משלי ו׳Proverbs 6

Verse 1א׳Proverbs 6:1 · משלי ו:אStandard2,432

בְּנִי אִם־עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּֽיךָ

My son, if thou art become surety for thy neighbour, If thou hast struck thy hands for a stranger—

Verse 2ב׳Proverbs 6:2 · משלי ו:בStandard2,086

נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי־פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי־פִֽיךָ

Thou art snared by the words of thy mouth, Thou art caught by the words of thy mouth—

Verse 3ג׳Proverbs 6:3 · משלי ו:גStandard3,247

עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְֽהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף־רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶֽיךָ

Do this now, my son, and deliver thyself, Seeing thou art come into the hand of thy neighbour; Go, humble thyself, and urge thy neighbour.

Verse 4ד׳Proverbs 6:4 · משלי ו:דStandard2,293

אַל־תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּֽיךָ

Give not sleep to thine eyes, nor slumber to thine eyelids.

Verse 5ה׳Proverbs 6:5 · משלי ו:הStandard1,223

הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקֽוּשׁ

Deliver thyself as a gazelle from the hand [of the hunter], And as a bird from the hand of the fowler.

Verse 6ו׳Proverbs 6:6 · משלי ו:וStandard915

לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָֽם

Go to the ant, thou sluggard; Consider her ways, and be wise;

Verse 7ז׳Proverbs 6:7 · משלי ו:זStandard1,732

אֲשֶׁר אֵֽין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵֽׁל

Which having no chief, Overseer, or ruler,

Verse 8ח׳Proverbs 6:8 · משלי ו:חStandard1,472

תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָֽהּ

Provideth her bread in the summer, And gatherest her food in the harvest.

Verse 9ט׳Proverbs 6:9 · משלי ו:טStandard3,242

עַד־מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶֽךָ

How long wilt thou sleep, O sluggard? When wilt thou arise out of thy sleep?

Verse 10י׳Proverbs 6:10 · משלי ו:יStandard2,541

מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּֽב

’Yet a little sleep, a little slumber, A little folding of the hands to sleep’—