שמואל ב י״ד2 Samuel 14

Verse 1א׳2 Samuel 14:1 · שמואל ב יד:אStandard1,102

וַיֵּדַע יוֹאָב בֶּן־צְרֻיָה כִּֽי־לֵב הַמֶּלֶךְ עַל־אַבְשָׁלֽוֹם

Now Joab the son of Zeruiah perceived that the king’s heart was toward Absalom.

Verse 2ב׳2 Samuel 14:2 · שמואל ב יד:בStandard6,547

וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִֽתְאַבְּלִי־נָא וְלִבְשִׁי־נָא בִגְדֵי־אֵבֶל וְאַל־תָּסוּכִי שֶׁמֶן וְהָיִית כְּאִשָּׁה זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלֶת עַל־מֵֽת

And Joab sent to Tekoa, and fetched thence a wise woman, and said unto her: ‘I pray thee, feign thyself to be a mourner, and put on mourning apparel, I pray thee, and anoint not thyself with oil, but be as a woman that had a long time mourned for the dead;

Verse 3ג׳2 Samuel 14:3 · שמואל ב יד:גStandard2,571

וּבָאת אֶל־הַמֶּלֶךְ וְדִבַּרְתְּ אֵלָיו כַּדָּבָר הַזֶּה וַיָּשֶׂם יוֹאָב אֶת־הַדְּבָרִים בְּפִֽיהָ

and go in to the king, and speak on this manner unto him.’ So Joab put the words in her mouth.

Verse 4ד׳2 Samuel 14:4 · שמואל ב יד:דStandard5,325

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקֹעִית אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתִּפֹּל עַל־אַפֶּיהָ אַרְצָה וַתִּשְׁתָּחוּ וַתֹּאמֶר הוֹשִׁעָה הַמֶּֽלֶךְ

And when the woman of Tekoa spoke to the king, she fell on her face to the ground, and prostrated herself, and said: ‘Help, O king.’

Verse 5ה׳2 Samuel 14:5 · שמואל ב יד:הStandard2,432

וַיֹּֽאמֶר־לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה־לָּךְ וַתֹּאמֶר אֲבָל אִשָּֽׁה־אַלְמָנָה אָנִי וַיָּמָת אִישִֽׁי

And the king said unto her: ‘What aileth thee?’ And she answered: ‘Of a truth I am a widow, my husband being dead.

Verse 6ו׳2 Samuel 14:6 · שמואל ב יד:וStandard3,880

וּלְשִׁפְחָֽתְךָ שְׁנֵי בָנִים וַיִּנָּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה וְאֵין מַצִּיל בֵּֽינֵיהֶם וַיַּכּוֹ הָאֶחָד אֶת־הָאֶחָד וַיָּמֶת אֹתֽוֹ

And thy handmaid had two sons, and they two strove together in the field, and there was none to part them, but the one smote the other, and killed him.

Verse 7ז׳2 Samuel 14:7 · שמואל ב יד:זStandard10,538

וְהִנֵּה קָמָה כָֽל־הַמִּשְׁפָּחָה עַל־שִׁפְחָתֶךָ וַיֹּֽאמְרוּ תְּנִי אֶת־מַכֵּה אָחִיו וּנְמִתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו אֲשֶׁר הָרָג וְנַשְׁמִידָה גַּם אֶת־הַיּוֹרֵשׁ וְכִבּוּ אֶת־גַּֽחַלְתִּי אֲשֶׁר נִשְׁאָרָה לְבִלְתִּי שום־לְאִישִׁי שֵׁם וּשְׁאֵרִית עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָֽה

And, behold, the whole family is risen against thy handmaid, and they said: Deliver him that smote his brother, that we may kill him for the life of his brother whom he slew, and so destroy the heir also. Thus will they quench my coal which is left, and will leave to my husband neither name nor remainder upon the face of the earth.’

Verse 8ח׳2 Samuel 14:8 · שמואל ב יד:חStandard1,515

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־הָאִשָּׁה לְכִי לְבֵיתֵךְ וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלָֽיִךְ

And the king said unto the woman: ‘Go to thy house, and I will give charge concerning thee.’

Verse 9ט׳2 Samuel 14:9 · שמואל ב יד:טStandard3,361

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקוֹעִית אֶל־הַמֶּלֶךְ עָלַי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הֶעָוֺן וְעַל־בֵּית אָבִי וְהַמֶּלֶךְ וְכִסְאוֹ נָקִֽי

And the woman of Tekoa said unto the king: ‘My lord, O king, the iniquity be on me, and on my father’s house; and the king and his throne be guiltless.’

Verse 10י׳2 Samuel 14:10 · שמואל ב יד:יStandard1,927

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַֽמְדַבֵּר אֵלַיִךְ וַֽהֲבֵאתוֹ אֵלַי וְלֹֽא־יֹסִיף עוֹד לָגַעַת בָּֽךְ

And the king said: ‘Whosoever saith aught unto thee, bring him to me, and he shall not touch thee any more.’