שיר השירים ו׳Song of Songs 6

Verse 1א׳Song of Songs 6:1 · שיר השירים ו:אStandard1,516

אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּֽךְ

’Whither is thy beloved gone, O thou fairest among women? Whither hath thy beloved turned him, That we may seek him with thee?’

Verse 2ב׳Song of Songs 6:2 · שיר השירים ו:בStandard3,081

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שֽׁוֹשַׁנִּֽים

’My beloved is gone down into his garden, To the beds of spices, To feed in the gardens, And to gather lilies.

Verse 3ג׳Song of Songs 6:3 · שיר השירים ו:גStandard1,173

אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשׁוֹשַׁנִּֽים

I am my beloved’s, and my beloved is mine, That feedeth among the lilies.’

Verse 4ד׳Song of Songs 6:4 · שיר השירים ו:דStandard3,138

יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלֽוֹת

Thou art beautiful, O my love, as Tirzah, Comely as Jerusalem, Terrible as an army with banners.

Verse 5ה׳Song of Songs 6:5 · שיר השירים ו:הStandard2,828

הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָֽעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן־הַגִּלְעָֽד

Turn away thine eyes from me, For they have overcome me. Thy hair is as a flock of goats, That trail down from Gilead.

Verse 6ו׳Song of Songs 6:6 · שיר השירים ו:וStandard3,527

שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָֽרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶֽם

Thy teeth are like a flock of ewes, Which are come up from the washing; Whereof all are paired, And none faileth among them.

Verse 7ז׳Song of Songs 6:7 · שיר השירים ו:זStandard1,855

כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵֽךְ

Thy temples are like a pomegranate split open Behind thy veil.

Verse 8ח׳Song of Songs 6:8 · שיר השירים ו:חStandard3,108

שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּֽילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּֽר

There are threescore queens, And fourscore concubines, And maidens without number.

Verse 9ט׳Song of Songs 6:9 · שיר השירים ו:טStandard5,225

אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיֽוֹלַדְתָּהּ רָאוּהָ בָנוֹת וַֽיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִֽילַגְשִׁים וַֽיְהַלְלֽוּהָ

My dove, my undefiled, is but one; She is the only one of her mother; She is the choice one of her that bore her. The daughters saw her, and called her happy; Yea, the queens and the concubines, and they praised her.

Verse 10י׳Song of Songs 6:10 · שיר השירים ו:יStandard2,623

מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּֽחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלֽוֹת

Who is she that looketh forth as the dawn, Fair as the moon, Clear as the sun, Terrible as an army with banners?