בבא בתרא י׳Bava Batra 10

Mishnah

משנה: גֵּט פָּשׁוּט עֵדָיו מִתּוֹכוֹ וּמְקוּשָּׁר עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו. פָּשׁוּט שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו וּמְקוּשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מְקוּשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ כָּשֵׁר מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ פָשׁוּט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

MISHNAH: The witnesses to an simple document sign inside, to a knotted one on its back. A simple document whose witnesses signed on its back and a knotted one whose witnesses signed on its interior both are invalid. Rebbi Ḥananiah ben Gamliel says, a knotted one whose witnesses signed inside is valid since one can turn it into a simple one. Rabban Simeon ben Gamliel says, everything follows local custom.

Halakhah

הלכה: גֵּט פָּשׁוּט עֵידָיו מִתּוֹכוֹ כול׳. וּמְנַיִין לְגֵט הַמְקוּשָּׁר. אָמַר רִבִּי אִימִּי. וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה. וְאֶת הֶחָתוּם. זֶה הַמְקוּשָּׁר. וְאֶת הַגָּלוּי. זֶה הַפָּשׁוּט שֶׁבַּמְקוּשָּׁר. וְאֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים. שֶׁבֵּין זֶה לָזֶה. אֶלָּא שֶׁזֶּה בִשְׁנַיִם וְזֶה בִשְׁלֹשָׁה. זֶה מִתּוֹכוֹ וְזֶה מֵאֲחוֹרָיו.

HALAKHAH: “The witnesses to an open document are inside,” etc. From where that a document can be knotted? Rebbi Immi said: “I took the sale document and the sealed”, that is the knotted [document]. “And the open,” that is the simple, part of the knotted. “And the orders and the rules”; orders and rules differ between these, for one is with two [witnesses], the other with three; one in it, the other on its back.

וְרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה. זֶה הַפָּשׁוּט. וְאֶת הֶחָתוּם. זֶה הַמְקוּשָּׁר. וְאֶת הַגָּלוּי. זֶה הַפָּשׁוּט שֶׁבַּמְקוּשָּׁר. וְאֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים. שֶׁבֵּין זֶה לָזֶה. אֶלָּא שֶׁזֶּה בִשְׁנַיִם וְזֶה בִשְׁלֹשָׁה. וְזֶה מִתּוֹכוֹ וְזֶה מֵאֲחוֹרָיו.

But the rabbis of Caesarea say, “I took the sale document”, that is the simple one. “And the sealed”, that is the knotted [document]. “And the open,” that is the simple, part of the knotted. “And the orders and the rules”; orders and rules differ between these, for one is with two [witnesses], the other with three; one in it, the other on its back.

רִבִּי אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. הִלְכַת מְקוּשָּׁר כָּךְ הוּא. כּוֹתֵב שֵׁם הַמַּלְוֶה וְשֵׁם הַלּוֹוֶה וְשֵם הָעֵדִים וּזְמַן. וּמְקַשְּׁרוֹ וְחוֹזֵר וְכוֹתֵב כֵּן מִלְּמַטָּה. חָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא זִיֵּיף. אָמַר רַב הוּנָא. לְעוֹלָם אֵין הָעַדִים חוֹתְמִין מִלְּמַטָּן עַד שֶׁיִּקְרְאוּ בוֹ מִלְּמַעֲלָן. אֲנִי פְלוֹנִי בֶּן פְלוֹנִי מְקוּבָּל עָלַי כָּל הַכָּתוּב לְמַעֲלָן.

Rebbi Idi in the name of Rebbi Jeremiah. The practice for a knotted one is the following. One writes the lender’s name, and the borrower’s name, the witnesses’ names, and the time. Then one knots it and repeats the text below. But should one not be afraid that maybe he falsifies? Rav Huna said, witnesses never sign below unless they first read in the text above: “I X son of Y accept everything written above.”

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. צְרִיכִין הָעֵדִים לִהְיוֹת רְחוֹקִים מִן הַכְּתָב מְקוֹם שְׁתֵּי שִׁיטִּין. רִבִּי אִידִי בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. מְקוּשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו לְאָרְכּוֹ. פָּשׁוּט שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו לְרָחְבּוֹ. אָהֵן מִלְּגֵיו וְאָהֵן מִלְּבַּר. אֵיכִי עֲבִיד. אָמַר רִבִּי מָנָא. כֵּיצַד הָעֵדִים חוֹתְמִין בַּגֵּט הַמְקוּשָּׁר. אָמַר רַב חוּנָה. בֵּין קֶשֶׁר לַקֶּשֶׁר. אָמַר רִבִּי אִידִי. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין עֵדִים לַשְּׁטָר מְקוֹם ב̇ שִׁיטִּין.

Rebbi Abba in the name of Rav Jeremiah: The signatures of the witnesses must be two blank lines away from the text. Rebbi Idi in the name of Rav Jeremiah: On a knotted document the witnesses sign lengthwise; on a simple document the witnesses sign across. The first one on the outside, the latter one on the inside. Rebbi Mana said, []. How do the witnesses sign on a knotted document? Rav Huna said, between two knots. Rebbi Idi said, but between witnesses’ signatures and the document there may not be space for two lines.

שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חָלָק מְקוֹם שְׁנֵי שִׁיטִּין לְעִנְיָין אֶחָד אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָונִי. וְעִבְרִי גַּבֵּי יְוָונִי לֹא בְעִינן אֶחָד הוּא. כַּמָּה יְהוּ הָעֵדִים רְחוֹקִים מִן הַכְּתָב. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מַקְרִים עִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלֹא שִׁיטָּה. רִבִּי דּוֹסִתַּא בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר. מְלֹא חֲתִימַת יְדֵי הָעֵדִים. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב אָמַר. מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ עַד כְּדֵי לך ולך. בְּאֵי זֶה כְתַב מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ. רִבִי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי שׁוּבְתַּי. מְלֹא חֲתִימַת יְדֵי הָעֵדִים.

Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: An empty space of two lines in a text about one subject in any case [invalidates]. Rebbi Samuel bar Rav Isaac said: The Mishnah says so: “One Hebrew- and one Greek-writing witness …” Is not Hebrew combined with Greek one item? “How far from the text should the witnesses sign? That they can be read with it, the words of Rebbi. Rebbi Simeon ben Eleazar says, one full line. Rebbi Dositheos ben Jehudah says, the width of the witnesses’ handwriting.” Rav Jeremiah said in the name of Rav: One estimates לך ולך. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Sabbatai: the width of the witnesses’ handwriting.

חִזְקִיָה אָמַר. וּבִלְבַד לְקוּלָּא. שֶׁאִם הָיָה חוֹתָם יְדֵי הָעֵדִים דַּק וְהַכְּתָב גַּס הוֹלְכִין אַחַר הַגַּס. חוֹתָם יְדֵי הָעֵדִים גַּס וְהַכְּתָב דַּק הוֹלְכִין אַחַר הַדַּק. אָמַר רִבִּי יִצְחָק אִין הֲוָה כְגוֹן יוֹסֵי בֶּן יַנַּאי מְשַׁעֲרִין כְּדֵי מֶלֶךְ וּבֶן מֶלֶךְ.

Ḥizqiah said, only for leniency. If the witnesses’ handwriting was small and the text large, one follows the large. If the witnesses’ handwriting was large and the text small, one follows the small. Rebbi Isaac says: If his name was, e. g., Yose ben Yannai one estimates as if it were Melekh ben Melekh.

רִבִּי אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִן הַמַּחַק מְקוֹם שְׁתֵּי שִׁיטִּין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. וְאֲפִילוּ פָשׁוּט. רַב אָמַר. מַחַק אוֹ תְלוּת שֶׁבִּכְתָב הַזֶּה זֶהוּ קִיּוּמוֹ. רַב אָמַר. זֶהוּ קִיּוּמוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בֶּן חֲקוּלָא. כָּל מַה שֶׁאַתְּ יָכוֹל לִתְלוֹת בְּמַחַק תְּלֵה. מָהוּ כָּל מַה שֶׁאַתְּ יָכוֹל לִתְלוֹת בְּמַחַק תְּלֵה. רִבִּי יָסָא קוֹצֵירָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה. סִמְפוֹן כָּתוּב מִלְּעֵיל וְסִימְפוֹן מְחִיק מִלְּרַע. אֲנִי אוֹמֵר. גָּמְּרוּ לַעֲשׂוֹתָן קִידּוּשִׁין גְּמוּרִין. בְּגִין דְלָא מֵיצָר בֵּינֵיה גֵט מָחְקֵיהּ. וְרַבָּנִן חָשְׁשִׁין דְּלָא מֵיצָר בֵּינֵיה גֵט.

Rebbi Idi in the name of Rebbi Jeremiah: One has to expand two lines from an erasure. Rebbi Isaac said, even for a simple document. Rav said, an erasure or an insertion must be confirmed in writing. Rav said, “this is its confirmation”. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Isaac ben Haqula: Any erasure has to be given a maximal interpretation. What means, any erasure has to be given a maximal interpretation? Rebbi Yasa the fuller, son-in-law to Rebbi Yose, in the name of Rebbi Yose: “Contract” is written on top, “contract” erased below. I am saying, they decided to make it an unconditional preliminary marriage. They erased it in order not to make an insertion in the document, because the rabbis are suspicious of insertions in documents.

שְׁטָר נְפַק רִבִּי חוּנָה לְרִבִּי שַׁמַּי. אוֹגְדוֵֹי מְחִיק קוֹנְטָא לָא מְחִיק. אֲמַר רִבִּי חוּנָה לְרִבִּי שַׁמַּי. פּוּק חֲמִי עַד הַהֵן אָהֵן קוֹנְטָא מְשַׁמֵּשׁ. נְפַק וָמַר. עִם טְרִיָיא קוֹנְטָא. מִי נְפַק אֲמַר. הָדָא מִיבַּעֵי מִיתְגָּרֵה תְלַת' אַפְסַדְתְּ עֶשְׂרִ'.

Rebbi Huna handed a document to Rebbi Shammai. Ὸγδοή- was on an erasure, -κοντα was not on an erasure. Rebbi Ḥuna told Rebbi Shammai, find out what is the minimum with which -κοντα is used. He went out and said, τριάκοντα. After they left, he said, this one wanted to gain 30 and lost 20.

חשיב רִבִּי לְקַיֵים דִּבְרֵי רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. גּוּפוֹ שֶׁלְּגֵט מוֹכִיחַ עָלָיו אִם פָּשׁוּט הוּא אִם אֵינוֹ פָשׁוּט. מָהוּ גוּפוֹ שֶׁלְּגֵט. אָמַר רִבִּי בָּא. מִדָּמַר רַב הוּנָא. לְעוֹלָם אֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין מִלְּמַטָּה עַד שֶׁיִּקְרְאוּ בוֹ מִלְּמַעֲלָן. אֲנִי פְלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי מְקוּבַּל אֲנִי עָלַי כָּל מַה שֶׁכָּתוּב לְמַעֲלָן. וְהָתַנֵּי. טוֹפֶס שְׁטָרוֹת כֵּן הוּא. אָמַר רִבִּי מָנִי. טוֹפֶס שְׁטָרוֹת מְקוּשָּׁרוֹת כֵּן הוּא. אָמַר רִבִּי אַבִּין. וַאֲפִילוּ תֵימַר. הוּא פָשׁוּט הוּא מְקוּשָּׁר. בְּפָשׁוּט מְעַכֵּב בִּמְקוּשָּׁר אֵינוֹ מְעַכֵּב. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בְּמוֹסִיף עַל הַהֲלָכָה. פָּשׁוּט בִּשְׁנַיִם מְקוּשָּׁר בִּשְׁלשָׁה. וְהֵן עוֹשִׂין אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה. פָּשׁוּט מִתּוֹכוֹ מְקוּשָּׁר מֵאַחֲרָיו. וְהֵן עוֹשִׂין אוֹתוֹ מִתּוֹכוֹ וּמֵאֲחֲרָיו.

“Rebbi answered to confirm the words of Rebbi Ḥananiah ben Gamliel: The main text of the document proves whether it is simple or not simple.” What is the main text of a document? Rebbi Abba said, as Rav Huna said: witnesses never sign below unless they first read before them: “I X son of Y accept everything written above.” And did we not state: this is the formula for documents of indebtedness? Rebbi Mani said, this is the formula for knotted documents of indebtedness. Rebbi Abbin said, even if you say, it is the same for simple and knotted, for a simple document it is indispensable, for a knotted one it is not indispensable. Rebbi Jehudah says, if one adds to the practice. A simple document has two [winesses], a knotted one three, but they do it with three. A simple document inside, a knotted one on its back, but they do it inside and on its back.

Mishnah

משנה: גֵּט פָּשׁוּט עֵדָיו שְׁנַיִם וּמְקוּשָּׁר עֵדָיו שְׁלֹשָׁה. פָּשׁוּט שֶׁכָּתַב בּוֹ עֵד אֶחָד וּמְקוּשָּׁר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁנַיִם שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין. כָּתוּב בּוֹ זוּזִין מְאָה דִי הִימּוֹ סִלְעִין עֶשְׂרִין אֵין לוֹ אֶלֶּא עֶשְׂרִים. זוּזִין מְאָה דִי הִימּוֹ סִלְעִין תְּלָתִין אֵין לוֹ אֶלָּא מְנָה. כְּסַף זוּזִין דִּי אִינּוּן וְנִמְחַק אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. כְּסַף סִלְעִין דִּי אִינּוּן וְנִמְחֲקוּ אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. דַּרְכּוֹנוֹת דִּי אִינּוּן וְנִמְחַק אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם.

MISHNAH: A simple document has two witnesses and a knotted one three. A simple [document] in which one [witness] signed or a knotted one where two signed are both invalid. If there is written in it “100 zuz which are 20 tetradrachmas,” he only has 20. “100 zuz which are 30 tetradrachmas,” he only has a mina. “Silver zuzim which are” and the rest is erased, is for no less than two. “Silver tetradrachmas which are” and the rest is erased, is for no less than two. “ Dareikos which are” and the rest is erased, is for no less than two.

Halakhah

הלכה: גֵּט פָּשׁוּט עֵדָיו שְׁנַיִם כול׳. תַּנֵּי. זוּזִין דִּינוּן וְנִמְחֲקוּ. חֲמִשָּׁה. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם. תַּמָּן אָמְרֵי. בֶּן עַזַּאי וְרִבִּי עֲקִיבָה. חַד אָמַר. נוֹתֵן שְׁנַיִם וְנִשְׁבַּע עַל הַשְּׁאָר. וְחַד אָמַר. כֵּיוָן שֶׁאִילּוּ לֹא הוֹדָה לוֹ כָּל עִיקָּר לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם אֵינוֹ נִשְׁבַּע אֶלָּא עַל מַה שֶׁהוֹדָה.

HALAKHAH: “A simple document has two witnesses,” etc. It was stated: “ Zuzin which are” and the rest was erased. Five, but the other says, they were only two. There, they say, Ben Azzai and Rebbi Aqiba. One of them said, he pays two and swears about the remainder. But the other said, since if this one had not agreed to anything, the other could only have collected two, he should only have to swear on what he conceded.

Mishnah

משנה: כָּתוּב בּוֹ מִלְּמַעֲלָה מְנָה וּמִלְּמַטָּה מָאתַיִם מִלְּמַעֲלָה מָאתַיִם וּמִלְּמַטָּה מְנָה הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַתַּחְתּוֹן. אִם כֵּן לָמָּה כוֹתְבִין הָעֶלְיוֹן. שֶׁאִם תִּימָּחֵק אוֹת אַחַת מִן הַתַּחְתּוֹן יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן.

MISHNAH: If at the start there was written a mina but at the end 200, or at the start 200 and at the end a mina, everything goes according to the end. If this is so, why does one write at the start? That if at the end a letter should become illegible, one may recoup it from the start.

Halakhah

הלכה: כָּתוּב בּוֹ מִלְּמַעֲלָה מְנָה כול׳. תַּנֵּי. לְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן יִלְמַד מִן הָעֶלְיוֹן בִּמְקוּשָּׁר בְּאוֹת אַחַת אוֹ בִשְׁתֵּי אוֹתוֹת. בֵּין חָנָן לַחֲנָנִי בֵּין עָנָן לַעֲנָנִי בְּאוֹת אַחַת מְקַיְימִין אוֹתוֹ. בִּשְׁתֵּי אוֹתוֹת אֵין מְקַיְימִין אוֹתוֹ. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. מִמַּעַל כָּתוּב חָנָן וּמִלְּמַטָּן נָנִי. מָהוּ לְלַמֵּד הַתַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן חָנָן וְעֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן נָנִי.

HALAKHAH: “If at the start there was written a mina,” etc. It was stated: Always in a knotted document the bottom should be instructed by the top for one letter (or) [but not] for two letters. One confirms between Ḥanan and Ḥanani, or Anan and Anani, a difference of one letter; of two letters one does not confirm. Rebbi Isaac asked: At the top it was written Ḥanan, at the bottom Nani. May the top learn from the bottom for Ḥanan and the bottom from the top for Nani?

Mishnah

משנה: כּוֹתְבִין גֵּט לָאִישׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַשׁוֹבָר לָאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּעֲלָהּ עִמָּהּ וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מַכִּירָהּ וְהַבַּעַל נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. כּוֹתְבִין שְׁטָר לַלּוֹוֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמַּלְוֶה עִמּוֹ וְאֵין כוֹתְבִין לַמַּלְוֶה עַד שֶׁיְּהֵא הַלּוֹוֶה עִמּוֹ. וְהַלּוֹוֶה נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ עִמּוֹ וְאֵין כוֹתְבִין לַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיְּהֵא הַמּוֹכֵר עִמּוֹ. וְהַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי אֵירוּסִין וְנִישּׂוּאִין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן. וְהֶחָתָן נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי אֲרִיסוּת וְקַבְּלָנוּת אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן. וְהַמְקַבֵּל נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי בֵירוּרִין וְכָל מַעֲשֵׂה בֵית דִּין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן וּשְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין אֶת הַשָּׂכָר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לִשְׁנֵיהֶן כּוֹתְבִין שְׁנַיִם לָזֶה בְעַצְמוֹ וְלָזֶה בְעַצְמוֹ.

MISHNAH: One writes a bill of divorce for a man even though his wife not be present, and a receipt for the wife even though he husband not be present on condition that he know her. The husband pays the fee. One writes a document of indebtedness for the borrower even though the creditor not be present, but one does not write a document of indebtedness for the creditor if the borrower not be present. The borrower pays the fee. One writes a sale contract for the seller even though the buyer not be present, but one does not write a sale contract for the buyer if the seller not be present. The buyer pays the fee. Documents of preliminary and definitive marriage one only writes on the orders of both parties; the groom pays the fee. Documents of share-cropping and leases one only writes on the orders of both parties; the tenant pays the fee. Documents of arbitration and court decisions one only writes on the orders of both parties; both of them pay the fee. Rabban Simeon ben Gamliel says, one writes them in duplicate, one for each party.

Halakhah

הלכה: כּוֹתְבִין גֵּט לָאִישׁ כול׳. אָמַר רִבִּי בָּא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר לִשְׁנֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר לָאִישׁ בְגִיטוֹ וּלְאִשָּׁה בְשׁוֹבְרָהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. הִתְקִין רִבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיִּכְתּוֹב. אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אִשָּׁה פְלוֹנִית וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ. מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וַאֲפִילוּ כְרִבִּי [] לֵית הִיא פְלִיגָא. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ.

HALAKHAH: “One writes a bill of divorce for a man,” etc. Rebbi Abba said: He has to know both of them. Rebbi La said, he has to know the husband for his bill of divorce and the woman for her receipt. A Mishnah disagrees with Rebbi Abba: “Rabban Gamliel the Elder instituted that one should write Mr. X and all his names, Mrs. Y and all her names, for the public good.” But even with Rebbi [La] it does not disagree: “In earlier times, his name and her name and the names of his and her towns could change.”

Mishnah

משנה: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ וְהִשְׁלִישׁ אֶת שְׁטָרוֹ וְאָמַר לוֹ אִם לֹא נָתַתִּי לוֹ מִכָּן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי תֶּן לוֹ שְׁטָרוֹ הִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא נָתַן רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתֵּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִתֵּן. מִי שִׁנִּמְחַק שְׁטָר חוֹבוֹ מַעֲמִיד עָלָיו עֵדִים וּבָא לִפְנֵי בֵית דִּין וְהֵן עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִמְחַק שְׁטָרוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵידָיו.

MISHNAH: If somebody paid off part of his debt, deposited his bond with a third party, and told him, if I have not paid him by date x, return the bond to him. If the time has passed while he did not pay, Rebbi Yose says, he shall return it; Rebbi Jehudah says, he shall not return it. If somebody’s bond became illegible, he presents witnesses about it to the court and they confirm for him: The bond of Mr. X, son of Mr. Y, dated from day Z became illegible; U and V were his witnesses.

Halakhah

הלכה: כּוֹתְבִין שְׁטָר לַלֹּוֶה כול׳. תַּנֵּי. עִיצּוּמִים. רִבִּי אַבָּהוּ גָּבֵי רִבִּי אָחָא גָבֵי רִבִּי אִמִּי גָבֵי. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי לֹא גָבֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַף עַל גַּב דְּלֵית רִבִּי יוֹסֵי גָּבֵי עִיצוּמִים מוֹדֶה בָּהוּא דִיהַב בְּרֵיהּ גַּו אוּמְנֻתָּהּ וְעַצְמוֹן בֵּינֵיהוֹן דְּהוּא גָבֵי.

HALAKHAH: “One writes a document of indebtedness,” etc. It was stated, forfaits. Rebbi Abbahu collected, Rebbi Aḥa collected, Rebbi Immi collected. Rebbi Jonah and Rebbi Yose did not collect. Rebbi Mana said, even though Rebbi Yose did not collect forfaits, he agrees if one gave his son to artisans and they mutually agreed to forfaits, he collects.

כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר כול׳. אָמַר רִבִּי עוּקְבָּה. תַּנָּה בִּכְתוּבּוֹת דְּבֵי לֵוִי. הָאוֹמֵר. אָבַד שְׁטָרִי. בֵּית דִּין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֲפִילוּ בִשְׁטָרֵי בֵירוּרִין בֵּית דִּין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם.

“One writes a sale contract for the seller,” etc. Rebbi Uqba said, it was stated in Ketubot of the school of Levi: If one said, my document was lost, the court writes him a confirmation. It was stated: Rabban Simeon ben Gamliel said, even for documents of arbitration one writes him a confirmation.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יַחֲלִיף. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִכְתּוֹב שׁוֹבָר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה נִמְצָא זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹמֵר שׁוֹבְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵה וְכֵן יָפֶה לוֹ וְאַל יֵרַע כּוֹחוֹ שֶׁל זֶה.

MISHNAH: If somebody paid off part of his debt, Rebbi Jehudah said, he shall exchange [his bond], but Rebbi Yose said, he shall write a receipt. Said Rebbi Jehudah, but then this one must guard his receipt from the rats! Rebbi Yose answered him, that comes to him rightly, not to impair the other one’s rights.

Halakhah

הלכה: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ כול׳. רַב אָמַר. עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם בֵּית דִּין. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. אֵין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. אִילּוּ שָׁמַע רַב מַתְנַיָיה לָא הֲוָה מֵימַר הָדָא מִילְּתָא.

HALAKHAH: “If somebody paid off part of his debt,” etc. Rav said, the court writes him a confirmation. Rebbi Ḥiyya stated: the court does not write a confirmation. Rebbi Jeremiah said, if Rav had heard this baraita, he would not have said what he did.

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְעִיר אַחַת כול׳. וְאֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה כול'. כְּגוֹן דָּמְרִין כֵּן. אֲנִי פְלוֹנִי בֵּן פְּלוֹנִי לוֹוֶה מִמְּךָ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עָרֵב.

“If two people lived in the same town,” etc. “They cannot write a bond one on the other.” As one formulates, “I, X ben Y, am taking a loan from you, Z, and U is guarantor.”

רַב אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן רִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן רִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן רִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. אִם צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן רִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. עַל הָדָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְכֵן יָפֶה לוֹ וְאַל יֵרַע כֹּחַ זֶה.

Rav said, one has to mention the earlier date in the second document. But Samuel said, one does not have to mention the earlier date in the second document. Rebbi Ḥiyya stated, one does not have to mention the earlier date in the second document. Rebbi Joḥanan asked, if one had to mention the earlier date in the second document, would Rebbi Yose have said, “that comes to him rightly, not to impair the other one’s rights”?

Mishnah

משנה: שְׁנֵי אַחִין אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד. עֲשָׂאָן לִשָׂכָר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ הֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי קַח לָךְ עֲבָדִים וְיִרְחֲצוּ בַמֶּרְחָץ. קַח לָךְ זֵיתִים וּבוֹא וַעֲשֵׂה בְּבֵית הַבַּד. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְעִיר אַחַת שֵׁם אֶחָד יוֹסֵה בֶּן שִׁמְעוֹן וְשֵׁם אֶחָד יוֹסֵה בֶּן שִׁמְעוֹן אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטָר חוֹב. נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵה בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶן פְּרוּעִין. כֵּיצַד יַעֲשׂוּ. יִשַׁלֵּשׁוּ וְאִם הָיוּ מְשׁוּלָּשִין יִכְתְּבוּ סֵימָן וְאִם הָיוּ בְסֵימָנִין יִכְתְּבוּ כֹהֵן. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתַיי פָרוּעַ וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ שְׁטָרוֹת כּוּלָּם פְּרוּעִין. נִמְצָא לְאֶחָד שָׁם שְׁנַיִם הַגָּדוֹל פָּרוּעַ וְהַקָּטָן אֵינוֹ פָרוּעַ.

MISHNAH: Two brothers, one poor and one rich, to whom their father left a bath house and an olive press. If they were built to be rented out, the rental fees are common property. If he built them for his own use, the rich one tells the poor, buy yourself slaves and have them bathe in the bathhouse, buy yourself olives and process them in the olive press. If two people lived in the same town, both called Yose ben Simeon, they cannot write a bond one on the other or a third party on one of them. If somebody found between his bonds a bond of Yose ben Simeon which was paid off, the bonds of both of them are paid off. What can they do? They write three generations. If their names were identical for three generations, they should write a characteristic mark. If they had identical charateristic marks, they should write “Cohen”. If somebody said to his son, a bond among my bonds is paid, but it is not known which one it is, all his bonds are paid. If one finds there two [bonds] given by the same [debtor], the larger one is paid, the smaller one is not paid.

Halakhah

הלכה: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ כול׳. תַּנֵּי. לֹא דוֹמֶה אֵימַת שְׁטָר גָּדוֹל לְאֵימַת שְׁטָר קָטָן.

HALAKHAH: “If somebody said to his son,” etc. It was stated: The worry caused by a large bond is not comparable to the worry caused by a small bond.

Mishnah

משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. אִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִיפָּרַע מִן הֶעָרָב.

MISHNAH: Somebody who gives a loan to another person with a guarantor may not request payment from the guarantor. If he said, on condition that I may request payment from whom I choose, he may ask payment from the guarantor. Rabban Simeon ben Gamliel said, if the debtor has real estate then in no case may he request payment from the guarantor.

Halakhah

הלכה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁיֵּשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה. אֲבָל אֵין נְכָסִים לַלּוֹוֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. וְאִם אָמַר. עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה. יִפָּרַע מִן הֶעָרָב וַאֲפִילוּ יֵשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה.

HALAKHAH: “Somebody who gives a loan to another person with a guarantor,” etc. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: If the debtor has real estate. But if the debtor has no real estate, he may request payment from the guarantor. If he said, on condition that I may request payment from whom I choose, he may request payment from the guarantor.

תַּמָּן מָרִין. בְּכָל מָקוֹם הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חוּץ מֵעָרָב וְצַיידָן וּרְאָיָיה אֲחֲרוֹנָה. אָמְרִין. וּבִלְבַד בְּמִשְׁנָתֵינוּ. רִבִּי אִמִּי בַּר קָרְחָה בְשֵׁם רַב. וְלָמָּה אָמְרוּ. בְּכָל מָקוֹם הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁהֲלָכוֹת קְצוּבוֹת הָיָה אוֹמֵר מִפִּי בֵית דִּינוֹ.

There, they instruct that practice everywhere follows Rabban Simeon ben Gamliel except for the guarantor, Sidon, and the last proof. They say, only in the Mishnah. Rebbi Immi bar Qorḥa in the name of Rav: Why did they say, practice everywhere follows Rabban Simeon ben Gamliel? For he pronounced specific practices decided by his court.

Mishnah

משנה: כְּיוֹצֵא בוֹ הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הֶעָרָב לָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ וְהָיָה בְעָלֶיהָ מְגָרְשָׁהּ יַדִּירֶנּוּ הֲנָיָיה שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קָיְנוֹנִיָיא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ.

MISHNAH: Similarly did Rabban Simeon ben Gamliel say that if a person was guarantor for a woman’s ketubah and her husband divorced her, the latter has to make a vow not to have any usufruct from her so they could not plan a partnership against that person’s property and then he would take back his wife.

Halakhah

הלכה: כְּיוֹצֵא בוֹ הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כול׳. חָמוֹי דִבְרַתֵּיהּ דְּרִבִּי חַגַּיי הֲוָה עֲרָבָא בְּפוֹרְנָהּ דִּבְרַתֵּיהּ דְּרִבִּי חַגַּיי וַהֲוָה מְבַזְבְּזָה בְנִכְסַיָיא. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. אָמַר. צָרִיךְ לְהַדִּיר הֲנָיָיה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵין צָרִיךְ לְהַדִּיר הֲנָיָיה. אָמְרִין חֲבֵרַיָיה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וּמַה אִילּוּ דְּיַחְזוֹר וְיִסְבִּינָהּ לֵית מָרֵי חוֹבָה אֲתִי וְטָרִף. אֲמַר. דְּלָא יַחְזוֹר. וְיַעַבְדִּינוֹן מִטַּלְטְלִין אוֹ פָּרָאפֶרְנוֹן וְלָא מַשְׁכַּח מָרֵי חוֹבָא מַה מִתְפַּס. וּנְפַק עוֹבְדָא כְרִבִּי אָחָא.

HALAKHAH: “Similarly did Rabban Simeon ben Gamliel say,” etc. The father-in-law of Rebbi Ḥaggai’s daughter was guarantor for Rebbi Ḥaggai’s daughter’s ketubah. She turned out to be a spendthrift. The case came before Rebbi Aḥa, who said that he would have to make a vow not to have usufruct. Rebbi Yose said, he does not have to make a vow not to have usufruct. The colleagues said before Rebbi Yose, but if he would take her back, the creditor would come and seize it. He said, he would not take her back. But it could be transformed into movables or paraphernalia which the creditors could not seize. The case was decided following Rebbi Aḥa.

Mishnah

משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים. עַל יְדֵי עֵדִים גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. הוֹצִיא עָלָיו כְּתָב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָיב לוֹ גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. עָרָב הַיּוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם הָעֵדִים גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. אָמַר לוֹ בֶּן נַנָּס אֵינוֹ גוֹבֶה לֹא מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים וְלֹא מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. אָמַר לוֹ לָמָּה. אָמַר לוֹ הֲרֵי הַחוֹנֵק אֶת אֶחָד בַּשּׁוּק וְאָמַר לוֹ הַנַּח וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ פָּטוּר שֶׁלֹּא עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָוהוּ. וְאֵי זֶהוּ עָרָב שֶׁהוּא חַיָיב לוֹ אָמַר לוֹ הַלְוֵוהוּ וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ חַיָיב שֶׁכֵּן עַל אֱמוּנָתוֹ הִלְוָוהוּ. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְחַכֵּם יַעֲסוֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁאֵין לָךְ מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה גָּדוֹל מֵהֶן שֶׁהֵן כְּמַעְיָין הַנּוֹבֵעַ וְכָל הָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסוֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס.

MISHNAH: Somebody who lent to another by a document collects from encumbered property, by witnesses collects from free property. If he presents a note in his own handwriting that he owes him, he collects from free property. From a guarantor who endorsed after the signature of the witnesses, one collects from free property. This case came before Rebbi Ismael who said, he collects from free property. Ben Nannas said to him, he collects neither from encumbered nor from free property. He asked, why? He answered, if one would strangle another in the market place and a third person would say, let him go, I shall pay you, he is not liable since the loan was not made on his faith. Who is the guarantor who is liable? If he told him, “lend to him and I shall pay you,” he is liable because the loan was extended on his faith. Rebbi Ismael said, anybody who wants to train to become wise should study the laws of money matters since nothing greater is there in the Torah; they are like a flowing source, and anybody wanting to study the laws of money matters should serve Simeon ben Nannas.

Halakhah

הלכה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר כול׳. רַב הוּנָא אָמַר. הַקְדָּמָה פְסוּלָה וְהַשְּׁטָר כָּשֵׁר. וְהָתַנִּינָן. פְּרוֹזְבּוֹל הַמּוּקְדָּם כָּשֵׁר וְהַמְאוּחָר פָּסוּל. הָדָא דַתָּ מַר. דְּרַב הוּנָה רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים. הָדָא דְרַב הוּנָא רִבִּי לָעְזָר. אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים כָּשֵׁר וְגוֹבָה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין. שֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט אֶלָּא מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וְהֵיכִי. אִם בְּאוֹתָן שֶׁהִכְחִישׁוּ עֵדוּתָן. הִכְחִישׁ עֵדוּתָן כְּמִי שֶׁאֵינָהּ וְהַשְּׁטָר כָּשֵׁר. אִם בְּאוֹתָן שֶׁלֹּא הִכְחִישׁוּ עֵדוּתָן. אָמְרָת. הָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. עָשׂוּ הָעֵדִים הַחֲתוּמִין בַּשְּׁטָר כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין. מַאי כְדוֹן. בְּאִינּוּן דָּמְרִין כֵּן. אֲנִי פְלוֹנִי בֵּן פְּלוֹנִי לָוִויתִי מִפְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי עָרֵב.

HALAKHAH: “Somebody who lent to another by a document,” etc. Rav Huna said, predating is invalid but the document is valid. But did we not state: “A predated prozbol is valid, postdated it is invalid”? That means, Rav Huna, Rebbi Eleazar, and Rebbi Simeon ben Yaqim. Rav Huna, quoted here. “Rebbi Eleazar said, it is valid even if there are no signatures of witnesses on it if only he delivered it in the presence of witnesses; and she can use it to collect from encumbered property. For the witnesses sign on the bill of divorce only for the public good.” How? If about those who denied their testimony, the denied testimony is as if nonexistent, and the document should be valid? If about those who did not deny their testimony, did not Rebbi Simeon ben Laqish say, that they considered witnesses who signed a document as if their testimony had been cross-examined in court? What about it: As one formulates, “I, X ben Y, am taking a loan from you, Z, and U is guarantor.”

רַב אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַנוֹ שֶׁלְּרִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַנוֹ שֶׁלְּרִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרִבִּי יוֹחָנָן וּשְׁמוּאֵל כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.

Rav said, one has to mention the earlier date in the second document. But Samuel said, one does not have to mention the earlier date in the second document. Rav and Samuel, Rav parallels Rebbi Joḥanan and Samuel parallels Rebbi Simeon ben Laqish.

אָמַר לוֹ בֶּן נַנָּס כול׳. רִבִּי יָסָא בְשֵם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁקִּילְּסוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת בֶּן נַנָּס עַל מִדְרָשׁוֹ קִילְּסוֹ. אֲבָל אֵינָהּ כְּבֶן נַנָּס. שִׁמְעוֹן בַּר וָוה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף בְּחָנוּק הֲלָכָה כְּרִבִּי [יִשְׁמָעֵאל]. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. בַּר נַשׁ דַּהֲוָה צַיָיד לְחַבְרֵיהּ בַּשׁוּקָא. אֲתַא חַד וָמַר. שָׁבְקֵיהּ וָנָא יְהַב. מִן אָהֵן גְּבַיי וּמִן אָהֵן לָא גְבַיי.

“Ben Nannas said to him,” etc. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: Even though Rebbi Ismael praised Ben Nannas, he praised him only for his argument. But [practice] does not follow Ben Nannas. Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: Also in the case of the strangled person practice follows Rebbi Ismael. Rebbi Yose said, one infers from here that a person who caught another in the market place, when a third person came and said, let him go and I shall give, collects from the one but does not collect from the other.