יורה דעה ס״בYoreh De'ah 62

Se’if 1א׳

אֵבֶר מִן הַחַי אָסוּר בִּבְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף.

A limb from a live animal is forbidden from a domesticated animal, a wild animal, or fowl.

Se’if 2ב׳

אֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי, אָסוּר, וּבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי אָסוּר, מִשּׁוּם וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה (שְׁמוֹת כב, ל) וְאֲפִלּוּ הַפּוֹרֵשׁ מֵהַבְּהֵמָה וַעֲדַיִן הוּא בְּתוֹכָהּ, כְּגוֹן שֶׁנֶּחְתַּךְ מֵהַטְּחוֹל אוֹ מֵהַכְּלָיוֹת וְנִשְׁאֲרָה הַחֲתִיכָה בְּתוֹכָהּ, אָסוּר.

A limb that separates from a live animal is forbidden. And flesh that separates from a live animal is forbidden because of "And the flesh in the field Treifah." And even what separates from the animal [but] is still inside it - such as [where it was] cut from the spleen or from the kidneys and the piece was left inside it - it is forbidden.

Se’if 3ג׳

אֵבֶר אוֹ בָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִים, אִם אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִחְיוֹת, אֲפִלּוּ אִם לֹא פֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ עַד לְאַחַר שְׁחִיטָה, אָסוּר. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן נ"ה. יַתֶּרֶת הָעוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מַטְרִיף הַבְּהֵמָה, מֻתָּר לְאָכְלָהּ, וְלֹא אָמְרִינַן יָתֵר כְּנָטוּל דָּמִי וְהָוֵי כְּאֵבֶר הַמְּדֻלְדָּל (א"ו הָאָרֹךְ) אֵבֶר הַנִּשְׁמָט מִמְּקוֹמוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מַטְרִיף הַבְּהֵמָה, מֻתָּר לְאָכְלוֹ, אַף אִם אֵין עוֹר וּבָשָׂר חוֹפִין רֻבּוֹ (רַשְׁבָּ"א סי' פ"ט) אֲבָל הַמִּנְהָג לְהַחְמִיר גַּם בָּזֶה (א"ו הָאָרֹךְ).

A limb or flesh that is minced (Injured) and can not be reattached back into the animal, even if it was separated after the shechita, It is forbidden (to eat it). Hagah: in Siman 55 states, the Yeteret (an extra piece of meat on the animal that does not cause the animal to no longer be considered kosher) is still on the animal. The animal is still kosher. Additionally, we do not say that a removed Yeter is considered like a minced limb (and forbidden). The Yeter can even be eaten. Nevertheless, the Rashba (שו"ת הרשב"א חלק א סימן פט) says that the minhag (tradition) is to be stringent (and not eat the Yeter meat).