שמואל ב כ״ד2 Samuel 24

Verse 1א׳2 Samuel 24:1 · שמואל ב כד:אStandard4,183

וַיֹּסֶף אַף־יְהוָה לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת־דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאֶת־יְהוּדָֽה

And again the anger of the LORD was kindled against Israel, and He moved David against them, saying: ‘Go, number Israel and Judah.’

Verse 2ב׳2 Samuel 24:2 · שמואל ב כד:בStandard6,000

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־יוֹאָב שַׂר־הַחַיִל אֲשֶׁר־אִתּוֹ שֽׁוּט־נָא בְּכָל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע וּפִקְדוּ אֶת־הָעָם וְיָדַעְתִּי אֵת מִסְפַּר הָעָֽם

And the king said to Joab the captain of the host that was with him: ‘Go now to and fro through all the tribes of Israel, from Dan even to Beer-sheba, and number ye the people, that I may know the sum of the people.’

Verse 3ג׳2 Samuel 24:3 · שמואל ב כד:גStandard2,781

וַיֹּאמֶר יוֹאָב אֶל־הַמֶּלֶךְ וְיוֹסֵף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל־הָעָם כָּהֵם וְכָהֵם מֵאָה פְעָמִים וְעֵינֵי אֲדֹנִֽי־הַמֶּלֶךְ רֹאוֹת וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ לָמָּה חָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּֽה

And Joab said unto the king: ‘Now the LORD thy God add unto the people, how many soever they may be, a hundredfold, and may the eyes of my lord the king see it; but why doth my lord the king delight in this thing?’

Verse 4ד׳2 Samuel 24:4 · שמואל ב כד:דStandard3,783

וַיֶּחֱזַק דְּבַר־הַמֶּלֶךְ אֶל־יוֹאָב וְעַל שָׂרֵי הֶחָיִל וַיֵּצֵא יוֹאָב וְשָׂרֵי הַחַיִל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לִפְקֹד אֶת־הָעָם אֶת־יִשְׂרָאֵֽל

Notwithstanding the king’s word prevailed against Joab, and against the captains of the host. And Joab and the captains of the host went out from the presence of the king, to number the people of Israel.

Verse 5ה׳2 Samuel 24:5 · שמואל ב כד:הStandard3,345

וַיַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַיַּחֲנוּ בַעֲרוֹעֵר יְמִין הָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַנַּחַל הַגָּד וְאֶל־יַעְזֵֽר

And they passed over the Jordan, and pitched in Aroer, on the right side of the city that is in the middle of the valley of Gad, and unto Jazer;

Verse 6ו׳2 Samuel 24:6 · שמואל ב כד:וStandard2,135

וַיָּבֹאוּ הַגִּלְעָדָה וְאֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי וַיָּבֹאוּ דָּנָה יַּעַן וְסָבִיב אֶל־צִידֽוֹן

then they came to Gilead, and to the land of Tahtim-hodshi; and they came to Dan-jaan, and round about to Zidon,

Verse 7ז׳2 Samuel 24:7 · שמואל ב כד:זStandard2,027

וַיָּבֹאוּ מִבְצַר־צֹר וְכָל־עָרֵי הַחִוִּי וְהַֽכְּנַעֲנִי וַיֵּֽצְאוּ אֶל־נֶגֶב יְהוּדָה בְּאֵר שָֽׁבַע

and came to the stronghold of Tyre, and to all the cities of the Hivites, and of the Canaanites; and they went out to the south of Judah, at Beer-sheba.

Verse 8ח׳2 Samuel 24:8 · שמואל ב כד:חStandard3,344

וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל־הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם יְרוּשָׁלִָֽם

So when they had gone to and fro through all the land, they came to Jerusalem at the end of nine months and twenty days.

Verse 9ט׳2 Samuel 24:9 · שמואל ב כד:טStandard6,189

וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת־מִסְפַּר מִפְקַד־הָעָם אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִֽישׁ־חַיִל שֹׁלֵֽף חֶרֶב וְאִישׁ יְהוּדָה חֲמֵשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף אִֽישׁ

And Joab gave up the sum of the numbering of the people unto the king; and there were in Israel eight hundred thousand valiant men that drew the sword; and the men of Judah were five hundred thousand men.

Verse 10י׳2 Samuel 24:10 · שמואל ב כד:יStandard5,829

וַיַּךְ לֵב־דָּוִד אֹתוֹ אַחֲרֵי־כֵן סָפַר אֶת־הָעָם וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־יְהוָה חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְעַתָּה יְהוָה הַֽעֲבֶר־נָא אֶת־עֲוֺן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹֽד

And David’s heart smote him after that he had numbered the people. And David said unto the LORD: ‘I have sinned greatly in what I have done; but now, O LORD, put away, I beseech Thee, the iniquity of Thy servant; for I have done very foolishly.’

Verse 11י״א2 Samuel 24:11 · שמואל ב כד:יאStandard1,143

וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר וּדְבַר־יְהוָה הָיָה אֶל־גָּד הַנָּבִיא חֹזֵה דָוִד לֵאמֹֽר

And when David rose up in the morning, the word of the LORD came unto the prophet Gad, David’s seer, saying:

Verse 12י״ב2 Samuel 24:12 · שמואל ב כד:יבStandard3,132

הָלוֹךְ וְדִבַּרְתָּ אֶל־דָּוִד כֹּה אָמַר יְהוָה שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נוֹטֵל עָלֶיךָ בְּחַר־לְךָ אַֽחַת־מֵהֶם וְאֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ

’Go and speak unto David: Thus saith the LORD: I lay upon thee three things; choose thee one of them, that I may do it unto thee.’

Verse 13י״ג2 Samuel 24:13 · שמואל ב כד:יגStandard8,014

וַיָּבֹא־גָד אֶל־דָּוִד וַיַּגֶּד־לוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ הֲתָבוֹא לְךָ שֶֽׁבַע שָׁנִים רָעָב בְּאַרְצֶךָ אִם־שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נֻסְךָ לִפְנֵֽי־צָרֶיךָ וְהוּא רֹדְפֶךָ וְאִם־הֱיוֹת שְׁלֹשֶׁת יָמִים דֶּבֶר בְּאַרְצֶךָ עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה־אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָּבָֽר

So Gad came to David, and told him, and said unto him: ‘Shall seven years of famine come unto thee in thy land? or wilt thou flee three months before thy foes while they pursue thee? or shall there be three days’pestilence in thy land? now advise thee, and consider what answer I shall return to Him that sent Me.’

Verse 14י״ד2 Samuel 24:14 · שמואל ב כד:ידStandard1,692

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־גָּד צַר־לִי מְאֹד נִפְּלָה־נָּא בְיַד־יְהוָה כִּֽי־רַבִּים רחמו וּבְיַד־אָדָם אַל־אֶפֹּֽלָה

And David said unto Gad: ‘I am in a great strait; let us fall now into the hand of the LORD; for His mercies are great; and let me not fall into the hand of man.’

Verse 15ט״ו2 Samuel 24:15 · שמואל ב כד:טוStandard4,512

וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד־עֵת מוֹעֵד וַיָּמָת מִן־הָעָם מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע שִׁבְעִים אֶלֶף אִֽישׁ

So the LORD sent a pestilence upon Israel from the morning even to the time appointed; and there died of the people from Dan even to Beer-sheba seventy thousand men.

Verse 16ט״ז2 Samuel 24:16 · שמואל ב כד:טזStandard5,359

וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ יְרֽוּשָׁלִַם לְשַׁחֲתָהּ וַיִּנָּחֶם יְהוָה אֶל־הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ יְהוָה הָיָה עִם־גֹּרֶן האורנה הַיְבֻסִֽי

And when the angel stretched out his hand toward Jerusalem to destroy it, the LORD repented Him of the evil, and said to the angel that destroyed the people: ‘It is enough; now stay thy hand.’ And the angel of the LORD was by the threshing-floor of Araunah the Jebusite.

Verse 17י״ז2 Samuel 24:17 · שמואל ב כד:יזStandard4,584

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־יְהוָה בִּרְאֹתוֹ אֶֽת־הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה בָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִֽי

And David spoke unto the LORD when he saw the angel that smote the people, and said: ‘Lo, I have sinned, and I have done iniquitously; but these sheep, what have they done? let Thy hand, I pray Thee, be against me, and against my father’s house.’

Verse 18י״ח2 Samuel 24:18 · שמואל ב כד:יחStandard1,410

וַיָּבֹא־גָד אֶל־דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַֽיהוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן ארניה הַיְבֻסִֽי

And Gad came that day to David, and said unto him: ‘Go up, rear an altar unto the LORD in the threshing-floor of Araunah the Jebusite.’

Verse 19י״ט2 Samuel 24:19 · שמואל ב כד:יטStandard1,011

וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר־גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֽה

And David went up according to the saying of Gad, as the LORD commanded.

Verse 20כ׳2 Samuel 24:20 · שמואל ב כד:כStandard4,020

וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה וַיַּרְא אֶת־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־עֲבָדָיו עֹבְרִים עָלָיו וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָֽרְצָה

And Araunah looked forth, and saw the king and his servants coming on toward him; and Araunah went out, and bowed down before the king with his face to the ground.

Verse 21כ״א2 Samuel 24:21 · שמואל ב כד:כאStandard4,356

וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִֽי־הַמֶּלֶךְ אֶל־עַבְדּוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת־הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַֽיהוָה וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָֽם

And Araunah said: ‘Wherefore is my lord the king come to his servant?’ And David said: ‘To buy the threshing-floor of thee, to build an altar unto the LORD, that the plague may be stayed from the people.’

Verse 22כ״ב2 Samuel 24:22 · שמואל ב כד:כבStandard2,683

וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל־דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בעינו רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִֽים

And Araunah said unto David: ‘Let my lord the king take and offer up what seemeth good unto him; behold the oxen for the burnt-offering, and the threshing-instruments and the furniture of the oxen for the wood.’

Verse 23כ״ג2 Samuel 24:23 · שמואל ב כד:כגStandard2,089

הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל־הַמֶּלֶךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶֽךָ

All this did Araunah the king give unto the king. And Araunah said unto the king: ‘The LORD thy God accept thee.’

Verse 24כ״ד2 Samuel 24:24 · שמואל ב כד:כדStandard5,187

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־אֲרַוְנָה לֹא כִּֽי־קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאֽוֹתְךָ בִּמְחִיר וְלֹא אַעֲלֶה לַיהוָה אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם וַיִּקֶן דָּוִד אֶת־הַגֹּרֶן וְאֶת־הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּֽׁים

And the king said unto Araunah: ‘Nay; but I will verily buy it of thee at a price; neither will I offer burnt-offerings unto the LORD my God which cost me nothing.’ So David bought the threshing-floor and the oxen for fifty shekels of silver.

Verse 25כ״ה2 Samuel 24:25 · שמואל ב כד:כהStandard4,196

וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַֽיהוָה וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר יְהוָה לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵֽל

And David built there an altar unto the LORD, and offered burnt-offerings and peace-offerings. So the LORD was entreated for the land, and the plague was stayed from Israel.