בראשית מ״זGenesis 47

Verse 1א׳Genesis 47:1 · בראשית מז:אStandard3,322

וַיָּבֹא יוֹסֵף וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּֽשֶׁן

Then Joseph went in and told Pharaoh, and said: ‘My father and my brethren, and their flocks, and their herds, and all that they have, are come out of the land of Canaan; and, behold, they are in the land of Goshen.’

Verse 2ב׳Genesis 47:2 · בראשית מז:בStandard1,832

וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹֽה

And from among his brethren he took five men, and presented them unto Pharaoh.

Verse 3ג׳Genesis 47:3 · בראשית מז:גStandard3,040

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־אֶחָיו מַה־מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ

And Pharaoh said unto his brethren: ‘What is your occupation?’ And they said unto Pharaoh: ‘Thy servants are shepherds, both we, and our fathers.’

Verse 4ד׳Genesis 47:4 · בראשית מז:דStandard4,872

וַיֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי־אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּֽי־כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵֽשְׁבוּ־נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּֽשֶׁן

And they said unto Pharaoh: ‘To sojourn in the land are we come; for there is no pasture for thy servants’flocks; for the famine is sore in the land of Canaan. Now therefore, we pray thee, let thy servants dwell in the land of Goshen.’

Verse 5ה׳Genesis 47:5 · בראשית מז:הStandard1,218

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶֽיךָ

And Pharaoh spoke unto Joseph, saying: ‘Thy father and thy brethren are come unto thee;

Verse 6ו׳Genesis 47:6 · בראשית מז:וStandard6,819

אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם־יָדַעְתָּ וְיֶשׁ־בָּם אַנְשֵׁי־חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי

the land of Egypt is before thee; in the best of the land make thy father and thy brethren to dwell; in the land of Goshen let them dwell. And if thou knowest any able men among them, then make them rulers over my cattle.’

Verse 7ז׳Genesis 47:7 · בראשית מז:זStandard2,619

וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־יַֽעֲקֹב אָבִיו וַיַּֽעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת־פַּרְעֹֽה

And Joseph brought in Jacob his father, and set him before Pharaoh. And Jacob blessed Pharaoh.

Verse 8ח׳Genesis 47:8 · בראשית מז:חStandard1,358

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶֽל־יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּֽיךָ

And Pharaoh said unto Jacob: ‘How many are the days of the years of thy life?’

Verse 9ט׳Genesis 47:9 · בראשית מז:טStandard5,889

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת־יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶֽם

And Jacob said unto Pharaoh: ‘The days of the years of my sojournings are a hundred and thirty years; few and evil have been the days of the years of my life, and they have not attained unto the days of the years of the life of my fathers in the days of their sojournings.’

Verse 10י׳Genesis 47:10 · בראשית מז:יStandard1,848

וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת־פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹֽה

And Jacob blessed Pharaoh, and went out from the presence of Pharaoh.