יורה דעה רס״הYoreh De'ah 265

Siman 265 of 402 in Yoreh De'ah — 13 se'ifim

Se’if 1א׳

הַמָּל מְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה; וַאֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ בֵּין חֲתִיכַת הָעָרְלָה לַפְּרִיעָה: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. הַגָּה: וְאִם אֵין אֲבִי הַבֵּן אֵצֶל הַמִּילָה, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאָדָם אַחֵר מְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ, דַּהֲרֵי הַבֵּית דִּין מְצֻוִּין לְמוּלוֹ (רַמְבַּ"ם בְּשֵׁם י"א). וְנוֹהֲגִין שֶׁמִּי שֶׁתּוֹפֵס הַנַּעַר מְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ (טוּר וּבְשֵׁם רַאֲבָ"ד והַגָּהַת מיי' בְּשֵׁם סמ"ק). וְכֵן אִם הָאָב בְּכָאן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נָתִיב א' וְכֵן כָּתַב בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אַבּוּדַרְהַם). הָאָב וְהַמּוֹהֵל כְּשֶׁמְּבָרְכִים, צְרִיכִים לַעֲמֹד (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם ב"ה). אֲבָל הַתּוֹפֵס הַנַּעַר, כְּשֶׁמְּבָרֵךְ, נוֹהֲגִים שֶׁיּוֹשֵׁב וּמְבָרֵךְ. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל הָעָם שֶׁהֵם אֵצֶל הַמִּילָה יַעַמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲמֹד הָעָם בַּבְּרִית (מְלָכִים ב כג, ג). (מָרְדְּכַי פר"א דְּמִילָה וּבְכָל בּוֹ וְר' יְרוּחָם וְאַבּוּדַרְהַם וְתַנְיָא) וְכֵן נוֹהֲגִין מִלְּבַד הַתּוֹפֵס הַנַּעַר, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב. וְאִם אֲחֵרִים עוֹמְדִים שָׁם, אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כֵּן תַּכְנִיסֵהוּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲבִי הַבֵּן, אוֹ הַמּוֹהֵל, אוֹ אֶחָד מֵהָעָם מְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס: בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִטֹּל הֲדַס בְּיָדוֹ, וּמְבָרֵךְ עָלָיו, וּלְהָרִיחַ, וְאוֹמֵר: בא"י אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן וכו'. וְנוֹהֲגִין שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לִבְדָמַיִךְ חֲיִי, נוֹתֵן מֵהַיַּיִן בְּאֶצְבָּעוֹ וּפִי הַתִּינוֹק. וּכְשֶׁהַמּוֹהֵל מְבָרֵךְ בְּרָכָה זוֹ, רוֹחֵץ תְּחִלָּה יָדָיו וּפִיו, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ בִּנְקִיּוּת (אַבּוּדַרְהַם).

Order of the blessings of the Bris and Laws of Bris on fast day. The circumciser blesses “who sanctified us with his commandments and commanded us regarding circumcision.” The father blesses between the cutting of the foreskin and peeling back: “who sanctified us with his commandments and commanded us to bring him into the covenant of Abraham, our father.” Rema: If the father of the boy is not at the Bris, there are those who say that another man makes this blessing because the court is obligated to circumcise him (Rambam) and our practice is that the one who holds the boy makes this blessing (Tur in the name of the Raavad and Hagahot Maimoniyot in the name of the Smak). So too if the father is at the Bris, but does not know how to make the blessing (Rabbeinu Yerucham). The father and the mohel need to stand when they bless, but the one holding the boy customarily sits when he blesses. There are those who say that all people at the Bris must stand because it says that “all the nation stood in covenant.” This is our custom except for the one holding the boy who sits down. And if others are standing there, they say “just as you brought him into the covenant, so too should you bring him in to Torah, to the wedding canopy, and to good deeds.” The father or the mohel, or one of the people there blesses on a cup: “who creates the fruit of the vine.” And some have the custom to take a myrtle in their hands, to bless on it and to smell it. He says “Blessed are You, Adonoy our God, King of the Universe, who sanctified his dear one from the womb etc.” Our custom is when we reach “BeDamayich Chayii” to put wine on his finger and in the mouth of the baby. (And when the mohel makes the blessing, he should wipe his hands and mouth first so that he does it in cleanliness.) (Abudarham)

Se’if 2ב׳

אִם אֲבִי הַבֵּן הוּא מוֹהֵל בְּעַצְמוֹ, מְבָרֵךְ: לָמוּל אֶת הַבֵּן, לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם. וְיֵשׁ חוֹלְקִין, (טוּר בְּשֵׁם בַּעַל הָעִטּוּר), וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְחַלֵּק מִיהוּ אִם בֵּרַךְ לָמוּל, אוֹ שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת לְהַכְנִיסוֹ לְחוּד, יָצָא (וְכֵן מַשְׁמָע בְּהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי).

If the father of the boy is the mohel, he blesses “to circumcise a son” according to the Rambam. (But there are those who disagree, (Tur in the name of the Baal Haitur) and our custom is not to differentiate. However, if he blessed “limol” or “lehachnieso” alone, he has fulfilled his obligation) (Hagahot Maimoniyot)

Se’if 3ג׳

גֵּר שֶׁמָּל קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְקָטָן שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, כְּשֶׁמַּטִּיפִין מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית אֵינָם צְרִיכִים בְּרָכָה. וְכֵן אַנְדְּרוֹגִינוּס אֵין מְבָרְכִין עַל מִילָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ זָכָר וַדַּאי. הַגָּה: אֲבָל כְּשֶׁחוֹזְרִין עַל צִיצִין הַמְעַכְּבִים הַמִּילָה, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, אֲבָל אֵין לוֹמַר קַיֵּם אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וכו' (בִנְיָמִין זְאֵב סִימָן ל' בְּשֵׁם אֲגֻדָּה).

A convert who was circumcised before he converted, and a child who was born circumcised — when they let from them a drop of the blood of the covenant, they do not require a blessing. And likewise an androginos (one bearing the signs of both sexes): one does not recite a blessing over his circumcision, because he is not certainly male. Hagah [Rema]: But when they go back over shreds of skin that hold back the circumcision, one must go back and recite all the blessings; but one is not to say "Sustain this child" etc. (Binyamin Ze'ev, siman 30, in the name of Agudah).

Se’if 4ד׳

מַמְזֵר, כְּיִשְׂרָאֵל הוּא וּמְבָרְכִים עָלָיו בִּרְכַּת מִילָה עַד כּוֹרֵת הַבְּרִית, אֲבָל אֵין מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים. וּמְפַרְסְמִין בִּשְׁעַת מִילָתוֹ שֶׁהוּא מַמְזֵר. (מהרי"ל). בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְאַרְבָּעָה צוֹמוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס (טוּר בְּשֵׁם בַּעַל הָעִטּוּר וְעוֹד פּוֹסְקִים) ; מִיהוּ בְּג' צוֹמוֹת מֵהֶם, שֶׁהַיּוֹלֶדֶת אֵינָהּ מִתְעַנָּה, יָכוֹל לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס וְתִטְעֹם מִמֶּנּוּ הַיּוֹלֶדֶת, אִם הִיא שׁוֹמַעַת הַבְּרָכָה, וּמִתְכַּוֶּנֶת שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בִּדְבָרִים בֵּין שְׁמִיעַת הַבְּרָכָה לִשְׁתִיַּת הַכּוֹס. אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, שֶׁאֵין הַיּוֹלֶדֶת יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת, אֵין מְבָרְכִין עַל הַכּוֹס. וּבְתִשְׁעָה בְּאָב, אַסָא נָמֵי לֹא מַיְתִינָן מִטַּעֲמָא שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרֵךְ אַכּוֹס בְּכָל תַּעֲנִיּוֹת וְנוֹתְנִים הַבְּרָכָה לְתִינוֹקוֹת קְטַנִּים (תּוֹסָפוֹת בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמָרְדְּכַי דְּיוֹמָא) וְכֵן פָּסַק בַּטּוּר א"ח סִימָן תקנ"ט, וְכֵן נוֹהֲגִין. וּבְיוֹם כִּפּוּרִים נוֹהֲגִין לִתֵּן לַתִּינוֹק הַנִּמּוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר באו"ח סִימָן תרכ"א. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף בְּלֹא תַּעֲנִית יוֹצְאִים בָּזֶה (כָּל בּוֹ), אֲבָל אֵין נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא הַסַּנְדָּק שׁוֹתֶה כְּשֶׁאֵינוֹ תַּעֲנִית.

A mamzer (one born of a forbidden union) is as an Israelite, and they recite over him the blessing of the circumcision up to "who makes the covenant"; but they do not ask for mercy upon him. And they make it known at the time of his circumcision that he is a mamzer (Maharil). On the Day of Atonement and on the four fasts, one is not to recite the blessing over the cup (Tur in the name of the Ba'al haIttur, and other decisors); however, on three of those fasts, on which the woman who has given birth does not fast, he may recite the blessing over the cup and the woman who has given birth may taste from it, if she hears the blessing and intends not to interrupt with words between the hearing of the blessing and the drinking of the cup. But on the Day of Atonement and on the Ninth of Av, when the woman who has given birth cannot drink, they do not recite the blessing over the cup. And on the Ninth of Av we do not bring myrtle either, for the reason that one does not recite the blessing over spices at the going out of a Sabbath on which the Ninth of Av falls. Hagah [Rema]: And there are those who say that one recites the blessing over the cup on all fasts and gives the wine of the blessing to small children (Tosafot, chapter "With all things one may make an eruv", and Mordechai on Yoma); and so the Tur ruled in Orach Chayim, siman 559, and so is the practice. And on the Day of Atonement the practice is to give it to the child who was circumcised, as has been explained in Orach Chayim, siman 621. And there are those who say that even when it is not a fast one fulfils the obligation by this (Kol Bo); but the practice is not so; rather the sandak (the one who holds the child on his knees for the circumcision) drinks when it is not a fast.

Se’if 5ה׳

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת לָמוּל, יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ אִם שְׁנַיִם מָלִים, הָרִאשׁוֹן יְבָרֵךְ עַל הַמִּילָה וְעוֹלֶה גַּם לַשֵּׁנִי, וְהַשֵּׁנִי יְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד, וְעוֹלֶה גַּם לָרִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ אֵין הַנַּעַר לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתּוֹ עָלָיו, רַק שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ בֵּינְתַיִם. (ד"ע בְּבֵית יוֹסֵף וְלֹא כְּרַבֵּנוּ יְרוּחָם). הַגָּה: אֲבָל אִם שָׂח בֵּינְתַיִם אוֹ שֶׁלּא הָיָה דַּעְתּוֹ עַל הַב' מִתְּחִלָּה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ: אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד, עַל הָרִאשׁוֹן, וְלַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל מִילַת הַשֵּׁנִי. וְדַוְקָא אִם שָׂח בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָן צָרְכֵי הַמִּילָה, אֲבָל בְּצָרְכֵי מִילָה לֹא הָוֵי הֶפְסֵק (רַבֵּנוּ יְרוּחָם וּמָרְדְּכַי ס"פ כִּסוּי הַדָּם וְאַבּוּדַרְהַם). וַאֲפִלּוּ אִם שָׁכַח וּבֵרַךְ: אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד, לְאַחַר הָרִאשׁוֹן, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל הַמִּילָה, דִּבְרָכָה לֹא הָוֵי הֶפְסֵק (רַשְׁבָּ"א סִימָן שפ"ב וּבְכָל בּוֹ), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן כ"ח לְעִנְיַן כִּסּוּי דָּם. וְאִם שְׁנֵי הַיְלָדִים שֶׁל אָדָם אֶחָד, הָאָב אוֹמֵר: לְהַכְנִיסָם בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מָרְדְּכַי וְאַבּוּדַרְהַם), וְכֵן אוֹמֵר: קַיֵּם אֶת הַיְלָדִים, וְכו', וִיתַקֵּן כָּל צָרְכֵי הַמִּילָה לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּגוֹן הַנֵּר שֶׁמַּדְלִיקִין, יַעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד נֵר בִּפְנֵי עַצְמוֹ (מהרי"ל).

One who has two children to circumcise recites one blessing for the two of them; and even if two are circumcising, the first recites the blessing over the circumcision and it counts for the second as well, and the second recites "who sanctified the beloved one" and it counts for the first as well; and even if the boy is not before him at the time of the blessing, since his mind is on him — provided only that he does not divert his mind in between (his own opinion in the Beit Yosef, and not as Rabbeinu Yerucham). Hagah [Rema]: But if he talked in between, or his mind was not on the second from the start, he must recite "who sanctified the beloved one" over the first, and go back and recite the blessing over the circumcision of the second. And specifically where he talked of matters that are not the needs of the circumcision; but with the needs of the circumcision it is not an interruption (Rabbeinu Yerucham, and Mordechai at the end of chapter "Covering the blood", and Abudarham). And even if he forgot and recited "who sanctified the beloved one" after the first, he need not go back and recite the blessing over the circumcision, for a blessing is not an interruption (the Rashba, siman 382, and Kol Bo), as has been explained in siman 28 concerning the covering of the blood. And if the two children are of one man, the father says: "to bring them into the covenant of Abraham our father" (Beit Yosef in the name of Mordechai and Abudarham), and likewise says: "Sustain the children" etc.; and he should prepare all the needs of the circumcision for each one by itself — such as the candle that they light: he should make a candle for each one by itself (Maharil).

…and 8 more se'ifim in this siman.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Shulchan Aruch, Yoreh De'ah — Torat Emet 357 edition, via Sefaria — public domain

English: Sefaria Community Translation — CC0

English rendered from the Hebrew for this app — The Gematria's own rendering program. A rendering of the words, not a ruling; practical halacha is learned with a rav