeon said, only for one box. If he handed over two boxes, one of them is demay and one is certain if they are still in existence; but if the first one was consumed, the second one is demay. If a hundred people took from him 100 seah at one time, each one puts his produce in order as demay. If they gave it all to one person, it should be considered as certain. If one person took many seot together, the first one is demay, the rest certain. If he then gave the rest to a hundred people, it should be considered as certain. Did we not state in the name of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Ṭarphon: “They made the produce of this Jew like the produce of that Samaritan, demay.” That again is the same; Rebbi Simeon said, only for one box.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָבֻסַּיי כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא טָהוֹר אֶחָד מַזֶּה עַל טָמֵא אֶחָד. עַד שֶׁלָּמַדְתִּיהָ מֵאוֹצָרָהּ שֶׁל יַבְנֶה.

“ Rebbi Joshua ben Qabusai said, all my life I read this verse ( Num. 19:19): ‘ The pure shall sprinkle on the impure,’ that one pure person sprinkles on one impure person, until I learned it from the storage facility at Jabneh. This means that one pure person sprinkles on many impure persons.”

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילוּ כּוּלּוֹ גּוֹי וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד מַטִּיל לְתוֹכוֹ דְּמַאי. הָדָא אָמְרָה שֶׁטָּהוֹר אֶחָד מַזֶּה עַל כַּמָּה טְמֵאִין דְּתַנֵּינָן אֶצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. אָמַר רִבִּי לָעְזָר חֲכָמִים שֶׁהֵן בְּשִׁיטַּת רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֲכָמִים מַמָּשׁ. בְּעוֹן קוֹמֵי מַה טַעַם. אָמַר לוֹן כַּד תְּסָאבוּן אֲנָא אֲמַר לְכוֹן. מַה הֲוָה מֵימַר לְכוֹן כְּמַה דְאָמַר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. שְׁמוּאֵל בַּר בָּא בְּעֵי נִיחָא לְטָהֳרוֹת לֹא אָמַר לוֹן מִפְּנֵי גֶדֶר טָהֳרוֹת. לְמַעְשְׂרוֹת לֹא אָמַר לוֹן מִפְּנֵי גֶדֶר מַעְשְׂרוֹת. לְקֳדָשִׁים לֹא אָמַר לוֹן וְאִילּוּ אָמַר לוֹן מַה הֲוָה מֵימַר לוֹן. גַּבֵּי מַעְשְׂרוֹת כְּמָאן דְּאָמַר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת.

“But the Sages say, it is demay even if all the contributors are Gentile except one Jew”. But we have stated: “With a Gentile, they are like his produce.” Rebbi Eleazar said, the Sages who follow the line of Rebbi Meïr. Rebbi Joḥanan said, these are really the Sages. They asked him, what is the reason? He told them, if you get whitehaired, I might tell you. What would he have told them? That they accepted tithes voluntarily. Samuel bar Abba asked: It is understandable that he did not tell them about pure food, because of a fence for pure food. He did not tell them about tithes, as a fence for tithes. He did not tell them about sacrifices; if he had told them, what would he have told them? For tithes, following him who says that they accepted tithes voluntarily.

רִבִּי יִרְמְיָה רבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מַעְשְׂרוֹתָיו מֵהֲלָכָה. הָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַפְרִישׁ וְרַבָּנִין אָמְרֵי מַפְרִישׁ.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Simeon agrees that one must separate tithes as a matter of practice. Hence, Rebbi Simeon says that one separates, and the rabbis say that one saparates

מַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַפְרִישׁ וְנוֹטֵל דָּמִים מִן הַשֵּׁבֶט. וְרַבָּנִין אָמְרִין מַפְרִישׁ וְאֵינוֹ נוֹטֵל דָּמִים מִן הַשֵּׁבֶט. אֲפִילוּ כִּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָהּ אִילּוּ תְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁמָּא אֵינוֹ נוֹטֵל דָּמִים מִן הַשֵּׁבֶט. דִּילְמָא עַל עִיקָּר טִיבְלוֹ שֶׁל גּוֹי אִיתְאַמָּרַת. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּי רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ קִנְיָין לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת עָלֶיהָ. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶי רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מַעְשְׂרוֹתָיו מֵהֲלָכָה.

.What is the difference between them? Rebbi Simeon says, he separates and takes money from the tribe. The rabbis say that he separates and does not take money from the tribe. But is it not even like heave from outside the Land, does he not take money from the tribe? Maybe it was said on the principle of ṭevel for produce of the Gentile? Since we have stated: Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon say, a Gentile may acquire real estate in the Land of Israel to free it from the tithes imposed on it. Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥiyya. in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Simeon agrees that nevertheless he must separate tithes as a matter of practice.