אורח חיים ק״פOrach Chayim 180

Se’if 1א׳

אֵין לְהָסִיר הַמַּפָּה וְהַלֶּחֶם עַד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

One should not remove the tablecloth and the bread until after the Grace after Meals.

Se’if 2ב׳

כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵּר פַּת עַל שֻׁלְחָנוֹ אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם; אֲבָל לֹא יָבִיא פַּת שְׁלֵמָה וְיִתְּנֶנָּה עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאִם עָשָׂה כֵן מִחְזֵי דִּלְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עָבִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן (יְשַׁעְיָה סה, יא).

Anyone who does not leave bread over on his table never sees a sign of blessing. But he should not bring a whole loaf and put it on the table; and if he did so, it looks as though he does it for the sake of idolatry, as it is said: "who set a table for Gad" (Isaiah 65:11).

Se’if 3ג׳

קֹדֶם שֶׁיִּטֹּל יָדָיו, יְכַבֵּד הַבַּיִת שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם פֵּרוּרִין וְיִמָּאֲסוּ בַּמַּיִם שֶׁל נְטִילָה; אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְאַבֵּד פֵּרוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶם כַּזַּיִת, שֶׁמָּא יְהֵא הַשַּׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ, שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ, וְיַנִּיחַ גַּם פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת שֶׁאָסוּר לְאַבְּדָן בַּיָּד, לְכָךְ יְכַבֵּד תְּחִלָּה; וְעַכְשָׁו אֵין אָנוּ נוֹהֲגִים כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְסַלְּקִין הַשֻּׁלְחָן, וְאָנוּ נוֹטְלִין הַיָּדַיִם חוּץ לַשֻּׁלְחָן בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם פֵּרוּרִים, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְמִדִּי.

(3) Before washing his hands (for mayim achronim) he should clean the house, so that no crumbs remain and become disgusting in the water used for washing. Although it is permissible to destroy crumbs that do not have a kezayis, perhaps the servant/butler will be an am ha’aretz (i.e., unlearned), (and will consider) that is permissible for him to use (the crumbs), and (he) will also place crumbs that have a kezayis that are forbidden to destroy by hand. Therefore, the host/ba’al habayis should clean first. *** And now we do not practice this because we do not remove the table and we wash our hands outside the table where there are no crumbs and there is nothing to worry about.