דניאל ב׳Daniel 2

Verse 1א׳Daniel 2:1 · דניאל ב:אStandard5,992

וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻֽכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻֽכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָֽיו

And in the second year of the reign of Nebuchadnezzar, Nebuchadnezzar dreamed dreams; and his spirit was troubled, and his sleep broke from him.

Verse 2ב׳Daniel 2:2 · דניאל ב:בStandard3,515

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַֽחַרְטֻמִּים וְלָֽאַשָּׁפִים וְלַֽמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּֽעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ

Then the king commanded to call the magicians, and the enchanters, and the sorcerers, and the Chaldeans, to tell the king his dreams. So they came and stood before the king.

Verse 3ג׳Daniel 2:3 · דניאל ב:גStandard2,813

וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלוֹם חָלָמְתִּי וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶֽת־הַחֲלֽוֹם

And the king said unto them: ‘I have dreamed a dream, and my spirit is troubled to know the dream.’

Verse 4ד׳Daniel 2:4 · דניאל ב:דStandard2,835

וַֽיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לעבדיך וּפִשְׁרָא נְחַוֵּֽא

Then spoke the Chaldeans to the king in Aramaic: ‘O king, live for ever! tell thy servants the dream, and we will declare the interpretation.’

Verse 5ה׳Daniel 2:5 · דניאל ב:הStandard5,206

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לכשדיא מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהֽוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמֽוּן

The king answered and said to the Chaldeans: ‘The thing is certain with me; if ye make not known unto me the dream and the interpretation thereof, ye shall be cut in pieces, and your houses shall be made a dunghill.

Verse 6ו׳Daniel 2:6 · דניאל ב:וStandard4,108

וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּֽהַחֲוֺן מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן־קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֺֽנִי

But if ye declare the dream and the interpretation thereof, ye shall receive of me gifts and rewards and great honour; only declare unto me the dream and the interpretation thereof.’

Verse 7ז׳Daniel 2:7 · דניאל ב:זStandard2,562

עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵֽה

They answered the second time and said: ‘Let the king tell his servants the dream, and we will declare the interpretation.’

Verse 8ח׳Daniel 2:8 · דניאל ב:חStandard2,845

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן־יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָֽא

The king answered and said: ‘I know of a truth that ye would gain time, inasmuch as ye see the thing is certain with me,

Verse 9ט׳Daniel 2:9 · דניאל ב:טStandard5,835

דִּי הֵן־חֶלְמָא לָא תְהֽוֹדְעֻנַּנִי חֲדָה־הִיא דָֽתְכוֹן וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה הזמנתון לְמֵאמַר קָֽדָמַי עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְֽאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי

that, if ye make not known unto me the dream, there is but one law for you; and ye have agreed together to speak before me lying and corrupt words, till the time be changed; only tell me the dream, and I shall know that ye can declare unto me the interpretation thereof.’

Verse 10י׳Daniel 2:10 · דניאל ב:יStandard5,797

עֲנוֹ כשדיא קֳדָם־מַלְכָּא וְאָמְרִין לָֽא־אִיתַי אֲנָשׁ עַל־יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל־קֳבֵל דִּי כָּל־מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל־חַרְטֹּם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּֽי

The Chaldeans answered before the king, and said: ‘There is not a man upon the earth that can declare the king’s matter; forasmuch as no great and powerful king hath asked such a thing of any magician, or enchanter, or Chaldean.

Verse 11י״אDaniel 2:11 · דניאל ב:יאStandard3,863

וּמִלְּתָא דִֽי־מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהוֹן עִם־בִּשְׂרָא לָא אִיתֽוֹהִי

And it is a hard thing that the king asketh, and there is none other that can declare it before the king, except the gods, whose dwelling is not with flesh.’

Verse 12י״בDaniel 2:12 · דניאל ב:יבStandard1,535

כָּל־קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא וַאֲמַר לְהוֹבָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶֽל

For this cause the king was angry and very furious, and commanded to destroy all the wise men of Babylon.

Verse 13י״גDaniel 2:13 · דניאל ב:יגStandard2,770

וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּֽימַיָּא מִֽתְקַטְּלִין וּבְעוֹ דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה

So the decree went forth, and the wise men were to be slain; and they sought Daniel and his companions to be slain.

Verse 14י״דDaniel 2:14 · דניאל ב:ידStandard1,958

בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ רַב־טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶֽל

Then Daniel returned answer with counsel and discretion to Arioch the captain of the king’s guard, who was gone forth to slay the wise men of Babylon;

Verse 15ט״וDaniel 2:15 · דניאל ב:טוStandard3,180

עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיוֹךְ שַׁלִּיטָא דִֽי־מַלְכָּא עַל־מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן־קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הוֹדַע אַרְיוֹךְ לְדָנִיֵּֽאל

he answered and said to Arioch the king’s captain: ‘Wherefore is the decree so peremptory from the king?’ Then Arioch made the thing known to Daniel.

Verse 16ט״זDaniel 2:16 · דניאל ב:טזStandard1,893

וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן־מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן־לֵהּ וּפִשְׁרָא לְהַֽחֲוָיָה לְמַלְכָּֽא

Then Daniel went in, and desired of the king that he would give him time, that he might declare unto the king the interpretation.

Verse 17י״זDaniel 2:17 · דניאל ב:יזStandard2,270

אֱדַיִן דָּֽנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִֽישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַֽע

Then Daniel went to his house, and made the thing known to Hananiah, Mishael, and Azariah, his companions;

Verse 18י״חDaniel 2:18 · דניאל ב:יחStandard2,636

וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן־קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל־רָזָה דְּנָה דִּי לָא יְהֹֽבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי עִם־שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶֽל

that they might ask mercy of the God of heaven concerning this secret; that Daniel and his companions should not perish with the rest of the wise men of Babylon.

Verse 19י״טDaniel 2:19 · דניאל ב:יטStandard1,363

אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִֽי־לֵילְיָא רָזָה גֲלִי אֱדַיִן דָּֽנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּֽא

Then was the secret revealed unto Daniel in a vision of the night. Then Daniel blessed the God of heaven.

Verse 20כ׳Daniel 2:20 · דניאל ב:כStandard2,785

עָנֵה דָֽנִיֵּאל וְאָמַר לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּֽי־אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן־עָלְמָא וְעַד־עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵֽהּ־הִֽיא

Daniel spoke and said: Blessed be the name of God From everlasting even unto everlasting; For wisdom and might are His;

Verse 21כ״אDaniel 2:21 · דניאל ב:כאStandard2,304

וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָֽה

And He changeth the times and the seasons; He removeth kings, and setteth up kings; He giveth wisdom unto the wise, And knowledge to them that know understanding;

Verse 22כ״בDaniel 2:22 · דניאל ב:כבStandard3,128

הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא ונהירא עִמֵּהּ שְׁרֵֽא

He revealeth the deep and secret things; He knoweth what is in the darkness, And the light dwelleth with Him.

Verse 23כ״גDaniel 2:23 · דניאל ב:כגStandard4,589

לָךְ אֱלָהּ אֲבָהָתִי מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי וּכְעַן הֽוֹדַעְתַּנִי דִּֽי־בְעֵינָא מִנָּךְ דִּֽי־מִלַּת מַלְכָּא הוֹדַעְתֶּֽנָא

I thank Thee, and praise Thee, O Thou God of my fathers, w Who hast given me wisdom and might, And hast now made known unto me what we desired of Thee; For Thou hast made known unto us the king’s matter.

Verse 24כ״דDaniel 2:24 · דניאל ב:כדStandard3,296

כָּל־קֳבֵל דְּנָה דָּֽנִיֵּאל עַל עַל־אַרְיוֹךְ דִּי מַנִּי מַלְכָּא לְהוֹבָדָה לְחַכִּימֵי בָבֶל אֲזַל וְכֵן אֲמַר־לֵהּ לְחַכִּימֵי בָבֶל אַל־תְּהוֹבֵד הַעֵלְנִי קֳדָם מַלְכָּא וּפִשְׁרָא לְמַלְכָּא אֲחַוֵּֽא

Therefore Daniel went in unto Arioch, whom the king had appointed to destroy the wise men of Babylon; he went and said thus unto him: ‘Destroy not the wise men of Babylon; bring me in before the king, and I will declare unto the king the interpretation.’

Verse 25כ״הDaniel 2:25 · דניאל ב:כהStandard4,012

אֱדַיִן אַרְיוֹךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר־לֵהּ דִּֽי־הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן־בְּנֵי גָֽלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדַֽע

Then Arioch brought in Daniel before the king in haste, and said thus unto him: ‘I have found a man of the children of the captivity of Judah, that will make known unto the king the interpretation.’

Verse 26כ״וDaniel 2:26 · דניאל ב:כוStandard3,764

עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר האיתיך כָּהֵל לְהוֹדָעֻתַנִי חֶלְמָא דִֽי־חֲזֵית וּפִשְׁרֵֽהּ

The king spoke and said to Daniel, whose name was Belteshazzar: ‘Art thou able to make known unto me the dream which I have seen, and the interpretation thereof?’

Verse 27כ״זDaniel 2:27 · דניאל ב:כזStandard2,852

עָנֵה דָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְאָמַר רָזָה דִּֽי־מַלְכָּא שָׁאֵל לָא חַכִּימִין אָֽשְׁפִין חַרְטֻמִּין גָּזְרִין יָכְלִין לְהַֽחֲוָיָה לְמַלְכָּֽא

Daniel answered before the king, and said: ‘The secret which the king hath asked can neither wise men, enchanters, magicians, nor astrologers, declare unto the king;

Verse 28כ״חDaniel 2:28 · דניאל ב:כחStandard3,985

בְּרַם אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא גָּלֵא רָזִין וְהוֹדַע לְמַלְכָּא נְבֽוּכַדְנֶצַּר מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַֽל־מִשְׁכְּבָךְ דְּנָה הֽוּא

but there is a God in heaven that revealeth secrets, and He hath made known to the king Nebuchadnezzar what shall be in the end of days. Thy dream, and the visions of thy head upon thy bed, are these:

Verse 29כ״טDaniel 2:29 · דניאל ב:כטStandard2,424

אַנְתְּה מַלְכָּא רַעְיוֹנָךְ עַל־מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְגָלֵא רָזַיָּא הוֹדְעָךְ מָה־דִי לֶהֱוֵֽא

as for thee, O king, thy thoughts came [into thy mind] upon thy bed, what should come to pass hereafter; and He that revealeth secrets hath made known to thee what shall come to pass.

Verse 30ל׳Daniel 2:30 · דניאל ב:לStandard3,722

וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּֽי־אִיתַי בִּי מִן־כָּל־חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי לָהֵן עַל־דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּֽע

But as for me, this secret is not revealed to me for any wisdom that I have more than any living, but to the intent that the interpretation may be made known to the king, and that thou mayest know the thoughts of thy heart.

Verse 31ל״אDaniel 2:31 · דניאל ב:לאStandard3,200

אַנְתְּה מַלְכָּא חָזֵה הֲוַיְתָ וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא צַלְמָא דִּכֵּן רַב וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ וְרֵוֵהּ דְּחִֽיל

Thou, O king, sawest, and behold a great image. This image, which was mighty, and whose brightness was surpassing, stood before thee; and the appearance thereof was terrible.

Verse 32ל״בDaniel 2:32 · דניאל ב:לבStandard2,367

הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּֽי־דְהַב טָב חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָֽשׁ

As for that image, its head was of fine gold, its breast and its arms of silver, its belly and its thighs of brass,

Verse 33ל״גDaniel 2:33 · דניאל ב:לגStandard1,807

שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל רַגְלוֹהִי מנהון דִּי פַרְזֶל ומנהון דִּי חֲסַֽף

its legs of iron, its feet part of iron and part of clay.

Verse 34ל״דDaniel 2:34 · דניאל ב:לדStandard3,820

חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל־רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמּֽוֹן

Thou sawest till that a stone was cut out without hands, which smote the image upon its feet that were of iron and clay, and broke them to pieces.

Verse 35ל״הDaniel 2:35 · דניאל ב:להStandard6,516

בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲווֹ כְּעוּר מִן־אִדְּרֵי־קַיִט וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא וְכָל־אֲתַר לָא־הִשְׁתֲּכַח לְהוֹן וְאַבְנָא דִּֽי־מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל־אַרְעָֽא

Then was the iron, the clay, the brass, the silver, and the gold, broken in pieces together, and became like the chaff of the summer threshing-floors; and the wind carried them away, so that no place was found for them; and the stone that smote the image became a great mountain, and filled the whole earth.

Verse 36ל״וDaniel 2:36 · דניאל ב:לוStandard1,255

דְּנָה חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם־מַלְכָּֽא

This is the dream; and we will tell the interpretation thereof before the king.

Verse 37ל״זDaniel 2:37 · דניאל ב:לזStandard2,726

אַנְתְּה מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִֽיקָרָא יְהַב־לָֽךְ

Thou, O king, king of kings, unto whom the God of heaven hath given the kingdom, the power, and the strength, and the glory;

Verse 38ל״חDaniel 2:38 · דניאל ב:לחStandard3,427

וּבְכָל־דִּי דארין בְּֽנֵי־אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף־שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן אַנְתְּה־הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָֽא

and wheresoever the children of men, the beasts of the field, and the fowls of the heaven dwell, hath He given them into thy hand, and hath made thee to rule over them all; thou art the head of gold.

Verse 39ל״טDaniel 2:39 · דניאל ב:לטStandard4,493

וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי ארעא מִנָּךְ וּמַלְכוּ תליתיא אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל־אַרְעָֽא

And after thee shall arise another kingdom inferior to thee; and another third kingdom of brass, which shall bear rule over all the earth.

Verse 40מ׳Daniel 2:40 · דניאל ב:מStandard4,861

וּמַלְכוּ רביעיה תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא כָּל־קֳבֵל דִּי פַרְזְלָא מְהַדֵּק וְחָשֵׁל כֹּלָּא וּֽכְפַרְזְלָא דִּֽי־מְרָעַע כָּל־אִלֵּין תַּדִּק וְתֵרֹֽעַ

And the fourth kingdom shall be strong as iron; forasmuch as iron breaketh in pieces and beateth down all things; and as iron that crusheth all these, shall it break in pieces and crush.

Verse 41מ״אDaniel 2:41 · דניאל ב:מאStandard5,475

וְדִֽי־חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא מנהון חֲסַף דִּֽי־פֶחָר ומנהון פַּרְזֶל מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה וּמִן־נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶֽהֱוֵא־בַהּ כָּל־קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָֽא

And whereas thou sawest the feet and toes, part of potters’clay, and part of iron, it shall be a divided kingdom; but there shall be in it of the firmness of the iron, forasmuch as thou sawest the iron mixed with miry clay.

Verse 42מ״בDaniel 2:42 · דניאל ב:מבStandard4,908

וְאֶצְבְּעָת רַגְלַיָּא מנהון פַּרְזֶל ומנהון חֲסַף מִן־קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָה וּמִנַּהּ תֶּהֱוֵה תְבִירָֽה

And as the toes of the feet were part of iron, and part of clay, so part of the kingdom shall be strong, and part thereof broken.

Verse 43מ״גDaniel 2:43 · דניאל ב:מגStandard4,665

די חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא מִתְעָרְבִין לֶהֱוֺן בִּזְרַע אֲנָשָׁא וְלָֽא־לֶהֱוֺן דָּבְקִין דְּנָה עִם־דְּנָה הֵֽא־כְדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב עִם־חַסְפָּֽא

And whereas thou sawest the iron mixed with miry clay, they shall mingle themselves by the seed of men; but they shall not cleave one to another, even as iron doth not mingle with clay.

Verse 44מ״דDaniel 2:44 · דניאל ב:מדStandard6,701

וּֽבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל־אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּֽא

And in the days of those kings shall the God of heaven set up a kingdom, which shall never be destroyed; nor shall the kingdom be left to another people; it shall break in pieces and consume all these kingdoms, but it shall stand for ever.

Verse 45מ״הDaniel 2:45 · דניאל ב:מהStandard5,352

כָּל־קֳבֵל דִּֽי־חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וְהַדֶּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא אֱלָהּ רַב הוֹדַע לְמַלְכָּא מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵֽהּ

Forasmuch as thou sawest that a stone was cut out of the mountain without hands, and that it broke in pieces the iron, the brass, the clay, the silver, and the gold; the great God hath made known to the king what shall come to pass hereafter; and the dream is certain, and the interpretation thereof sure.’

Verse 46מ״וDaniel 2:46 · דניאל ב:מוStandard1,882

בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבֽוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל־אַנְפּוֹהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵֽהּ

Then the king Nebuchadnezzar fell upon his face, and worshipped Daniel, and commanded that they should offer an offering and sweet odours unto him.

Verse 47מ״זDaniel 2:47 · דניאל ב:מזStandard2,914

עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר מִן־קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָה דְנָֽה

The king spoke unto Daniel, and said: ‘Of a truth it is, that your God is the God of gods, and the Lord of kings, and a revealer of secrets, seeing thou hast been able to reveal this secret.’

Verse 48מ״חDaniel 2:48 · דניאל ב:מחStandard3,605

אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב־לֵהּ וְהַשְׁלְטֵהּ עַל כָּל־מְדִינַת בָּבֶל וְרַב־סִגְנִין עַל כָּל־חַכִּימֵי בָבֶֽל

Then the king made Daniel great, and gave him many great gifts, and made him to rule over the whole province of Babylon, and to be chief prefect over all the wise men of Babylon.

Verse 49מ״טDaniel 2:49 · דניאל ב:מטStandard3,529

וְדָנִיֵּאל בְּעָא מִן־מַלְכָּא וּמַנִּי עַל עֲבִֽידְתָּא דִּי מְדִינַת בָּבֶל לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּֽא

And Daniel requested of the king, and he appointed Shadrach, Meshach, and Abed-nego, over the affairs of the province of Babylon; but Daniel was in the gate of the king.