בבא בתרא ח׳Bava Batra 8

Mishnah

משנה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. אֵילּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין הָאָב אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנִים אֶת הָאָב וְהָאַחִין מִן הָאָב נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי אֲחָיוֹת נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ וַאֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִים מִן הָאֵם לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדֶם לַבַּת. הַבַּת קוֹדֶמֶת לָאַחִין יוֹצְאֵי יְרֵיכָהּ שֶׁל בַּת קוֹדְמִין לָאַחִין. הָאַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב כָּל יוֹצְאֵי יְרֵיכָן שֶׁל אַחִים קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב. זֶה הַכְּלָל כַּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ.

MISHNAH: Some inherit and bequeath; inherit but do not bequeath, bequeath but do not inherit, neither inherit nor bequeath. The following inherit and bequeath: The father from the sons, and the sons from the father, and the paternal brothers inherit and bequeath. A man from his mother, a man from his wife, and the sons of sisters inherit but do not bequeath. A woman to her son, a woman to her husband, and the mother’s brothers bequeath but do not inherit. But the maternal brothers neither inherit nor bequeath. The order of inheritances is the following: “If a man die without a son, you shall transfer his estate to his daughter.” The son precedes the daughter and all the son’s descendants come before the daughter. The daughter precedes the brothers and all the daughter’s descendants precede the brothers. The brothers precede the father’s brothers and all their descendants precede the father’s brothers. This is the principle: For every one preceding in inheritance, his descendants precede. But the father precedes all his descendants.

Halakhah

הלכה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין כול׳. כְּתִיב אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁינָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זֹאת מִכָּל נְחָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁבְּכוּלָּן כָּתוּב וּנְתַתֶּם וְכָאן כָּתוּב וְהַעֲבַרְתֶּם. עִיבּוּר הַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא הַבַּת יוֹרֶשֶׁת. חַכְמֵי גוֹיִם אוֹמְרִים. בֵּן וּבַת שָׁוִין כְּאַחַת. דְּאִינּוּן דָּרְשֵׁי. וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב. וְאִם אֵין לוֹ בַּת. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְאַתּוּן מוֹדִין דְּלֵיתֵי בַּר אַף הָכָא לֵיתֵי בַּר. הַצַּדּוּקִין אוֹמְרִים. בַּת הַבֵּן וְהַבַּת שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. דְּאִינּוּן דָּרְשֵׁי. מַה בַּת בְּנוֹ הַבָּאָה מִכֹּחַ בְּנִי יוֹרַשְׁתָּנִי. בִּתִּי הַבָּאָה מִכּוֹחִי אֵינוֹ דִין שֶׁתִּירָשֵׁינִי. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בְּבַת הַבֵּן שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הָאַחִים תֹאמְרוּ בַּבַּת שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הַזָּקֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת וגו׳. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לַבַּת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. אֶלָּא תִּיפְתָּר אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט זֶה וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר.

HALAKHAH: “Some inherit and bequeath,” etc. It is written: “If a man die without a son, you shall transfer his estate to his daughter.” Rebbi Ismael stated: The verse distinguished this inheritance from all other inheritances mentioned in the Torah, since for all of them it is written “you shall give,” but here is written: “you shall transfer.” It is an extension of the law that the daughter shall inherit. The Gentile Sages say, son and daughter are equal, for they explain “if he have no son;” therefore, if he has one both are equal. One objected, is it not written “if he have no daughter;” therefore, if he has one are both equal? And you agree, if there is no child, here also, if there is no son. The Sadducees say, the son’s daughter and the daughter are equal, for they explain: Since my son’s daughter who comes by force of her father does inherit from me, would it not be logical that my daughter who comes by force of myself should inherit from me? One told them, no. If you mention the son’s daughter who only inherits by the power of the brothers, what could you say about the daughter who only inherits by the power of the old man? The verse says, “any daughter who is an heiress of the tribes.” How is it possible for a daughter to inherit from two tribes? But explain it if her father was from one tribe and her mother from another.

עַד כְּדוֹן בֵּן אֶת הָאָב. הָאָב אֶת הַבֵּן. מָה אִם הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִכוֹחַ הָאָב הֲרֵי הוּא יוֹרְשׁוֹ. הָאָב שֶׁאֵין הַבֵּן בָּא אֶלָּא מִכּוֹחוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁיּוֹרְשׁוֹ. אָמַר קְרָא קָרוֹב. קָרוֹב קוֹדֵם.

So far the son [inherits from] the father. The father from the son? Since the son only inherits by the father’s power, is it not logical that the father on whom the son depends inherit from him? The verse says, “close”; the closer relative has precedence.

עַד כְּדוֹן בַּת. בֵּן. מָה אִם הַבַּת שֶׁהוֹרַעְתָּה כוֹחָהּ בְּנִיכְסֵי הָאָב יִיפִּיתָה כוֹחָהּ בְּנִיכְסֵי הָאֵם. בֵּן שֶׁיִּיפְּיתָה כוֹחוֹ בְנִיכְסֵי הָאָב אֵינוֹ דִין שֶׁנְּיַיפֶּה כוֹחוֹ בְּנִיכְסֵי הָאֵם. נִמְצֵאת הַבַּת לְמֵידָה מִן הַכָּתוּב וְהַבֵּן מִקַּל וַחוֹמֶר. בֵּן קוֹדֵם לַבַּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָעְזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. כָּךְ הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת שָׁוִין בַּמַּטֶּה הָאֵם. רִבִּי מַלּוּךְ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי יַנַּאי קַפּוֹדָקָיָיא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וַהֲווּ דַיָינִין רַב הוּנָא וְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי וְרַב אָחָא. אֲמַר לוֹן רַב אָחָא. אֲחֵינוּ שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ הֵדְיוֹטוֹת הֵן וְהֶן טוֹעִין אֶת הַהֲלָכָה. וְעוֹד דְּאִינּוּן סָמְכִין עַל הָדָא דְרִבִּי מַלּוּךְ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְלֵי תוּ כֵן. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. רִבִּי לָעְזָר אָבוֹי דְרִבִּי יצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי יוֹחָנָן הֲווֹן יָתְבִין. עֲאַל רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא וְשָׁאַל. וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת. מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. מַקִּישׁ מַטֶּה הָאָב לְמַטֶּה הָאֵם. מַה מַטֶּה הָאָב אֵין לַבַּת בִּמְקוֹם הַבֵּן אַף מַטֶּה הָאֵם אֵין לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן. אוֹ חִילּוּף. מַה מַטֶּה הָאֵם יֵשׁ לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן אַף מַטֶּה הָאָב יֵשׁ לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אִיתָא מִן תַּמָּן לֵית אַהֵן גּוּבְרָא בָּעֵי מִישְׁמַע מִילָּה דְּאוֹרַיָיא.

So far a daughter. A son? Since the daughter, whose power is diminished regarding the father’s property, has her power increased regarding the mother’s property, should the son’s power not be increased regarding the mother’s property, since his power is increased regarding the father’s property? It turns out that for the daughter one infers from the verse and for the son from an argument de minore ad majus. Does the son precede the daughter? Rebbi Simeon ben Eleazar said in the name of Rebbi Zachariah the butcher’s son: So did Rebbi Simeon ben Jehudah say in the name of Rebbi Simeon: Both son and daughter are equal for the mother’s tribe Rebbi Mallukh in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Practice follows Rebbi Zachariah. Rebbi Yannai the Kappadokian had a case; the judges were Rav Huna, Rebbi Jehudah ben Pazi, and Rebbi Aḥa. Rebbi Aḥa told them: Our brothers outside the Land are unqualified and err in practice; in particular they rely on Rebbi Mallukh in the name of Rebbi Joshua ben Levi, but it is not so. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Practice does not follow Rebbi Zachariah. Rebbi Abba the son of Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Practice does not follow Rebbi Zachariah. Rebbi Eleazar the father of Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Hoshaiah: Practice does not follow Rebbi Zachariah. Rebbi Yannai and Rebbi Joḥanan were sitting when Rebbi Yudan the Prince came and asked concerning: “Any daughter who is an heiress of the tribes,” what is the rule? He said to him, it binds the father’s tribe together with the mother’s tribe. Since from the father’s tribe there is nothing for the daughter when there is a son, so also from the mother’s tribe there is nothing for the daughter when there is a son. Or is it the other way around? Since from the mother’s tribe there is something for the daughter when there is a son, so also from the father’s tribe is there something for the daughter when there is a son? Rebbi Joḥanan said to him, let us leave; that man does not want to listen to words of instruction.

וְהָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. לֹא הוּא הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ הוּא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי יִצְחָק בָּעֵי מֵימַר פנסטה וְלָא אַשְׁכָּח. וָמַר הָדָא הִילְכְתָא תִינְיָיתָא.

“A man from his mother, a man from his wife.” Is “a man from his mother” not the same as “a man from his wife”? Rebbi Isaac: he wanted to enumerate all cases and did not find them, so he formulated the rule twofold.

בֵּן. אֵין לִי אֶלָּא בֵן. בֶּן בַּת מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּן. מִכָּל מָקוֹם. בַּת. אֵין לִי אֶלָּא בַת. בֶּן בַּת בַּת בֵּן בַּת בַּת בֶּן בֵּן מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת. מִכָּל מָקוֹם. אָחִים. אֵין לִי אֶלָּא אַחִים. בְּנֵי אַחִים בְּנוֹת אַחִים בְּנֵי בְנוֹת אַחִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב. מִכָּל מָקוֹם.

“Son.” Not only a son, from where a daughter’s son? The verse says, “a son”, from anywhere. “Daughter.” Not only a daughter, from where a daughter’s son, a son’s daughter, daughter’s daughter, a son’s son? The verse says, “a daughter”, from anywhere. “Brothers.” Not only brothers, from where brothers’ sons, brothers’ daughters, brothers’ sons’ daughters? The verse says, “his flesh’s relatives”, from anywhere.

Mishnah

משנה: בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה חֵלֶק אֲבִיהֶן שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים.

MISHNAH: Zelophehad’s daughters took three parts in inheritance: Their father’s who was of those who left Egypt, his part among his brothers in the estate of Hepher, and because he was firstborn he was taking two parts.

Halakhah

הלכה: בְּנוֹת צְלָפְחָד כול׳. בְּנוֹת צְלָפְחָד אָמְרוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. אִם אָנוּ בְנוֹת צְלָפְחָד נִירַשׁ אֶת אָבִינוּ. אִם אֵין בְּנוֹת צְלָפְחָד תִּתְיַיבֵּם אִמֵּינוּ. מִיַּד וַיִּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דּוֹבְרוֹת. תֵּן לָהֶן אֲחוּזַּת נַחֲלָה. תֵּן לָהֶן בַּקַּרְקָעוֹת. תֵּן לָהֶן בְּמִטַּלְטֲלִין. תֵּן לָהֶן חֶלֶק אֲבִיהֶן בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן.

HALAKHAH: “Zelophehad’s daughters,” etc. Zelophehad’s daughters said before our teacher Moses: If we are Zelophehad’s daughters, we should inherit from our father. If we are not Zelophehad’s daughters, let our mother enter levirate marriage. Immediately, “ he brought their suit before the Eternal.” The Holy One, praise to Him, told him, “ Zelophehad’s daughters speak correctly. Give them possession of inheritance,” give them real estate, give them movables, give them their father’s part among their father’s brothers.

רִבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר. לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. דִּכְתִיב לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָיו. וְאִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר לָאֵלֶּה. אֶלָּא מִפְּנֵי הַנָּשִׁים וּמִפְּנֵי הַקְּטַנִּים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר לָאֵלֶּה תֵחָלֵק. אִם כֵּן מַה תַלְמוּד לוֹמַר לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָיו. מְשׁוּנָּה נַחֲלָה זוֹ מִכָּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. שֶׁכָּל נְחָלוֹת חַיִּים יוֹרְשִׁין מֵתִים וָכָא מֵתִים יוֹרְשִׁין חַיִּים. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּלְעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּמֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב נָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים. מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְלֹא מֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב וְלֹא מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם נָטַל חֶלֶק אֶחָד. בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ חֲמִשָּׁה חֲלָקִים. חֶלְקָן עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְחֶלְקָן עִם הָעוֹמְדִים בָּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נָטְלוּ שְׁנֵי חֲלָקִים. וְחֶלֶק אֲבִיהֶן בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא לֹא אָמְרָה כֵן. אֶלָּא נָתוֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֵן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה.

Rebbi Joshiah said, the Land was distributed to those who left Egypt, as it is written: “By the names of the fathers’ tribes they shall inherit.” Then why does the verse say: “To those”? Only because of women and because of children. Rebbi Joḥanan said, the Land was distributed to those who entered the Land, as it was said, “to those it shall be distributed.” Then why does the verse say: “By the names of the fathers’ tribes”? This inheritance was different from all other inheritances in the world. For in all other inheritances in the world the living inherit from the dead but here the dead from the living. It was stated: Rebbi Joshua ben Qorha said, the Land was distributed to those who left Egypt and to those who stood in the plains of Moab. How is that? If one was both of those who left Egypt and those who stood in the plains of Moab, he took two parts. Of those who left Egypt but not of those who stood in the plains of Moab, or of those who stood in the plains of Moab but not of those who left Egypt, he took one part. The daughters of Zelophehad took five parts: their part with those who left Egypt and their part with those who stood in the plains of Moab. And because he was a firstborn they took two parts. And their father’s part among his brothers. Rebbi Yose said, the Mishnah says otherwise. But “giving you shall give them inheritance among their father’s brothers.” That is what is written: “Ten measures fell to Manasseh”.

יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. חֶלְקָן עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְחֶלְקָן עִם הָעוֹמְדִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְנָטְלוּ חֶלֶק מְרַגְּלִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפוּנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים וגו׳. אֲבָל חֶלֶק מִתְלוֹנְנִים וַעֲדַת קֹרַח נָפַל לָאֶמְצָע. וּבְנֵיהֶם בִּזְכוּת אֲבִי אֲבִיהֶן וְאִמּוֹתֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ.

Joshua and Caleb took three parts: Their part with those who left Egypt and their part with those who stood in the plains of Moab; in addition they took the parts of the spies. This is what is written: “Joshua bin Nun and Caleb ben Yephuneh lived off the men, etc.” But the part of the complainers and Korah’s gang became common property; their sons [inherited] from their paternal and maternal grandfathers. That is what is written: “Korah’s sons did not die.”

רִבִּי מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנֵי אַחִים שׁוּתָפִין שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. לָזֶה תִשְׁעָה בָּנִים וְלָזֶה בֵּן אֶחָד וְיָרְשׁוּ בֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִין. כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל לֶתֶךְ. הֶחֱזִירוּם לַאֲבוֹתֵיהֶן וְחִלְּקוּם. נִמצָא בֵּן זֶה נוֹטֵל מֶחֱצָה וּבְנֵי זֶה נוֹטְלִין מֶחֱצָה.

Rebbi explained it by a parable; to what can this be compared? To two brothers, co-owners who left Egypt. One had nine sons, the other a single son. They inherited ten bet kor. Each of them takes a letekh. They return it to their fathers and then split. It turns out that the single son takes half and the sons of the other take half.

רִבִּי דּוֹסִתַּי בֶּן יְהוּדָה מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לִשְׁנֵי אַחִים כֹּהֲנִים שׁוּתָפִין שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל הַגּוֹרֶן. לָזֶה ט̇ בָּנִים וְלָזֶה בֵּן אֶחָד וְנָטְלוּ (בֵּית) יֹ קַבִּין. הֶחֱזִירוּם לַאֲבוֹתֵיהֶן וְחִלְּקוּם. נִמְצָא בֵּן זֶה נוֹטֵל מֶחֱצֶה וּבְנֵי זֶה מֶחֱצָה.

Rebbi Dositheos ben Jehudah explained it by a parable; to what can this be compared? To two brothers, Cohanim and co-owners who stood by a threshing floor; one had nine sons and the other had one. They took (the area of) ten qab. They returned it to their father and split. It turns out that the son of one takes half and the sons of the other take half.

רִבִּי יוֹחָנָן מָתִיב. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם וגו׳. אִם מַתָּנָה לָמָּה יְרוּשָׁה. וְאִם יְרוּשָׁה לָמָּה מַתָּנָה. אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁנְּתָנָהּ לָהֶן לְשׁוּם מַתָּנָה חָזַר וּנְתָנָהּ לָהֶן לְשׁוּם יְרוּשָׁה. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מוֹרָשָׁה לְשׁוֹן דִּיהָא. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב מוֹרָשָׁה קְהִילַּת יַעֲקֹב. אָמַר. לֵית דִּיהָא סוֹגִין מִינֵּיהּ. מָן דּוּ לָעֵי הוּא מַשְׁכַּח כּוּלָּהּ.

Rebbi Joḥanan objected: “I shall bring you to your forefathers’ land, etc.” If it was a gift, why an inheritance? And if an inheritance, why a gift? But after he gave it to them as a gift, he turned around and gave it as inheritance. Rebbi Hoshaia said, anywhere one mentions מוֹרָשָה it means weariness. They objected, is it not written, “an inheritance (מוֹרָשָׁה) of the congregation of Jacob”? He said, there is no weariness greater than this. He who studies forgets everything.