אורח חיים תקכ״טOrach Chayim 529

Se’if 1א׳

מִצְוַת יוֹם טוֹב לְחַלְּקוֹ חֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְאַל יְצַמְצֵם בְּהוֹצָאַת יוֹם טוֹב, וְצָרִיךְ לְכַבְּדוֹ וּלְעַנְּגוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת. הַגָּה: אָסוּר לֶאֱכֹל מִמִּנְחָה וּלְמַעְלָה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁזֶּהוּ מִכְּלַל הַכָּבוֹד (רַמְבַּ"ם פ"ו); מִיהוּ אִם עֶרֶב יוֹם טוֹב שַׁבָּת, יָכוֹל לְקַיֵּם סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית וְיֹאכַל מְעַט פַּת לִכְבוֹד יוֹם טוֹב. וּמִצְוָה לָלוּשׁ פַּת בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב לִכְבוֹד יוֹם טוֹב (מַהֲרִי"ל הל' יוֹם טוֹב), כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן רמ"ב. וְחַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת וְלִקְבֹּעַ כָּל סְעֻדָּה עַל הַיַּיִן. וּבִגְדֵי יוֹם טוֹב יִהְיוּ יוֹתֵר טוֹבִים מִשֶּׁל שַׁבָּת. וְלֹא נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. וּבְיוֹם טוֹב מְאַחֲרִין לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְמַהֲרִין לָצֵאת, מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב (גְּמָרָא פ' הַקוֹרֵא עוֹמֵד).

The Laws of Being Joyful on a Yom Tov. Containing 4 paragraphs: It is a holiday mitzvah to spend half the time in the House of Study and half of the time eating and drinking. One should not skimp on holiday expenses; it must be honored and enjoyed like Shabbat. Rema: It is forbidden to eat after Mincha on the day before a holiday, just like for Shabbat, and this is part of honoring it (Rambam chapter 6). However, if the day before the holiday is Shabbat, one can have the third meal and eat a bit of bread in honor of the holiday. It is a mitzvah to knead bread on the day before the holiday in honor of the holiday (Mahari"l laws of a holiday) like on Friday, as was explained above in chapter 342. It is an obligation to eat two loaves of bread and to include wine in the meal. Holiday clothes should be nicer than those for Shabbat. It is not the practice to make a third meal. And on a holiday, we tarry when going to synagogue and quickly leave synagogue because of the holiday joy (Gemara end of chapter "Hakoreh Omed").

Se’if 2ב׳

חַיָּב אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בַּמּוֹעֵד, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו. כֵּיצַד מְשַׂמְּחָן, הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶם בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְחַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר עֲנִיִּים. דִּין תַּעֲנִית בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רפ"ח.

2. It is an obligation for a man to be happy and in good spirits on the holiday - him, his wife, his kids, and all who are with him. How should he make them happy? He should give the children nuts and the women new clothes and jewelry according to his finances. One is obligated to feed the stranger, the orphan, and the widow, along with other poor people. (The rules of fasting on a holiday are the same as for Shabbat, and see above chapter 388.)

Se’if 3ג׳

אָדָם אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ בָּרֶגֶל. וְלֹא יִמְשֹׁךְ בְּבָשָׂר וּבְיַיִן וּבִשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, לְפִי שֶׁאֵין הַשְּׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ שִׂמְחָה אֶלָּא הוֹלֵלוּת וְסִכְלוּת, וְלֹא נִצְטַוֵּינוּ עַל הַהוֹלֵלוּת וְהַסִכְלוּת אֶלָּא עַל שִׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדַת הַיּוֹצֵר.

3. One should eat, drink, and be happy on the holiday. One should not overindulge in meat, wine, laughter, or frivolity, because laughter and frivolity are not happiness but debauchery and foolishness. We were not commanded to engage in debauchery and frivolity but only happiness that involves worshipping the Creator.