אורח חיים תקנ״חOrach Chayim 558

Se’if 1א׳

בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ אֵשׁ בַּהֵיכָל וְנִשְׂרַף עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה בְּיוֹם עֲשִׂירִי, וּמִפְּנֵי כָּךְ מִנְהָג כָּשֵׁר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל עֲשִׂירִי וְיוֹם עֲשִׂירִי. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין עַד חֲצוֹת הַיּוֹם וְלֹא יוֹתֵר (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי); אִם חָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם א', מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְיַיִן יוֹם ב', אֲבָל בַּלַּיְלָה אָסוּר מִפְּנֵי אֲבֵלוּת שֶׁל יוֹם (מַהֲרִי"ל).

On Tisha Be-Av around afternoon time the sanctuary caught fire, and burned until the sun set on the tenth, [subsequently] for this reason the proper custom is not to eat meat, nor to drink wine on the night of the tenth or the day of the tenth. Rema Note: There are those who are strict until midday and no longer (Hagehot Maymoni). If Tisha be-Av fell on Shabbat and was pushed off until the first day [of the week], it is permitted to eat meat and drink wine on the second day [of the week], but the night is forbidden because of the mourning of the preceding day (Maharil).