אורח חיים תצ״חOrach Chayim 498

Se’if 1א׳

אֵין מַרְאִין סַכִּין לְחָכָם בְּיוֹם טוֹב לִרְאוֹת אִם הוּא רָאוּי לִשְׁחֹט בּוֹ, שֶׁמָּא תִּהְיֶה פְּגוּמָה וְיֹאמַר לוֹ: אָסוּר לִשְׁחֹט בָּהּ מִפְּנֵי פְּגִימָתָהּ, וְיֵלֵךְ וִיחַדְּדֶנָּה בְּמַשְׁחֶזֶת. וְחָכָם שֶׁרָאָה סַכִּין לְעַצְמוֹ, יָכוֹל לְהַשְׁאִילוֹ לַאֲחֵרִים. הַגָּה: וְעַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁכָּל שׁוֹחֵט רוֹאֶה סַכִּין בְּעַצְמוֹ, כָּל הָרוֹצֶה לִשְׁחֹט בְּיוֹם טוֹב יִבְדֹּק סַכִּינוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא בְּיוֹם טוֹב, שֶׁמָּא יַשְׁחִיזֶנּוּ (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּמַהֲרִי"ל וְהַגָּהוֹת שְׁחִיטָה); מִיהוּ אִם לֹא בְּדָקוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְהוּא שְׁעַת הַדַּחַק, יָכוֹל לְבָדְקוֹ בְּיוֹם טוֹב (שְׁחִיטַת יְשָׁנִים).

Laws of slaughter on Yom Tov. Contains 20 sections One may not show a knife to a scholar on Yom Tov to determine whether it is fit for slaughter, lest it be found notched and he tell him it is forbidden to slaughter with it, and he will go and sharpen it on a whetstone. A scholar who examined a knife for himself may lend it to others. Rema: Nowadays since every slaughterer examines his own knife, anyone wishing to slaughter on Yom Tov should examine his knife before Yom Tov and not on Yom Tov lest he sharpen it. However if he did not examine it before Yom Tov and it is a pressing situation, he may examine it on Yom Tov.

Se’if 2ב׳

יָכוֹל לְהוֹלִיךְ סַכִּין וְהַבְּהֵמָה אֵצֶל טַבָּח לִשְׁחֹט, וַאֲפִלּוּ גְּדִי קָטָן שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹלִיכוֹ עַל כְּתֵפוֹ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְהוֹלִיכָם מֵאֶתְמוֹל. וְהוּא הַדִּין שֶׁהַטַּבָּח יָכוֹל לְהוֹלִיךְ הַסַּכִּין אֵצֶל הַבְּהֵמָה (בֵּית יוֹסֵף).

One may bring a knife and an animal to a butcher to slaughter, even a small kid that must be carried on one's shoulder, even though it was possible to bring it yesterday. (And similarly the butcher may bring the knife to the animal.)

Se’if 3ג׳

בְּהֵמוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת וְרוֹעוֹת חוּץ לַתְּחוּם וּבָאוֹת וְלָנוֹת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, הֲרֵי אֵלּוּ מוּכָנוֹת וְלוֹקְחִין מֵהֶן וְשׁוֹחֲטִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב; אֲבָל הָרוֹעוֹת וְהַלָּנוֹת חוּץ לַתְּחוּם, אִם בָּאוּ בְּיוֹם טוֹב אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב מִפְּנֵי שֶׁהֵן מֻקְצִין וְאֵין דַּעַת אַנְשֵׁי הָעִיר עֲלֵיהֶן. וְהָנֵי מִלֵּי בְּבַהֲמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי לֵית בְּהוּ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, דְּאֵין הָאֵינוֹ יְהוּדִי צָרִיךְ הָכֵן, אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁאָז אָסוּר. לְפִיכָךְ אֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁהֵבִיא בְּהֵמָה בְּמָקוֹלִין (פי' מָקוֹם שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲטִים הַבְּהֵמוֹת), אִם יָדוּעַ שֶׁלָּנוֹת חוּץ לַתְּחוּם, אֲסוּרוֹת. וְאִם סָפֵק, מֻתָּרוֹת אֲפִלּוּ בָּאוּ לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמֻּקְצֶה הוֹלְכִים בִּסְפֵקוֹ לְהָקֵל. וְאִם הֱבִיאוּם לְצֹרֶךְ הָאֵינוֹ יְהוּדִי, אוֹ אֲפִלּוּ סְתָם בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ עַכּוּ"ם, מֻתָּר, שֶׁכָּל הַמֵּבִיא לְצֹרֶךְ הָרֹב מֵבִיא.

Animals that go out and graze beyond the boundary and come and sleep within the boundary are considered prepared, and one may take them and slaughter them on Yom Tov. But animals that graze and sleep beyond the boundary — if they came on Yom Tov, one may not slaughter them on Yom Tov since they are set-aside and the townspeople had no intention regarding them. This applies to animals belonging to Jews, but those belonging to non-Jews have no set-aside concern since non-Jews require no preparation — unless they were brought for the sake of a Jew, in which case it is forbidden. Therefore if a non-Jew brought animals to the slaughterhouse and it is known they slept beyond the boundary, they are forbidden; if there is doubt, they are permitted even if they were brought for a Jew, since set-aside is treated leniently in cases of doubt. If they were brought for the non-Jew or even without specification in a city with a non-Jewish majority, it is permitted since whoever brings for the majority brings for all.