בראשית מ״גGenesis 43

Verse 1א׳Genesis 43:1 · בראשית מג:אStandard602

וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָֽרֶץ

And the famine was sore in the land.

Verse 2ב׳Genesis 43:2 · בראשית מג:בStandard4,015

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת־הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ־לָנוּ מְעַט־אֹֽכֶל

And it came to pass, when they had eaten up the corn which they had brought out of Egypt, that their father said unto them: ‘Go again, buy us a little food.’

Verse 3ג׳Genesis 43:3 · בראשית מג:גStandard3,168

וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹֽא־תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶֽם

And Judah spoke unto him, saying: ‘The man did earnestly forewarn us, saying: Ye shall not see my face, except your brother be with you.

Verse 4ד׳Genesis 43:4 · בראשית מג:דStandard2,605

אִם־יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת־אָחִינוּ אִתָּנוּ נֵרְדָה וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹֽכֶל

If thou wilt send our brother with us, we will go down and buy thee food;

Verse 5ה׳Genesis 43:5 · בראשית מג:הStandard3,235

וְאִם־אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד כִּֽי־הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ לֹֽא־תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶֽם

but if thou wilt not send him, we will not go down, for the man said unto us: Ye shall not see my face, except your brother be with you.’

Verse 6ו׳Genesis 43:6 · בראשית מג:וStandard2,205

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָֽח

And Israel said: ‘Wherefore dealt ye so ill with me, as to tell the man whether ye had yet a brother?’

Verse 7ז׳Genesis 43:7 · בראשית מג:זStandard4,568

וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָֽׁאַל־הָאִישׁ לָנוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַגֶּד־לוֹ עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת־אֲחִיכֶֽם

And they said: ‘The man asked straitly concerning ourselves, and concerning our kindred, saying: Is your father yet alive? have ye another brother? and we told him according to the tenor of these words; could we in any wise know that he would say: Bring your brother down?’

Verse 8ח׳Genesis 43:8 · בראשית מג:חStandard3,682

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִֽחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם־אֲנַחְנוּ גַם־אַתָּה גַּם־טַפֵּֽנוּ

And Judah said unto Israel his father: ‘Send the lad with me, and we will arise and go, that we may live, and not die, both we, and thou, and also our little ones.

Verse 9ט׳Genesis 43:9 · בראשית מג:טStandard3,248

אָֽנֹכִי אֶֽעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם־לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִֽי לְךָ כָּל־הַיָּמִֽים

I will be surety for him; of my hand shalt thou require him; if I bring him not unto thee, and set him before thee, then let me bear the blame for ever.

Verse 10י׳Genesis 43:10 · בראשית מג:יStandard1,763

כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּֽי־עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָֽיִם

For except we had lingered, surely we had now returned a second time.’