ירמיהו ד׳Jeremiah 4

Verse 1א׳Jeremiah 4:1 · ירמיהו ד:אStandard4,076

אִם־תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה אֵלַי תָּשׁוּב וְאִם־תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי וְלֹא תָנֽוּד

If thou wilt return, O Israel, Saith the LORD, Yea, return unto Me; and if thou wilt put away thy detestable things out of My sight, and wilt not waver;

Verse 2ב׳Jeremiah 4:2 · ירמיהו ד:בStandard3,154

וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי־יְהוָה בֶּאֱמֶת בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּֽלוּ

And wilt swear: ‘As the LORD liveth’ in truth, in justice, and in righteousness; then shall the nations bless themselves by Him, and in Him shall they glory.

Verse 3ג׳Jeremiah 4:3 · ירמיהו ד:גStandard2,928

כִּי־כֹה אָמַר יְהֹוָה לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַֽל־תִּזְרְעוּ אֶל־קוֹצִֽים

For thus saith the LORD to the men of Judah and to Jerusalem: Break up for you a fallow ground, And sow not among thorns.

Verse 4ד׳Jeremiah 4:4 · ירמיהו ד:דStandard4,976

הִמֹּלוּ לַיהֹוָה וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם פֶּן־תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶֽם

Circumcise yourselves to the LORD, and take away the foreskins of your heart, ye men of Judah and inhabitants of Jerusalem; lest My fury go forth like fire, and burn that none can quench it, Because of the evil of your doings.

Verse 5ה׳Jeremiah 4:5 · ירמיהו ד:הStandard4,306

הַגִּידוּ בִֽיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם הַשְׁמִיעוּ וְאִמְרוּ ותקעו שׁוֹפָר בָּאָרֶץ קִרְאוּ מַלְאוּ וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ וְנָבוֹאָה אֶל־עָרֵי הַמִּבְצָֽר

Declare ye in Judah, and publish in Jerusalem, And say: ‘Blow ye the horn in the land’; cry aloud and say: ‘Assemble yourselves, and let us go into the fortified cities.’

Verse 6ו׳Jeremiah 4:6 · ירמיהו ד:וStandard2,483

שְׂאוּ־נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַֽל־תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדֽוֹל

Set up a standard toward Zion; put yourselves under covert, stay not; for I will bring evil from the north, and a great destruction.

Verse 7ז׳Jeremiah 4:7 · ירמיהו ד:זStandard4,115

עָלָה אַרְיֵה מִֽסֻּבְּכוֹ וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע יָצָא מִמְּקֹמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה עָרַיִךְ תִּצֶּינָה מֵאֵין יוֹשֵֽׁב

A lion is gone up from his thicket, and a destroyer of nations is set out, gone forth from his place; to make thy land desolate, that thy cities be laid waste, without inhabitant.

Verse 8ח׳Jeremiah 4:8 · ירמיהו ד:חStandard2,292

עַל־זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים סִפְדוּ וְהֵילִילוּ כִּי לֹא־שָׁב חֲרוֹן אַף־יְהֹוָה מִמֶּֽנּוּ

For this gird you with sackcloth, lament and wail; For the fierce anger of the LORD Is not turned back from us.

Verse 9ט׳Jeremiah 4:9 · ירמיהו ד:טStandard2,072

וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא נְאֻם־יְהוָה יֹאבַד לֵב־הַמֶּלֶךְ וְלֵב הַשָּׂרִים וְנָשַׁמּוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים יִתְמָֽהוּ

And it shall come to pass at that day, Saith the LORD, That the heart of the king shall fail, And the heart of the princes; And the priests shall be astonished, And the prophets shall wonder.

Verse 10י׳Jeremiah 4:10 · ירמיהו ד:יStandard3,831

וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם וְנָגְעָה חֶרֶב עַד־הַנָּֽפֶשׁ

Then said I: ‘Ah, Lord GOD! surely Thou hast greatly deceived this people and Jerusalem, saying: Ye shall have peace; whereas the sword reacheth unto the soul.’

Verse 11י״אJeremiah 4:11 · ירמיהו ד:יאStandard4,229

בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָֽעָם־הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת־עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַֽר

At that time shall it be said of this people and of Jerusalem; a hot wind of the high hills in the wilderness Toward the daughter of My people, Not to fan, nor to cleanse;

Verse 12י״בJeremiah 4:12 · ירמיהו ד:יבStandard2,132

רוּחַ מָלֵא מֵאֵלֶּה יָבוֹא לִי עַתָּה גַּם־אֲנִי אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָֽם

A wind too strong for this shall come for Me; now will I also utter judgments against them.

Verse 13י״גJeremiah 4:13 · ירמיהו ד:יגStandard2,691

הִנֵּה כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו קַלּוּ מִנְּשָׁרִים סוּסָיו אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּֽדְנוּ

Behold, he cometh up as clouds, and his chariots are as the whirlwind; his horses are swifter than eagles.— ’Woe unto us! for we are undone.’—

Verse 14י״דJeremiah 4:14 · ירמיהו ד:ידStandard4,192

כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלִַם לְמַעַן תִּוָּשֵׁעִי עַד־מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵֽךְ

O Jerusalem, wash thy heart from wickedness, that thou mayest be saved. How long shall thy baleful thoughts lodge within thee?

Verse 15ט״וJeremiah 4:15 · ירמיהו ד:טוStandard1,416

כִּי קוֹל מַגִּיד מִדָּן וּמַשְׁמִיעַ אָוֶן מֵהַר אֶפְרָֽיִם

For hark! one declareth from Dan, and announceth calamity from the hills of Ephraim:

Verse 16ט״זJeremiah 4:16 · ירמיהו ד:טזStandard3,699

הַזְכִּירוּ לַגּוֹיִם הִנֵּה הַשְׁמִיעוּ עַל־יְרוּשָׁלִַם נֹצְרִים בָּאִים מֵאֶרֶץ הַמֶּרְחָק וַֽיִּתְּנוּ עַל־עָרֵי יְהוּדָה קוֹלָֽם

’Make ye mention to the nations: Behold—publish concerning Jerusalem— Watchers come from a far country, And give out their voice against the cities of Judah.’

Verse 17י״זJeremiah 4:17 · ירמיהו ד:יזStandard2,337

כְּשֹׁמְרֵי שָׂדַי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב כִּי־אֹתִי מָרָתָה נְאֻם־יְהוָֽה

As keepers of a field Are they against her round about; Because she hath been rebellious against Me, Saith the LORD.

Verse 18י״חJeremiah 4:18 · ירמיהו ד:יחStandard2,559

דַּרְכֵּךְ וּמַעֲלָלַיִךְ עָשׂוֹ אֵלֶּה לָךְ זֹאת רָעָתֵךְ כִּי מָר כִּי נָגַע עַד־לִבֵּֽךְ

Thy way and thy doings have procured These things unto thee; This is thy wickedness; yea, it is bitter, Yea, it reacheth unto thy heart.

Verse 19י״טJeremiah 4:19 · ירמיהו ד:יטStandard4,941

מֵעַי מֵעַי אחולה קִירוֹת לִבִּי הֹֽמֶה־לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָֽה

My bowels, my bowels! I writhe in pain! The chambers of my heart! My heart moaneth within me! I cannot hold my peace! Because thou hast heard, O my soul, the sound of the horn, The alarm of war.

Verse 20כ׳Jeremiah 4:20 · ירמיהו ד:כStandard3,998

שֶׁבֶר עַל־שֶׁבֶר נִקְרָא כִּי שֻׁדְּדָה כָּל־הָאָרֶץ פִּתְאֹם שֻׁדְּדוּ אֹהָלַי רֶגַע יְרִיעֹתָֽי

Destruction followeth upon destruction, For the whole land is spoiled; Suddenly are my tents spoiled, My curtains in a moment.

Verse 21כ״אJeremiah 4:21 · ירמיהו ד:כאStandard1,979

עַד־מָתַי אֶרְאֶה־נֵּס אֶשְׁמְעָה קוֹל שׁוֹפָֽר

How long shall I see the standard, Shall I hear the sound of the horn?

Verse 22כ״בJeremiah 4:22 · ירמיהו ד:כבStandard1,958

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָֽעוּ

For My people is foolish, They know Me not; They are sottish children, And they have no understanding; They are wise to do evil, But to do good they have no knowledge.

Verse 23כ״גJeremiah 4:23 · ירמיהו ד:כגStandard2,560

רָאִיתִי אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה־תֹהוּ וָבֹהוּ וְאֶל־הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָֽם

I beheld the earth, And, lo, it was waste and void; And the heavens, and they had no light. .

Verse 24כ״דJeremiah 4:24 · ירמיהו ד:כדStandard2,780

רָאִיתִי הֶֽהָרִים וְהִנֵּה רֹעֲשִׁים וְכָל־הַגְּבָעוֹת הִתְקַלְקָֽלוּ

I beheld the mountains, and, lo, they trembled, And all the hills moved to and fro.

Verse 25כ״הJeremiah 4:25 · ירמיהו ד:כהStandard1,469

רָאִיתִי וְהִנֵּה אֵין הָאָדָם וְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם נָדָֽדוּ

I beheld, and, lo, there was no man, And all the birds of the heavens were fled.

Verse 26כ״וJeremiah 4:26 · ירמיהו ד:כוStandard2,858

רָאִיתִי וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל הַמִּדְבָּר וְכָל־עָרָיו נִתְּצוּ מִפְּנֵי יְהוָה מִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּֽוֹ

I beheld, and, lo, the fruitful field was a wilderness, And all the cities thereof were broken down At the presence of the LORD, And before His fierce anger.

Verse 27כ״זJeremiah 4:27 · ירמיהו ד:כזStandard1,941

כִּי־כֹה אָמַר יְהוָה שְׁמָמָה תִהְיֶה כָּל־הָאָרֶץ וְכָלָה לֹא אֶעֱשֶֽׂה

For thus saith the LORD: The whole land shall be desolate; Yet will I not make a full end.

Verse 28כ״חJeremiah 4:28 · ירמיהו ד:כחStandard4,357

עַל־זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל עַל כִּי־דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא־אָשׁוּב מִמֶּֽנָּה

For this shall the earth mourn, And the heavens above be black; Because I have spoken it, I have purposed it, And I have not repented, neither will I turn back from it.

Verse 29כ״טJeremiah 4:29 · ירמיהו ד:כטStandard4,327

מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל־הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ כָּל־הָעִיר עֲזוּבָה וְאֵין־יוֹשֵׁב בָּהֵן אִֽישׁ

For the noise of the horsemen and bowmen The whole city fleeth; They go into the thickets, And climb up upon the rocks; Every city is forsaken, And not a man dwelleth therein.

Verse 30ל׳Jeremiah 4:30 · ירמיהו ד:לStandard6,737

ואתי שָׁדוּד מַֽה־תַּעֲשִׂי כִּֽי־תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי־תַעְדִּי עֲדִי־זָהָב כִּֽי־תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ־בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּֽשׁוּ

And thou, that art spoiled, what doest thou, That thou clothest thyself with scarlet, That thou deckest thee with ornaments of gold, That thou enlargest thine eyes with paint? In vain dost thou make thyself fair; Thy lovers despise thee, they seek thy life.

Verse 31ל״אJeremiah 4:31 · ירמיהו ד:לאStandard5,365

כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת־צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אֽוֹי־נָא לִי כִּֽי־עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִֽים

For I have heard a voice as of a woman in travail, The anguish as of her that bringeth forth her first child, The voice of the daughter of Zion, that gaspeth for breath, That spreadeth her hands: ‘Woe is me, now! for my soul fainteth Before the murderers.’