ישעיהו נ״זIsaiah 57

Verse 1א׳Isaiah 57:1 · ישעיהו נז:אStandard2,801

הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב וְאַנְשֵׁי־חֶסֶד נֶֽאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּֽי־מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּֽיק

The righteous perisheth, And no man layeth it to heart, And godly men are taken away, None considering That the righteous is taken away from the evil to come.

Verse 2ב׳Isaiah 57:2 · ישעיהו נז:בStandard1,522

יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחֽוֹ

He entereth into peace, They rest in their beds, Each one that walketh in his uprightness.

Verse 3ג׳Isaiah 57:3 · ישעיהו נז:גStandard1,968

וְאַתֶּם קִרְבוּ־הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶֽה

But draw near hither, Ye sons of the sorceress, The seed of the adulterer and the harlot.

Verse 4ד׳Isaiah 57:4 · ישעיהו נז:דStandard4,827

עַל־מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל־מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלֽוֹא־אַתֶּם יִלְדֵי־פֶשַׁע זֶרַע שָֽׁקֶר

Against whom do ye sport yourselves? Against whom make ye a wide mouth, And draw out the tongue? Are ye not children of transgression, A seed of falsehood,

Verse 5ה׳Isaiah 57:5 · ישעיהו נז:הStandard3,433

הַנֵּֽחָמִים בָּֽאֵלִים תַּחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִֽים

Ye that inflame yourselves among the terebinths, Under every leafy tree; That slay the children in the valleys, Under the clefts of the rocks?

Verse 6ו׳Isaiah 57:6 · ישעיהו נז:וStandard2,651

בְּחַלְּקֵי־נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם־לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵֽם

Among the smooth stones of the valley is thy portion; They, they are thy lot; Even to them hast thou poured a drink-offering, Thou hast offered a meal-offering. Should I pacify Myself for these things?

Verse 7ז׳Isaiah 57:7 · ישעיהו נז:זStandard2,751

עַל הַר־גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם־שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָֽבַח

Upon a high and lofty mountain Hast thou set thy bed; Thither also wentest thou up To offer sacrifice.

Verse 8ח׳Isaiah 57:8 · ישעיהו נז:חStandard6,620

וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַֽתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת־לָךְ מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִֽית

And behind the doors and the posts Hast thou set up thy symbol; For thou hast uncovered, and art gone up from Me, Thou hast enlarged thy bed, And chosen thee of them Whose bed thou lovedst, Whose hand thou sawest.

Verse 9ט׳Isaiah 57:9 · ישעיהו נז:טStandard5,127

וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד־מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד־שְׁאֽוֹל

And thou wentest to the king with ointment, And didst increase thy perfumes, And didst send thine ambassadors far off, Even down to the nether-world.

Verse 10י׳Isaiah 57:10 · ישעיהו נז:יStandard3,592

בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת עַל־כֵּן לֹא חָלִֽית

Thou wast wearied with the length of thy way; yet saidst thou not: ‘There is no hope’; thou didst find a renewal of thy strength, therefore thou wast not affected.