אורח חיים ת״דOrach Chayim 404

Se’if 1א׳

הַמְהַלֵּךְ חוּץ לַתְּחוּם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּגוֹן שֶׁקָּפַץ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים שֶׁגְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, וְאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ לָאו; וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּדְרַבָּנָן, יִהְיֶה סְפֵקוֹ לְהָקֵל, הַגָּה: מִיהוּ אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה אוֹ עַל יְדֵי קְפִיצַת שֵׁם מִתּוֹךְ י"ב מִיל חוּץ לְי"ב מִיל, אַזְלִינָן לְחֻמְרָא לְמָאן דְּאָמַר תְּחוּמִין י"ב מִיל הָוֵי דְּאוֹרַיְתָא. (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וּתְשׁוּבַת רַמְבַּ"ם), וְהוֹאִיל וְאֵין בַּיַּמִּים וּבַנְּהָרוֹת אִסוּר תְּחוּמִין דְּאוֹרַיְתָא לְדִבְרֵי הַכֹּל, לְפִי שֶׁאֵינָם דּוֹמִין לְדִגְלֵי מִדְבָּר. מִי שֶׁבָּא בִּסְפִינָה בְּשַׁבָּת וְהִגִּיעַ לַנָּמֵל, אִם מִשֶּׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַנָּמֵל לְעוֹלָם הָיְתָה לְמַעְלָה מִי' מִקַּרְקַע הַיָּם אוֹ הַנָּהָר, יוֹרֵד וְאֵינוֹ נִמְנָע וְיֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה מִמָּקוֹם שֶׁפָּגַע בּוֹ לְמַטָּה מִי'. הַגָּה: וְאִם הוּא סָפֵק אִם הוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ לֹא', אַזְלִינָן לְקֻלָּא (הַמַּגִּיד פכ"ז). וְאִם כְּבָר יָצָא אַלְפַּיִם מִמָּקוֹם שֶׁפָּגַע לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, דְּאֵין לוֹ רַק אַרְבַּע אַמּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם צָרִיךְ לָצֵאת מִן הַסְּפִינָה מִכֹּחַ גְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִים עָלָיו, אוֹ שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת עָלָיו, אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִנְקָבָיו וְצָרִיךְ מִכֹּחַ זֶה לִכָּנֵס בָּעִיר, הֲוָה לֵיהּ כָּל הָעִיר כְּאַרְבַּע אַמּוֹתָיו, וְכֵיוָן דְּעָל עָל. (אוֹר זָרוּעַ וּמָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ' מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ). וְע"ל סי' ת"ו וְעַיִּןִ לְעֵיל סי' רס"ו מִי שֶׁרוֹכֵב בַּדֶּרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כֵּיצַד יַעֲשֶׂה.

The laws governing whether the Shabbos limits applies ten hand breadths above [the Ground]: Concerning a person who walks more than 1o Tefachim outside the domain, such as jumping on top of ten-foot tall columns, and each one of them does not have a measurement of four hand breadths by four hand breadths, thus it is doubtful whether there are any areas above ten hand breadths or not. And when it is a Rabbinic law, its doubt will be resolved leniently. Rema: However, if one was walking on this path or by jumping there from within twelve cubits outside of twelve cubits, we follow the more stringent opinion, which states that the boundaries are twelve cubits according to Torah law (see my own words and Responsa of the Rambam). All authorities agree that the Scriptural prohibition [against going beyond] the Shabbos limits does not apply [to travel] on seas and rivers even [when one goes] beyond twelve mil, because do not resemble the encampment in the desert. When a person is traveling in a ship on Shabbos and arrives at a harbor [on that day], if [the ship] was always traveling ten handbreadths above seabed or riverbed from the commencement of the Shabbos until [the time when] the ship reached the harbor, [the person] is not considered [as one who] went beyond his Shabbos limits, and this person has 200o cubits from the place where he was lower than 10 tefachim. Rema: But if there is doubt whether it is above ten handbreadths or not, we follow the lenient opinion (see Ha-Maggid, Ch. 27). But if he has already gone two thousand cubits from the point where he landed downwards, he only has four cubits [of space to move] nevertheless, if he needs to leave the boat due to rain falling on him, or because the sun is shining on him, or because he needs to relieve himself, and because of these strong burdens he needs this [leniency] to enter the city, then he has the entire city as his four cubits. (this is the opinion of Al-Ashari, Mordechai, and the glosses of Asheri on Chapter "Mi She-Hotzi'o" [of the Talmudic tractate Shabbat]. See later in Siman Tav-Vav (516) and see earlier in Siman Resh-Samech-Vav (246) regarding one who is riding on the road and darkness falls upon him on Erev Shabbat, what should he do.