יורה דעה פ״טYoreh De'ah 89

Se’if 1א׳

אָכַל בָּשָׂר, אֲפִלּוּ שֶׁל חַיָּה וָעוֹף, לֹא יֹאכַל גְּבִינָה אַחֲרָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שֵׁשׁ שָׁעוֹת. וַאֲפִלּוּ אִם שָׁהָה כַּשִּׁעוּר, אִם יֵשׁ בָּשָׂר בֵּין הַשִּׁנַּיִם, צָרִיךְ לַהֲסִירוֹ. וְהַלּוֹעֵס לְתִינוֹק, צָרִיךְ לְהַמְתִּין. הַגָּה: וְאִם מָצָא אַחַר כָּךְ בָּשָׂר שֶׁבֵּין הַשִּׁנַּיִם, וּמְסִירוֹ, צָרִיךְ לְהָדִיחַ פִּיו קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל גְּבִינָה (הר"ן פכ"ה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין צְרִיכִין לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת, רַק מִיָּד אִם סִלֵּק וּבֵרַךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן, מֻתָּר עַל יְדֵי קִנּוּחַ וַהֲדָחָה (תוס' וּמָרְדְּכַי פכ"ה וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י וְהג"ה מַיְמוֹנִי פ"ט דמ"א וְראבי"ה). וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, לְהַמְתִּין אַחַר אֲכִילַת הַבָּשָׂר שָׁעָה אַחַת, וְאוֹכְלִין אַחַר כָּךְ גְּבִינָה. מִיהוּ צְרִיכִים לְבָרֵךְ גַּם כֵּן בִּרְכַת הַמָּזוֹן אַחַר הַבָּשָׂר (עַל פִּי הָאָרֹךְ וְהַגָּהוֹת ש"ד), דְּאָז הָוֵי כִּסְעֻדָּה אַחֶרֶת, דְּמֻתָּר לֶאֱכֹל לְדִבְרֵי הַמְקִלִּין. אֲבָל בְּלֹא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לֹא מֵהָנֵי הַמְתָּנַת שָׁעָה. וְאֵין חִלּוּק אִם הִמְתִּין הַשָּׁעָה קֹדֶם בִּרְכַת הַמָּזוֹן, אוֹ אַחַר כָּךְ (ד"ע ממהרא"י וְלַאֲפוּקֵי או"ה). וְאִם מָצָא בָּשָׂר בֵּין שִׁנָּיו, אַחַר הַשָּׁעָה, צָרִיךְ לְנַקְּרוֹ וְלַהֲסִירוֹ (ד"ע מִמַּשְׁמָעוּת הר"ן הנ"ל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְבָרֵךְ בִּרְכַת הַמָּזוֹן עַל מְנַת לֶאֱכֹל גְּבִינָה (אָרֹךְ בְּשֵׁם מהר"ח), אֲבָל אֵין נִזְהָרִין בָּזֶה. וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִים לְהַמְתִּין שֵׁשׁ שָׁעוֹת אַחַר אֲכִילַת בָּשָׂר לִגְבִינָה, וְכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת.

One who eats meat, even of a wild animal or fowl, does not eat cheese afterwards until he waits six hours. Even if he waits that period, if he has meat between his teeth he has to remove it. One who chews food for a child has to wait. Rema If afterwards he finds meat between his teeth and removes it, he has to wipe his mouth out before eating cheese (Ran chapter 25). There are those that say that he doesn't have to wait six hours, but rather immediately if he finishes the meal and says the concluding blessing, it is permissible after wiping and rinsing his mouth (Tosafot Hullin 105a - "At the next meal", Mordechai chapter 25, Haga'ot Ashri, Haga'ot Maimoniot chapter 9 of forbidden foods, and Ravya). The simple custom in our countries is to wait after eating meat one hour and to eat cheese afterwards, but you have to say the concluding blessing after the meat (HaAruch, Haga'ot Shaarei Dura) because then it's like a new meal and permissible to eat according to the lenient view. But with no blessing, waiting alone does not good. It doesn't matter if you waited before the blessing or afterwards (his own reasoning, from the Mahari, as opposed to the Issur v'Heter). If he finds meat between his teeth after the hour, he has to pull it out (his own reasoning, from the Ran above). And there are those that say not to say the concluding blessing in order to eat cheese (Aruch in the name of Maharach) but we're not careful about this. And some are careful to wait six hours after eating meat before eating cheese, and it's proper to do so.

Se’if 2ב׳

אָכַל גְּבִינָה, מֻתָּר לֶאֱכֹל אַחֲרָיו בָּשָׂר, מִיָּד, וּבִלְבַד שֶׁיְּעַיֵּן יָדָיו שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּם דָּבָר מֵהַגְּבִינָה נִדְבָּק בָּהֶם. וְאִם הָיָה בַּלַּיְלָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְעַיֵּן אוֹתָם הֵיטֵב, צָרִיךְ לְרָחֲצָם. וְצָרִיךְ לְקַנֵּחַ פִּיו וְלַהֲדִיחוֹ. וְהַקִּנּוּחַ הוּא שֶׁיִּלְעֹס פַּת וִיקַנַּח בּוֹ פִּיו יָפֶה, וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה, חוּץ מִקִּמְחָא וְתַמְרֵי וְיַרְקָא, לְפִי שֶׁהֵם נִדְבָּקִים בַּחֲנִיכַיִם (פי' מָקוֹם לְמַעְלָה מִבֵּית הַבְּלִיעָה קָרוֹב לַשִּׁנַּיִם) וְאֵין מְקַנְּחִים יָפֶה. וְאַחַר כָּךְ יָדִיחַ פִּיו בְּמַיִם אוֹ בְּיַיִן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּבְשַׂר בְּהֵמָה וְחַיָּה. אֲבָל אִם בָּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר עוֹף, אַחַר גְּבִינָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא קִנּוּחַ וְלֹא נְטִילָה. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בְּבָשָׂר אַחַר גְּבִינָה (מָרְדְּכַי בְּשֵׁם מַהֲרַ"ם וּבֵית יוֹסֵף בְּא"ח סִימָן קע"ג), וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁכָּל שֶׁהַגְּבִינָה קָשָׁה אֵין אוֹכְלִין אַחֲרֶיהָ אֲפִלּוּ בְּשַׂר עוֹף, כְּמוֹ בִּגְבִינָה אַחַר בָּשָׂר. (וְכֵן הוּא בַּזֹּהַר). וְיֵשׁ מְקִלִּין. וְאֵין לִמְחוֹת, רַק שֶׁיַּעֲשׂוּ קִנּוּחַ וַהֲדָחָה וּנְטִילַת יָדַיִם. מִיהוּ טוֹב לְהַחְמִיר.

If one ate cheese it is permissible to eat meat immediately afterwards as long as one examines one's hands, so that one should not have any pieces of cheese attached to them, and if it is night and one is therefore unable to examine them thoroughly one must wash them. One must clean one's mouth and rinse it out. One cleans it by chewing bread, thereby thoroughly cleaning his mouth with it, and one can do this with anything that one chooses, except with flour, dates, or vegetables, because they attach to the palate (the area above the esophagus close to the teeth) and do not wipe well. Afterwards one should rinse one's mouth with water or wine. This was all stated in regard to meat of domestic or wild animals, but if one wishes to eat poultry after cheese there is no need for cleaning or rinsing. Rema: some are stringent (to wait six hours) even with meat after cheese (Mordechai in the name of the Maharam and Bet Yosef, Bach siman 173) and so is the custom with hard cheese, we do not eat afterwards even poultry, like with cheese after meat (and so it is in the Zohar). Some are lenient, and one should not protest against them, but they should do cleaning, rinsing, and washing of the hands, and it is better to be stringent.

Se’if 3ג׳

אָכַל תַּבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר, מֻתָּר לֶאֱכֹל אַחֲרָיו תַּבְשִׁיל שֶׁל גְּבִינָה; וְהַנְּטִילָה בֵּינֵיהֶם אֵינָהּ אֶלָּא רְשׁוּת. וְיֵשׁ מַצְרִיכִים נְטִילָה (שְׁעָרִים וְהַגָּהוֹת ש"ד). אֲבָל אִם בָּא לֶאֱכֹל הַגְּבִינָה עַצְמָהּ אַחַר תַּבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר, אוֹ הַבָּשָׂר עַצְמוֹ אַחַר תַּבְשִׁיל שֶׁל גְּבִינָה, חוֹבָה לִטֹּל יָדָיו. הַגָּה: וְשֻׁמָּן שֶׁל בָּשָׂר, דִּינוֹ כְּבָשָׂר עַצְמוֹ (רַשְׁבָּ"א סִימָן ש"ז וּמָרְדְּכַי וְהַגָּהַת ש"ד). וְנָהֲגוּ עַכְשָׁו לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גְּבִינָה אַחַר תַּבְשִׁיל בָּשָׂר, כְּמוֹ אַחַר בָּשָׂר עַצְמוֹ, וְאֵין לְשַׁנּוֹת וְלִפְרֹץ גָּדֵר (אָרֹךְ וּבֵית יוֹסֵף). מִיהוּ אִם אֵין בָּשָׂר בַּתַּבְשִׁיל, רַק שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בִּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, מֻתָּר לֶאֱכֹל אַחֲרָיו גְּבִינָה (שָׁם), וְאֵין בּוֹ מִנְהָג לְהַחְמִיר. וְכֵן נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר אַחַר תַּבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גְּבִינָה אוֹ חָלָב, מִיהוּ יֵשׁ לִטֹּל יָדָיו בֵּינֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ לֹא יֹאכַל בָּשָׂר מַמָּשׁ רַק תַּבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר אַחַר תַּבְשִׁיל שֶׁל גְּבִינָה, אִם נָגַע בָּהֶן בְּיָדָיו (בִּשְׁעָרִים וְהג"ה שַׁעֲרֵי דּוּרָא). שַׁמָּשׁ הַמְשַׁמֵּשׁ בִּסְעֻדָּה וְנוֹגֵעַ בָּאֳכָלִין, אֵינוֹ צָרִיךְ נְטִילָה, דְּלֹא הִצְרִיכוּ נְטִילָה רַק לָאוֹכְלִים (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ"י).

If one ate a cooked dish made with meat, it is permitted to eat afterward a cooked dish made with cheese, and washing between them is only optional. And there are those that require washing. But if one comes to eat cheese itself after a cooked dish made with meat or [to eat] meat itself after a cooked dish made with cheese, it is an obligation to wash his hands [between the foods]. Rema: And fat of meat has the law of meat itself. And our custom now is to be stringent to not eat cheese after a cooked dish made with meat just like after eating meat itself, and one should not change this and break this fence. However, if there is no meat in the cooked dish, only that it was cooked in a pot used for meat, it is permitted to eat cheese afterward, and there is no custom to be stringent. And so too is the custom to eat meat after a cooked dish that has cheese or milk in it. However, there is [reason] to wash one's hands between them, and this is even [in a case where] one didn't eat actual meat but rather only a cooked dish made with meat after a cooked dish made with cheese if he touched them with his hands. A servant that prepares the meal and touches the food is not required to wash because we only require washing for those eating.