במדבר י״דNumbers 14

Verse 1א׳Numbers 14:1 · במדבר יד:אStandard2,143

וַתִּשָּׂא כָּל־הָעֵדָה וַֽיִּתְּנוּ אֶת־קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהֽוּא

And all the congregation lifted up their voice, and cried; and the people wept that night.

Verse 2ב׳Numbers 14:2 · במדבר יד:בStandard4,044

וַיִּלֹּנוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַֽל־אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַֽיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל־הָעֵדָה לוּ־מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ־מָֽתְנוּ

And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron; and the whole congregation said unto them: ‘Would that we had died in the land of Egypt! or would we had died in this wilderness!

Verse 3ג׳Numbers 14:3 · במדבר יד:גStandard3,234

וְלָמָה יְהוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָֽיְמָה

And wherefore doth the LORD bring us unto this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey; were it not better for us to return into Egypt?’

Verse 4ד׳Numbers 14:4 · במדבר יד:דStandard2,390

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָֽיְמָה

And they said one to another: ‘Let us make a captain, and let us return into Egypt.’

Verse 5ה׳Numbers 14:5 · במדבר יד:הStandard2,450

וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל־פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל־קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל

Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel.

Verse 6ו׳Numbers 14:6 · במדבר יד:וStandard2,692

וִיהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן וְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה מִן־הַתָּרִים אֶת־הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶֽם

And Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of them that spied out the land, rent their clothes.

Verse 7ז׳Numbers 14:7 · במדבר יד:זStandard4,274

וַיֹּאמְרוּ אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹֽד

And they spoke unto all the congregation of the children of Israel, saying: ‘The land, which we passed through to spy it out, is an exceeding good land.

Verse 8ח׳Numbers 14:8 · במדבר יד:חStandard3,686

אִם־חָפֵץ בָּנוּ יְהוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר־הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָֽשׁ

If the LORD delight in us, then He will bring us into this land, and give it unto us—a land which floweth with milk and honey.

Verse 9ט׳Numbers 14:9 · במדבר יד:טStandard4,627

אַךְ בַּֽיהוָה אַל־תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל־תִּֽירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַֽיהוָה אִתָּנוּ אַל־תִּירָאֻֽם

Only rebel not against the LORD, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us; their defence is removed from over them, and the LORD is with us; fear them not.’

Verse 10י׳Numbers 14:10 · במדבר יד:יStandard2,384

וַיֹּֽאמְרוּ כָּל־הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶֽל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל

But all the congregation bade stone them with stones, when the glory of the LORD appeared in the tent of meeting unto all the children of Israel.