אורח חיים תקס״וOrach Chayim 566

Se’if 1א׳

בְּתַעֲנִית צִבּוּר אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא, וְחוֹתֵם: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה וְאִם שָׁכַח עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן קי"ט (סָעִיף ד'); וְקוֹרִים וַיְחַל בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה, בֵּין שֶׁחָל בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי בֵּין שֶׁחָל בִּשְׁאָר הַיָּמִים. הַגָּה: וּמַפְטִירִין בְּמִנְחָה, דִּרְשׁוּ, וּבְשַׁחֲרִית אֵין מַפְטִירִין, חוּץ מִבְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְקוֹרִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת (מַהֲרִי"ל). וְאִם מִתְעַנִּים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, קוֹרִים שַׁחֲרִית פָּרָשָׁה רְֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּמִנְחָה בְּשֶׁל תַּעֲנִית (ר"ן ספ"ק דְּתַעֲנִית וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רוֹקֵחַ).

On a communal fast, the leader says "Anenu" between the blessings for redemption and healing and finishes with "Blessed are You, God, who answers His people Israel at a time of troubles." (If he forgot, see above at the end of 119:4). We read "Moses sought the favor..." [Exodus 32:11] in the morning and afternoon prayers, whether it falls on Monday or Thursday or any other day. Rem"a: In the afternoon, we add the haftarah of "Seek out" ([Isaiah 55]) and in the morning there is no haftarah, except for on Tisha B'av. We read [in the afternoon] even if the fast is on Friday (Mahari"l). When fasting on Rosh Chodesh, we read the Rosh Chodesh reading in the morning and the fast day reading in the afternoon (Ra"n at the end of Chapter 1 of Ta'anit and Beit Yosef in the name of the Rokeach).

Se’if 2ב׳

כְּשֶׁהַצִּבּוּר גּוֹזְרִים תַּעֲנִית עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבֹא עֲלֵיהֶם, וְכֵן בְּתַעֲנִיּוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי שֶׁאַחַר הַפֶּסַח וְאַחַר הֶחָג, שֶׁנּוֹהֲגִים בְּאַשְׁכְּנַז לְהִתְעַנּוֹת הַצִּבּוּר, נָהֲגוּ הָרִאשׁוֹנִים לוֹמַר שְׁלִיחַ צִבּוּר עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא, וְלִקְרוֹת וַיְחַל. הַגָּה: מִיהוּ אִם קָבְעוּ הַתַּעֲנִית בְּב' וְה' אֵין דּוֹחִים פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ בְּשַׁחֲרִית, אֶלָּא קוֹרִין בְּשַׁחֲרִית בַּפָּרָשָׁה וְלָעֶרֶב קוֹרִין וַיְחַל, בִּלְבַד בה"ב שֶׁמִּתְעַנִּין אַחַר הַפֶּסַח וְסֻכּוֹת שֶׁקּוֹרִין שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וַיְחַל וְהָכֵי נָהוּג. וְיֵשׁ שֶׁתָּמְהוּ עֲלֵיהֶם וְהִקְשׁוּ עֲלֵיהֶם, וְהָרֹא"שׁ יִשֵּׁב קֻשְׁיָתָם; הִילְכָּךְ לְמִנְהַג הָרִאשׁוֹנִים שׁוֹמְעִין; וּמִיהוּ הֵיכָא שֶׁגּוֹזְרִים תַּעֲנִית שֶׁלֹּא לְשׁוּם צֹרֶךְ, אֶלָּא לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, יֵשׁ נוֹהֲגִים לְדוּנוֹ כְּתַעֲנִית צִבּוּר לְעִנְיַן עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא וּקְרִיאַת וַיְחַל, וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְדוּנוֹ כְּתַעֲנִית יָחִיד שֶׁאַף שְׁלִיחַ צִבּוּר אֵינוֹ אוֹמֵר עֲנֵנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְאֵין מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה.

When the community declares a fast for some problem that they encounter, for the Monday-Thursday-Monday fasts after Passover and Sukkot that are done communally in Ashkenazi places, the early authorities have the practice that the leader says Anenu between the blessings for redemption and healing and they read "Moses sought the favor..." Rem"a: However, if a fast was set for Monday and Thursday, this does not supersede the regular reading of the parsha in the morning. Rather, in the mornig they read the normal parsha and in the afternoon, they read "Moses sought the favor..." The exception is the Monday-Thursday-Monday fasts that happen after Passover and Sukkot, on which we read "Moses sought the favor" in the morning and the evening. Such is the practice. [End of Rem"a] There are those who expressed dismay at this practice and challenged it. the Ros"h answered the change. Therefore, we follow the early authorities. However, in places where they declare a fast for no reason just in order to cause repentance, there are those who treat it like a communal fast with respect to Anenu between redemption and healing and the Torah reading and there are those who treat it like an individual fast, where even the leader only says Anenu during the "Listen to our prayers" section, and no Torah is read.

Se’if 3ג׳

אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר עֲנֵנוּ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְעַנִּין; וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בָּעִיר עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְעַנִּין, כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְעַנִּין, לֹא.

The leader only says "Anenu" as its only blessing if there are ten fasters in the synagogue. Even if there are ten fasters in the city, if there are not ten in the synagogue, he does not say it.