דמאי א׳Demai 1

Mishnah

משנה: הַקַּלִּים שֶׁבִּדְמַאי הַשִׁיתִין וְהָרִימִין וְהָעֻזָּרְדִין וּבְנוֹת שׁוּחַ וּבְנוֹת שִׁקְמָה וְנוֹבְלוֹת הַתְּמָרָה וְהַגּוּפְנָן וְהַנִצְפֶּה. וּבִיהוּדָה הָעוֹג וְהַחוֹמֶץ וְהַכּוּסְבָּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל הַשִּׁיתִים פְּטוּרוֹת חוּץ מִשֶּׁל דִּיֻפְרָא. וְכָל הָרִימִין פְּטוּרִין חוּץ מֵרִימֵי שִׁיקְמָנָה. וְכָל בְּנוֹת שִׁקְמָה פְּטוּרוֹת חוּץ מִשֶּׁל הַמְּסוּטָּפוֹת.

MISHNAH: The easy ones for demay are shitin, lotus fruit, the fruit of the service tree, white figs, and sycamore figs, fallen dates, fennel, and capers. Also in Judea sumac, vinegar, and coriander. Rebbi Jehudah says, all shitin are free except those from a tree bearing fruit twice a year, all lotus fruit are free except lotus fruit from Shiqmanah, and all sycamore fruits are free except those cracked open.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לְפִי שֶׁרוֹב הַמִּינִין הַלָּלוּ אֵין בָּאִין אֶלָּא מִן הַהֶבְקֵר לְפִיכָךְ מָנוּ אוֹתָן חֲכָמִים.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said, the Sages enumerated them because the majority of these kinds are collected only from abandoned property.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּמַאי אֲבָל וַדָּאִין חַיָיבִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָא שַׁנְיָיא בֵּין דְּמַאי בֵּין וַדַּאי פְּטוּרִין. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּמַאי הָא וַדַּאי חַיָיבִין. אָמַר רִבִּי לָא לְפִי שֶׁבְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם לֹא חָשִׁיב אֶלָּא דְּמַאי וְהָכָא לֹא אֲתִינָן אֶלָּא וַדַּאי.

Rebbi Simeon ben Laqish said, only demay is mentioned, hence one is obligated if they are certain. Rebbi Joḥanan said, they are free whether demay or certain. It is difficult for Rebbi Joḥanan, didn’t they mention only demay? Hence if it is certain, is it not obligated? Rebbi La said, since at every place he considers only demay, here he quotes only demay.

מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן מִגְּזִיב וּלְהַלָּן פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. שַׁנְיָיא הִיא מִגְּזִיב לְהַלָּן בֵּין דְּמַאי בֵּין וַדַּאי. אוּף הָכָא לָא שַׁנְיָיא בֵּין דְּמַאי בֵּין וַדַּאי.

The Mishnah supports Rebbi Joḥanan: “From Akhzib and further on it is free from demay.” Is not from Akhzib and further on no difference between demay and certainty? Here also there is no difference between demay and certainty.

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אִם הָיוּ נִשְׁמָרִין חַיָיבִין עִיקָּרָן לֹא מִן הַהֶבְקֵר הֵן בָּאִין. פָּתַר לָהּ אַחַר רוֹב מְשַׁמְּרִין. אִתָא חֲמֵי אִם רוֹב מְשַׁמְּרִין דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָיבִין בֵּין דְּמַאי בֵּין וַדַּאי. אִם אֵין רוֹב מְשַׁמְּרִין דִּבְרֵי הַכֹּל פְּטוּרִין בֵּין דְּמַאי בֵּין וַדַּאי. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה לֵית יָכִיל דְּתַנֵּינָן מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דְמַאי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא סוֹף דָּבָר הַקַּלִּים שֶׁבִּדְמַאי אֶלָּא אֲפִילוּ דְמַאי עַצְמוֹ.

A baraita disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: “If they were kept in storage they are obligated.” Did they not essentially come from abandoned property? He explains it, if most people keep them in storage. Come and see, if most people keep them in storage, it is everybody’s opinion that they are obligated, be it demay or certain. If most people do not keep them in storage, it is everybody’s opinion that they are free, be it demay or certain. Half and half you cannot consider since we have stated: “Half and half is demay.” Rebbi Zeïra said, not only the easy ones for demay but even demay itself.

תַּנִּי נִכְנַס לְעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם סָפֵק רוֹב מְשַׁמְּרִין סָפֵק אֵין רוֹב מְשַׁמְּרִין דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָיבִין בֵּין דְּמַאי בֵּין וַדַּאי. נִכְנַס לְעִיר שֶׁרוּבָּהּ יִשְׂרָאֵל סָפֵק רוֹב מְשַׁמְּרִין סָפֵק אֵין רוֹב מְשַׁמְּרִין דִּבְרֵי הַכֹּל פְּטוּרִין בֵּין דְּמַאי בֵּין וַדַּאי. סָפֵק רוֹב גּוֹיִם סָפֵק רוֹב יִשְׂרָאֵל סָפֵק רוֹב מְשַׁמְּרִין סָפֵק אֵין רוֹב מְשַׁמְּרִין מַחְלוֹקֶת רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

It was stated: If one enters a town inhabited mostly by Gentiles, if there is a doubt whether the majority keep them in storage or not, everybody agrees that they are obligated, be it demay or certain. If one enters a town inhabited mostly by Jews, if there is a doubt whether the majority keep them in storage or not, everybody agrees that they are free, be it demay or certain. If there is any doubt whether there is a majority of Gentiles or a majority of Jews, that is the disagreement between Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish.

אֵילּוּ הֵן הַשִּׁיתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבַּי אָמַר. אֵילּוּ שֶׁהֵן יוֹצְאוֹת מִתַּחַת הֶעָלִין.

These are the shitim: Rebbi Simeon, the son of Rebbi Abba: Those appearing under the leaves.

הַבְּכִרוֹת וְהַמְּסוּיָיפוֹת הֲרֵי אֵילּוּ פְּטוּרוֹת. וְאֵילּוּ הֵן הַבְּכִירוֹת עַד שֶׁלֹּא הוֹשִׁיב שׁוֹמֵר. וּבְשׁוֹמֵר הַדָּבָר תָּלוּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּשֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי טַפֵּילַת שׁוֹמֵר. אֵילּוּ הֵן הַמְּסוּיָיפוֹת מִשֶּׁיְּקַפְּלוּ הַמִּקְצוֹעוֹת. רִבִּי לְעַיי אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי לִיעֶזֶר הַבְּכִירוֹת הֲרֵי אֵילּוּ חַיָיבוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת מִשְׁתַּמְּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּין חַלְפוּתָא אָמַר הַשִּׁיתִין שֶׁבְּצִיפֹּרִין הֲרֵי אֵילּוּ חַיָיבוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת מִשְׁתַּמְּרוֹת.

“ Early and late fruits are exempt. These are the early fruits, before one appoints a watchman.” But does this depend on the watchman? Rebbi Yose said, if they are not worth the attention of a watchman. “These are the late fruits, after they folded up the mats. Rebbi Illaï said in the name of Rebbi Eliezer, the early ones are obligated because of an assumption that they are being watched.” Rebbi Yose ben Ḥalaphta said, shitin in Sepphoris are obligated because of an assumption that they are watched.

נִסְתַּיְיפוּ הַתְּאֵנִים וְהוּא מְשַׁמֵּר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי עֲנָבִים. עֲנָבִים וְהוּא מְשַׁמֵּר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי הַיֶּרֶק אִם נִכְנַס הוּא הַפּוֹעֵל וּבַעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עָלָיו אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם גֶּזֶל.

If the fig harvest was finished and he watches his field because of grapes, grape harvest and he watches his field because of vegetables, if a worker enters there and the owner is offended, they are forbidden because of robbery.

עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה נִכְנְסוּ לוֹכַל בִּמְסוּיָיפוֹת וְצָוַוח בָּהֶן הַשּׁוֹמֵר וּמָשַׁךְ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה אֶת יָדָיו. אָמַר לוֹ רִבִּי אֲכוֹל שֶׁכְּבָר נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מֵהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן בְּעֵי צָוַוח וְאַתְּ אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה יְאוּת הוּא מַקְשֵּׁי. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוּרְנִית שֶׁבְּחָצֵר אִם הָיוּ נִשְׁמָרִין חַיָיבִין. הָא בְּגִינָּה אֲפִילוּ נִישְׁמָרִין פְּטוּרִין. תַּמָּן יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ הֲרֵי כָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְפָנֶיךָ בְּרַם הָכָא כַּלְכָּלָה אַחַת הִיא וַאֲנִי מְשַׁמְּרָהּ לְבַעַל מְלַאכְתִּי.

Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi and Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah entered to eat of late fruits; the watchman shouted at them, and Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah stopped. Rebbi told him: eat, because the owners already gave up their expectations for them! Rebbi Joḥanan asked: He shouted, and you say so? Rebbi Jonah said, he objects rightfully. But does not a Mishnah disagree: “ Calamint, hyssop, and thyme in the courtyard are obligated if they are tended.” Hence, in the garden they are free even if they are watched. There, he may say, the entire world is before you, but here, there is one basketful and I am watching it for my employer.

תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה הַנּוֹבְלוֹת הַנִּמְכָּרוֹת עִם הַתְּמָרִים הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרוֹת. מַה שְׁתֵּי קוּפּוֹת זוּ בְצַד זוּ אוֹ זוּ עַל גַּבֵּי זוּ וְלָא שַׁנְיָיא הִיא זוּ בְצַד זוּ הִיא זוּ עַל גַּבֵּי זוּ. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בִּמְעֹרָבוֹת בְּשֶׁהִטִּילוּ שְׂאוֹר אוֹ בְּשֶׁלֹּא הִטִּילוּ שְׂאוֹר. רִבִּי מָנָא אָמַר בְּשֶׁהִטִּילוּ שְׂאוֹר אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁהִטִּילוּ שְׂאוֹר בִּפְנֵי עַצְמָן יְהוּ חַיָיבוֹת. לֵית יָכִיל דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי שֶׁרוֹב הַמִּינִין הָאֵילּוּ אֵינָן בָּאִין אֶלָּא מִן הַהֶבְקֵר לְפִיכָךְ מָנוּ אוֹתָן חֲכָמִים. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר בְּשֶׁלֹּא הִטִּילוּ שְׂאוֹר אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁלֹּא הִטִּילוּ שְׂאוֹר אֲנָן קַיָימִין אֲפִילוּ בִּמְעוֹרָבוֹת יְהוֹ פְטוּרוֹת. לֵית יָכִיל דְּתַנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּיכֵּר בּוֹ גַּרְגִּר יְחִידִי כּוּלּוֹ חִיבּוּר לְמַעְשְׂרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הִילָא חַד אָמַר כְּהָדֵין וְחַד אָמַר כְּהָדֵין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא אֶת שֶׁהִטִּילוּ שְׂאוֹר חַיָיבוֹת וְאֶת שֶׁלֹּא הִטִּילוּ שְׂאוֹר פְּטוּרוֹת.

It was stated: “Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah says, fallen dates sold with regular dates are free.” Is it about two boxes, one beside the other or one on top of the other? No, here we deal with a mixed bunch. Did they start to ferment or did they not start to ferment? Rebbi Mana said, we deal with fermenting ones. If they started to ferment, they should be obligated for themselves! You cannot say that, since Rebbi Joḥanan said, the Sages detailed them because the majority of these kinds are collected only from abandoned property. Rebbi Ḥanina said, we deal with nonfermenting ones. If we deal with nonfermenting ones they should be free even when mixed. You cannot say that, since it was stated: “Rebbi Ismael ben Rebbi Yose said in his father’s name that a bunch of grapes of which one berry ripened, is all connected for tithes.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, Rebbi Zeïra and Rebbi Illaï, one adopted the first opinion, the other the second opinion. But the Sages say one does not follow either of them; those fermenting are obligated, those not fermenting are free.

וְהַגּוּפְנָן שָׁמֵירָה. מַה בֵּין בִּיהוּדָה בֵּין בַּגָּלִיל. מִן מַה דְמַתְלִין לָהּ מְתַל בְּגָלִילָא. שׁוֹמֵרָה שְׁמַר מָרָהּ מִן מְתַל לָךְ עִם תַּבְלָיָיא. הָדָא אָמְרָה בְּגָלִיל פָּטוּר וּבִיהוּדָה חַיָיב.

Gufnān is šāmērāh. What is the difference between Judea and Galilee? Since one has a popular saying in Galilee: šāmērāh, šĕmar mārāh (its owner should watch it), would anybody compare it to spices? That means, in Galilee it is free but in Judea it is obligated.

כּוּסְבְּרָה כּוּסְבָּרָתָא. מַה בֵּין בִּיהוּדָה בֵּין בַּגָּלִיל. מִן מַה דְמַתְלִין לָהּ מְתַל בְּדְּרוֹמָה. כּוּסְבְּרָה כּוּסְבָּרָתָה מִן מְתַלִיךְ עִם תַּבְלָיָיא. הָדָא אָמְרָה בְּגָלִיל חַיֶיבֶת וּבִיהוּדָה פְטוּרָה.

Coriander is kusbārātā. What is the difference between Judea and Galilee? Since one has a popular saying in the South: Coriander is kusbārātā, would anybody compare it to spices? That means, in Galilee it is obligated but in Judea it is free.

תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה חוֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה פָּטוּר מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין יֵינָן בְּטָהֳרָה לִנְסָכִים וְלֹא הָיָה מַחְמִיץ וְהָיוּ מְבִיאִין מִן הַתֶּמֶד. וְעַכְשָׁיו שֶׁהַיַּיִן מַחְמִיץ חַיָיב. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דְּתַנֵּינָן תַּמָּן הַמְּתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בְּמִידָּה וּמָצָא כְדֵי מִידָּתוֹ פָּטוּר. וְרִבִּי יְהוּדָה מְחַיֵיב. וְכָא הוּא אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי לָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עֲנָבִים מְרוּבּוֹת וְלֹא הָיוּ חַרְצָנִים חֲשׁוּבוֹת וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין עֲנָבִים מְרוּבּוֹת חַרְצָנִים חֲשׁוּבוֹת.

It was stated: “Rebbi Jehudah said, in earlier times, vinegar in Judea was exempt from tithes. Since they made all their wine in purity for Temple offerings, it never got sour; they made vinegar from the skins of grapes. But now, since wine turns sour, it is obligated.” The argument of Rebbi Jehudah is inverted since we stated there: “If one makes after-wine and puts in a given volume of water, if he finds exactly the same volume it is free, but Rebbi Jehudah obligates him.” And here he says so! Rebbi La said, in earlier times when grapes were plentiful, their skins were not counted as anything, but now that grapes are not plentiful, the skins are important.

רִבִּי הוּנָא אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְּעִי לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְיִרְבּוּ כָּל הָרִימִין עַל רִימֵי שִׁיקָמָא וְיִהְיוּ פְטוּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תִּיפְתָּר בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב מְשַׁמְּרִין. רִבִּי יוֹסֵי בִּרְבִּי בְּעִי וְאֵין כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְפָנָיו וְיִרְבּוּ כָּל הָרִימִין שֶׁבָּעוֹלָם עַל רִימֵי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְיִהְיוּ פְטוּרִין.

Rebbi Huna said: Rebbi Jeremiah asked, does this not contradict Rebbi Simeon ben Laqish? Should not all lotus fruit be more than the lotus fruit of Shiqmana, should they not be free? Rebbi Yose said, explain it at a place where most people store it. Rebbi Yose the Great asked: Is not the entire world before him, should not all lotus fruit be more than the lotus fruit of this place and be free?

Mishnah

משנה: הַדְּמַאי אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִּיעוּר וְנֶאֱכַל לְאוֹנָן וְנִכְנַס לִירוּשָׁלִַם וְיוֹצֵא וּמְאַבְּדִין אֶת מִיעוּטוֹ בַדְּרָכִים וְנוֹתְנוֹ לְעַם הָאָרֶץ וְאוֹכְלוֹ כְנֶגְדּוֹ וּמְחַלֵּל אוֹתוֹ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף וּנְחוֹשֶׁת עַל נְחוֹשֶׁת כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת וּנְחוֹשֶׁת עַל הַפֵּירוֹת וּבִלְבַד שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִפְדֶּה אֶת הַפֵּירוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵעָלוּ הַפֵּירוֹת וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלִַם.

MISHNAH: Demay is not subject to a fifth or to elimination, it may be eaten by a strict mourner, it may enter Jerusalem and leave it, and one may destroy a small part of it on the road; he may give it to the am haäreẓ if he eats correspondingly, he may redeem silver for silver, copper for copper, silver for copper, and copper for produce if he again redeems the produce, the words of Rebbi Meïr. But the Sages say, produce should be brought up and eaten in Jerusalem.

Halakhah

הלכה: לֹא כְּיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל הֶעֱבִיר הוֹדָיַית הַמַּעֲשֵׂר. הֶעֱבִירָן שֶׁלֹּא יִתְוַדּוּ. הָא לְבָעֵר צָרִיךְ לְבָעֵר וּבְוַדַּאי. אֲבָל בַּדְמַאי אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָעֵר.

HALAKHAH: Not following the High Priest Joḥanan who abolished the declaration of tithes. He abolished the declaration but one still has to eliminate, i. e., eliminate the sure tithes. But demay one does not have to eliminate.

תַּנִּי נֶאֱכַל בָּאֳנִינָה וְאֵינוֹ נֵאֱכַל בְּטוּמְאָה. מַה בֵּין אֳנִינָה וּמַה בֵּין טוּמְאָה. אָמַר רַב נַחְמָן טוּמְאָה מְצוּיָה אֳנִינָה אֵינָהּ מְצוּיָה. גָּזְרוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מָצוּי וְלֹא גָזְרוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ כְּסָפֵק טֵבֵל לֹא עָשׂוּ אוֹתוֹ. אִילּוּ בְּסָפֵק טֵבֵל נִיתְקַן מַחְמַת שֵׁנִי סָפֵק לֹא נִיתְקַן שֶׁמָּא אֵינוֹ אָסוּר לְאוֹנָן. בְּרַם הָכָא מוּתָּר לְאוֹנָן.

It was stated: It may be eaten in strict mourning but not in impurity. What is the difference between strict mourning and impurity? Rav Naḥman said, impurity is frequent, strict mourning is infrequent. They made a decree for a frequent situation, they did not decree for an infrequent situation. Rebbi Yose said, they did not even make it similar to a doubt of ṭevel. Since for a doubt of ṭevel, whether Second Tithe was given in order, or maybe Second Tithe was not given in order, is that not forbidden for the strict mourner? But here, it is permitted to the mourner.

תַּמָּן תַּנֵּינָן הַתְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא תַּמָּן תַּנֵּינָן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי. בְּרַם הָכָא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי. אָמַר רִבִּי אִימִּי אֵין הַמִּשְׁנָה הַזֶּה יוֹצֵא יְדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי. מַהוּ כְדוֹן תַּמָּן רִבִּי מֵאִיר בְּרַם הָכָא רַבָּנִין. רִבִּי זְעִירָא אָמַר בְּשֵׁם רַבָּנִין בְּדִין הָיָה תְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ וְלָמָּה אָמְרוּ שֶׁיַּפְרִישׁ מִפְּנֵי גְדֵירָהּ שֶׁאִם אַתְּ אוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ אַף הוּא אֵינוֹ נוֹהֵג בָּהּ בִּקְדּוּשָׁה. כְּדוֹן הָיָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי שֶׁיַּפְרִישׁ עָלָיו חוֹמֶשׁ וְלָמָּה אָמַר שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ מִפְּנֵי גְדֵירוֹ שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁיַּפְרִישׁ אַף הוּא אֵינוֹ מַפְרִישׁ כָּל עִיקָּר.

There, we have stated: “Heave, the heave of the tithe, and the heave of the tithe of demay.” And here you say so! Rebbi Zeïra said, there we have stated heave of the tithe of demay but here Second Tithe of demay. Rebbi Immi said, the Mishnah does not stop to deal with the heave of the tithe of demay. What is that? There it is Rebbi Meïr, but here the rabbis. Rebbi Zeïra said in the name of the rabbis: It would have been logical that for the heave of the tithe of demay one would not have to add a fifth; why did they say that one has to add a fifth? Because of a fence for it, for if you tell him that he does not have to add, he will not treat it as holy. It would have been logical that for the Second Tithe of demay one would have to add a fifth; why did they say that one does not have to add a fifth? Because of a fence for it, for if you tell him that he has to add, he will not separate it at all.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי לָא לָמָּה לִי דְמַאי אֲפִילוּ וַדַּאי. לָמָּה לִי מִיעוּט אֲפִילוּ רוֹב. וְלֹא כֵן תַּנִּי אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה מִן הַגּוֹרֶן לָעִיר וְלֹא מִן הַמִּדְבָּר לְיִישׁוּב אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה בְמָקוֹם שֶׁהָיְתָה גְרָרָתָהּ מֵבִיאָהּ וְנוֹטֵל דָּמִים מִן הַשֶּׁבֶט. אָמַר לֵיהּ וְאֵינוֹ מִצְוָה לְהָשִׁיב אֲבֵידָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִצְוָה הִוא לְהָשִׁיב אֲבֵידָה בִּדְבַר מוּעָט. וְאֵינוֹ מִצְוָה לְהָשִׁיב אֲבֵידָה בִּדְבַר מְרוּבָּה. וּבְוַדַּאי אֲבָל בִּדְמַאי אֵינוֹ מִצְוָה לְהָשִׁיב אֲבֵידָה. דְּתַנֵּינָן וּמְאַבְּדִין אֶת מִיעוּטוֹ בַדְּרָכִים. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁאֵין בְּיָדוֹ מָעוֹת. הָיוּ בְיָדוֹ מָעוֹת רִבִּי נְיחוּמָי בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא בַּר בָּא אָמַר (אַבָּא) הָיוּ מָעוֹת בְּדִיסַקִּיָּא וְלֹא הָיָה מְחַלְלוֹ. אַתְיָא דְּרִבִּי חִיָיא בְּרִבִּי וָוא כְּרִבִּי זְעִירָא וּדְרִבִּי אָחָא כְּרִבִי אִמִּי.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi La: Why demay and not also what is certain, why a little bit, maybe the greater part? Did we not state: One does not bring the heave from the threshing floor to town, nor from the prairie to cultivated land, except in a place where [an animal] would drag it away; in that case he brings it and takes money from the tribe. He said to him, is it not a commandment to return a find? Rebbi Yose said, it is a commandment to return a find in small matters; it is not a commandment to return in large matters, except if it is certain; it is not a commandment to return demay since we have stated: “one may destroy a small part of it on the road”. So far, if he had no money in hand. If he had money in hand? Rebbi Neḥumai, the son of Rebbi Ḥiyya bar Abba, said, my father had money in a double sack and he did not redeem. It turns out that Rebbi Ḥiyya bar Abba holds with Rebbi Zeïra and Rebbi Aḥa with Rebbi Immi.

דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי פָּחוֹת מֵאֹכֶל מוּתָּר לְאַבֵּד בְּפָרוּס אֲבָל בְּשָׁלֵם עַד כִּגְרוֹגֶרֶת. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק בְּשָׁלֵם עַד כִּגְרוֹגֶרֶת בְּפָרוּס אֲפִילוּ כַמָּה מוּתָּר. מַה פְלִיגִין. רִבִּי מָנָא אָמַר לֹא פְלִיגִין. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי פָּחוֹת מֵאוֹכֶל מוּתָּר לְאַבֵּד בְּפָרוּס אֲבָל בְּשָׁלֵם עַד כִּגְרוֹגֶרֶת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק בֵּין בְּפָרוּס בֵּין בְּשָׁלֵם עַד כִּגְרוֹגֶרֶת.

In the house of Rebbi Yannai they said, if it is in crumbs one is permitted to waste in amounts less than a meal, but whole foods only up to the volume of a dried fig. Rebbi Joḥanan in the name of R. Simeon ben Yoẓadaq: If it is whole, up to the volume of a dried fig, in crumbs any amount. Is that their difference? Rebbi Mana said, is not the following their difference: In the house of Rebbi Yannai they said, if it is in crumbs one is permitted to waste in amounts less than a meal, whole foods only up to the volume of a dried fig. Rebbi Joḥanan in the name of R. Simeon ben Yoẓadaq, whether it be whole or in crumbs, up to the volume of a dried fig.

רִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּעִי מָהוּ לְאַבֵּד כָּל שֶׁהוּא וּלְאַבֵּד. וְנוֹתְנוֹ לְעַם הָאָרֶץ לוֹכַל כְּנֶגְדּוֹ בִדְמַאי. הָא בְּוַדַּאי לֹא שֶׁאֵין מוֹסְרִין וַדַּאי לְעַם הָאָרֶץ.

Rebbi Hoshaia asked: May one allow a small amount to go to waste? One may give it to the am haäreẓ and eat from demay accordingly. But not for certain food, since one does not hand over certain food to the am haäreẓ.

Mishnah

משנה: הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע וְלִבְהֵמָה קֶמַח לְעוֹרוֹת וְשֶׁמֶן לְנֵר שֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. מִן גְּזִיב וּלְהַלָּן פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. חַלַּת עַם הָאָרֶץ וְהַמְּדוּמָע וְהַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שְׁיָרֵי מְנָחוֹת פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. וְשֶׁמֶן עָרֵב בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְיבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין.

MISHNAH: He who buys as seeds or animal fodder, flour for tanning, oil for lighting, or oil to rub on vessels, is free from demay. From Akhzib and further he is free from demay. Ḥallah of the am haäreẓ, food containing heave, food bought with money of the Second Tithe, and the remainders of flour sacrifices are free from demay. Sweet oil, the House of Shammai declare it obligated but the House of Hillel declare it free.

Halakhah

הלכה: מִכֵּיוָן שֶׁלְּקָחוֹ לְזֶרַע לֹא שַׁנְיָיא הִיא דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה הִיא דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְתַנִּי כֵּן לְקָחָן לְזֶרַע וְחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לַאֲכִילָה בָּאִין מַחֲשָׁבָה. לְקָחָן לַאֲכִילָה וְחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לְזֶרַע לֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ.

HALAKHAH: Since he bought it as seeds there is no difference whether it is something of which the seed disappears or something of which the seed does not disappear. Rebbi Johanan said, we have stated this: “If he bought as seeds and then changed his mind to use them for consumption, they enter by thought. If he bought for consumption and then changed his mind to use them as seeds, not all is from him.”

תַּנִּי אֵין זוֹרְעִין טֵבֵל וְלֹא מְחַפִּין טֵבֵל אֲבָל מְחַפִּין עִם הַגּוֹי טֵבֵל. הַשֹּׁכֵחַ וְזָרַע טֵבֵל פָּטוּר שֶׁכְּבָר אָבַד. בַּדָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְלַקֵּט אֲבָל בַּדָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִתְלַקֵּט קוֹנְסִין אוֹתוֹ שֶׁיְּלַקֵּט אוֹתוֹ בְּלֹא צֶמַח. אֲבָל אִם צוֹמֵחַ נַעֲשֶׂה כַדָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְלַקֵּט.

It was stated: One does not sow ṭevel, one may not cover ṭevel, but one covers ṭevel with a Gentile. If one forgot and sowed ṭevel, he is free, for it is already lost if it is something that usually is not collected; but for something that usually is collected, he is fined to collect it before it sprouts. But if it sprouted, it turns into something that usually is not collected.

אָמְרוּ רִבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה אֲכַל אֲפִילוּ קוֹפָּד אֲפִילוּ בֵּיעָה הֲוָה מְתַקֵּן. אָמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידוֹי לֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֶת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דּוּ חָשַׁשׁ לַמַּשְׁקִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן.

They said that Rebbi Joḥanan was putting in order everything he ate, even red meat, even an egg. His students said to him: Did our teacher not teach us ( Deut. 14:22): “You shall certainly tithe all the yield of your field.” He was worried about the fluids in it.

רִבִּי יִרְמְיָה שְׁלַח לְרִבִּי זְעִירָא חָדָא מְסָאנָא דִתְאֵנִים דְּלָא מְתַקְּנָא. וַהֲוָה רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימָר מַה רִבִּי זְעִירָא מֵיכוּל דְּלָא מְתַקְּנָא. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא סְבַר מֵימָר מַה אֵיפְשַׁר דְּרִבִּי יִרְמְיָה מְשַׁלְּחָה לִי מִילָּא דְּלָא מְתַקְּנָא. מַה בֵּין דֵּין לְדֵין אִיתַכְלָת טֵבֵל. לְמָחָר קָם עִימֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ הַהִיא מְסָנָתָא דִּשְׁלַחְתְּ לִי אֶתְמֹל מְתַקְּנָא הֲוָת. אֲמַר לֵיהּ אָמְרִית מַה רִבִּי זְעִירָא מֵיכוּל מִילָּה דְּלָא מְיתַקְּנָה. אֲמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא אָמְרִית כֵּן הֲוָה רִבִּי יִרְמְיָה מְשַׁלְּחָה לִי מִילָּה דְּלָא מְתַקְּנֵיהּ. רִבִּי אַבַּא בַּר זְמִינָא בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר אִין הֲווֹן קַדְמָּאֵי בְּנֵי מַלְאָכִים אֲנָן בְּנֵי נַשׁ. וְאִין הֲווֹן בְּנֵי נַשׁ אֲנָן חֲמֹרִין. אָמַר רִבִּי מָנָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אָמְרִין אֲפִילוּ לַחֲמָרָתֵיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לָא אִידְמִינָן.

Rebbi Jeremiah sent Rebbi Zeïra a basket of figs that were not put in order. Rebbi Jeremiah said to himself, would Rebbi Zeïra eat anything that was not put in order? Rebbi Zeïra said to himself, it is impossible that Rebbi Jeremiah would send me anything that was not put in order. In the meantime, ṭevel was eaten. The next day, when he was with him, he asked him: Was that basket you sent me put in order? He answered him, I said, would Rebbi Zeïra eat anything that was not put in order? He answered, I also said, would Rebbi Jeremiah send me anything that was not put in order? Rebbi Abba bar Zemina said in the name of Rebbi Zeïra: If the earlier generations were angels, we are men; if they were men, we are donkeys. Rebbi Mana said, at that moment they said, we are not even comparable to the she-ass of Rebbi Phineas ben Yaïr.

חֲמָרָתֵיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר גְּנָבוּנָהּ לִיסְטֵיֵי בְּלֵילִיָּא עָבְדָת טְמוּרָה גַבּוֹן תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא טַעֲמָא כְּלוּם. בָּתָר תְּלָתָה יוֹמִין אִיתְמַלְּכוּן מַחֲזָרָתָהּ לְמָרָהּ. אָמְרִין נִישְׁלְחִינָהּ לְמָרָהּ דְּלָא לִימוֹת לְגַבָּן וְתִיסְרִי מְעָרְתָא. אַפְקוּנָהּ. אָזְלַת וְקָמַת עַל תּוּרְעַת דְּמָרָהּ שׁוּרִיַית מְנַהֲקָה אֲמַר לוֹן פּוֹתְחוּן לַהֲדָא עֲלִיבְתָא דְּאִית לָהּ תְּלָתָא יוֹמִין דְּלָא טְעִימַת כְּלוּם. פָּתְחוּן לָהּ וַעֲלַת לָהּ. אֲמַר לוֹן יְהָבוּן לָהּ כְּלוּם תֵּיכוּל. יְהָבוּן קוֹמָהּ שְׂעָרִין וְלָא בְעִית מֵיכוּל. אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי לָא בְעִית מֵיכוּל. אֲמַר לוֹן מְתַקְּנָן אִינּוּן. אָמְרוּ לֵיהּ אִין. אֲמַר לוֹן וַאֲרֵימִיתֻן דְּמַיָין. אָמְרוּ לֵיהּ וְלֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע לִבְהֵמָה קֶמַח לְעוֹרוֹת שֶׁמֶן לְנֵר שֶׁמֶן לָסוּךְ בּוֹ אֶת הַכֵּלִים פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. אֲמַר לוֹן מַה נֵיעֲבִיד לְהָדָא עֲלִיבְתָא דְּהִיא מַחְמְרָה עַל גַּרְמָהּ סַגִּין. וַאֲרִימוּן דְּמַיָין וָאָכְלָת.

Thieves stole the she-ass of Rebbi Phineas ben Yaïr at night. She was hidden with them for three days during which she did not eat anything. After three days, they took counsel to return her to her master. They said, let us send her to her master lest she die with us and foul up the cave. They let her out; she stood at her master’s door and started braying. He said to them, open to that poor creature because for three days now she did not taste anything. They opened for her and she entered. He said to them, give her something to eat. They put oats before her but she did not eat. They said to him, rabbi, she does not want to eat. He asked them, did you put it in order? They said: Yes. He asked them, did you remove its demay? They said, did the rabbi not teach us: “He who buys for seeds or animals, flour for tanning, oil for lighting, or oil to rub vessels, is free from demay.” He said to them, what can we do with this poor creature since she is very restrictive for herself? They removed the demay and she ate.

תְּרֵין מִסְכֵּינִין אַפְקְדוּן תְּרֵין סְאִין דִּשְׂעָרִין גַּבֵּי רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר זַרְעוֹן וְחַצְדּוֹן. וָאַעֲלוּן בְּעָיָין מֵיסַב שְׂעָרֵיהוֹן. אֲמַר לוֹן אַייתוּן גַּמְלָיָא וַחֲמָרָיָא וּסְבוּן שְׂעָרֵיהוֹן.

Two poor people entrusted two se’ah of barley to Rebbi Phineas ben Yaïr; he sowed them and harvested them. They came to him and wanted to take their barley. He said to them, bring camels and donkeys to carry their barley.

רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲזַל לְחַד אֲתַר אֲתוּן לְגַבֵּיהּ אָמְרוּ לֵיהּ עַכְבָּרָיָא אֲכַל עִיבּוּרָן. גָּזַר עֲלֵיהוֹן וְצַמְתּוּן שָׁרוּן מְצַפְצְפִין אֲמַר לוֹן יָדְעִין אַתּוּן מַה אִינּוּן אָמְרִין אָמְרוּ לֵיהּ לָא. אֲמַר לוֹן אָמְרִן דְּלָא מְתַקְּנָא. אָמְרוּ לֵיהּ עוֹרְבָן וְעָרְבוֹן וְלָא אַנְכּוּן.

Rebbi Phineas ben Yaïr went to a place where they came to him and said, rats are eating our grain. He commanded them; they assembled and started to whistle. He asked them, do you understand what they are saying? They said, no. He said to them, they say that it is not put in order. They said to him, be our guarantor. He promised and they had no further losses.

מַרְגְּלִי מִן דְּמַלְכָּא סַרָקִיָּא נָפְלָת וּבָלְעָת חַד עַכְבָּר. אֲתָא לְגַבֵּי רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲמַר לֵיהּ מִן אֲנָא חֲבַר. אֲמַר לֵיהּ לִשְׁמָךְ טָבָא אָתִית. גָּזַר עֲלֵיהֹן וְצַמְתּוּן. חָמָא חַד מְגַבַּע וַאֲתֵי אֲמַר גַּבֵּי הָהֵן נִיהוּ וּגְזַר עֲלוֹי וּפְלָטָהּ.

A pearl of the king of Saracens fell and was swallowed by a rat. He came to Rebbi Phineas ben Yaïr, who said to him, am I a sorcerer? He answered, I came because of your good name. He commanded them; they assembled. He saw one coming that was hunchbacked. He said, it is in this one; he gave the rat a command and it spat out the pearl.

רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אֲזַל לְחַד אֲתַר אֲתוּן לְגַבֵּיהּ אָמְרוּן לֵיהּ לֵית מַבּוּעָן מְסַפַּק לַן. אֲמַר לוֹן דִּילְמָא לָא אַתּוּן מְתַקְּנִן. אָמְרוּ לֵיהּ עוֹרְבָן וְעָרְבוֹן וְאַסְפַּק לְהוֹן.

Rebbi Phineas ben Yaïr went to a place where they came to him and said, our water source is not sufficient for us. He said to them, perhaps you do not put in order? They said to him, be our guarantor. He promised them and it became sufficient for them.

רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר הֲוָה אֲזִיל לְבֵית וַועַד וַהֲוָה גִּינַיי גְּבִיר. אֲמַר לֵיהּ גִּינַיי גִּינַיי מַה אַתְּ מְנַע לִי מִן בֵּית וַועֲדָה וּפְלַג קוֹמוֹי וַעֲבַר. אָמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידָיו יָכְלִין אֲנָן עָבְרִין. אֲמַר לוֹן מַאן דִּידַע בְּנַפְשֵׁיהּ דְּלָא אֲקִיל לְבַר נַשׁ מִן יִּשְׂרָאֵל מִן יוֹמוֹי יַעֲבוֹר וְלָא מְנֻכֶּה.

Rebbi Phineas ben Yaïr went to the House of Assembly when Ginai overflowed. He said: Ginai, Ginai, why do you prevent me from going to the House of Assembly? It split before him and he crossed it. His students asked him, may we cross also? He said to them, he who knows of himself that he never slighted a Jew may cross and will not be harmed.

רִבִּי בָּעֵא מִישְׁרֵי שְׁמִיטְתָא סְלַק רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ מַה עִיבּוּרָיָא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ עוּלְשִׁין יָפוֹת. מַה עִיבּוּרָיָא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ עוּלְשִׁין יָפוֹת. וִידַע רִבִּי דְּלֵית הוּא מַסְכְּמָא עִימֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ מִישְׁגָּח רִבִּי מֵיכוּל עִימִּין צִיבְחַד פְּטָל יוֹמָא דֵין. אֲמַר לוֹן אִין. מִי נְחֵית חֲמָא מוּלְוָותָא דְּרִבִּי קַיָימִין. אֲמַר כָּל אִילֵּין יְהוּדָאֵי זְנִין אֵיפְשַׁר דְּלָא חֲמֵי סְבַר אַפּוֹי מִן כְּדוֹן. אָזְלוּן וְאָמְרוּן לְרִבִּי שְׁלַח רִבִּי בְּעֵי מְפַיְיסָתֵיהּ. מָטוּן בֵּיהּ גַּבֵּי קַרְתֵּיהּ אֲמַר בְּנֵי קַרְתֵּיהּ קוֹרְבִין לִי וְנָחִתוּ בְּנֵי קַרְתָּא וְאַקְפוּן עֲלוֹי. אֲמַר לוֹן רִבִּי בְּעֵי מְפַיְיסָתֵיהּ. שַׁבְקוּנֵיהּ וַאֲזוּל לוֹן. אֲמַר בְּנֵי דִידִי קוּרְבִין לִי. נָחִתָת אֵישְׁתָא מִן שְׁמַיָּא וְאַקְפַּת עֲלוֹי. אָזְלוּן אָמְרוּן לְרִבִּי אָמַר הוֹאִיל וְלֹא זְכִנינָן נִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָלְמָא הָדֵין נִיזְכֵּי נִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

Rebbi wanted to permit the Sabbatical year. Rebbi Phineas ben Yaïr went to him. He said to him: how is the grain doing? He answered him: endives are doing fine. He said to him: how is the grain doing? He answered him: endives are doing fine. From this, Rebbi understood that he did not agree with him. He said to him: Would the rabbi care to eat a bite with me today? He said to him, yes. When he came, he saw the she-mules of Rebbi standing. He said, are all these fed by Jews? He will not see me again! They went and told this to Rebbi. Rebbi sent and wanted to pacify him. They found him in his city. He said, the people of my city should come close to me. The people of his city came and surrounded him. They said to them, Rebbi wants to make peace with him. They left him and went away. He said, my cousins should come close to me. Fire descended from Heaven and surrounded him. They returned and told Rebbi. He said, since we did not have merit to eat our fill from him in this world, may we be worthy to eat our fill from him in the World to Come.

רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֵׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים. פַּעַם אַחַת הָיְתָה בִתּוֹ עוֹבֶרֶת לִינָשֵׂא וּשְׁטָפָהּ נָהָר. וַהֲווֹן כָּל עַמָּא עָלְלִין לְגַבֵּיהּ בְּעִיָין מְנַחֲמָתֵיהּ וְלָא קְבֵיל עֲלוֹי מִתְנַחֲמָה. עֲאַל רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ בְּעֵי מְנַחֲמָתֵיהּ וְלָא קְבֵיל עֲלוֹי מִתְנַחֲמָה. אֲמַר לוֹן דֵּין הוּא חָסִידְכוֹן. אָמְרוּ לֵיהּ רִבִּי כָּךְ וְכָךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ אִירְעוֹ. אָמַר אֵיפְשַׁר שֶׁהָיָה מְכַבֵּד אֶת בּוֹרְאוֹ בְּמַיִם וְהוּא מְקַפְּחוֹ בְמַיִם. מִיַּד נָפְלָה הֲבָרָה בְּעִיר בָּאָת בִּתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ. אִית דְּאָמְרֵי בְּסִיכְּתָא אִיתְעֲרִיָית. וְאִית דְּאָמְרֵי מַלְאַךְ יָרַד בִּדְמוּת רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר וְהִצִּילָהּ.

Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: It happened that a pious person used to dig cisterns, ditches, and caves for travellers. Once, his daughter travelled to marry and she was swept away by a river. All people came to him and wanted to console him, but he refused to be consoled. Rebbi Phineas ben Yaïr came to him and wanted to console him, but he refused to be consoled. He told them, is that your pious man? They said to him: Rabbi, such and such he did, such and such happened to him. He replied: It is impossible that he would honor his Creator by water and He hurts him by water! Immediately, there started a rumor in the town that the pious man’s daughter had returned. Some say, she got trapped in a hedge of thorns, others say that an angel came in the appearance of Rebbi Phineas ben Yaïr and saved her.

רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא הֲוָה יְתִיב אֲכִיל בְּלֵילֵי שַׁבָּת פְּחַת פְּתוֹרָא קוֹמוֹי. אָמְרוּ לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָמְרָה לֵיהּ תַּבְלִין שָׁאַלְתִּי מִשְׁכֵינָתִי וְלָא עִישַּׂרְתִּיו. וְהִזְכִּיר תִּינָיָין וְעָלָה הַשּׁוּלְחָן מֵאֵילָיו.

Rebbi Ḥanina ben Dosa was sitting down to eat on Friday night when the table sank before him. They said to him, what is that? She said to him, I borrowed spices from my neighbor and forgot to give tithes from it. He mentioned a condition and the table rose by itself.

רִבִּי טַרְפוֹן הֲוָה יְתִיב אֲכִיל וּנְפַל פִּיתּוּתָא מִינֵיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ קוֹרְדּוֹם שָׁאַלְתִּי וְעָשִׂיתִי עַל גַּבָּיו טְהוֹרוֹת.

Rebbi Tarphon sat down to eat when he dropped his bread. They asked him, what is this? He said to them, I borrowed an axe and I prepared food in purity with it.

יַיִן לְמוּרִיֵיס וְיַיִן לַאֲלוֹנְטִית קִטְנִיּוֹת לַעֲשׂוֹתָן טְחִינִין חַיָיבִין בִּדְמַאי וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּוַדַּאי הֵן עַצְמָן פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. מַה נָן קַיָימִין אִין כְּרִבִּי אֲפִילוּ בִדְמַאי יְהוֹ חַיָיבִין אִי[ן] כְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ בְּוַדַּאי יְהוֹ פְטוּרִין. אֶלָּא כְּרִבִּי אֲנָן אָמְרִין בְּקַלִּין שֶׁהֵיקִלוּ בִדְמַאי.

“ Wine for brine, wine for perfume, legumes to make into powder are subject to demay, not to mention if they are certain. They themselves are free from demay.” Where are we standing? According to Rebbi, they should be subject to demay, according to Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon, even if certain they should be free. But we follow Rebbi, we say we are dealing with the easy ones, for which they eased the rules of demay.

יַיִן לְקִילוֹר קֶמַח לַעֲשׂוֹתוֹ מָלוּגְמָא חַיָיבִין בְּוַדַּאי וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בִּדְמַאי הֵן עַצְמָן פְּטוּרִין מִן הַוַּדַּאי. הָכָא אַתְּ אֲמַר פְּטוּרִין מִן הַוַּדַּאי וְהָכָא אַתְּ אֲמַר פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. כַּאן עַל גַּב גּוּפוֹ הוּא בָטֵל וְכַאן כֵּיוָן שֶׁהוּא נוֹתְנוֹ הוּא בָטֵל.

“Wine for eye medication, flour to make into wound dressing, are obligated if they are certain and one does not have to mention that they are under the rules of demay. They themselves are free if certain.” Here you say, free if certain, and there you say, free from demay. Here it disappears by itself, there it disappears when used.

וְהָתַנִּי קִילוֹר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר בַּהֲנָיָיה. שַׁנְיָיא הִיא דִּכְתִיב לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֶרֶם. מַה בֵּינָן לִשְׁמָרִים שֵׁל גּוֹי אִילּוּ שְׁמָרִים שֵׁל גּוֹי שֶׁמָּא אֵינָן אֲסוּרִין בַּהֲנָיָיה. הָא שְׁמָרִים שֶׁיָּבְשׁוּ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם הֲנָיָית עֲבוֹדָה זָרָה.

Did we not state: “Eye medication from a pagan temple is forbidden to use?” There is a difference, since it is written ( Deut. 13:16): “Nothing banned should stick to your hands.” What is the difference between this and grape skins from Gentiles? Are these not also forbidden to use? But dried skins are not forbidden because of idolatrous use.

מִן גְּזִיב וּלְהַלָּן פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. כְּזִיב עַצְמָהּ מַה הִיא. תַּנִּי גְּזִיב עַצְמָהּ פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי.

“ From Akhzib and further on it is free from demay.” What is the status of Akhzib itself? It was stated ( Tosephta Demay 1:4): “Akhzib itself is free from demay.”

הַלּוֹקֵחַ מִן הַחֲמֶרֶת בְּצוֹר וּמִן הַמְגוֹרֶת בְּצִידָן חַיָיב הָא מִן הַמְגוֹרֶת בְּצוֹר וּמִן הַחֲמֶרֶת בְּצַידָן פָּטוּר. מֵחֲמוֹר יְחִידִי בְצוֹר. חֲמֶרֶת שֶׁנִּכְנְסָה לְצוֹר דֶּרֶךְ כְּזִיב. אִתָא חֲמֵי אִילּוּ עָמְדָה לָהּ בִּכְזִיב פְּטוּרָה עַכְשָׁיו שֶׁנִּכְנְסָה לְצוֹר חַיֶיבֶת.

“He who buys from a donkey caravan at Tyre and from the chest at Sidon is obligated.” Hence, from the donkey caravan at Sidon and from the chest at Tyre it is free. From a single donkey at Tyre. A donkey caravan that entered Tyre through Akhzib? Come and see, if it were standing at Akhziv it would be free, now that it entered Tyre would it be obligated?

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשָׁעָה שֶׁגָּזְרוּ עַל הַדְּמַאי לֹא גָזְרוּ עַל דְּבָרִים הַלָלּוּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָא אֵימַת קֳדָשִׁים עָלָיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן לַכֹּהֵן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן. וְחַלַּת עַם הָאָרֶץ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּחַלַּת עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל חָבֵר שֶׁלָּקַח עִיסָּה מֵעַם הָאָרֶץ וְהִפְרִישׁ חַלָּתָהּ לֹא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הִיא הָדָא הִיא הָדָא. וְהַמְדוּמָע עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּפֵירוֹת עַם הָאָרֶץ הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל חָבֵר שֶׁלָּקַח פֵּירוֹת מֵעַם הָאָרֶץ וְנִדְמְעוּ לֹא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הִיא הָדָה הִיא הָדָה. מַאן נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן סְאָה עוֹלָה מִתּוֹךְ מֵאָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן חַיֶיבֶת עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא פְטוּרָה.

Rebbi Joḥanan said: When they decreed demay, they did not decree about these matters. Rebbi Hoshaia said, the fear of sacred things is on him and he will not give to the Cohen anything that is not in order. “ Ḥallah of the am haäreẓ,” according to R. Hoshaia, the Mishnah deals with the ḥallah of an am haäreẓ. But a ḥaver who bought dough from an am haäreẓ and gave ḥallah is not covered. According to R. Joḥanan, the two cases are identical. “And food containing heave,” according to R. Hoshaia, the Mishnah deals with produce of an am haäreẓ. But if a ḥaver bought produce from an am haäreẓ and it became mixed with heave, he is not covered. According to R. Joḥanan, the two cases are identical. What is the difference between them? One seah that was lifted from among 100 seah, according to R. Joḥanan it is obligated, according to R. Hoshaia it is free.

וְתַנִּי וְכוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָא מְתוּקָּנִין וְאַתְּ אֲמַר הָכֵן. מִפְּנֵי אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן שֶׁאֵין אֵימַת קֳדָשִׁים עָלָיו. תַּנִּי וְכוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי מִפְּנֵי אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן.

It was stated: “All of these, if he gave a name to their heave of the tithe or Second Tithe, what he did is done.” According to R. Joḥanan, this is fine. According to R. Hoshaia, they are in order, and you say so? Because of one who is unscrupulous about sacred things. It was stated: “All of these, if he gave a name to their heave of the tithe or Second Tithe, what he did is done, because of one who does not put in order.”

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא עַד כְדוֹן בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי אֲפִילוּ בְּוַדַּאי.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Ze'ira: So far with money of tithes of demay? Even if it is certain!

תַּנִּי כּוּלָּן שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. רִבִּי לָעְזָר אָמַר חוּץ מִשְּׁיָרֵי מְנָחוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר הַשְּׁאָר בְּמַחְלוֹקֶת. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי הַיידָה מַחְלוֹקֶת. מַה נָן קַיָימִין אִין כְּרִבִּי מֵאִיר הִיא מַעֲשֵׂר הִיא שְׁיָרֵי מְנָחוֹת לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אִין כְּרִבִּי יוּדָה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. אָמַר רִבִּי מָנָא אָזְלִית לְקֵיסָרִין וְשָׁמְעִית רִבִּי חִזְקִיָּה יָתִיב וּמַתְנֵי הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ בְּקָדְשֵּׁי קֳדָשִׁים אוֹ בָקֳדָשִׁים קַלִּים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי לָעְזָר אָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּמַחְלוֹקֶת. וְאָמְרִית לֵיהּ מֲנָן שָׁמַע רִבִּי הָדָא מִילְתָא וְאָמַר לִי מִן רִבִּי יִרְמְיָה. וְאָמְרִית יְאוּת רִבִּי יִרְמְיָה דְּהוּא שָׁמַע הָדָא דְּרִבִּי לָעְזָר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא דְּאָמַר בְּמַחְלוֹקֶת. רִבִּי יוֹסֵי דְּלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ צְרִיכָא לֵיהּ הוּא דּוּ אָמַר הַיידָה מַחְלוֹקֶת. אִין כְּרִבִּי מֵאִיר הִיא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הִיא שְׁיָרֵי מְנָחוֹת הִיא לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אִין כְּרִבִּי יוּדָה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי.

It was stated: “All of these, if he gave a name to their heave of the tithe or Second Tithe, what he did is done.” Rebbi Eleazar said, with the exception of the remainders of flour sacrifices. Rebbi Jeremiah said, the rest is in dispute. Rebbi Yose asked, what dispute? Where are we standing, if according to Rebbi Meïr, both for tithes and for the remainders of flour sacrifices, he did not do anything. If according to Rebbi Jehudah, what he did is done. Rebbi Mana said, I went to Caesarea and heard Rebbi Ḥizqiah who was sitting there, stating: “If a priest marries by means of his share in the holiest sacrifices or simple holy sacrifices, the marriage is not valid.” Rebbi Eleazar said, that is everybody’s opinion. Rebbi Joḥanan said, it is in dispute. I said to him, from whom did the rabbi hear this, and he said, from Rebbi Jeremiah. I said, this explains the matter! Rebbi Jeremiah, who heard that Rebbi Eleazar said, it is everybody’s opinion, he says it is in dispute. Rebbi Yose, who did not hear that, asked which dispute? If according to Rebbi Meïr, both for Second Tithe and for the remainders of flour sacrifices, he did not do anything, if according to Rebbi Jehudah, what he did is done.

תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה לֹא פָטְרוּ בֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁמֶן שֶׁל פִילְיָיטוֹן בִּלְבַד. אֲחֵרִים אוֹמְרִים בְּשֵׁם רִבִּי נָתָן מְחַיְיבִין הָיוּ בֵית הִלֵּל בְּשֶׁמֶן וֶורֶד וְויִרִינוֹן.

It was stated: Rebbi Jehudah said, the House of Hillel freed only spikenard oil. Others say in the name of Rebbi Nathan, the House of Hillel obligated oil perfumed with rose or iris.

Mishnah

משנה: הַדְּמַאי מְעָרְבִין בּוֹ וּמִשְתַּתְּפִין בּוֹ מְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוּם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְאִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. שֶׁמֶן שֶהַגִּירְדִּי סָךְ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו חַיָיב בִּדְמַאי. וְשֶׁהַסּוֹרֵק נוֹתֵן בַּצֶּמֶר פָּטוּר מִן הַדְּמַאי.

MISHNAH: With demay, one may make eruv, participate, recite grace, and recite grace in a group. One may separate it while naked or at twilight. And if one lifted the Second Tithe before the First, it is also acceptable. The oil the weaver puts on his hands is obligated for demay, that which the carder puts on wool is free from demay.

Halakhah

הלכה: מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוּם שֶׁאֵין טָעוּן בְּרָכָה.

HALAKHAH: One may separate it while naked because it does not need a benediction.

מִבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הָדָא דְתַנֵּינָן סָפֵק חֲשֵׁיכָה סָפֵק לֹא חֲשֵׁיכָה.

Around twilight, that is what we have stated: “If it is doubtful whether it is night or not.”

תַּנָּא רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל מְחַלְלִין דְּמַאי בְּמֶרְחַץ שֶׁאֵינוֹ טָעוּן בְּרָכָה. הָא וַדַּאי טָעוּן בְּרָכָה. רִבִּי מָנָא בְּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ אִם הָיוּ פֵירוֹת עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אִם הָיוּ מָעוֹת עַל חִילּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

Rebbi Ḥalaphta ben Shaul stated: One may redeem demay in the bathhouse since it does not need a benediction. Hence, if the produce is certain it needs a benediction. Rebbi Mana asked before Rebbi Judan, what does he recite? If it was produce, “on the redemption of Second Tithe,” if it was money, “on turning Second Tithe profane.”

אִם הִקְדִּים מִשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן אֵין בְּכָךְ כְּלוּם בְּשֶׁעָבַר הָא בַּתְּחִילָּה לֹא. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא בַּר וָוא רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוּתָּר לְהַקְדִּים שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן בִּדְמַאי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא יַעֲשֶׂה וְאִם עָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי.

“If one lifted the Second Tithe before the First, it is also acceptable.” Hence, one should not do it on purpose. Rebbi Abba, son of Rebbi Ḥiyya bar Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, one may make the Second precede the First in demay. Rebbi Jacob bar Aḥa bar Idi in the name of Rebbi Joshua ben Levi: One should not do it, but if he did, what he did is valid.

מַהוּ לִיקְבֹעַ שֵׁנִי בְּמָקוֹם רִאשׁוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אַיְיתֵי לֵיהּ אָרִיסֵיהּ פֵּירֵי. אָמַר לֵיהּ צֵא וּקְבַע שֵׁנִי. חָזַר וְאָמַר לֵיהּ צֵא וּקְבַע רִאשׁוֹן וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא קָבַע שֵׁנִי בְּמָקוֹם רִאשׁוֹן. הָדָא אָמְרָה שֶׁמּוּתָּר לִיקְבֹעַ שֵׁנִי בְּמָקוֹם רִאשׁוֹן.

May one determine the Second in place of the First? His sharecropper brought fruits to Rebbi Yose ben Shaul. He said to him, go and fix a place for the Second. He returned, and he told him, go and fix a place for the First. Should he not worry that maybe the Second was fixed at a place reserved for the First? This means that it is permitted to determine the Second in place of the First.

עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן פּוֹטֵר הוּא אָדָם אֶת טִבְלוֹ בִּסְאָה אַחַת שֶׁל טֵבֵל. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מֵבִיא סְאָה אַחַת שֶׁל טֵבֵל וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ שֵׁנִי וּפוֹדֶה אוֹתָהּ וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. נְחַת עוּלָּא לְתַמָּן וְאָמְרָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְחָבְרוּן עֲלוֹי. הָתִיב רַב שֵׁשֶׁת וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכָּלוֹת שֶׁל טֵבֵל. וְתַנִּי עֲלָהּ נוֹטֵל מִן הַשְׁנִיָיה שְׁנֵי תְּאֵינִים וּשְׁנֵי עִישּׂוּרִין וְעִישּׂוּרוֹ שֶׁל עִישּׂוּר. וְיִטּוֹל שְׁתֵּי תְּאֵנִים וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן שֵׁנִי וְיִפְדֶּם וְיַחְזוֹר וְיַעֲשֵׂם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא וְאֵין שֵׁנִי שֶׁבְּרִאשׁוֹנָה טָבוּל לְרִאשׁוֹן שֶׁבִּשְׁנִיָיה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה תַּמָּן כְּדֵי שֶׁהוּא טוֹבֵל לָרִאשׁוֹן וְלַשֵּׁנִי. בְּרַם הָכָא שֵׁנִי שֶׁנִּיתְקַן מַחְמַת רִאשׁוֹן אַתְּ חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ רִאשׁוֹן.

Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Joḥanan: A person may free his ṭevel with one seah of ṭevel. How does he do it? He brings one seah of ṭevel and declares it to be Second (Tithe), redeems it, and returns to make it heave of the tithe for any other place. Ulla descended there and said this in the name of Rebbi Joḥanan, but they united against him. Rav Sheshet objected, does not a Mishnah contradict: “If there were before him two baskets full of figs.” And we have stated about this: “He takes from the second basket two figs and two tenths, and a tenth of a tenth.” Why can he not take two figs, declare them to be Second (Tithe), redeem them, and return to make them heave of the tithe for any other place? Rebbi Mana said, is not the Second Tithe in the first basket containing First Tithe of the second basket? Rebbi Ḥananiah said, there it is ṭevel for the First and Second. But here, Second Tithe that was put in order after First, can you return and make it First?

שֶׁמֶן שֶהַגִּירְדִּי סָךְ בְּאֶצְבְּעוֹתֵיו חַיָיב בִּדְמַאי. מָה שֶׁהַסּוֹרֵק נוֹתֵן בַּצֶּמֶר פָּטוּר מִן הַדְּמַאי. מַה בֵּין זֶה לָזֶה. זֶה עַל גַּב גּוּפוֹ בָטֵל. וְזֶה עַל גַּב צֶמֶר הוּא בָטֵל.

“The oil that the weaver puts on his hands is obligated for demay, that which the carder puts on wool is free from demay.” What is the difference between one case and the other? The first disappears on his body, the latter disappears on the wool.