דמאי ג׳Demai 3

Mishnah

משנה: מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִים דְּמַאי וְאֶת הָאַכְסַנְיָא דְּמַאי. רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מַאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלִין דְּמַאי. גַּבָּאֵי צְדָקָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹתְנִין אֶת הַמְעוּשָּׂר לְשֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר לִמְעוּשָּׂר נִמְצְאוּ כָּל אָדָם אוֹכְלִין מְתוּקָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹבִין סְתָם וּמְחַלְּקִין סְתָם וְהָרוֹצֶה לְתַקֵּן יְתַקֵּן.

MISHNAH: One lets the poor and the stranger eat demay. Rabban Gamliel let his laborers eat demay. The House of Shammai say, the administrators of charity give the tithed food to those who do not tithe, and the untithed food to those who tithe, so that it turns out that everybody eats produce that is in order. But the Sages say, one collects without asking and one distributes without asking, and he who wants to put in order should put in order.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה מַתְנִיתִין בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים וּבְאַכְסַנְיָא כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תַּנִּי מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָלַךְ אַחַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִבְרוֹר חַיִל וְהָיוּ אוֹתָן בְּנֵי הָעֲיָירוֹת מְבִיאִין לָהֶן פֵּירוֹת. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אִם לָנוּ כָּאן חַיָיבִין אָנוּ לְעַשֵּׂר. וְאִם לָאו אֵין אָנוּ חַיָיבִין לְעַשֵּׂר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בַּעֲנִיֵּי עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אִם אָמַר אַתְּ בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים נִמְצֵאת נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ. מַה מְקַיֵים רִבִּי יוֹסֵי לְאַכְסַנְיָיא כְּהָדָא דְתַנִּי הַגָּרִים עִמָּכֶם לְרַבּוֹת אֶת הָאַכְסַנְיָיא. רִבִּי לְעָזָר אוֹמֵר זוּ אַכְסַנְיָא שֶל גּוֹי.

HALAKHAH: Rebbi Jonah said, our Mishnah speaks about poor ḥaverim, and about guests following Rebbi Joshua. It was stated: “It happened that Rebbi Joshua went to Rabban Joḥanan ben Zakkai in Beror Ḥayil, and some local people brought them fruits. Rebbi Joshua said to them, if they stay overnight, we are obliged to tithe; otherwise, we are not obliged to tithe.” Rebbi Yose said, the Mishnah speaks about am haäreẓ poor. If you restrict to poor ḥaverim, you lock the door before am haäreẓ poor. How does Rebbi Yose hold about “the stranger?” Following what was stated: “( Lev. 25:45) ‘Those who dwell among you,’ to include the stranger; Rebbi Eliezer said, that means the Gentile stranger.”

תַּנִּי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה דּוּ אָמַר בַּעֲנִיֵּי חֲבֵירִים הִיא מַתְנִיתָא נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי דּוּ אָמַר בַּעֲנִיֵּי עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא אֲפִילוּ מוֹדִיעוֹ מַהוּ מוֹעִיל. בִּפְנֵי אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן.

It was stated: “One has to declare.” In the opinion of Rebbi Jonah, it is understood that the Mishnah speaks about poor ḥaverim. In the opinion of Rebbi Yose, the Mishnah speaks about am haäreẓ poor; even if he informs him, what does he gain? Because of one who does not put in order?

אָמַר רִבִּי מָנָא הָדָא אָמְרָה אִילֵּין דִּיהָבִין בְּבֵיתִין אָסוּר לִיתֵּן מִדְּמֵי שְׁבִיעִית שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּפוֹרֵעַ חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. כְּהָדָא דְתַנִּי אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵין נִפְרָעִין מֵהֶן מִלְוֶה וְחוֹב. וְאֵין עוֹשִׂין מֵהֶן שׁוֹשְׁבִינוּת. וְאֵין מְשַׁלְּמִין מֵהֶן תַּשְׁלוּמִין. וְאֵין פּוֹסְקִין מֵהֶן צְדָקָה לָעֲנִיִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲבָל מְשַׁלְּמִין לָהֶן דָּבָר שֶׁל גְּמִילוּת חֶסֶד. וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.

Rebbi Mana said, this means that he who gives in his home may not give from Sabbatical value because he would pay his debt with Sabbatical value. As it was stated: “Neither Sabbatical produce nor Second Tithe may be used to satisfy a loan or a debt. One does not use them for best men’s meals. One does not pay with them obligatory payments. One does not use them to pledge for charity in the synagogue. But one may use them for goodwill; then one has to notify.”

תַּמָּן תַּנֵּינָן פּוֹעֵל שֶׁאֵינוּ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת. תַּמָּן אַתְּ אָמַר הַפּוֹעֵל מַפְרִישׁ. וְכָה אַתְּ אָמַר בַּעַל הַבַּיִת מַפְרִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה תַּמָּן בְּמַאֲכִילוֹ מִן הַמְּנוּיִין בְּרַם הָכָא בְּמַאֲכִילוֹ מִן הָאָבוּס.

There we have stated: “The worker who does not trust the employer.” There you say, the worker separates. But here you say that the employer separates. Rebbi Jonah said, there if he serves him counted portions, here if he lets him eat from the bowl.

רִבִּי זְרִיקָן שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רוֹפֵא חָבֵר שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְחוֹלֶה עַם הָאָרֶץ נוֹתֵן לְתוֹךְ יָדוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו בִּדְמַאי. אֲבָל בְּוַדַּאי אֲפִילוּ לְתוֹךְ יָדוֹ אָסוּר. מִשֶּׁל חוֹלֶה אֲבָל מִשֶּׁל רוֹפֵא אָסוּר. בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בִּבְנֵי נֹחַ אֲפִילוּ בְּוַדַּאי מוּתָּר. מִשֶּׁל חוֹלֶה אֲבָל מִשֶּׁל רוֹפֵא אָסוּר. אִם הָיָה אֵבֶר מִן הַחַי אֲפִילוּ מִשֶּׁל חוֹלֶה אָסוּר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי תְקָלָה.

Rebbi Zeriqan, Simeon bar Abba, in the name of Rebbi Joḥanan: A medical doctor who is a ḥaver, if he feeds a sick person who is an am haäreẓ, shall put the food into his patient’s hand but not into his mouth. That is, if it is demay, but if it is certain, it is forbidden even to put it in his hand. This means, if it is the patient’s property, but the doctor’s is forbidden for a Jew; for a descendant of Noah it is permitted even if it is certain and the patient’s property, but the doctor’s is forbidden. But if it was a limb taken from a living animal it is forbidden even if it is the patient’s property, that he should not be caused to stumble.

וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּאי בְּגִין דּוּ כָּשֵׁר יַפְסִיד. נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי [תִּיקּוּנוֹ]. מַה טַעַם דְּבֵית שַׁמַּאי אֲפִילוּ תִגְדְּרֶנּוּ עַכְשָׁיו יָכוֹל אַתְּ לְגוֹדְרוֹ לְאַחַר זְמָן אֵין אַתְּ יָכוֹל לְגֹדְרוֹ. מַה טַעַם דְּרַבָּנִין אִם מְדַקְדֵּק אַתְּ אַחֲרָיו אַף הוּא מְמָעֵט בִּצְדָקָה.

It is difficult for the House of Shammai, should he lose because he is worthy? He adds what he has to put in order. What is the reason of the House of Shammai? Even if you regulate him now, can you regulate him in the future? You cannot regulate him. What is the reason of the rabbis? If you investigate him he will reduce his charity giving.

גַּבָּאֵי צְדָקָה בְּיוֹם טוֹב לֹא יְהוּ מַכְרִיזִין כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכְרִיזִין בְּחוֹל. אֲבָל גּוֹבִין בְּצִינְעָה וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ חֵיקָוֹ וּמְחַלְּקִין לְכָל שְׁכוּנָה וּשְׁכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. גַּבָּאֵי קוּפָּה בִּשְׁבִיעִית לֹא יְהוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית. נָתְנוּ לָהֶן פַּת מוּתָּר שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נוֹתְנִין אֵלָּא אוֹ מָעוֹת אוֹ בֵּצוֹת. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס הָדָא דְּתֵימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְלֹא אוֹכְלִין. לֶאֱכֹל אֵינָן חֲשׁוּדִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְהַאֲכִיל.

“ The administrators of charity should not publicly announce on a holiday in the way they announce on weekdays, but they collect in private, carry it in their bosom, and distribute for each quarter separately. The administrators of the charity chest should not be inquisitive in the courtyards of those who eat from the yield of the Sabbatical year. If one gave them bread it is permitted, because Jews are not suspected of giving anything other than money or eggs.” Rebbi Ḥananiah in the name of Rebbi Phineas: That means, at a place where people sow but do not eat. Since they are not suspected to eat, a fortiori not to feed.

כֹּהֲנִים הַמְגַבְּלין בְּטָהֳרָה לֹא יְהוּ מְדַקְדְּקִין בַּחֲצֵרוֹת שֶׁל אוֹכְלֵי שְׁבִיעִית. אִית תַּנָּיֵי תַּנִּי מְדַקְדְּקִין. אָמַר רִבִּי פִינְחָס מָאן דְּאָמַר מְדַקְדְּקִין מִפְּנֵי חַלָּתָן מָאן דְּאָמַר אֵין מְדַקְדְּקִין מַבְרִיחוֹ מִן הַקַּלָּה וּמַכְנִיסוֹ לַחֲמוּרָה. טֵבֵל בְּעָוֹן מִיתָה שְׁבִיעִית בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

“Cohanim who prepare dough in purity should not be inquisitive in the courtyards of those who eat from the yield of the Sabbatical year.” Some Tannaïm stated: “They should be inquisitive.” Rebbi Phineas said, he who says that they should be inquisitive, because of their ḥallah; he who says that they should not be inquisitive, for he would save him from the simple sin and lead him to a deadly one. Ṭevel is a deadly sin, the Sabbatical year is a simple prohibition.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה אָמַר רִבִּי חוּנָא מֵבִיא כֹּהֵן חָשׁוּד וּמַטְבִּילָה וּמַאֲכִילָה לוֹ. וְלֹא נִמְצָא מוֹסֵר טָהֳרוֹת לְעַם הָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי מָנָא מֵבִיא כֹּהֵן חָשׁוּד וּמַטְבִּילָה וּמְשַׁמְּרוֹ עַד הָעֶרֶב וּמַאֲכִילָהּ לוֹ. וְלֹא נִמְצָא מַחֲזִיק יְדֵ[י] עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מְשַׁמְּרָהּ עַד עֶרֶב הַפֶּסַח וְשׂוֹרְפָהּ.

What does he do? Rebbi Huna said, he brings a suspect Cohen, lets him immerse himself, and serves it to him. But then does he not deliver pure foods to an am haäreẓ? Rebbi Mana said, he brings a suspect Cohen, lets him immerse himself, watches him until sundown and then serves it to him. But then does he not support the sinners? Rebbi Simeon from Carsan in the name of Rebbi Aḥa: He keeps it until the day before Passover and then burns it.

Mishnah

משנה: הָרוֹצֶה לַחֲזוֹם עָלֵי יֶרֶק לְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. הַלּוֹקֵחַ יֶרֶק מִן הַשּׁוּק וְנִמְלַךְ לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר אֶלָּא מִנְיָין. הָיָה עוֹמֵד וְלוֹקֵחַ וְרָאָה טוֹעַן אַחֵר יָפֶה מִמֶּנּוּ מוֹתָּר לְהַחֲזִיר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ.

MISHNAH: He who wants to cut off greens of vegetables in order to lighten his load should not throw them away before he tithed. He who buys vegetables on the market and then decides to return them should not return them before he tithed, because nothing is missing but counting. If he stopped to buy but saw another, better, load, he may change his mind because he did not take it up.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר לֹא הִתִּירוּ לִמְכּוֹר דְּמַאי אֶלָּא סִיטוֹן בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַזֹכֶה זֹכֶה בְדַקָּה וְאֵין הַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִי מֵאִיר [דּוּ] אָמַר כֵּיוָן שֶׁאָדָם מַבְקִיר דָּבָר וְיָצָא מֵרְשׁוּתוֹ הֶבְקֵירוֹ הֶבְקֵר. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַזֹכֶה זֹכֶה בְדַקָּה וְאֵין הַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה. וַאֲפִילוּ עַל רִבִּי יוֹסֵי לֵית הָדָא פְלִיגָא דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין הֶבְקֵר יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים אֶלָּא בִּזְכִיָיה אֵין הֶבְקֵירוֹ הֶבְקֵר. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַמַּבְקִיר מַבְקִיר בְּגַסָּה וְאֵין הַזּוֹכֶה זוֹכֶה בְדַקָּה.

HALAKHAH: Rebbi Eleazar said, it is Rebbi Meïr’s, since Rebbi Meïr said, they permitted to sell demay only to the commissioned grain wholesaler. Rebbi Joḥanan said, it is according to everybody; there is a difference because the one who takes it up takes it up in retail quantity and the one who abandons does not abandon wholesale. But does this not disagree with Rebbi Meïr, since Rebbi Meïr is the one who says that as soon as a person abandons anything of his property, it is legally abandoned as soon as it leaves his power. There is a difference because the one who takes it up takes it up in retail quantity and the one who abandons does not abandon wholesale. It does not even disagree with Rebbi Yose, for Rebbi Yose says that nothing may leave the power of its owners except if it is taken up; otherwise it was not legally abandoned. There is a difference here, because the one who abandons abandons wholesale, and the one who takes it up, takes up only retail quantities.

חִזְקִיָּה אָמַר אֵינוֹ הֶבְקֵר מְחוּסָּר לְבַעֲלִין אֶלָּא בִזְכִיָיה מִנְיָין.

Ḥizqiah said, nothing is missing for the owners but the credit by counting.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה נוֹטֵל מִן הָעֶלְיוֹן וּמְתַקֵּין. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם גֶּזֶל. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּהֲנָא הֲוָה מַסְמִיךְ לְרִבִּי לִעֶזֶר עָבְרוּן עַל חַד כֶּרֶם. אָמַר לֵיהּ אַיְיתִי לִי חַד קִיסֵּם מֵיחֲצַד שִׁינָּיי. חָזַר וְאָמַר לֵיהּ לֹא תֵּיתִי לִי כְּלוּם אָמַר דְּאִין אַייתֵי כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ מֵיעֲבַד כֵּן הָא אָזִיל סְיָיגָא דְּגוּבְרָא. רִבִּי חַגַּיי הֲוָה מִיסְמַךְ לְרִבִּי זְעִירָא עָבַר חַד טָעִין חַד מֵיבַל דְּקִיסִּין. אָמַר לֵיהּ אַיְיתִי לִי חַד קִיסֵּם נֵיחֲצִי שִׁינָּיי. חָזַר וְאָמַר לֵיהּ לֹא תֵּיתִי לִי כְּלוּם דְּאִין אָתֵי כָּל בַּר נַשׁ וּבַר נַשׁ מֵיעֲבַד כֵּן הָא אָזֵילָא מִיבְלָא דְּגוּבְרָא. לָא רִבִּי זְעִירָא כָשֵׁר כָּל כֵּן. אֶלָּא מִילִּין דְּיֹיצְרָן שָׁמַע לָן נֵיעַבְדִּינָן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ קָנָה לֹא הָיָה חָסֵר אֶלָּא מִמְנֵי לֵיהּ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה נוֹתֵן דְּמֵי אַחַת מֵהֶן וּמְתַקֵּן.

How does he do it? He takes from the uppermost layer and puts it in order. Is that not forbidden because of robbery? Like that of Rebbi Simeon bar Cahana who was supporting Rebbi Eliezer. They passed by a vineyard. He said to him, bring me a sliver as a toothpick. He changed his mind and told him, do not bring me anything; if everybody would do that, the fence of this man would be gone. Rebbi Ḥaggai was supporting Rebbi Zeïra. A person passed by who was carrying a load of chips. He said to him, bring me a chip as a toothpick. He changed his mind and told him, do not bring me anything; if everybody would do that, the load of this man would be gone. Is not Rebbi Zeïra particularly pious? No, he told us that we should observe the words of our Creator. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: When he took one stalk, nothing was missing but counting them. How does he do it? He pays for one of them and puts it in order.

וְלֹא נִמְצָא עוֹשֶׂה תְקָלָה לַבָּאִים אַחֲרָיו. עוֹשֶׂה אוֹתָן צִיבּוּר לְפָנָיו. וְיִקְבַּע אוֹתָן לְתוֹךְ פֵּירוֹתָיו. וְלֹא כֵן תַּנִּי קוֹבֵעַ הוּא אָדָם מַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ לְתוֹךְ פֵּירוֹתָיו וַאֲפִילוּ עוֹשֶׂה תְקָלָה לַבָּאִים אַחֲרָיו. אָמַר רִבִּי חִינְנָא תִּיקְּנוּ בְלוֹקֵחַ וְלֹא תִיקְּנוּ בְּמַחֲזִיר.

But does it not turn out that he creates an obstacle for those who come after him? Let him make a separate heap. But why can he not fix them in his own produce? Did we not state: “A person may fix his tithes for someone else, even if he creates an obstacle for those who come after him.” Rebbi Ḥinena said, they made that ordinance for the buyer but not for him who returns [produce].

כֵּינִי מַתְנִיתָא הָיָה עוֹמֵד וּבוֹרֵר. עַד כְּדוֹן בְּאוֹתוֹ הַמִּין אֲפִילוּ מִין אַחֵר.

So says the Mishnah: “If he stood selecting.” So far, of the same kind. Also, from a different kind.

Mishnah

משנה: הַמּוֹצֵיא פֵּירוֹת בַּדֶּרֶךְ וּנְטָלָן לְאָכְלָן וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעַ לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. אִם מִתְּחִילָּה נְטָלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאבֵדוֹ פָּטוּר. כָּל דָּבָר שֶׁאֵין אָדָם רְשַׁאי לְמוֹכְרוֹ דְמַאי לֹא יִשְלַח לַחֲבֵירוֹ דְמַאי. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּוַדַּאי וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ.

MISHNAH: He who finds produce on the road and takes it to eat it, but then changed his mind to store it, should not store it until he tithed it. If from the start he took it up only so that it should not be spoiled, he is free. Anything a person is not permitted to sell as demay, he may not send to a friend as demay. Rebbi Yose permits certain produce on condition that he inform him.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי אֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכְלִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זָבְדִי בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ הָא דָּמַר בָּרִאשׁוֹנָה. אֲבָל עַכְשָׁיו מוּתָּר מִפְּנֵי הַכְּשָׁפִים.

HALAKHAH: It was stated: “One does not pass by foodstuffs.” Rebbi Jacob bar Zavdi in the name of Rebbi Abbahu: That means, in earlier times. But now it is permitted because of sorcery.

תַּמָּן תַּנֵּינָן הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשוּת הָרַבִּים וְהוּזָּק בָּהֶן אַחֵר חַיָיב בְּנִזְקוֹ. תַּנִּי וַאֲסוּרִין מִשׁוּם גֶּזֶל. כַּהֲנָא אָמַר וְהוּא שֶׁהָפְכָהּ עַל מְנָת לִזְכוֹת בָּהּ. אֲבָל אִם הָפְכָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִזְכוֹת בָּהּ לֹא בְּדָא. וּלְעִנְיָין נְזִיקִין לֹא בְדָא שַׁנְיָיה בֵּין הָפְכָהּ עַל מְנָת לִזְכוֹת בּוֹ בֵּין שֶׁהָפְכָהּ עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִזְכוֹת בּוֹ וְהוּזָּק בָּהֶן אַחֵר חַיָיב בְּנִזְקוֹ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי אָבִין תַּמָּן כְּתִיב בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם בַּעַל הַנֶּזֶק יְשַׁלֵּם. בְּרַם הָכָא עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר מִשֶׁלָּךְ אַתְּ מְעַשֵּׂר וְאֵין אַתְּ מְעַשֵּׂר מִשֶּׁל אֲחֵרִים.

There, we have stated: “He who turns over cow dung in the public domain and a third party was hurt, is liable for damages.” It was also stated: “It is forbidden because of robbery.” Cahana said, only if he turned it over in order to acquire it. But if he did not turn it over in order to acquire it, about that one does not speak. But as regards damages, there is no difference whether he turned it over in order to acquire it or he did not turn it over in order to acquire it; if a third party was hurt, he is liable for damages. And here, you say so? Rebbi Abun said, there it is written ( Ex. 21:34): “The one responsible for the pit shall pay,” the one responsible for the damage shall pay. But here ( Deut. 14:22): “You shall give tithes,” you give tithes from your property but not from other people’s property.

כָּל דָּבָר שֶׁאֵין אָדָם רְשַׁאי לְמוֹכְרוֹ דְמַאי לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵירוֹ דְמַאי. מִידָּה דַקָּה שֶׁאֵין אָדָם רְשַׁאי לְמוֹכְרָהּ דְמַאי לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵירוֹ דְמַאי. מַידָּה גַסָּה שֶׁאָדָם רְשַׁאי לְמוֹכְרָהּ דְמַאי יִשְׁלַח לַחֲבֵירוֹ דְמַאי. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּוַדַּאי בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה וְאוֹסֵר בִּדְמַאי בְדַקָּה.

“Anything a person is not permitted to sell as demay, he may not send to a friend as demay” Retail quantities which one is not permitted to sell as demay, one may not send to a friend as demay. Wholesale quantities which one is permitted to sell as demay, one may send to a friend as demay. “Rebbi Yose permits certain produce,” be it retail or wholesale quantities, but he forbids retail quantities that are demay.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי גְּדֵירוֹ הִתִּירוּ דְּמַאי בְגַסָּה.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: They permitted demay in wholesale quantity because of its being fenced in.

דּוּ מַתְנִיתָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר סַלֵּי תְאֵנִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקוּפּוֹת שֶׁל יֶרֶק כָּל זְמָן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אֲכָסָרָה פָּטוּר. אָמַר רִבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שָׁלַח לִי רִבִּי יוֹסֵי בִּירְבִי אֶתְרוֹג וְאָמַר לִי זֶה בָּא בְיָדִי מִקֵּיסָרִין. וְלָמַדְתִּי בוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. שֶׁהוּא וַדַּאי. שֶׁהוּא טָמֵא. שֶׁלֹּא בָּא בְּיַד אַחֵר. שֶׁהוּא וַדַּאי. שֶׁפֵּירוֹת קֵיסָרִין וַדַּאי. שֶׁהוּא טָמֵא מַרְבִּיצִין עָלָיו מַיִם. שֶׁלֹּא בָּא בְּיַד אַחֵר שֶׁאִילּוּ בָא בְיַד אַחֵר הָיִיתִי מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. וִיעַשֵּׂר מִמֶּנוּ עָלָיו. דּוּ חָשַׁשׁ לְהָדָא דְּבַר קַפָּרָא. דְּבַר קַפָּרָא אָמַר אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מְשַׁלְּחִין לַחֲבֵירֵיהֶן דְּבָרִים חֲסֵירִין. וְלֹא מַתְנִיתִין הִיא רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּוַדַּאי בִּלְבַד שֶׁיּוֹדִיעָן. אָתָא מֵימַר לָךְ אַף עַל גַּב דּוּ פְלֵיג עַל רַבָּנִין לָא עֲבַד עוּבְדָא דִכְוָותֵיהּ.

This is a baraita: “Rebbi Yose says, baskets of figs, baskets of grapes, and boxes of vegetables, as long as they are sold en bloc, are free. Rabban Simeon ben Gamliel said, the great Rebbi Yose sent me an etrog and said to me: this came into my hand from Caesarea. I understood from this three things: That it was certain, could become impure, and he did not have another one. That it was certain, because the fruits of Caesarea are certain. That it could become impure, because they sprinkle water on it. That he did not have another one, because if he had, he would have tithed from one on the other.” Why could he not have tithed from itself on itself? Because he was mindful of the saying of Bar Kappara, for Bar Kappara said that people do not send things that are defective to their friends. But is that not our Mishnah? “Rebbi Yose permits certain produce on condition that he inform him.” This tells you that, even though he disagreed with the rabbis, he did not act according to his own opinion.

רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא וְלֹא מִפֵּירוֹת שֶׁהֵן מוּתָּרִין בְּקֵיסָרִין הִיא. אָמַר לֵיהּ וְלֹא רִבִּי הִתִּיר קֵיסָרִין. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קוֹדֶם לְרִבִּי הָיָה.

Rebbi Zeïra asked before Rebbi Yasa: It this not from the fruits that are exempt at Caesarea? He said to him, did not Rebbi permit fruits at Caesarea? But Rabban Simeon ben Gamliel preceded Rebbi!

Mishnah

משנה: הַמּוֹלִיךְ חִיטָּיו לִטְחוֹן עִם הַכּוּתִי אוֹ לִטְחוֹן עִם עַם הָאָרֶץ בְּחֶזְקָתָן לְמַעְשְׂרוֹת וְלִשְׁבִיעִית. לִטְחוֹן הַנָּכְרִי דְּמַאי. הַמַּפְקִיד פֵּירוֹתָיו אֶצֶל הַכּוּתִי וְאֶצֶל עַם הָאָרֶץ בְּחֶזְקָתָן לְמַעְשְׂרוֹת וּלְשְׁבִיעִית וְאֶצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר דְּמַאי.

MISHNAH: Wheat brought to be milled by a Samaritan or by an am haäreẓ remains in its prior state for tithes and Sabbatical year. By a Gentile, it is demay. Produce deposited with a Samaritan or with an am haäreẓ remains in its prior state for tithes and Sabbatical year; with a Gentile, it is like his produce. Rebbi Simeon says, it is demay.

Halakhah

הלכה: רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן נִתְחַלְּפָה קוּפָּתוֹ אֶצֶל הַטָּחוֹן אִם הוּחְזָק עַם הָאָרֶץ לִהְיוֹת טוֹחֵן שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חוֹשֵׁשׁ וְאִם לָאו אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְיָחוּשׁ מַה בֵּינָהּ וּלְסֵירָקִי. לֹא כֵן תַּנִּי סֵירָקִי שֶׁהָיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת יוֹם אֶחָד מִן הָאָסוּר נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַיּוֹם הוֹכִיחַ לְכָל הַיָּמִים. סֵירָקִי אֵיפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּק. בְּרַם הָכָא לֹא הוּחְזָק עַם הָאָרֶץ לִהְיוֹת טוֹחֵן שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

HALAKHAH: Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: If his box was exchanged at the miller’s, if it was established that an am haäreẓ gave to be milled there that day, he has to worry; otherwise, he does not have to worry. Should he not worry? What is the difference between this and the Saracens? Was it not stated: “If a group of Saracens one day provisioned themselves from forbidden supplies, then that day becomes a proof for all days.” It is impossible for Saracens not to supply themselves. But here it was not established that the am haäreẓ was milling there that day.

רִבִּי טַיְיפָא סָמוּקָא בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ כּוּתִין נֶאֱמָנִין עַל הַפִּיקָּדוֹן. וְלָא מַתְנִיתָא הִיא אֶצֶל הַכּוּתִי. מַתְנִיתִין עַד שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ אָתָא מֵימַר אֲפִילוּ מִשֶּׁנֶּחְשְׁדוּ. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר נָטַלְתִּיו וְהִנַּחְתִּי אֲחֵרִים מְתוּקָּנִין תַּחְתֵּיהֶן. אִם אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל הֶאֱמִינוֹ שֶׁנָּתַן. אִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל אַל תַּאֲמִינֵהוּ שֶׁנָּתַן. כּוּתִי אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּתַן וְאֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל. רִבִּי יוֹנָה בְּעִי מַה נָן קַיָּימִין אִם בְּאוֹמֵר מִשֶׁלִּי הֵן. אֲפִילוּ עַם הָאָרֶץ לֹא יְהֵא נֶאֱמָן. אִם בְּאוֹמֵר פְּלוֹנִי עִישֵּׂר לִי אֲפִילוּ כּוּתִי יְהֵא נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי בָּא תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר כּוּתִי כְגוֹי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן כּוּתִי כְגוֹי דִבְרֵי רִבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

Rebbi Taypha the Red in the name of Rebbi Abbahu: Samaritans can be trusted with deposits. Is that not the Mishnah: “With a Samaritan”? Our Mishnah before they became suspect, he comes to tell us even after they became suspect. How is it, should he be trusted to say, I took it and replaced it by other deposits that were put in order? If you believe him in that he took it, you should believe him in what he gave. If you do not believe that he took, do not believe that he gave. You believe a Samaritan that he gave and you do not believe that he took. Rebbi Jonah asked: What are we talking about? If he says, they are my own, even an am haäreẓ should not be trusted. If he says, X took tithes for me, even the Samaritan should be believed. Rebbi Abba said, explain it according to him who says that a Samaritan is like a Gentile. As they disagreed: A Samaritan is like a Gentile, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel said, a Samaritan is like a Jew in every respect.

הָכָא אַתְּ אָמַר לְטָחָן הַנָּכְרִי דְּמַיי. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אֶצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. כָּאן קוּפָּה בְקוּפּוֹת וְכָאן פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת.

Here you say, “by a Gentile miller, they are demay,” there you say, “with a Gentile, they are like his produce.” In the first case, a box among boxes, there, produce among his produce.

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מַה כְפֵירוֹתָיו מַמָּשׁ פְּטוֹר טֵבֵל בָּרוּר בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ וּלְכָל דְּבָהּ. וְלֹא עַאל יְאוּת הֲוָה רִבִּי חֲנִינָא מַתְּרִיס לָקֳבֵל רִבִּי אָחָא.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Does it mean, really like his produce? Freeing what would be ṭevel at another place? He said to him, for all that is in it. Rebbi Ḥanina was uselessly opposing Rebbi Aḥa.

רִבִּי חִיָיא בַּר בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא כְדֵי קוּפָּתוֹ. הִפְקִיד אֶצְלוֹ שְׁתַּיִם אַחַת דְּמַאי וְאַחַת וַדַּאי. בְּקַיָימוֹת אֲבָל אִם נֶאֶכְלָה הָרִאשׁוֹנָה הַשְּׁנִיָּיה דְּמַאי. נָטְלוּ מִמֶּנּוּ מֵאָה בְנֵי אָדָם מֵאָה סְאִין בַּת אַחַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְתַקֵּן דְּמַאי. נְתָנוּם לְאָדָם אַחֵר כְּבָר נִרְאוּ לִהְיוֹת וַדַּאי. נָטַל מִמֶּנּוּ אָדָם אֶחָד כַּמָּה סְאִין בַּת אַחַת הָרִאשׁוֹנָה דְּמַאי וְהַשְּׁאָר וַדַּאי. נְתָנָם לְמָאֵה בְנֵי אָדָם כְּבָר נִרְאוּ לִהְיוֹת וַדַּאי. וְהָתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי טַרְפוֹן עָשׂוּ פֵּירוֹת יִשְׂרָאֵל זֶה כְפֵירוֹת כּוּתִי זֶה דְמַאי. עוֹד הִיא לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא עַד כְּדֵי קוּפָּתוֹ.

Rebbi Ḥiyya bar Abin in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: Rebbi Simeon said, only for one box. If he handed over two boxes, one of them is demay and one is certain if they are still in existence; but if the first one was consumed, the second one is demay. If a hundred people took from him 100 seah at one time, each one puts his produce in order as demay. If they gave it all to one person, it should be considered as certain. If one person took many seot together, the first one is demay, the rest certain. If he then gave the rest to a hundred people, it should be considered as certain. Did we not state in the name of Rebbi Simeon in the name of Rebbi Ṭarphon: “They made the produce of this Jew like the produce of that Samaritan, demay.” That again is the same; Rebbi Simeon said, only for one box.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָבֻסַּיי כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא טָהוֹר אֶחָד מַזֶּה עַל טָמֵא אֶחָד. עַד שֶׁלָּמַדְתִּיהָ מֵאוֹצָרָהּ שֶׁל יַבְנֶה.

“ Rebbi Joshua ben Qabusai said, all my life I read this verse ( Num. 19:19): ‘ The pure shall sprinkle on the impure,’ that one pure person sprinkles on one impure person, until I learned it from the storage facility at Jabneh. This means that one pure person sprinkles on many impure persons.”

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילוּ כּוּלּוֹ גּוֹי וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד מַטִּיל לְתוֹכוֹ דְּמַאי. הָדָא אָמְרָה שֶׁטָּהוֹר אֶחָד מַזֶּה עַל כַּמָּה טְמֵאִין דְּתַנֵּינָן אֶצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. אָמַר רִבִּי לָעְזָר חֲכָמִים שֶׁהֵן בְּשִׁיטַּת רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֲכָמִים מַמָּשׁ. בְּעוֹן קוֹמֵי מַה טַעַם. אָמַר לוֹן כַּד תְּסָאבוּן אֲנָא אֲמַר לְכוֹן. מַה הֲוָה מֵימַר לְכוֹן כְּמַה דְאָמַר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. שְׁמוּאֵל בַּר בָּא בְּעֵי נִיחָא לְטָהֳרוֹת לֹא אָמַר לוֹן מִפְּנֵי גֶדֶר טָהֳרוֹת. לְמַעְשְׂרוֹת לֹא אָמַר לוֹן מִפְּנֵי גֶדֶר מַעְשְׂרוֹת. לְקֳדָשִׁים לֹא אָמַר לוֹן וְאִילּוּ אָמַר לוֹן מַה הֲוָה מֵימַר לוֹן. גַּבֵּי מַעְשְׂרוֹת כְּמָאן דְּאָמַר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת.

“But the Sages say, it is demay even if all the contributors are Gentile except one Jew”. But we have stated: “With a Gentile, they are like his produce.” Rebbi Eleazar said, the Sages who follow the line of Rebbi Meïr. Rebbi Joḥanan said, these are really the Sages. They asked him, what is the reason? He told them, if you get whitehaired, I might tell you. What would he have told them? That they accepted tithes voluntarily. Samuel bar Abba asked: It is understandable that he did not tell them about pure food, because of a fence for pure food. He did not tell them about tithes, as a fence for tithes. He did not tell them about sacrifices; if he had told them, what would he have told them? For tithes, following him who says that they accepted tithes voluntarily.

רִבִּי יִרְמְיָה רבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מַעְשְׂרוֹתָיו מֵהֲלָכָה. הָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַפְרִישׁ וְרַבָּנִין אָמְרֵי מַפְרִישׁ.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Simeon agrees that one must separate tithes as a matter of practice. Hence, Rebbi Simeon says that one separates, and the rabbis say that one saparates

מַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַפְרִישׁ וְנוֹטֵל דָּמִים מִן הַשֵּׁבֶט. וְרַבָּנִין אָמְרִין מַפְרִישׁ וְאֵינוֹ נוֹטֵל דָּמִים מִן הַשֵּׁבֶט. אֲפִילוּ כִּתְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ אֵינָהּ אִילּוּ תְרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁמָּא אֵינוֹ נוֹטֵל דָּמִים מִן הַשֵּׁבֶט. דִּילְמָא עַל עִיקָּר טִיבְלוֹ שֶׁל גּוֹי אִיתְאַמָּרַת. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּי רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ קִנְיָין לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת עָלֶיהָ. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶי רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מַעְשְׂרוֹתָיו מֵהֲלָכָה.

.What is the difference between them? Rebbi Simeon says, he separates and takes money from the tribe. The rabbis say that he separates and does not take money from the tribe. But is it not even like heave from outside the Land, does he not take money from the tribe? Maybe it was said on the principle of ṭevel for produce of the Gentile? Since we have stated: Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon say, a Gentile may acquire real estate in the Land of Israel to free it from the tithes imposed on it. Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥiyya. in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Simeon agrees that nevertheless he must separate tithes as a matter of practice.

Mishnah

משנה: הַנּוֹתֵן לְפוּנְדָּקִית מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְחַלֵּף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לְרַמָּאִין אֵינוֹ מְעַשֵּׂר אֶלָּא מַה שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה בִּלְבָד.

MISHNAH: He who gives to the innkeeper’s wife, tithes what he gives her and what he takes from her because she is suspected to switch. Rebbi Yose said, we are not responsible for the dishonest; he tithes only what he receives from her.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. כְּמָה דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לְרַמָּאִין כֵּן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר אֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לְרַמָּאִין. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לְרַמָּאִין. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי יוֹסֵי. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ חָבֵר לִהְיוֹת מוֹצִיא מִבֵּיתוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן.

HALAKHAH: Both Rebbi Yose and Rabban Simeon ben Gamliel said the same thing. Just as Rebbi Yose said, we are not responsible for the dishonest, so Rabban Simeon ben Gamliel said, we are not responsible for the dishonest. It is reasonable that Rebbi Yose will agree with Rabban Simeon ben Gamliel, but Rabban Simeon ben Gamliel will not agree with Rebbi Yose. Rebbi Yose will agree with Rabban Simeon ben Gamliel that we are not responsible for the dishonest. But Rabban Simeon ben Gamliel will not agree with Rebbi Yose, because it is not fitting for a ḥaver that anything not in order should leave his house.

Mishnah

משנה: הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְחַלֵּף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל. אָמַר רִבִּי יוּדָה רוֹצָה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוּשָׁה מֵחֲתָנָהּ. וּמוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בְנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית.

MISHNAH: He who gives to his mother-in-law tithes what he gives to her and what he receives from her because she is suspect to switch spoiled food. Rebbi Jehudah says, she wants to put her daughter in a good light and is ashamed before her son-in-law. Rebbi Jehudah agrees that if he gives to his mother-in-law in the Sabbatical year she is not suspect of switching to feed her daughter from Sabbatical produce.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אוּף קַדְמִיתָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ כְּנוֹתֵן לְפוּנְדָּקִית. וְרַבָּנִין אָמְרִין הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ כְּנוֹתֵן לִשְׁכֵינָתוֹ. כְּהָדָא דְתַנִּי הַנּוֹתֵן לִשְׁכֵינָתוֹ פַּת לַאֲופוֹת בּוֹ תַּבְשִׁיל לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת. אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁנָּתַן לָהּ שְׂאוֹר וְתַבְלִין. אֲבָל אִם לֹא נָתַן לָהּ שְׂאוֹר וְתַבְלִין חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וּמִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said, the first sentence also gives the opinion of Rebbi Jehudah. But the rabbis say, one who gives to his mother-in-law is like one who gives to his neighbor. As we have stated: “He who gives bread to his neighbor to bake for him, or a dish to cook for him, has to worry neither about the Sabbatical year nor about tithes. That is, if he also gave her sour dough or spices. But if he did not give sour dough and spices, he worries about the Sabbatical year and about tithes.”

מַה חֲמוֹתוֹ מִן הָאֵירוּסִין אוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית. שַׁנְיָיא הִיא תַּמָּן בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין. אוֹף הָכָא לָא שַׁנְיָיא בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין.

Does it mean his mother-in-law after the first or the second marriage ceremony? Let us hear from the following: “Rebbi Jehudah agrees that if he gives to his mother-in-law in the Sabbatical year she is not suspect of switching to feed her daughter from Sabbatical produce.” Is there a difference between first and second marriage ceremony? Here also, there is no difference between first and second marriage ceremony.