שמואל א כ״ד1 Samuel 24

Verse 1א׳1 Samuel 24:1 · שמואל א כד:אStandard1,517

וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵֽין־גֶּֽדִי

And David went up from thence, and dwelt in the strongholds of En-gedi.

Verse 2ב׳1 Samuel 24:2 · שמואל א כד:בStandard3,115

וַיְהִי כַּֽאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּֽדִי

And it came to pass, when Saul was returned from following the Philistines, that it was told him, saying: ‘Behold, David is in the wilderness of En-gedi.’

Verse 3ג׳1 Samuel 24:3 · שמואל א כד:גStandard4,807

וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִד וַֽאֲנָשָׁיו עַל־פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִֽים

Then Saul took three thousand chosen men out of all Israel, and went to seek David and his men upon the rocks of the wild goats.

Verse 4ד׳1 Samuel 24:4 · שמואל א כד:דStandard4,637

וַיָּבֹא אֶל־גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל־הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת־רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִֽים

And he came to the sheepcotes by the way, where was a cave; and Saul went in to cover his feet. Now David and his men were sitting in the innermost parts of the cave.

Verse 5ה׳1 Samuel 24:5 · שמואל א כד:הStandard6,703

וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲֽשֶׁר־אָמַר יְהוָה אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת־איביך בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת־כְּנַֽף־הַמְּעִיל אֲשֶׁר־לְשָׁאוּל בַּלָּֽט

And the men of David said unto him: ‘Behold the day in which the LORD hath said unto thee: Behold, I will deliver thine enemy into thy hand, and thou shalt do to him as it shall seem good unto thee.’ Then David arose, and cut off the skirt of Saul’s robe privily.

Verse 6ו׳1 Samuel 24:6 · שמואל א כד:וStandard3,449

וַֽיְהִי אַֽחֲרֵי־כֵן וַיַּךְ לֵב־דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאֽוּל

And it came to pass afterward, that David’s heart smote him, because he had cut off Saul’s skirt.

Verse 7ז׳1 Samuel 24:7 · שמואל א כד:זStandard3,224

וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵֽיהוָה אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לַֽאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּֽי־מְשִׁיחַ יְהוָה הֽוּא

And he said unto his men: ‘The LORD forbid it me, that I should do this thing unto my lord, the LORD’S anointed, to put forth my hand against him, seeing he is the LORD’S anointed.’

Verse 8ח׳1 Samuel 24:8 · שמואל א כד:חStandard3,742

וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת־אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל־שָׁאוּל וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּֽרֶךְ

So David checked his men with these words, and suffered them not to rise against Saul. And Saul rose up out of the cave, and went on his way.

Verse 9ט׳1 Samuel 24:9 · שמואל א כד:טStandard4,160

וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי־כֵן וַיֵּצֵא מן־המערה וַיִּקְרָא אַֽחֲרֵי־שָׁאוּל לֵאמֹר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַֽחֲרָיו וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ

David also arose afterward, and went out of the cave, and cried after Saul, saying: ‘My lord the king.’ And when Saul looked behind him, David bowed with his face to the earth, and prostrated himself.

Verse 10י׳1 Samuel 24:10 · שמואל א כד:יStandard3,662

וַיֹּאמֶר דָּוִד לְשָׁאוּל לָמָּה תִשְׁמַע אֶת־דִּבְרֵי אָדָם לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶֽךָ

And David said to Saul: ‘Wherefore hearkenest thou to men’s words, saying: Behold, David seeketh thy hurt?

Verse 11י״א1 Samuel 24:11 · שמואל א כד:יאStandard4,600

הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר־נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגֲךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ וָאֹמַר לֹא־אֶשְׁלַח יָדִי בַּֽאדֹנִי כִּי־מְשִׁיחַ יְהוָה הֽוּא

Behold, this day thine eyes have seen how that the LORD had delivered thee to-day into my hand in the cave; and some bade me kill thee; but mine eye spared thee; and I said: I will not put forth my hand against my lord; for he is the LORD’S anointed.

Verse 12י״ב1 Samuel 24:12 · שמואל א כד:יבStandard6,823

וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת־כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי כִּי בְּכָרְתִי אֶת־כְּנַף מְעִֽילְךָ וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ דַּע וּרְאֵה כִּי אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע וְלֹא־חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה צֹדֶה אֶת־נַפְשִׁי לְקַחְתָּֽהּ

Moreover, my father, see, yea, see the skirt of thy robe in my hand; for in that I cut off the skirt of thy robe, and killed thee not, know thou and see that there is neither evil nor transgression in my hand, and I have not sinned against thee, though thou layest wait for my soul to take it.

Verse 13י״ג1 Samuel 24:13 · שמואל א כד:יגStandard1,470

יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּנְקָמַנִי יְהוָה מִמֶּךָּ וְיָדִי לֹא תִֽהְיֶה־בָּֽךְ

The LORD judge between me and thee, and the LORD avenge me of thee; but my hand shall not be upon thee.

Verse 14י״ד1 Samuel 24:14 · שמואל א כד:ידStandard3,185

כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וְיָדִי לֹא תִֽהְיֶה־בָּֽךְ

As saith the proverb of the ancients: Out of the wicked cometh forth wickedness; but my hand shall not be upon thee.

Verse 15ט״ו1 Samuel 24:15 · שמואל א כד:טוStandard3,553

אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף אַֽחֲרֵי כֶּלֶב מֵת אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָֽד

After whom is the king of Israel come out? after whom dost thou pursue? after a dead dog, after a flea.

Verse 16ט״ז1 Samuel 24:16 · שמואל א כד:טזStandard2,298

וְהָיָה יְהוָה לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת־רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶֽךָ

The LORD therefore be judge, and give sentence between me and thee, and see, and plead my cause, and deliver me out of thy hand.’

Verse 17י״ז1 Samuel 24:17 · שמואל א כד:יזStandard3,493

וַיְהִי כְּכַלּוֹת דָּוִד לְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הֲקֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד וַיִּשָּׂא שָׁאוּל קֹלוֹ וַיֵּֽבְךְּ

And it came to pass, when David had made an end of speaking these words unto Saul, that Saul said: ‘Is this thy voice, my son David?’ And Saul lifted up his voice, and wept.

Verse 18י״ח1 Samuel 24:18 · שמואל א כד:יחStandard2,898

וַיֹּאמֶר אֶל־דָּוִד צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָֽה

And he said to David: ‘Thou art more righteous than I; for thou hast rendered unto me good, whereas I have rendered unto thee evil.

Verse 19י״ט1 Samuel 24:19 · שמואל א כד:יטStandard4,992

ואת הִגַּדְתָּ הַיּוֹם אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתָה אִתִּי טוֹבָה אֵת אֲשֶׁר סִגְּרַנִי יְהוָה בְּיָדְךָ וְלֹא הֲרַגְתָּֽנִי

And thou hast declared this day how that thou hast dealt well with me; forasmuch as when the LORD had delivered me up into thy hand, thou didst not kill me.

Verse 20כ׳1 Samuel 24:20 · שמואל א כד:כStandard4,172

וְכִֽי־יִמְצָא אִישׁ אֶת־אֹיְבוֹ וְשִׁלְּחוֹ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וַֽיהוָה יְשַׁלֶּמְךָ טוֹבָה תַּחַת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה לִֽי

For if a man find his enemy, will he let him go well away? wherefore the LORD reward thee good for that which thou hast done unto me this day.

Verse 21כ״א1 Samuel 24:21 · שמואל א כד:כאStandard2,909

וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵֽל

And now, behold, I know that thou shalt surely be king, and that the kingdom of Israel shall be established in thy hand.

Verse 22כ״ב1 Samuel 24:22 · שמואל א כד:כבStandard4,926

וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בַּֽיהוָה אִם־תַּכְרִית אֶת־זַרְעִי אַֽחֲרָי וְאִם־תַּשְׁמִיד אֶת־שְׁמִי מִבֵּית אָבִֽי

Swear now therefore unto me by the LORD, that thou wilt not cut off my seed after me, and that thou wilt not destroy my name out of my father’s house.’

Verse 23כ״ג1 Samuel 24:23 · שמואל א כד:כגStandard2,370

וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לְשָׁאוּל וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל אֶל־בֵּיתוֹ וְדָוִד וַֽאֲנָשָׁיו עָלוּ עַל־הַמְּצוּדָֽה

And David swore unto Saul. And Saul went home; but David and his men got them up unto the stronghold.