רות ב׳Ruth 2

Verse 1א׳Ruth 2:1 · רות ב:אStandard2,676

וּֽלְנָעֳמִי מידע לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמוֹ בֹּֽעַז

And Naomi had a kinsman of her husband’s, a mighty man of valour, of the family of Elimelech, and his name was Boaz.

Verse 2ב׳Ruth 2:2 · רות ב:בStandard4,681

וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶֽל־נָעֳמִי אֵֽלְכָה־נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָּה בַשִׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּֽי

And Ruth the Moabitess said unto Naomi: ‘Let me now go to the field, and glean among the ears of corn after him in whose sight I shall find favour.’ And she said unto her: ‘Go, my daughter.’

Verse 3ג׳Ruth 2:3 · רות ב:גStandard5,513

וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶֽלֶךְ

And she went, and came and gleaned in the field after the reapers; and her hap was to light on the portion of the field belonging unto Boaz, who was of the family of Elimelech.

Verse 4ד׳Ruth 2:4 · רות ב:דStandard2,184

וְהִנֵּה־בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְהוָה עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ יְהוָֽה

And, behold, Boaz came from Beth-lehem, and said unto the reapers: ‘The LORD be with you.’ And they answered him: ‘The LORD bless thee.’

Verse 5ה׳Ruth 2:5 · רות ב:הStandard2,213

וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל־הַקּֽוֹצְרִים לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּֽאת

Then said Boaz unto his servant that was set over the reapers: ‘Whose damsel is this?’

Verse 6ו׳Ruth 2:6 · רות ב:וStandard2,811

וַיַּעַן הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל־הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמַר נַעֲרָה מֽוֹאֲבִיָּה הִיא הַשָּׁבָה עִֽם־נָעֳמִי מִשְּׂדֵה מוֹאָֽב

And the servant that was set over the reapers answered and said: ‘It is a Moabitish damsel that came back with Naomi out of the field of Moab;

Verse 7ז׳Ruth 2:7 · רות ב:זStandard5,538

וַתֹּאמֶר אֲלַקֳטָה־נָּא וְאָסַפְתִּי בָֽעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים וַתָּבוֹא וַֽתַּעֲמוֹד מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד־עַתָּה זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת מְעָֽט

and she said: Let me glean, I pray you, and gather after the reapers among the sheaves; so she came, and hath continued even from the morning until now, save that she tarried a little in the house.’

Verse 8ח׳Ruth 2:8 · רות ב:חStandard5,674

וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל־רוּת הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל־תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם־נַעֲרֹתָֽי

Then said Boaz unto Ruth: ‘Hearest thou not, my daughter? Go not to glean in another field, neither pass from hence, but abide here fast by my maidens.

Verse 9ט׳Ruth 2:9 · רות ב:טStandard7,646

עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתִּ אַחֲרֵיהֶן הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת־הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל־הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִֽים

Let thine eyes be on the field that they do reap, and go thou after them; have I not charged the young men that they shall not touch thee? and when thou art athirst, go unto the vessels, and drink of that which the young men have drawn.’

Verse 10י׳Ruth 2:10 · רות ב:יStandard4,449

וַתִּפֹּל עַל־פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה וַתֹּאמֶר אֵלָיו מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי וְאָּנֹכִי נָכְרִיָּֽה

Then she fell on her face, and bowed down to the ground, and said unto him: ‘Why have I found favour in thy sight, that thou shouldest take cognizance of me, seeing I am a foreigner?’