בראשית ד׳Genesis 4

Verse 1א׳Genesis 4:1 · בראשית ד:אStandard4,834

וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת־יְהוָֽה

And the man knew Eve his wife; and she conceived and bore Cain, and said: ‘I have agotten a man with the help of the LORD.’

Verse 2ב׳Genesis 4:2 · בראשית ד:בStandard2,670

וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת־אָחִיו אֶת־הָבֶל וַֽיְהִי־הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָֽה

And again she bore his brother Abel. And Abel was a keeper of sheep, but Cain was a tiller of the ground.

Verse 3ג׳Genesis 4:3 · בראשית ד:גStandard1,084

וַֽיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָֽאֲדָמָה מִנְחָה לַֽיהוָֽה

And in process of time it came to pass, that Cain brought of the fruit of the ground an offering unto the LORD.

Verse 4ד׳Genesis 4:4 · בראשית ד:דStandard2,093

וְהֶבֶל הֵבִיא גַם־הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ

And Abel, he also brought of the firstlings of his flock and of the fat thereof. And the LORD had respect unto Abel and to his offering;

Verse 5ה׳Genesis 4:5 · בראשית ד:הStandard1,881

וְאֶל־קַיִן וְאֶל־מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַֽיִּפְּלוּ פָּנָֽיו

but unto Cain and to his offering He had not respect. And Cain was very wroth, and his countenance fell.

Verse 6ו׳Genesis 4:6 · בראשית ד:וStandard1,219

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶֽיךָ

And the LORD said unto Cain: ‘Why art thou wroth? and why is thy countenance fallen?

Verse 7ז׳Genesis 4:7 · בראשית ד:זStandard5,421

הֲלוֹא אִם־תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ

If thou doest well, shall it not be lifted up? and if thou doest not well, sin coucheth at the door; and unto thee is its desire, but thou mayest rule over it.’

Verse 8ח׳Genesis 4:8 · בראשית ד:חStandard1,959

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַֽיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל־הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵֽהוּ

And Cain spoke unto Abel his brother. And it came to pass, when they were in the field, that Cain rose up against Abel his brother, and slew him.

Verse 9ט׳Genesis 4:9 · בראשית ד:טStandard1,988

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹֽכִי

And the LORD said unto Cain: ‘Where is Abel thy brother?’ And he said: ‘I know not; am I my brother’s keeper?’

Verse 10י׳Genesis 4:10 · בראשית ד:יStandard1,807

וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן־הָֽאֲדָמָֽה

And He said: ‘What hast thou done? the voice of thy brother’s blood crieth unto Me from the ground.