אורח חיים תקס״חOrach Chayim 568

Se’if 1א׳

נָדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם זֶה וְשָׁכַח וְאָכַל, מַשְׁלִים תַּעֲנִיתוֹ; וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה תַּעֲנִית חֲלוֹם, אוֹ שֶׁהָיָה תַּעֲנִית צִבּוּר, אוֹ שֶׁהָיָה יוֹם יָדוּעַ לוֹ לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ רַבּוֹ; אֲבָל אִם נָדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם א' אוֹ שְׁנֵי יָמִים, וּכְשֶׁהִתְחִיל לְהִתְעַנּוֹת שָׁכַח וְאָכַל כַּזַּיִת, אִבֵּד תַּעֲנִיתוֹ וְחַיָּב לָצוּם יוֹם אַחֵר וְיֵשׁ מַחְמִירִין דַּאֲפִלּוּ בְּנָדַר לְהִתְעַנּוֹת יוֹם זֶה דְּחַיָּב לְהַשְׁלִים, מִכָּל מָקוֹם מַחְמִירִין לְהִתְעַנּוֹת יוֹם אַחֵר (ת"ה סִימָן קנ"ו).

If one takes a vow to fast on a certain day, and he then forgets and eats, he should still complete the fast. This applies to dream fasts, public fasts, or days that he knows to fast on like the day that his father or rabbi died. But if he vows to fast one or two days, and he forgets and eats a kezayit, he has "lost" his fast, and he must fast another day. (Rem"a: There are those who are stringent, saying that when he vowed to fast on a specific day, he is obligated to finish the fast but still must be stringent and fast another day (Trumat Hadeshen chapter 156)).

Se’if 2ב׳

הַנּוֹדֵר לָצוּם עֲשָׂרָה יָמִים בְּאֵיזֶה יוֹם שֶׁיִּרְצֶה, וְהָיָה מִתְעַנֶּה בְּיוֹם אֶחָד מֵהֶם וְהֻצְרַךְ לִדְבַר מִצְוָה אוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד אָדָם גָּדוֹל אוֹ שֶׁמִּצְטַעֵר (טוּר), הֲרֵי זֶה לוֹוֶה וּפוֹרֵעַ יוֹם אַחֵר, שֶׁהֲרֵי לֹא קָבַע הַיָּמִים בִּתְחִלַּת הַנֶּדֶר; אֲבָל אִם לֹא קִבֵּל עָלָיו קֹדֶם לָכֵן לְהִתְעַנּוֹת יוֹם אֶחָד, אֶלָּא בְּמִנְחָה קִבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת לְמָחָר, מִקְרֵי תַּעֲנִית זֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִלְווֹתוֹ. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן יוֹם זֶה מַמָּשׁ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת נִדְרוֹ: אֶתְעַנֶּה יוֹם פְּלוֹנִי, אוֹ אֶתְעַנֶּה ב' וְה' כָּל הַשָּׁנָה, אוֹ כְּדוֹמֶה לָזֶה (ת"ה סִימָן ער"ה וְכָל בּוֹ); וְכֵן אִם הָיָה תַּעֲנִית חֲלוֹם, אֵינוֹ יָכוֹל לִלְווֹתוֹ. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְווֹת וְלִפְרֹעַ תַּעֲנִית צִבּוּר (ת"ה סִימָן קנ"ו וְכָל בּוֹ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם); מִיהוּ תַּעֲנִית שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי שֶׁנּוֹהֲגִים לְהִתְעַנּוֹת אַחַר פֶּסַח וְסֻכּוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְאֵרַע בְּרִית מִילָה, מִצְוָה לֶאֱכֹל וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה, כִּי לֹא נָהֲגוּ לְהִתְעַנּוֹת בִּכְהַאי גַּוְנָא; וְדַוְקָא כְּשֶׁאוֹכְלִים שָׁם, אֲבָל אִם שׁוֹלְחִים לוֹ לְבֵיתוֹ, אֵין לוֹ לֶאֱכֹל. וְאִם קִבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִית בְּמִנְחָה, צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"א). יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם מִצְטַעֵר הַרְבֵּה בְּתַעֲנִיתוֹ יָכוֹל לִפְדּוֹתוֹ בְּמָמוֹן, וְהוּא הַדִּין בְּאֹנֶס אַחֵר (הָרֹא"שׁ בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד וְר' יְרוּחָם ני"ח ח"א); וְנִרְאֶה דַּוְקָא בְּקִבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית בְּעָלְמָא, אֲבָל אִם קִבְּלוֹ דֶּרֶךְ נֶדֶר, צָרִיךְ לְקַיֵּם נִדְרוֹ.

If one vows to fast for ten days, starting whenever he wants, and he was fasting on one of the days and needed to break the fast for a mitzvah or to honor a great man (Rem"a: or if he is in pain -Tur) he can "borrow and repay" his fast some other day, because the specific days were not set at the time of the vow. However, if he did not accept upon himself to fast some day and instead, in the afternoon prayer, he accepted a fast tomorrow, we think of this as "that fast," and he cannot borrow. Rem"a: This applies even more when he references an explicit day, i.e. if he says at the time of the vow, "I will fast on day x" or "I will fast on Monday and Thursday all year" or similar things (Trumat Hadeshen chapter 275 and Kol Bo). [End of Rem"a] He similarly cannot borrow if it is a fast for a dream. Rem"a: This applies even more to public fasts (Trumat Hadeshen chapter 156 and Kol Bo and Rabbeinu Yerucham). However, for the Monday-Thursday-Monday fasts that are done after Passover and Sukkot or even for the ten days of repentance, if a circumcision occurs, it is a mitzvah to eat and he need not dissolve the vow, as it is not the custom to fast in these circumstances. This only applies if the meal is there; however, if they send food to his home [following the festivity], he cannot eat. And [in such circumstances], if he accepted the fast in [yesterday's] afternoon prayer, he must fast. (Hagahot Maimoni chapter 1). There are those who say that if he is in great pain, he can redeem himself through payment, which is the rule for other cases of duress (the Ros"h in the name of the Raava"d and Rabbeinu Yerucham 55:1). This only applies when he accepted a fast; however, if he fasted it by way of a vow, he must fulfill his vow.

Se’if 3ג׳

מִי שֶׁנָּדַר לְהִתְעַנּוֹת כָּךְ תַּעֲנִיּוֹת, יָכוֹל לִדְחוֹתָם עַד יְמוֹת הַחֹרֶף וְיָכוֹל לִלְווֹת יוֹם אָרֹךְ וּלְשַׁלֵּם יוֹם קָצָר, דְּכָל אֶחָד מִקְרֵי יוֹם (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן ס' וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי).

One who vows to fast a certain number of fasts can push them off until the winter (Rem"a: and can borrow a long day and pay back with a short day, because each one is considered a day (Piskei Mahara"i siman 60 and Hagahot Mordechai)).