אורח חיים ש״לOrach Chayim 330

Se’if 1א׳

יוֹלֶדֶת הִיא כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ הַשַּׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכָה; קוֹרְאִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמְיַלְּדִין אוֹתָהּ, וּמַדְלִיקִין לָהּ נֵר אֲפִלּוּ הִיא סוּמָא; וּמִכָּל מָקוֹם בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לְשַׁנּוֹת מְשַׁנִּין, כְּגוֹן אִם צְרִיכִים לְהָבִיא לָהּ כְּלִי מְבִיאָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ תָּלוּי בִּשְׂעָרָהּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

1. A woman giving birth is treated as a dangerously ill person and Shabbat is desecrated for everything that she needs. We call a midwife from place to place. We help (her) give birth and light a candle for her, even if she is blind. In any event, that which can be done slightly differently is done differently. For example, if she needs an object brought to her, her friend can bring it tied to her hair, etc.

Se’if 2ב׳

עַכּוּ"ם אֵין מְיַלְּדִין אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חִלּוּל שַׁבָּת.

2. We do not help a non-Jew give birth on Shabbat, even by doing something that involves no desecration of Shabbat.

Se’if 3ג׳

נִקְרֵאת יוֹלֶדֶת, לְחַלֵּל עָלֶיהָ שַׁבָּת, מִשֶּׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ נוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לַהֲלֹךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּרְאֶה אֶחָד מֵאֵלּוּ מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת.

3. She is considered in childbirth regarding desecration of Shabbat if she is sitting on the "crisis chair," or if blood is flowing, or if her friends must lift her by her arms because she cannot walk. If one of these signs appears, we desecrate the Shabbat for her.