בבא בתרא ח׳Bava Batra 8

Mishnah

משנה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. אֵילּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין הָאָב אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנִים אֶת הָאָב וְהָאַחִין מִן הָאָב נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי אֲחָיוֹת נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ וַאֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִים מִן הָאֵם לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדֶם לַבַּת. הַבַּת קוֹדֶמֶת לָאַחִין יוֹצְאֵי יְרֵיכָהּ שֶׁל בַּת קוֹדְמִין לָאַחִין. הָאַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב כָּל יוֹצְאֵי יְרֵיכָן שֶׁל אַחִים קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב. זֶה הַכְּלָל כַּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ.

MISHNAH: Some inherit and bequeath; inherit but do not bequeath, bequeath but do not inherit, neither inherit nor bequeath. The following inherit and bequeath: The father from the sons, and the sons from the father, and the paternal brothers inherit and bequeath. A man from his mother, a man from his wife, and the sons of sisters inherit but do not bequeath. A woman to her son, a woman to her husband, and the mother’s brothers bequeath but do not inherit. But the maternal brothers neither inherit nor bequeath. The order of inheritances is the following: “If a man die without a son, you shall transfer his estate to his daughter.” The son precedes the daughter and all the son’s descendants come before the daughter. The daughter precedes the brothers and all the daughter’s descendants precede the brothers. The brothers precede the father’s brothers and all their descendants precede the father’s brothers. This is the principle: For every one preceding in inheritance, his descendants precede. But the father precedes all his descendants.

Halakhah

הלכה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין כול׳. כְּתִיב אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁינָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זֹאת מִכָּל נְחָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁבְּכוּלָּן כָּתוּב וּנְתַתֶּם וְכָאן כָּתוּב וְהַעֲבַרְתֶּם. עִיבּוּר הַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא הַבַּת יוֹרֶשֶׁת. חַכְמֵי גוֹיִם אוֹמְרִים. בֵּן וּבַת שָׁוִין כְּאַחַת. דְּאִינּוּן דָּרְשֵׁי. וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב. וְאִם אֵין לוֹ בַּת. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְאַתּוּן מוֹדִין דְּלֵיתֵי בַּר אַף הָכָא לֵיתֵי בַּר. הַצַּדּוּקִין אוֹמְרִים. בַּת הַבֵּן וְהַבַּת שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. דְּאִינּוּן דָּרְשֵׁי. מַה בַּת בְּנוֹ הַבָּאָה מִכֹּחַ בְּנִי יוֹרַשְׁתָּנִי. בִּתִּי הַבָּאָה מִכּוֹחִי אֵינוֹ דִין שֶׁתִּירָשֵׁינִי. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בְּבַת הַבֵּן שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הָאַחִים תֹאמְרוּ בַּבַּת שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הַזָּקֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת וגו׳. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לַבַּת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. אֶלָּא תִּיפְתָּר אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט זֶה וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר.

HALAKHAH: “Some inherit and bequeath,” etc. It is written: “If a man die without a son, you shall transfer his estate to his daughter.” Rebbi Ismael stated: The verse distinguished this inheritance from all other inheritances mentioned in the Torah, since for all of them it is written “you shall give,” but here is written: “you shall transfer.” It is an extension of the law that the daughter shall inherit. The Gentile Sages say, son and daughter are equal, for they explain “if he have no son;” therefore, if he has one both are equal. One objected, is it not written “if he have no daughter;” therefore, if he has one are both equal? And you agree, if there is no child, here also, if there is no son. The Sadducees say, the son’s daughter and the daughter are equal, for they explain: Since my son’s daughter who comes by force of her father does inherit from me, would it not be logical that my daughter who comes by force of myself should inherit from me? One told them, no. If you mention the son’s daughter who only inherits by the power of the brothers, what could you say about the daughter who only inherits by the power of the old man? The verse says, “any daughter who is an heiress of the tribes.” How is it possible for a daughter to inherit from two tribes? But explain it if her father was from one tribe and her mother from another.

עַד כְּדוֹן בֵּן אֶת הָאָב. הָאָב אֶת הַבֵּן. מָה אִם הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִכוֹחַ הָאָב הֲרֵי הוּא יוֹרְשׁוֹ. הָאָב שֶׁאֵין הַבֵּן בָּא אֶלָּא מִכּוֹחוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁיּוֹרְשׁוֹ. אָמַר קְרָא קָרוֹב. קָרוֹב קוֹדֵם.

So far the son [inherits from] the father. The father from the son? Since the son only inherits by the father’s power, is it not logical that the father on whom the son depends inherit from him? The verse says, “close”; the closer relative has precedence.

עַד כְּדוֹן בַּת. בֵּן. מָה אִם הַבַּת שֶׁהוֹרַעְתָּה כוֹחָהּ בְּנִיכְסֵי הָאָב יִיפִּיתָה כוֹחָהּ בְּנִיכְסֵי הָאֵם. בֵּן שֶׁיִּיפְּיתָה כוֹחוֹ בְנִיכְסֵי הָאָב אֵינוֹ דִין שֶׁנְּיַיפֶּה כוֹחוֹ בְּנִיכְסֵי הָאֵם. נִמְצֵאת הַבַּת לְמֵידָה מִן הַכָּתוּב וְהַבֵּן מִקַּל וַחוֹמֶר. בֵּן קוֹדֵם לַבַּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. כָּךְ הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת שָׁוִין בַּמַּטֶּה הָאֵם. רִבִּי מַלּוּךְ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי יַנַּאי קַפּוֹדָקָיָיא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וַהֲווּ דַיָינִין רַב הוּנָא וְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי וְרַב אָחָא. אֲמַר לוֹן רַב אָחָא. אֲחֵינוּ שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ הֵדְיוֹטוֹת הֵן וְהֶן טוֹעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְעוֹד דְּאִינּוּן סָמְכִין עַל הָדָא דְרִבִּי מַלּוּךְ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְלֵי תוּ כֵן. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. רִבִּי לָעְזָר אָבוֹי דְרִבִּי יצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי יוֹחָנָן הֲווֹן יָתְבִין. עֲאַל רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא וְשָׁאַל. וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת. מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. מַקִּישׁ מַטֶּה הָאָב לְמַטֶּה הָאֵם. מַה מַטֶּה הָאָב אֵין לַבַּת בִּמְקוֹם הַבֵּן אַף מַטֶּה הָאֵם אֵין לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן. אוֹ חִילּוּף. מַה מַטֶּה הָאֵם יֵשׁ לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן אַף מַטֶּה הָאָב יֵשׁ לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אִיתָא מִן תַּמָּן לֵית אַהֵן גּוּבְרָא בָּעֵי מִישְׁמַע מִילָּה דְּאוֹרַיָיא.

So far a daughter. A son? Since the daughter, whose power is diminished regarding the father’s property, has her power increased regarding the mother’s property, should the son’s power not be increased regarding the mother’s property, since his power is increased regarding the father’s property? It turns out that for the daughter one infers from the verse and for the son from an argument de minore ad majus. Does the son precede the daughter? Rebbi Simeon ben Eleazar said in the name of Rebbi Zachariah the butcher’s son: So did Rebbi Simeon ben Jehudah say in the name of Rebbi Simeon: Both son and daughter are equal for the mother’s tribe Rebbi Mallukh in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Practice follows Rebbi Zachariah. Rebbi Yannai the Kappadokian had a case; the judges were Rav Huna, Rebbi Jehudah ben Pazi, and Rebbi Aḥa. Rebbi Aḥa told them: Our brothers outside the Land are unqualified and err in practice; in particular they rely on Rebbi Mallukh in the name of Rebbi Joshua ben Levi, but it is not so. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Practice does not follow Rebbi Zachariah. Rebbi Abba the son of Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Practice does not follow Rebbi Zachariah. Rebbi Eleazar the father of Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Hoshaiah: Practice does not follow Rebbi Zachariah. Rebbi Yannai and Rebbi Joḥanan were sitting when Rebbi Yudan the Prince came and asked concerning: “Any daughter who is an heiress of the tribes,” what is the rule? He said to him, it binds the father’s tribe together with the mother’s tribe. Since from the father’s tribe there is nothing for the daughter when there is a son, so also from the mother’s tribe there is nothing for the daughter when there is a son. Or is it the other way around? Since from the mother’s tribe there is something for the daughter when there is a son, so also from the father’s tribe is there something for the daughter when there is a son? Rebbi Joḥanan said to him, let us leave; that man does not want to listen to words of instruction.

וְהָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. לֹא הוּא הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ הוּא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי יִצְחָק בָּעֵי מֵימַר פנסטה וְלָא אַשְׁכָּח. וָמַר הָדָא הִילְכְתָא תִינְיָיתָא.

“A man from his mother, a man from his wife.” Is “a man from his mother” not the same as “a man from his wife”? Rebbi Isaac: he wanted to enumerate all cases and did not find them, so he formulated the rule twofold.

בֵּן. אֵין לִי אֶלָּא בֵן. בֶּן בַּת מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּן. מִכָּל מָקוֹם. בַּת. אֵין לִי אֶלָּא בַת. בֶּן בַּת בַּת בֵּן בַּת בַּת בֶּן בֵּן מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת. מִכָּל מָקוֹם. אָחִים. אֵין לִי אֶלָּא אַחִים. בְּנֵי אַחִים בְּנוֹת אַחִים בְּנֵי בְנוֹת אַחִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב. מִכָּל מָקוֹם.

“Son.” Not only a son, from where a daughter’s son? The verse says, “a son”, from anywhere. “Daughter.” Not only a daughter, from where a daughter’s son, a son’s daughter, daughter’s daughter, a son’s son? The verse says, “a daughter”, from anywhere. “Brothers.” Not only brothers, from where brothers’ sons, brothers’ daughters, brothers’ sons’ daughters? The verse says, “his flesh’s relatives”, from anywhere.

Mishnah

משנה: בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה חֵלֶק אֲבִיהֶן שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים.

MISHNAH: Zelophehad’s daughters took three parts in inheritance: Their father’s who was of those who left Egypt, his part among his brothers in the estate of Hepher, and because he was firstborn he was taking two parts.

Halakhah

הלכה: בְּנוֹת צְלָפְחָד כול׳. בְּנוֹת צְלָפְחָד אָמְרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. אִם אָנוּ בְנוֹת צְלָפְחָד נִירַשׁ אֶת אָבִינוּ. אִם אֵין בְּנוֹת צְלָפְחָד תִּתְיַיבֵּם אִמֵּינוּ. מִיַּד וַיִּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּוֹבְרוֹת. תֵּן לָהֶן אֲחוּזַּת נַחֲלָה. תֵּן לָהֶן בַּקַּרְקָעוֹת. תֵּן לָהֶן בְּמִטַּלְטֲלִין. תֵּן לָהֶן חֶלֶק אֲבִיהֶן בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן.

HALAKHAH: “Zelophehad’s daughters,” etc. Zelophehad’s daughters said before our teacher Moses: If we are Zelophehad’s daughters, we should inherit from our father. If we are not Zelophehad’s daughters, let our mother enter levirate marriage. Immediately, “ he brought their suit before the Eternal.” The Holy One, praise to Him, told him, “ Zelophehad’s daughters speak correctly. Give them possession of inheritance,” give them real estate, give them movables, give them their father’s part among their father’s brothers.

רִבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר. לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. דִּכְתִיב לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָיו. וְאִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר לָאֵלֶּה. אֶלָּא מִפְּנֵי הַנָּשִׁים וּמִפְּנֵי הַקְּטַנִּים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר לָאֵלֶּה תֵחָלֵק. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָיו. מְשׁוּנָּה נַחֲלָה זוֹ מִכָּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. שֶׁכָּל נְחָלוֹת חַיִּים יוֹרְשִׁין מֵתִים וָכָא מֵתִים יוֹרְשִׁין חַיִּים. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּלְעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּמֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב נָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים. מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְלֹא מֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב וְלֹא מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם נָטַל חֶלֶק אֶחָד. בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ חֲמִשָּׁה חֲלָקִים. חֶלְקָן עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְחֶלְקָן עִם הָעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נָטְלוּ שְׁנֵי חֲלָקִים. וְחֶלֶק אֲבִיהֶן בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא לֹא אָמְרָה כֵן. אֶלָּא נָתוֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֵן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה.

Rebbi Joshiah said, the Land was distributed to those who left Egypt, as it is written: “By the names of the fathers’ tribes they shall inherit.” Then why does the verse say: “To those”? Only because of women and because of children. Rebbi Joḥanan said, the Land was distributed to those who entered the Land, as it was said, “to those it shall be distributed.” Then why does the verse say: “By the names of the fathers’ tribes”? This inheritance was different from all other inheritances in the world. For in all other inheritances in the world the living inherit from the dead but here the dead from the living. It was stated: Rebbi Joshua ben Qorha said, the Land was distributed to those who left Egypt and to those who stood in the plains of Moab. How is that? If one was both of those who left Egypt and those who stood in the plains of Moab, he took two parts. Of those who left Egypt but not of those who stood in the plains of Moab, or of those who stood in the plains of Moab but not of those who left Egypt, he took one part. The daughters of Zelophehad took five parts: their part with those who left Egypt and their part with those who stood in the plains of Moab. And because he was a firstborn they took two parts. And their father’s part among his brothers. Rebbi Yose said, the Mishnah says otherwise. But “giving you shall give them inheritance among their father’s brothers.” That is what is written: “Ten measures fell to Manasseh”.

יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. חֶלְקָן עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְחֶלְקָן עִם הָעוֹמְדִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְנָטְלוּ חֶלֶק מְרַגְּלִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפוּנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים וגו׳. אֲבָל חֶלֶק מִתְלוֹנְנִים וַעֲדַת קֹרַח נָפַל לָאֶמְצָע. וּבְנֵיהֶם בִּזְכוּת אֲבִי אֲבִיהֶן וְאִמּוֹתֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ.

Joshua and Caleb took three parts: Their part with those who left Egypt and their part with those who stood in the plains of Moab; in addition they took the parts of the spies. This is what is written: “Joshua bin Nun and Caleb ben Yephuneh lived off the men, etc.” But the part of the complainers and Korah’s gang became common property; their sons [inherited] from their paternal and maternal grandfathers. That is what is written: “Korah’s sons did not die.”

רִבִּי מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנֵי אַחִים שׁוּתָפִין שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. לָזֶה תִשְׁעָה בָּנִים וְלָזֶה בֵּן אֶחָד וְיָרְשׁוּ בֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִין. כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל לֶתֶךְ. הֶחֱזִירוּם לַאֲבוֹתֵיהֶן וְחִלְּקוּם. נִמצָא בֵּן זֶה נוֹטֵל מֶחֱצָה וּבְנֵי זֶה נוֹטְלִין מֶחֱצָה.

Rebbi explained it by a parable; to what can this be compared? To two brothers, co-owners who left Egypt. One had nine sons, the other a single son. They inherited ten bet kor. Each of them takes a letekh. They return it to their fathers and then split. It turns out that the single son takes half and the sons of the other take half.

רִבִּי דּוֹסִתַּי בֶּן יְהוּדָה מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנֵי אַחִים כֹּהֲנִים שׁוּתָפִין שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל הַגּוֹרֶן. לָזֶה ט̇ בָּנִים וְלָזֶה בֵּן אֶחָד וְנָטְלוּ (בֵּית) יֹ קַבִּין. הֶחֱזִירוּם לַאֲבוֹתֵיהֶן וְחִלְּקוּם. נִמְצָא בֵּן זֶה נוֹטֵל מֶחֱצֶה וּבְנֵי זֶה מֶחֱצָה.

Rebbi Dositheos ben Jehudah explained it by a parable; to what can this be compared? To two brothers, Cohanim and co-owners who stood by a threshing floor; one had nine sons and the other had one. They took (the area of) ten qab. They returned it to their father and split. It turns out that the son of one takes half and the sons of the other take half.

רִבִּי יוֹחָנָן מָתִיב. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם וגו׳. אִם מַתָּנָה לָמָּה יְרוּשָׁה. וְאִם יְרוּשָׁה לָמָּה מַתָּנָה. אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶן לְשׁוּם מַתָּנָה חָזַר וּנְתָנָהּ לָהֶן לְשׁוּם יְרוּשָׁה. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מוֹרָשָׁה לְשׁוֹן דִּיהָא. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב מוֹרָשָׁה קְהִילַּת יַעֲקֹב. אָמַר. לֵית דִּיהָא סוֹגִין מִינֵּיהּ. מָן דּוּ לָעֵי הוּא מַשְׁכַּח כּוּלָּהּ.

Rebbi Joḥanan objected: “I shall bring you to your forefathers’ land, etc.” If it was a gift, why an inheritance? And if an inheritance, why a gift? But after he gave it to them as a gift, he turned around and gave it as inheritance. Rebbi Hoshaia said, anywhere one mentions מוֹרָשָה it means weariness. They objected, is it not written, “an inheritance (מוֹרָשָׁה) of the congregation of Jacob”? He said, there is no weariness greater than this. He who studies forgets everything.

Mishnah

משנה: אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת בַּנַּחֲלָה אֶלָּא שֶׁהַבֵּן נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִיכְסֵי הָאָב וְאֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִיכְסֵי הָאֵם. וְהַבָּנוֹת נִיזּוֹנוֹת מִנִּיכְסֵי הָאָב וְאֵינָן נִיזּוֹנוֹת מִנִּיכְסֵי הָאֵם.

MISHNAH: Both son and daughter are equal for the rules of inheritance, except that the son take a double portion of the father’s property but no double portion of the mother’s property. And the daughters can claim sustenance from the father’s property but not from the mother’s property.

Halakhah

הלכה: אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת בַּנַּחֲלָה כול׳. כָּתוּב בְּכָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ וגו׳. כֵּיצַד יוֹרֵשׁ בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק. כֵּיצַד. מֵת אָבִיו בְּחַיֵּי אֲבִי אָבִיו נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם מִנִּיכְסֵי אָבִיו וְאֵין נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם מִנִּיכְסֵי אֲבִי אָבִיו. וְאִם הָיָה אָבִיו בְּכוֹר כְּשֵׁם שֶׁנָּטַל מִנִּכְסֵי אָבִיו כָּךְ נוֹטֵל בְּנִיכְסֵי אֲבִי אָבִיו. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא בַּר דְּלָיָיה. נֶאֱמַר מִשְׁפָּט לְעִנְיַין כְּפֵילָה וְנֶאֱמַר מִשְׁפָּט לְעִנְיַין פְּשׁוּטָה. מַה לְעִנְיַין פְּשׁוּטָה אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַבֵּן כִּילּוּ קַיָים לִיטּוֹל פְּשִׁיטוּת אָבִיו. אַף לְעִנְיַין כְּפֵילָה אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַבֵּן כִּילּוּ קַיָים לִיטּוֹל כְּפֵילַת אָבִיו.

HALAKHAH: “Both son and daughter are equal for the rules of inheritance,” etc. It is written: “Of anything which will be found with him,” etc. How could he inherit the expectancy like existing property? How? If his father died during his father’s father’s lifetime, he takes a double portion of his father’s estate but not a double portion of his grandfather’s estate. But if his father was a firstborn, just as he takes from his father’s estate so he takes from his grandfather’s estate. Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Abba [Cohen] bar Delaiah: It was said “a rule of law” in the matter of a double portion just as it was said “a rule of law” in the matter of a single portion. Since for a single portion one considers the son as if he were alive to take his father’s single portion so for a double portion one considers the son as if he were alive to take his father’s double portion.

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי בְנִי בְּכוֹר לֹא יִטּוֹל פִּי שְׁנַיִם אִישׁ פְּלוֹנִי בְנִי לֹא יִירַשׁ עִם אֶחָיו לֹא אָמַר כְּלוּם שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בָּתּוֹרָה. הַמְחַלֵּק נְכָסָיו לְבָנָיו עַל פִּיו רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד וְהִשְׁוָוה לָהֶן אֶת הַבְּכוֹר דְּבָרָיו קַיָימִין. וְאִם אָמַר מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה לֹא אָמַר כְּלוּם. כָּתַב בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵּין בָּאֶמְצָע בֵּין בַּסּוֹף מִשּׁוּם מַתָּנָה דְּבָרָיו קַיָימִין.

MISHNAH: One who says, “my firstborn X shall not take a double portion,” [or] “my son Y shall not inherit together with his brothers,” did not say anything since he stipulated against what is written in the Torah. One who distributes his property orally, if he increased for one, or diminished for another, or made the firstborn equal to the others, his words are upheld; except if, however, he formulated it in terms of inheritance, he did not say anything. But if he wrote in terms of gift, whether at the start, or in the middle, or at the end, his words are upheld.

Halakhah

הלכה: הָאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי בְנִי בְּכוֹר כול׳. רִבִּי לָא הִשְׁוָוה אֶת הַבְּכוֹרָה לָאַחִין. אָמַר לוֹן רִבִּי חַגַּיי. וְלָאו קִרְיָיא הִיא לֹא יוֹכַל לְבַכֵּר. אָמַר רִבִּי לִעֶזֶר. הָעֲבוֹדָה שֶׁיָּכוֹל אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. אִי כֵן יְכִיל מִשֵּׁם מַתָּנָה.

HALAKHAH: “One who says, “my firstborn X shall not take a double portion,’” etc. Rebbi La made the right of the firstborn equal to that of the brothers. Rebbi Ḥaggai said to them: Is that not a verse, “he shall not be able to declare as firstborn.” Rebbi Eliezer said, by the Temple Service! He is able, but he is not permitted. Except that he is able designating it as a gift.

כָּתַב בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵּין בָּאֶמְצָע בֵּין בַּסּוֹף מִשֵּׁם מַתָּנָה דְּבָרָיו קַיָימִין. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יִינָּתֵן לְאִישׁ פְּלוֹנִי יְרוּשָׁה שֶׁהוֹרַשְׁתִּיו. יִירַשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי מַתָּנָה שֶׁהוֹרַשְׁתִּיו. יִירַשׁ פְּלוֹנִי יְרוּשָׁה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ. כִּתְבוּ וּתְנוּ שָׂדֶה פְלוֹנִית לִפְלוֹנִי. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אַעֲלוֹן עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹן. אִם לְזִכְרוֹן דְּבָרִים כִּתְבוּ וּתְנוּ. אִם לְזַכּוֹתוֹ בִּכְתָב כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאֵין אָדָם מְזַכֶּה בִּכְתָב לְאַחַר מִיתָה.

“But if he wrote in terms of gift, whether at the start, or the middle, or the end, his words are upheld.” Rebbi Hoshaia said: “There shall be given to Mr. X the inheritance I want him to inherit.” “X should inherit the gift I want him to inherit.” “X shall inherit the inheritance which I gave to him.” “Write and give field X to person Y.” Rebbi Eleazar and Rebbi Simeon ben Yaqim brought a case before Rebbi Joḥanan He told them, if it is documentation, then write and deliver. If it is to transfer property, everybody agrees that nobody can transfer property after his death.

שְׁמוּאֵל שָׁאַל לְרַב הוּנָא. מַתָּנָה שֶׁכָּתַב בִּלְשׁוֹן מֶכֶר מָהוּ. אֲמַר לֵיהּ. אַרְכְּבֵיהּ אַתְּרֵי רִיכְשֵׁי בַּרְקֵי. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. לָא אָמְרֵי אֶלָּא מַיְיתוּ תְּרֵין סוּסְוָון חִיוְורִין וּמַרְכִּיבִין עַל תְּרֵיהוֹן וְדֵין אָזְלָא בְּדָא וְדֵין אָזְלָא בְּדָא וּמִשְׁתַּכַּח לָא צַיַיד כְּלוּם.

Samuel asked Rav Huna: if one wrote a gift in the language of a sale? He answered, he made it ride on two racing horses; Rebbi Ḥizqiah said, they only said that one brings two white horses and makes it ride on both. One goes in one direction and the other in another; it turns out that he caught nothing.

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי יִירָשֵׁנִי בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּת בִּתִּי תִירָשֵׁינִי בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּן לֹא אָמַר כְּלוּם שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בָּתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אִם אָמַר עַל מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִירוּשָׁה דְּבָרָיו קַיָימִין וְעַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִירוּשָׁה אֵין דְּבָרָיו קַיָימִין.

MISHNAH: One who says, Mr. X shall inherit from me while he has a daughter, or, my daughter shall inherit from me while he has a son, did not say anything since he stipulated against what is written in the Torah. Rebbi Joḥanan ben Beroqah said, if he said that about anybody who can be his heir, his words stand; about anybody who cannot be his heir, his words do not stand.

Halakhah

הלכה: הָאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי יִירָשֵׁנִי כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אֶלָּא עַל בֵּן בֵּין הַבָּנִים וְעַל בַּת בֵּין הַבָּנוֹת. בַּת בֵּין הָאַחִין אַח בֵּין הַבָּנוֹת לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. רִבִּי שָׁאַל לְרִבִּי נָתָן. בַּר בָּא אָמַר. אָכֵין שְׁאֵילָה. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. הָכֵן שְׁאֵלָה. מָה רָאוּ לוֹמַר הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר לֵיהּ. וְאַתְּ לֹא שָׁנִיתָה לָנוּ כֵן. אִינּוּן יִרְתוּן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אִינּוּן יִטְּלוּן. אָמַר [רִבִּי] לָא. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר יִרְתוּן. כֹּחַ בֵּית דִּין מְיוּפֶּה. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. אֵין אָדָם מְזַכֶּה בִּלְשׁוֹן מַתָּנָה. וְהָכָא מְזַכֶּה. וְדִכְוָותָהּ. אֵין אָדָם מְזַכֶּה בִּלְשׁוֹן יְרוּשָׁה. וְהָכָא מְזַכֶּה.

HALAKHAH: “One who says, Mr. X shall inherit from me,” etc. Rebbi Joḥanan said, Rebbi Joḥanan ben Beroqa said only this about a son among sons or a daughter among daughters, but not a daughter among brothers or a brother among daughters. Rebbi Joḥanan said, practice follows Rebbi Joḥanan ben Beroqa. Rebbi asked Rebbi Nathan; bar Abba said, so was the question: What is Rebbi Joḥanan ben Beroqa’s reason? Rebbi Ze‘ira said, so was the question: What did they see to say that practice follows Rebbi Joḥanan ben Beroqa? He told him, did you not teach us so: “they shall inherit”? So is the Mishnah: “they shall take.” [Rebbi] La said, even following him who said “inherit”, is not the power of the court strengthened? As you say, nobody can transfer property using the language of gift; here he may do it. Similarly, nobody can transfer property using the language of inheritance; here he may do it.

תַּמָּן תַּנִּינָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה. שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. מִפְּנֵי שֶׁהִיתְנָה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְהַמַּתְנֶה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָייוֹ בָטֵל. בִּתְנַאי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּמָמוֹן. וָכָא בִּתְנַאי מָמוֹן נָן קַיָימִין. מַה טַעֲמָא דְרַב. בַּסּוֹף הוּא זָכָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָכְרָה וְנָתְנָה בְּדִין הוּא לִהְיוֹת קַיָים. וְלָמָּה אָמְרוּ מִכְרָהּ בָּטֵל. שֶׁלֹּא תְהֵא מַבְרַחַת נְכָסֶיהָ מִבַּעֲלָהּ וְאוֹמֶרֶת. שֶׁלִּי הֵן. רִּבִּי יוּסְטִינֵי הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן וְחִיְיבוּנֵיהּ. קָם קוֹמֵי רֵישׁ לָקִישׁ. אָמַר. זִיל חוֹת לְנִיכְסָךְ. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זֵירָא. אָמַר רַב. בַּסּוֹף הוּא זָכָה בָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. אֵיזִיל חוֹת לְנִיכְסָךְ. מָאן אִינּוּן רַבָּנִן. רַבָּנִן דְּרִבִּי יוּסְטִינֵי.

There, we have stated: “Rabban Simeon ben Gamliel said, if she dies, he should inherit from her since he made a condition contradicting what is written in the Torah.” Rav Jeremiah in the name of Rav: “Since he made a condition contradicting what is written in the Torah and anybody’s condition contradicting what is written in the Torah is invalid”? Conditions other than for money matters. But here we are dealing with a money matter! What is Rav’s reason? Because in the end he acquired it. Rebbi Joḥanan said, practice follows Rebbi Joḥanan ben Beroqa, for Rebbi Joḥanan said, if she sold or gave away, the rule should be that it is valid. Then why did they say that her sale is invalid? Lest she smuggle away her properties from her husband and say, they are mine. Rebbi Justinus had a case before the rabbis and they obligated him. He came before Rebbi Simeon ben Laqish who told him, enter your properties. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Ze‘ira: Did not Rav say, because in the end he acquired it. Did not Rebbi Joḥanan say, practice follows Rebbi Joḥanan ben Beroqa? Did not Rebbi Simeon ben Laqish say, go and enter your properties? Who are these rabbis? The rabbis of Rebbi Justinus.

וְיָרַשׁ אוֹתָהּ. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהוּא יוֹרְשָׁהּ כָּךְ הִיא יוֹרְשָׁתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ. הוּא יוֹרְשָׁהּ. הִיא אֵינָהּ יוֹרְשָׁתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי חֲכָמִים. אָבִיהָ יוֹרְשָׁהּ אֲחֶיהָ יוֹרְשִׁים אוֹתָהּ. הָתִיב רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁאֵין יוֹרֶשֶׁת אִשָּׁה דְּבַר תּוֹרָה מֵעַתָּה יִירַשׁ אֶת אֲרוּסָתוֹ. כְּמָה דְתֵימַר תַּמָּן. הַקְּרוֹבָה. לֹא גְרוּשָׁה. וְדִכְוָותָהּ. הַקְּרוֹבָה. לֹא אֲרוּסָה. הָתִיב רַב הַמְנוּנָא. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁאֵין אִשָּׁה יוֹרֶשֶׁת דְּבַר תּוֹרָה מֵעַתָּה יִירַשׁ הַבַּעַל בָּרָאוּי כִבְמְחוּזָק. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּךְ שָׁנָה רִבִּי. אֵין הַבַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִבְמְחוּזָק. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הֲרֵי בְכוֹר הֲרֵי יְרוּשָּׁתוֹ תוֹרָה וְאֵינוֹ יוֹרֵשׁ בָּרָאוּי כִבְמְחוּזָק.

“And he shall inherit from her.” I could think that just as he inherits from her, she should inherit from him. The verse says, “from her.” He inherits from her, she does not inherit from him. Rebbi Joḥanan said, the words of the Sages are that her father inherits from her, her brothers inherit from her. Rebbi Abba bar Mamal objected: If you say that the inheritance status of a woman is not from the Torah, should he not inherit from his preliminarily wedded wife? As you say there, “the one close to him,” not the preliminarily wedded one, so also here, “the one close to him,” not the preliminarily wedded one. Rav Hamnuna objected: If you say that a woman does not inherit by the word of the Torah, should not the husband inherit the expectancy like existing property? Rebbi Yose said, so did Rebbi teach: The husband does not take the expectancy like that which is at hand. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, there is the first-born whose inheritance is from the Torah but he does not take the expectancy like that which is at hand.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק וִילֵּין דְּכָתְבִין. אִין מִיתַת דְלָא בְנִין כָּל דְּלָהּ יַחֲזוֹר לְאָבִיהָ. תְּנַאי מָמוֹן הוּא וּתְנָאוֹ קַיָים.

Rebbi Isaac said: About those who write, if she should die without children, all that was hers shall revert to her father. This is a stipulation about money; the stipulation is valid.

וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וגו׳. וְכִי מְנַיִין הָיוּ לְיָאִיר עָרִים בְּהַר הַגִּלְעַד. אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת מְנַשֶּׁה וָמֵתָה וְיָרְשָׁהּ. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁאֵין יוֹרֶשֶׁת אִשָּׁה דְּבַר תּוֹרָה נֵימַר וַיְהִי לִשְׂגּוּב אֶלָּא וַיְהִי לוֹ לְיָאִיר. דִּכְוָותָהּ. וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת. וְכִי מְנַיִין הָיוּ לוֹ לְפִינְחָס בְּהַר אֶפְרַיִם. אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת אֶפְרַיִם וְיָרְשָׁהּ. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁאֵין יְרוּשַׁת אִשָּׁה דְּבַר תּוֹרָה. נֵימַר. וַיְהִי לְאֶלְעָזָר אֶלָּא וַיְהִי לְפִינְחָס.

“Segub fathered Jair,” etc. From where did Jair have cities on Mount Gilead? But he married a woman from the daughters of Manasse who died and he inherited from her. If you would say that the inheritance from a wife was not a word of the Torah it should not say that “Jair had” but that “Segub had.” Similarly, “Eleazar ben Aaron died.” From where did Phineas have property on the Mountain of Ephraim? But he married a woman from the daughters of Ephraim and inherited from her. If you would say that the inheritance from a wife was not a word of the Torah it should say that “Eleazar had” not that “Phineas had.”

Mishnah

משנה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי אֲבָל אֵין רוּחַ חְכָמִים נוֹחָה מִמֶּנּוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם לֹא הָיוּ בָנָיו נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה זָכוּר לַטּוֹב.

MISHNAH: If one writes his properties over to others while neglecting his children, what he did is done but the Sages do not approve of him. Rabban Simeon ben Gamliel says, if his children did not behave properly, let him be well remembered.

Halakhah

הלכה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים כול׳. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו. עָלָיו הוּא אוֹמֵר וַתְּהִי עֲווֹנוֹתָם עַל עַצְמוֹתָם. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ אַפְקַד נִיכְסוֹי גַבֵּי רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אֲמַר לֵיהּ. אִין הַוְיָין בָּנוֹי דַהֲנָיָיה הַב לוֹן פַּלְגָּא וְסַב פַּלְגָּא. אַתּוֹן בָּנוֹי וְנַסְבּוֹן פַּלְגָּא. בָּתָר יוֹמִין אַתּוֹן בְּעָיָין מֵיעוֹר עִימֵּיהּ. אֲמַר לוֹן. לָא אֲמַר לִי אֲבוּכוֹן אֶלָּא אִי הַוְיָין בָּנוֹי דַהֲנָיָיה הַב לוֹן פַּלְגָּא וְסַב פַּלְגָּא. כְּדוֹן אַתּוֹן קַקּוֹ פַּדֶיפְטֹי. הֲבוּ לִי מַה דִּיהֲבִית לְכוֹן.

HALAKHAH: “If one writes his properties over to others,” etc. Rebbi Abba bar Mamal said, about one who writes his properties over to others while neglecting his children, the verse says: “their sins were on their bones.” As the following: A person deposited his properties with Rebbi Abba bar Mamal and told him, if my sons will be useful give them half and keep half. His sons came and took half. Later they came to appeal against him. He told them, your father said only: If my sons will be useful give them half and keep half. Now you are badly educated, return to me what I gave to you.

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר זֶה בְנִי נֶאֱמָן זֶה אָחִי אֵינוֹ נֶאֱמָן וְיִּטּוֹל עִמּוֹ בְחֶלְקוֹ. מֵת יַחְזְרוּ נְכָסִים לִמְקוֹמָן. נָפְלוּ לוֹ נְכָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר יִירְשׁוּ אֶחָיו עִמּוֹ. מִי שֶׁמֵּת וְנִמְצָא דִּיָיתֵיקֵי קְשׁוּרָה עַל יְרֵיכוֹ הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם. זִיכָּה בָהּ לְאַחֵר בֵּין מִן הַיּוֹרְשִין בֵּין שֶׁאֵין מִן הַיּוֹרְשִׁין דְּבָרָיו קַיָימִין.

MISHNAH: He who says, this is my son, is to be believed. This is my brother, he is not to be believed but he shall split his part with him; if he dies the properties shall return to their origin. If he received property from another source, his brother shall inherit with him. If somebody died and a will was found tied to his hip, this is nothing. If in it he transferred property to another, whether of the heirs or not of the heirs, his words are confirmed.

Halakhah

הלכה: הָאוֹמֵר. זֶה בְנִי. נֶאֱמָן כול׳. אִם הָיוּ מוּחְזָקִין בּוֹ שֶׁהוּא בְנוֹ וּבִשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר. אֵינוֹ בְנִי. וְשֶׁאֵינוֹ בְנוֹ אָמַר. בְּנִי. נֶאֱמָן. הָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַמּוֹכֵס וְאָמַר. בְּנִי הוּא. וְחָזַר וְאָמַר. עַבְדִּי הוּא. נֶאֱמָן. עַבְדִּי הוּא. וְחָזַר וְאָמַר. בְּנִי הוּא. אֵינוֹ נֶאֱמָן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּגוֹן אִילֵּין נַפַּתָּאֵי דִמְשַׁעְבְּדִין בִּבְנֵיהוֹן יָתִיר.

HALAKHAH: “He who says, this is my son, is to be believed,” etc. If it was the general belief that he was his son, but at the moment of his death he said, he is not my son, or about one not his son he said, he is my son, he is believed. If he stood near the toll collector and said, he is my son and then changed and said, he is my slave, he is believed. He is my slave, and then said, he is my son, he cannot be believed. Some Tannaïm state, he is to be believed. Rebbi Mana said, for example those Nabateans who particularly use their sons as slaves.

הָאוֹמֵר. יִינָתְנוּ נְכָסַיי לִפְלוֹנִי. וְהוּא כֹהֶן וְהָיוּ שָׁם עֲבָדִים. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. אֵי אֶיפְשִׁי בָהֶן. יֹאכְלוּ עֲבָדָיו בַּתְּרוּמָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִכֵּיוָן שֶׁאָמַר. אֵי אֶיפְשִׁי בָהֶן. זָכוּ בָהֶן הַיּוֹרְשִׁין. אָמַר רִבִּי לָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַיָימִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁרוֹצֶה בָהֶן כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁיֹּאכְלוּ עֲבָדָיו בַּתְּרוּמָה. וְאִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בָּהֶן כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁזָּכוּ בָהֶן הַיּוֹרְשִׁין. אֶלָּא כִי נָן קַיָימִין בִּסְתָם. וְרַבָּנִין סָבְרִין. מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה הָיָה רוֹצֶה בָהֶן וְעַכְשָׁיו חָזַר בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מְכֵּיוָן שֶׁאָמַר. אֵי אֶיפְשִׁי. זָכוּ בָהֶן הַיּוֹרְשִׁין.

“If somebody said that all his property should be given to X, a Cohen, and [the estate] contained slaves, even if [the Cohen] said ‘I cannot have them’ they eat heave. Rabban Simeon ben Gamliel said, since he said ‘I cannot have them’, the heirs acquired them.” Rebbi La said, they disagree if he did not specify. How do we hold? If it is clear that he wants them, everybody agrees that his slaves may eat heave. If it is clear that he does not want them, everybody agrees that the heirs acquired them. But we deal with the case that he did not specify, where the rabbis think that at the start he wanted them and then he changed his mind. Rabban Simeon ben Gamliel said, since he said ‘it is impossible for me’, the heirs acquired them.

תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. דִּיָיתֵיקֵי מְבַטֶּלֶת דִּיָיתֵיקֵי אֵין מַתָּנָה מְבַטֶּלֶת מַתָּנָה. רִבִּי אַבָּא בַּר חָנָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. כָּל שֶׁאִילּוּ יַבְרִיא וְיַחֲזוֹר בְּדִיָיתֵיקֵתוֹ חוֹזֵר אַף בְּמַתָּנָתוֹ. כְּהַהִיא אַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי חוֹנְיָיא כִּתְבַת נִיכְסָהּ לְרִבִּי חוֹנְיָיא. צִרְכַת וְזִבְנַת לְבַעֲלָהּ. מִן דְּדִמְכַת אֲתַא בָעֵי מֵיעוֹר עִימֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה לָא תְבַעְתִּינּוֹן בְּחַיֵּיהָ. אֲמַר לֵיהּ. לָא בְעִית מֵעִיקְתָּהּ. אַף עַל פִּי כֵן אַפִּיק רִבִּי אִמִּי.

It was stated: “Rebbi Simeon ben Gamiel says: A will invalidates a will, a gift does not invalidate a gift.” Rebbi Abba bar Ḥana: Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish both are saying that in any case where he can invalidate his will if he recuperates, he also can repeal his gift. As the following: Rebbi Onias’s sister wrote her property over to Rebbi Onias. She needed money and sold it to her husband. After she died, he came to protest against him. He asked him, why did you not claim it during her lifetime? He answered, I did not want to cause her pain. Nevertheless, Rebbi Immi removed it.

Mishnah

משנה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ אַחַר מוֹתוֹ הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן וְהַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב. מָכַר הָאָב מְכוּרִין עַד שֶׁיָּמוּת מָכַר הַבֵּן אֵין לַלּוֹקֵחַ בָּהֶן כְּלוּם עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב. הָאָב תּוֹלֵשׁ וּמַאֲכִיל לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה וּמַה שֶׁהִנִּיחַ תָּלוּשׁ הֲרֵי הוּא שֶׁל יוֹרְשִׁין.

MISHNAH: One who writes his properties over to his sons must write: “from today and after my death,” the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Yose said, it is unnecessary. If one writes his properties over to his son for the time after his death, the father cannot sell them because they are written over to the son; the son cannot sell because they are in the father’s possession. If the father sold, they are sold until he dies. If the son sold, the buyer has no claim until the father dies. The father harvests and feeds anybody he pleases; what becomes part of his estate belongs to the heirs.

Halakhah

הלכה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו כול׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָעִיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מֵהַיּוֹם לְאַחַר מִיתָתוֹ מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה. מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה אֵינוֹ גֵט. חֲבֵרָיָיא אָמְרִין. כֵּן אָמַר לֵיהּ. אֵינָהּ הִיא איסרטה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כֵּן אָמַר לֵיהּ. אֵינָהּ בַּגִיטִּין וְאֵינָהּ בַּמַּתָּנָה. אָמַר רִבִּי לָא. בְּמַתָּנָה אִם כָּתַב מֵהַיּוֹם מַתָּנָה בְרוּרָה הִיא. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב בָּהּ לְאַחַר מִיתָה. לְשַׁיֵיר בָּהּ אֲכִילַת פֵּירוֹת. אֲבָל בְּגִיטִּין אִם כָּתַב בָּהּ מֵהַיּוֹם כָּרוּת הוּא. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב בָּהּ לְאַחַר מִיתָה. לְשַׁיֵיר לוֹ גוּפָהּ. אָמַר רִבִּי בּוֹן בַּר כַּהֲנָא קַמֵּי רִבִּי לָא. לְשַׁיֵיר לָהּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. אָמַר לֵיהּ. לֹא מָצִינוּ אִשָּׁה נְשׂוּאָה לָזֶה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לָזֶה. רִבִּי זֵירָא מְקַיֵים לֵיהּ וְצָוַוח לֵיהּ. בְּנֵייהָ דְאוֹרָיְתָא.

HALAKHAH: “One who writes his properties over to his sons,” etc. Rebbi Simeon ben Yaqim brought a case before Rebbi Joḥanan. “From today after his death,” his gift is a gift. “From today and after death” it is no bill of divorce. The colleagues say, so he told him: this is no condition. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, so he told him: It applies neither to bills of divorce nor to gifts. Rebbi La said, for a gift; since he said “from today”, the gift is clear. Why did he write “after death”? To reserve the yield to himself. But in bills of divorce, since he wrote “from today” in the bill, it would be a separation. Why did he write “after death”? To reserve her body to himself. Rebbi Abun bar Cahana said before Rebbi La, not to reserve her earnings for himself? He answered, we do not find a woman married to one man and her earnings belonging to another. Rebbi Ze‘ira confirmed him and called him “son of the Torah.”

הָאוֹמֵר. טַבִּי עַבְדִּי עָשִׂיתִי בֶּן חוֹרִין. עֲשִׂיתִיו בֶּן חוֹרִין. עוֹשֶׂה אֲנִי אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין. הֲרֵי הוּא בֶן חוֹרִין. הֲרֵי זֶה בֶן חוֹרִין. הֲרֵי זֶה זָכָה. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בִּשְׁטָר. יֵעָשֶׂה בֶן חוֹרִין. רִבִּי אוֹמֵר. זָכָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא זָכָה.

“If somebody says, I freed my slave Ṭabi, I freed him, I shall free him, he is free, this one is free; then he acquired.” Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: But only by a document. “He should be freed, Rebbi says, he acquired, but the Sages say, he did not acquire.”

הָאוֹמֵר. שָׂדֶה פְלוֹנִית נָתַתִּי לִפְלוֹנִי. נְתוּנָה לוֹ. תְּהֵא שֶׁלּוֹ. יִנְחַל פְּלוֹנִי בִנְכָסַיי. יַחֲזִק פְּלוֹנִי בִנְכָסַיי. לֹא אָמַר כְּלוּם. תִּינָּתֵן לוֹ מַתָּנָה. רִבִּי אוֹמֵר. זָכָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא זָכָה. וְכוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִים לְקַיֵים דִּבְרֵי הַמֵּת. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף הַכּוֹתֵב דִּיאֵתֶימוֹן בְּלַעַז הֲרֵי זוֹ כְמַתָּנָה. רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חִיזַּרְתִּי עַל כָּל בַּעֲלֵי לְשׁוֹנוֹת לֵידַע מָהוּ דִּיאֵתֶימוֹן וְלֹא אָמַר לִי אָדָם דָּבָר.

If someone said, field X I gave to Y, it is given to him, it should be his, Y should inherit my property, Y should take possession of my property, he did not say anything. It should be given to him as a gift, Rebbi says, he acquired, but the Sages say, he did not acquire; but one forces the heirs to fulfill the deceased’s words. It was stated: Rebbi Simeon ben Gamliel says, also if one writes διέθεμεν in Greek it is a gift. Rebbi Ḥanin in the name of Rebbi Joshua ben Levi: I turned to all linguists to know what is διέθεμεν and nobody told me anything.

הָאוֹמֵר. יִינָתְנוּ נְכָסַיי לִפְלוֹנִי. מֵת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. מֵת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֵם. מֵת הַשֵּׁינִי בְחַיֵי רִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת. וְאִם מֵת יַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הַנּוֹתֵן. מֵת הַשְּׁלִישִי בְחַיֵּי שֵׁינִי הָרִאשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת. וְאִם מֵת יַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הַנּוֹתֵן. מֵת הַשֵּׁינִי וְהַשְּׁלִישִׁי בְחַיֵי רִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת וְקוֹנֶה קַרְקַע. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין לוֹ אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת בִּלְבַד. חִזְקִיָּה אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מוֹדֶה רִבִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתְנָהּ בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְלֹא בְמַתְּנַת בָּרִיא. כְּהָדָא הַהִיא אִיתָא כִּתְבַת נִיכְסָהּ לְחַד בַּר נַשׁ. צִרְכַת וְזִבְנַת לְבַעֲלָהּ. רִבִּי חִיָיה בַּר מַדְיָיא אַעֵיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מוֹדֶה רִבִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתְנָהּ בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וְלֹא כְמַתְּנַת בָּרִיא הוּא. הָדָא אִיתָא מִכֵּיוָן דְּבַעֲלָהּ זָקוּק מְסַפְּקָא לֵיהּ מְזוֹנֵי. וְלֹא כְמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע הוּא. עַד כְּדוֹן זָקוּק מְסַפְּקָא פִיתָּא וְקִיטְנֵי. דִּילְמָא בֵיעֵי דִּלְמָא תַּרְנוֹגַלִּין. מִמַּה דְתַנֵּי. הָרִאשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת וְקוֹנֶה קַרְקַע. הָדָא אָמְרָה. מוֹכֶרֶת אֲפִילוּ לוֹכַל דְּבָרִים מְעוּלִּין. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. תַּנֵּיי תַּמָן. קְבוּרָה בִמְזוֹנוֹת. לֹא הָיָה לָהּ קְבוּרָה. מִן מַה דְתַנֵּי. הָראשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת וְקוֹנֶה קַרְקַע. הָדָא אָמְרָה. מוֹכֵר קַרְקַע וְלוֹקֵחַ קְבוּרָה.

One who said, my property should be given to X, if X died to Y, if Y died to Z. The one who was mentioned earlier receives the property earlier. If the second died during the first’s lifetime, the first one has the usufruct; when he dies the property reverts to heirs of the bequeather. If the third died during the second’s lifetime, the first one has the usufruct; when he dies the property reverts to heirs of the bequeather. If both the second and the third die during the first’s lifetime, the first has the usufruct and acquired the real estate, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel said, he only has the usufruct. Ḥizqiah said, practice follows Rebbi. Rebbi Yannai said, Rebbi agrees that he cannot dispose of it by a death-bed will. Rebbi Joḥanan said, not even as a gift from a healthy person. As in the following: A woman wrote her properties over to a certain man. She needed money and sold it to her husband. Rebbi Ḥiyya bar Madia brought the case before Rebbi Yose. Did not Rebbi Yannai say, Rebbi agrees that he cannot dispose of it by a death-bed will? Rebbi Joḥanan said to him, is that not the gift of a healthy person? Since the husband of this woman is obligated to provide for her food, is that not like a death-bed will? So far, he is obligated to provide for her bread and legumes. Maybe eggs? Maybe chicken? Since it was stated that the first has the usufruct and acquired the real estate, that means that she may sell the property even in order to eat delicacies. Rebbi Aḥa bar Jacob said, it was stated there that her burial is part of her upkeep. If she did not have a burial site, since it was stated that the first has the usufruct and acquired the real estate, it means that he may sell the real estate and acquire a burial site.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאִילֵּין דְּכָתְבִין. אִין סְנָת אִין סְנוּת. תְּנַאי מָמוֹן הוּא וְקִיַימְנוּהָ רַבָּנִן.

Rebbi Yose said: About those who write, “if she hates, if she is hated”. This is a stipulation about money; the rabbis upheld it.

Mishnah

משנה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים אֵין הַגְּדוֹלִים מִתְפַּרְנְסִין עַל הַקְּטַנִּים וְלֹא הַקְּטַנִּים נִיזּוֹנִין עַל הַגְּדוֹלִים אֶלָּא חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. נָשְׂאוּ גְדוֹלִים יִשְׂאוּ קְטַנִּים. וְאִם אָמְרוּ הַקְּטַנִּים הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאִין כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן אֶלָּא מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם אֲבִיהֶם נָתַן. הִנִּיחַ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת אֵין הַגְּדוֹלוֹת מִתְפַּרְנְסוֹת עַל הַקְּטַנּוֹת וְלֹא הַקְּטַנּוֹת נִיזּוֹנוֹת עַל הַגְּדוֹלוֹת אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. נִישְׂאוּ גְדוֹלוֹת יִשְׂאוּ הַקְּטַנּוֹת. וְאִם אָמְרוּ הַקְּטַנּוֹת הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן. זֶה חוֹמֶר בַּבָּנוֹת מִבַּבָּנִים שֶׁהַבָּנוֹת נִיזּוֹנוֹת עַל הַבָּנִים וְאֵינָן נִיזּוֹנוֹת עַל הַבָּנוֹת.

MISHNAH: If he left adult and underage sons, the adult ones cannot be provided for at the expense of the underaged, nor the underaged fed at the expense of the adults, but they split evenly. If the adult ones wed, the underaged may wed. But if the underaged said, we want to have weddings just as you had, one does not listen to them, because what their father gave them, he gave. If he left adult and underage daughters, the adult ones cannot be provided for at the expense of the underaged, nor the underaged fed at the expense of the adults, but they split evenly. If the adult ones wed, the underaged may wed. But if the underaged said, we want to have weddings just as you had, one does not listen to them. It is a restriction about daughters which does not exist for sons, that daughters will be fed at the expense of sons but not at the expense of daughters.

Halakhah

הלכה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים כול׳. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי זֵירָא. נָסְבִין רַבְרְבַיָיא מֵאָה גְרָבִין וְאִינּוּן טָבִין עֶשְׂרִים דֵּינָרִין. נָסְבִין זְעִירַיָיא מֵאָה גְרָבִין דִּינּוּן טָבִין עֲשָׂרָה דֵּינָרִין. אֲמַר לֵיהּ. כְּמַה דִּנְסַבִּין אִילֵּין יִסְבּוֹן אִילֵּין.

HALAKHAH: “If he left adult and underage sons” etc. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Ze‘ira: Could the older ones take 100 barrels, each worth twenty denars, and the younger ones take 100 barrels, each worth ten denars? He told him, what these take, those should be taking.